במדבר י'

יחידת לימוד אינטראקטיבית

תקיעה בחצוצרות / מכון המקדש

• For the English version of this module, click here.‏
• במדבר י' עוסק בציווי להכין שתי חצוצרות כסף ובתפקידים שהן היו אמורות למלא, הן בתקופת המדבר והן לאחר מכן.
• אולם, הפסוקים משאירים את המטרה המדויקת של התקיעה בחצוצרות פתוחה לפרשנות, מה שמוביל את הפרשנים לחלוק אפילו בשאלה בסיסית ביותר: האם תפקיד החצוצרות היה מעשי או דתי?
• ניתן למצוא ניתוח מעמיק של סוגיה זו בנושא: מטרת התקיעה בחצוצרות. תוך כדי לימודכם, אתם מוזמנים להשוות את הניתוח שלכם עם מה שמופיע שם.

• נתחיל את העיון שלנו בפסוקים עצמם. גשו כאן לתצוגת החלונית הכפולה של המקראות גדולות על במדבר י':א'-י', ורפרפו בעשרת הפסוקים של היחידה.
• לפי הפסוקים, באילו נסיבות משתמשים בחצוצרות? האם ניתן לסווג אותן לקטגוריות שונות?
• האם יש מכנה משותף המאחד את כל המקרים השונים? מהי המטרה הסופית של התקיעה בכל מקרה?
• אילו פסוקים רומזים כי החצוצרות מילאו תפקיד מעשי? מה יכול לרמז שהן שימשו לתפקיד דתי?

• כדי להבין טוב יותר את תכליתה של התקיעה בחצוצרות, נבחן כיצד הציווי בוצע בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל. אילו תפקידים מילאו החצוצרות לאורך תקופת המקרא?
• לחצו על מלת חֲצוֹצְרֹת בפסוק ב' כדי לגשת לקונקורדנציה בלחיצה אחת ולמצוא את כל המופעים של המלה בתנ"ך.
• רפרפו בפסוקים השונים ולחצו על הקישור המופיע ליד כל פסוק כדי לראות אותו בהקשרו. לאילו מטרות שימשו החצוצרות בסיפורים בנ"ך?
• האם תפקוד החצוצרות בכל שאר המקרא דומה לתפקודם בפסוקים שלנו בספר במדבר?

• הסקירה המהירה שלנו מגלה כי בספרי נביאים שימשו חצוצרות במהלך הכתרות וחגיגות (במיוחד באלה הקשורות בארון הברית) ובעיתות מלחמה, כאזעקה או כתפילה.
• נשתמש כעת בכלי אחר, עולם המקרא, סדרת תמונות ותצלומים שמציגה נקודת מבט שונה על החצוצרות ושופכת אור על שימושיהן בתקופת בית שני.
• כדי לסגור את הקונקורדנציה ולחזור אל המקראות גדולות, לחצו על ה-x בפינה השמאלית העליונה של השכבת-על.
• גשו לעולם המקרא על ידי לחיצה על החץ האדום (לצד הכותרת "רש"י') בסרגל האפור של חלונית הפרשנים ובחירה ב"עולם המקרא" מהתפריט הנפתח. לחילופין, לחצו כאן.

• התמונה הראשונה, ממכון המקדש, ממחישה את תקיעת החצוצרות במקדש בראש השנה, כמתוארת במשנה ראש השנה ג':ג'. האם יש רמז בתורה לכך שתקעו בחצוצרות ובשופר בו-זמנית?
• מה ניתן ללמוד לגבי מטרת התקיעה בחצוצרות ממה שידוע על מטרת תקיעת השופר? האם ניתן להקיש משופר לחצוצרות?
• לעיון נוסף: גשו לקונקורדנציה כאן, ובשדה החיפוש הקלידו שופר ולחצו על "חיפוש" כדי לחקור את תפקיד השופר בתנ"ך. כיצד השימוש בו משתווה לשימוש בחצוצרות? לאחר בחינת הנושא, חזרו לעולם המקרא כאן.

• גללו למטה לתמונה השנייה מתוך שער טיטוס. קשת נצחון זו מתארת רבים מהכלים שנשדדו על ידי הרומאים עם חורבן המקדש.
• מה אפשר ללמוד מהעובדה שהחצוצרות כלולות בשלל זה? האם גם החצוצרות נחשבו לאחד מ"כלי המקדש"?
• התמונה האחרונה מציגה אבן שהתגלה בהר הבית ועליה חרוט "לבית התקיעה להכ/ב". ישנם חוקרים המשלימים את המילה האחרונה בצורה זו: "להכ{ריז}". לאילו מתפקידי החצוצרות שהוזכרו בספר במדבר השלמה זו תתאים?
• בהתבסס על משנה סוכה ה':ה', המדברת על תקיעת חצוצרות במקדש כדי להודיע על כניסת השבת, אחרים משחזרים את סוף הכתובת: "להב{טיל את העם ממלאכה}". האם במדבר י' מרמז על תפקיד כזה?

• נראה כעת כיצד הפרשנים הבינו את תפקיד החצוצרות. באיזו מידה ידיעתם על השימוש בחצוצרות בתקופות מאוחרות יותר משפיעה על קריאתם של במדבר י'?
• נתחיל עם פירושו של אבן עזרא על פסוקים ח'-י' (הפירוש נגיש מהתפריט הנפתח בסרגל האפור), שמציע שהמכנה המשותף המאחד את כל המקרים בהם השתמשו בחצוצרות הוא שכולם קשורים למלחמה.
• איך הפסוקים המדברים על אסיפה ומסע קשורים לקרב? איך אבן עזרא מחבר בין הקרבנות של "בְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם" למלחמה?
• בפירושו לפסוק ט' כותב אבן עזרא, "גם תרועה זכר לנפשות לצעוק לשם". לפי זה, מהי המטרה הסופית של התקיעה בחצוצרות? האם מדובר במעשה דתי או תועלתני? כיצד ניתן ליישם הבנה זו לשימוש בחצוצרות במהלך חגיגות הניצחון?

• לפי אבן עזרא, החצוצרות שימשו תפקיד דתי, וסייעו לאומה בשני סוגים של תפילה. כאשר העם יצאו למלחמה, החצוצרות ליוו את זעקותיהן לישועה, וכשחזרו בשלום מהקרב, החצוצרות ליוו את קרבנות התודה שלהם.
• נשווה את קריאתו לזו של ספורנו שמסכים כי החצוצרות תיפקדו באופן טכסי, אך רואה בהן לא קריאות לרחמים אלא תקיעות של כבוד.
• התבוננו בפירושו של ספורנו על פסוק ב'. איזו מטרה נועדו התקיעות להשיג? כשספורנו כותב, "צוה בחצוצרות לתרועת מלך בם" מה כוונתו?
• כיצד ניתן לראות כל אחד מהמקרים בהם השתמשו בחצוצרות כדרך לבשר ולכבד את הופעתו של ה'? כיצד מתגלית נוכחות של ה' כאשר האומה מתאספת, נוסעת, או יוצאת למלחמה?
• לפי גישה זו, מדוע יש צורך בצלילים שונים, כאשר במקרים מסוימים מריעים בחצוצרות ובמקרים אחרים תוקעים?

• בניגוד לגישות לעיל, קריאה שלישית של פסוקינו מציע שהחצוצרות שירתו פונקציה מעשית גרידא.
• לחצו כאן כדי לגשת לפירושו של רש"י על בבלי ראש השנה כ"ו:. נעיין בפירושו למילים, "שמצות היום בחצוצרות". רש"י אינו מתייחס ישירות לשאלתנו, אך למרות כך דבריו מצביעים על הבנה אפשרית של פסוקינו.
• ביחס לתקיעה בחצוצרות בימי צום, רש"י כותב: "לכנופיא בעלמא נינהו", והוא מציין שזו המטרה הכללית של תקיעות בחצוצרות, כפי שמעיד במדבר י':ב', "לְמִקְרָא הָעֵדָה".
• כיצד ניתן לראות בשימוש בחצוצרות בכל אחד מהמקרים המוזכרים בספר במדבר כאמצעי טכני גרידא לאסוף את האומה?
• אם לחצוצרות לא הייתה שום משמעות דתית, מדוע התקיעה בהן גורמת לה' לזכור את האומה? כיצד גישה זו תפרש את הביטויים "וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי י"י" ו"וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן"?

• נחזור למקראות גדולות כדי לראות גישה אחרונה לפסוקים שלנו, שמציעה כי התפקיד שמילאו החצוצרות השתנה עם הזמן. נסתכל בתועלות של רלב"ג על פסוקינו, בהן הוא מונה את התועלות והמצוות הנלמדות מהיחידה.
• לפי רלב"ג, איזו פונקציה שימשו החצוצרות בתקופת המדבר? איזה תפקיד מילאו בדורות הבאים?
• כיצד מבנה הפרשה יכול לתמוך בחלוקה זו? איך יבין רלב"ג את הביטוי "וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" בפסוק ח'?

• בתועלת השביעית שלו, מציע רלב"ג שראוי לספור את תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת הקרבת קרבנות כשתי מצוות נפרדות, והוא מקשה על רמב"ם שמנאן רק כמצווה אחת.
• גשו לקישורים למוני המצוות כאן ולחצו על הקישור לספר המצוות של רמב"ם. כמה מצוות מונה רמב"ם מהיחידה שלנו? מה אפשר ללמוד לגבי איך רמב"ם מבין את מטרת התקיעה בחצוצרות מכך שהוא מחשיב את התקיעות במלחמה ובעבודת הקרבנות כמצווה אחת?
• כעת, השוו את מניין הרמב"ם לזה של ר' משה מקוצי (סמ"ג). מה הסמ"ג מונה כמצווה ומה הוא משמיט? איך אפשר להסביר את מניינו? כיצד ייתכן שהוא מבין את צו התורה להריע בעת מלחמה? לאיזו מלחמה אפשר שמתייחסים הפסוקים?

• התקיעה בחצוצרות הובנה בדרכים שונות: כמשרתת תפקיד דתי, תפקיד מעשי, או שניהם.
• אבן עזרא רואה בחצוצרות כלי לתפילה, שהשתמשו בו בתקופות מלחמה. כאשר האומה יצאה לקרב, הריעו בחצוצרות כדי לעודד את העם להתפלל ובכך לזכות בישועה. כשחזרו, הם תקעו בהן לחגוג ולהודות לה' על הניצחון.
• ספורנו מסכים שהחצוצרות מילאו תפקיד טקסי, ומציע כי שימשו להודיע על נוכחות ה'.כשם שחצוצרות מבשרות על בואו של מלך אנושי, כך הם מכבדים את הופעתו של ה', מלך מלכי המלכים.
• לעומת זאת, גישתו של רש"י מציעה כי החצוצרות נועדו למטרה פונקציונלית גרידא, לאותת לאומה להתכנס, לנסוע, לצאת למלחמה, או להשתתף בקרבנות ציבור.
• הגישה האחרונה של רלב"ג משלבת הבנות אלה. בעוד שהחצוצרות שימשו תפקיד מעשי בתקופת המדבר, לאחר מכן הן שימשו תפקיד דתי, להעיר את האומה לתפילה כשיצאו למלחמה ולכוון את מחשבות הכהנים בעת ששירתו במקדש.

• לדיון נוסף בנושא זה ראו: מטרת התקיעה בחצוצרות.
• לנושאים אחרים הקשורים לפרשת בהעלתך, ראו: פרשת בהעלתך – רשימת נושאים.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.