פירושו של תנחום למשלי לא השתמר ולא מוכרים כתבי יד שלו. יתכן שקטע ממנו השתמר בציטוט בתוך פירוש על משנה תורה של הרמב״ם. קטע זה פותח במילים ״פצל מן כלאם ר׳ת׳י׳ז׳ל׳ מן שרח משלי״ ותרגומו ״קטע מדברי ר׳ת׳י׳ז׳ל׳ מפירוש משלי״. ר׳ת׳י׳ז׳ל׳ הוא כנראה ״רבי תנחום ירושלמי זכרונו לברכה״ (Margoliouth, Mishne Torah 501, 505).
חלוקה זו וכן חלוקות המשנה המצויות בהמשך מבוססות על חלוקת המדעים היוונית כפי שקבעו אותה אריסטו ואמוניוס הרמיאה, אלא שתנחום מתעלם ממה שכינה אריסטו ״המדעים היצרניים״ כלומר המלאכות (כמו נגרות וחייטות) וזאת משום ש״חכמה״ בעיניו היא רק מה שנכלל בתחום הפילוסופיה. עמדה דומה הביע הרמב״ם ב״מלות ההגיון״ (ראה: וולפסון, חלוקה 138, 150-151).
זה מה שמכונה בחלוקת המדעים בד״כ ״תורת הכלכלה״ (וולפסון, חלוקה 138).
המוסיקה קשורה לתחום מתימטי העוסק ביחסים ופרופורציות (הנקרא אף הוא מוסיקה) משום שמידותיו של המיתר הן שקובעות את גובה הצליל (דיאפמן, מספרים 41). לפיכך נחשבת המוסיקה לענף של המתימטיקה.
אמירה תמוהה הסותרת את דבריו של אבן גיאת ״
מעני אלפלספה׳ מחבה׳ אלחכמה׳״ ותרגומו ״משמעותה של [המילה] פילוסופיה היא אהבת החכמה״ (קאפח, מגילות עמ׳ 195) ולא ברור מה הביא את תנחום לרעיון זה. עפנשטיין (
Eppenstein, Kohelet, 30) טוען שתנחום הושפע בעניין זה מן הפרשנים הסורים, בעיקר ממילונו של בר בהלול. הפרשנים הסורים טענו ששלמה נקרא ב
משלי ל:א ״אגור״ משום שהשכיר (בסורית-אגר) את עצמו לחכמה ולפילוסופיה כמו פועל שכיר. תנחום הבין את השורש א.ג.ר. במשמעות של איסוף, ולא של השכרה, ולכן סבר שהתואר ״אגור״ וגם התואר ״קהלת״ ניתנו לשלמה משום שאסף הרבה חכמות, ושזו משמעות המילה היוונית ״פילוסופיה״.
כלומר מלשון עלם=צעיר. ראה פירוש אבן עזרא על הפסוק ״ועם נעלמים..״.
ר׳ גם: ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה ב.
אותיות אית״ן.
שהרי אין בו פעולה.
רצונו לומר שהארץ נבראה, ולא הייתה קיימת מאז ומעולם, כפי שניתן אולי להבין מן הפסוק.
למעשה הנוסח הפוך ״אמרי ה׳ אשר דבר״.
אין במקרא.
לא מצאתי מובאה זו בכתבי אפלטון כלשונה אך כזו היא אכן השקפתו. ר׳ דבריו ב״פידון״ (אפלטון, כתבי, כרך ב עמ׳ 21).
בית שיר של המשורר הערבי אלמתנבי (عكبري, المتنبي, م. 1 ص. 165)
