ולכן, גם אלה שלדעתם מתחילים ימי בראשית בבוקרו של יום, הרי גם הם יכולים להודות בכך שהשבת — בערב תחילתה. אולם ודאי אינה נכונה הדעה, שלפיה עסק ה׳ בבריאה עד לבוקרו של היום השביעי, וכפי שכבר אמרנו.
ג׳:א׳,ג׳ ועוד.
״ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור״
(חגיגה י״א:) (המ׳).
בלשון החוקרים: Restitutionshypothese.
בראשית רבה, פרשה ג׳:ח׳-ט׳, וכן הוא בפרשה ט׳:ב׳, ור׳ גם בזוהר סדר זה ועוד.
.Restitution
Restitutionshypothese.
שד״ל וגם חוקרים חדשים רבים (דילמן, דליצש ועוד) מסיבים את המלים ״אלה תולדות״ על הפרק הראשון ומבארים את המלה ״תולדות״ — תיאור התהוות, אבל ביאור זה אינו ניתן להוכחה ממקום אחר.
ועוד פחות אפשר להסכים לדעתם של מבקרים אחדים, שלפיהם היה מקומו של פסוק זה בתחילה לפני ״בראשית ברא״ וגו׳, ככותרת. ראיה חותכת כנגד דעה זו ישנה כבר בעובדה, שבכל ספר בראשית מדובר בתולדותיהם של אישים רק לאחר שאישים אלה ידועים לנו בעצמם על ידי תיאור קודם, ולעתים אפילו רק לאחר שהכתוב עסק בהרחבה בקורותיהם; אי אפשר איפוא לראות במלים ״אלה תולדות השמים והארץ״ כותרת־פתיחה, מבלי שידובר תחילה בשמים וארץ עצמם.
השווה מלונו של גזניוס.
בראשית רבה י״ב:ח׳-י׳ (המ׳).
להלן ל״ה:י״ח.
״אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה״,
ראש השנה י״ז: ור׳ שם רש״י ד״ה ה׳ ה׳ (המ׳).
השווה איוולד § 272.
השווה איוולד § 136 c.
שם ל״ג:י״ט.
תהלים צא, יד־טו.
Josef Halevy, Recherches bibliques (המ׳).
לדעת המבקרים, שכאן מדובר בבריאת הצומח בפעם הראשונה, ישארו עדיין קשיים עוד יותר גדולים בפרק זה: א) מה בא הכתוב ללמדנו ״וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ... כי לא המטיר ה׳ אלהים... ואדם אין לעבוד את האדמה״ ומה תועלת יש בו במטר ובעיבודה של האדמה, אם עדיין לא קיים זרע כלל? ב) אחרי הנאמר כאן לגבי מטר וצמחים היה אפשר להניח, כי לאחר מכן יסופר לנו שאכן ה׳ המטיר מטר על הארץ והצמיח צמחים למיניהם. במקום זה לא נאמר אלא שה׳ הצמיח ״כל עץ נחמד למראה״ בגן עדן. מנין באו איפוא שאר הצמחים? ומנין בא ״עשב השדה״, שבו מדברת פרשתנו לאחר מכן
(בראשית ג׳:י״ח)? לפי דילמן הרי זו השמטת ״העורך״ — אכן, דרך נוחה ביותר.
להלן י״ט:ד׳.
להלן כ״ד:ט״ו.
לפי הוצ׳ מוסד ביאליק, תרגום אברהם שליט (המ׳).
הנה כותב דליצש, שיוסף בן מתתיהו מתכוון כאן לאדמת החמרה, אותה אדמה בעלת צבע אדום הפוריה להפליא והמצויה במדרוני הרי החורן, שמיחסים לה סגולות נסיות ומרפאות ואשר לגביה מאמינים, כי מתחדשת היא מתוך עצמה.
בראשית רבה י״ד:א׳ (המ׳.
ראה הערה 29 (המ׳).
בראשית רבה י״ד:ב׳-ה׳ (המ׳).
איוולד § 284 a, גזניוס 139, 2
אולי כדי לרמוז כי המלה אדם גזורה מן המלה אדמה (דילמן).
לעיל א׳:כ״ד.
בגרמנית —
Der Sterbliche, ביוונית —
θνητός ; βροτός. אחרים סוברים שפירוש המלה הוא — היפה, יפה התואר, וכן אדמה — היפה,
κόσμος; השווה ״אדמו עצם מפנינים״
(איכה ד׳:ז׳), קנובל; או מלשון
adim — כיסוי, קרום, ומכאן אדמה — קרום היבשה, או עור האדם (פליישר אצל דליצש, ע׳ 117); או מלשון דמה, להיות דומה, ופירושו — היצור הדומה לאלהים (אינהורן, רישרס).
השווה איוולד § 344 b.
איוולד .c 290 §
החיים בתור שכאלה – das Leben (ארליך).
באשר לה״א הידיעה – השווה איוולד .a 236 §
עם זאת מדגיש טוך (Tuch, Genesis, II, Auflage, p. 56), שכבר טרחו למצוא נהר כזה שמתחלק לארבעה ראשים, ולשוא חפשו בכל היבשות, משוודיה ופרוסיה ועד קשמיר ואיי האוקיינוס הדרומי.
נראה שהכוונה לפרשה ט״ז:ב׳ (המ׳).
בהמשך הדברים מרחיב המחבר את הדיבור (שבעה עמודים!) על ההשערות השונות בדבר איתורו של גן עדן וארבעת הנהרות ומביא את כל הדיעות שהושמעו בענין זה, מימיהם של לוטהר וקאלווין ועד לחוקרים שבימיו. מכיוון שכל הדיעות הללו מובעות במונחים בלתי מדוייקים ביותר — משום הידיעות הלקויות על אודות ארצות המזרח התיכון לפני כשמונים שנה ומעלה — ומכיוון שכל ההשערות האלה הן מיושנות כיום, לא ראיתי צורך בתירגומו של קטע זה (המ׳).
27־14 Leg. Alleg. I, ועמו כמה מאבות הכנסיה.
φρόνησις, σωφροσύνη, ἀνδρία, δικαιοσύνη
וראה איוולד § 174 b, גזניוס 147, 4 a.
לפי ארליך, ״לשמרה״ פירושו — לטפח אותו, כמו נצר,
משלי כ״ז:י״ח.
השווה בראשית רבה ט״ז:ח׳ (המ׳).
איוולד § 372 a.
איוולד § 309 a.
איוולד § 255 d- גזגיוס 66, 1, הערה 2.
איוולד § 312 a.
חוקרים אחדים סוברים שהיה זה עץ מכיל ארס, שהאכילה מפירותיו היתה מביאה לידי תוצאות מזיקות לבריאות האדם. אבל, אם כך, היה צריך לקרוא לעץ זה — בניגוד לעץ החיים — בשם עץ המות.
פרק ב׳ (המ׳).
לעיל א׳:ל״א.
פרשה י״ז:ד׳ (המ׳).
עוד פחות מתקבלת דעתו של דליצש, הטוען כי בריאת הצמח שביום השלישי ובריאת החי שביום החמישי וביום השישי היתה התחלה בלבד והיא נמשכה ולא נסתיימה אלא אחר בריאת האדם. נגד דעה זו מוכח מן הנאמר ״וירא אלהים כי טוב״, שבא אחרי בריאות אלה בפרק הראשון.
פרשה י״ז:ח׳.
ר׳ גזניוס 103, 1 הערה 3, איוולד § 263 a.
להלן ל״ב:ל״ג.