וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד =א(ס),ל,ש,ש1,ק3 <א(ס)=בקדמא? אינו כן אלא במקף ומתג בה״א>
• דפוסים=<וְה֨וּא עֹמֵ֧ד> (קדמא ודרגא)
אֵׄלָ֔יׄוׄ =ש,ש1,ה,ש2? ומ״ש, וכך בתיגאן ובספרי התורה של כל העדות (הנקודות באותיות אי״ו); וראו ברויאר (נוסח המקרא ב״כתר ירושלים״ עמ׳ 3 הערה 23) לגבי מחלוקת בין המסירות בדקדוקי הטעמים, במסורה הסופית בכתי״ל (מ״ס-ל=ל) ובמקראות הגדולות.
• ל,ק3,ו=אֵׄלָ֔ׄיׄוׄ (ארבע אותיות מנוקדות כולל האות למ״ד)
• הערת ברויאר
הָֽיְתָה־לִּ֣י ל=הָֽיְתָה־לִּ֣י בגעיה ימנית
וַֽאדֹנִ֖י ל=וַֽאדֹנִ֖י בגעיה ימנית
וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א =ק3 ושיטת-א (געיה); הכתר מקפיד לרשום געיה בהברה השנייה של תיבת ״ויאמר״ בטעם מחבר שאחריה ״לא״ (
שופטים יב,
ה;
מל״א ב,
ל;
מל״ב יא,
כב), למרות שכתבי־יד אחרים לא עושים את זה בדרך כלל, וראו על כך בייבין יט.3 (עמ׳ 191) ושגם מסירות מעידות על כך כאן בבראשית.
• ל,ל1,ש,ש1=וַיֹּ֥אמֶר
׀ לֹ֖א (אין געיה, ואולי בכתי״ל נמחקה הגעיה) וכך אצל ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים.
הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית
הַֽמְכַסֶּ֤ה =ל,ש,ק3 ובדפוסים ומ״ש
• ל=הַֽמְכַסֶּ֤ה בגעיה ימנית
• מג״ה=הַֽמֲכַסֶּ֤ה (לפי שחזור שיטת הכתר)
מֵֽאַבְרָהָ֔ם ל=מֵֽאַבְרָהָ֔ם בגעיה ימנית
הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה =א(ס),ל <א(ס)=דרגא תיביר? כן>
וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ =ש,ש1,ק3 ובדפוסים
• ל!=<וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ> (חסר מקף)
• הערת דותן
אֵֽרְדָה־נָּ֣א =ש ובדפוסים
• א(ס),ל,ק3=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א (חטף) <א(ס)=חטף פתח? כן>
• הערת ברויאר
הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית
כַצַּדִּ֖יק =ש,ש1,ק3 ובדפוסים
• ל!=כַצַדִּ֖יק (חסר דגש באות צד״י)• הערות דותן וברויאר
אֶֽעֱשֶׂ֔ה ל=אֶֽעֱשֶׂ֔ה בגעיה ימנית
לַֽאדֹנָי֙ ל=לַֽאדֹנָי֙ בגעיה ימנית
אֶֽעֱשֶׂ֔ה ל=אֶֽעֱשֶׂ֔ה בגעיה ימנית
הָֽעֶשְׂרִֽים ל=הָֽעֶשְׂרִֽים בגעיה ימנית
