Midrash Aggadah (Buber) Shemot 28 – מדרש אגדה (בובר) שמות כח‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת⁠־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת⁠־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ^א מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ⁠־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (ב) וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי⁠־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ (ג) וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל⁠־כׇּל⁠־חַכְמֵי⁠־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת⁠־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ⁠־לִֽי׃ (ד) וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי⁠־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ⁠־לִֽי׃ (ה) וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת⁠־הַזָּהָ֔ב וְאֶת⁠־הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת⁠־הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת⁠־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת⁠־הַשֵּֽׁשׁ׃ (ו) וְעָשׂ֖וּ אֶת⁠־הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָ֠ב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב׃ (ז) שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹֽבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה⁠־לּ֛וֹ אֶל⁠־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר׃ (ח) וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃ (ט) וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת⁠־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי⁠־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (י) שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת⁠־שְׁמ֞וֹת הַשִּׁשָּׁ֧ה^ב הַנּוֹתָרִ֛ים עַל⁠־הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם׃ (יא) מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶ֒בֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת⁠־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל⁠־שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃ (יב) וְשַׂמְתָּ֞ אֶת⁠־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָֽאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת⁠־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה עַל⁠־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן׃ (יג) {שני} וְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב׃ (יד) וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת⁠־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל⁠־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃ (טו) וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָ֠ב^ג תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ (טז) רָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אׇרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רׇחְבּֽוֹ׃ (יז) וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃ (יח) וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם^ד׃ (יט) וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃ (כ) וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה^ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם׃ (כא) וְ֠הָאֲבָנִ֠ים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל⁠־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל⁠־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל⁠־שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃ (כב) וְעָשִׂ֧יתָ עַל⁠־הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ (כג) וְעָשִׂ֙יתָ֙ עַל⁠־הַחֹ֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֗ אֶת⁠־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל⁠־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ (כד) וְנָתַתָּ֗ה אֶת⁠־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל⁠־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל⁠־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃ (כה) וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל⁠־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל⁠־כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל⁠־מ֥וּל פָּנָֽיו׃ (כו) וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל⁠־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל⁠־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל⁠־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד^ו בָּֽיְתָה׃ (כז) וְעָשִׂ֘יתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל⁠־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מַחְבַּרְתּ֑וֹ^ז מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃ (כח) וְיִרְכְּס֣וּ אֶת⁠־הַ֠חֹ֠שֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו אֶל⁠־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפוֹד֙^ח בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל⁠־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא⁠־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃ (כט) וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹ֠ן אֶת⁠־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל⁠־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל⁠־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃ (ל) וְנָתַתָּ֞ אֶל⁠־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת⁠־הָאוּרִים֙ וְאֶת⁠־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל⁠־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹ֠ן אֶת⁠־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל⁠־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃ (לא) {שלישי} וְעָשִׂ֛יתָ אֶת⁠־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ (לב) וְהָיָ֥ה פִֽי⁠־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה⁠־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃ (לג) וְעָשִׂ֣יתָ עַל⁠־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל⁠־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃ (לד) פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל⁠־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃ (לה) וְהָיָ֥ה עַֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל⁠־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ (לו) וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ^ט זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה׃ (לז) וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל⁠־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל⁠־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל⁠־מ֥וּל פְּנֵֽי⁠־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃ (לח) וְהָיָה֮ עַל⁠־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת⁠־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכׇֽל⁠־מַתְּנֹ֖ת קׇדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל⁠־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (לט) וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃ (מ) וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃ (מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת⁠־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת⁠־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת⁠־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי^י׃ (מב) וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי⁠־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמׇּתְנַ֥יִם וְעַד⁠־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃ (מג) וְהָיוּ֩ עַל⁠־אַהֲרֹ֨ן וְעַל⁠־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם׀ אֶל⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא⁠־יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א אִתּ֗וֹ =ל?,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (בנקודה אחת לטעם רביע) וכך דעתם של דותן וברויאר
• ל?=אִתּ֔וֹ (שתי נקודות לטעם זקף קטן?). הנקודה העליונה נראית יותר כמו כתם או מחיקה.

^ב הַשִּׁשָּׁ֧ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה (חסר דגש באות שי״ן הראשונה).
• הערות דותן וברויאר

^ג זָ֠הָ֠ב =א⁠(ק),ל,ל1?,ב,ש,ש1,ק3,ו <תלישא גדולה? כן ונמסר עליו ב׳ בטעם>

^ד וְיָהֲלֹֽם =א⁠(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <פתח? לא כן אלא קמץ>
• דפוסים וקורן=וְיַהֲלֹֽם (פתח באות יו״ד)

^ה וְיָשְׁפֵ֑ה =א⁠(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <סגול? לא כן אלא צֵרי>
• דפוסים וקורן=וְיָשְׁפֶ֑ה (סגול באות פ״א)

^ו הָאֵפֹ֖ד =א⁠(ק,ר),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות טברניות (כתיב חסר וי״ו), וכך בספרי תימן.
• רמ״ה ומ״ש=הָאֵפ֖וֹד (כתיב מלא וי״ו) ועל פיהם בספרי ספרד ואשכנז.

^ז מַחְבַּרְתּ֑וֹ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ (סגול באות מ״ם)
• הערות ברויאר ודותן

^ח הָאֵפוֹד֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות טברניות ורמ״ה (כתיב מלא וי״ו)
• ל=הָאֵפֹד֙ (כתיב חסר וי״ו)
• הערת ברויאר

^ט צִּ֖יץ =ל
• יש ספרים=צִּ֖יץ באות צד״י סופית גדולה

^י וְכִהֲנ֥וּ לִֽי =א⁠(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו <מתג מלעיל ומקף? לא כן אלא בלי מקף ומלרע כמ״ש> (״וכהנו״ בטעם מרכא)
• דפוסים וקורן=וְכִֽהֲנוּ⁠־לִֽי (״וכהנו״ מוקפת ובגעיה)

E/ע

הערותNotes

(ג) ואתה תדבר אל כל חכמי לב – ¹לרבות הנשים שנאמר וכל אשה חכמת לב (שמות ל״ה:כ״ה). (ה) והם יקחו את הזהב – אלו חכמי לב. (י) ששה משמותם [על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם]. ת״ר שתי אבנים היו לכהן גדול על כתיפיו, ²אחת מכאן, ואחת מכאן, ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם, ששה על אבן זו, וששה על אבן זו, והשנית אמר כתולדותם, הראשונה לא היו כתולדותם, מפני שיהודה מוקדם לצבא, וחמשים אותיות היו שם, עשרים וחמשה על אבן זו, ועשרם וחמשה על אבן זו, וכן צורתם. יהודה – גד ואשר ראובן – יששכר שמעון – זבולן לוי דן – יוסף נפתלי – בנימין ³ובחשן היו בו שנים עשר שבטים ושנים עשר אבנים, ועושין בהם נקבים, ומכניסין בהם שתי וערב, ומניח בהם את האבנים, וכן היו נחקקים, על אודם היה חקוק עליו אברהם יצחק יעקב ראובן. על פטדה היה חקוק עליו שמעון. על ברקת היה חקוק עליו לוי. (יח) והטור השני נופך ספיר ויהלום – על נופך היה חקוק יהודה. ועל ספיר היה חקוק יששכר. ועל יהלם זבולן. (יט) והטור השלישי לשם שבו ואחלמה – על לשם חקוק דן. ועל שבו נפתלי. ועל אחלמה גד. (כ) והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה – על תרשיש אשר. ועל שהם יוסף. ועל ישפה בנימין, ואחר כן היה חקוק כל אלה שבטי ישראל, ⁴כדי שיהיה בהם כל אל״ף בי״ת, ומלאכתו היתה בחכמה גדולה, והיה לובש חשן המשפט ושתי האבנים על שתי כתפיו, ובהם היו שואלים כל דבר והיה מגיד. ⁵תנו רבנן כיצד היו שואלים באורים ותומים, השואל פניו כלפי הנשאל, והנשאל פניו כלפי השכינה, השואל אומר ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו (שמואל א ל׳:ח׳), ⁶והנשאל אומר רדוף, ⁷וכיצד היו יודעים, ר׳ יוחנן אומר היו האותיות בולטות, ⁸עלה ע׳ משמעון, ל׳ מלוי, ה׳ מיהודה, וכן היה כל הדברים שהיה צריך, ⁹ואין שואלין להדיוט אלא למלך ולאב בית דין. (לו) ועשית ציץ זהב ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה׳ – ¹⁰אמרו רבותינו ז״ל ציץ דומה כמו טס של זהב, ומוקף מאוזן לאוזן של כהן גדול, וכתוב עליו קדש לה׳ בשיטה אחת. ¹¹ואמרו רבותינו בפתחי חותם של אבנים היו כותבין עליו בדיו ומניחין השמיר עליו והוא מתבקעת כתאנה זו שמתבקעת ואינה חסר כלום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ לרבות הנשים כו׳ אלו חכמי לב. מובא בלק״ט.

² תנו רבנן שתי אבנים, סוטה ל״ו ע״א, ובעל לק״ט הביא כמו שהוא לפנינו.

³ ובחשן היה בו שנים עשר שבטים כו׳. כל המאמר הביא הלק״ט.

⁴ כדי שיהו בהם כל אל״ף בי״ת. בלק״טו מסיים א״ב ראובן. ג״ד גד. ה״ו יהודה. ז׳ זבולון, ח׳ יצחק. ט׳ שבטי. י׳ יהודה. כ׳ יששכר. ל׳ נפתלי. מ׳ בנימין. נ׳ נפתלי. ס׳ יוסף. ע׳ שמעון. פ׳ נפתלי. צ׳ יצחק. ק׳ יעקב. ר׳ ראובן. ש׳ יששכר. ת׳ נפתלי.

⁵ תנו רבנן כיצד היו שואלים באורים ותומים. יומ׳ ע״ג ע״א, ומובא בלק״ט.

⁶ כיצד היו יודעים. יומ׳ ע״ג ע״ב, ולק״ט״ ושם הגי׳ כיצד נעשית, ובעל לק״ט הביא כמו שהוא לפנינו.

⁷ והנשאל אומר רדוף, בגמ׳ שם והנשאל אומר כה אמר ה׳ עלה והצלח ואין זה לשון הכתוב רק ויאמר אליו עלה והצלח (מלכים א כ״ב:ט״ו), ועיין במהרש״א בה״א.

⁸ עלה ע׳ משמעון. וכן הביא רש״י בגמ׳ שם, וכן הוא בלק״ט.

⁹ ואין שואלין להדיוט. יומא ע״א ע״ב במשנה, ולקח טוב.

¹⁰ אמרו רבותינו ציץ דומה. סוכה ה׳ ע״א, ומובא בלק״ט.

¹¹ אמרו רבותינו בפתוחי חותם, סוטה מ״ח ע״ב, ומובא בלק״ט.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון