¹ וכל ענין המנורה כו׳ אמרו ישראל כו׳. לא מצאתי המקור.

² זש״ה מה יפית ומה נעמת אמר ר״ע. התחלת המאמר נמצא קצת בשינויים בתנחומ׳ תצוה אות ה׳, ותנחומא שלנו ריש תצוה, ועיין מאמר הדומה לזה בילקוט ריש שה״ש שתביא בשם פסיקת׳ רבתי, אולם לפנינו בפסיקת׳ רבתי לא נמצא שמץ דבר מנהו, ועיין ידים פ״ג מ״ח. וכן המאמר מר׳ אלעזר בן עזריה מובא בילקו׳ שם רק קצת כסגנון אחר, והמאמר מר׳ נתן מובא בשמו בילקוט והגי׳ הקב״ה אמרו, ובשם ר״ג מובא מלאכי השרת אמרוהו.

³ אמר הקב״ה למשה. מכאן מתחיל מאמר חדש, והוא בתנחומא הנדפס מכבר תרומה אות י׳.

⁴ ומהו מזבח. תנחומ׳ שם.

⁵ אמר הקדוש ברך הוא הן קבלו את הלוחות. תנחומ׳ שם.

⁶ כנגד שלשה גואלים. תנחומא.

⁷ ואשלח לכם עוד את כל עבדי הנביאים הסיום ליתא שם, ובקרא כתיב ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים (ירמיהו ז׳:כ״ה).

⁸ אמר הקב״ה ארבע קרנות. תנחו׳ שם.

⁹ אמר ר׳ יודה בר שלום. תנחומא תרומה אות י״א.

¹⁰ וכמה אוצרות של שלג ושל אש. בתנחומא וכמה אוצרות שלג וברד יש לי, שנאמר הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה (איוב ל״ז), וכה״א המקרה במים עליותיו (תהלים ק״ד:ג׳), ואין המים מכבים את האש ולא האש שורפת המים.

¹¹ שנאמר ודרמות. בתנחומ׳ מובא לפני זה שנאמר ודמות החיות מראיהם כנחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות (יחזקאל א׳:י״ג).

¹² עומדות וטעונות כל אותן מימי אוקינוס. בתנחומא והן עומדות טעונות כל אותו אונקוס של מים שעוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה ואף הן אונקיס גדול של אש. והמאמר מובא בערוך ערך אונקוס בשם ילמדנו תרומה והוא המאמר שלפנינו כי התנחו׳ הנדפס מכבר לס׳ שמות הוא הילמדנו, וכתב שם המוספי פי׳ בל״י ??? כובד גדול ועצום, לכן יש לתקן לפנינו כמו שהוא בתנחומ׳ ולהשלים הנחסר.

¹³ ר׳ ברכיה ור׳ חלבו בש״ר אבא סמוקה. בתנחומ׳ א״ר ברכיה בשם ר׳ חלבו בשם ר׳ אבא. ויש לתקן שם כמו שהביא המחבר וכן איתא בירו׳ ברכות פ״ט (דף י״ג ע״א) ואמר ר׳ ברכי׳ ור׳ חלבו בשם ר׳ אבא סמוקה אף טלפי החיות מהלך חמש מאות שנה וחמש עשרה מנין ישר״ה.

¹⁴ אעפ״י שמהלך החיות תקנתי אף טלפי החיות מהלך חמש מאות שנה, ובירושלמי שהבאתי בהערה שלפניה הגי׳ אף טלפי החיות מהלך חמש מאות שנה וחמש עשרה מנין ישרה, ובתנחומ׳ בטעות אף טלפי החיות מהלך ארבע מאות שנה, וצ״ל כמו בירושלמי, וכן מובא לנכון בתנחומ׳ שם באות ט׳ וטלפי החיות מהלך ת״ק שנה וט״ו שנה, ועיין תוס׳ חגיגה י״ג ע״א ד״ה ורגלי.

¹⁵ מתים נכנסים לפנים ויצאו חיים. בתנחו׳ נאמר אחר זה, זה מטה אהרן.

¹⁶ הריחו משכינתו של מלך עולם. והרטיבו העצים ועשו פירות בתנחומ׳ הגירסא הריחו בחייו של עולם והרטיבו, א״ר לוי כשהכניס שלמה את הארון לבית המקדש הרטיבו כל העצים והארזים שהיו שם ועשו פירות.

¹⁷ וכך היו עושין תמיד פירות. בתנחומ׳ והיו הולכין ועושין פירות ומהם היתה פרנסה גדולה לפרחי כהונה.

¹⁸ בדים עתידים להאריך. בתנחומ׳ עתידים להאריך אחר פ״ד שנה, ותיקן בעל עץ יוסף זצ״ל אחר תפ״ז שנה ע״ש.

¹⁹ אמר הקב״ה. בתנחומ׳ נמצא לפני זה עוד מאמר אחד החסר פה גם הסיום הוא שם בסגנון אחר.

²⁰ כתיב כי נר מצוה וגו׳ מפני מה נמשלה המצוה בנר. עד דבר אחר: ועתה תצוה לא מצאתי המקור.

²¹ דבר אחר: אמרו ישראל לפני הקב״ה. תנחומ׳ הנדפס מכבר תצוה אות ב׳ וקצת בשינויים.

²² א״ר חנינא סגן הכהנים. תנחומ׳ שם אות ג׳.

²³ וישבו להם הכהנים בפחי נפש בתנחומ׳ התחילו הכהנים לכבות ונרשם שם ״ס״א לבכות״ ובתנחומ׳ כ״י ב׳ מאוקספארד הגי׳ התחילו הכהנים בוכים.

²⁴ לכך אמר הקב״ה לכהנים. בתנחומ׳ הגירס׳ לכך נאמר כתית למאור ולא למנחות, ולמה כן אלא כך אמר הקב״ה פעם אחת בשנה יהיו מדליקין את המנורה לפיכך יהיו מדליקין שמן זית זך, כתית אבל למנחות שהיו מקריבים בכל יום לא לכך לא נאמר בה שמן זית זך כתית.

²⁵ ואמרו רבותינו ז״ל כיון שהיו מדליקין את המנורה. תנחומ׳ שם.

²⁶ וכן אמר דוד. תנחומ׳ שם אות ד׳ ושם נמצא עוד מאמר אחד שלא הביא המחבר.

²⁷ ר׳ אלעזר אומר. בתנחומ׳ שם ר׳ אליעזר בן פדת אומר.

²⁸ כיון שראו ישראל כך. בתנחומ׳ מובא זה בשם ר׳ אושעיא.

²⁹ ומה זכה שמן זית מכל השמנים. זה ליתא בתנחומ׳, ואולי נשמט שם.

³⁰ א״ר לוי ברבי. בתנחו׳ אות ו׳, ובתנחו׳ שלנו אות ד׳, א״ר אבין הלוי ברבי, וע״ש באות ו׳, ובתנחומ׳ שלנו אות ג׳, וכן מבוא בילקוט רמז קפ״ב בשם התנחומ׳ ובס׳ והזהיר דף צ״ט ע״א ובלק״ט, וכן נשנה בפסיקת׳ פסקא קומי אורי (קמ״ה ע״א), וגם שם מובא בשם ר׳ לוי.

³¹ מי שהוא עושה חלונות בביתו עושה רחבות מבפנים וצרות מבחוץ. וכן הוא בתנחומ׳ ובפיסקת׳ שם, והעירותי שם בהערה ל״ה, שבגמ׳ מנחות פ״ו ע״ב הנוסחא מוטעת ע״י שגיאה שנפלה בדברי רש״י כי ז״ל הגמר׳ ויעש לבית חלוני שקופים אטומים, תנא שקופים אטומים, תנא שקופים [מבפנים] ואטומים [מבחוץ], ופירש״י שקופים מבפנים שהמשקוף של חלונות היינו צר שבחלון היה מבפנים והרוחב שבחלון מוחזר כלפי חוץ להוציא אורה לעולם עכ״ל. אולם באמת דברי רש״י מסורסים הם, בטעות אחד המעתיקים וצ״ל שהמשקוף של חלונות היינו הרוחב שבחלון מוחזר כלפי חוץ, וכצר שבחלון היה מבפנים, כמו שהוא בתנחומ׳ ובפסיקת׳ גם בתנחומ׳ בהעלותך ובוי״ר פל״א אות ז׳, והטעות הלזו ברש״י הולידה טעות גדולה מזו להמגיה בש״ס שהציב במסגרת המלות ״מבפנים״ ״ומבחוץ״. ובאמת צ״ל להיפך שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים, ועדים נאמנים לדברי שהיתה הגירס׳ הנכונה לפני רש״י ז״ל הם דבריו בעצמו בפירושו למ״א ו׳ ד׳ שכתב וז״ל: שקופים אטומים, רבותינו פירשו שקופים לשון ראיה ופתוחה והשקפה, פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים קצרים [צ״ל צרים] מבפנים שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה עכ״ל. ובתרגום יונתן פתיחן מלגיו וסתימן מלברא וט״ס הוא, וצ״ל בהיפך פתיחן מלברא וסתימן מלגיו.

³² שלא יטעך יצרך. תנחומ׳ תצוה אות ז׳, ותנחומ׳ שלנו אות ה׳.

³³ בעבור זה ניתנה המנורה מחוץ לפרוכת. בתנחומ׳ שם המאמר ברחבה וע״ש בהערת כ״ז מה שהעירותי בזה.

³⁴ את מוצא מי שהוא בבחושך. בתנחומ׳ שם אות ח׳, ותנחומ׳ שלנו אות ו׳, הוא מאמר בפני עצמו ומתחיל דבר אחר: שמן זית זך את מוצא.

³⁵ אמר הקב״ה לישראל. לפני זה נמצא עוד מאמר אחר בתנחומ׳ שם.