(הקדמה) הנבואה השלישית תחילתה שמעו נא את אשר ה׳ אומר וגומר עד סוף הספר. ויש בה ה׳ פרשיות. הא׳, שמעו נא את אשר ה׳ אומר. הב׳, קול ה׳ לעיר יקרא. הג׳, אללי לי כי הייתי כאוספי קיץ. הד׳, זעף ה׳ אשא. הה׳, רעה עמך בשבטך: וראיתי לשאול בה ששת השאלות:
השאלה הראשונה באומרו שמעו נא את אשר ה׳ אומר, והיא שמלת נא אם שנפרש אותה בלשון עתה ואם שנתפרש אותה בלשון תחינה יראה כי אינה נאותה במקום הזה, וגם אומרו את אשר ה׳ אומר בלשון הזה הוא זר מאד והיה ראוי לומר שמעו את אשר ה׳ אמר, והנה בנבואה שלמעלה אמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל שמעו נא זאת ראשי בית יעקב ולא אמר את אשר ה׳ אומר בלשון הזה:
השאלה השנית שאתה תמצא שהשם יתברך אמר לנביא קום ריב את ההרים שיהיה הנביא מריב ומוכיח וההרים יהיו המוכחים, והנה הנביא לא עשה כן כי הוא אמר שמעו הרים את ריב ה׳ כי ריב לה׳ עם עמו שיהיה השם יתברך הוא המריב והמוכיח ויהיו ההרים עדים בדבר לא מוכחים וזהו בחלוף ממה שצוהו הש״י:
השאלה השלישית בענין תוכחת השם לעמו שהתחיל לספר החסדים שעשה עמהם בהוציאם ממצרים ולא זכר דבר מהמסות הגדולות האותות והמופתים שעשה בעבורם במצרים ולא בקריעת ים סוף ולא כל נסי המדבר אבל זכר בלבד ששלח לפניהם משה אהרן ומרים וענין בלעם ומה ענין זה לכאן האם לא עשה עמהם חסדים גדולים מזה, גם שלא זכר כי אם מה יעץ בלק ומה ענה אותו בלעם ולא מה שעשה השם בענינו:
השאלה הרביעית באומרו מן השטים ועד הגלגל, והיא כי למה לא זכר מסעות אחרות כי אם אלו אף שמרחק הדרך בין השטים עד הגלגל קרוב הוא כי קרובים הם זה לזה, ואם נאמר שאומרו מן השטים חוזר לענין בלעם יקשה מאד אומרו עד הגלגל כי בלעם לא הלך לגלגל ולמה לא זכר מכל המקומות אשר כבשו בארץ ישראל כי אם הגלגל, הנה אם כן קצר בספור מופתי מצרים ובספור מופת המדבר ובספור כבוש הארץ:
השאלה החמישית באומרו במה אקדם ה׳ וגומר, שהדברים שהם בתחלת התוכחה באו בלשון השם יתברך מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי כי העליתיך וגו׳ עמי זכר נא וגו׳ והפסוקים האלה הם בשם ישראל במה אקדם ה׳ וגו׳ האקדמנו בעולות וגו׳ ומאמר הגיד לך אדם מה טוב אינו בשם האל ולא בשם ישראל כי אם בשם מדבר שלישי כמו שאמר ומה ה׳ דורש ממך וגומר והצנע לכת עם אלהיך ומה טעם החלופים האלה:
השאלה הששית באומרו על הרע כפים להטיב וגומר, והיא שאיך החליט מלת להטיב על הרע כפים ואיך קרא טוב או הטבה לשוחד שהשר שואל והשופט בשלום והגדול דובר הות נפשו ואם לא בחר ה׳ באלה והם תועבת נפשו איך אמר עליהם להטיב, והמפרשים פירשו להטיב לחזק ושהוא דרך צחות לאמר לשון על הפכו לענין אחר ושכן נאמר ההיטב חרה לך, והוא זר מאד כפי טבע הכתוב הזה וכמו שאבאר: והנני מפרש הכתובים באופן יותר השאלות האלה כולם:
הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להוכיח את ישראל ולומר אליהם שלא יאמרו שהשם יתברך פעמים יטיב ופעמים ירע ויתהפך כחמר חותם בענינם, לכן יוכיחם השם שתמיד היו מחשבותיו עליהם לטובה אם בהעלותו אותם ממצרים ובשלחו לפניהם הנביאים מלאכי שלום ובהצילו אותם ממלאך משחית ושלא בקש מהם עבודות קשות בהלאות אנשים ופזור ממוניהם כי אם הישר והטוב בעיני אלהים ואדם, ושהשם יתברך מתרה בהם פעמים רבות על ידי נביאיו שייטיבו מעלליהם ויפחדו מהחרבן והרעה העתידה לבוא עליהם והם לא אבו שמוע אבל היו תמיד מחזיקים ברשעתם בכל מיני החמס והגזל ומפני זה באו עליהם רעות פרטיות ועם כל זה לא נמנעו מחוקיהם הלא טובים וממשפטיהם לא יחיו בהם עד שמפני זה יבא עת פקודתם, אך אמנם לא תהיה בהם כלייה נצחית כי האל יתברך לא יעשה עמהם כלה בגלותם כי הנה שימרקו עונותיהם בגלות יצאו ממנו ואויביהם יבושו ויכלמו כי ישתו גם הם את כוס התרעלה והיתה ארצם לשממה, והאל יתברך ירעה את עמו בשבטו ויהיה נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו ישוב ירחמם ויתן אמת וקיום למה שנשבע ליעקב ולחסד שעשה לאברהם. וכמו שיתבאר כל זה בפירוש הפסוקים:
(א) שמעו נא את אשר ה׳ אומר וגומר עד קול ה׳ לעיר יקרא. קשור הנבואה הזאת עם הקודמת אליה מבואר עם מה שזכרתי בכוונתה והוא שאחרי שהנביא ייעד על חרבן שומרון ועל חרבן ירושלם ויעד גם כן שאחר כך באחרית הימים ישובו ישראל ויהודה על אדמתם ויראו בנקמת אויביהם, חשש אולי שישראל יאמרו שהשם יתברך יתהפך אליהם מטוב עד רע יהפוך ידו כל היום פעם ילחם בהם ופעם ילחם להם כאדון מתחרט במעשיו משתנה במהו משתנה ולכן ייעודי הנביא מהם רעים ומהם טובים, לכך סמך הנבואה הזאת להגיד שתמיד היתה כוונת השם יתברך ורצונו להטיב להם ושלא שאל מהם עבודות קשות ולא הלאות אנשים כי אם הישר והטוב, ויוליד מזה שמאתם היתה הרעה והחרבן אליהם בעבור החמס שעשו בכפיהם לא מאת השם, וז״ש שמעו נא את אשר ה׳ אומר כלומר אחי ועמי בבקשה מכם שתשמעו את אשר הקדוש ברוך הוא אומר אלי קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך ואין הכוונה שיריב עם ההרים והגבעות כי הם גשמים דוממים בלתי בעלי נפש ואינם בעלי חטא ואיך יוכיחם אבל רוצה לומר שאני הנביא אוכיח ואריב את פשעי העם הזה וחטאתם בקול רם ועצום עד שישמעו ההרים והגבעות קולי, וכאילו אמר קום ריב את העם הזה בפני ההרים באופן שתשמענה הגבעות קולך והוא משל לעוצם הקולות ופרסומם שיהיה כל כך עד שאפילו הגבעות הבלתי בעלי נפש ולא חושים ישמעו אותם. וי״ת ההרים אבהתנא והגבעות אמהתנא כלומר שישמעו האבות שהם אברהם יצחק ויעקב והאמהות שרה ורבקה רחל ולאה הגמול שנתנו בניהם להשם יתברך על כל הטובה שעשה להם, ואמר הנביא הקדוש ברוך הוא אומר אלי שאני אעשה התוכחה והמריבה הזאת בשמי.