Yirmeyahu 28 – ירמיהו כח‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיְהִ֣י׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֗יא בְּרֵאשִׁית֙ מַמְלֶ֙כֶת֙ צִדְקִיָּ֣ה מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָ֔ה [בַּשָּׁנָה֙] (בשנת) הָרְבִעִ֔ית בַּחֹ֖דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י אָמַ֣ר אֵלַ֡י חֲנַנְיָה֩ בֶן⁠־עַזּ֨וּר הַנָּבִ֜יא אֲשֶׁ֤ר מִגִּבְעוֹן֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔הי״י֔ לְעֵינֵ֧י הַכֹּהֲנִ֛ים וְכׇל⁠־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

It happened the same year, in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, in the fourth year, in the fifth month, that Hananiah the son of Azzur, the prophet, who was of Gibeon, spoke to me in the house of Hashem, in the presence of the priests and of all the people, saying,

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

(א-יז) נביא שקר ומדיח (קישור לעיון) – דברים י״ג:ב׳-ו׳, דברים י״ח:כ׳-כ״ב, מלכים א כ״ב:ו׳-כ״ח, נחמיה ו׳:י״ב, דברי הימים ב י״ח:ד׳-כ״ז

וַהֲוָה בְּשַׁתָּא הַהִיא בְּרֵישׁ מַלְכוּת צִדְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה בְּשַׁתָּא רְבִיעַתָא בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה אֲמַר לִי חֲנַנְיָה בַר עַזוּר נְבִיָא שִׁקְרָא דְמִגִבְעוֹן בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לְעֵינֵי כַהֲנַיָא וְכָל עַמָא לְמֵימָר.

ויהי בשנה ההיא – כשהגיע אותו הזמן שהשליט נבוכדנצר את צדקיהו על חמשת מלכים (ירמיהו כ״ז:ג׳) שהיה ירמיה אומר שליחותו ומשלח המוסרות והמוטות אל המלכים ביד מלאכיהם.

בראשית ממלכת צדקיה – בתחלה שהשליטו על חמשת המלכים וא״א לומר בתחלת מלכותו שהרי נאמר בשנה הרביעית אותה שנה ירד להקביל את פני נבוכדנצר בבבל ושריה שר המנוחה עמו וכמו שנאמר בסוף הספר: והשליטו על המלכים (ירמיהו נ״א:נ״ט).

אמר אלי וגו׳ – אמרו רבותינו: מי הטעה את חנניה? שמע שהיה ירמיה מתנבא בשוק העליון: הנני שובר את קשת עילם (ירמיהו מ״ט:ל״ה), ונבואה זו בסוף הספר נאמרה בראשית ממלכת צדקיהו, כמו שמפורש שם. ולפי שעילם סמוכה לבבל עמד הוא בשוק התחתון ודרש ודן קל וחומר ומה עילם שלא באה אלא לעזור את הכשדים וכו׳ כמה שהיא בסנהדרין.

And it came to pass in that year When that time arrived that Nebuchadnezzar gave Zedekiah dominion over the five kings to whom Yirmeyahu stated his message and sent the thongs and the bars to the kings by the hand of their ambassadors.

in the beginning of the reign of Zedekiah In the beginning of his dominion over the five kings. But it is impossible to say that it means at the beginning of his reign, since it says, "in the fourth year.⁠" In that year, he went down to greet Nebuchadnezzar in Babylon, and Seraiah the receptionist was with him, as is stated at the end of the Book (51:59), and he gave him dominion over the kings.

said to me Our Sages state: Who misled Hananiah? He heard Yirmeyahu prophesying in the upper street, "Behold I am breaking the bow of Elam" (49:35). And this prophecy was said in the beginning of the reign of Zedekiah, as is explained there, and since Elam is adjacent to Babylon, he stood in the lower street, and expounded. And he derived a major case from a minor one. If Elam, who came only to aid the Chaldeans, the Holy One, blessed be He, said, "Behold I am breaking the bow of Elam,⁠" how much more is this so with the Chaldeans themselves? He came into the lower street and said: So said the Lord: I have broken the yoke of the king of Babylon, as it is in Sanhedrin (89a).

(א-ב) ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה... בשנה הרביעית – מקרא זה אין בידי לברר הנבואה. שבתחילת המקרא הוא אומר^א בראשית ממלכת צדקיה, ונשמע שבשנה ראשנה למלכותו אירע דבר זה שמספר בסמוך. ובסוף מקרא הוא אומר בשנה הרביעית, ונשמע אירע דבר זה שמספר והולך שהוא שנת ד׳ למלכות צדקיה. נמצא סוף המקרא מכחיש את ראשו. אבל הניקוד שאני רואה על תיבת יהודה שננקד בזקף שהוא מעמיד את התיבה לבד ומפרידה מן התיבה הסמוכה לה מלמדיני שהן ב׳ דברים ולכל אחד מהן נתן הקב״ה חשבון באי זה פרק היה, הראשון על שציוהו לעשות מוסרות לשלחם למלכים המפורשין בעניין ביד שולחיהם הבאים אל צדקיהו, מגיד לך הכתוב שבשנה ההיא בראשית^ב ממלכת צדקיה מלך יהודה שלח ירמיה המוטות אל המלכים כשם שנצטוה. ובשנה הרביעית – למלכות צדקיה אמר אלי חנניה בן עזור הנביא... כה אמר י״י... שברתי את עול מלך בבל – ואיני^ג כותב פתרון זה כדי שיסמוך איש עליו שרפה הוא בידי^ד והבא אחריי לתקן יתקן ויטול שכר.

חנניה בן עזור – נביא שקר היה.

א. בכ״י פריס 163 יש דיטוגרפיה כאן: ״בראשית המקרא הוא א׳⁠ ⁠⁠״.

ב. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י פריס 163: ״בראשי״.

ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י פריס 163: ״ואינו״.

ד. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י פריס 163: ״לידי״.

ויהי בשנה ההיא – השנה שעשה המוסרות והמוטות אשר צוה בהם ונתן אחת מהן על צוארו וזה היה בראשית ממלכת צדקיהו.

בשנת הרביעית – כן כתוב וקרי בשנה והענין אחד אלא שהכתוב נסמך אל המספר כמו בשנת ג׳ למלכו והקרי מוכרת כמשפטו. ומה שאמר בראשית ממלכת צדקיהו ואחר כן אמר בשנה הרביעית פירש בעל סדר עולם כי היא שנה רביעית למלכות צדקיהו שהלך להקביל פני מלך בבל ושריה שר המנוחה עמו כמו שכתוב בסוף זה הספר ושב לירושלם למלכותו לפיכך חשב אותה שנה ראשונה ראשית מלכותו לפיכך אמר בראשית ממלכת צדקיהו ויתכן לפרש בראשית ממלכת צדקיהו כמשמעו שנה ראשונה שמלך כמו שפירשנו ויהיה פירוש בשנת הרביעית רביעית לשני השבוע והוא מלך י״א שנה הנה כששלמו למלכות צדקיהו ארבע שנים נשלם השבוע ונשארו ממלכותו ז׳ שנים והנה שבוע אחד וחרב הבית בסוף השבוע כמו שקבלו רז״ל כי כשחרב הבית מוצאי שביעית היתה ונכתב זה הספור הנה להודיע תחילת מלכות צדקיהו שבימיו היה החרבן בסוף השבוע שישמטו ישראל מנחלתם לפי שלא עשו בה שמיטה לפיכך כתב גם כן בחדש החמשי לרמוז כי בחדש החמשי יהיה החרבן וכל הספור הזה היה לצורך כמו שפירשנו.

חנניה בן עזור הנביא – נביא שקר היה.

(א-ה) אמר אלי חנניה בן עזור הנביא – וכן כתוב עוד: ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא. הנה בכל זה די עדות והערה לכמה מקומות כי פעמים יונחו השמות והמלות מצד האמת, ופעם כפי מחשבת איש או אישים מה ואם הוא שקר.

ויהי בשנה ההיא וגומר עד ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו אחרי שבור. בעבור שזכר הנביא פה שתי נבואות אחת מהמוסרות ושיתנו כל הגוי׳ וגם כל בני יהוד׳ צואריהם תחת עול מלך בבל, והב׳ מכלי בית ה׳ הנותרים שיבאו בבלה לכן זכר מן מה שקרהו עליהן עם חנניה בן עזור, ואמנם אומרו בראשית ממלכת צדקיהו ואמר בשנה הד׳ הוקשה מאד כי אם היה זה בארבעה שנים למלכותו לא היה ראשית מלכותו, וכבר זכרתי בשאלות דעת סדר עולם וגם דעת הרד״ק שהיו הד׳ שנים לשמיטה כשמלך צדקיהו לא היו שלמים וכאשר עברו על מלכותו ד׳ שנים נשלמו שנות השמיטה ונשארו מצדקיהו ז׳ שנים ואז נחרב הבית וכאמרם ז״ל כי כאשר נחרב הבית מוצאי שביעית היתה, ושלפיכך כתוב בחדש החמישי, ויותר נכון אצלי לפרש שיש בפסוק הזה שתי גזרות, הא׳ ויהיה בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה שהוא חוזר למעלה יאמר ויהי כל זה שנזכר למעלה בראשית ממלכת צדקיהו, וכבר פירשו המפרשים על זה הדרך אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר וגומר ויהי בארבעים שנה (דברים א, ב) וגומר רוצה לומר היה הדרך ההוא מהלך י״א יום ויהי מהלכו בארבעים שנה, והגזרה השנית היא אומרו בשנה הרביעית בחדש החמישי אמר לי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית ה׳ לעיני הכהנים וכל העם

בשנת הרביעית – בשנה קרי.

הרביעית – במקצת ספרים מדוייקים כ״י ודפוס ישן חסר יו״ד קדמאה ומסורת דסוף יחזקאל סייעתא להון.

בראשית ממלכת צדקיה – שנה הראשונה למלכו.

בשנה הרביעית – רצה לומר לשנות השמטה וא״כ היתה שנת השמטה בד׳ למלכו והוא מלך י״א שנים ואם כן כלו בשנת השמטה וכן ארז״ל שנחרב הבית במוצאי שביעית.

השאלות:

איך אמר ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה והלא למעלה אמר שאז היה ראשית ממלכת יהויקים?

ויהי בשנה ההיא – כבר כתבתי בראש סימן הקודם, כי מהכרח הכתובים נראה שבשנת ד׳ ליהויקים שמלך נבוכדנצר, המליך גם את צדקיהו שיהיה שני ליהויקים ושהוא ימלוך אחריו אחר מותו, ואז באו המלאכים אל צדקיהו שהיה ג״כ עוסק במלוכה, וגם נראה שהפקיד אז את מלכי גוים האלה אדום מואב בני עמון צור צדון תחת משמעת צדקיהו, ולכן שלחו המלאכים אליו, והגם שממלכת צדקיהו לא נחשבה רק מעת שמת יהויקים, שמאז מלך לבדו, בכ״ז נקרא מלך מעת ההיא (ובזה נדע מדוע יצא הקצף על יכניה להגלותו, כי נ״נ כבר יעד את צדקיהו להיות יורש עצר והיה זה מרידה נגדו), ועז״א (לקמן ל״ז) וימלך מלך צדקיהו, שכבר היה מלך קודם שמלך מלכות לבדו, ומ״ש פה בשנה הרביעית, היינו למלכות יהויקים, ובשנה ההיא נבא נבואה שבסי׳ הקודם שלא ישובו הכלים, וז״ש ויהי בשנה ההיא ואז אמר אליו חנניה בן עזור.

הנביא – שבעיני בני יהודה היה נחשב כנביא אמת.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ב) כֹּה⁠־אָמַ֞ר יְהֹוָ֧הי״י֧ צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר שָׁבַ֕רְתִּי אֶת⁠־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

"Thus speaks Hashem of Hosts, the God of Israel, saying, 'I have broken the yoke of the king of Babylon.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קראר״י אבן כספיאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לְמֵימָר תְּבָרֵית יַת נִיר מַלְכָּא דְבָבֶל.

כה אמר ה׳ וגו׳ שברתי את עול מלך בבל – (כתוב ברמז רס״א).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

שאמר לו השם שברתי את עול מלך בבל וזה היה סותר לנבואת המוסרות.

שברתי את עול – ר״ל לא ימשול ולא יעבוד עוד באחרים.

(ב-ד) כה אמר ה׳ שברתי את עול מלך בבל – הפך מירמיהו שעשה אז מוסרות ומוטות, אמר הוא בשם ה׳ שכבר שבר עתה עול בבל מארץ יהודה,

ובעוד שנתים אני משיב וכו׳ כי אשבור את עול מלך בבל גם מבני הגולה אשר בבבל.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קראר״י אבן כספיאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ג) בְּע֣וֹד׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל⁠־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת⁠־כׇּל⁠־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדְנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ⁠־בָּבֶל֙ מִן⁠־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃

Within two full years I will bring again into this place all the vessels of Hashem's house, that Nebuchadnezzar king of Babylon took away from this place, and carried to Babylon;

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בְּסוֹף תַּרְתֵּין שְׁנִין אֲנָא מֵתִיב לְאַתְרָא הָדֵין יַת כָּל מָנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ דִשְׁבָא נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל מִן אַתְרָא הָדֵין וְאוֹבְלִינוּן לְבָבֶל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ועוד אמר אלי בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית ה׳ וגומר והוא סותר לנבואות הכלים אשר נבאתי, הנה היה אם כן בשנה הראשונה בראשית מלכות צדקיהו נבואת המוסרות ונבואת הכלים שנזכרה למעלה מזה, ובשנה הרביעית אמר חנניה סתירתם, והותרה בזה השאלה הה׳.

והנה קרא ירמיהו לחנניה נביא להיותו מנבא אבל הוא נביא שקר ויהודי מיושבי גבעון היה כפי המפרשים, אמנם אחז״ל שהיה נביא אמת ותלו טענתו בק״ו כי הנה שמע את ירמיהו מנבא בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם, ונבואה זו בסוף הספר נאמרה בראשית ממלכת צדקיהו כמו שמפורש, ולפי שהיה עילם סמוך לבבל עמד חנניה בשוק התחתון ודרש ק״ו ומה עילם שלא באו אלא לעזור לכשדיים וכו׳ כמו שמפורש בסנהדרין (סנהדרין פט, א), ולפי דעתי שחלם חנניה את הדבר הזה וחשב שהיה חלומו נבואיי והנה היה חלום פשוט מהרכבות הדמיון ובזה טעה לא להיותו מכוון לנבאות שקרים אבל לפי ששגגת תלמוד עולה זדון לכן נענש כי היה לו להבחין ענין חלומו.

ויביאם בבל – ברובא דספרי דייקי דדפוסא וכתב ודא מלא יו״ד.

בעוד – בסוף כמו בעוד שלשת ימים (בראשית מ׳:י״ג).

שנתים – שתי שנים.

ימים – כן נקרא השנה כמו ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ״ה:כ״ט) וכפל הדבר בשמוח נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳).

בעוד – בסוף שתי שנים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י אבן כספיאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ד) וְאֶת⁠־יְכׇנְיָ֣ה בֶן⁠־יְהוֹיָקִ֣ים מֶלֶךְ⁠־יְ֠הוּדָ֠ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־גָּל֨וּת יְהוּדָ֜ה הַבָּאִ֣ים בָּבֶ֗לָה אֲנִ֥י מֵשִׁ֛יב אֶל⁠־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה נְאֻם⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ כִּ֣י אֶשְׁבֹּ֔ר אֶת⁠־עֹ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

and I will bring again to this place Jeconiah the son of Jehoiakim, king of Judah, with all the captives of Judah, who went to Babylon, says Hashem; for I will break the yoke of the king of Babylon.'"

מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קר״י אבן כספימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְיַת שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת כָּל גָלוּת יְהוּדָה דְאִתְגְלִיאוּ לְבָבֶל אֲנָא מֵתִיב לְאַתְרָא הָדֵין אֲמַר יְיָ אֲרֵי אִתְּבַר יַת נִיר מַלְכָּא דְבָבֶל.

הבאים בבלה – שהיו באים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כי אשבור וכו׳ – ויצאו א״כ חפשי לארצם באין מוחה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קר״י אבן כספימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אֶל⁠־חֲנַנְיָ֖ה הַנָּבִ֑יא לְעֵינֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וּלְעֵינֵ֣י כׇל⁠־הָעָ֔ם הָעֹמְדִ֖ים בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

Then the prophet Jeremiah said to the prophet Hananiah in the presence of the priests, and in the presence of all the people who stood in the house of Hashem,

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י קראר״י אבן כספישד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַר יִרְמְיָה נְבִיָא לַחֲנַנְיָה נְבִיָא שִׁקְרָא לְעֵינֵי כַהֲנַיָא וּלְעֵינֵי כָל עַמָא דְקַיְמִין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.

(ה-ו) ויאמר ירמיה הנביא^א אל חנניה הנביא... ויאמר ירמיה הנביא אמן – לפי שמשיבו ב׳ תשובות כתב ויאמר ב׳ פעמים.

תשובה ראשונה שאמר לו כן יעשה י״י יקם י״י את דבריך – ופתרונו מי יתן י״י ויהיו דבריך מתקיימין שניבאת להשיב כלי בית י״י ואת יכניה מלך יהודה ואת גלות יהודה אל המקום הזה, ונבואתי בטילה שניבאתי על כל הכלים הנותרים בבית^ב י״י ובית מלך יהודה וירושלם בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אותם (ירמיהו כ״ז:כ״א-כ״ב). אם דבריך יהו מתקיימין אני משתכר בהן בדבר שאני כהן, אבל אתה גבעוני ונתין, כדכתיב חנניה בן עזור {ה}⁠נביא אשר^ג מגבעון (ירמיהו כ״ח:א׳). ואם דבריך מתקיימין אתה נתין לחטוב עצים ולשאוב מים.

א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י פריס 163 חסרה מלת: ״הנביא״.

ב. כן בכ״י פריס 163, פרמא 2994, מינכן 5, לוצקי 777, פריס 162, וכן בהרבה כ״י של המקרא, וכן בירמיהו כ״ז:י״ח. בנוסח שלנו: ״בית״.

ג. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5, לוצקי 777. בכ״י פריס 163, פרמא 2994, פריס 162 (במקום ״הנביא אשר״): ״אשר היה״.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ויאמר ירמיהו הנביא – אף על פי שבפסוק ראשון אמר מדבר בעדו: אמר אלי חנניה בן עזור {ירמיהו כ״ח:א׳}, עכשו מדבר בלשון נסתר: ויאמר ירמיה. ומכאן ראיה ברורה שלא נמנעו הקדמונים לדבר על עצמם בלשון נסתר, ושאין שום חשש זיוף על המקראות ההם.

(ה-ו) השאלות:

למה אמר ב״פ ויאמר ירמיה הנביא, ואיך אמר אמן על נבואת נביא שקר? (ה-ו) ויאמר ירמיהו הנביא לעיני הכהנים וכו׳,

ויאמר ירמיהו הנביא כי מה שאמר יושבו הכלים אל המקום הזה זה היה אמת, כי גם ירמיה נבא שבעוד שבעים שנה יושבו הכלים רק מה שאמר שבעוד שנתים יושבו, זה היה שקר, כי הזמן היה לסוף ע׳ שנה, וע״כ השיב אליו ירמיה אמן כן יעשה ה׳ יקם ה׳ את דבריך שהוא מלתא דמשתמע לתרי אפי, בצד א׳ משמע שעונה אמן על דבריו ורוצה בקיומם, ובצד אחר היה כונתו לאמר אמת הדבר וה׳ יקם את דברך להשיב כלי בית ה׳ וכל הגולה כי כן יהיה באמת שיושבו, רק לא כמו שאמרת שיהיה בעוד שנתים כי זה יהיה אחר שבעים שנה, ומפני שהכהנים והעם הבינו בדבריו הפי׳ הראשון, שעונה אמן על דבריו, וירמיה בפ״ע כיון ללעוג עליו, לאמר שכדבריו יקם ה׳ רק לא עתה בזמן שגבל הוא, לכן אמר ויאמר ויאמר – אמירה אחת היה לעיני הכהנים שהם הבינו כפשוטו שמסכים עמו, אבל ויאמר ירמיה הנביא הוא בפ״ע אמר אמירה אחרת לסתור דבריו.

ויאמר – למעלה פסוק א׳ מתחיל בגוף מדבר בעדו (אמר אֵלַי), וכאן מדבר בלשון גוף נסתר: וכבר אמרתי ששנוי כזה לא היה נחשב להם כטעות (ויאכילהו... אשביעך, סוף מזמור פ״א).

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י קראר״י אבן כספישד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֑הי״י֑ יָקֵ֤ם יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ וְכׇל⁠־הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל⁠־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃

the prophet Jeremiah said, "Amen. May Hashem do so; may Hashem perform Your words which You have prophesied, to bring again the vessels of Hashem's house, and all them of the captivity, from Babylon to this place.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַר יִרְמִיָה נְבִיָא אָמֵן כֵּן יְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ יְקַיֵם יְיָ יַת פִּתְגָמָךְ דְאִתְנַבֵּיתָא לַאֲתָבָא מָנָא בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְכָל גַלְוָתָא מִבָּבֶל לְאַתְרָא הָדֵין.

ויאמר ירמיה הנביא (לחנניה) אמן כן יעשה ה׳ – אמר רבי אלעזר כל המחניף לרשע סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו נופל ביד בנו ואם אינו נופל ביד בנו נופל ביד ביד בן בנו.

ויאמר ירמיה הנביא (לחנניה) אמן כן יעשה ה׳ – וכתיב ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקודות ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא וגו׳ ויביאהו אל השרים. אמר ר׳ יוסי בר חנינא אמן בו שבועה בו קבלת דברים בו האמנת דברים, בו שבועה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן, בו קבלת דברים דכתיב ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ואמר כל העם אמן, בו האמנת דברים דכתיב ויאמר ירמיהו הנביא (לחנניה) אמן.

ויאמר ירמיהו הנביא (לחנניה) אמן – יהי רצון שיתקיימו דבריך ויתבטלו שלי אני משתכר ואתה מפסיד אני כהן אוכל מבית המקדש ואתה גבעוני חוטב עצים ושואב מים למזבח עד שאתה מתנבא על ביתו של הקב״ה התנבא על עצמך שהשנה אתה מת, ונקבר בשנה השניה, כשהוא עובר למות קרא לבנו שלמיה וא״ל היאך תמצא עלילה לימיה ותפרע ממנו שעמד וקלל אותי היה שלמיה חוזר ומבקש ולא מצא, אף הוא כשהיה עובר למות קרא לבנו יראייה א״ל היאך תמצא עלילה לירמיה ותפרע ממנו מה שעשה לאבי, ראה אותו יוצא בשער בנימין לילך לענתות לחלק עם אחיו הכהנים והיה הוא ממונה על הנכנסין ועל היוצאים הלך ואחז אותו, א״ל אל הכשדים אתה יוצא להשלים, א״ל הרע האיש הזה הרבה לנו ומצאתיו יוצא אל הכשדים, רגזו עליו השרים והכוהו ונתנוהו בבית האסורין בבית יהונתן הסופר שהיה לאליהו הנביא, א״ל ראה כבוד שנתן לך אוהבך נאה בית האסורין שאתה בתוכו והשליכו אותו לבור והיה הבור מלא מים ועשה לו הקב״ה נסים ירדו להם המים למטה והטיט למעלה ויטבע ירמיה בטיט, והיה יהונתן הסופר מייסרו ומונה אותו ואמר לו הרכן ראשך על הטיט שמא תבא שינה לעיניך.

יעשה – פאצא בלעז.

יקם – לשון תפלה.

may...do Fasse in French.

May...fulfill An expression of prayer. (These three lines up to "and he brought him to the prison" were not arranged by the author.) Amen! So may the Lord do, etc.Amen! The scholars of Aggadah say: So did he say to him: If only your words were fulfilled! I gain and you lose. I am a priest, and I eat the food hallowed in the name of Heaven if the Temple remains standing. But you are a Gibeonite, as it is written [here], "who was from Gibeon.⁠" And you will be a slave to me, chopping wood and drawing water (Pesikta Rabbathi 27:4, Yalkut Shimoni ad loc.). But Moreh Zedek who did not explain, adopted the reason of our Sages (Sotah 41b) who learned from here that whoever flatters a wicked man will ultimately fall into his hands or into the hands of his son or into the hands of his son's son, for Irijah, the son of Shelemiah, the son of Hananiah seized him and brought him to prison.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

אמן כן יעשה י״י – פשוטו מבואר ויש דרש אמר לו ירמיהו אם יהיה כמו שאתה אומר אני רוצה בזה כי אני נשכר ואתה נפסד אני נשכר שאני כהן ואוכל מקדשי שמים אם ישאר הבית בבנינו ואתה תהיה נפסד שאתה גבעוני כמו שנאמר מגבעון ואתה חוטב לי עצים ושואב לי מים ודרך פשוטו ישראל היה ומגבעון היה כי לא ישבו בה גבעונים מעת שנפלה בנחלת בנימן.

ומפני שחנניה היה מתפאר בנבואתו זאת להיותו מדבר טוב על ישראל בהפך ירמיהו שהיה מנבא רע עליהם לכן אמר לו ירמיהו מי יתן ויקם ה׳ את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית ה׳ וכל הגולה למקום הזה ירושלם, ובעלי אגדה אומרים שאמר לו הלואי ויתקיימו דבריך אני משתכר ואתה נפסד אני כהן ואוכל קדשים אם יעמוד הבית הזה בבנינו ואתה גבעוני ותהיה לי חוטב עצים ושואב מים.

ויאמר ירמיהו – בעבור שארכו הדברים באמרו לעיני הכהנים וכו׳ אמר שנית ויאמר ירמיהו וכו׳.

אמן – יאומן דבריך.

יקם ה׳ – מי יתן ויקם ה׳ וכו׳ וכפל הדבר במ״ש.

אשר נבאת – אמר לפי דבריו שאמר שבנבואה דבר אבל האמת היה שבדא מלבו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ז) אַךְ⁠־שְׁמַֽע⁠־נָא֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֣ר בְּאׇזְנֶ֑יךָ וּבְאׇזְנֵ֖י כׇּל⁠־הָעָֽם׃

Nevertheless hear now this word that I speak in your ears, and in the ears of all the people.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בְּרַם שְׁמַע כְּעַן פִּתְגָמָא הָדֵין דִי אֲנָא מְמַלֵיל קֳדָמָךְ וּקְדָם כָּל עַמָא.

(ז-ט) א״ל ירמיה לחנניה אתה אומר בעוד שנתים ימים אני משיב וגו׳ את כל כלי בית ה׳, ואני אומר שנ״נ בא ונוטל את השאר שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו, א״ל תן סימן לדבריך, א״ל אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדבר שהקב״ה אומר להביא רעה ומתנחם אתה הוא מתנבא לטובה אתה הוא שצריך ליתן סימן לדבריך ואעפ״כ אני נותן אות ומופת באיש ההוא בשנה ההיא מת כי דבר סרה על ה׳, וכן הות ליה שנאמר וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי. שנה אחרת היתה ואת אמרת כן, אלא שמת ערב ראש השנה וצוה את ביתו שיוציאוהו למחר ר״ה שכדי לעשות נבואתו של ירמיה שקר.

אך שמע נא וגו׳ – עד הנביא אשר ינבא לשלום (ירמיהו כ״ח:ט׳), אמר אני מתנבא פורעניות אם לא יבא איני שקרן הקב״ה נחם על הרעה אבל הנביא אשר ינבא לשלום וגו׳ בבא דבר הנביא יודע וגו׳ (ירמיהו כ״ח:ט׳) אבל אם לא יבא דברו שקרן הוא שנאמר לא איש אל ויכזב וגו׳ (במדבר כ״ג:י״ט) כך דרש רבי תנחומא.

But, hearken now... The prophet who would prophesy for peace. He said: I prophesy retribution. If it does not come, I am not a liar, for the Holy One, blessed be He, renounces the evil, but the prophet who prophesies for peace, etc., when the word of the prophet comes, etc., but if his word does not come, he is a liar, as it is said, "God is not a man that He should lie, etc.⁠" (Bemidbar 23:19). In this manner Rabbi Tanhuma (Vayera 13) expounded.

אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי^א דובר באזניך – זו היא תשובה שנייה שהשיב לו על ויאמר שיני: הנביא יודע דבר י״י אשר שלחו י״י באמת ואני מתנבא על מקום זה לרעה ואתה מתנבא לשלום. אם אין דברי קיימין שניבאתי עליו לרעה אעפ״כ אין נבואתי נבואת שקר שמצינו בכל מקום שהקב״ה ניחם על הרעה אשר דבר לעשות ולא עשה. אבל אתה שניבאת עליו לשלום, אם אין דבריך מתקיימין נמצאת שניבאת עליו לשקר שהקב״ה ניחם על הרעה ואינו חוזר בו מן הטובה. שעד עכשיו לא נפל מכל דברו הטוב שדיבר על ישראל אע״פ שעושין ישראל כעס לפניו.

א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכי פריס 163: ״אני״.

אך שמע נא – הענין הזה שאמר לו כי בהבטחת הטובה יבחן הנביא כי אם יבטיח טובה ולא תבא בידוע שהוא נביא שקר כי כל דבר טוב שיבטיח האל אפילו על תנאי הוא בא אבל באמת תסור ממנו הטובה ההיא אם יחטא כמו שאמר ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע (ירמיהו י״ח:ט׳) ועשה הרע בעיני ונחמתי על הטובה (ירמיהו י״ח:י׳) אמנם על כל פנים תחול הטובה ותבא אבל אם יתנבא לרעה ולא תבא כלל לא יודע בזה שהוא נביא שקר שהקב״ה ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה (יונה ד׳:ב׳) כשעשו תשובה כמו שעשה באנשי נינוה.

אך שמע נא לא תחשוב שבעבור שאני מנבא רעות ואתה מנבא טובות יאמנו דבריך ולא יאמנו דברי אין האמונה נתלית בדברים כי אם במציאות כי מה שיצא לפועל יוודע שהוא אמת ומה שלא יהיה במציאות יוודע שיהיה שקר.

אך שמע נא – ר״ל מה שאמרתי אמן וכו׳ הוא בעבור כי גם אני מתאוה שכן יהיה כי טוב הוא אך עתה שמע דברי שאין מקום להאמין לך יותר ממני על שאתה מתנבא לטובה ואני לרעה.

באזניך ובאזני כל העם – כאומר לא בסתר אדבר כי אם בפניך ובפני כולם.

(ז-ח) אך שמע נא וכו׳ הנביאים וכו׳ הנה רוב הנביאים נבאו נבואת פורעניות, כי תכלית שליחת הנביא הוא להודיע את העם הרעה שעתידה לבא עליהם כדי שישובו בתשובה, ולבעבור זה היה ה׳ שולח נביא, אבל לא לבשר טובות העתידות לבא בזמן קרוב, שלמה יודיעם זאת ע״י נביא, ולא יצוייר שישלח את הנביא להודיע יעוד של טובה רק אם נצרך לזה כדי להחזיק את הנביא, שהנביא יוחזק לנביא אמת אם יתקיימו יעודיו אשר יעד, כמ״ש וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה׳, הדבר אשר ידבר הנביא בשם ה׳ ולא יהיה הדבר וכו׳ הוא הדבר אשר לא דברו ה׳, וזה דוקא אם נבא יעוד טוב, משא״כ ביעודים הרעים כשלא יבואו לא יכזב הנביא, כי יוכל להיות שתשתנה הגזרה אם ישובו בתשובה, כמ״ש בירושלמי פ׳ הנחנקין, ורמב״ם ה׳ דעות, וא״כ צריך שיודיע את הנביא יעודים טובים כדי שבם יבחן הנביא ויוחזק, וז״ש הנביאים אשר היו לפני ולפניך וינבאו על ארצות רבות וכו׳ היה כל נבואתם תמיד למלחמה ולרעה ולדבר – ר״ל לא נבאו טובות ונחמות רק פורעניות, כי על יעודים טובים לא ישלח ה׳ נביא להודיעם.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ח) הַנְּבִיאִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֧וּ לְפָנַ֛י וּלְפָנֶ֖יךָ מִן⁠־הָעוֹלָ֑ם וַיִּנָּ֨בְא֜וּ אֶל⁠־אֲרָצ֤וֹת רַבּוֹת֙ וְעַל⁠־מַמְלָכ֣וֹת גְּדֹל֔וֹת לְמִלְחָמָ֖ה וּלְרָעָ֥ה וּלְדָֽבֶר׃

The prophets who have been before me and before you of old prophesied against many countries, and against great kingdoms, of war, and of evil, and of pestilence.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

נְבִיַיָא דַהֲווֹ קֳדָמַי וּקְדָמָךְ מִן עַלְמָא וְאִתְנַבִּיאוּ עַל מְדִינָן סַגִיאִין וְעַל מַלְכְּוָן רַבְרְבָן לִקְרָבָא וּלְבִישָׁא וּלְמוֹתָא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

וזהו אומרו הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן העולם וינבאו למלחמה לרעה ולדבר רוצה לומר כמוני היום.

הנביאים וכו׳ – רצה לומר וזהו דברי הנה הנביאים אשר נבאו מעולם לרעה כמוני היום.

אל ארצות – על ארצות.

(ח-ט) הנביאים וגו׳ – המקרא הזה נראה שאין לו גְזֵרָה (apodosis).

[וראזנמילר אומר: כי וינבאו הוא הגזרה. אך זה רחוק כי איך יחליט כי הנביאים שהיו לפניו נבאו לרעה? והלא גם לטובה נבאו לפנים.]⁠^א

ולפירוש ר׳ תנחומא (הביאו רש״י) והרמב״ם (בהקדמת פירושו לסדר זרעים) הרי זה מקרא קצר, והעקר חסר, והוא: הנביאים אשר נבאו לרעה אם לא היה דברם מתקיים לא היו שקרנים, כי שב הגוי ההוא מרעתו ושב ה׳ מחרון אפו; אבל הנביא אשר ינבא לשלום, אם יתקיים דברו יוודע כי ה׳ שלחו, ואם לא יתקיים, הרי הוא שקרן.

ונראה יותר כדעת דון יצחק:⁠^ב שכאן מדבר בנביא החולק על נביא, זה מתנבא לרעה וזה לטובה. ושיעור שני הכתובים הללו כך הוא לדעתי: הנביאים אשר היו בכל הדורות זה בדורו וזה בדורו, וכל אחד מהם בדורו היה מתנבא לרעה (כי זה עיקר שליחות הנביאים להוכיח את העם למען ישובו מדרכיהם הרעים).⁠^ג אם היה נביא אחר סותר דברי הנביא שבדורו ומבשר טובות, אז בבוא דברי הנביא,⁠^ד יוודע מי משניהם הוא הנביא אשר שלחו ה׳ באמת. ובאמרו: יִוָדַע הנביא אשר שלחו ה׳, ולא אמר יודע כי שלחו ה׳, הדבר ברור שהכוונה יוודע מי הוא הנביא האמתי, זה או זה. אם כן, מְדַבֵר בנביא החולק על נביא. והנה הענין הזה נאות ומכוון למחלוקת חנניה עם ירמיה. ואני תמה על דון יצחק שכתב: אז יודע ששלחו ה׳ באמת, ולא ראה שהכוונה: אז יודע מי משניהם הוא אשר שלחו ה׳.

ומלות הנביא אשר ינבא לשלום – שיעורן: הנביא, [אם היה זה] אשר ינבא לשלום, כלומר: אם היה אחד מתקומם על הנביא המתנבא לרעה.

למלחמה ולרעה ולדבר – בהרבה ספרים כ״י כתוב: ולרעב.⁠¹ וכן דרך הנביאים לחבר החרב והרעב והדבר,⁠² וכן היתה נסחת הרמב״ם, לפי מה שהביא בהקדמתו לסדר זרעים בלשון ערבי, שהדפיס Pococke בספר Porta Mosis.⁠³

בבוא דבר הנביא – יהיה מי שיהיה, המתנבא לרעה או לשלום.⁠^ה

1. עיין רשימה בקניקוט.

2. השוו ירמיהו כ״ד:י׳, כ״ט:י״ז, ל״ב:כ״ד, ל״ד:י״ז.

3. רמב״ם מצטט את הפסוקים בירמיהו כ״ח:ז׳-ט׳ וכותב: ״למלחמה ולרעב ולדבר״.

א. הביאור המוסגר מופיע בכ״י לוצקי 675ב, קולומביה, לוצקי 675א, שוקן, אך אינו מופיע בדפוס ראשון.

ב. כן בדפוס ראשון. בכ״י: ״ונראה יותר (וקרוב לזה דברי דון יצחק)״ ועם שינויים קלים בביאור עצמו.

ג. הדברים שבסוגריים העגולים מופיעים רק בדפוס ראשון ולא בכ״י.

ד. בדפוס ראשון נוסף כאן במקום להלן: ״[יהיה מי שיהיה, המתנבא לרעה או לשלום]״.

ה. כן בכ״י. בדפוס ראשון, ביאור זה שולב לעיל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל

(ט) הַנָּבִ֕יא אֲשֶׁ֥ר יִנָּבֵ֖א לְשָׁל֑וֹם בְּבֹא֙ דְּבַ֣ר הַנָּבִ֔יא יִוָּדַע֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר⁠־שְׁלָח֥וֹ יְהֹוָ֖הי״י֖ בֶּאֱמֶֽת׃

The prophet who prophesies of peace, when the word of the prophet shall happen, then shall the prophet be known, that Hashem has truly sent him.⁠"

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

נְבִיָא דְיִתְנַבֵּא לִשְׁלָמָא בְּמֵיתֵי פִתְגַם נְבִיָא יִתְיְדַע נְבִיָא דְשַׁלְחֵיהּ יְיָ בִּקְשׁוֹט.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

הנביא אשר ידבר לשלום כנגדם וסותר אליהם רוצה לומר כמוך עמי רוצה לומר לא היו מאמינים בהם להיותם מנבאים טובות אבל בבוא דבר הנביא ובהתקיימו אז יודע ששלחו ה׳ באמת, ואם כן לא תתפאר בנבואתך להיות׳ טובות כי לא יאמנו דבריך עד שיתקיימו, זהו הפירוש האמתי בפסוקים האלה מתישב כפי המלות, ולא כמו שפירשו הרב המורה בפתיחתו לפירוש המשנה שכתב שהיתה כוונת ירמיהו שבייעוד הטוב יבחן הנביא שאינו חוזר לא בייעוד הרע ושאמר ירמיהו אני מנבא רעות אם לא יבואו איני שקרן שהקדוש ברוך הוא ניחם על הרעה אתה מנבא הטובה ואם לא יבא דברך בידוע ששקרן אתה, וממדרש תנחומא הוא ונמשכו אחריו המפרשים כולם, ויקשה להם מאד אומרו הנביאים אשר היו לפני ולפניך וגומר כי לא יהיה לו בפסוק ההוא גזרה ולא ענין כלל אבל הפירוש האמתי הוא מה שאמרתי.

הנביא – ר״ל הנה הנביא אשר סתר דבריהם וניבאו לשלום כמוך היום.

בבוא דבר הנביא – בעת בוא דבר הנביא המתנבא לשלום אז היה נודע הנביא ההוא אשר שלחו ה׳ באמת אבל לא האמינו לו מיד על כי ניבא לטובה וכן אין מקום להאמין לך יותר ממני.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

הנביא אשר ינבא לשלום – ר״ל אם תראה שנביא ינבא לפעמים נבואה טובה, זה הוא רק על התכלית כדי שבבא דבר הנביא יודע הנביא – הוא לצורך הנביא עצמו להחזיק אותו לנביא אמת שיודע כי שלחו ה׳ באמת – ר״ל וא״כ אתה שבאת לבשר בשורה טובה, אם שלחך ה׳ לזאת ע״כ הוא כדי שבבוא הבשורה תודע לנביא אמת וא״כ צריך אתה להמתין עד שיהיה כדבריך כי אז יודע שאתה נביא, ועתה עדיין אין נבואתך מוחזקת.

הנביא וגו׳ – נביא אחד מתנבא למלחמה, ונביא אחר מתנבא לשלום; בהתאמת דבר אחד משניהם יִוָּדַע מי בהם הוא נביא האמת.

מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעוניאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(י) וַיִּקַּ֞ח חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת⁠־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֑יא וַֽיִּשְׁבְּרֵֽהוּ׃

Then Hananiah the prophet took the bar from off the prophet Jeremiah's neck, and broke it.

מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּנְסֵיב חֲנַנְיָה נְבִיָא שִׁקְרָא יַת נִירָא מֵעַל צַוַר יִרְמְיָה נְבִיָא וְתַבְּרֵיהּ.

את המוטה מעל צואר ירמיהו הנביא וישברהו – טעם וישברהו על העול שהוא נתק המוטה מעל צואר ירמיהו ושבר העול שהיה נקשר במוטה.

והנה חנניה לקח את המוטה שהיה על צוארי ירמיהו כי אחרי שנתן שאר המוטות למלאכי המלכים הבאים לירושלם היה מביא ירמיהו מוטה אחת על צוארו כנגד מלך יהודה ואותה לקח חנניה לעיני העם וישברה, ואמר וישברהו בלשון זכר כנגד הקשר שהיה במוטה, או אמר וישברהו לרמוז אל עול מלך בבל ששבר אותו בדברי נבואתו.

המוטה – עץ העול.

את המוטה – מן המוטות שנתן על צוארו בדבר ה׳ כמ״ש למעלה ויתכן שעדיין לא שלחם אל המלכים האמורים למעלה או שנשאר אחת על צוארו כנגד מלך יהודה ואותה לקח חנניה.

וישברהו – שבר הקשר שהיה במוטה ולכן אמר בלשון זכר.

וישברהו – חוזר לעול שהוא כמו מוטה. וכן: אם חבול תחבול שלמת רעך עד בוא השמש תשיבנו לו {שמות כ״ב:כ״ה} – ״תשיבנו״ חוזר לשם ״חֲבֹל״ או עבוט שנרמז ולא נכתב.

ויקח חנניה – מבואר אצלנו כ״פ שאם יעשה הנביא איזה פעולה עם נבואתו, גם נבואה לרע היתה מתקיימת בכל אופן, ויען שירמיהו עשה פעולה מוסרות ומוטות שא״א שלא תתקיים נבואה זאת שהיה בה מעשה, לקח חנניה המוט וישברהו לבטל המעשה ע״י מעשה אחרת.

וישברהו – כאן קרא להפך מלמעלה כ״ז:י״ח (עיין מה שכתבתי על לבלתי ״באו״), שנתוספה ו״ו מחמת ו״ו של ״ויאמר״ שאחריה, שהיה לו לומר ״וישברה״, לפי שמוטה היא לשון נקבה.

מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יא) וַיֹּ֣אמֶר חֲנַנְיָה֩ לְעֵינֵ֨י כׇל⁠־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒י״י֒ כָּ֣כָה אֶשְׁבֹּ֞ר אֶת⁠־עֹ֣ל׀ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֗ל בְּעוֹד֙ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים מֵעַ֕ל צַוַּ֖אר כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לְדַרְכּֽוֹ׃

Hananiah spoke in the presence of all the people, saying, "Thus says Hashem, 'Even so I will break the yoke of Nebuchadnezzar king of Babylon within two full years from off the neck of all the nations.'" The prophet Jeremiah went his way.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״לעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַר חֲנַנְיָה לְעֵינֵי כָל עַמָא לְמֵימַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ כְּדֵין אִתְּבַר יַת נִיר נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל בְּסוֹף תַּרְתֵּין שְׁנִין מֵעַל צַוַר כָּל עַמְמַיָא וַאֲזֵל יִרְמְיָה נְבִיָא לְאוֹרְחֵיהּ.

ויאמר בשם ה׳ ככה אשבור את עול מלך בבל בעוד שנתים שנים מעל צואר כל הגוים וירמיהו שתק וילך לדרכו כי ירא ממנו:

ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו אחרי שבור וגו׳ עד כי כה אמר ה׳ אל המלך.

וילך וכו׳ – כי פחד ממנו להשיב לו דבר מעצמו.

וילך ירמיה וגו׳ – לא הוצרך לענותו דבר, אלא סמך על מה שאמר לו בתחלה: בבוא דבר הנביא יוודע הנביא אשר שלחו ה׳ באמת (אברהם חי מיינסטער).

ולדעת דון יצחק: הלך לו ירמיה כי ירא ממנו.

ולדעת שלמה חפץ: הלך לו כדי שלא לבוא לידי ריב ומצה עמו.

ולדעתי: לא רצה לדבר דבר מלבו, והלך לו עד שיבואהו מענה מה׳. ואולי הרגיש בעצמו שהיה בכעס, וידע שאין הנבואה שורה מתוך כעס.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״להכל

(יב) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶֽל⁠־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵ֠י שְׁב֞וֹר חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת⁠־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃

Then the word of Hashem came to Jeremiah, after Hananiah the prophet had broken the bar from off the neck of the prophet Jeremiah, saying,

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שיעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם יִרְמְיָה בָּתַר דְתָבַר חֲנַנְיָה נְבִיָא שִׁקְרָא יַת נִירָא מֵעַל צַוַר יִרְמְיָה נְבִיָא לְמֵימָר.

ויהי דבר ה׳ אל ירמיה – ברובא ספרי בתראי דדפוסא כתיב ירמיהו בוא״ו ברם בספרי קדמאי דוקני כתוב ירמיה בלא וא״ו ובר מן דין נשמעיה פן הוא מסרא דאמרה מן בראשית ממלכת סימן כ״ז עד כה אמר ה׳ אל אחאב בן קוליה סימן כ״ט ירמיה ע״כ.

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שיהכל

(יג) הָלוֹךְ֩ וְאָמַרְתָּ֨ אֶל⁠־חֲנַנְיָ֜ה לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ מוֹטֹ֥ת עֵ֖ץ שָׁבָ֑רְתָּ וְעָשִׂ֥יתָ תַחְתֵּיהֶ֖ן מֹט֥וֹת בַּרְזֶֽל׃

"Go, and tell Hananiah, saying, 'Thus says Hashem, 'You have broken the bars of wood; but you have made in their place bars of iron.

מקבילות במקראתרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֱזֵיל וְתֵימַר לַחֲנַנְיָה לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ נִירִין דְאָע תְּבַרְתָּא וְתַעְבֵּיד חִילוּפֵיהוֹן נִירִין דְבַרְזֶל.

[באומרו לחנניה מוֹטֹת עץ שברת הוא <מתכוון> למעשה כזה אשר עשה אותו <חנניה>,⁠¹ ואמרו לו ועשית תחתיהן מטות ברזל אינו למעשה אלא למה שראוי <היה לעשות>,⁠² כלומר: בשברך את ״מוטות עץ״ היה ראוי לך להעמיד ״מוטות ברזל״ במקומן, ואז הן תהיינה חזקות יותר, ובלתי-סביר יותר שיישברו].

1. ככתוב בפסוק י שבפרקנו.

2. נראה, כי ההערה הזאת באה למנוע את ראיית ״ועשית״ כתיאור מעשה שנעשה בעבר או כנבואה למעשה שאכן ייעשה בעתיד; במקום זה הוא מציע לראות את המילה כמציינת מה שהיה ראוי להיעשות, ומטרת דברי ירמיהו היא לבטל את דברי חנניה מכל וכל. הערה כגון זו לא מצאנו אצל אחרים.

ועשית תחתיהן מוטות ברזל – אמר האל לירמיהו אמור לחנניה מוטות עץ שברת ואתה תעשה תחתיהן מוטות ברזל כשתאמר לו זה הדבר מוטות עץ שברת ותאמר לו עוד כי כה אמר י״י אלהי ישראל וגומר אל השם צבאות אלהי ישראל כנגד מה שאמר הוא בזה הלשון הוא אמר לו כה אמר י״י צבאות אלהי ישראל שברתי את עול מלך בבל (ירמיהו כ״ח:ב׳) ומה שאמר מוטות עץ ואנחנו פירשנו מוטות רצועות כן הוא כי המוטות רצועות או גידים שקושרים בהם העול והעול מעץ לפיכך סמך המוטות אל עץ וכן מוטות ברזל אין אומר שהמוטות יהיו מברזל אלא העול יהיה מברזל והמוטות רצועות או גידים שקושרים אותו בהם.

צוה השם לירמיהו שיאמר אל חנניה בן עזור על שבירת המוטה מוטות עץ שברת באמרך שאשבור את עול נבוכדנצר מעל צואר כל הגוים שלא שברת לבד מוטה אחת ממלך יהודה אלא מוטות רבות מכל הגוים, אבל שקר אתה דובר כי יהיו במקומם מוטות ברזל שהוא יותר חזק מן העץ

תחתיהן – במקומן.

מוטות עץ שברת – כי באמרו ככה אשבור וכו׳ מעל צואר כל הגוים הרי הוא כאלו שבר כל המוטות.

ועשית – אתה תעשה במקומן מוטות ברזל החזקים מן העץ ר״ל על ידי השבירה והכחשת דבר ה׳ יוגדל הקצף ויחזיק עולו עוד יותר.

ועשית תחתיהן וגו׳ – נראה לי: כי לא נצטווה ירמיה לעשות לו עול ברזל, אלא כך אמר לחנניה: אתה שברת מוטות עץ להורות על העתיד, לֵךְ עתה ועשה מוטות ברזל, כי בזה תרמוז על העתיד באמת.

מוטות עץ שברת ר״ל שע״י שירצו לשבור המוט ולמרוד ישים עול ברזל תחתיו וישעבדם עוד יותר.

ועשית וגו׳ – כדי למשוך עיני העם עליו, שם ירמיה על צוארו מוטת עץ; עתה אומר הוא אל חנניה, הלא טוב היה אם היית נותן על צוארך מוטת ברזל לאיים על העם שעבוד יותר כבד ממה שהם חושבים שתהיה כוונתי בשומי על צוארי מוטת עץ.

מקבילות במקראתרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יד) כִּ֣י כֹֽה⁠־אָמַר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עֹ֣ל בַּרְזֶ֡ל נָתַ֜תִּי עַל⁠־צַוַּ֣אר׀ כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה לַעֲבֹ֛ד אֶת⁠־נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל וַעֲבָדֻ֑הוּ וְגַ֛ם אֶת⁠־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה נָתַ֥תִּי לֽוֹ׃

For thus says Hashem of Hosts, the God of Israel, 'I have put a yoke of iron on the neck of all these nations, that they may serve Nebuchadnezzar king of Babylon; and they shall serve him. And I have given him the animals of the field also.'"

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יאברבנאלהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל נִיר דְבַרְזֶל יְהָבִית עַל צַוַר כָּל עַמְמַיָא הָאִלֵין לְמִפְלַח יַת נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִפְלְחוּנֵיהּ וְאַף יַת חֵיוַת בָּרָא יְהָבִית לֵיהּ.

את חית השדה נתתי לו – שרכב על ארי וקשר תנין בראשו.

the beasts of the field have I given to him He rode on a lion and tied a serpent on its head.

והוא משל לחוזק עול נבוכד נצר שהיתה על כל הגוים ההם, והנה מלבד שבאה הנבואה הזאת אל ירמיהו לאמר לחנניה מאת השם

חית השדה – עיין מה שכתבתי למעלה כ״ז:ו׳.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יאברבנאלהואיל משההכל

(טו) וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא אֶל⁠־חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא שְׁמַֽע⁠־נָ֣א חֲנַנְיָ֑ה לֹא⁠־שְׁלָחֲךָ֣ יְהֹוָ֔הי״י֔ וְאַתָּ֗ה הִבְטַ֛חְתָּ אֶת⁠־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עַל⁠־שָֽׁקֶר׃

Then the prophet Jeremiah said to Hananiah the prophet, "Hear now, Hananiah. Hashem has not sent you; but you make this people trust in a lie.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַר יִרְמְיָה נְבִיָא לַחֲנַנְיָה נְבִיָא שִׁקְרָא שְׁמַע כְּעַן חֲנַנְיָה לָא שַׁלְחָךְ יְיָ וְאַתְּ אַרְחֵיצְתָּא יַת עַמָא הָדֵין עַל שִׁקְרָא.

הנה ירמיהו מעצמו אמר אל חנניה שמע נא חנניה לא שלחך ה׳ ואתה הבטחת את העם הזה בשקר

על שקר – על הבטחת שקר.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודהכל

(טז) לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ הִנְנִי֙ מְשַֽׁלֵּחֲךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה הַשָּׁנָה֙ אַתָּ֣ה מֵ֔ת כִּי⁠־סָרָ֥ה דִבַּ֖רְתָּ אֶל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃

Therefore thus says Hashem, 'Behold, I will send you away from off the surface of the earth. This year you shall die, because you have spoken rebellion against Hashem.'"

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״ירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הָא אֲנָא מַגְלְיָךְ מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא בְּשַׁתָּא הָדָא אַתְּ מָאִית וּלְשַׁתָּא אוֹחֲרַנְתָּא אַתְּ מִתְקַבֵּר אֲרֵי סַטְיָא מַלֵילְתָּא קֳדָם יְיָ.

השנה אתה מת – ובשנה הבאה תקבר.

this year you shall die And next year you shall be buried.

מעל פני האדמה – ר״ל שיקבר בתוכה והנה הוא משולח מעל פניה.

לכן כה אמר ה׳ וגזר עליך שתמות בשנה הזאת כי עם היות שלא אמר השם כן לירמיהו הנה הוא גזר עליו העונש הזה כמו שעשה משה רבו לקרח ואם בריאה יברא ה׳ ופצתה האדמה את פיה (במדבר טז, ל).

משלחך – אגרשך וכן וישלחם ביד פשעם (איוב ח׳:ד׳).

לכן – הואיל ונבאת בשקר לכן אגרשך מעל פני האדמה השנה ההיא תמות.

אל ה׳ – כמו על ה׳ ר״ל דברת בעבור ה׳ דבר המוסר ממנו מה שלא אמרה.

סרה – כמו: לענות בו סרה – שקר, עיין ישעיה א׳:ה׳.

אתה מת – אולי גם אל זה רומזות תיבות מטות ברזל; שהאחרים יגלו, וחנניה ימות.

סרה – דבר שקר שאינו מתקיים, וכן כי דבר סרה שבפרשת ראה (י״ג:ו׳).

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״ירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משההכל

(יז) וַיָּ֛מׇת חֲנַנְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא בַּשָּׁנָ֣ה הַהִ֑יא בַּחֹ֖דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃

So Hananiah the prophet died the same year in the seventh month.

מקבילות במקראתרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמִית חֲנַנְיָה נְבִיָא שִׁקְרָא בְּשַׁתָּא הַהִיא וְאִתְקְבַר בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה.

באומרו וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי – <מתכוון לומר ש>הוא ״שביעי״ מאז דברי ירמיהו ״השנה אתה מת״ (פסוק טז).⁠¹

1. כך פירש גם רד״ק. ואולם חז״ל (ראה: ירושלמי סנהדרין פי״א ה״ה; יל״ש, ח״ב, רמז שח) פירשו את ״שביעי״ כמכוון לחודש תשרי, כשהכוונה לקבורתו, אף-על-פי שהוא מת בערב ראש השנה, כדי לקיים את דברי ירמיה באומרו ״השנה אתה מת״.

בשנה ההיא בחדש השביעי – והלא אין חדש שביעי מן השנה אלא מת ער״ה וצוה לבניו שיקברוהו לאחר ר״ה ולא קודם ויעלימו את מיתתו אותו היום כדי לעשות נבואת ירמיה שקר.

in that year, in the seventh month Is it not so that the seventh month is not of the year? Rather, he died on the day preceding Rosh Hashanah and commanded his children to hurry him after Rosh Hashanah, but not before, and they should conceal his death on that day in order to make Yirmeyahu's prophecy appear false.

וימת חנניה הנביא בשנה ההיא – בערב ראש השנה בכ״ט באלול לקיים מה שנאמר השנה אתה מת (ירמיהו כ״ח:ט״ז), ונקבר בחדש שביעי לאחר יום טוב. ואף מקרא שלמעלה מוכיח השנה אתה מת (ירמיהו כ״ח:ט״ז). ות״י: בשתא הדא את מיית ובשתא אחרנייתא את מתקבר.

בשנה ההיא בחדש השביעי – פירשו רז״ל ואמרו בחדש השביעי שנה אחרת היתה ואת אמרת כן אלא מלמד שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו ובני ביתו שיוציאוהו אחר ר״ה כדי לעשות נבואת ירמיהו שקר וכן תרגם יונתן ומית חנניה נביא שקר בשתא ההיא ואתקבר בירחא שביעאה ומה שתרגם גם כן השנה אתה מת (ירמיהו כ״ח:ט״ז) – בשתא הדא את מית ולשתא אחרניתא את מתקבר פירוש הוא שפירש כי כן כוונת ירמיהו לא שאמר לו כן בפירוש שאם כן לא היתה נבואתו מוכחשת בזה ולפי הפשט אין צריך לכל זה כי הוא לא אמר לו השנה הזאת אתה מת אלא השנה ור״ל תוך שנה לנבואה זו וכן אמרו רז״ל לענין נדרים המודר הנאה מחבירו לשנה מונה י״ב חדשים מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא בכ״ט באלול כיון שהגיע אחד בתשרי עלתה לו שנה.

והקדוש ברוך הוא מקים דבר עבדו ועצת מלאכו ישלים כי כן מת חנניה בשנה ההיא, ומאשר אמר הכתוב שמת בחדש השביעי אמרו חכמים ז״ל (ילקוט שמעוני ירמיה רמז שם) שהיתה שנה אחרת מלמד שמת ערב ראש השנה וצוה לבניו שיקברוהו אחר ראש השנה כדי לעשות נבואת ירמיהו שקר, וכן תרגם יונתן ומית חנניה נביאה שקרא בשתא ההיא ואתקבר בירחא שביעאה, ותרגם ג״כ השנה אתה מת השתא הדא את מית ולשתא אחרנתא את מתקבר וכוונת יונתן אינה שכן פירש לו זה ירמיהו אלא שזו היתה כוונתו בדבריו:

בדדש השביעי – ארז״ל שמת ער״ה וצוה לבניו שיקברוהו אחר ראש השנה והיא בשנה האחרת והעלימו יום מיתתו כדי לעשות נבואת ירמיה שקר.

בחדש השביעי – אף על פי שבתשרי השנה מתחדשת. מכל מקום באמרו: השנה אתה מת – הכוונה בתוך י״ב חדש, עיין רד״ק. ובאמת לא היה צריך להודיענו באיזה חדש מת. אך (כדברי אהוד¹) רצה להודיע כי לא האריך ימים אפילו שני חדשים, כי שבירת המוטה היה בחדש החמישי.

1. כנראה, כוונתו לאהוד לאלי שלמד אצל שד״ל עד שנת 1854. ביאור זה מובא רק בדפוס ראשון, ואינו נמצא בכ״י שהן מתקופות קדומות יותר.

בחדש השביעי – בתוך י״ב חדש.

מקבילות במקראתרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודשד״להואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

Yirmeyahu 28, Biblical Parallels Yirmeyahu 28, Targum Yonatan Yirmeyahu 28, Yalkut Shimoni Yirmeyahu 28, R. Yehuda ibn Balaam Yirmeyahu 28, Rashi Yirmeyahu 28 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), R. Yosef Kara Yirmeyahu 28, Radak Yirmeyahu 28, R. Yosef ibn Kaspi Yirmeyahu 28, Abarbanel Yirmeyahu 28, Minchat Shai Yirmeyahu 28, Metzudat Zion Yirmeyahu 28, Metzudat David Yirmeyahu 28, Shadal Yirmeyahu 28, Malbim Beur HaInyan Yirmeyahu 28, Hoil Moshe Yirmeyahu 28

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון