×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) פּוּרָ֣ה׀ דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין⁠־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑י וְיֵ֤ז נִצְחָם֙ עַל⁠־בְּגָדַ֔י וְכׇל⁠־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּי׃
"I have trodden the winepress alone, and there was no man with Me of the peoples. Yes, I trod them in My anger and trampled them in My fury. And their lifeblood is dashed against My garments, and I have stained all My raiment.
תרגום יונתןילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ירשב״ם המשוחזראבן עזראר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלליקוטי ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותעודהכל
הָא כְּבִיעוּט דְמִתְבָּעֵיט בְּמַעְצְרָא כֵּן יִסְגֵי קְטוֹל בְּמַשִׁרְיַת עַמְמַיָא וְלָא יְהֵי לְהוֹן תְּקוֹף קֳדָמַי וְאֶקְטְלִינוּן בְּרוּגְזִי וַאֲדוּשִׁינוּן בְּחַמְתִי וְאֶתְבַּר תַּקִיפֵיהוֹן קֳדָמַי וְכָן חַכִּימֵיהוֹן אֱסַלְעִים.
פורה דרכתי לבדי – כי יום נקם בלבי (כתוב ברמז צ״ב).
יקול הו ממת׳לא לאני עצרת פרמהֿ וחדי וליס רג׳ל מעי מן אלאמם פאעצרהם בגצ׳בי ואדוסהם בחמיתי וינצ׳ח גאיתהם עלי ת׳יאבי וג׳מיע לבאסי לות׳תה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ויאמר: איני נצרך לעזרת אדם ומעמים אין איש אתי. אבל החרב היא שמימית, כאמרו כי רותה בשמים חרבי (ישעיהו ל״ד:ה׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

פורה דרכתי לבדי – גת, לפי פירוש הראשונים,⁠1 ולפי דעתי הוא כעניין ״מס⁠[עף פארה]״ (ישעיהו י׳:ל״ג).⁠2
וכל מלבושי אגאלתי – [האל״ף] במקום הה״א,⁠3 והוא עניין טינוף.⁠4
1. השווה ת״י ורס״ג על אתר, ריב״ג באצול ערך ׳פור׳, ורד״ק על אתר.
2. בפרק יו״ד אין אבן בלעם מפרש בדיוק מה עניין ׳פארה׳, וכנראה הם ענפי פרות.
3. השווה רס״ג בליקוטים (עמ׳ 142) על אתר, אלפסי ערך ׳הלץ׳, ריב״ג באללמע עמ׳ 11, 87 ו-101 (רקמה עמ׳ כב, קה וקכב), וכן ראב״ע ורד״ק על אתר.
4. השווה רס״ג על אתר, ריב״ג באצול ערך ׳גאל׳, ראב״ע ורד״ק על אתר.
ומעמים אין איש אתי – מתייצב לפניי להלחם.
ויז נצחם – דמם, שהוא תוקפו ונצחונו של אדם.
אגאלתי – כמו נגאלו בדם (ישעיהו נ״ט:ג׳).
and from the peoples, none was with Me standing before Me to wage war.
and their lifeblood sprinkled Heb. נִצְחָם, Their blood, which is the strength and victory (נִצָּחוֹן) of a man.
I soiled Heb. אֶגְאָלְתִּי. Comp. "They were defiled (נִגֹּאֲלוּ) with blood" (Lam. 4:14).
פורה – שם שיעור אסיפת ענבים לדרוךא בגת, שנאמרב בחגיג באד אל היקב לחשוף חמשים פורה והיתהה עשרים (חגי ב׳:ט״ז), פירוש תהיה קללה בתבואה וביין, כי מה שהיה בשאר שנים מעשרים דריכות, עתה יהיה מחמשים דריכות.⁠ו (ערוגת הבושם חלק א׳ עמ׳ 112 בשם ״פי׳ רשב״ם״, עמ׳ 275 בשם ״פרשב״ם״)
א. כן בעמ׳ 275. בעמ׳ 112 חסרה מלת: לדרוך.
ב. כן בעמ׳ 112. בעמ׳ 275: דכת׳.
ג. כן צ״ל. בכ״י (גם בעמ׳ 112 וגם בעמ׳ 275): בחבקוק.
ד. כן בפסוק. בכ״י (גם בעמ׳ 112 וגם בעמ׳ 275): ובא.
ה. כן בפסוק ובעמ׳ 112. בעמ׳ 275: והנה.
ו. כן בעמ׳ 112. בעמ׳ 275 (במקום ״פירוש... דריכות״): בקללה מדבר, שיבא אדם לחשוף יין מחמשים דריכות, ולא יהיה רק כמו בשאר שנים מעשרים דריכות.
פורה וגו׳ – והנה זאת התשובה, הטעם, הריגת אדום והשחתת מלכות תורת׳.
וטעם לבדי – כי אני גזרתי על אדום כן.
ואדרכם – אף על פי שיראה שהוא לעתיד הוא סימן הזמן העומד.
ויז נצחם – הנה יז כמו ויט משה (שמות ט׳:כ״ג).
נצחם – הוא הדם שבו יחיה האדם נצחו, והוא מגזרת נצח (ישעיהו ל״ד:י׳).
אגאלתי – האל״ף תחת ה״א הבנין, ולפי דעתי שהיא מלה מורכבת מפועל עבר ועתיד, ופי׳ אגאלתי כמו טנוף, כמו יגאלוהו חשך וצלמות (איוב ג׳:ה׳).
I have trodden, etc. This prophecy refers to the destruction of Edom, and the overthrow of the dominion of his religion.
I alone have thus decreed against Edom.
ואדרכם And I trod them.⁠12 The form of the verb seems to indicate the future, but in fact the imperfect is meant.
וְיֵז And sprinkled. It is similar in form to וַיֵט and he stretched forth (Ex. 9:23).
נצחם Their blood. The blood is called נֶצַח lit. time, because t3hrough the blood man lives his time; it is of the same root as נצח for ever (34:10).
אגאלתי I stained. The א is here substituted for ה, the characteristic of the Hiphil, or the word is a compound of the past and future; I prefer the latter explanation. As to its meaning I stained, comp. יגאלהו shall stain it (Job 3:5)
1. A. V., For I will tread them. And shall be sprinkled. And I will stain.
2. See Ibn Ezra on 1:21, Note 43.
3. The phrase לנצח נצחים (34:10) is explained by Ibn Ezra, להם זמנים אין קץ periods of time without end. Others compare נצחם their blood with נצח strength (1 Sam. 15:29), the purity and proper circulation of the blood being the essential condition of the health and strength of man; others, again, derive it from a root נזה═נצח to sprinkle. (Ges. Lex. Hebr. Chald.)
ועל זה משיבו פורה דרכתי לבדי – כלומר פארות אדום ובצרה ואשכלותיהם דרכתי לבדי.
ומעמים – ומכל משפחות הננקמים אין איש אתי – לסיעני למען לא תגדל תפארתם להתפאר עלי לאמר ידנו הושיעה לנו. גם יש לומר לפי שאזלת ידם.
ואדרכם – לאדום ובצרה. ועל ידי דריכתם ורמיסתם הגאלתי כל מלבושי בשוליהם. כי לא במכת חרב ניקמתי בהם,
שיז נצחם – בלבד על בגדי – אלא אף בדריכה ורמיסה מרוב אף וחמה שהיה לי עליהם.
ומלשון באפי... ובחמתי שתפס בדריכה תלמד שאין דרך גבור לדרוך ולרמוס אלא להכות ולכך שאלו מדוע.
פורה – והנה האל כעונה לשואלין, ואמר: פורה דרכתי לבדי – הגת נקראת פורה לפי שמפררים ומרצצים בתוכה הענבים כשדורכים אותם. והמשיל הרשעים כאלו הם ענבים בגת והאל דורכם.
ומה שאמר: לבדי ואין איש אתי – רוצה לומר: שאין זכות לישראל, והוא היה כעוזר לאל אם היה להם זכות. וכבר פירשנו זה בפסוק: וירא כי אין איש (ישעיהו נ״ט:ט״ז).
גם מהעמים אין איש – לעזרתי, להנקם באויבי ישראל, כי כולם היו אויביהם ובהמה אעשה נקמה, לפיכך: אדרכם באפי שיש לי עליהם, על שהרעו לישראל שהגליתים ביניהם ואני קצפתי מעט והם עזרו לי לרעה (זכריה א׳:ט״ו).
נצחם – דמם יזה על בגדי, לפיכך הם אדומים. ונקרא הדם: נצח, לפי שהוא חיי האדם וחזקו.
אגאלתי – כמו: הגאלתי, ואל״ף תמורה ה״א הפעל, וכן: אתחבר יהושפט (דברי הימים ב כ׳:ל״ה), כמו: התחבר. ואגאלתי – ענין טנוף ולכלוך, וכן: לחם מגואל (מלאכי א׳:ז׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

ומעמים אין איש וגו׳ – הטעם שיעזרני, וכן כתוב נקם אקח ולא אפגע אדם (ישעיהו מ״ז:ג׳), וכל זה נכון בעברי ובהגיון.
נצחם – כטעם נצח ישראל (שמואל א ט״ו:כ״ט), שענינו קיום ועמידה, והדם הוא קיום האדם, כמ״ש כי הדם הוא הנפש (דברים י״ב:כ״ג).
אגאלתי – נכון כמו שהוא בעברי ובהגיון, כי לעשות שתים ושלש הודעות אין מותר.
והקדוש ברוך הוא משיבו פורה דרכתי לבדי רוצה לומר כן דברת שהייתי כדורך בגת כי פורה שהיא הגת דרכתי אני לבדי ומעמים אין איש אתי שאין זכות ומעשים טובים לישראל לעזור להביא הגאולה ויהיה עמים נאמר על ישראל כמו עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק (דברים לג, יט), ולכן אני בעצמי אדרכם באפי וארמסם בחמתי ומפני זה הזה דמם על בגדי, וכל מלבושי אגאלתי ונצחם הוא הכח והדם נושא הכח ואגאלתי כמו הגאלתי בה״א, ולפי שאמ׳ כל זה בדרך המשליי ביאר מיד הדבר הנמשל אם באודם הלבוש ודריכת הגת באומרו
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

פורה – הגת תקרא פורה כי שם מפררים הענבים להוציא היין וכן חמשים פורה (חגי ב׳:ט״ז).
ואדרכם – וארמסם ענינם אחד וכפל הדבר במ״ש.
ויז – מלשון הזאה וטפטוף.
נצחם – הוא הדם שהוא כח האדם וחזקו והוא מלשון וגם נצח ישראל (שמואל א ט״ו:כ״ט).
אגאלתי – ענין לכלוך כמו לחם מגואל (מלאכי א׳:ז׳) והאל״ף תחת הה״א.
פורה דרכתי לבדי – כאלו המקום ישיב לומר אני לבדי דרכתי גת הענבים ר״ל לא בזכותם כי אם בצדקתי לבד הרגתי השר להוציא דמו כמו שדורכים בגת להוציא היין.
ומעמים – אין מי מפאת העכו״ם לעמוד עמדי במלחמה כי הרגתי השר של מעלה.
ואדרכם – אם כן אני דורך גם אותם באפי ואני רומס אותם בחמתי.
ויז נצחם – ודמם טפטף על בגדי ולכלכתי כל מלבושי וכ״ז הוא דרך משל מלשון הנוהג בבני אדם.
פורה דרכתי לבדי – פורה הוא שם מדה גדולה שמודדין בה התירוש (חגי ב׳:ט״ז), דרכתי הענבים והוצאתי מהם תירוש כמדת פורה אחת, ועדיין לא בא איש מן העמים לעזור לי במלאכתי, אז עמדתי עליהם ואדרכם באפי וגו׳, והכל משל על מה שאמר למעלה וירע בעיניו כי אין משפט וירא כי אין איש וגו׳ {ישעיהו נ״ט:ט״ו}.
ואדרכםוארמסם – הווי״ן ראויות להנקד קמץ, כי הענין לשעבר, וכן ויז – ראויה הוי״ו להפתח, וכן למטה ואביט, ואשתומם, ואבוס, ואשכרם, ואוריד, כל אלו הווי״ן ראויות להקמץ, כי הענין לשעבר, כמו שאמר אגאלתי, ותושע, סמכתני, ובעלי הנקוד עשו הכל זמן עתיד, וכן עשה יונתן, לבלתי יֵרָאה כאלו הגאולה כבר היתה.
נצחם – דמם – שהוא חזקם ותקפם, כמו וגם נצח ישראל (שמואל א ט״ו:כ״ט) חֺזֶק ישראל.
אגאלתי – מענין נגואלו בדם (איכה ד׳:י״ד), והאל״ף הראשונה במקום ה״א ההפעיל על דרך לשון ארמית.
אדרכם, ארמסם – הדורך הוא כדרכו והרמיסה להשחית וההבדל בין אף וחמה (למעלה י״ב:א׳).
פורה דרכתי לבדי – הדורך את הגת תכליתו להוציא את היין, וכן היתה תכלית דריכתם להחזירם בתשובה, אבל ראיתי כי מעמים אין איש (מחזיק) אתי – ולא אבו לשוב אלי ולכן ואדרכם באפי וארמסם בחמתי – ההבדל בין אף לחמה כי האף הוא החיצוני למראית עין והחמה הוא הכעס הפנימי השמור בלב, ע״י אפי וענשי החיצון היתה כונתי רק לדרכם כדורך בגת המסיר החרצנים והזגים ומוציא את היין, כן רציתי רק להעביר את הרשעים, אבל ע״י חמתי שבערה בם ע״י שלא רצו לשוב ארמסם דרך השחתה, ועי״כ ויז נצחם על בגדי הכוללים וגם כל מלבושי המיוחדים אגאלתי כנזכר לעיל.
וכאילו ה׳ ישיב ויאמר1, פּוּרָה – את הגת2 דָּרַכְתִּי לְבַדִּי3, וּמֵעַמִּים – ומהעכו״ם4 אֵין אִישׁ מתייצב5 אִתִּי להלחם6, אם כן7, וְאֶדְרְכֵם – אני דורך גם אותם8 בְּאַפִּי9, וְאֶרְמְסֵם – ואני רומס אותם10 בַּחֲמָתִי, וְיֵז – וטיפטף11 נִצְחָם – דמם12 עַל בְּגָדַי, וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי – לכלכתי13:
1. רד״ק, מצודת דוד.
2. הגת תקרא פורה כי שם מפררים הענבים להוציא היין (רד״ק, מצודת ציון). והמשיל הרשעים כאילו הם ענבים בגת והאל דורכם (רד״ק).
3. והרגתי השר של אדום להוציא דמו כמו שדורכים בגת להוציא היין (מצודת דוד), רוצה לומר, לא בזכותם של ישראל כי אם בצדקתי לבד עשיתי זאת (רד״ק).
4. מצודת דוד. אברבנאל ביאר ״עמים״ דהיינו ישראל, ולפי ביאורו אין לישראל זכות ומעשים טובים לעזור להביא את הגאולה ולכן הקב״ה בעצמו יביאנה.
5. רש״י.
6. רש״י. דהיינו אין מהם איש שבא לעזרתי להנקם באויבי ישראל, כי כולם היו אויביהם ובכולם אעשה נקמה (רד״ק).
7. מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. שיש לי עליהם, על שהרעו לישראל שהגליתים ביניהם ואני קצפתי מעט והם עזרו לי לרעה (רד״ק).
10. מצודת דוד. מלבי״ם מבאר שדריכה היא כדרכו ורמיסה היא במטרה להשחית, וההבדל בין אף לחמה כי האף הוא חיצוני למראית עין והחמה הוא הכעס הפנימי השמור בלב, ואמר ע״י אפי ועונשי החיצון היתה כונתי רק לדרכם כדורך בגת המסיר החרצנים והזגים ומוציא את היין, כן רציתי רק להעביר את הרשעים, אבל ע״י חמתי שבערה בם ע״י שלא רצו לשוב ארמסם דרך השחתה.
11. מלשון הזאה (מצודת ציון).
12. מצודת ציון. ונקרא הדם ״נצח״ לפי שהוא חיי האדם וחוזקו (רש״י, רד״ק, מצודת ציון).
13. רד״ק, מצודת ציון. וכל זה הוא דרך משל מלשון הנוהג בבני אדם (מצודת דוד).
תרגום יונתןילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ יהודה אבן בלעםרש״ירשב״ם המשוחזראבן עזראר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלליקוטי ספורנומצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×