Yeshayahu 5 – ישעיהו ה‏ – Mikraot Gedolot

וַי דִמְקַדְמִין בְּצַפְרָא לְמִשְׁתֵּי חֲמַר עַתִּיק רָדְפִין מְאַחְרִין לְמִפְטַר מְרַמְשִׁין עַל שִׁוְיֵהוֹן חֲמַר אוּנְסִין מַדְלֵיק לְהוֹן.

הוי משכימי בבקר – א״ר אבהו לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר הוי משכימי בבקר וגו׳ וכתיב לכן גלה עמי מבלי דעת. א״ר יוחנן כל השותה בארבעה מיני זמר מביא חמש מיני פורעניות לעולם שנאמר והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם, מה כתיב אחריו לכן גלה עמי מבלי דעת שגורמין גלות לעולם, וכבודו מתי רעב שמביאים רעב לעולם, והמונו צחה צמא שגורמין לתורה שתשכח מלומדיה, וישח אדם וישפל איש שגורמין שפלות לשונאו של הקב״ה שנאמר י״י איש מלחמה, ועיני גבוהים תשפלנה שגורמין שפלות לישראל ומה כתיב אחרי כן לכן הרחיבה שאול נפשה וגו׳. דרש רבי עקיבא לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק לבלי חקים אין כתיב כאן אלא לבלי חק לפי שאין בידו מצוה אחת שיכריעו לכף זכות, הדא דאת אמר לעוה״ב אבל בעוה״ז אפילו תתקצ״ט מלאכים מלמדין חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקב״ה מכריעו לכף זכות, מה טעם אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וג׳.

אלויל ללמצטבחין באלגדאהֿ ואלנביד׳ יטלבון ואלמגתבקין פי אלמסא ואלכ׳מר ירהקהם.

הוי משכימי בבקר – נשמטה ממנה המ״ם, כי אין <כאן> סמיכות, באשר הבי״ת מפסיקה את הסמיכות.⁠¹

מאחרי בנשף יין ידליקם – בסדר מלים הפוך, והיה צריך להיות: ״ידליקו יין״.⁠²

1. נראה שכך ניתן להבין מתרגום רס״ג על אתר, ועיין ריב״ג באללמע עמ׳ 225, 266, 381 (רקמה עמ׳ רמב, רפא, שצה). נגד תפיסה זו ראה ראב״ע על אתר הסובר שיש כאן סמיכות, כמו ׳מאחרי בנשף׳ ומבנים דומים.

2. השווה אלפסי ערך ׳דלק׳ וריב״ג באללמע עמ׳ 340 (רקמה עמ׳ שנז), וראה ראב״ע על אתר. גם רס״ג מתרגם במובן ׳רדיפה׳, אך תפיסתו: היין ידלק אחריהם.

[מאחרי בנשף – לשתות יין בלילות.]⁠^א

יין ידליקם – בוער בם.

[יין ידליקם – ירדפם כמו: כי דלקת אחרי (בראשית ל״א:ל״ו), כלומר הם רודפים אחר השכר, ואחר השתייה היין דולק אחריהם.]⁠^ב

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י ברלין 122, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260, אוקספורד 34. ביאור דומה מופיע בפירוש ר״י קרא.

They sit until late in the evening to drink wine at night.

wine inflames them It burns in them.

הוי משכימי בבקר שכר ירדופו – שמעתי שכל מקום שאתה מוצא שכר במקרא, ביין ישן הכתוב מדבר.

מאחרי בנשף יין ידליקם – הַבֵן בלשון שתפס לו, כתחלה^א הוא אומר: הוי משכימי בבקר שכר ירדופו – כתחלה^ב האדם רודף אחר היין, ומשבוער לבו ביין שנעשה שיכור, היין רודף אחריו ומתעתע בו, דכתיב: מאחרי בנשף יין ידליקם – יין ידליקו אין כתוב כאן, אלא יין ידליקם, שהיין דולק אחריהם כמדתמר: כי דלקת אחרי (בראשית ל״א:ל״ו).

א. כן בכ״י לוצקי 778 (כאן ובהרבה מקומות אחרים), וכן בהרבה מקומות בעדי נוסח עתיקים של ספרות חז״ל. בכ״י מינכן 5, פריס 163, לוצקי 777: ״מתחילה״. ועיינו במקורות שצויינו בהערה על רש״י במדבר ז׳:ג׳.

ב. כן בכ״י לוצקי 778 (כאן ובהרבה מקומות אחרים), וכן בהרבה מקומות בעדי נוסח עתיקים של ספרות חז״ל. בכ״י פריס 163, לוצקי 777: ״כתחילה״. בכ״י מינכן 5: ״בתחילה״. ועיינו במקורות שצויינו בהערה על רש״י במדבר ז׳:ג׳.

הוי משכימי – סמוך אף על פי שאחריו בי״ת, וכמוהו השכוני באהלים (שופטים ח׳:י״א).

וכן מאחרי בנשף – תחילת הלילה, וכן בנשף בערב יום (משלי ז׳:ט׳). כוכבי נשפו (איוב ג׳:ט׳), כי נשף יש שהוא סמוך אל הבקר.

ומלת ידליקם יוצאה לשנים פעולים, מגזרת כי דלקת אחרי (בראשית ל״א:ל״ו) ויש אומרים מתרגום יבעירם בארמית.

משכימי That rise up early. Status constructus, although followed by the preposition ב; comp. השכוני באהלים that dwell in tents (Judg. 8:11);

the same is the case with the following מאחרי בנשף, that continue until night. נשף The beginning of the night (comp. Prov. 7:9, Job 3:9); sometimes נשף is the time before daybreak, the dawning.⁠¹

ידליקם Causative. He will cause them to pursue; comp. דלקת Thou hast pursued (Gen. 31:36); others compare it with דאדלק, the Chaldæan translation of המבעיר, he that kindled (Exod. 22:5).⁠²

1. נֶשֶׁף signifies the transition from day to night, and from night to day; as a rule it is used for the twilight of the evening, but sometimes for dawn.

2. In the first explanation Ibn Ezra omits to show what has to be supplied as the second object; very probably it is wine or strong drink. According to the second explanation ײן ידליקם is to be translated till wine inflame them.

הוי – על משכימי בבקר – לרדף שכר.

יין ידליקם – בטעמו ובריחו הטוב עושים להם שדולקים ורודפים אותו.

הוי משכימי בבקר – לשתות יין, אוי להם שכל עסקם הוא לשתות ולתענוג הבשר, ואינם עוסקים בדברי תורה וחכמה. ובבקר ישכימו לשתות כאלו ירדפו השכר אנה ימצאו אותו טוב, וכן בנשף מאחרים בבית המשתה עד שידליקם היין ויבעירם לעשות כל תאות נפשם.

הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו׳, עד הוי מושכי העון בחבלי השוא: עתה ידבר הנביא נגד הדבור והמאמר השלישי אשר הביא במשל, והוא ויעזקהו ויסלקהו, אשר הכוונה כפי מה שפירשתי שלמד׳ דרכי העבודות האלהיות, והמצות התוריות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם: ועל זה אמר הנביא, שהמה ברשעתם תחת ההשכמה שהיה להם לעשות לבית המקדש בבקר, להתפלל תפלת השחר, וכאומרו (הושע ו, ג) ונדעה נרדפה לדעת את ה׳ כשחר נכון מוצאו, ובמקום שהיה להם בנשף להתפלל תפלת ערבית, שהיא היא העבודה הראויה לכרם היו עושין בהפך, כי הם היו משכימים בבקר לשתות, וכן היו מאחרים בנשף לשתות ולהשתכר עד שיין ידליקם, ולכן אמר עליהם הוי, רוצה לומר אוי עליהם שהם משכימים ומעריבים לחנויות היין, תחת היותם משיכימים ומעריבים לבית המקדש, והתבונן אמרו בבקר שכר ירדופו ובנשף יין ידליקם כי היה המנהג אצלם, כמו שהוא עוד היום אצל הישמעאלים הטמאים, שמפני עסקי היום היו שותים בבקר מעט, ובלילה מפני השינה היו משתכרים הרבה, ולכן אמר בבקר שכר ירדופו, ובנשף, אמר על דרך הפלגה, יין ידליקם, ומשכימי ומאחרי הם מוכרחים ולא סמוכים, כאלו אמר משכימים בבקר, ומאחרים בנשף, וכמו שהבקר הוא התחלת היום, כן הנשף התחלת הלילה, כמו בנשף בערב יום.

וספר מגנותם, כי אותה שתייה ושכרות היו עושים בשמחות וגיל, כאלו היו משיגים בזה שלמות גדול. וזה אמרו.

בנשף – בחשכת הלילה כמו נשף חשקי (ישעיהו כ״א:ד׳).

משכימי בבקר – משכימים בבוקר ורודפים לבקש יין המשכר ומאחרים לשבת בערב לשתות הרבה עד אשר היין דולק ובוער בהם.

בבקר שכר ירדפו – בבקר יצא האדם לפעלו ולעבדתו לא ישתה הרבה כי אם מעט וחזק. ובנשף מאחרים על היין לשתות הרבה עד אשר ידליקם ויבעירם.

הוי משכימי בבקר – עתה מצייר כבוד משתיהם שהיו בכינור ונבל תוף וחליל, וכל כך היו משוקעים בבקשת התענוגים, שבבוקר השכם היו רודפים אחר המשקים המשכרים, והיו מאחרים על שולחנם בלילה, ומבעירים בקרבם תשוקות אחרות גופניות על ידי שתיית היין שהיה מדליק אותם. והיה מחכמת הנביא לרמוז במלה אחת (ידליקם) על שאר תועבות שהיו עושים בלילה.

שכר – הוא היין הישן המשכר, ודרך לשתותו בלילה כשרוצה לישן, והם עשו בהיפך תיכף בבקר רדפו אחר השכר, ובערב גם היין הדליקם.

מאחרי – מבואר אצלי כי איחור הוא תמיד בבחינת הזמן הקבוע, ופה ר״ל מאחרים זמן הקבוע לשינה, וזה הבדלו מן מהמה ובושש.

הוי! מצייר כי רואה אנשים משכימי קום, ושואל הוי משכימי בבקר – על מה הם משכימים? הילכו לבית ה׳ להתפלל? משיב לא, כי שכר ירדפו! רואה שנית כי אלה הם מאחרי שבת, ושואל הוי מאחרי בנשף – על מה? משיב, שם יין ידליקם מוסיף לחקור עוד מה יעשו בבית המשתה כל היום, היביטו שם פועל ה׳ ומעשהו? משיב לא, כי.

וממשיך הנביא ומתאר את אותם האנשים שכל עסקם הוא לשתות ולהתענג באכילת בשר ואינם עוסקים בדברי תורה וחכמה וכך אומר¹, הוֹי – אוי² מַשְׁכִּימֵי – המשכימים³ בַבֹּקֶר אשר במקום ללכת לבית ה׳ להתפלל⁴, שֵׁכָר – יין המשכר⁵ יִרְדֹּפוּ⁶, וכן⁷ מְאַחֲרֵי – מתאחרים הם לשבת⁸ בַנֶּשֶׁף – בחשכת הלילה⁹ לשתות עד אשר¹⁰ יַיִן – היין¹¹ יַדְלִיקֵם – דולק ובוער בהם¹² לעשות כל תאוות נפשם¹³:

1. רד״ק.

2. רד״ק וכן ראה ביאור בפס׳ ח׳ לעיל.

3. מצודת דוד.

4. מלבי״ם. ובמדרש, א״ר אבהו לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה קריאת שמע שחרית וערבית, שנאמר ״הוי משכימי בבקר״, וכתיב (בפס׳ יג) ״לכן גלה עמי מבלי דעת״ (ילקוט שמעוני).

5. מצודת דוד. ודרך לשתותו בלילה כשרוצה לישון, והם עשו להיפך, תיכף בבוקר רדפו אחר השכר, ובערב גם היין הדליקם (מלבי״ם).

6. הם ישכימו לשתות כאלו ירדפו השכר אנה ימצאו אותו (רד״ק).

7. רד״ק.

8. מצודת דוד.

9. מצודת ציון. ואבן עזרא ביאר שהוא תחילת הלילה.

10. מצודת דוד.

11. מצודת דוד.

12. רש״י, מצודת דוד. ר״י קרא ביאר שהיין דולק (רודף) אחריהם.

13. רד״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון