וְהָיְתָה לָכֶם – וְלֹא לַאֲחֵרִים. ״לְחֻקַּת עוֹלָם״ – לְבֵית עוֹלָמִים. ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״ – יָכוֹל (בְּכֻלָּן) בְּכֻלּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ״.

תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם – יָכוֹל יֵשֵׁב בַּחַמָּה וּבַצִּנָּה כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ״ – מַה מְּלָאכָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה אַף עִנּוּי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. אֵימָא [הֵיכָא] דְּיָתִיב בְּשִׁמְשָׁא וְקָא חַיִּים לֵהּ לָא לֵימָא לֵהּ קוּם וְתִיב בְּטוּלָא, הֵיכָא דְּיָתִיב בְּטוּלָא וְקָא קָרִיר לֵהּ לָא לֵימָא לֵיהּ קוּם וְתִיב בְּשִׁמְשָׁא, דּוּמְיָא דִּמְלָאכָה, מַה מְּלָאכָה לֹא חָלַקְתָּ בָּהּ אַף עִנּוּי לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ. תַּנְיָא אִידָךְ: ״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ – יָכוֹל יֵשֵׁב בַּחַמָּה וּבַצִּנָּה וְיִצְטַעֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ״ – מְלָאכָה אָסַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר וְעִנּוּי אָסַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת מִמָּקוֹם אַחֵר, אַף עִנּוּי שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵיזֶה, זֶה הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר. אַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַפִּגּוּל וְאֶת הַנּוֹתָר שֶׁהֵן בְּכָרֵת, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַטְּבָלִין שֶׁאֵינָן בְּכָרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַטְּבָלִין שֶׁהֵן בְּמִיתָה, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַנְּבֵלוֹת שֶׁאֵינָן בְּמִיתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַנְּבֵלוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַחֻלִּין שֶׁאֵינָם בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַחֻלִּין שֶׁאֵינָן בְּקוּם אֱכֹל, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁהוּא בְּקוּם וֶאֱכֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵינָן בְּבַל תּוֹתִירוּ, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַקָּדָשִׁים שֶׁיֶּשְׁנָן בְּבַל תּוֹתִירוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם – רִבָּה. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״), [״וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״] – אֵיזֶהוּ עִנּוּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִבּוּד נְשָׁמָה, הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַאי ״וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״, וְכִי תֵּימָא בָּעֲרָיוֹת קָמִשְׁתָּעֵי קְרָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״), [״וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ״] – עִנּוּי אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵי זוֹ, זוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר כָּאן ״עִנּוּי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עִנּוּי״, מַה לְּהַלָּן עִנּוּי רְעָבוֹן אַף כָּאן עִנּוּי רְעָבוֹן. וְנִגְמֹר מֵעִנּוּי ״אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי״, דָּנִין עִנּוּי דְּבִידֵי שָׁמַיִם מֵעִנּוּי דְּבִידֵי שָׁמַיִם, וְאֵין דָּנִין עִנּוּי דְּבִידֵי שָׁמַיִם מֵעִנּוּי בִּידֵי אָדָם. הָנֵי חֲמִשָּׁה עִנּוּיִּין כְּנֶגֶד מִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עִנּוּיִּין שֶׁבַּתּוֹרָה: ״וּבֶעָשׂוֹר, אַךְ בֶעָשׂוֹר, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, וְהָיְתָה לָכֶם״. הָנֵי חֲמִשָׁה הֲווּ וַאֲנַן שִׁתָּא תְּנָן: ״יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה״. שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה, דִּכְתִיב: ״וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״, וּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳ שְׁתִיָּה הוּא וְקָא קָרֵי לֵהּ ״וְאָכַלְתָּ״. וְדִילְמָא עַל יְדֵי אֲנִיגְרוֹן, ״שֵׁכָר״ כְּתִיב, מִידִי דִּמְשַׁכֵּר. וְדִילְמָא דְּבֵלָה קְעִילִית, אֶלָּא יָלִיף ״שֵׁכָר, שֵׁכָר״ מִנָּזִיר, מַה לְּהַלָּן יַיִן אַף כָּאן יַיִן. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״תִּירוֹשׁ״ – וְנִקְרָא ״יַיִן״, יַיִן – שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לָעוֹלָם, תִּירוֹשׁ – שֶׁכָּל הַמִּתְגָּרֶה בּוֹ נַעֲשֶׂה רָשׁ. רַב כַּהֲנָא רָמֵי: כְּתִיב ״תִּירַשׁ״ וּקְרֵינָן ״תִּירוֹשׁ״, זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה רָשׁ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחָנִי פַּקְחִין. תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה דְּאִקְּרֵי עִנּוּי מְנָלָן, דִּכְתִיב: ״אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי״ – מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, ״וְאִם תִּקַּח נָשִׁים״ – מִצָּרוֹת.

וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ – יָכוֹל לֹא יַקְנִיב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת, הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ״מְלָאכָה״ וְנֶאֱמַר ״מְלָאכָה״ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה כָּאן מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה. אִי מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מְלָאכָה גְּמוּרָה, אַף אֵין לִי אֶלָּא גְּמוּרָה שׁלֹּא יִכְתֹּב כָּל הַסֵּפֶר וְשֶׁלֹּא יֶאֱרֹג כָּל הַבֶּגֶד וְשֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָּל הַנָּפָה. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג שְׁנֵי חוּטִין וְלֹא יַעֲשֶׂה שְׁתֵּי בָּתֵּי נִירִין בַּנָּפָה וּבַכְּבָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלָאכָה״, ״כָּל מְלָאכָה״ – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מְלֶאכֶת הָרְשׁוּת, מְלֶאכֶת מִצְוָה מִנַּיִן, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בַּסְּפָרִים וּבַתְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג שְׁנֵי חוּטִין בַּמִּכְנָסַיִם וּבַפָּרֹכֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלָאכָה, כָּל מְלָאכָה״ – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת מִנַּיִן, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב אוֹת אַחַת וְלֹא יֶאֱרֹג חוּט אֶחָד וְלֹא יַעֲשֶׂה בַּיִת אֶחָד בַּנָּפָה וּבַכְּבָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלָאכָה, כָּל מְלָאכָה רִבָּה״. אֵין לִי אֶלָּא מְלֶאכֶת הָרְשׁוּת, מְלֶאכֶת מִצְוָה מִנַּיִן, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב אוֹת אַחַת בַּסְּפָרִים בַּתְּפִלִּין וּבַמְּזוּזוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג בַּמִּכְנָסַיִם וּבַפָּרֹכֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלָאכָה, כָּל מְלָאכָה״ – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִים עַל מִינָהּ כָּרֵת, מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל מִינָהּ כָּרֵת מִנַּיִן, לֹא יַעֲלֶה בָּאִילָן וְלֹא יִרְכַּב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לֹא יְסַפֵּק לֹא יְטַפֵּח וְלֹא יְרַקֵּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שַׁבָּתוֹן״ – שְׁבוֹת. אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת, שְׁבִיתַת מִצְוָה מִנַּיִן, לֹא יַקְדִּישׁ לֹא יַעֲרִיךְ וְלֹא יִתְרֹם לֹא יְעַשֵּׂר לֹא יְקַדֵּשׁ לֹא יְמָאֵן לֹא יַחֲלֹץ לֹא יְיַבֵּם לֹא יִפְדֶּה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר ״(שַׁבַּת) שַׁבָּתוֹן״ – שְׁבוֹת.

רמז תקעח

תָּנוּ רַבָּנָן: ״אֶזְרָח״ – זֶה אֶזְרָח, ״הָאֶזְרָח״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים ״כָּל״ – לְרַבּוֹת הַקְּטַנִּים. לְמֵימְרָא דְּאֶזְרָח בֵּין גַּבְרֵי בֵּין נָשֵׁי מַשְׁמַע, וְהָתַנְיָא: ״הָאֶזְרָח״ – לְרַבּוֹת נָשִׁים הָאֶזְרָחִיּוֹת שֶׁחַיָּבוֹת בְּעִנּוּי, אַלְמָא אֶזְרָח גַּבְרֵי מַשְׁמַע נָשֵׁי לֹא מַשְׁמַע. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא נִינְהוּ וְאַסְמִיכִינְהוּ רַבָּנָן אַקְרָאֵי. הֵי קְרָא וְהֵי הִלְכְתָא, וְתוּ, לָמָּה לִי קְרָא וְלָמָּה לִי הִלְכְתָא, הָא סֻכָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הִיא וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת, עִנּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים נַמֵּי מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא: הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם סֻכָּה הִלְכְתָא, וְאִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״תֵּשְׁבוּ״ – כְּעֵין תָּדוּרוּ, מַה דִּירָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ אַף סֻכָּה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. רָבָא אָמַר: אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר, חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ מֵחַג הַמַּצּוֹת, מַה לְּהַלָּן נָשִׁים חַיָּבוֹת אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּבוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַרְתָּ סֻכָּה הִלְכְתָא, קְרָא לָמָּה לִי, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: יִשְׂרָאֵל כְּתִיב, קָא מַשְׁמָע לָן. אָמַר מַר: ״לְרַבּוֹת עִנּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים״. מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִעֵט רַחְמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי מֵעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לֹא נִתְחַיְּבוּ בּוֹ נָשִׁים [כְּלָל], קָא מַשְׁמָע לָן. אָמַר מַר: ״כָּל לְרַבּוֹת הַקְּטַנִּים״ – בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, וּמִדְּרַבָּנָן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וּקְרָא לְמַאי אָתָא, לְר׳ אֱלִיעֶזֶר כִּדְאִית לֵיהּ לְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּינְתַיִם, וּלְרַבָּנָן כִּדְאִית לְהוּ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת. ״אֶזְרָח״ – זֶה אֶזְרָח, ״הָאֶזְרָח״ – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הָאֶזְרָחִים. ״גֵּר״ – זֶה הַגֵּר, ״הַגֵּר״ – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים, ״בְּתוֹכְכֶם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעֲבָדִים (הַמְשֻׁחְרָרִין).