×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. תורהTorah
  2. נביאיםNeviim
  3. כתוביםKetuvim
  1. תהליםTehillim
  2. משליMishlei
  3. איובIyyov

  4. שיר השיריםShir HaShirim
  5. רותRut
  6. איכהEikhah
  7. קהלתKohelet
  8. אסתרEsther

  9. דניאלDaniel
  10. עזראEzra
  11. נחמיהNechemyah
  12. דברי הימים אDivrei HaYamim I
  13. דברי הימים בDivrei HaYamim II
  1. בחרו פרשהChoose a Parashah
  2. בחרו פרק שלםChoose a full chapter
  3. בחרו פסוקChoose a verse
    1. הקדמותIntros
    2. א1
    3. ב2
    4. ג3
    5. ד4
    6. ה5
    7. ו6
    8. ז7
    9. ח8
    10. ט9
    11. י10
    12. יא11
    13. יב12
    14. יג13
    15. יד14
    16. טו15
    17. טז16
    18. יז17
    19. יח18
    20. יט19
    21. כ20
    22. כא21
    23. כב22
    24. כג23
    25. כד24
    26. כה25
    27. כו26
    28. כז27
    29. כח28
    30. כט29
    31. ל30
    32. לא31
    33. לב32
    34. לג33
    35. לד34
    36. לה35
    37. לו36
    38. לז37
    39. לח38
    40. לט39
    41. מ40
    42. מא41
    43. מב42
    44. מג43
    45. מד44
    46. מה45
    47. מו46
    48. מז47
    49. מח48
    50. מט49
    51. נ50
    52. נא51
    53. נב52
    54. נג53
    55. נד54
    56. נה55
    57. נו56
    58. נז57
    59. נח58
    60. נט59
    61. ס60
    62. סא61
    63. סב62
    64. סג63
    65. סד64
    66. סה65
    67. סו66
    68. סז67
    69. סח68
    70. סט69
    71. ע70
    72. עא71
    73. עב72
    74. עג73
    75. עד74
    76. עה75
    77. עו76
    78. עז77
    79. עח78
    80. עט79
    81. פ80
    82. פא81
    83. פב82
    84. פג83
    85. פד84
    86. פה85
    87. פו86
    88. פז87
    89. פח88
    90. פט89
    91. צ90
    92. צא91
    93. צב92
    94. צג93
    95. צד94
    96. צה95
    97. צו96
    98. צז97
    99. צח98
    100. צט99
    101. ק100
    102. קא101
    103. קב102
    104. קג103
    105. קד104
    106. קה105
    107. קו106
    108. קז107
    109. קח108
    110. קט109
    111. קי110
    112. קיא111
    113. קיב112
    114. קיג113
    115. קיד114
    116. קטו115
    117. קטז116
    118. קיז117
    119. קיח118
    120. קיט119
    121. קכ120
    122. קכא121
    123. קכב122
    124. קכג123
    125. קכד124
    126. קכה125
    127. קכו126
    128. קכז127
    129. קכח128
    130. קכט129
    131. קל130
    132. קלא131
    133. קלב132
    134. קלג133
    135. קלד134
    136. קלה135
    137. קלו136
    138. קלז137
    139. קלח138
    140. קלט139
    141. קמ140
    142. קמא141
    143. קמב142
    144. קמג143
    145. קמד144
    146. קמה145
    147. קמו146
    148. קמז147
    149. קמח148
    150. קמט149
    151. קנ150
    1. א1
    2. ב2
    3. ג3
    4. ד4
    5. ה5
    6. ו6
    7. ז7
    8. ח8
    9. ט9
    10. י10
    11. יא11
    12. יב12
    13. יג13
    14. יד14
    15. טו15
    16. טז16
    17. יז17
    18. יח18
    19. יט19
    20. כ20
    ×
    E/ע
    בחרו פרשניםSelect Commentators
    הגדרות כלליותGeneral Settings
    הגדרות להערותNotes Settings
     
    (א) לַ֭מְנַצֵּחַ שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר⁠ אהָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃
    For the leader. A Song, a Psalm. Shout to God, all the earth.
    א. ‹ר1› פרשה סתומה
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    לְשַׁבָּחָא שִׁירָא תּוּשְׁבַּחְתָּא יַבִּיבוּ קֳדָם יְיָ כָּל יָתְבֵי אַרְעָא.
    For praise. A praise song. Shout for joy in the presence of the LORD, all inhabitants of the earth.
    (א-ב)
    למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ זמרו כבוד שמו – זה שאמר הכתוב (צפניה ג׳:ט׳) אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד. מהו עבודתו תפלה וכן משה אומר (דברים י״א:י״ג) והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי. ולעבדו מה היא עבודה שאדם עושה בעולם הזה זו תפלה שנאמר (תהלים ק׳:ב׳) עבדו את ה׳ בשמחה. ואומר (שם צ״ה:א׳) לכו נרננה לה׳ נריעה לצור ישענו. וכן דריוש אומר לדניאל (דניאל ו יז-כא) אלהך די אנת פלח ליה בתדירא. ומהו הפולחן זו תפלה שנאמר (שם י״א) זימנין תלתא ביומא הוה בריך על ברכוהי. הוי אמרו לאלהים מה נורא מעשיך. וכן ישעיה אומר כשם שאמרו לו בים (שמות ט״ו:י״א) מי כמוך באלים ה׳ כך (ישעיהו כ״ה:א׳) אלהי אתה ארוממך. אף עכשיו אני אומר לך מה נורא מעשיך וכן ישעיה אומר (שם ס״ו:כ״ג) והיה מדי חדש בחדשו וגו׳ יבוא כל בשר וגו׳. ואומר (תהלים פ״ו:ט׳) כל הגוים אשר עשית יבואו וישתחוו. ולא כל הגוים בלבד אלא כל הארץ ישתחוו לך למה שאין שלטון לבשר ודם. וכן בני קרח אומרים (שם מ״ז:ב׳) כל העמים תקעו כף למה כי ה׳ עליון נורא מלך גדול על כל הארץ. אותה השעה (זכריה י״ד:ט׳) והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד.
    למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים לכל הארץ, אימתי לעתיד, וכן הוא אומר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה.
    והד׳א מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין, יג׳לב פי תסביח אללה ג׳מיע אהל אלארץ׳.
    וגם זה הלל לדוד שבו משבח את המתמידים בו הוא משבח את ה׳ כאשר הוא מרעיש את כל אנשי העולם.
    וזה מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם. יריעו בשיר לה׳ כל אנשי הארץ. בכל הנוס׳ יש ״לדוד״ על אף שאין בפסוק ושמא יש למחקה.
    למנצח שיר מזמור
    למנצח – הריעו לאלהים – לא הזכיר שם המחבר. ובעבור היותו לשון רבים, ולא ימצא ככה ברוב המזמורים שהם לדוד, על כן יתכן שגם זה המזמור לאחד המשוררים.
    FOR THE LEADER… SHOUT UNTO GOD. The psalm does not mention the name of the author. This psalm was also1 most probably composed by one of the poets,⁠2 for it is in the plural and we do not find this to be the case in most of the psalms that were written by David.
    1. Like other such psalms.
    2. An unidentified poet. See Ibn Ezra’s introduction to the Book of Psalms.
    למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ – זה המזמור נאמר על קבוץ גליות ישראל שיאמרו אז הריעו לאלהים כל הארץ שיראו הנפלאות שעשה עם ישראל.
    (הקדמה) זה המזמור מזכיר לבני הגולה דרך להשיג הגאולה, ומתפלל עליה1. אמר:
    (א) הריעו לאלהים2 כל הארץ. אתם ישראל, עשו באופן שכאשר יושיעכם ה׳ יתברך, תריעו כל הארץ, שכל האומות ׳יתרועעו אף ישירו׳3 וישמחו על תשועתכם4:
    1. הרד״ק כתב ׳זה המזמור נאמר על קיבוץ גליות ישראל שיאמרו אז הריעו לאלהים כל הארץ, שיראו הנפלאות שעשה עם ישראל׳. אך רבינו מפרש שהוא תפילה ועצה איך לזכות לגאולה.
    2. בדפו״ר וכת״י: לה׳.
    3. לשה״כ בפסוק האחרון בסוף הפרק הקודם, ושם אמר שיושבי הארץ יתרועעו אף ישירו, ולכאורה אין כוונתו אלא ליושבי ארץ ישראל, ששם יהיה השפע המתואר שם, ויל״ע אם כאן נוסף שגם הגויים יתרועעו אף ישירו.
    4. ובכך שתריעו את האחרים, תקרבו את הגאולה. השווה פרק פא והמבואר שם.
    לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים וגו׳. זה המזמור נעשה על עת ביאת הגואל1. ואמר לישראל שיהיו באותו הדור, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ והרנינו כל הארץ2, [ואל] תתרעמו באמרכם שהקב״ה הוא מקבל זה ואינו רוצה בזה, ושהוא כביכול חלקיי, בראותם שישאיר אנשים ושרידים3 והאחרים ימיתם ויתמו בחבלי משיח, רק [׳הריעו׳] והרנינו בעת אז ההיא ׳כל הארץ׳:
    1. כ״כ רד״ק. ובנדפס כתב שהוא עצה ותפילה איך להביא את הגאולה.
    2. ׳הריעו׳ פועל יוצא – תגרמו לאחרים להריע, ראה להלן (תהלים פ״א:א׳) ׳הרנינו׳.
    3. ׳השרידים אשר ה׳ קורא׳ (יואל ג׳:ה׳), ראה לעיל (תהלים כד ה-ו, כ״ט:א׳) ועוד.
    הריעו – בעת בוא מלך המשיח יריעו כל העמים תרועת מלך לקבל את ה׳ לאלוה.
    למנצח שיר מזמור – לא נזכר שם מחברו, ולדעתי מחברו הוא מנשה בן חזקיה, שנזכר (דברי הימים ב ל״ג) כי הביא ה׳ עליו את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדוהו בחוחים ויאסרוהו בנחושתים ויביאוהו בבלה, וכהצר לו חלה את פני ה׳ אלהיו ויכנע מאד וכו׳, ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו, וידע מנשה כי ה׳ הוא האלהים ויבן את מזבח ה׳ ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה, ויאמר ליהודה לעבוד את ה׳ אלהי ישראל, ושם מבואר כי תפלתו והעתר לו הנם כתובים עלי דברי חוזי, והוא השיר הנמצא פה, ונחלק לד׳ חלקים
    א. מזכיר הנהגת ה׳ הכללית ע״פ הטבע (עד מלת סלה פ״ה),
    ב. מזכיר ההנהגה הנסיית (עד מלת סלה פ׳ ז׳),
    ג. מדבר אל העמים ומספר מה שעבר עליו מהמאסר וההצלה (עד מלת סלה פט״ו),
    ד. מדבר אל ישראל (עד סוף הסי׳),
    הריעו לאלהים – קבלו מלכותו, שהתרועה מורה על קבלת המלך, כי הוא מלך כל הארץ.
    הריעו לאלהים – דומה לסיום המזמור הקודם יתרועעו אף ישירו כמו שתחלת הקודם לך דומיה תהלה דומה לסיום קודמו ישמח צדיק בה׳ וגו׳. ולשון תרועה ממקור רע (בחילוף אותיות, צאן⁠־עאן, צרה⁠־עקא, רץ) מורה קול גדול משבר דברים קשים, או כפי הברת בני קדם באות עי״ן דומה הברת רע לקול שופר שהיו תוקעים ביום שמחתם.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ב) זַמְּר֥וּ כְבֽוֹד⁠־שְׁמ֑וֹ שִׂ֥ימוּ כָ֝ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ׃
    Sing praises to the glory of His name; make His praise glorious.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    שַׁבַּחוּ אַיְקַר שְׁמֵיהּ שַׁווּ אַיְקַר תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ.
    Praise the glory of his name; set forth the glory of his praise.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    מג׳דוא בכרם אסמה, ואעטוה וקארא מן מדחתה.
    ותשבחו את קדושת כבוד שמו ותתנו לו הוקרה בשבחיו.
    שימו, ותנו לו כבוד בתהלתו.
    וקו׳ זמרו ייי זמרו לייי (,תהלים ט:יב).
    ויעני קו׳ שימו כבוד תהלתו אגעלוא אכראמכם לה חמדכם איאה.
    It states “sing,” God “Sign a hymn to the Lord” (Ps. 9:12).
    The meaning of “make glorious His praise” bring forth your glory to Him, your praise to Him.
    [זמרו כבוד שמו – זמרו בכבוד שמו א״נ ספרו כבוד שמו בזמר ושיר.]
    Sing the glory of His name Sing in honor of His name. Or: Recite the glory of His name with music and song.
    זמרו – טעם שימו – כי תהלתו כבוד הוא לכם. והטעם: בתהלתו תכובדו.
    SING PRAISES. The meaning of simu [khavod tehillato1] (make his praises glorious) is, extol2 [Him], because God’s praise is your Glory, that is, you will become glorious in His praise.⁠3
    1. Literally, put glory His praise.
    2. The word simu (make) literally means put. Here it has the meaning of declare, or extol.
    3. Ibn Ezra renders our verse as follows: Extol Him, glory is His praise. He explains this as: Extol him because His praise is your glory.
    זמרו כבוד שמו – במזמוריכם ובתהלתכם אמרו כי שמו נכבד בגאולתכם שהיה בגלות שמו מנואץ ומתבזה בפי הגוים המושלים בישראל לאמר איה אלהיכם יקומו ויעזרוכם.
    זמרו כבוד שמו. הודיעו בגוים בשמחה את ׳כבוד שמו׳ המורה גדולתו: שימו כבוד תהילתו. עשו באופן ש׳תהילתו׳ - כשיאמרו ׳הגדיל ה׳ לעשות עם אלה׳ (להלן קכו ב), תהיה לו ל׳כבוד׳, שלא יאמרו בחר ב׳עם נבל ולא חכם׳1:
    1. לשה״כ בדברים (לב ו), וכלשון זה כתב רבינו להלן (פא א).
    זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ ושִׂימוּ תְּהִלָּתוֹ לכָבוֹד. כלומר, עשו ש׳תהילתו׳ תהיה ׳כבוד׳, בראותכם ובהצדיקכם את הדין, כי רוצה [בעמו], ובאחרים הרשעים ימותתם1:
    1. בנדפס: ׳עשו באופן שתהילתו – כשיאמרו ׳הגדיל ה׳ לעשות עם אלה׳, תהיה לו לכבוד, שלא יאמרו בחר בעם נבל ולא חכם׳.
    כבוד שמו – כפי הכבוד הראוי לשמו.
    שימו – הללוהו בכבוד הראוי לו וכפל הדבר במ״ש.
    זמרו – הנה הכרת ה׳ תהיה משני פנים,
    א. ע״י הבריאה הכללית שהנברא מעיד שי״ל בורא וזה יודע גם עפ״י מחקר השכל שיש עלת העלות וסבת הסבות לכל הנמצאים, אולם מן החקירה לא יוכל לברר שהוא מנהיג את העולם ברצון, כי חכמי יון התפלספו שהעולם עמד ממנו בהכרח כצל מהשמש, וחייבו זה מעוצם גדולת הסבה הראשונה, שזה מחייב לפי דעתם שלא יתייחס לו רצון או אהבה ושנאה וכונה, ושלא ידע דבר מזה העולם השפל, וע״כ יאמרו שראוי אליו הרוממות והכבוד מצד שהוא הסבה הראשונה אבל לא היראה אחר שאינו משגיח ומנהיג, על זה אמר תחלה זמרו כבוד שמו ושימו כבוד תהלתו – שתהלתו יהיה הכבוד המחוייב לו מצד שהוא סבת הדברים כולם, אבל שב לאמר
    זמרו כבוד שמו – זמרו מזמור המודיע כבוד שמו.
    שימו כבוד תהלתו – לפי הנקודות והטעמים ר״ל ערכו לו כבוד ומהו כבוד? תהלתו, אבל נ״ל שהיה ראוי כבוד להסמך אל תהלתו, שימו יערכו כבוד תהלתו, תהלתו תהלת כבוד, או כבודו ותהלתו, ושימו כמו שימו על העיר (מלכים א׳ כ׳:י״ב) לשון עריכה, וכן שים כה נגד אחי ואחיך (פרשת ויצא) לשון עריכת דברים.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ג) אִמְר֣וּ לֵ֭אלֹהִים מַה⁠־נּוֹרָ֣א מַעֲשֶׂ֑יךָ בְּרֹ֥ב עֻ֝זְּךָ֗ יְֽכַחֲשׁ֖וּ לְךָ֣ אֹיְבֶֽיךָ׃
    Say to God, "How tremendous is Your work! Through the greatness of Your power shall Your enemies dwindle away before You.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    אֱמַרוּ קֳדָם אֱלָהָא מַה דְחִילִין הִנוּן עוֹבָדָךְ בִּסְגִיעֵי עוּשְׁנָךְ יְכַדְבוּן לָךְ בַּעֲלֵי דְבָבָךְ.
    Say in the presence of God, “How fearful are your works! For all the abundance of your works, your enemies will deny you.”
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    אמרו אלהים מה נורא מעשיך – רבי אלעזר בן עקיבא אומר מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, וכלו שלא בפניו נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, [שלא בפניו] אומר הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. אמרו לאלהים מה נורא מעשיך. מה דחילין אינון מגיניא דידך הנהרגים הורגים את הורגיהם והנצלבים צולבין את צולביהם והמשתקעים בים שוקעים את שוקעיהם. ברוב עוזך יכחשו לך, לך ישקרו ויעשו אויביך כחשין, נבוכדנאצר קבריך אלההון די שדרך מישך ועבד גנו. סנחריב כתיב מי בכל אלהי הארצות, וכתיב ויצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור, פרעה אמר לא ידעתי את ה׳ נעשה כחשן שנאמר ה׳ הצדיק, הוא אמר וגם את ישראל לא אשלח והוא בעצמו שלחן שנאמר ויהי בשלח פרעה.
    וקלוא ללה מא אכ׳וף אעמאלך, ומן כת׳רהֵ עזך יכ׳צ׳עון לך אעדא קומך.
    תאמרו לה׳: כמה מפחידים המעשים שלך. ומרבויי העוז שלך יכנעו האויבים של העם שלך.
    יכחשו, יכנעו לך אויבי עמך.
    [מה נורא – כל אחד ממעשיך.
    ברוב עוזך – כשאתה מראה לעולם עוזך על ידי דבר או חרב או רעב או ברקים.
    אויביך – הרשעים מרוב פחד מודים על כחש ועבירות שבידם.]
    How awesome is each one of Your deeds!
    Through the greatness of Your might When You show the world Your might through pestilence, sword, famine, or lightning –
    Your enemies, the wicked, confess their lies and sins because of their great fear.
    מה נורא מעשיך – לשון רבים בלשון יחיד,⁠1 כמו: ויהי אנשים (במדבר ט׳:ו׳).
    יכחשו לך – מתוך פחד ואימה שלך. כלומר: שתווסרםא ויהיו משעבדים תחת עמך.
    1. בניגוד לפירוש רש״י וראב״ע.
    א. ייתכן גם לקרוא בכ״י ס״פ: שתמסרם.
    אמרו – מה נורא – כל אחד ממעשיך, כמו: בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב).
    וטעם יכחשו – שיעידו כי שקר וכחש הוא בידם.
    SAY UNTO GOD. [Mah nora ma’ asekha (how tremendous is Thy work) means,] How tremendous is each one of Your works.⁠1
    Compare, Its branches (banot)⁠2 run (tza’adah)⁠3 over the wall (Gen. 49:22).⁠4
    The meaning of yekhachashu (shall dwindle),⁠5 is they shall bear witness that lies and deceit are in their hands.⁠6
    1. Nora (tremendous) is a singular. Ma’asekha is a plural. The noun and the adjective governing it are thus inconsistent. Ibn Ezra explains the combination of the plural and singular as referring to each one of the plural.
    2. Banot is a plural.
    3. Tza’adah is a singular.
    4. According to Ibn Ezra this verse should be rendered, each one of its branches run over the wall.
    5. From the root kaf, chet, shin meaning to deceive.
    6. According to Ibn Ezra, yekhachashu means, will admit to their deceit.
    אמרו לאלהים מה נורא מעשיך – שהוצאת גוי חלוש מגוים רבים ועצומים, ואתה עצום מהם עד שברוב עזך יכחשו לך אויביך (תהלים ס״ו:ג׳) ויאמרו לא הרענו לישראל.
    (ג-ד) אמרו לאלהים. והתפללו לאל יתברך ו׳אמרו׳ לו, ברב עזך יכחשו לך אויביך - יהי רצון שבגודל מלכותך, כאמרו (זכריה יד ט) ׳והיה ה׳ למלך על כל הארץ׳, ׳יכחשו לך אויביך׳, שיהללוך בפיהם גם שלבם בלתי נכון עמך1: יזמרו שמך. יזכירו בזמרה את פעולותיך שהיו לך לשם, ויאמרו זה לזה2, לכו חזו במקדשו מפעלות אלקים – עתה, נורא עלילה – שגם לשעבר היה ׳נורא עלילה׳, שעשה נוראות:
    1. כן לשה״כ בדברים לג כט ׳ויכחשו אויביך לך׳, וברש״י ויכחשו איביך לך - כגון הגבעונים שאמרו מארץ רחוקה באו עבדיך וגו׳: ולדברי רבינו מבוארים היטב דברי רש״י, ודוק.
    2. כ״כ אבע״ז.
    ויאמר לישראל, אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ, על צד הקריאה, הוי, ׳מה נורא׳ של ׳מעשיך׳. ו׳נורא׳ – הוא תואר1. עֲשֵׂה שבְּרֹב עֻזְּךָ ומלכותך בעת ביאת הגואל2, יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ – שהם יכחישו את עצמם ויאמרו שעד עכשיו נפנו להבל וריק3:
    1. ׳נורא׳ לשון יחיד, ׳מעשיך׳ לשון רבים, כי ׳נורא׳ היא לשון קריאה, ולא שהמעשים נוראים.
    2. כאמרו (זכריה י״ד:ט׳) ׳והיה ה׳ למלך על כל הארץ׳ (נדפס), ו׳אין עוז אלא מלכות׳.
    3. כ״כ להלן (תהלים פ״א:ט״ז), ובנדפס כאן ושם פירש ׳ויכחשו׳ באופ״א, ׳שיהללוך בפיהם גם שלבם בלתי נכון עמך׳. ובפירוש דברים (לג כט) פירש כבשיעורים, ובשיעורים שם כלשונו כאן. וראה חזקוני שם.
    יכחשו לך – היו״ד בגעיא בס״ס וכן בחילופים לב״א.
    אמרו לאלהים – אמרו על אלהים.
    מה נורא – מה מאוד נוראים ונפלאים מעשיך.
    ברוב – בעבור רוב חזקך יכחשו לך אויביך לאמר שהמה אוהביך.
    יכחשו לך – עמ״ש בהבדל בין כחש בו ובין כחש לו, התו״ה ויקרא (סי׳ שע״א).
    אמרו לאלהים מה נורא מעשיך – שיחויב ג״כ שייראו מפני מעשיך כי אתה ג״כ המנהיג והמשגיח ומושל ועושה כחפצו, הגם שברוב עוזך יכחשו לך אויביך – שאויביך האפיקורסים יכחישו לך ויאמרו שהעולם קדמון, ושהכל מחויב, ושאינך יודע מאומה מן הנהגת העולם, וזה יאמרו ע״י רוב עוזך, שעפ״ז יחייבו בעיונם שלפי עוזך וגדולתך אתה מרומם מכל חפץ וכונה, וייחסו ההנהגה אל המערכת, ובטעות זה היה מנשה ג״כ שלכן עבד לצבא השמים שחשב שהם מנהיגים את העולם, וכחש הנהגת ה׳ והשגחתו, אבל מעתה
    יכחשו – מלשון כחש מעשה זית (סוף חבקוק) יחדלו מהיות לך אויבים, ועיין במשתדל על פסוק ויכחשו אויביך לך (פרשת וזאת הברכה) וגם מה שכתבנו למעלה (סוף סימן י״ח) על פסוק בני נכר יכחשו לו.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ד) כׇּל⁠־הָאָ֤רֶץ׀ יִשְׁתַּחֲו֣וּ לְ֭ךָ וִיזַמְּרוּ⁠־לָ֑ךְ יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶֽלָה׃
    All the earth shall worship You and shall sing praises to You. They shall sing praises to Your name.⁠"
    Selah.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    כָּל יָתְבֵי אַרְעָא יִסְגְדוּן קָדָמָךְ וִישַׁבְּחוּן לָךְ יְשַׁבְּחוּן שְׁמָךְ לְעָלְמִין.
    All the inhabitants of the earth will bow down before you, and they will praise you, they will praise your name forever.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    וג׳מיע אהל אלארץ׳ יסג׳דון לך וימג׳דוך, ויסבחו אסמך סרמדא.
    וכל אנשי העולם ישתחוו לך ויהללו אותך ותמיד ישבחו את השם שלך.
    כל, וכל אנשי הארץ.
    כל – הזכיר אויביך הקרובים, ואמר כל הארץ.
    וטעם ויזמרו לך – מה היא הזמירה, שיזמרו לשמך. הטעם: המעשה.⁠א
    ואין הפרש בין יזמרו לך או ויזמרו לך, והטעם כפול.⁠ב
    א. כן בכ״י פרמא 2062 ושם חסר ההמשך ״ואין הפרש... והטעם כפול״. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״וטעם ויזמרו... המעשה״.
    ב. עיינו בהערה הקודמת. אפשר שהביאור שני זה הוא מהדורה קמא שהוחלפה במהדורה בתרא בביאור הראשון המופיע בכ״י פרמא 2062.
    ALL. Scripture earlier said Thine enemies. The reference was to enemies who are close by. The psalmist now speaks of All the earth.⁠1
    There is no difference between They shall sing praises to Thee2 and And shall sing praises unto Thee.⁠3 Scripture repeats itself.
    1. Those who are distant.
    2. “To Thee” is Ibn Ezra’s paraphrase of to Thy name.
    3. There is no difference between They shall sing praises to Thy name and And shall sing praises unto Thee.
    כל – כמו שכתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם י״י לעבדו שכם אחד (צפניה ג׳:ט׳).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

    ועוד התפללו ו׳אמרו לאלקים׳, יהי רצון [שאז] בימים ההם, כָּל הָאָרֶץ – היינו כל שאר האומות, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ ויְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה להודיע טבעך בעולם, לקרוא כולם בשם ה׳1:
    1. כ״כ רד״ק: ׳כל הארץ, כמו שאמר (צפניה ג׳:ט׳) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה׳ לעבדו שכם אחד׳.
    יזמרו שמך סלה – לעולם יזמרו לשמך ולא יחזרו לסורם.
    יזמרו לך, יזמרו שמך – לך הוא מצד עצמותו, ושמך הוא מצד פרסום מעשיו, ומוסיף שגם יזמרו שמך.
    כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך – כי יכירו שאתה המנהיג הכל כרצונך, ולא יזמרו לאלהים אחרים רק יזמרו שמך, סלה סיום הענין. (חלק ב׳)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (ה) לְכ֣וּ וּ֭רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים⁠ נוֹרָ֥א עֲ֝לִילָ֗ה עַל⁠־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
    Come, and see the works of God; He is awesome in His doing toward the children of men.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    אֱזִילוּ וַחֲמוֹן עוֹבָדֵי אֱלָהָא דְחִיל מָרֵי תַּסְקוֹפִין עַל בְּנֵי נָשָׁא.
    Come and see the works of God; fearful is the lord of destiny1 to the sons of men.
    1. Lord of destiny: translation uncertain.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    יקולון תעאלוא אנט׳רוא אפעאל אללה, ותדבירה אלמכ׳יף בני אדם.
    הם אומרים: בואו תראו את מעשי ה׳. היוזמות שלו הנוראות על בני האדם.
    לכו, יאמרו בואו וראו פעולות ה׳ ועלילותיו המיראות בני אדם עלילה ״תדביר״ הנהגה וניהול, עצות מרחוק.
    ויעני בקו׳ נורא עלילה מﹸהﹺיב אלאסבאב. וקד דֺכרנאה מע מה נורא מעשיך (תהלים סו:ג) פי כתאב אלתדֺכיר ואלתאניתֺ מע דֺכרנא איצֺא קול גירנא פיה ורדﹼﹺנא עליה.
    יחתמל קטע על בני אדם עמﹼא קבלה וצﹺלתﹶה במא בעדה.
    The meaning of “he is awesome [in His] deeds” the awesome deeds. I have already mentioned it alongside “How awesome are your deeds” (Ps. 66:3) in the Book of Masculine and Feminine Nouns. Also, I have mentions it elsewhere and replied to it.
    The the phrase “by men of His acts,” interrupts what preceded it (verse 4) and connects to what follows it (verse 5).
    נורא עלילה – יראוי על בני אדם פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלוים לו.
    awesome in His deeds Feared by mankind, lest He find a transgression in them, for all their deeds are revealed to You.
    נורא עלילה – תעולה.⁠1
    1. כלומר: תתעלה.
    לכו – יאמר זה לזה לכו בואו, כמו: לכו נא ונוכחה (ישעיהו א׳:י״ח). והטעם לכו אלינו.
    נורא – דבק עם עלילה נורא המעשה.
    והאומר: כי הה״א נוסף והוא כמו: עליון, תועה הוא, כי הה״א סימן לשון נקבה. כי לא ימצא בשמות הה״א נוסף רק אם היתה המלה מלעיל. ושורקא ושורקה כמו: צדק וצדקה.
    א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״וטעם״.
    COME. One person shall say to the other person lekhu. The meaning of lekhu is come.⁠1 Compare lekhu (come) in Come, now, and let us reason together (Isaiah 1:18). The [literal] meaning of lekhu is, go to us.
    TERRIBLE. The word nora (terrible) is connected to alilah (doing).⁠2 The meaning of nora alilah (He is terrible in his doing) is, the deed is terrible.⁠3
    The one who says that the heh of alilah (doing) is superfluous and that the word has the meaning of elyon (high)⁠4 is in error, for the heh indicates that the word is in the feminine. We do not find a superfluous heh at the end of a noun unless the word is penultimately accented. Sorek (a noble vine) (Jer. 2:21) and sorekah (choice vine)⁠5 (Gen. 49:11) is like tzedek (righteous) (Deut. 16:18) and tzedakah (righteousness) (Gen. 15:6).⁠6
    1. The literal meaning of lekhu is, go. Hence Ibn Ezra’s comment.
    2. Nora is an adjective modifying alilah. The word alilah means, deed.
    3. That is, His deeds are terrible. God terrifies the sinner so that he comes to fear Him. See Radak. Ibn Ezra renders our verse: Come, and see the works of God; the terrible deeds upon the children of men.
    4. This interpretation renders nora alilah, terrible is the Most High.
    5. Sorekah is the feminine form of sorek. Thus the heh of sorekah is not superfluous.
    6. Ttzedakah is the feminine form of tzedek. Thus the heh of tzedakah is not superfluous.
    לכו וראו – זה יאמרו אחד אל אחד.
    נורא עלילה – נורא מעשה.
    על בני אדם – לעשות בהם כרצונו עד שיראוהו.
    ו׳אמרו לאלקים׳, (כי כל זה המזמור מוסב על זה – ׳אמרו לאלקים׳)⁠1, יהי רצון שאלה האומות תאמרנה זו לזו לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים וגו׳:
    1. הסוגריים בכתב יד.
    לכו וראו מפעלות אלהים – ב״ר פ׳ פ״ח סי׳ ב׳ כתיב לכו חזו מפעלות ה׳ וגו׳ וכן בעל יפה תואר נראה דט״ס יש כאן וצ״ל לכו וראו מפעלות אלהים והוא הכתוב במזמור ס״ז דסיפי׳ דקרא נורא עלילה על בני אדם ע״כ. גם במדרש ילמדנו פ׳ וישב מייתי מפעלות אלהים נורא עלילה אך צריך להגיה שם לכו וראו במקום לכו חזו ועיין מ״ש במזמור מ״ו.
    עלילה – מלשון מעללים ופעולות.
    לכו – אז יאמרו ישראל זה לזה לכו וראו וגו׳.
    נורא עלילה – מעשיו נוראים בעבור בני אדם.
    נורא עלילה – עלילות הם הפעולות ששרשם מכח תכונות מוסריות, ואצל ה׳ הנפלאות שיעשה ששרשם מפאת תכונת הצדק והמישרים ויתר מדותיו.
    לכו – יאמר שהגם שמן ההנהגה הטבעיית לא יכירו העמים השגחת ה׳ ומוראו,
    לכו וראו מפעלות אלהים על בני אדם, נורא עלילה – שעל ידי הפעולות שעשה בעבור בני אדם, על ידם תראו שהוא נורא עלילה, שלא לבד שיחויב לו הכבוד, כי יחוייב לו גם היראה, כי בידו לשנות הטבע ולהנהיג הנהגה נסיית בהשגחתו על בני אדם, ולעשות עלילות נוראות, והוא כי
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (ו) הָ֤פַךְ יָ֨ם׀ לְֽיַבָּשָׁ֗ה⁠ בַּ֭נָּהָר יַעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל⁠ שָׁ֝֗םא נִשְׂמְחָה⁠־בּֽוֹ׃
    He turned the sea into dry land; they went through the river on foot. There let us rejoice in Him!
    א. שָׁ֝֗ם א=שָׁ֝ם (השמטת נקודת הרביע)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    הֲפַךְ יַמָא דְסוֹף לְיַבֶּשְׁתָּא בִּנְהַר יוֹרְדְנָא עֲבַרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִגְלֵיהוֹן אוֹבִיל יַתְהוֹן לְטוּר קוּדְשֵׁיהּ תַּמָן נֶחֱדֵי בְּמֵימְרֵיהּ.
    He turned the Red Sea to dry land; the sons of Israel crossed the river Jordan on their feet; he conveyed them to his holy mountain;⁠1 there will we rejoice in his word.
    1. Holy mountain: mount of his sanctuary.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    מנהא אנה אקלב אלבחר יבאסא, חתי עברוא פי אלנהר באלרג׳ל, ולם נזל הנאך נפרח בה.
    [חלק] מהם (מהיוזמות הנוראות) שהוא הפך את הים למקום יבש עד שעברו את הנהר ברגליהם. ושם אנחנו עדיין שמחים בך.
    הפך, מהם שהוא הפך את הים ליבשה עד שעברו בנהר ברגל ולא חדלנו שם מלשמוח בו.
    אעני הפך ים ליבשה אי מן אגל בני אדם [...] אלבחר בי⁠[...] מתֺל כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מד:כג) על [...]⁠עתם. על כל הטובה אשר עשה ייי (שמות יח:ט).
    I mean “he turned the sea into dry land,” as in because of “men” … the sea ... as in “It is for Your sake that we are slain all day long” (Ps. 44:23) … “over all the kindness that the Lord” (Ex. 18:9).
    הפך ים ליבשה – ים סוף.
    [שם נשמחה בו – מצאתי: שם היה דבר שהיה נשמח בו כלומר שראה הים את הקב״ה.]
    He turned the sea into dry land The Sea of Reeds.
    there it rejoiced with it I found: There was a thing with which the sea rejoiced, i.e., that the sea saw the Holy One, blessed be He.
    הפך ים – על זה הוא נורא עלילה, שפעל המעשים האילו: שהעביר ישראל הים ביבשה, ובנהר – בירדן עברו ברגל.
    הפך – יספר מעשה השם הקדמונים.
    וטעם בנהר – הוא הירדן שעברו ישראל בשמחה והארון עומד.
    HE TURNED. The psalmist relates the ancient deeds of God.
    Through the river refers to the Jordan. Israel joyfully passed the Jordan and the ark stood in it.⁠1
    1. See Joshua 3:10-17.
    הפך – וזהו ממעשיו הנוראים שהפך ים ליבשה כשהוציא עמו מגלות מצרים.
    בנהר יעברו ברגל – בירדן.
    שם – גם כן נשמחה בו בהוציאו אותנו מגלות זה.
    וי״ל בנהר יעברו ברגל על העתיד כמ״ש והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים (ישעיהו י״א:ט״ו) ואמר והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים (ישעיהו י״א:ט״ז).
    כי אמנם הפך ים [ליבשה] - בבקיעת ים סוף1: בנהר [יעברו ברגל] - בירדן2: שם - במקדשו3, נשמחה בו, כאמרו (ישעיה נו ז) ׳ושמחתים בבית תפילתי׳:
    1. כ״כ רש״י ואבע״ז. ונקרא שם ׳נורא תהלות׳, ודו״ק.
    2. כ״כ אבע״ז.
    3. לא בים או בנהר, כי מדבר בלשון עתיד, אלא הכוונה למה שאמרו ׳לכו וראו׳ שהכוונה בבית המקדש.
    הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה וגו׳. כלומר, פעמים אחרות עשה נפלאות להפוך ים ליבשה, [בַּ]⁠נָּהָר וגו׳, ואמר זה הנס לבדו לפי שהיה נס מפורסם לכל העולם כולו1. ויאמרו אלה האומות, לפי שעשה זה פעמים אחרות, יהי רצון ששָׁם – בארץ ישראל, נִשְׂמְחָה בּוֹ – על דרך ׳ונעלה אל בית ה׳⁠ ⁠׳ וגו׳ (ראה מיכה ד׳:ב׳)2:
    1. כי בקריעת ים סוף ׳שמעו עמים ירגזון׳ (שמות ט״ו:י״ד), כל העמים ידעו. ובנדפס פירש ׳בנהר – בירדן׳.
    2. שם כתוב: ׳והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה׳ נכון בראש ההרים וגו׳ ונהרו עליו עמים, והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה׳ ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים׳.
    ים ליבשה – הלמ״ד בגעיא.
    נשמחה בו – בס״ס במקף בין שתי המלות בלא טעם בחי״ת והבי״ת דגוש׳ מדין דחיק.
    הפך ים – בעת יצאו ממצרים.
    בנהר יעברו ברגל – בימי יהושע עברו בירדן ברגלם.
    בו – בהישועה הבאה ממנו.
    הפך ים ליבשה בשביל ישראל, וכן נהר יעברו ברגל – שבני אדם עברו את הירדן ברגלם,
    שם נשמחה בו – כי הכרנו שהוא משגיח על פרטי בני אדם ומשנה הטבע בעבורם, שם הכרנו כי הוא
    שם – בים סוף ובירדן שמחנו כי אל נורא כזה הוא אל מעזנו.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ז) מֹ֘שֵׁ֤ל בִּגְבוּרָת֨וֹ׀ עוֹלָ֗ם⁠ עֵ֭ינָיו⁠ בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה⁠ הַסּוֹרְרִ֓ים׀ א אַל⁠־[יָר֖וּמוּ] (ירימו) לָ֣מוֹ סֶֽלָה׃
    He rules by His might forever. His eyes keep watch upon the nations. Do not let the rebellious exalt themselves. Selah.
    א. הַסּוֹרְרִ֓ים׀ א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀ (חטף)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    דְשַׁלִיט בְּכֹחַ גְבוּרְתֵּיהּ עַל עַלְמָא עֵינוֹי בְּעַמְמַיָא מִסְתַּכְּלִין מְסַרְהֲבִין לָא יִתְרְמוֹן לְהוֹן לְעָלְמִין.
    He who rules over the world in the power of his strength, his eyes behold the Gentiles; let the disobedient not exalt themselves forever.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    והו סלטאן אלעאלם בג׳ברותה, ועלמה מטלע ג׳מיע אלאמם, ואלזאילון ענה לא ירתפעון סרמדא.
    והוא בגבורתו מושל העולם. וידיעתו משגחת על כל העולם. והסרים מה׳ אינם מתרוממים לעולם.
    מושל, והוא מושל העולם בגבורתו וידיעתו צופה את כל העמים והסוטים ממנו לא ירומו סלה.
    אל ירומו – אל תהי ידם רמה.
    will not exalt themselves Their hand will not be high.
    (ז-ט) אל ירומו – אל יוכלו להרים קול בחייו, שהעלם ממות לחיים, ובשעת הצורך לא נתן למוט רגלינו – מכל וכל. וכן מספר והולך היאך הוציאנו מצרה לרווחה.⁠1
    1. השוו לשון תהלים ס״ו:י״ב.
    מושל – אין עולם בכל זמן בכל המקרא רק זמן ונצח.⁠א והטעם שהשם מושל לעולם, כמו מושל נצח ברוב גבורתו וממשלתו בגוים שהוא רואם.
    כי אין נכון להיות בי״ת בגבורתו כמו: משל בנו (שופטים ח׳:כ״ב), כי אין לו טעם.
    הנה הזכיר כי ממשלתו בים וביבשה, על כן לא ירומו הסוררים המורדים בו.
    א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ינצח״.
    WHO RULETH. The word olam (forever) in Scripture always means time and eternity. The meaning of moshel olam (Who ruleth …forever) is, God rules forever. The meaning of our verse is: God by his great might rules eternally and His rule is over the nations, that is, he sees them.⁠1 It is wrong to interpret the bet of bi-gevurato (by His might) as the bet in meshol banu (rule thou over us) (Judges 8:22),⁠2 for such an interpretation makes no sense.⁠3
    Scripture notes that God’s rules over the sea and the dry land.⁠4 Hence, Let not the rebellious that revolt against God exalt themselves.
    1. Ibn Ezra’s interpretation of Who ruleth by His might forever; His eyes keep watch upon the nations.
    2. The bet in banu has the meaning of over. Thus it is theoretically possible to interpret bi-gevurato as meaning, over His might
    3. If we interpret bi-gevurato as, over His might, then our verse reads, “Who ruleth over His might forever.” The latter, according to Ibn Ezra makes no sense.
    4. Verse 6.
    מושל בגבורתו – שיראה בהוציא ישראל ימשול לעולם על כל העמים כלומר שיכירו כולם ממשלתו ומלכותו, כמו שנאמר והיה י״י למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ט׳).
    עיניו בגוים תצפינה – אז תצפינה בגוים עיניו לראות מעשיהם ולגמלם כפי מעשיהם כי עד אותו זמן הוא מאריך אף לרשעים ומאותו זמן ואילך לא יאריך עוד אלא יגמל לכל אחד ואחד כפי מעשיו כמ״ש ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו (מלאכי ג׳:י״ח) ואותם שהיו סוררים ישפילם ולא ירומו להם לעולם כמו שהם רמים בזמן הזה.
    מושל בגבורתו עולם. כי אמנם עתה הוא לבדו ׳מושל׳, לא שרי מעלה1: עיניו בגוים תצפינה. ומכאן ואילך ישגיח ויפרע מהגוים גם בעולם הזה, אף על פי שלא עשה כן לשעבר2, ולפיכך הסוררים - אפילו מאומות העולם, אל ירומו למו - בחשבם שלא יפרע ה׳ יתברך מהם בעולם הזה:
    1. ׳בגבורתו שֶׁיַּרְאֶה בהוציאו ישראל מבין העמים ימשול לעולם על העמים, כלומר, שיכירו כולם ממשלתו ומלכותו, כמו שנאמר (זכריה יד ט) והיה ה׳ למלך על כל הארץ׳ (רד״ק).
    2. ׳עיניו בגוים תצפינה - אז תצפינה בגוים עיניו לראות מעשיהם ולגמלם כפיהם, כי עד אותו זמן הוא מאריך אף לרשעים, ומאותו זמן ואילך לא יאריך עוד אלא יגמול לכל אחד ואחד כפי מעשיו, כמו שאמר (מלאכי ג, יח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדוֹ׳ (רד״ק).
    ויאמרו עוד, מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם אשר מכאן [ואילך] עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו1, לפיכך הַסּוֹרְרִים אַל יָרוּמוּ לָמוֹ סֶלָה, פן ישב גמולם להם:
    1. ע״פ ירמיה (לב יט) ׳גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׳, ש׳מכאן ואילך ישגיח ויפרע מהגוים גם בעולם הזה, אף על פי שלא עשה כן לשעבר׳ (נדפס).
    הסוררים אל ירימו – ירומו קרי.
    תצפינה – מלשון צפיה והבטה.
    מושל – עתה הנה מושל בגבורתו על כל העולם ועיניו צופים באנשים להשיב להם גמול.
    הסוררים – הסרים מדרך הטוב לא יהיה להם עוד התרוממות עד עולם.
    למו – מוסב על עיניו.
    וירומו – פעל יוצא, בל ירומו את עיניו, שיאמרו שהם רמים ונשאים מהעולם השפל.
    מושל בגבורתו עולם – שהוא מושל על העולם והטבע נכנעת תחתיו, ושיש בידו גבורה להכניע חקות הטבע, וכן כמו שעשה נסים לישראל כן עיניו בגוים תצפינה – להשיב להם כרעתם, ולכן מעתה הסוררים אל ירומו למו – אל ירימו את עיני ה׳ לומר שעיניו אינם משגיחות בעולם השפל כי רם על כל גוים ה׳, כי באמת עיניו ישפילו לראות גם כל הנעשה בארץ,
    סלה סיום הענין. (חלק ג׳)
    מושל – כל לשון ממשלה ר״ל השגחה שיתנהגו הדברים כמשפט הקצוב להם.
    ירומו למו – ע״ד הושיעה לו ימינו (למטה צ״ח:א׳) ירומו על ידי גבורתם.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (ח) בָּרְכ֖וּא עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֝הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ׃
    Bless our God, you peoples, and make the voice of His praise be heard;
    א. בָּרְכ֖וּ א=בָּרֲכ֖וּ (חטף)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    בְּרִיכוּ עַמְמַיָא אֱלֹהִים וְאַשְׁמִיעוּ קָל תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ.
    Bless God,⁠1 O Gentiles, and make the sound of his praise heard.
    1. God: the LORD. (Hebrew: our God.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    פיא מעשר אלשעוב בארכוא רבנא, ואסמעוא מן אקואל מדיחה.
    ואם כך. קהל העמים! ברכו את אלוהינו. ותשמיעו ממאמרי שבחיו [של אלוהינו].
    ברכו, לכן מקהלות העמים ברכו אלהינו והשמיעו מדברי תהלתו.
    [83 ב] וליס קו׳ ברכו עמים עלה למא קאלה בעד דֺלך לכן למא קדמה מן דֺכר אלקדרה פי הפך ים ליבשה (תהלים סו:ו).
    The reason for “bless our God” was not because of said after that but what was said prior to mentioning the power “he turned the sea into dry land.”
    (ח-ט) ברכו עמים אלהינו – על נפלאותיו שהוא שם בחיים נפשנו ביניכם בגלות ואינכם יכולים להשמיד אותנו.
    (8) O peoples, bless our God for His wonders, that He kept our soul alive in exile, and you cannot annihilate us.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

    ברכו – הטעם העמים – כמוא היבוסים שהיו תחת יד ישראל.
    או יאמר לכל כולנו חייבין לברך השם.
    ויש אומרים: כי טעם עמים – ישראל, כמו: אחריך בנימן בעממיך (שופטים ה׳:י״ד), והוא הנכון.
    א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״כמו״.
    BLESS OUR GOD, YE PEOPLES. Ye peoples refers to the nations, such as the Jebusites, that were under Israel’s control. On the other hand it may be directed to everyone.⁠1 All of us2 are obligated to bless God. Some say that ye peoples refer to Israel. Compare, After thee, Benjamin, among thy peoples (Judges 5:14). The latter interpretation is correct.
    1. All nations. It does not only refer to the Jebusites.
    2. All peoples.
    ברכו עמים – ואז יאמרו ישראל לעמים ברכו אלהינו שאתם רואים את הנפלאות שעשה עמנו כי לא כלינו באורך הגלות בין העמים.
    (ח-ט) ברכו עמים אלהינו. על מידת טובו: והשמיעו קול תהילתו - בזה השם1 נפשנו בחיים - שהחיינו וקיים את בניו בין האומות נגד הטבע2: ולא נתן למוט רגלינו. שיוכלו להדיחנו מעל אלקינו להמיר דתו:
    1. אולי צ״ל ששם.
    2. כ״כ רש״י: ׳ברכו עמים אלהינו - על נפלאותיו שהוא שם נפשנו בחיים בגלות ואינכם יכולים להשמיד אותנו׳. רד״ק: ׳ואז יאמרו ישראל לעמים: ברכו אלהינו שאתם רואים בעיניכם הנפלאות שעשה עמנו כי לא כלינו באורך הגלות בין העמים׳. ויל״ע למה העמים יודו על כך. ונראה שהוא כמו הידוע עה״פ הללו את ה׳ כל גוים כי גבר עלינו חסדו ודו״ק.
    (ח-ט) ויאמרו עוד, בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ וגו׳, הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. כלומר, שגם לנו נתן חלקנו בארץ חיים ולא טעמנו טעם גלות כמו ישראל, שזה הוא חסד האל, האף שלא תהיה מדרגתם שוה. עד כאן יאמרו אומות העולם1:
    1. בנדפס פירש שהגויים ישבחו על שה׳ שם חלקנו – לישראל – בחיים, שקיים אותנו בגלות, ולא נתן למוט רגלינו – שלא הדיחנו מעליו להמיר דתנו.
    ברכו עמים אלהינו – בס״ס יש פסיק בין עמים לאלהינו וכן נכון מהטעם שכתבתי בסי׳ נ״ז וסימן ס״ז וכן נמנה בפסיקתא דספר תילים.
    ברכו – אתם עמים ברכו את אלהינו המשגיח עלינו בהשגחה פרטית (לא לבד על כללות הגוים כי גם על אישים פרטיים),
    והשמיעו קול תהלתו – יצייר את התהלה כעצם מופשט נותנת קול בשבחי ה׳, אתם השמיעו והכריזו קולה לרבים.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (ט) הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּחַיִּ֑ים⁠ וְלֹֽא⁠־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃
    who has set our soul in life and has not allowed our foot to be shaken.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    דְמַנֵי נַפְשָׁנָא בְּחַיֵי דְעָלְמָא דְאָתֵי וְלָא מְסַר לְאִזְדַעֲזָעָא רִגְלָנָא.
    Who has designated our souls for the life of the age to come, and has not allowed our feet to be shaken.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    מן ציר נפוסנא פי אלחיוה חאלה, ולם ידע קדמנא אן תמיל.
    המצב הזה הוא שם נפשינו בחיים. ולא נתן לרגלים שלנו שיסורו מהדרך.
    (ט-יא) וקוֹל השם נפשנו בחיים יעני אלדֺי געלנא מן אלאחייא מע אלשדאיד אלדֺי יסתאנף וצפהא מן קו׳ הבאתנו במצודה שמת מועקה והו מן כאשר מעיק (עמוס ב:יג) ועלי מא פסרנה פיה.
    (9-11) It states; “who has granted us life,” meaning ‘which He grants us both life and misfortune, whose descriptions appear in “You have caught us in a net in trammels.” It is from “as a wagon is slowed” (Amos 2:13) as I explain it there.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

    השם נפשינו בחיים – שהשארנו בחיים בגלות ולא נתן למוט רגלינו.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

    למוט – מלשון נטיה ומעידת הרגל.
    השם וגו׳ – ולא יכלו לכלות אותנו.
    למוט רגלינו – להיות נופלים מאין תקומה.
    השם נפשנו בחיים הגם שהיינו בסכנה גדולה ע״י האויב, וגם לא נתן למוט רגלנו – שע״י היסורין שב בתשובה ולא מט עוד מדרך ה׳.
    למוט – שם מופשט להוראת התמוטט ממקום שאדם בו נצב ונכון, ושם מוט להוראת כלונס ע״ש שתולים בו איזה דבר והוא מתמוטט ונד לכאן ולכאן.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (י) כִּֽי⁠־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים⁠ צְ֝רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרׇף⁠־כָּֽסֶף׃
    For You, O God, have tested us; You have refined us, as silver is refined.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    אֲרוּם בְּחַנְתָּנָא אֱלָהָא אַתֵּכְתָּנָא הֵיךְ קֵנָאָה דְמַתֵּךְ סִימָא.
    For you have tried us, O God, you have refined us like a smith who refines silver.
    [Another Targum: For you have tried [us], for you have tested our fathers, O God; you exiled them among the kingdoms; you found them refined as one who purifies silver.]
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    אללהם טאלמא אמתחנתנא, באן סבכתנא פי אלאסר כסבך אלפצ׳ה.
    ה׳! רבות בחנתה אותנו. ויצקת אותנו בכאבים כפי שיוצקים את הכסף.
    כי, כאשר בחנתנו בכך שצרפתנו בכלא כצרף כסף. לפי כ״י כ. מ. וצרפתנו ביסורין כצרף כסף.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

    [An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 9]

    כי בחנתנו – בצרה בגולה.
    [צרפתנו – להסיר הסיגים ממנו שנשוב בתשובה לפניך כמו שצורפים הכסף להסיר הסיגים ממנו.]
    You tested us with distress in the exile.
    You refined us to remove the dross from us when we repent before You, as they refine silver to remove its dross.
    כי בחנתנו – הרבה פעמים היה מוסרםא ביד פלשתים, וביד יבין, וביד כושן רשעתים.
    א. בכ״י ס״פ: מסורם.
    כי – דרך משל, בעבור צרה שבאה אליהם, והשם נסם לדעת מה יש בלבבם. גם זה דרך משל, כי הכל לפניו גלוי טרם בראותו לב המחשב.
    FOR. Our verse is metaphoric. It speaks of a trouble that befell Israel. God tested Israel, to know what is in their heart. The latter1 too is metaphoric, because everything is revealed to God before it occurs, for He sees the heart of the one who thinks.⁠2
    1. The clause for Thou, O God, hast tried us.
    2. God knows how a person will react to a test. In Genesis, Ibn Ezra argues that the purpose of a test is to reward the one who is tested. See Ibn Ezra on Gen. 22:1.
    כי בחנתנו אלהים – זה יאמרו הנשארים לישראל אחר המצרף כמו שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצירוף את הכסף (זכריה י״ג:ט׳).
    (י-טו) כי בחנתנו אלקים. ואתה ׳אלקים׳, מאחר ש׳בחנתנו׳ בגלות ומצאתנו נאמנים לשמך, צרפתנו - שנהרגו רבים מפושעי ישראל בגלות1, באנו באש ובמים - בגזירות האומות, ותוציאנו לרויה - כענין המן האגגי וזולתו2, אבוא ביתך בעולות - יהי רצון שתגאל את ישראל באופן שאוכל לבוא למקדשך בעולות וקרבנות תודה, ואז אעשה בקר – לעולה, עם עתודים - לחטאת, שהוא קרבן כפרת שגגת עבודה זרה, אשר בו לבדו עולה קודמת לחטאת, וכמו כן הקריב חזקיהו כמבואר בדברי הימים (ב׳ כט)⁠3:
    1. רש״י פירש ׳צרפתנו - להסיר הסיגים ממנו שנשוב בתשובה לפניך כמו שצורפים הכסף להסיר הסיגים ממנו׳, אך פירושו של רבינו מתייחס לאלה שלא ישרדו את הגלות, שהם הסיגים שנבדלו מישראל. והוא כמו בזכריה והשלישית, ובמלאכי כאש מצרף. וכ״כ הרד״ק: ׳כי בחנתנו אלהים - זה יאמרו הנשארים בישראל אחר המצרף, כמו שכתוב (זכריה יג ט): והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף׳.
    2. מגילה (יא.) ׳רבי חנינא בר פפא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא: הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. באש - בימי נבוכדנצר הרשע, ובמים - בימי פרעה, ותוציאנו לרויה - בימי המן׳.
    3. כאשר שבו בתשובה וטיהרו את בית המקדש מטומאת עבודה זרה: (כא) וַיָּבִיאוּ פָרִים שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה לְחַטָּאת עַל הַמַּמְלָכָה וְעַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְהוּדָה וַיֹּאמֶר לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים לְהַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח יְדֹוָד: (כב) וַיִּשְׁחֲטוּ הַבָּקָר וַיְקַבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקוּ הַמִּזְבֵּחָה וַיִּשְׁחֲטוּ הָאֵלִים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה וַיִּשְׁחֲטוּ הַכְּבָשִׂים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה: (כג) וַיַּגִּישׁוּ אֶת שְׂעִירֵי הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל וַיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם: (כד) וַיִּשְׁחָטוּם הַכֹּהֲנִים וַיְחַטְּאוּ אֶת דָּמָם הַמִּזְבֵּחָה לְּכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לְכָל יִשְׂרָאֵל אָמַר הַמֶּלֶךְ הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת:
    (י-יב) וחזר לעניינו עם ישראל ואמר, עוד ׳אמרו לאלקים׳ כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ וגו׳ בגלות, הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה, הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ וגו׳, שכל אלה הם מיני ייסורין שונים שיש לישראל בגלות, ואפילו הכי בזמן הזה וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה מצרות הגלות:
    כי בחנתנו – הצרות אשר באו עלינו המה היו לבחון אותנו אם נהיה עומדים באמונת ה׳.
    צרפתנו – כמו הצורף מסיר סיג הכסף ע״י הצירוף כן נתמרקו עונינו ע״י הצרות.
    בחנתנו, צרפתנו – הבחינה הוא קודם הצירוף לראות אם יש סיג ואז מצרפו, עי׳ ירמיה (ט׳ ו׳).
    כי בחנתנו אלהים – מצייר הצירוף שצרף אותו ביסורין כדמיון צירוף הכסף באש להסיר ממנו הסיגים ויצא לצורף כלי, (בשגם לקבלת חז״ל שמלך בבל השליך את מנשה בדוד של נחושת והסיק האש תחתיו).
    בחנתנו – וראית שיש בנו סיגים הם העונות, וצרפתנו וטהרתנו מהם ע״י הצרות המטהרות לבו של אדם ומכוונות אותו לשמים.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יא) הֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה⁠ שַׂ֖מְתָּ מוּעָקָ֣ה בְמׇתְנֵֽינוּ׃
    You brought us into the hold; You lay constraints upon our loins.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    אֲעֵלְתָּנָא בַּמְצֻדְתָּא שַׁוִיתָא שׁוֹשִׁילְתָּא בְּחַרְצָנָא.
    You brought us into the net, you placed chains on our loins.
    [Another Targum: You brought us into Egypt as into a net; you placed the rule of the Babylonians upon us, and we became like one on whose loins chains of trouble are placed.]
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    וכאנך אדכ׳לתנא פי מחג׳ז, ווצ׳עת אלסיר פי אחקאנא.
    באופן הזה הכנסת אותנו אל כלא. ושמת את הצרה במתנים שלנו.
    הבאתנו, וכאלו הבאתנו במעצר ושמת חבל במתנינו, לפי כ״י כ. מ. ושמת מצוק במתנינו. ונראה שאין גירסא זו נכונה.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

    [An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 9]

    [הבאתנו במצודה – במקום צר כמו במאסר.]
    מועקה – לשון מסגר וכבלא המעיק ומציק.
    א. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34. בכ״י לוצקי 778: ״וככל״. בכ״י ברלין 122: ״וכל״.
    You brought us into a trap A narrow place, like in a prison.
    a chain Heb. מועקה, an expression of locking up, and every [expression of] מֵעִיק and מֵצִיק is like it.
    מועקה – צרה, כמו: מעיק תחתיכם (עמוס ב׳:י״ג).
    הבאתנו – כמו במצודה רעה.
    מועקה – כמו: עקת רשע (תהלים נ״ה:ד׳) צרה, וככה תרגום. ומועקה שם.
    או הוא פעול, ותחסר מלת התואר. והטעם שהוא דבר מציר מתניהם.
    THOU DIDST BRING US INTO THE HOLD. Such as a fortress or evil.
    CONSTRAINT. The word mu’akah (constraint) is similar in meaning to akat (oppression) in akat rashah (the oppression of the wicked) (Psalms 55:4). It means, trouble. This is the way the Targum1 renders it. The word mu’akah is a noun. On the other hand it might be a pa’ul lacking an adjective. It refers to something that acts as a constraint2 on the3 loins.
    1. The Targum renders the word tzarah (trouble) by the Aramaic word aka. Targum on Ps. 55:4.
    2. Such as chains. Targum.
    3. Literally, their.
    הבאתנו במצודה – כמו הנתפש במצודה שאין לו דרך להמלט אם לא על דרך נס.
    מועקה – רעה שהיתה מצודה במתנינו שלא היה לנו כח לעמוד ממנה.
    ומועקה שם תואר מנחי העי״ן וכן בזה המשקל בלא ה״א הנקבה מועף מוצק.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    במצודה – ר״ל במאסר של מבצר חזק כמו יבואהו במצודות (יחזקאל י״ט:ט׳).
    מועקה – צרה וצוקה כמו מעיק תחתיכם (עמוס ב׳:י״ג).
    במתנינו – הוא המקום שחוגרים שם החגרה.
    הבאתנו במצודה – אף כי ישבנו במאסר הוספת עוד להשים במתנינו דבר המעיק ומיצר.
    מועקה – מענין מעקה שסוגר בעד הדבר סביב כמעקה, עמ״ש עמוס (ב׳ י״ג) על כאשר תעיק העגלה.
    הבאתנו במצודה הוא בית הסוהר,
    שמת מועקה במתנינו – הקיף את מתניו בברזל סביב בל יוכל לזוז ממקומו.
    מועקה – מלשון הנני מעיק תחתיכם (עמוס ג׳:י״ג) ועק בחילוף אותיות (צאן⁠־עאן) צוק מקור צוקה, דבר צר, ונראה שענינו סד (איוב י״ג:כ״ז) שתי קורות הנכפלות זו על זו וביניהם סוגרים רגלי אנשי השבי כדי שלא יברחו.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יב) הִרְכַּ֥בְתָּֽ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ⁠־בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם⁠ וַ֝תּוֹצִיאֵ֗נוּ לָרְוָיָֽהא׃
    You have caused men to ride over our heads. We went through fire and through water. But You brought us out to abundance.
    א. לָרְוָיָֽה א=לָרֲוָיָֽה (חטף)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    אַמְאֵכְתָּנָא אַרְכֵּבְתָּא מָרֵי מְזוֹפִיתָא עַל רֵישָׁנָא דַנְתָּא יָתָנָא כְּדִי בְנוּרָא וּבְמוֹי וְאַפֵּקְתָּנָא לִרְוַחְתָּא.
    You humbled us, you made our creditors ride over our heads; you judged us as if by fire1 and water, and you brought us out to a broad place.
    [Another Targum: The Medes and Greeks rode over us, they passed over our heads; you brought us among the Romans, who judge us like the cruel Chaldeans, who cast our father Abraham into the fiery furnace, and the Egyptians, who cast our infants into the water; yet you brought us up to freedom.]
    1. By fire: in a furnace.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    הרכבת אנוש לראשנו – רבי אמרי ורבי אסי דאמרי תרווייהו כיון שנצרך אדם לבריות כאלו נדון בשני דינין שנאמר הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. אמר רבי חנינא בר פפא באנו באש בימי נבוכדנאצר הרשע, במים בימי פרעה הרשע, ותוציאנו לרויה בימי המן הרשע.
    במא ארכבת אנסאנא עלי רווסנא, וכאנא דכ׳לנא אלנאר ואלמא, ת׳ם אכ׳רג׳תנא בעד ד׳לך אלי אלראחה ואלרוא.
    כפי שהעמדת בני אדם על הראשים שלנו [בכלא כדלעיל בפסוק יא]. וכאילו אנחנו נכנסנו לאש ולמים. ואחר כך הוצאת אותנו אחרי זה [שנכנסנו לאש ולמים] אל המנוחה ואל הרויה.
    הרכבת, במה שהרכבת אנוש על ראשינו וכאלו באנו באש ובמים ואחר כך הוצאתנו אל הרווחה והרוויה.
    וקו׳ באנו באש ובמים ישבה בדֺלך צֺרוב אלמחן אלמתצֺאדה ואנואע אלשדאיד אלמכׄתלפה.
    וקו׳ ותוציאנו לרויה עלי טריק אלתמתֺיל באלחדיד אלדֺי יחמי פי אלנאר וינזל פי אלמא אבדא חתי תתם פיה אלצנאעה ותלך אלמהלה אלתי בינהמא הי אלמעבר ענהא.
    בקוֹל לרויה עלי טריק אלחרב יעאוד פגעל תלך אלמהלה באדֺא פתרה תכון בין שדה ואכׄרﹶי תתלוהא.
    It states “we have endured fire and water.” It compares [yušabbih] smiting to contradictory trials and different types of severe misfortune.
    It states “and You have brought us through to prosperity” by way of analogy [tamṯîl] to the smithy, who passes metal through red hot flames until it glows whereupon he plunges it into water, and its form takes shape. Now the time between these two processes is the pathway through it.
    With regards to “prosperity.” Following the parable of war which repeats. That is the time for rejoicing is between misfortune and that which follows after it.
    הרכבת אנוש לראשינו – מלכי כל אומה ואומה.
    You caused man to ride at our head The kings of all the heathen nations.
    הרכבת – הטעם שהוא רוכב על במותימו, ונהיה כמו הבאים באש או במים, כמו: מכה אביו ואמו.
    וטעם לרויה – לאויר, כי באש יבש ובמים ישטף.
    THOU HAST CAUSED MEN TO RIDE OVER OUR HEADS. Its meaning is; You caused men to ride over our high places.⁠1
    [WE WENT THROUGH FIRE AND THROUGH WATER.] We were like those who went through fire or water.⁠2 Compare, whosesoever strikes his father and mother.⁠3
    The meaning of unto abundance is, into the air, for a person is dried by fire4 and is swept away by water.⁠5
    1. Lit. Its meaning is; for he rides over his high places.
    2. In other words the vav prefixed to va-mayim (through water) is to be rendered as “or” rather than “and.”
    3. Translated literally. According to Ibn Ezra whosesoever strikes his father and mother should be rendered: whosesoever strikes his father or his mother, for the vav prefixed to immo (his mother) is to be translated as “or” rather than “and.”
    4. He thus lacks air.
    5. He thus lacks air.
    הרכבת אנוש לראשנו – אנחנו טרם הגלות לא היתה ממשלת אנוש עלינו אלא ממשלתך לבד. אתה הרכבת והשלטת אומות העולם לראשינו על דרך בעלונו אדונים זולתך (ישעיהו כ״ו:י״ג). והרכבת דרך משל כמו והרכבתיך על במתי ארץ (ישעיהו נ״ח:י״ד).
    באנו באש ובמים – הצרה נמשלת לאש ולמים כי האש שורף ומכלה והמים שוטפים ואנחנו באלנו בהם בגלותינו. לא כלינו.
    ותוציאנו לרויה – הוצאתנו מהם לארץ רויה שהיינו רווים דשנים בה ונקמצה למ״ד לרויה מורה על הידיעה. והיא ארץ ישראל שהיא ארץ ברכה וארץ רויה.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    באנו באש – במקצת מדוייקים אין מקף בין שתי המלות.
    לרויה – לשביעה.
    ותוציאנו – אבל עכ״ז סוף הדבר הוצאת אותנו לרויה ולא כלינו.
    לרויה – תואר, לארץ רויה, שהיא א״י.
    הרכבת אנוש לראשנו – הוא שר הסוהר שישב על ראשו וענהו ביסורים,
    באנו באש ובמים שהסיקו תחתיו את האש ואח״כ השליכו אותו אל המים לענותו, (וגם שאחז משל צירוף הכסף כמו שכתוב בפסוק י׳, ודרך הוא שאחר שמוציאים אותו מן האש נותנים אותו במים לחזקו),
    ותוציאנו לרויה – שיצא משם והוחזר אל מלכותו.
    הרכבת אנוש לראשנו – הם העמים סביבות ישראל שנשתעבדו בהם כל זמן שעבדו אלילים עד שבימי שמואל ודוד פנה לבם אל ה׳ ועבדוהו לבדו.
    באש ובמים – ע״ד שעושים לברזל לטהרו ולחזקו, שבתחלה משליכים אותו לאור, וכשהוא מלובן משליכים אותו למים.
    לרויה – אחר לשון מצודה ומועדה שלפניו שר״ל מקום צר כחגוי הסלעים שבהם היה מתחבא דוד מפני שאול (שמואל א׳ כ״ב:ד׳) או כעגיל ברזל שע״י היו אוסרים כלותיהם לקיר, אולי היה ראוי לכתוב לרוחה מ״מ גם לרויה יתכן, כלומר לא בלבד חדלו הצרות כי גם שובע לחם ויותר מזה יין לרוותנו נתן לנו, ושני הפעלים רוה ורוח אחד הם בחילוף אות גרונית ומקורם רו או רב (גו⁠־גב).
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יג) אָב֣וֹא בֵיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת⁠ אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי׃
    I will come into Your house with burnt-offerings, I will perform to You my vows
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    אֵעוּל לְבֵיתָךְ בְּעִלַוָן אֲשַׁלֶם לָךְ נִדְרָי.
    I will enter your house1 with burnt-offerings, I will pay you my vows.
    [Another Targum: Just as you have mercy on us and redeem us, then we will enter your sanctuary with burnt-offerings and we will pay you our vows.]
    1. House: sanctuary.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    אבוא ביתך בעולות – רבי לוי רמי כתיב אבוא ביתך בעולות, וכתיב הוקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך, לא קשיא הא בחטאות ואשמות והא בשלמים ועולות.
    פיג׳ב אן אדכ׳ל ביתך בצואעד, ואפי לך בנד׳ורי.
    ואני חייב להכנס אל ביתך עם עולות. וגם לשלם לך את נדרי.
    אבוא, ולכן ראוי שאבוא.
    אבוא ביתך – בבנותך בית מקדשך נשלם נדרינו שנדרנו בגולה.
    I shall come to Your house when You build the Temple, we shall pay our vows that we vowed in exile.
    נדרי אשלם – נגד יריאיו (תהלים כ״ב:כ״ו).
    אבוא – דברי המשורר.
    או ידבר על לשון הפקיד על המלחמה.
    I WILL COME. These are the words of the poet [speaking on behalf of himself.] Or, the poet speaks on behalf of the one who conducts the war.
    אבוא – בלשון יחיד דבר על לשון אנשי הגלות בדרך כלל אמר אז יאמרו לבא בבית המקדש בעולות. בשלם הנדרים שנדרו בגלות כאשר יוציאם האל יתעלה מכרת הגלות.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    (יג-טו) לפיכך יהי רצון שאָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי בבית המקדש שלמטה המכוון כנגד של מעלה (תנחומא פקודי א)⁠1, כך יאמר כל צדיק וצדיק מהשרידים. ו⁠[זכר] מן הזבחים כולם עולות לבד ותודות, ויפרש מה אלה הנדרים ואמר, אותם הנדרים אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וגו׳. ויבאר מיני תודות שונים מבהמות שונות כפי ש⁠[הם] מדריגות המביאים2. ואמר, מה שאמרתי ׳עולות׳, היינו עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ, וה׳תודות׳ הם הקְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה, והם מהג׳ [מינים] לבד, שור או כשב או עז3:
    1. ראה לעיל (תהלים מח א-ב).
    2. ראה בשיעורים לויקרא (פרק א) שהאריך שמיני הקרבנות הם לפי סוג ומדריגת המביאים.
    3. אך בנדפס: ׳בקר – לעולה, עם עתודים – לחטאת, שהוא קרבן כפרת שגגת עבודה זרה, אשר בו לבדו עולה קודמת לחטאת׳.
    אבוא – ולזה אבוא לביתך בעולות וכו׳.
    (יג-טו) אבוא ביתך בעולות – שמעתה הקריב עולות על מזבח ה׳ כנ״ל,
    ואשלם לך נדרי אשר פצו שפתי שאז דברתי לאמר, ונדרתי, כי עולות מיחים אעלה לך. (חלק ד)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (יד) אֲשֶׁר⁠־פָּצ֥וּ שְׂפָתָ֑י⁠ וְדִבֶּר⁠־פִּ֝֗יא בַּצַּר⁠־לִֽי׃
    which my lips have uttered and my mouth has spoken when I was in distress.
    א. וְדִבֶּר⁠־פִּ֝֗י א=וְדִבֶּר⁠־פִּ֝י (השמטת נקודת הרביע)
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    וְדִי פְתַחוּ סִפְוָתִי וּמַלֵיל פּוּמִי בִּדְעָק לִי.
    Which opened my lips, and my mouth spoke, when I was in distress.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי – אמר רבי יצחק הבבלי מאן דנדר מצוה דכתיב וידר יעקב נדר לאמר, לאמר לדורות שיהו נודרין בעת צרתן, וכה״א אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי, יעקב פתח בנדרים תחלה שנאמר וידר יעקב נדר לאמר לפיכך כל מי שיהא נודר לא יהא תולה את הנדר אלא בו, רבי אבהו אמר אשר נשבע לה׳ נדר לאביר יעקב, אברהם ויצחק לא נאמר אלא לאביר יעקב תלה אתה הנדר במי שפתח בו תחלה.

    רמז תשצא

    רבי יודן בשם רבי אידי כתיב וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה׳ וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה, ולפי שהיו עוסקים במצות נדבה ועלה בידם לפיכך שמחו מהו אומר ויברך דויד את ה׳ לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה ה׳ אלהי אברהם ויצחק אינו אומר אלא אלהי ישראל תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה, אמר רבי יודן אף מן אתרה לית היא חסדה וידרו ישראל אין כתיב כאן אלא וידר ישראל ישראל סבא.
    אד׳א נטקת בה שפתי, וקאלה פמי אד׳א צ׳אק בי.
    את אלה [הנדרים שלי] אשר הוצאתי בשפתי. ואת מה שהפה שלי אמר בעת שהיה צר.
    אשר, אם.
    וקו׳ דבר פי בצר לי ליס הו אנמא אלגאתֺה אליה תלך אלצֺיקה ולולאהא לם ינדֺר ואנמא הו אעתדֺאר אנה הו חתי אלאן ליס פי חאל יסתטיע אٕדﹼאהא פהו ידעוא אלי אללה פי תמכינה ואלתוסיע עליה חתי יודיהא.
    It states, “that my mouth uttered in my distress.” It is not him, yet, I entrusted to Him this anguish. If it had not been for them, then he would not have made a vow. Yet he now makes an apology for them as he currently is not in a situation to fulfill them. Therefore, he called out in prayer to God to establish and enlarge (thereby making) then he will able to repay his vows.
    אשר פצו – הוא הנדר, כמו: ואנכי פציתי פי (שופטים י״א:ל״ה).
    WHICH MY LIPS HAVE UTTERED. Asher patzu sefatai (which my lips have uttered) refers to a vow. Compare, for I have opened (patziti) my mouth unto the Lord (Judges 11:35).
    אשר פצו שפתי – בעת שמצר להם האויב נודרים אם יוציאם האל יתעלה מצרת הגלות.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

    פצו – פתחו.
    אשר פצו וכו׳ – לנדור לה׳.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

    פצו שפתי – לשלם.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (טו) עֹ֘ל֤וֹת מֵיחִ֣ים אַֽעֲלֶה⁠־לָּ֭ךְ עִם⁠־קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים⁠ אֶ֥עֱשֶֽׂה בָקָ֖ר עִם⁠־עַתּוּדִ֣ים⁠ סֶֽלָה׃
    I will offer to You burnt-offerings of fatlings, with the sweet smoke of rams. I will offer bullocks with goats. Selah.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    עַלְוָן שְׁמֵנִין אַסִיק קֳדָמָךְ עִם קְטוֹרַת בּוּסְמִין קָרְבַּן דִכְרִין אַעְבֵּד תּוֹרִין עִם בַּרְחַיָא לְעָלְמִין.
    Fat burnt-offerings I will offer in your presence, with the sweet smell of the sacrifice of rams; I will make [sacrifice of] bulls with he-goats forever.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    עולות מחים אעלה לך – רבי אבין אמר תרתי, רבי אבין אמר משל למלך שהיה מסב על (הגנטין) [אקוביטון] שלו והכניסו לו תבשילין ואכלו וערב לו, התחיל ממחה בקערה, הה״ד עולות מחים כזה שהוא ממחה את הקערה. רבי אבין אמר חורי משל למלך שהיה מהלך במדבר נכנס לבורגין ראשון אכל שם ושתה שם נכנס לבורגין שני אכל שם ושתה שם ולן שם וכו׳ כך מה שהוא מתנה על העולה זאת העולה, זאת תורת העולה, לפי שהעולה כליל לאישים.
    מא אקרבה לך מן צואעד סאחה וכבאש מקתרה, ובקר מע עתדאן דאימא.
    מה [שהפה שלי אמר] שאקריב מהם מעולות שעושים ריח [ניחוח לה׳]. עם כבשים שמתהפכים על אש המזבח תמיד עם העתודים.
    עלות, מה שאקריב לפניך מעולות שמנים ואילים מקטרים ובקר עם עתודים סלה. תרגם מחים ״סאתה״ שמנים וכן תרגם בישעיה ה יז. וכתב רבינו בפירושו לתורה פרשת שמיני הבאתיו בפירושי רס״ג מהדורתי עמ׳ קסט והרבות מחים ענינו הארצות השמנות והדשנות. . . ומלת מחים כנוי לשומן.
    ועולות מחים יעני דֺואת מכׄאך׳ [85 א] אי דסימה ומנה ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא:כד).
    And “fatlings” meaning the choicest, as in the fat and marrow, “the marrow of his bones is juicy” (Job 21:24).
    מיחים – שמנים לשון מוח.
    fat Heb. מיחים, fat, an expression of מוֹחַ, marrow.
    מיחים – שמינים.⁠1
    1. בדומה ברש״י.
    עולות מחים – על משקל מתים והשם חסר, וככה: עולות כבשים שמנים בעלי מוח.
    איליםא – הם הגדולים.
    וסלה – באמת.
    א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״אלים״.
    FATLINGS. The word mechim (fatlings) is vocalized like the word metim (the dead). The noun is missing.⁠1 Our verse should be understood as follows: [I will offer unto Thee] burnt offerings of fat sheep,⁠2 sheep full of marrow.⁠3
    RAMS. Large sheep.
    The word selah means in truth.⁠4
    1. Metim is an adjective. It means, full of marrow. According to Ibn Ezra our verse literally reads: I will offer unto Thee burnt-offerings full of marrow (mechim). However, it does not does not tell us what specific type of animal mechim is describing.
    2. The missing noun is kevasim (sheep). Thus our text should be read as if reading kevasim mechim.
    3. Sheep full of marrow refers to fat sheep. So too Rashi.
    4. See Ibn Ezra on Ps. 3:5.
    עולות מחים – מן מוח כלומר כבשים בעלי מוח ושומן.
    קטרת אילים – הקטרת חלבי אילים.
    אעשה – כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

    מחים – שמנים ובעלי מוח.
    קטורת אילים – הקטרת אימורי אילים.
    סלה – לעולם מבלי הפסק כי הבה״מ האחרון לא יחרב עוד.
    אעשה – לעולה, ועי׳ גדר עשיה שבא על הקרבן אילת השחר (כלל שע״ג).
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

    מחים – רבים שעצמותם מלאות מוח, ומוח ר״ל דבר רך הנמחה תחת הלשון.
    עם קטרת אילים – אעלה עולות בהמות רכות ובהמות גדולות ושמנות.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (טז) לְכוּ⁠־שִׁמְע֣וּ וַ֭אֲסַפְּרָה כׇּל⁠־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים⁠ אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי׃
    Come, and listen, all you that fear God, and I will declare what He has done for my soul.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
    אֱזִילוּ שְׁמַעוּ וְאִשְׁתָּעֵי כָּל דַחֲלַיָא דֶאֱלָהָא מַה דַעֲבַד לְנַפְשִׁי.
    Come hear, and I will tell all who fear God what he has done for my soul.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    תעלוא אסמעוא יא אתקיא אללה, חתי אקץ עליכם מא עמל לנפסי.
    יראי ה׳! בואו תשמעו כדי שאספר לכם את מה שעשה לנפשי.
    לכו, בואו שמעו יראי ה׳ ואספרה לכם את אשר עשה לנפשי.
    כל יראי אלהים – הם הגרים שיתגיירו.
    all you who fear God They are the proselytes who became converted.
    לכו – אשר עשה – אלהים לנפשי.
    COME, AND I WILL DECLARE WHAT HE HATH DONE FOR MY SOUL. I will declare what God has done for my soul.⁠1
    1. In other words, the pronoun He in What He hath done for my soul refers to God.
    לכו שמעו – כל אחד יאמר לחבירו יראו אלהים לכו שמעו. לכו ענין זרוז כמו לכו ונחשבה על ירמיהו (ירמיהו י״ח:י״ח) לכו נא ונוכחה (ישעיהו א׳:י״ח) לכה נא אנסכה בשמחה (קהלת ב׳:א׳).
    אמר כל יראי אלהים שמעו ואספר את אשר עשה לנפשי.
    (טז-יט) לכו שמעו. אתם ישראל, הבינו ואספרה - מה שאומר עתה. כל יראי אלקים - וכן אתם ׳כל יראי אלקים׳1, ׳שמעו׳ אשר עשה לנפשי - האל יתברך2, כי אמנם אליו פי קראתי - בפי בלבד קראתיו כשהתפללתי: ורומם תחת לשוני. והלחי התחתון אשר ׳תחת לשוני׳, הוא בלבד רומם אותו כשסיפרתי תהילותיו: און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה׳ - וכאשר ׳ראיתי און׳ בתפילתי, שהייתי חושב אז בהבלי עסקי, היה ראוי שלא ישמע את תפילתי כלל, אכן שמע אלקים עם כל זה, הקשיב בקול תפילתי - ריחם על ׳קול תפילתי׳, שהוא מעוצר רעה ויגון3:
    1. חסידי אוה״ע (ראה לעיל כב כד). ולא הגרים כרש״י.
    2. רד״ק: לכו - ענין זירוז..., אמר: כל יראי אלהים שמעו ואספרה את אשר עשה לנפשי.
    3. בישעיה (כח כג) ׳הַאֲזִינוּ [וְשִׁמְעוּ] קוֹלִי. ׳קול ענות׳ (שמות לב יח), וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי. הבינו׳: מפרש את כפילות ׳האזינו קולי׳ ו׳שמעו אמרתי׳, שהקול מורה על קול הבכי הנשמע ממנו, ואילו ׳אמרתי׳ מוסב על תוכן הדברים שאומר. ועל דרך זה פירש רבינו לשה״כ בבראשית (ד כג) ׳שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי׳, ׳שמען קולי נשי למך, צועק עלי יגון, אִמְרָתִי, שאספר צערי׳. ועל דרך זה גם פירש גם בישעיה (לב ט).
    (טז-יט) ואמר עוד לישראל, ׳אמרו לאלקים׳ בתפילתכם ואמרו זה לזה, לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה וגו׳, אֵלָיו פִּי, כלומר, כ⁠[שהיה] מתפלל ׳אליו פי׳ לבד, ולא לבי, שהייתי מפתהו בפי ולבי לא נכון עמי1, ועוד קָרָאתִי וְרוֹמַם – כלומר והייתי מרומם אותו תַּחַת לְשׁוֹנִי בלבד, [ולא] בלבבי, ועוד, אִם לפעמים אָוֶן רָאִיתִי בְלִבִּי בתפילתי, כלומר שלא הייתי מדבר אתו, רק שפתי נעות והבל יחשוב לבי, כמו שאמר אותו [החסיד] (ירושלמי ברכות פ״ב ה״ד) ׳אנא מנינא אפרוחי׳2, באופן שלֹא יִשְׁמַע ה׳ את תפילתי, אפילו הכי אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי, לא ׳תפילתי׳, רק ׳קול׳ הברת ׳תפילתי׳, שלא הייתי מתפלל אליו באופן ההוא, וזה אם כן אינו אלא מצד חסדיו הנפלאים:
    1. ע״פ לשה״כ להלן (תהלים עח לו-לז).
    2. ׳א״ר חייא רובא, אנא מן יומי לא כוונית וכו׳, שמואל אמר, אנא מנית אפרוחיא, רבי בון בר חייא אמר, אנא מנית דימוסי׳, ׳שהייתי חושב אז בהבלי עסקי, היה ראוי שלא ישמע את תפילתי כלל׳ (נדפס). ראה להלן (תהלים ע״א:ב׳).
    לכו שמעו – אמר דוד אל יפג לבבכם מלהאמין כי שמעו וכו׳ את אשר עשו לנפשי ומזה תאמינו שגם לכם יעשה כזאת.
    לכו שמעו כל יראי אלהים ואספרה אשר עשה לנפשי – עתה יספר אל ישראל איך קבלו ה׳ בתשובה, ואיך נתודע לו השגחת ה׳, וכמ״ש ויאמר ליהודה לעבוד את ה׳ אלהי ישראל.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
     
    (יז) אֵלָ֥יו פִּֽי⁠־קָרָ֑אתִי⁠ וְ֝רוֹמַ֗ם תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי׃
    I cried to Him with my mouth, and He was extolled with my tongue.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    לְוָתֵיהּ בְּפוּמִי קְרֵיתִי וְתוּשְׁבַּחְתֵּיהּ תְּחוֹת לִישָׁנִי.
    I cried out to him with my mouth, and his praise was on my tongue.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    ממא דעאה בה פמי, וסבחת עליה לסאני.
    במה שקראתי בפה שלי ומה ששבחה הלשון שלי.
    ממה שקרא אליו פי ושרה עליו לשוני.
    ומעני אליו פי קראתי דעת פמי אליה יעני אלי תסביחה.
    ואמא ורומם תחת לשוני וכאן קו׳ על לשוני אחקﹼﹶ בדֺלך כקו׳ ומלתו על לשוני (שמואל ב כג:ב) לא רגל על לשוני (תהלים טו:ג) לא ישמע על פיך (שמות כג:יג) פאנה יחתמל וגהין.
    אול אן יעני בקו׳ אליו פי קראתי אלתסביח גהרא ויריד בקו׳ ורומם תחת לשוני אלתעטֺים סﹺרﹼﹶא כמא קאל פי צֺד הדֺא ותחת לשוני עמל ואון (תהלים י:ז)
    ואלתֺאני אן יעני בהמא מעא אעני תחת לשוני ותחת לשונו (תהלים י:ז) בדלא ועﹺוﹶצֺאﹰ אי בדל מא יקולה לסאנה ועוצֺא ממא ינטק בה סוי דֺלך.
    The meaning of “I called aloud to Him,” ‘my mouth prays to Him’, meaning in praise of Him.
    Whilst “glorification upon my tongue” but if it had stated ʾ)al leshônî) it would be better as stated; “His message is on my tongue” (2 Sam. 23:3), “whose has no slander upon his tongue” (Ps. 15:3) and “they shall not be heard upon your lips” (Ex. 23:13). It has two explanations.
    The first is that the meaning of “I called aloud to Him” is a public praise. That is to say, “glorification upon my tongue” is a private exaltation as stated in contrast to this and “evil under (taḥath) his tongue.”
    The second meaning is they were (said) together. I mean “under my tongue” and “under my tongue” are distinct and parallel phrases. He distinguishes what his tongue says and parallel to what he utters in that equivalent (statement).
    אליו פי קראתי – כשהיינו בגולה קראנוהו וספרנו רוממותיו בלשוננו.
    ורומם – כמו ונתרומם.
    [מצאתי: בפי קראתי אליו ורומם שם מלה רוממות שלו מוכן תחת לשוני להוציאו בפה, כמו: יכחידנה תחת לשונו (איוב כ׳:י״ב).]
    My mouth called out to Him When we were in exile, we called out to Him, and we recited His exaltation with our tongue.
    and He was exalted Heb. ורומם, like ונתרומם, and He was exalted. I found: With my mouth, I called out to Him. ורומם is a noun. His exaltation is ready under my tongue to be let out of my mouth, as: "though he hide it under his tongue" (Iyyov 20:12).
    אליו פי קראתי – ״קרא״א היה לו לומר, אבל דרך שתולה המעשה בדבר שעל ידו נעשה, כמו: אריק חרבי (שמות ט״ו:ט׳) – שעל ידי החרב הורק התער,⁠1 אף כאן: על ידו.
    פי קראתי – פתח את פי.
    ורומם – והורם.
    1. השוו רשב״ם המשוחזר בראשית י״ד:י״ד, רשב״ם שמות ט״ו:ט׳, בפירוש להלן תהלים קמ״א:ח׳, וגם בפירוש המיוחס לרשב״ם איוב ה׳:כ״ו.
    א. בכ״י ס״פ: קראת.
    אליו פי – יחסר בי״ת, כמו: כי ששת ימים (שמות כ׳:י׳), בפי קראתי.
    ורומםא – ויותר מרומם היה תחת לשוני – רמז ללב.
    ויש אומרים: כי הטעם כפול.
    ורומם – כמו: ומורק ושוטף (ויקרא ו׳:כ״א).
    א. כן בפסוק. בכ״י מנטובה 13: ״מרומם״. בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062, לונדון 24896 המלה חסרה.
    I CRIED UNTO HIM WITH MY MOUTH. The word pi (my mouth) is missing a bet.⁠1 It is similar to the word sheshet (six)⁠2 in for in six days the Lord made heaven and earth (Exodus 20:11). Elav pi karati should be interpreted as if written elav be-fi karati (I cried unto Him with my mouth).
    AND HE WAS EXTOLLED WITH MY TONGUE.⁠3 Additional praise was beneath my tongue. The allusion is to the heart. Some say that Scripture repeats itself.⁠4 Ve-romam (and he was extolled)⁠5 is vocalized like u-morak (shall be scoured) in it shall be scoured, and rinsed in water (Lev. 6:21).
    1. Our verse reads: elav pi karati. The latter literally means, “Unto him my mouth I called” This makes no sense. Hence Ibn Ezra’s comment.
    2. The word sheshet (six) is to be interpreted as if written be-sheshet (in six). Exodus 20:11 literally, reads: for six days the Lord made heaven and earth. It is to be read as if written, for in six days the Lord made heaven and earth.
    3. Literally, and praise was beneath my tongue. Hence Ibn Ezra’s comment.
    4. I cried unto him with my mouth means the same as and praise was beneath my tongue.
    5. Literally, and praise.
    אליו פי קראתי – בפי קראתי אליו.
    והוא רומם תחת לשוני – כלומר שרוממתי אותו בלשוני. ורומם – פועל מנחי העי״ן.
    ותחת לשוני – כמו בלשוני, וכן תחת לשונו עמל ואון (תהלים י׳:ז׳). ולפי שהלשון נעזרת בדיבורה ממעל לה ומתחת לה כי אותיות גיכ״ק נאמרות עם החיך לפיכך כינוי הדיבור על הלשון כמו ומלתו על לשוני (שמואל ב כ״ג:ב׳) כמו תחת לשוני.
    וי״א כי תחת לשוני – הוא רמז ללב שהוא תחת הלשון כי המחשבה נסתרת מן הנגלה בלשון.
    ויהיה רומם – מפעלי הכפל מבנין הדומה למרובע אמר בפיו קרא אליו. ולבו כמו כן רומם אותו.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

    אליו פי קראתי – בעת הייתי בצרה.
    ורומם – רוממות ה׳ היתה תחת לשוני ר״ל ספרתי רוממות האל.
    אליו פי קראתי – וזה כמ״ש חז״ל שתחלה קרא לכל ע״ז שבעולם וכשראה שלא נענה קרא אל ה׳, ואז בעת שאליו קראתי בפי – ויותר מזה בעת שרומם תחת לשוני – שעדיין לא הוצאתי הדברים מן הפה רק שהיה הדבור תחת הלשון שהיא פנימי מן הפה, והלשון התחיל לרומם ע״י הדבור.
    תחת לשוני – כמו תחת לשון עמל ואון (למעלה י׳:ז׳) בהתחכך הלשון על השנים ועל החך תולדנה תחתיה ההברות.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יח) אָ֭וֶן אִם⁠־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י⁠ לֹ֖א יִשְׁמַ֣ע ׀ אֲדֹנָֽי׃
    If I had regarded iniquity in my heart, Adonai would not hear.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    שְׁקָר אִין חֲמִיתִי בְּלִבִּי הַאֶפְשַׁר דִי לָא יִשְׁמַע יְיָ.
    If I saw falsehood in my heart, would the LORD not hear?
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני – מחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה (כתוב ברמז שנ״א).
    פצאר ענדי באטלא מא כנת ט׳ננת פי נפסי, אן אללה לא יסמע לי.
    וכך נהיה בטל אצלי מה שחשבתי בנפשי שאין ה׳ שומע אותי [לא מקבל תפילותיי].
    און, ונעשה אצלי חבל מה שהייתי חושב בלבי שאין ה׳ שומע לי.
    אמרו און אם ראיתי, כלומר כי בעת שהייתי בצרותי ומתפלל הייתי חושב שאין ה׳ עונה אותי מרוב חטאי, ועתה הנה נתברר אצלי שאותה המחשבה בטלה היתה אכן שמע אלהים.
    קולה און אם ראיתי, יעני אני חאל מא כנת פי שדאידי אדעו כנת אט׳ן אן אללה לא יסתג׳יב לי עלי כת׳רהֵ כ׳טאי, ואלאן פקד צח ענדי אן ד׳אך אלט׳ן באטלא כאן אכן שמע אלהים.
    וקו׳ און אם ראיתי בלבי לא ישמע ייי. יתאוול מעניין אלאול מא יעתקדה אלגמהור אנה מן הםﹼﹶ באלמעציה מן דון תמאמהא גיר מעאקﹶב עליהא.
    ואלתֺאני והו אלדֺי אעתקדה אנה דעא עלי נפסה פיקול אן כנתۥ אצֺמרתۥ גלﹼ או אצררת עלי סואٴה פלא קﹶבﹺל אללה דעאי לכנה קד קבלה למא עלם אני ברﹼﹺי מן מתֺל דֺלך והו מתֺל דעא איוב פי מתֺל אם נפתה לבי על אשה (איוב לא:ט). אם [85 ב] הניפותי על יתום ידי (איוב לא:כא).
    The verse “Had I an evil thought in my mind the Lord would not have listened” is interpreted [yataʾawwîl] in two ways [maʿnîyîn]. The first, what the masses [jamhûr] believe - he was about to commit a sin, but did not complete it, therefore he was not punished for it.
    The second, what I believe - he prayed for himself saying; if I have concealed a sin or persisted in wickedness, then do not accept my prayer, God. However, He accepted it, thereby indicating I (David) was innocent of exactly that (concealing sin). This is similar to the prayer uttered by Job “If my heart was ravished by the wife of my neighbor” (Job 31:9) and “If I raised my hand against the fatherless” (Job 31:21).
    און אם ראיתי בלבי וגו׳ – לא פעל עמנו כחטאותינו עשה עמנו כלא רואה ולא שומע און שבלבנו.
    If I saw iniquity, etc. He did not deal with us according to our sins, but He made Himself as though He neither saw nor heard the iniquity that was in our hearts.
    (יח-יט) און אם ראיתי בלבי – ועשיתיו, לא שמע, אבל כזה שמע הקשב תפילתי.
    און – כאשר הייתי קורא בפי אילו היה און בליבי לא היה השם שומע מה שאני קורא. והאות שלא היה און בלבי.
    INIQUITY. God would not have listened to me, if I had iniquity in my heart, when I called to Him with my mouth. The fact that there was no iniquity in my heart is a sign of this.
    און אם ראיתי בלבי – כלומר אפילו אם ראיתי און בלבי לעשותו אף על פי שהמחשבה אף היא נגד האל כאלו הרצאתיו בשפתי לא שמעו אותו כלומר לא חשבו לי עון שהמחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה באמונת האל.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

    לא ישמע אדני – בספרים כ״י מדוייקים יש פסיק בין ישמע לשם וכן הוא בפסיקתא דתילים וכמוהו אמרי האזינה, אדני. בפי ה׳. אהבתי כי ישמע, ה׳ (סי׳ קט״ז). הצעקתו ישמע, אל איוב כ״ז. אך שוא לא ישמע, אל איוב ל״ה. הטה ה׳ אזנך (סי׳ פ״ו) וחד טעמא לכולהו.
    און וגו׳ – אף כשראיתי בלבי און ר״ל אף אם חשבתי לעשות און מה עכ״ז לא ישמע ה׳ ר״ל עשה עצמו כאלו לא ישמע ולא יודע מחשבתי כי אינו מצרף מחשבה רעה למעשה ולא דחה את תפלתי בעבור המחשבה ההיא.
    (יח-יט) אם אם – מלת אם מציין הספק שראה בלבו, האם והספק היה און בלבו, מה שהסתפק אם לא ישמע ה׳, ומלת אכן סותר תמיד סברת עצמו כמ״ש ישעיה (מ׳), עז״א אכן לא כמו שחשבתי.
    שמע, הקשיב – הקשבה מרחוק, מוסיף שגם הקשיב.
    און – ובארו חז״ל שאמר בתפלתו שאם לא יעזרהו ה׳ ידע שהוא כאלהי העכו״ם ואינו שומע תפלה, וא״כ היה אז מסופק עדיין בלבו אם ה׳ שומע תפלה, וז״ש הגם שראיתי עדיין און בלבי שנסתפקתי אם לא ישמע ה׳ – שלא האמנתי עדיין בבירור שה׳ שומע תפלה.
    און אם ראיתי בלבי – ולא נתחרטתי עליו ולא התודיתי, לא היה מקבל תפלתי וקרבנותי, דומה למעלה בסימן הקודם שומע תפלה וגו׳ דברי עונות וגו׳.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (יט) אָ֭כֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים⁠ הִ֝קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי׃
    But indeed God has heard; He has attended to the voice of my prayer.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    בְּקוּשְׁטָא שְׁמַע אֱלָהָא אֲצֵית בְּקָל צְלוֹתִי.
    Truly God has heard, he listened to the sound of my prayer.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    אד׳א בה קד סמע, ואסתג׳אב לי צלותי.
    והנה הוא [ה׳] כבר שמע לי וגם קבל תפילתי.
    אכן, כי הנה שמע וענה לתפלתי.
    אכן – באמת יש לדעת.
    But indeed you should know.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

    אכן – כמו: אכן נודע הדבר (שמות ב׳:י״ד).
    The word akhen (but verily) is similar to the word akhen (surely) in Surely the thing is known (Exodus 2:14).
    אכן שמע אלהים – אבל באמת שמע אלהים והקשיב קול תפלתי והוציאני מהגלות.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

    אכן – באמת.
    [ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

    אכן (ראיתי) כי שמע ה׳ – וידע עניני, וגם הקשיב בקול תפלתי – תיכף שהחילותי להתפלל, וקבלני בתשובה והחזירני למלכותי.
    אכן – כמו אכן נודע הדבר (פרשת שמות) לשון כֵּן וכַן ובסיס, דבר קיים וברור הוא זה, ואכן הוא כמו על כן ע״ד לשון ארמי, וכן פירש מורי ורבי שחז״ל אבנט כמו אבטן, אזור שחוגרים על הבטן.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
     
    (כ) בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים⁠ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא⁠־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ מֵאִתִּֽי׃
    Blessed be God who has not turned away my prayer or His mercy from me.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
    בְּרִיךְ אֱלָהָא דְלָא אַעְדֵי צְלוֹתִי וְטוּבֵיהּ מִנִי.
    Blessed be God, who has not removed my prayer and his favor from me.
    [ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

    ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי – אלו הן יסורין של אהבה יסורין שאין בהן בטול תפלה.
    פתבארך אללה אלד׳י לם יזיל מא פיה כאנת צלותי אליה, ופצ׳לה עני.
    אם כך יתברך ה׳ שלא הסיר [מלפניו] את מה שהתפללתי אליו. וגם לא הסיר את ההטבה שלו ממני.
    ברוך, לכן ברוך ה׳ אשר לא הסיר מה שעליו היתה תפלתי לפניו וחסדו מאתי. כלומר מלא כל אשר שאלתי בתפלתי ולא הסירם מלפניו.
    וקו׳ אשר לא הסיר תפלתי וחסדו. יעני אנה קד כאן יושך אן ילקחני פצֺלה איצֺא לו לם תכן לי תפלה ואדֺ כאנת לי תפלה וקבלהא פקד טֺהרת אתֺרתי לדיה וכאנת פצֺלתי ענדה.
    The verse “who has not turned away my prayer or His faithful.” It means, He was also about to give me His munificence [faḍl], if I did not have, but since I offered a prayer and it was accepted, so my selfishness was revealed to Him and my favor was […] by Him …
    אשר לא הסיר תפלתי – מלפניו וחסדו לא הסיר מאתי.
    Who did not remove my prayer from before Him, and He did not remove His kindness from me.
    ברוך – שעזרני להתפלל ולא הסיר.
    וחסדו היה שאתפלל אליו.
    BLESSED BE GOD. Who helped me to pray and did not turn away my prayer.
    HIS MERCY. That I should pray to him.⁠1
    1. God’s mercy consists in allowing the psalmist to pray to Him.
    ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי – לא דחה אותה אלא קבלה ברצון ולא הסיר חסדו מאתי.
    ברוך אלהים אשר לא הסיר תפילתי. מלפניו1, גם שלא היתה כראוי, וכמו כן ׳לא הסיר׳ חסדו מאתי, והושיעני בעת צרה:
    1. כ״כ רש״י.
    לכן בָּרוּךְ אֱלֹהִים, זה יורה על שהוא מיטיב לנו בחסדו, לפי שלֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי1:
    1. ׳אשר לא הסיר תפילתי מלפניו גם שלא היתה כראוי, וכמו כן ׳לא הסיר׳ חסדו מאתי, והושיעני בעת צרה׳ (נדפס).
    לא הסיר תפלתי – לא דחה תפלתי מלפניו בעבור רוע המחשבה ההיא.
    וחסדו – מוסב על לא הסיר חסדו מאתי וחוזר למעלה לומר מזה תדעו כאשר שמע אלי כן ישמע אליכם ותצאו מן הגולה.
    ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי – הגם שהיה מן הדין שלא יקבל תפלתי, לא הסירה מפניו כי לא הסיר חסדו מאתי – שלא עשה לי ע״פ הדין והמשפט רק מצד חסדו הגדול אע״פ שלא הייתי ראוי לכך.
    תפלתי וחסדו – דבר תפלתי (עיין בסימן הקודם מ״ש על שומע תפלה) שהוא כפרת עונותי והקשבת בקשתי והפליא חסדו עמי, ונתן לי יותר ממה שבקשתי, ודוק על שרש בקש וקשב ששניהם מקור אחד להם בהיפוך אותיות.
    תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
    → לפרק הקודםחזור לראש הפרקלפרק הבא ←
    ← Previous ChapterReturn to Top of ChapterNext Chapter →
    רשימת מהדורות
    © כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.    List of Editions
    © All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

    כותרת הגיליון

    כותרת הגיליון

    ×

    Are you sure you want to delete this?

    האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

    ×

    Please Login

    One must be logged in to use this feature.

    If you have an ALHATORAH account, please login.

    If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

    נא להתחבר לחשבונכם

    עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

    אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

    אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

    ×

    Login!כניסה לחשבון

    If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
    Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
    ×
    שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
    ×

    תפילה לחיילי צה"ל

    מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

    תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

    Prayer for Our Soldiers

    May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

    Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144