Shemot 8 – שמות ח‏ – Mikraot Gedolot

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וידעו מצרים כי אני ה׳ (קישור לעיון) – שמות ז׳:ה׳, שמות ז׳:י״ז, שמות ח׳:י״ח, שמות ט׳:י״ד, שמות ט׳:כ״ט, שמות י׳:י״ב, שמות י״ד:ד׳, שמות י״ד:י״ח

[יח] ¹ויאמר למחר, מכאן אתה למד שאותו היום היה לו להשלים ז׳ ימים לכך אמר לו משה למתי אעתיר לך למחר אעתיר לך ולא לאותו יום. (שמות רבה י ו)

[יט] ²למען תדע כי אין כה׳ אלהינו, על כל דבר ודבר היה מזכיר חטאתו שאמר לו לא ידעתי את ה׳ (שמות ה׳:ב׳). אמר לו משה למען תדע, אבל עליו ועל כיוצא בו נאמר, אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי (משלי כ״ז:כ״ב), כלומר בין מה שתרפה הימנו בהגבהת העלי מן המכתש הוא שוכח המכות, כן גם פרעה הרשע בין הריפות של מכות בין זמן לזמן היה לבו כבד, שנאמר וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו (שמות ח׳:י״א) הכבדה היתה לו מן השמים. (לקח טוב)

1. לעיל ז צט.

2. לעיל יב, ולהלן עה.

וַאֲמַר לִמְחַר וַאֲמַר כְּפִתְגָמָךְ בְּדִיל דְּתִדַּע אֲרֵי לֵית כַּייָ אֱלָהַנָא.

He said, “By tomorrow.” He said, “As you say. You will then know that there is none like Hashem, our God.

ואמר למחר ואמר כמיליך^א מן בגלל דתידע ארום לית כי״י אלהן.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״כמיליך״) גם נוסח חילופי: ״כפתגמיך״.

ואמר למחר ואמר כפתגמך מן בגלל דתינדע ארום לית כי״י אלקנא.

And he said, Tomorrow. And he said, According to thy word: that you mayest know that there is none like the Lord our God.

ויאמר למחר ויאמר כדברך מן בעבור שתדע כי אין כי״י א-להינו.

וַיֹּאמֶר לְמָחָר – מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים שִׁבְעַת יָמִים, לְכָךְ אָמַר לוֹ משֶׁה: לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ, לְמָחָר אַעְתִּיר לְךָ וְלֹא לְאוֹתוֹ יוֹם. וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

קאל פי גד קאל כמא קלת לכי תעלם אנה ליס מת֗ל אללה רבנא.

אמר: מחר. אמר: כפי שאמרת, למען תדע כי אין כה׳ אלוהינו,

ויאמר למחר – התפללו היום שיכרתו למחר.

ויאמר למחר AND HE SAID, FOR TOMORROW – He said: Pray today that they may be destroyed by tomorrow.

ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כה׳ אלהינו – על כל דבר ודבר היה מזכיר חטאתו שאמר לו לא ידעתי את ה׳ (שמות ה׳:ב׳).

אמר לו משה למען תדע, אבל עליו ועל כיוצא בו נאמר, אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי (משלי כ״ז:כ״ב), כלומר בין מה שתרפה הימנו בהגבהת העלי מן המכתש, הוא שוכח המכות, כן גם פרעה הרשע בין הריפות של מכות בין זמן לזמן היה לבו כבד, שנאמר וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו, (להלן פסוק י״א) הכבדה היתה לו מן השמים.

ויאמר למחר – יסורו:

ויאמר כדברך למען תדע כי אין כה׳ אלהינו – שהוא מוחץ ורופא, אע״פ שלא נכתב בכל מכה למען תדע, הדעת נותנת כי על כל מכה ומכה היה אומר לו למען תדע, כדי להזכירו חטאתו אשר אמר לא ידעתי את ה׳ (שם ה ב). אבל עליו ועל כל כיוצא בו כתיב אם תכתש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו (משלי כז כב), כלומר אם אתה כותש ומייסר את האויל בכתישת ייסורין ומכות, ובתוך כך אתה מרפא ממנו בהגבהת העלי מן המכתש לא תסור מעליו אולתו, שהוא שוכח כל המכות, כך פרעה הרשע לפי שהיה מרפה ממנו בין מכה למכה ג׳ שבועות היה שוכח את המכות:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

ויאמר למחר – התפלל^א עתה שימותו עד מחר.

א. כך תיקן רוזין. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון, בכתיב מלא: היתפלל.

למחר FOR TOMORROW: Pray now that they should die by tomorrow.⁠¹

1. Rashbam continues to explain the verses the way he did in the previous verse. His language is similar to Rashi's with one significant difference. While Rashi writes שיכרתו למחר ("that they should die tomorrow"), Rashbam writes שימותו עד מחר ("that they should die by tomorrow"). While his grandfather writes that the frogs will all disappear on the same day, Rashbam again emphasizes that the frogs will die over a period of time.

ואחר הדבר למחר כי חשב כי כבר הגיע עת סור המכה, ומשה ידע.

ויאמר – אמר רב שמואל בן חפני: אין מנהג האדם לבקש רק שתסור המכה ממנו מיד. ופרעה חשב כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדעים על מצרים, ומשה היה יודע זה. וידע פרעה כי עתה הגיע עת סור הצפרדעים, על כן נסהו והאריך ואמר: למחר.

AND HE SAID: AGAINST TOMORROW. Rabbi Samuel ben Hofni¹ says that people usually pray that a plague be removed from them immediately.⁠² Pharaoh, however, thought that the plague of frogs resulted from an unpropitious conjunction of heavenly bodies which Moses knew about.⁠³ He thought that the time for the removal of the frogs had now come.⁠⁴ Therefore Pharaoh tested Moses by asking him to extend the plague and said, Against tomorrow.

1. See chapter 4, note 135.

2. Ibn Ezra was troubled by Pharaoh requesting that the plague be removed on the next day, hence this comment.

3. And exploited for his benefit. Pharaoh did not believe that Moses had brought the plague. He thought that it was a natural occurrence.

4. On the day that he spoke to Moses.

ויאמר למחר – יהיו כולם מיתות. אמר: אני אתן לך זמן עד למחר, ואפילו הכי לא תוכל עשות. והוא עשה כן, וימותו הצפרדעים.

ויש לפרש: למתי תשלח העם, שאעתיר לך על הצפרדעים, בשביל שתקבע לי זמן לשלחם.

ויאמר למחר – אשלחם. ויאמר כדברך אעשה, להסירם בתנאי זה למען תדע.

ויאמר למחר – HE SAID FOR TOMORROW – They should all be dead. He said: I will give you time until tomorrow, and even that you will not be able to do. And he did so, and the frogs died.

And it is possible to explain: FOR WHEN will you send the nation, that I SHOULD ENTREAT ON YOUR BEHALF about the frogs, so that you shall establish for me a time to send them.

ויאמר למחר – AND HE SAID FOR TOMORROW – I will send them. ויאמר כדברך AND HE SAID AS YOU SAY I will do, to remove them on this condition למען תדע SO THAT YOU KNOW.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 5]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

ויאמר למחר – ידוע כי מנהג כל האדם לבקש שתסור רעתו מיד. ופירשו בשם הגאון רב שמואל בן חפני, שפרעה חשב אולי מערכת השמים הביאה הצפרדעים על מצרים ומשה ידע כי הגיע עת סורם, ולכן אומר לו התפאר עלי (שמות ח׳:ה׳), בחשבו שאומר לו להכריתם עתה מיד, ועל כן האריך למחר.

והנכון בעיני: כי בעבור שאמר למתי אעתיר לך (שמות ח׳:ה׳), חשב פרעה כי בקש זמן, ועל כן נתן לו זמן קצר, ויאמר למחר, ומשה ענה לו כדברך, כי אחרי שלא בקשת שיסורו מיד לא יסורו עד למחר.

AND HE SAID, FOR TOMORROW. It is a known fact that it is man's nature to pray that his misfortune be removed from him at once. [The question then arises: Why did Pharaoh say that the frogs were to be removed tomorrow?] In the name of the Gaon Rav Shmuel ben Chophni,⁠¹ they have explained that Pharaoh thought that perhaps some heavenly constellation brought the frogs upon Egypt, and that Moses [by his knowledge of astrology] knows the time when they will disappear, and therefore Moses had said to him, Have thou this glory over me (Shemot 8:5), thinking that Pharaoh will now tell him to destroy them immediately. Therefore Pharaoh extended the time until the morrow.
The correct interpretation appears to me to be that because Moses had said, Against what time shall I entreat for thee (Shemot 8:5), Pharaoh thought that Moses was desirous for time, and so he fixed the shortest time limit, And he said, For tomorrow. Moses answered him, "According to thy word, let it be so, for since you did not ask that they be removed immediately, they shall not be removed until tomorrow.⁠"

1. The father-in-law of Rav Hai Gaon, the last of the Gaonim. See Vol. I, p. 97, Note 477. Rav Shmuel, who was the Gaon of the Academy of Sura, wrote extensively in Arabic on Biblical exegesis as well as on Halachic themes. Only fragments of his work are now extant. He is quoted by Ibn Ezra (as in this case) and Radak. In Biblical commentary, his method generally was that of the rationalist.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

ויאמר למחר – מקשים למה לא אמר מיד ומתרצים כי פרעה חשב אולי היתה המכה במערכת הכוכבים והגיע זמנה לסור מזה וזה הי׳ יודע משה והי׳ סבור שמסתמא יבקש פרעה מיד ועל כן האריך ואמר למחר. וכתב הרמב״ן בעבור שאמר משה למתי אעתיר לך חשב פרעה שיבקש זמן גדול ועל כן נתן לו זמן קצר ואמר למחר והשיבו משה כדבריך.

וי״מ: למחר פי׳ ולואי שיהי׳ למחר כי ירא אני שלא תוכל להוציאם.

וי״מ: דלמתי קאי אואשלחה את העם דלעיל מיני׳ שאמר פרעה ואשלחה את העם ואמר לו משה למתי תשלח ואני מיד אעתיר לך אבל אתה מתי תשלח ויאמר למחר ואתה התפלל מיד והטעם מורה קצת על זה שיש פסיק בין מתי ובין אעתיר:

ויאמר למחר, He said: "as of tomorrow.⁠" The whole world wonders why Pharaoh did not choose an immediate cessation of the plague. The answer given is that Pharaoh was still under the illusion that possibly this was a natural phenomenon, the approach of which had been overlooked by the astrologers, and that the frogs would disappear of their own accord in short order. By asking Moses not to stop the plague immediately, he hoped to disprove that God had anything to do with it.

Nachmanides writes that from the word למתי, "for when,⁠" used by Moses, Pharaoh had thought that Moses would be unable to stop the plague in short order, but that it might take at least a week, (as it had with the plague of blood). This is why he allowed Moses only a very short period to make good on his boast. Moses told him that he would honour Pharaoh's wish for when the plague should cease.

Other commentators understand the word למתי as not relating to the plague and its cessation at all, but understand it as Moses asking Pharaoh when he would release the Israelites in response to the plague's cessation. Pharaoh promised to do so on the following day. However, he conditioned this on the understanding that Moses would pray immediately. The tone signs under the letters support this explanation somewhat, seeing that there is a pessik, a clear division sign, between the word למתי and the word אעתיר, "I shall pray, entreat.⁠"

ויאמר למחר – חשב פרעה כי כאשר הודה משה במהרה כי עתה הגיע תכלית המכה, לכן איחר הדבר וסבל מכאובן ואמר למחר, ומשה הכיר ספון לבו וענהו במהרה כדברך למען תדע וכ׳.

למען תדע כי אין כה׳ אלהינו – הנה אמר זה, לפי שפעולות העליונים מוגבלים ומסודרים, ולא יוכלו לשנות סידורם, ואולם ה׳ יתעלה שליט לעשות מה שישאלו ממנו הדבקים בו.

והוא אמר למחר – לומר שאינו מדקדק עמו להבחינו לרגעים או עתים רק שאם לא תמשך מדת ימים יספיק לו לפי מיעוט חזקתו בו.

[ד] ויאמר כדברך למען תדע כי אין כי״י אלהינו – ומהידוע כי אומרו למען תדע כי אין כה׳ אלהינו הוא הענין עצמו שאמר במכה הראשונה למען תדע כי אני ה׳. כי לא יתקיים מציאות האל רק בשיתקיים העדר זולתו. שהמודה בשני אלהיות יכפור במציאות שום אלוה לפי שאין עמן האלהות בעצמו אלא היותו מחוייב המציאות. ולזה מה שפירש״י ז״ל שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד (דברים ו׳:ד׳) זה לשונו. ה׳ אלהינו עכשיו ואינו אלהי האומות עתיד שיהיה ה׳ אחד דכתיב כי אז אהפוך אל עמים וגו׳ (צפניה ג׳:ט׳). ונאמר והיה ה׳ למלך וגו׳ (זכריה י״ד:ט׳).

הנה שפירשו על זה הדרך הנכבד למה שנראין לו דברי מותר באופן אחר שאחר שנתקיים בהיותו ה׳ אלהינו א״א שיהיה אלא אחד. אמנם באלו המופתים רצה שיבא עליו המופת בפני עצמו כמו שהשתדלו הפילוסופים. וכמו שנראה מפשט הכתוב האומר ה׳ אלהינו ה׳ אחד שחושבו לשני עיונים עם שעניינו הוא ד״א.

ויאמר למחר התפלל היום שיכרתו למחר. לא שיתפלל למחר שהרי השאלה לא היתה רק לאי זה זמן יכרתו הצפרדעים וצ״ל שהתשובה ג״כ לא היתה רק על זמן הכרתת הצפרדעים לא על זמן התפלה:

כדברך – שאמרת ״ויסר הצפרדעים ממני ומעמי״ (פסוק ד׳), ולא בקשת להכריתם מן העולם.

למען תדע כי אין כה׳ אלהינו – שאין שום כח מחדש שינוי בטבע כי אם לאיזה זמן קצוב, והנה הצפרדעים ביאור היה אז שינוי מחודש בטבע היאור, כל שכן בהיות אותם הצפרדעים משונים מכל בעל חי זולתם במה שמניעים לחי העליון, ומכניסים ואינם מוציאים, והנה האל יתברך יכריתם ממך ומבתיך בלבד.

כדברך, in accordance with your wish. You had stipulated that the crocodiles should be removed from yourself, and from your people,” (verse 4) you did not ask for them to be eliminated from nature as a species.

למען תדע כי אין כה' אלוקנו, that there is no power in the universe other than the God of the Israelites who possesses the power to fundamentally effect changes in natural law. At that time, consigning crocodiles exclusively to the river Nile was a fundamental change in the habitat of this species. This species is different from all other known species in that instead of moving its lower jaw when eating, it moves its upper jaw. It also ingests food without excreting waste products. God will banish the species only from you and your houses, as this is all you asked for.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

התפלל היום שיכרתו למחר. שהרי השאלה הי׳ מתי יכרתו, וצריך להיות שהתשובה ג״כ לא היתה רק על זמן הכרתת הצפרדעים. כך פירש הרא״ם: וקשה, ולמה לו לצער הזה עד למחר, ולמה לא אמר שיכרתו אותו מיד. ויש לומר שפרעה היה מחזיק את משה בחזקת מכשף, וסבר שיודע לכוין השעות, ובודאי עכשיו היא השעה שיכרתו, וכשתעבור השעה לא יוכל להסירה. ולכן אמר למחר, להראות שעל ידי מכשפות הוא עושה כן. אבל משה, מתי שהתפלל נשמע תפלתו. [מהרש״ל]: מקשים העולם למה שינה הכתוב בצפרדעים ויצעק משה אל ה׳, ובשאר מכות כתיב ויעתר משה אל ה׳. ויש לומר, משום דאמרינן המתפלל צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו, וכאן היו הצפרדעים צועקים כמו שפירש רש״י בסמוך, והוצרך להרים קולו בתפלתו כדי שישמיע לאזניו את תפלתו:

Pray today that they be destroyed by tomorrow. [Rashi knows this because] Moshe had asked, "When should they be destroyed?⁠" Thus Pharaoh's answer must refer to the time of their destruction, [not about the time of praying]. So explained Re'm. But this raises a difficulty: Why would Pharaoh want to suffer until the next day, and not ask for their immediate destruction? The answer is: Pharaoh thought that Moshe was a sorcerer who knows what times are auspicious. Pharaoh assumed that now is the auspicious time for destroying them, and when the time passes, Moshe will not be able to remove the frogs. Therefore he said "by tomorrow,⁠" to show that Moshe works through sorcery. However, Moshe's prayers were accepted whenever he prayed. (Maharshal) People ask: Why at the plague of frogs does it say, "Moshe cried out to Adonoy,⁠" while at the other plagues it says, "Moshe prayed to Adonoy"? The answer is: One who prays must hear what he is saying, and the frogs were croaking as Rashi explained, thus during the plague of frogs Moshe needed to raise his voice in order to hear himself pray.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

והשיבו פרעה למחר וגו׳, וקשה כי הגם כי נפש רשע אותה רע זה דוקא בדבר שאין הרעות ניכר לאדם אלא במושכל אבל כזו וכזה אין לך אדם שיחפוץ שיתעכב בסכנת מות כמו שכן קראה הוא ויסר מעלי את המות. והיה נראה לומר כי לראותו זריזותו של משה שאמר למתי אעתיר וגו׳ הטעתו עין שכלו כי אמר כן משה לצד שהכיר כי קרב זמן קץ המכה ואין עוד מאז והלאה שליטה לאלהי העברים והמכה כלתה מאליה והערים ח״ו משה לצד שאמר בדעתו כי חפץ יחפוץ פרעה למהר ולהסיר הנגע לזה אמר התפאר ומן הסתם יאמר בעת ובעונה הזאת לזה סבל צער אותו זמן להכיר הדבר אם מרמה אחז ואמר למחר.

אלא שכפי דרכינו אין אנו צריכין לזה, כי רצה לבחון התפארות משה שאמר שיתפלל ויתנה בתפלתו על אלהיו שישמע תפלתו עתה ולא יעשה כי אם למחר, ואין מדה זו אפילו בעובד לכוכב ומזל. ואמר למחר פי׳ שיתפלל עכשיו ויאמר בתפלתו כי למחר יסיר וגו׳, נתכוון הרשע להגדיל הנסיון שיתפלל להסיר ולא יסיר עד למחר. והשיב משה על זה ואמר כדברך נעשה למען תדע כי אין כה׳ אלהינו שיקבל תפלתינו בתנאיה על דרך אומרו (דברים ד׳ ז׳) כי מי וגו׳ כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו, ולזה תכף ומיד יצא והתפלל לה׳. ואין לחוש ולומר כי במה יאמת פרעה את הדבר שהתפלל אז ולא למחר בעת הצורך, הנה לצד שלא היה מתפלל תוך הכרך היו יודעים זמן תפלתו וכשיצא באותו יום ולא למחר הנה האות צודק, והוא אומרו ויצא משה וגו׳ מעם פרעה ויצעק משה וגו׳ פי׳ צעק ב׳ דברים הא׳ להסירם והב׳ להסירם למחר ולא קודם, ולזה דקדק לומר על דבר הצפרדעים ולא אמר ויצעק וגו׳ להסיר הצפרדעים שאז יהיה נשמע שתפלתו היתה על ההסרה לבד בלא תנאי הזמן, ויעש ה׳ כדבר משה פי׳ בזמן שאמר לו ויסר וגו׳.

It is difficult to understand why Pharaoh wanted the frogs to be removed only on the following day. Although we know from Proverbs 21,10 that wicked people harbour a death wish (unconsciously), this applies only in the abstract. No wicked person deliberately opts for continued flagellation when given a chance to escape the pain involved. Why then did Pharaoh ask Moses to make his prayer effective only on the following day? At first glance one may be tempted to conclude that Pharaoh misinterpreted Moses' offer as proof of his awareness that the plague was about to come to an end, and that he wanted to take the credit for this by appearing to pray for the removal of the frogs at once. Pharaoh therefore wanted to show up Moses as a fraud. He interpreted Moses' use of the word התפאר as a trick designed to induce him to ask for the immediate removal of the frogs. This is why he decided to suffer a little longer if only he could expose Moses as a fraud.

What is wrong with this theory is that if Pharaoh wanted to unmask Moses as a fraud he did not really have to extend the period of his suffering at all by asking Moses not to pray until the following day. Besides, Pharaoh had never heard of a prayer that is offered up at one time and is not to be effective until the following day. This is why he wanted Moses to demonstrate that though he prayed now and his prayer would be accepted, the removal of the frogs would not be implemented until the morrow. This was the challenge Pharaoh presented to Moses when he said: למחר. He wanted proof that Moses prayed immediately though the frogs would not disappear until the morrow. When Moses told Pharaoh: כדברך, "as you said,⁠" he meant that he had accepted Pharaoh's challenge. Moses did not leave the city to offer his prayer (as he did on other occasions) but prayed inside the city in order for everyone to be aware precisely when he had prayed. This is why the Torah writes: "Moses and Aaron left the presence of Pharaoh and Moses cried out to God concerning the frogs God had brought on Pharaoh, etc.⁠" Moses prayed concerning two matters. 1) Removal of the frogs. 2) Not to remove the frogs until the following day. This is why the Torah states על דבר הצפרדעים, "concerning the matter of the frogs,⁠" instead of להסיר הצפרדעים, "to remove the frogs.⁠"

ויאמר למחר – אין מנהג אדם לבקש רק שיסור המכה ממנו מיד, אבל פרעה רצה לנסותו וחשב שמשה אמר לו התפאר עלי בחשבו שיאמר לו להכריתם מיד לכן האריך לו עד למחר:

כדברך – אעשה:

כי אין כה׳ אלהינו – כל יכול, וכל העולם בידו כחומר ביד היוצר ומלכותו בכל משלה, הוא הביא עליך הרעה והוא יסירנה ממך:

ויאמר למחר – חשב פרעה כי משה היה יודע שהגיעה העת שיכרתו הצפרדעים מיד, ע״כ לנסותו האריך הזמן ואמר למחר (ר׳ שמואל בן חפני הביאו ראב״ע), ורמב״ן חשב בהפך שפרעה חשב שמשה מבקש זמן ארוך, וע״כ נתן לו זמן קצר; ואיננו נכון שא״כ היה אומר לו שיסורו מיד לא למחר.

For tomorrow. Pharaoh thought that Moses knew that the time had come when the frogs would cease immediately, so in order to test him, he put off the time and said, “For tomorrow” (R. Samuel ben Ḥofni, cited by Ibn Ezra). Nachmanides thought to the contrary, that Pharaoh thought Moses was seeking a distant time, so he gave him a short time. This is incorrect, for if so, Pharaoh should have told him that the frogs should cease immediately, not “tomorrow.”

למען תדע כי אין כה׳ אלקינו – אלקינו אינו עוד אל גרידא, ואף לא העליון שבאלים; שכן אף העליון שבאלי עובדי האלילים אינו בן חורין, אלא כבול על ידי כוחות הטבע. גם העליון שבאלי עובדי האלילים נחשב אמנם כמי שהכח בידו לכוון את גורל בני האדם במסגרת הסדר הטבעי, אך נחשב גם כמי שאין לו כל שליטה על סדר זה. נחוץ עתה שיתברר לך ש״אין כה׳ אלקינו״ – אין להשוותו לאף אל אחר.

ויאמר למחר – פרעה חשב כן באמת שמשה עשה זאת ע״י כשוף ושיודע שעתה הגיע עת שיסורו מעצמם ע״כ רצה לנסות אם ישארו עוד היום ולמחר יסורו, ויאמר כדברך באר לו הג׳ תנאים הנ״ל, א] כדברך שיסורו למחר למען תדע כי אין כה׳ אלהינו, שהוא הפועל דין בהבאת המכה ופועל רחמים בהסרתה שזה מרומז בשני השמות ה׳ ואלהים:

(6-7) {Why did Pharoh insist on 'tomorrow' rather than at once?}

FOR TOMORROW. Pharoh truly believed that Moshe had produced these effects by resorting to sorcery, and that by the same means he also knew the precise moment when the frogs were to disappear on their own. He would therefore test him by asking that they remain for another day before dispersing. Whereupon Moshe said, Let it be according to your word. That is, he provided the aforementioned triple checks of it being a divinely induced effect. One, according to your word, let them disappear tomorrow so that you will know that there is none like the Lord (YHVH) our God:(Elo-him), i.e., who effects judgment (hence Elo-him)⁠¹ by bringing on the plague, and extends compassion (hence YHVH)⁠² in removing it.

1. The designation is also applied to human judges (cf., e.g., Ex. 22:7,8).

2. Hence the Tetragrammaton YHVH.

למען תדע: בזה שבידי להבטיחך שיהי כדברך מכוון, תדע שאין מעשה ה׳ אלהינו כמו כל הכחות שאין יכולים לכוין השעה בצמצום כל כך, באשר תלויים בדעת עליון מהם. ואמר ״למען תדע״, כי לא נודע זה אלא לפרעה לבדו שאמר הצמצום של השעה, משום הכי לא אמר ׳וידעו מצרים׳ כמו להלן (יד,ד).

למען תדע – על ידי זה שהצפרדעים ייעלמו בדיוק בשעה שאתה בחרת בה, יוכח שאין כאן יד מקרה, ועל כן תוכל לדעת מכאן את פועל ה׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון