Melakhim II 16 – מלכים ב טז‏ – Mikraot Gedolot

(א) בִּשְׁנַת֙ שְׁבַֽע⁠־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן⁠־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז בֶּן⁠־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

In the seventeenth year of Pekah the son of Remaliah, Ahaz the son of Jotham king of Judah began to reign.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותעודהכל

(א-ד) מלכות אחז * – דברי הימים ב כ״ח:א׳-ד׳

בִּשְׁנַת שְׁבַע עַסְרֵי שְׁנִין לְפֶקַח בַּר רְמַלְיָהוּ מְלַךְ אָחָז בַּר יוֹתָם מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה.

(א-ב) וכו׳ כי בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם, שהיה רע מעללים ועשה הרע בעיני השם וגם בנו העביר באש ויזבח ויקטר בבמות ותחת כל עץ רענן, ולכן העיר השם את רוח שני המלכים האלה להלחם בו.

בשנת, שבע עשרה – כי יותם מלך בב׳ לפקח, וימי מלכותו ט״ז שנה, וכלו בי״ז לפקח, ואז מלך אחז.

בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מלך ישראל מָלַךְ אָחָז בֶּן יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה על ממלכת יהודה:

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותהכל

(ב) בֶּן⁠־עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ אָחָ֣ז בְּמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא⁠־עָשָׂ֣ה הַיָּשָׁ֗ר בְּעֵינֵ֛י יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃

Ahaz was twenty years old when he began to reign; and he reigned sixteen years in Jerusalem. And he did not do that which was right in the eyes of Hashem his God, like David his father.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בַּר עַשְׂרִין שְׁנִין אָחָז כַּד מְלַךְ וְשִׁית עַסְרֵי שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְלָא עֲבַד דְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהֵיהּ כְּדָוִד אֲבוּהִי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ושש וכו׳ – ומקוטעות היו.

בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה היה אָחָז מלך יהודה בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שנים מקוטעות¹ מָלַךְ על ממלכת יהודה, ומקום מושב ממלכתו היה בִּירוּשָׁלִָם בירת ממלכת יהודה, וְלֹא עָשָׂה אָחָז הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו זְקֵנוֹ, שעשה את הישר בעיני ה׳:

1. מצודת דוד.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותהכל

(ג) וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת⁠־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

But he walked in the way of the kings of Israel and even made his son pass through the fire according to the abominations of the nations whom Hashem cast out from before the Children of Israel.

מקבילות במקראתרגום יונתןר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲזַל בְּאוֹרַח מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְאַף יַת בְּרֵיהּ אַעֲבַר בְּנוּרָא כְּתוֹעֲבַת עַמְמַיָא דְתָרִיךְ יְיָ יַתְהוֹן מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ – שריפה, לא העברה [באש] בלבד, כמו: ״וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְבֵּן״ (שמ״ב יב, לא), כלומר שרפם בכבשן,⁠¹ אשר בו חורכים את הלבנים. וכמותו: ״בְּהַעֲבִיר בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ״ (יח׳ כ, לא), ״תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר״ (במ׳ לא, כג). אין להסתפק [בפירוש הגורס] שהוא עובר מעל האש, כשהאש אינה משאירה בו סימן כמו השריפה, כשם ש״תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם״ (שם) – טבילת מים ולא העברה מעליהם.⁠²

1. השווה אלפאסי, ׳לבן׳, ב, עמ׳ 148; ריב״ג, אלאצול, ׳לבן׳, עמ׳ 344 (השורשים, עמ׳ 239).

2. השווה ריב״ג, אלאצול, ׳עבר׳, עמ׳ 499, שו׳ 25-22 (השורשים, עמ׳ 351); פרחון, ׳עבר׳: ״פ׳ עשאן בכבשן ששורפין בו לבנים״; רד״ק, השורשים, עמ׳ תצז; ראב״ע על ״לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ״ (ויק׳ יח, כא): ״ומלת להעביר כמו לשרוף כי זאת היתה עבודתו. וי״א כי יעביר הבן על האש, ויש מי שיחיה ויש מי שימות״. בניגוד לרמב״ם (מורה, ח״ג, פרק לז, עמ׳ 564, הע׳ 49), שפירש כי אין הכוונה שריפה ממש, אלא רק העברה (ת״י תרגם מילולית באותו שורש: ״ואף ית בריה אעבר בנורא״, ובדומה לו רס״ג ל״תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ״ [במד׳ לא, כג]: אמרוה באלנאר).

[237ב] העביר באש אחראק לא ג׳ואז חסב מתל והעביר אותם במלבן אי אחרקהם פי אלאתון אלדי ישוא פיה אללבן ומתלה בהעביר בניכם באש תעבירו באש וטהר לא יכפי פיה אן יג׳וז עלי אלנאר ולא תאתר פיה אלנאר כאלאחראק^א כמא אן תעבירו במים גמס מאّ^ב לא עבור עליה

א. כאלאחראק ] ב: בל אחראק (= ״אלא שריפה״ [ממש]).

ב. מא ] ב: פי אלמא (= במים).

הוריש – גירש.

העביר באש – היא עבודת המולך, שמעביר בנו בין שתי מדורות אש.

וגם את בנו העביר באש ובדברי הימים כתיב ויבער את בניו באש כי חזקיה סכתו אמו סלמנדריא (כמ״ש בסנהדרין צ״ד), ורק הבעיר בו אש ולא שלט בו, ובנו האחד העביר לגמרי (ועי׳ מ״ש לקמן כ״א ו׳).

וַיֵּלֶךְ אָחָז מלך יהודה בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הרעה, וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר¹ – שרף בָּאֵשׁ היא עבודת המולך שמעביר בנו בין שתי מדורות אש², כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ – גירש³ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

1. בנו אחד שרף באש, ואת חזקיה בנו השני העביר באש ואולם לא שלטה בו האש כי אמו משחה אותו בסלמנדריא (סנהדרין סג:), מלבי״ם.

2. מצודת דוד.

3. מצודת ציון.

מקבילות במקראתרגום יונתןר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל

(ד) וַיְזַבֵּ֧חַ וַיְקַטֵּ֛ר בַּבָּמ֖וֹת וְעַל⁠־הַגְּבָע֑וֹת וְתַ֖חַת כׇּל⁠־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃

And he sacrificed and offered on the high places, and on the hills, and under every green tree.

מקבילות במקראתרגום יונתןמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּדְבַח וְאַסֵיק בּוּסְמִין עַל בָּמָתָא וְעַל רָמָתָא וּתְחוֹת כָּל אִילָן עַבּוּף.

וַיְזַבֵּחַ המלך אחז לעבודה זרה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת שלהם וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן – לח ורטוב המרבה בענפים¹:

1. מצודת ציון מלכים א יד-כג.

מקבילות במקראתרגום יונתןמקראות שלובותהכל

(ה) אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ⁠־אֲ֠רָ֠ם וּפֶ֨קַח בֶּן⁠־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֙רוּ֙ עַל⁠־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃

Then Rezin king of Aram and Pekah son of Remaliah king of Israel came up to Jerusalem to battle; and they besieged Ahaz, but they could not overcome him.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

(ה-ט) אחז, פקח, ארם ואשור – ישעיהו ז׳:א׳-ט׳, דברי הימים ב כ״ח:ה׳-כ״ב

בְּכֵן סְלֵיק רְצִין מַלְכָּא דַאֲרָם וּפֶקַח בַּר רְמַלְיָהוּ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל לִירוּשְׁלֵם לְאַגָחָא קְרָבָא וְצָרוּ עַל אָחָז וְלָא יָכִילוּ לְאַגָחָא.

וזהו אמרו אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלים למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם בו ובד״ה (דברי הימים ב כ״ח) כתוב בפירוש שהיה זה מאת השם יתבר׳ על חטאת אחז שהכעיס את השם במעשיו הרעים, ושמלך ארם ומלך ישראל עלו ביהודה וצרו על ירושלם ולא יכלו להלחם בה כי חמל השם על יהודה ולא אמר להשחיתו:

ויצרו – מלשון מצור.

ולא יכלו להלחם – לא התגברו במלחמה על ירושלים.

ולא יכלו להלחם באמת נזכר בדברי הימים שארמים הכוהו, וכן מלך ישראל הכה בו מכה גדולה, רק אחר כך עלו על ירושלים עצמה ורצו לבטל מלכותו ולא עלה בידם, וכפי הנראה מישעיה סימן ז׳ עלה תחלה כל אחד בפני עצמו על ירושלים ולא יכלו להלחם ואחר כך התחבר ארם ואפרים ולא עלה בידם כמו שהתנבא ישעיה.

ולא יכלו להלחם – ראו שלא יוכלו ללכוד עיר ירושלים כי חזקה היא מאד, שד״ל בפירושו על ישעיה ז׳:א׳.

ובגלל רוע מעלליו¹ אָז יַעֲלֶה – עלה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל למלחמה, והיכו בו² ואח״כ עלו על יְרוּשָׁלִַם עצמה לַמִּלְחָמָה, וַיָּצֻרוּ במצור³ עַל אָחָז ורצו לבטל מלכותו⁴, וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם לנצח במלחמה על ירושלים⁵ כי חמל ה׳ על יהודה ולא רצה להשחיתו⁶:

1. אברבנאל.

2. מלבי״ם.

3. מצודת ציון.

4. מלבי״ם.

5. מצודת דוד.

6. אברבנאל.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ו) בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁ֠יב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ⁠־אֲרָ֤ם אֶת⁠־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת⁠־הַיְּהוּדִ֖ים^א מֵֽאֵיל֑וֹת [וַֽאֲדֹמִים֙] (וארמים)^ב בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

At that time Rezin king of Aram restored Elath to Aram, and he drove the Jews from Elath; and the Edomites came to Elath and dwelled there to this day.

א. אֶת⁠־הַיְּהוּדִ֖ים =ק ובדפוסים (יו״ד דגושה)
• ל=אֶת⁠־הַיְהוּדִ֖ים (חסר דגש ביו״ד)

ב. [וַֽאֲדֹמִים֙] (וארמים) ל-קרי=וַֽאֲדוֹמִים֙ (בהתאם לכתיב מלא וי״ו)

מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

בְּעִדָנָא הַהִיא אָתֵיב רְצִין מַלְכָּא דַאֲרָם יַת אֵילַת לַאֲרָם וְתָרֵיךְ יַת יְהוּדָאֵי מֵאֵילַת וַאֲרָמָאֵי אֲתוֹ לְאֵילַת וִיתִיבוּ תַמָן עַד יוֹמָא הָדֵין.

את אילת לארם – שכבר לקחה עזריה מלך יהודה.

וינשל את היהודים מאילות – זהו אילת, כי כן היתה נקראת: אילת ואילות, וכן בדברי הימים: אילות (דברי הימים ב כ״ו:ב׳).

ופירוש: וינשל – כמו: ונשל גוים רבים מפניך (דברים ז׳:א׳), ענין גירושין ושילוח.

וארומים באו אילות – כתיב: ארמים – לפי שמלך ארם לקחה ועל ידו ישבו הארמים. וקרי: אדומים בדל״ת, כי לבני אדום היתה, כמו שפירשנו למעלה (רד״ק מלכים ב י״ד:כ״ב).

וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים – גירש אותם, וכמותו: ״וְנָשַׁל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (דב׳ ז, כב).⁠¹ כך אמר התרגום² ״ויתרך״, כמו: ״וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב״ (שם לג, כז).

1. השווה אבן בלעם, מלכים, עמ׳ 55ב; רד״ק על אתר: ״ענין גירוש ושילוח״, ובשורשים, ׳נשל׳, עמ׳ תנח: ״ענינם ההסרה והסתירה״. לעומתם, ריב״ק, רסאלה, עמ׳ 276, ערך 277, השווה לערבית: ינשל (= ״יוציא בכח״).

2. כך אונקלוס לשני הפסוקים מספר דברים וכן ת״י לפסוקנו.

וינשל את היהודים טרדהם ומתלה ונשל יוי אלהיך כדלך קאל אלתרג׳ום וית^רך מתל ויגרש מפניך אויב

וינשל את היהודים מאילות – רוצה לומר: שכבר השליכם וגרשם משם והוא אילת שבנה עזריה כמו שקדם.

וספר עוד שבעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם, והיא אילת אשר בנה עזריה וישיבה למלכי יהודה כמו שנזכר למעלה, וינשל את היהודים, ר״ל שהשליך רצין את היהודים שהיו דרים באילת מן העיר וגרש אותם, והביא האדומיים שמהם היה העיר לשבת שם. ונשאר לאדום עד היום הזה.

וארומים – ואדומים ק׳ והוא חד מן ד׳ מלין כתיבין רי״ש וק׳ דל״ת וסימן נסדר במ״ג דירמיה סימן ל״א.

וינשל – ענין השלכה, כמו: ונשל גוים רבים (דברים ז׳:א׳).

השיב וכו׳ את אילת – זו היא האמור למעלה (מלכים ב י״ד:כ״ב) אשר בנה עזריה והשיבה ליהודה, ועתה בא רצין והשיבה לארם.

וינשל – גלה משם היהודים, והאדומים ישבו בה כאשר ישבו בה מאז, טרם לקחה אמציה ולפי שבא ארם להחזיר לאדום, לזה אמר השיב לארם, כאילו היתה שלהם מאז, כי באו במקום אדום.

את אילת שבנה עוזיה וישיבה ליהודה השילו וגרשו היהודים משם ואדומים ישבו בה וכמ״ש בדברי הימים שגם אדומים באו ויכו ביהודה.

השיב רצין וגו׳ – אף על פי שיש לפרש פעל השיב לשון שנוי והפיכה ע״ד ושב לבנון לכרמל (ישעיהו כ״ט:י״ז) ורוצה לומר שנה מצב העיר אילת והביאה תחת ממשלתו, מ״מ נ״ל שיותר טוב לומר שבמקום לארם צריך לקרות לאדום (עיין מה שכתבתי בשמואל א׳ ח׳:י״ג) מכ״ש שגם אנשי המסורת הגיהו ואדומים במקום וארומים.

וינשל – לשון ונשל ה׳ אלהיך את הגוים האלה מפניך (פרשת עקב), והוראתו גרשם מבלי שתקום בהם רוח להתיצב לפניו, ואם היה כותב ויגרש היה רוצה לומר שהיו מתאמצים להתעכב שם והוא הרחיקם בעל כרחם.

בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב בחזרה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם היא העיר אשר בנה עזריה והשיב ליהודה מידי אדום¹, וַיְנַשֵּׁל – והגלה² אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת – מאילת³ והביא את האדומים לשבת שם⁴, וַאֲדוֹמִים (וארמים כתיב) בָּאוּ לְאֵילַת והכו אף הם ביהודה⁵ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

1. ראה לעיל פרק יד׳ פס׳ כב׳, רלב״ג, מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. רד״ק.

4. אברבנאל.

5. מלבי״ם.

מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ז) ^אוַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל⁠־תִּ֠גְלַ֠ת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ⁠־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ⁠־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃

So Ahaz sent messengers to Tiglath-pileser king of Assyria, saying, "I am your servant and your son. Come up and save me from the hand of the king of Aram and from the hand of the king of Israel who rise up against me.⁠"

א. ‹רווח› =א⁠(ק) אין פרשה
• ל=פרשה פתוחה.
• יהושע קמחי לא סימן שום דבר במקום הזה, וקיימת אפשרות שהוא שכח לסמן כאן פרשה (כמו שעשה לפעמים בחלקים הקיימים של הכתר). הסבירות לטעות כזו קטנה יותר בהתחשב בעובדה שאין רווח לפרשה כאן בכתי״ק, וגם לא ברשימתו של פינפר (״מסורת התורה והנביאים״, ולכן גם אין פרשה בדפוס קורן המבוסס עליו). במהדורות ברויאר אין כאן פרשה, אבל יש פרשה פתוחה במג״ה (כנראה ע״פ כתי״ל).

מקבילות במקראתרגום יונתןרשב״ם המשוחזררד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתרלב״גאברבנאלהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּשְׁלַח אָחָז אִזְגַדִין לְוַת תִּגְלַת פְּלֶסֶר מַלְכָּא דְאַתּוּר לְמֵימָר עַבְדָךְ וּבְרָךְ אֲנָא סַק וּפְרוֹקְנִי מִיַד מַלְכָּא דַאֲרָם וּמִיַד מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל דְקָמוּ עָלַי.

הקומים – כמו: הקוּמים, עשוים, כמו: שובי (ה)⁠מלחמה (מיכה ב׳:ח׳). (ערוגת הבושם חלק א׳ עמ׳ 102 בשם ״ורשב״ם פירש״)

הקומים עלי – תואר, בפלס: טובים.

הַקּוֹמִים עָלָי – כמו ״הקמים״.⁠¹

1. השווה אבן בלעם, מלכים, עמ׳ 55ב.

הקומים עלי מתל הקמים

הקומים עלי – רוצה לומר: הקמים עלי.

(ז-ט) ושאחז מלך יהודה כשראה שני המלכים מלך ארם ומלך ישראל לוחמים עליו, שלח אל מלך אשור כל הכסף והזהב הנמצא בית ה׳ ובביתו, כדי שיצילהו ממלך ארם וממלך ישראל, ושמלך אשור שמע אליו וילך על דמשק ויתפשה ויגלה קירה, רוצה לומר שהעם שהיה בדמשק הגלה אל קיר שהיה מאשור, כמו שאמר (עמוס א׳ ה׳) וגלו עם ארם קירה, והמית את רצין מלך ארם.

הקומים – אולי כונת הכותב היה לקרות הו״ו בנקוד שורק ולעשות התיבה בינוני פעול ע״ד לנוס אל עיר מקלטו (מסעי), שובי מלחמה (מיכה ב׳:ח׳), עיין במשתדל במדבר ל״ה:ל״ב.

וַיִּשְׁלַח אָחָז מלך יהודה מַלְאָכִים – שליחים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר הוא סנחריב¹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר, עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי על כן עֲלֵה לעזרתי וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף רצין מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף פקח בן רמליהו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים – הקמים² עָלָי למלחמה:

1. סנהדרין צד.

2. רלב״ג.

מקבילות במקראתרגום יונתןרשב״ם המשוחזררד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתרלב״גאברבנאלהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ח) וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת⁠־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת⁠־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ⁠־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃

And Ahaz took the silver and gold that was found in the house of Hashem and in the treasures of the king's house, and he sent it as a bribe to the king of Assyria.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּנְסֵיב אָחָז יַת כַּסְפָּא וְיַת דַהֲבָא דְאִשְׁתְכַח בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּבְאוֹצְרֵי בֵית מַלְכָּא וְשַׁדַר לְמַלְכָּא דְאַתּוּר שׁוֹחֲדָא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

בית ה׳ – בבית ה׳.

וַיִּקַּח אָחָז מלך יהודה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא – אשר היה נמצא בֵּית יְהוָה – בבית¹ המקדש וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח אותו לְסנחריב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד כדי שתמורתו ימלא סנחריב את בקשתו לסייע לו נגד מלך ארם ומלך ישראל:

1. מצודת ציון.

מקבילות במקראתרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמקראות שלובותהכל

(ט) וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּ֩עַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל⁠־דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת⁠־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃

And the king of Assyria listened to him; and the king of Assyria went up against Damascus, and took it, and exiled it to Kir, and he slew Rezin.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וְקַבֵּיל מִנֵיהּ מַלְכָּא דְאַתּוּר וּסְלִיק מַלְכָּא דְאַתּוּר עַל דַמֶשֶׂק וְאַחְדָהּ וְאַגְלֵי עַמָא דִי בָהּ לְקִירְיָנָא וְיַת רְצִין קְטָל.

ויגלה קירה – את העם אשר בה, הגלה למדינה ששמה קיר.

He exiled [it's people] to Kir. The people therein he exiled to a province named Kir.

ויגלה קירה – את העם אשר בה הגלה למדינה ששמה קיר.

ויגלה קירה – העם אשר בה הגלה אל קיר. וקיר היתה מאשור. הוא שאומר עמוס הנביא: וגלו עם ארם קירה אמר י״י (עמוס א׳:ה׳).

ויגלה קירה – רוצה לומר: שהגלה העם אשר בדמשק אל קיר.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ויגלה – גלה אנשיה אל קיר, והיא מארץ אשור.

וישמע אליו מלך אשור בדברי הימים אומר שהצר לו ולא חזקו ואין זה סתירה כי שם ספר שבאו עליו אדומים ופלשתים, ומלך אשור לא הסיר מעליו רק את מלך ארם, ולא חזקו נגד כל הקמים עליו מסביב.

קירה – איננה קיר חרשת הנזכרת למעלה (ג׳:כ״ה) בארץ מואב, רק מחוז מהלאה לנהר פרת על שפת נהר Cyrus, פֿיליפפזאן.

ואת רצין המית – ששב לעירו אחר שראה שאי אפשר ללכוד ירושלים, או חדל ממחשבותיו הרעות על יהודה ושב בבהלה לארצו להתיצב נגד מלך אשור.

וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ, וַיַּגְלֶהָ – והגלה את העם אשר בה¹ קִירָה – לעיר מארץ אשור² ששמה קיר³, וְאֶת רְצִין מלך ארם הֵמִית⁴:

1. רש״י, רלב״ג.

2. רד״ק, אברבנאל, מצודת דוד.

3. רש״י.

4. אך מלך אשור לא עזר לו כנגד כל הקמים עליו אלא הסיר מעליו את מלך ארם והרגו, מלבי״ם.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(י) וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַ֠את תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ⁠־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל⁠־אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת⁠־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת⁠־תַּבְנִית֖וֹ לְכׇֽל⁠־מַעֲשֵֽׂהוּ׃

And king Ahaz went to Damascus to meet Tiglath-pileser king of Assyria, and he saw the altar that was at Damascus. And king Ahaz sent to Urijah the priest the image of the altar and its design, according to all its workmanship.

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וַאֲזַל מַלְכָּא אָחָז לָקֳדָמוּת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מַלְכָּא דְאַתּוּר לְדוּמֶשֶׂק וַחֲזָא יַת מַדְבְּחָא דִי בְדַמֶשֶׂק וְשַׁדַר מַלְכָּא אָחָז לְוַת אוּרִיָה כַּהֲנָא יַת דְמוּת מַדְבְּחָא וְיַת טִיקוּסֵיהּ לְכָל עוֹבָדוֹהִי.

והלך אחז לראות את תגלת פלאסר בדמשק, ולפי שראה שם מזבח אחד וישר תבניתו בעיניו, שלח דמות אותו מזבח אל אוריה הכהן לעשותו בבית ה׳ כתבניתו.

דומשק – נכתב בוא״ו עם דגש במ״ם ונמסר עליו לית מלא.

אוריה הכהן – יתכן שהוא אמריה הנזכר בדברי הימים (דברי הימים א ה׳:ל״ז), ועיין בסוף הספר, בחשבון הדורות.

את דמות המזבח – כי ישרה בעיניו תבניתו, ושלח הדמות אל הכהן לעשות מזבח כדמותו.

לכל מעשהו – רצה לומר: את תבנית הציורים הפרטים שבו.

(י-יא) וירא את המזבח בדברי הימים מבואר שקטר לאלהי דמשק המכים בו, ובזה בחר גם כן בתבנית המזבח שבדמשק להעמידו לצורך עבודת אלהי דמשק לשתף שם שמים ודבר אחר, וספר שגם הכהן גדול מהר לעשות דבר מלך שלטון.

את דמות וגו׳ – נ״ל שההפרש בין דמות ותבנית הוא שדמות ר״ל ציור כל המזבח בבת אחת, ותבנית ציור צדיו וחלקיו עם כל פרטיהם, וזהו שמוסיף ביאור במלות לכל מעשהו.

וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת – לראות את¹ תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר – סנחריב מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק – בדמשק, וַיַּרְא שם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק ואהב את תבניתו², וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן³ אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ כדי שיעשה אוריה הכהן מזבח כדמותו⁴ הדומה גם לְכָל מַעֲשֵׂהוּ בכל פרטי הציורים שבו⁵ ולהעמידו בבית המקדש⁶ לצורך עבודת אלהי דמשק לשתף שֵׁם שמים ודבר אחר⁷:

1. אברבנאל.

2. מצודת דוד. בדברי הימים מבואר שקטר לאלהי דמשק המכים בו, ובזה בחר גם כן בתבנית המזבח שבדמשק להעמידו לצורך עבודת אלהי דמשק לשתף שם שמים ודבר אחר, מלבי״ם.

3. יתכן שהוא אמריה הנזכר בדברי הימים א פרק ה׳ פס׳ ל״ז, מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. אברבנאל.

7. מלבי״ם.

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(יא) וַיִּ֛בֶן אוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר⁠־שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז מִדַּמֶּ֗שֶׂק כֵּ֤ן עָשָׂה֙ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן עַד⁠־בּ֥וֹא הַמֶּֽלֶךְ⁠־אָחָ֖ז מִדַּמָּֽשֶׂק׃

And Urijah the priest built an altar according to all that king Ahaz had sent from Damascus. So Urijah the priest made it by the time king Ahaz came from Damascus.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וּבְנָא אוּרִיָה כַהֲנָא יַת מַדְבְּחָא כְּכָל דִשְׁלַח מַלְכָּא אָחָז מִדַמֶשֶׂק כֵּן עֲבַד אוּרִיָה כַּהֲנָא עַד דַאֲתָא מַלְכָּא אָחָז מִדַמֶשֶׂק.

עד בא – לפני בוא המלך מדמשק.

Before [king Achaz] came. [He built the altar] before the king came from Damesek.⁠¹

1. Achaz decided to worship the idols of Arom because he believed they were responsible for his defeat. See II Divrei HaYamim 28:23.

עד בוא המלך – לפני בוא המלך מדמשק.

ויבן אוריה הכהן – רוצה לומר: ויבנה אוריה הכהן את המזבח בעוד שהי׳ בא המלך אחז מדמשק עד שכאשר בא מצאו בנוי.

ואוריה בנה את המזבח קודם שיבא אחז מדמשק, כי בבאו משם כבר מצאו בנוי.

ככל וכו׳ – אף הציורים הפרטים.

עד בוא – טרם בוא המלך וכו׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

עד בוא – טרם יבוא וכן עד באי (ויחי).

והכהן הגדול מיהר לעשות את דבר המלך¹, וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ בצורת המזבח אשר בדמשק כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק ואף עשה את פרטי הציורים², כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד בּוֹא, לפני בוא³ הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק, וכאשר הגיע המלך לירושלים מצאו בנוי⁴:

1. מלבי״ם.

2. מצודת דוד.

3. רש״י, מצודת דוד.

4. רלב״ג.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(יב) וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃

And when the king came from Damascus, the king saw the altar, and the king drew near to the altar and offered upon it.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל

וַאֲתָא מַלְכָּא מִדַמֶשֶׂק וַחֲזָא מַלְכָּא יַת מַדְבְּחָא וְקָרֵיב מַלְכָּא עַל מַדְבְּחָא וְאַסֵיק עֲלוֹהִי.

ויקרב המלך על המזבח – פועל יוצא, וזה לבדו מן הקל יוצא. ר״ל: להקריב על המזבח קרבנותיו, והעלה עולותיו.

או, יהיה ויקרב – פועל עומד כמשפטו, ויהיה: על המזבח – כמו: אל המזבח. קרב הוא בעצמו אל המזבח והעלה עליו.

ויקרב המלך על המזבח, רוצה לומר שהקריב עליו את קרבנותיו והעלה עולותיו, או יהיה ויקרב פעל עומד, שנתקרב המלך אל המזבח בעת שהיו מעלין עליו:

ויקרב – קרב אל המזבח, והעלה עליו עולותיו.

ויבא ספר מרשעתו שבבואו עלה על המזבח והקטיר עליו בעצמו לכפור בכלל עבודת ה׳ ובחק הכהונה, כי בנה מזבח שני הפך האחדות, וזר עובד בו הפך ברית הכהונה, ומ״ש ויקרב על כמו ויקרב אל המזבח.

וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ אחז מִדַּמֶּשֶׂק לירושלים, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב – והתקרב¹ הַמֶּלֶךְ עַל – אל² הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל – והעלה את עולותיו³ עָלָיו בעצמו⁴ לכפור בכלל עבודת ה׳ ובחוק הכהונה⁵:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. רד״ק.

5. מלבי״ם.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל

(יג) וַיַּקְטֵ֤ר אֶת⁠־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת⁠־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת⁠־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת⁠־דַּֽם⁠־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר⁠־ל֖וֹ עַל⁠־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

And he offered his burnt-offering and his meal-offering, and he poured his libation, and he sprinkled the blood of his peace-offerings on the altar.

תרגום יונתןמקראות שלובותעודהכל

וְאַסֵיק יַת עֲלָתֵיהּ וְיַת מִנְחָתֵיהּ וְנַסֵיךְ יַת נִסְכֵּיהּ וּזְרַק יַת דַם נִכְסַת קוּדְשַׁיָא דִי לֵיהּ עַל מַדְבְּחָא.

וַיַּקְטֵר עליו אחז אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת מִנְחָתוֹ, וַיַּסֵּךְ שם אֶת נִסְכּוֹ, וַיִּזְרֹק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ אשר בנה אוריה הכהן:

תרגום יונתןמקראות שלובותהכל

(יד) וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֘שֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒יְ⁠־⁠הֹוָה֒ וַיַּקְרֵ֗ב מֵאֵת֙ פְּנֵ֣י הַבַּ֔יִת מִבֵּין֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמִבֵּ֖ין בֵּ֣ית יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ עַל⁠־יֶ֥רֶךְ הַמִּזְבֵּ֖חַ צָפֽוֹנָה׃

And he brought the brazen altar which was before Hashem, from the forefront of the house, from between his altar and the house of Hashem, and put it on the north side of his altar.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וְיַת מַדְבְּחָא דִנְחָשָׁא דִי קֳדָם יְיָ וְקָרֵיב מִן קֳדָם בֵּיתָא מִבֵּין מַדְבְּחָא וּמִבֵּין בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וִיהַב יָתֵיהּ עַל צִידָא דְמַדְבְּחָא צִפּוּנָא.

ואת מזבח הנחשת ויקרב וגו׳ – אי אפשר לומר מזבח הנחשת שעשה משה, שהרי נגנז. ואי אפשר לומר מזבח אבנים שעשה שלמה וקראו מזבח הנחשת (דברי הימים ב ז׳:ז׳), שהרי אי אפשר לקרבו מזוית לזוית אלא אם הורסו, והרי שנינו אש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה מעל המזבח עד שבא מנשה וסילקה, שהוא הרס את המזבח כמו שמצינו באגדת חלק (בבלי זבחים ס״א:). אין לי לפרש מזבח זה אלא בכיורות ומכונות של נחשת שהיו צרכי מזבח, והיו אצל המזבח הקודש, וכשעשה אחז את המזבח לעבודה זרה, סילק את הכיור והקריבו לצד אחר מאת פני הבית, שלא להפסיק בין המזבח שעשה ובין בית י״י, ויתן אותו אצל מזבח הקודש צפונה. ומצינו שפירשו רבותינו דוגמתו (בבלי שבת נ״ה.): ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (יחזקאל ט׳:ב׳) – מזבח הנחושת מי הוה? אמר להם התחילו ממקום שאומרין שירה לפני. הרי כאן לכלי שיר של נחושת קראו מזבח.

And the Copper Altar … he brought, etc. It is impossible to say that this was the Copper Altar that Moshe made, because it was hidden. It is also impossible to say that his was the stone altar that Shelomo made, and he called it the "Copper Altar,⁠"¹ because it was impossible to move it from one corner to another without taking it apart,⁠² but we learned that the fire that descended in Shelomo's time, did not leave the altar until Menashe came and removed it,⁠³ for he demolished the altar, as we find in the Aggadah of [the chapter entitled] "Cheilek.⁠"⁴ I have no way to explain this "[copper] altar" except as [referring to] the basin and the bases of copper, which were accessories of the altar and were near the holy altar. Now, when Achaz made the altar for the idols, he removed the basin and moved it to another side, [farther] away from the Temple, so as not to intervene between the altar he made and the Temple of Adonoy, and he placed it next to the holy altar on the north. We find that our Rabbis⁵ explained a passage in a similar manner, "And they came and stood next to the Copper Altar.⁠"⁶ Did the Copper Altar exist? He said to them, "Begin from the place where they recite songs before Me.⁠" Thus we see here that copper musical instruments are referred to as a "[copper] altar.⁠"⁷

1. II Divrei HaYamim 7:7.

2. Alternatively, "he placed the new altar near the Copper Altar, i.e., near Shelomo's altar which is referred to as the Copper Altar. He placed it closer to the Sanctuary than Shelomo's altar without moving that altar to show that it was important to him (Radak).

3. Maseches Zevachim 61b.

4. See Maseches Sanhedrin 103b.

5. Maseches Shabbos 55a.

6. Yechezkel 9:2.

7. It follows then, that the copper basin which is an accessory to the altar is referred to as "the Copper Altar.⁠"

ואת המזבח הנחשת אשר לפני י״י ויקרב – פתר׳ בלעז: אדשואפרושמת, כלו׳ הסיר והרחיק אותו משם כמו האומרים קרב אליך (ישעיהו ס״ה:ה׳) – שפת׳: רחק ממני שהמזבח שעשה משה היה מכוון כנגד פתח היכל והוא סילקו משם ונתנו על ירך המזבח צפונה ונתן במקומו תבנית המזבח שבדמשק, כך פירש ר׳ מנחם בר חלבו אחי אבא.

ובפתרוני רבנא שלמה ראיתי: ואת מזבח הנחשת אשר לפני י״י ויקרב וגו׳ – אי אפשר לומר מזבח הנחשת שעשה משה שהרי נגנז ואי איפשר לומר מזבח אבנים שעשה שלמה וקראו בדברי הימים מזבח הנחשת שהרי אי אפשר לקרבו מזוית לזוית אלא אם כן הורסו והרי שנינו אש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה מעל המזבח עד שבא מנשה וסילקה שהרי הוא הרס את המזבח כמו שמצינו באגדת חלק, אין לי לפרש מזבח זה אלא בכיורות ומכונות של נחושת שהיו צורכי המזבח והיו אצל המזבח הקודש וכשעשה אחז את המזבח לע״ז סילק את הכיור והקריבו לצד אחר מאת פני הבית שלא יפסיק בין המזבח שעשה ובין בית י״י ויתן אותו אצל מזבח הקודש צפונה. ומצינו שפירשו רבותינו דוגמתו במסכת שבת (בבלי שבת נ״ה.): ויבואו ויעמדו אצל {מזבח הנחושת} (יחזקאל ט׳:ב׳) – מי הוה, אמר להם: התחילו ממקום שאומרין {שירה} לפניי. הרי כאן קראו לכלי שיר של נחשת: מזבח.

ואת המזבח הנחשת אשר לפני י״י – סמוך עם ה״א הידיעה. וכמוהו: הממלכות כנען^א (תהלים קל״ה:י״א). והוא המזבח שעשה שלמה, כמו שפירשתי בבנין הבית (רד״ק מלכים א ח׳:ס״ד). אמר שזה המזבח נתן אותו עם המזבח אשר לפני י״י.

ופירוש: ויקרב מאת פני הבית – הקריב זה המזבח ממזבח הנחשת שהיה בעזרה את פני הבית, הקריב זה יותר לצד הבית, ונתן אותו בין המזבח ובין בית י״י על ירך המזבח לצד צפון.

א. כן בכ״י וטיקן 71, פריס 196, פריס 197, לוצקי 849. בנוסח המקרא שלנו בתהלים קל״ה:י״א: ״ממלכות כנען״. כנראה צ״ל: ״הממלכות הארץ״ (ירמיהו כ״ה:כ״ו), וכן ברד״ק יחזקאל מ׳:כ״ח, מ״ו:י״ט, ונתערבב בטעות הפסוק ״הארץ כנען״ (במדבר ל״ד:ב׳) שמציין רד״ק ירמיהו מ״ח:ל״ב כ״חסר הנסמך״.

וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת – הה״א יתֵרה מכיוון שהוא (= ״הַמִּזְבַּח״) נסמך.⁠¹

1. השווה ריב״ג, אללמע, עמ׳ 361, שו׳ 5 (הרקמה, עמ׳ שעה, ש׳ 5), בעניין הנסמך שאין לידעו על ידי ה״א היידוע, בהזכרת פסוקנו; רד״ק על אתר.

ואת המזבח הנחשת אלהא מזידה לאנה מצ׳אף

ואת המזבח הנחשת אשר לפני י״י – רוצה לומר: שזה המזבח שבנה אוריה היה בחצר הכהנים עם מזבח הנחשת אשר לפני י״י שבנה שלמה והיה זה המזבח השני יותר קרוב אל פני ההיכל כאלו היה מבין המזבח ומבין בית השם אלא שלא היה מכוון לפני הבית אבל אצל ירך המזבח צפונה היה ואפשר ששמהו לפאת צפון להיותם עובדים לצבא השמים והכוכבי׳ הצפוניים הם היותר חזקים בפעולותיהם בזה העולם לפי מה שסדר הש״י מענינם ולזה תמצא פעל השמש יותר חזק במזלות הצפוניים.

ואמרו ואת מזבח הנחשת אשר לפני ה׳, רוצה לומר שהמזבח הזה אשר בנה נתן אותו עם אותו המזבח אשר לפני ה׳ שבנה המלך שלמה, והקריב המזבח הזה הנבנה יותר לצד הבית ונתן אותו בין מזבח הנחשת ובין בית ה׳ על ירך המזבח לצד צפון, כי היה המזבח השני הזה יותר קרוב אל פני ההיכל אלא שלא היה מכוון לפני הבית כי אם אצל המזבח צפונה. ואפשר שעשה זה המזבח לצד צפון, להיותם עובדים לכל צבא השמים, והכוכבים הצפוניים הם היותר חזקים בפעולותיהם בזה העולם כפי מה שסדר השי״ת מענינם, ולזה תמצא פעל השמש יותר חזק במזלות הצפוניים.

ואת המזבח – מזבח החדש שם עם מזבח הנחושת וכו׳ שעשה שלמה, רצה לומר: מזבח אבנים שעשה שלמה, תחת מזבח הנחושת אשר עשה משה במדבר.

ויקרב – מזבח החדש משך ממול פני ההיכל, וחוזר ומפרש שמשכו מבין מזבח הנחושת ומבין בית ה׳, כי מקומו הראוי לו היה בין מזבח הנחושת ובין ההיכל, כי בו צוה להקריב, ולזה מהראוי שלא יפסיק דבר בינו ובין ההיכל, הנה הוא לא העמידו במקום הראוי לו, כי העמידו בצד מזבח הנחושת בצפונו, וקצת מזבח הנחושת הפסיק בינו לבין ההיכל.

ואת מזבח הנחשת ובאשר מזבח של שלמה שהיה תחת מזבח הנחושת במשכן של משה עמד לפני ה׳ נגד פתח ההיכל ולא יכול להעתיקו ממקומו שהיה בנין מחובר, העמיד את המזבח החדש בצד צפונו, אבל הקריב אותו לצד ההיכל יותר מן מזבח הנחושת, בענין שעמד בין המזבח ובין בית ה׳ ויתן אותו בצד צפון של המזבח משוך אל ההיכל למערב, ומ״ש ואת המזבח פי׳ שעל ידי שמזבח הנחושת היה מקומו לפני ה׳ נגד הפתח, ולכן ויקרב מאת פני הבית שהוא מצד המזבח שאצל הפתח הקריבו לצד מערב שיהיה בין המזבח ובין בית ה׳, כאילו הוא קרוב יותר אל ההיכל ממזבח הנחושת והיה בצפון המזבח, ויש לפרש ואת המזבח מוסב למעלה שזרק דם השלמים על מזבח שהביא מדמשק את ועם מזבח הנחושת, שעל שניהם זרק דם השלמים.

לפני ה׳ – לפני אולם הבית בתוך עזרת הכהנים.

ויקרב מאת וגו׳ – הניחו קרוב לפתח שער העזרה, בהסירו אותו (מ״ם מאת היא מ״ם השלילה) מלפני אולם הבית שהיה עומד בין המזבח החדש והאולם, ונתן אותו סמוך לשער העזרה בקרן מזרחית צפונית.

את המזבח הזה שבנה אוריה הכהן, הניח אחז בבית המקדש במקום מזבח הנחושת בחצר הכהנים¹, וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה הוא מזבח האבנים שעשה שלמה² וַיַּקְרֵב – סילק אחז³ מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת למקום אחר בבית המקדש, שלא להפסיק בין המזבח שעשה לבין בית ה׳⁴, והניח אותו מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ שעשה שלמה וּמִבֵּין בֵּית יְהוָה, וַיִּתֵּן אֹתוֹ את המזבח החדש עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה – בצד הצפוני של המזבח שעשה שלמה:

1. רלב״ג.

2. מצודת דוד. ורש״י מבאר כיורות ומכונות של נחשת שהיו צרכי מזבח, משום שלא יתכן שהיה זה המזבח שבנה שלמה משום שלא היה אפשר להזיזו ממקומו, וכן לא יתכן שזהו המזבח שעשה משה משום שהוא נגנז.

3. רש״י.

4. רש״י.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(טו) [וַיְצַוֶּ֣ה] (ויצוהו) הַמֶּֽלֶךְ⁠־אָ֠חָ֠ז אֶת⁠־אוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת⁠־עֹֽלַת⁠־הַבֹּ֩קֶר֩ וְאֶת⁠־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת⁠־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת⁠־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵ֠ת עֹלַ֞ת כׇּל⁠־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכׇל⁠־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכׇל⁠־דַּם⁠־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה⁠־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃

And king Ahaz commanded Urijah the priest, saying, "Upon the great altar offer the morning burnt-offering, and the evening meal-offering, and the king's burnt-offering, and his meal-offering, and the burnt-offering of all the people of the land, and their meal-offering, and their libations; and sprinkle upon it all the blood of the burnt-offering and all the blood of the sacrifice. But the brazen altar shall be for me to seek.⁠"

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וּפַקֵיד מַלְכָּא אָחָז יַת אוּרִיָה כַּהֲנָא לְמֵימָר עַל מַדְבְּחָא רַבָּא אַסֵיק יַת עֲלַת צַפְרָא וְיַת מִנְחַת רַמְשָׁא וְיַת עֲלַת מַלְכָּא וְיַת מִנְחָתֵיהּ וְיַת עֲלַת כָּל עַמָא דְאַרְעָא וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן וְכָל דַם עֲלָתָא וְכָל דַם נִכְסַת קוּדְשַׁיָא עֲלוֹהִי תִּזְרוֹק וּמַדְבְּחָא דִנְחָשָׁא יְהֵי לִי לְבַקָרָא.

לבקר – לפרקים, לכשיעלה בלבי לבקרו.

To visit. At intervals, when it enters my mind to visit it.⁠¹

1. The Copper Altar will be for occasional use, thereby, establishing the new altar as the primary one.

מזבח הגדול – קורא לאותו שהיה שם קודם לכן.

לבקר – לפרקים, לכשיעלה בלבו לבקרו.

ויצוהו המלך אחז – כתוב בוי״ו, וקרי בלא וי״ו. והכתוב הוא כמו: ותראהו את הילד (שמות ב׳:ו׳). וענין אחד הוא הכתיב והקרי.

על המזבח הגדול – זהו המזבח שעשה, ואמר שיהיה הוא עקר, ומזבח י״י כטפל לו. וזהו שאמר: יהיה לי לבקר – כלומר: לפעמים כשארצה לבקרו ולהעלות עליו.

יהיה לי לבקר – כשיעלה בלבי לבקרו.

והנה קרא אחז המזבח ההוא אשר בנה מזבח הגדול כי אולי היה יותר גדול השיעור או מפני שהיה אצל מחשבתו יותר נכבד. ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר ר״ל כי לפעמים ארצה לראותו ולבקרו להעלות עליו.

ולהיותו המזבח השני הזה גדול מהמזבח שבנה שלמה, קראו אחז המזבח הגדול, ולכבדו צוה את הכהן הגדול שיעלו עליו הקרבנות כלם, ומזבח הנחשת יהיה לו לבקר, רוצה לומר יהיה מוטל עליו לבקרו להעלות עליו עולה בזמן מה כפי מה שיעלה על רוחו.

ויצוהו – ויצוה ק׳.

ואת עלת המלך – בספרים מדוייקים הוא״ו בגעיא.

לבקר – לדרוש, כמו: לא יבקר הכהן (ויקרא י״ג:ל״ו).

המזבח הגדול – כי את מזבח החדש עשהו גדול משל שלמה.

עולת הבקר – הוא תמיד של שחר.

מנחת הערב – זה תמיד של בין הערבים.

לבקר – לדרשו בעת מן העתים שיעלה על לבו להקטיר עליו.

וגם צוה ברשעתו שכל הקרבנות יקרבו עליו,

ומזבח הנחשת יהיה רק לבקר לפעמים, באופן שהכהן עשה כל הקרבנות על מזבח הזה.

לבקר – שרש בִקֵר מן שם בֹקֶר דומה לשרש שִחַר מן שם שַחַר, והוראתו דרישה, וכונת המליצה כאן אני מקבל עלי לדרשו איזה יום בשנה ולזבוח עליו.

וַיְצַוֶּה (ויצוהו כתיב) הַמֶּלֶךְ אָחָז ברשעתו¹ אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר – ואמר לו, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הוא המזבח אשר בנה שהיה העיקר² והמכובד³ מבחינתו של אחז, והיה גם כן גדול בגודלו מהמזבח שעשה שלמה⁴, הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר הוא קרבן התמיד של שחר⁵ וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב הוא קרבן התמיד של בין הערביים⁶, וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק והוא יהיה המזבח העיקרי, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת של שלמה, יהיה טָפֵל לו⁷, והוא יִהְיֶה לִּי לשימוש לְבַקֵּר לפעמים, לכשיעלה בלבי⁸ לדרוש ממנו⁹:

1. מלבי״ם.

2. רד״ק .

3. רלב״ג, אברבנאל.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. רד״ק.

8. רש״י.

9. מצודת ציון, כמו לבקש ממנו. וראה גם את פירוש האבן עזרא בויקרא פרק י״ג פס׳ ל״ו שביאר את הכתוב ״לא יבקר הכהן״ – לא יבקש. ומדרש רבה (איכה פ״ב) ביאר שפסלו ועשאו בעל מום.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(טז) וַיַּ֖עַשׂ אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃

And Urijah the priest did according to all that king Ahaz commanded.

תרגום יונתןמקראות שלובותעודהכל

וַעֲבַד אוּרִיָה כַּהֲנָא כְּכֹל דְפַקֵיד מַלְכָּא אָחָז.

וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז:

תרגום יונתןמקראות שלובותהכל

(יז) וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת⁠־הַמִּסְגְּר֣וֹת^א הַמְּכוֹנֹ֗ת^ב וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ (ואת) [אֶת⁠־]הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת⁠־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃

And king Ahaz cut off the borders of the bases, and removed the basin from upon them; and he took down the sea from upon the brazen oxen that were under it, and he put it upon a pavement of stone.

א. אֶת⁠־הַמִּסְגְּר֣וֹת ברויאר ציין ספק געיה בה״א בכתי״ל (והכריע נגד). אבל למרות שהכתב מטושטש כאן בכתי״ל אין רמז אמיתי לגעיה, וכן דעת דותן.

ב. הַמְּכוֹנֹ֗ת =ק,ש1 ומסורת-ל וטברנית (כתיב מלא וי״ו וחסר וי״ו)
• ל!=הַמְּכֹנ֗וֹת (כתיב חסר וי״ו ומלא וי״ו)

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וְקַצִיץ מַלְכָּא אָחָז יַת גְדַנְפֵי בְסִיסַיָא וְאַעְדֵי מִנְהוֹן יַת כִּיוֹרָא וְיַת יַמָא אָחֵית מֵעַל תּוֹרַיָא דִנְחָשָׁא דִתְחוֹתוֹהִי וִיהַב יָתֵיהּ עַל רִצְפַּת אַבְנַיָא.

את המסגרות המכונות – איצטבלאות שהמכונות עשויות עליהם, כמו שנאמר: וזה מעשה המכונות מסגרות להם (מלכים א ז׳:כ״ח).

The frames of the bases. The rows upon which the bases were made,⁠¹ as it is stated, "The bases were made in the following manner: They had frames … "² ³

1. He removed the bases from the ten basins, and out of contempt, he set the basins on a stone floor (Radak).

2. I Melakhim 7:28.

3. See I Melakhim 7:23-27.

את המסגרות המכנות – את טבליות שהמכונות עשויות להם כמו שנ׳: וזה מעשה המכונה מסגרות להם (מלכים א ז׳:כ״ח).

את המסגרות המכונות – סמוך עם הה״א הידיעה, כמו: המזבח הנחשת (מלכים ב ט״ז:י״ד).

ופירוש: קצץ המסגרות המכונות – שהיו סוגרות הכיורות בתוכן, וקצץ אותן מסגרות, והסיר הכיורות. וכן הים הוריד מעל הבקר הנחשת ונתן אותו על מרצפת אבנים. וכן הכיור נתן על מרצפת אבנים.

ובאמרו: את הכיור – הוא שם כלל, כי עשרה כיורות היו. ואחר שאמר: המסגרות המכונות, ידענו כי על הכיורות אמר כן, כי אם אמר על כיור אחד לבדו, לא היה אומר: המכונות, כי אם: המכונה.

וכל זה שעשה לא עשה אלא דרך בזיון והכעסה, כמו שעשה מן המזבח ג״כ, וכמו שכבה את הנרות, וכמו שסגר דלתות בית י״י כדי שלא יכנס שם אדם להקריב, ועשה מזבחות בכל פנה בירושלם כמו שאומר בדברי הימים (דברי הימים ב כ״ח:כ״ד). ומתחלה שם המזבח שעשה לפני מזבח י״י ועשה אותו עקר, ומזבח י״י טפל לו, וכאשר הכעיס עוד, השחית כלי בית האלהים (דברי הימים ב כ״ח:כ״ד), וסגר הדלתות שלא יכנס אדם שם.

אשר תחתיה – זכר הים בלשון נקבה, ובשאר מקומות לשון זכר.

מרצפת אבנים – כמו: רצפת בהט ושש (אסתר א׳:ו׳). וקרקע ההיכל לא היה מרצפת אבנים, כי אם מצופה זהב היה, מרוקע על נסרים של ארז? אלא: מרצפת אבנים – ר״ל שהוא עשה להם מרצפות אבנים במקום המכונות.

אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת – הה״א אשר ב״הַמִּסְגְּרוֹת״ יתֵרה, מכיוון שהיא (= ״הַמִּסְגְּרוֹת״) נסמך. ומובנה – שולי הבסיסים, כמו: ״אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ״ (שמ׳ לה, טז).⁠¹

מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ – היה צריך להיות: ״תחתיו״, מכיוון ש״יָּם״ (פסוקנו) זכר.⁠²

עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים – מדרכה, כלומר משטח עשוי מאבנים.⁠³ ויש אומרים: ״אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה״ (דה״ב ז, ג), והיא מדרכת השַיש אשר באדמת המקדש.⁠⁴

1. ראה ריב״ג, שם; אלאצול, ׳כון׳, עמ׳ 311 (השורשים, עמ׳ 215).

2. השווה רד״ק על אתר, וראה ריב״ג, אללמע, עמ׳ 372 (הרקמה, עמ׳ שפו), שער לט: ״ממה שנהגו בו הזכר מנהג נקבה״.

3. השווה אלפאסי, ׳רצף׳, ב, עמ׳ 624; מנחם, ׳רצף׳, עמ׳ *355; ריב״ג, אלאצול, ׳רצף׳, עמ׳ 687, שו׳ 31 (השורשים, עמ׳ 486); בן ברון, אלמואזנה, ׳רצף׳, עמ׳ 94: על מרצפת אבנים׳ רציף חג׳ארה׳; רד״ק, השורשים, עמ׳ תשיח.

4. כך אבן בלעם, מלכים, עמ׳ 55ב; פרחון, ׳רצף׳: ״⁠ ⁠׳מרצפת אבנים׳ (מל״ב טז, יז) ׳ורצפה עשוי לחצר׳ (יח׳ מ, יז), פ׳ הצעת טבלות של שיש או של אבנים טובות זו דבוקה לזו בדוחק״.

את המסגרות המכונות אלהא אלתי פי המסגרות מזידה לאנהא מצ׳אפה ומענאהא חאפאת אלקואעד מתל את הכיור ואת כנו

מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה חקה תחתיו לאן ים מדכר

על מרצפת אבנים רציף אי^א מצטבה מעמולה מן אחג׳אר וקיל אפים ארץ^ב על הרצפה והו רציף אלרכאם אלדי פי ארץ׳ אלמקדש

א. אי ] ב: או (= או).

ב. אפים ארץ ] הכוונה ל״אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה״ (דה״ב ז, ג), והשינוי הוא כנראה בהשפעת ״אַפַּיִם אֶרֶץ״ שבמל״א א, לא; יש׳ מט, כג.

מרצפת אבנים – כמו ״על רצפת בהט ושש״ (אסתר א׳:ו׳).

את המסגרות המכונות – רוצה לומר: המסגרות מסגרות המכונות והנה הסיר מהם את הכיור ועמד הכיור בזולת כנו וכן עשה לכל הכיורות אשר שם והים הסיר מעל שנים העשר הבקר אשר תחתיו ונתן אותו על רצפת אבנים.

והיה כוונתו בבנין המזבח הזה להכעיס את השם, ולהורות שכלי הבית לא נעשו כי אם מפאת הרצון כפי מה שרצה שלמה, ושכן היה הוא עושה גם כן, ולכן קצץ את המסגרות המכונות, ר״ל מסגרות המכונות, והסיר מעליהם את הכיורות, וגם כן הוריד הים מעל י״ב בקר הנחשת אשר עשה שלמה ויתן אותו על רצפת האבנים.

ואת הכיר – את ק׳.

ויקצץ – ענין כריתה.

המכונות – מלשון כן ובסיס.

הכיור – כעין דוד גדול, עשוי לרחצה.

הים – עשוי כגיגית גדולה.

מרצפת – ענין הצעת אבנים בקרקע.

ויקצץ – כרת את המסגרות של המכונות, והמה הלבזבזין ומחיצות המכונות אשר מתחת לכיורות במלכים א׳ (מלכים א ז׳:כ״ח) שעשה שלמה.

את הכיור – מכל מכונה הסיר את הכיור הנתון עליו.

מעל הבקר הנחושת – כי שלמה העמיד את הים על י״ב בקר נחשת כמו שאמרו במלכים א (מלכים א ז׳:כ״ה), והוא הסיר מהבקרים ההם, ונתנו על רצפת אבנים.

ויקצץ אחר כך הוסיף ברשעתו לקצץ את המכונות ואת המסגרות של המכונות שכבר בארתי (מלכים א ז׳) שהיו מכונות ומסגרות וקצץ שתיהם, וגם הסיר הכיורות שהיו שם והוריד הים של שלמה מעל י״ב בקר, וכמ״ש בדברי הימים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגור את דלתות בית ה׳, באופן ששינה כל עניני כלי המקדש ועניניו כפי חפץ רוחו בשלא האמין כי הכל מיד ה׳ השכיל את כל מלאכת התבנית.

את המסגרות וגו׳ – עיין ביאור כלים אלה במלכים א׳ ז׳.

את הכיור – שעל כל אחת מעשר מכונות, ולא ידענו מדוע עשה כל זאת, אולי מפני גובה המכונות וקומת י״ב הבקר טורח לכהנים לרחוץ מן הכיורות ומן הים, ומדברי הימים ב׳ כ״ח:כ״ד נראה שעשה להכעיס את ה׳.

והוסיף אחז ברשעתו ¹וַיְקַצֵּץ – וְכָרַת² הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הן האיצטבלאות³ אשר הַמְּכֹנוֹת עשויות עליהן⁴ אותן בנה שלמה המלך⁵, וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם – מכל מכונה⁶ אֶת (ואת כתיב) הַכִּיֹּר שהיה נתון עליה⁷, וְאֶת הַיָּם – הגיגית הגדולה⁸ הוֹרִד מֵעַל שנים עשר⁹ הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הניח שלמה המלך¹⁰ תַּחְתֶּיהָ – תחת הים¹¹, וַיִּתֵּן אֹתוֹ – את הים¹² וכל הכיורים¹³ ללא הַכֵּן שלהם¹⁴ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים שבקרקע¹⁵, והכל עשה דרך ביזיון והכעסה¹⁶:

1. מלבי״ם.

2. מצודת דוד.

3. רש״י.

4. רש״י.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. מצודת דוד.

8. מצודת ציון.

9. מצודת דוד.

10. מצודת דוד.

11. רד״ק.

12. רד״ק.

13. רד״ק, רלב״ג.

14. רלב״ג.

15. מצודת ציון.

16. אברבנאל בפס׳ י״ח.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתר׳ תנחום הירושלמי ערביתר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(יח) וְאֶת⁠־[מוּסַ֨ךְ] (מיסך) הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר⁠־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת⁠־מְב֤וֹא הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה^א הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

And the canopy for the Sabbath that they had built in the house, and the king's outer entrance, he removed from the house of Hashem, because of the king of Assyria.

א. הַֽחִיצ֔וֹנָה ל=הַֽחִיצ֔וֹנָה בגעיה ימנית

וְיַת טִיקוּס שַׁבְּתָא דִי בְּנוֹ בְבֵיתָא וְיַת מַעַלְנָא דְמַלְכָּא בְּרָאָה אַסְחַר לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ מִן קֳדָם מַלְכָּא דְאַתּוּר.

מוסך השבת – גג אהל עשוי לצל, לשבת תחתיו בעזרה ביום השבת.

ואת מבוא המלך – שהיה בא בו מביתו לבית י״י דרך החוץ, הסב אותו במקום הצנע.

מפני מלך אשור – שלא יחמוד אותן הכלים, וגם את המבוא הסב, שמא יצטרך להחבא, ויברח בהצנע.

The canopy for Shabbos. The roof of a tent made for shade,⁠¹ to sit under it in the [Temple] courtyard on Shabbos.

And the king's … entrance. [The entrance] through which he would come, from his house to the Beis [Hamikdosh] of Adonoy through the outside,⁠² he changed to a concealed place because of the king of Ashur, so that he would not covet those vessels, and he also changed the entrance, in case he would have to hide and secretly escape.

1. Alternatively, a building in which the mishmar, i.e., the family of kohanim that had served during the week, would stay until after Shabbos. That too he removed (Radak).

2. He sealed up that entrance so that access to the palace could be gained only through the Beis Hamikdosh. This would make an attack on the palace more difficult because now the only access to the palace would be through the Beis Hamikdosh (Ralbag).

מוסך השבת – גג אהל עשוי לצל לשבת תחתיו ביום השבת.

ואת מבוא המלך – שבו היה נכנס מביתו לבית י״י דרך החוץ.

הסב אותו במקום המוצנע מפני מלך אשור – שלא יחמוד מלך אשור אותם כלים ויברח בהצנע.

ואת מיסך השבת – כתיב ביו״ד, וקרי בוי״ו, ואחד הוא. ושרשו: יסך, מענין סכך. שנים שרשים וענין אחד.

ויונתן תרגם: טיקוס שבתא, ובמקצת נוסחאות: ית טקס מדבחא דשבתא. וענינו: בנין שעשו לאנשי המשמר לחסות תחתיו, ובסמכו אותו לשבת, נראה כי למשמר היוצא עשו אותו, שהיה יוצא בשבת והיו פנויים מן העבודה מאותו היום, והיו יושבים שם עד פנות היום שהיו הולכים להם. ולא אמר מה עשה בו, אבל נראה שסתר אותו. והוא סמוך למה שאמר שהוריד הכיור והים כן הוריד זה המסך וסתר אותו.

ואת מבוא המלך החיצונה – מלעיל, והה״א נוספת, כה״א: השערה (דברים כ״ב:ט״ו), החדרה (שופטים ט״ו:א׳). והוא כמו החצון.

והיסב מבוא ביתו שהיה מחוץ, הסב אותו בית י״י, ולא היו נכנסין בו אלא דרך בית י״י, להשגב בו מפני מלך אשור.

מוסך השבת – אמר התרגום ״וית טיכוס שבתא דתכן בביתא״, והוא על משקל מוסב, ושרשו סכך, כלומר סוכה להצטולל בה בשבת, שהוא יום מנוחה. אבן ג׳אנח פי׳ על משקל מעשה ^אמורד שהוא מ״הרודד עמי תחתי״ (תהלים קמ״ד:ב׳). ופי׳ ״מחסה״ המשמרה, כלומר המקום שיחסו בו אנשי המשמרה.

הסב אותה ממקומה אל בית יי׳ – שהוא מקום שאינו נראה תמיד.

א. {לונדון 37r}

ואת מוסך השבת אשר בנו בבית – היה כמו אהל לעמוד שם משמר היוצא עד הערב.

ואת מבוא המלך החיצונה הסב בית י״י – הנה מפני יראתו ממלך אשור סתם מבוא ביתו מחוץ והיו נכנסין בבית המלך דרך בית י״י.

ואת מסך השבת אשר בנו בבית, שהוא בנין עשוי לאנשי משמר היוצא שהיו יושבים בו אותו היום שהיו הולכים להם הורידו, וגם כן סתר וסתם מבוא המלך החיצונה, ר״ל שמפני יראתו ממלך אשור סתם מבוא ביתו מבחוץ והיו נכנסי׳ בבית המלך מדרך בית ה׳. והנה עשה כל מה שעשה אחז בבית ה׳ דרך בזיון והשחת׳ והכעסה אליו יתברך, ולכן עשה מזבח שני בהיות מהדין שיהיה מזבח אחד מפני אחדות הש״י, ועשה מזבחו השני ההדיוט עקר ומזבח ה׳ טפל, וכן נזכר בדברי הימים (דברי הימים ב כ״ח) שכבה הנרות וסגר דלתות בית ה׳, כדי שלא יכנס אדם שם להקריב, ועשה מזבחות בכל פנה בירושלם, ולכן הוריד הים והכיורות על רצפת האבנים, לסימן שבימיו תהיה הירידה לאומה ומהרה יפסד העם והבית כפי מעשיהם. והנה נשאר בספור אחז לספק, כי יראה ממה שנאמר כאן ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם, שלא עשו מלך ישראל ומלך ארם רעה לאחז, וכן כתיב בנבואת ישעיהו (ישעי׳ ז׳ ד׳) שאמר לו אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו, וסותר לזה כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב כ״ח), ויתנהו ה׳ אלהיו ביד ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק, וגם ביד ישראל נתן ויך בו מכה גדולה, ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את ה׳ אלהי אבותם, ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך, וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון וגומר, הנה אם כן יש סתירה בספורים האלה, כי בספר מלכים ובספר ישעיהו נאמר שעלו רצין ובן רמליהו על אחז ולא יכלו להלחם עמו, ובדברי הימים כתוב שכל אחד מהם עשה מכת חרב והרג ואבדן ושללם לבוז, והיא השאלה השלישית אשר הערותי בפרשה. ואמתת הענין הוא, שהם דברים שונים ומלחמות מתחלפות, ראשונה נלחם רצין מלך ארם בערי יהודה וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק, וגם מלך ישראל נלחם ביהודה ויך בו מכה גדולה כמו שנזכר כל זה בדברי הימים, אבל לא באו שני המלכים רצין ובן רמליהו יחד למלחמה ולא עלו על ירושלם, כי כל אחד מהם היה נלחם בעצמו עם בני יהודה, אמנם אחרי כן נועצו לב יחדיו בראותם המכה רבה שעשו בבני יהודה לעלות שניהם יחד ללקחם ולהמלי׳ מלך בתוכה וזה היה בפעם אחרת, ולא רצה השם ית׳ לתת את ירושלם בידיהם, ומזה אמר כאן אז יעלו רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו ירושלם למלחמה וגו׳, וממנה ספר כל מה שספר בספר ישעיהו והוא האמת, והותרה בזה השאלה השלישית. והנה לא נזכר כאן בספר מלכים לפי שהנביא בחר בקצור הענינים, ולכן כוון הסתעפות המלכים ושנות המלכתם כמו שזכרתי פעמים:

מיסך – מוסך ק׳.

החיצונה – במקצת ספרים מלרע ובמדוייקים מלעיל ונמסר עליו לית בטעם מלעיל וכ״כ רד״ק ונמנה ג״כ בסוף מ״ג בשטה חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה.

מוסך – מלשון סכך.

ואת מוסך השבת – גם הוריד את מוסך השבת וגו׳, והוא היה בנין מסוכך ממעל, לשבת תחתיו אנשי המשמר היוצא בשבת, על כי היו פונים אז מעבודה, כי משמר הנכנס באו במקומם, ולזה ישבו תחת צל המוסך, עד פנות היום עת הלכם לביתם.

ואת מבוא המלך – מקום הכניסה של בית המלך, שהיתה מצד החוץ, סבבה אל בית ה׳, להיות מקום הכניסה מבית ה׳, ועשה כן מפני מלך אשור, שלא יבוא עליו מבחוץ פתאום.

ואת מוסך היה מקום לאהל ולצל למשמרות הבאים והיוצאים בשבת,

ואת מבוא שהיה למלך מבוא דרך החוץ לבית ה׳ הסב אותו לפנים, ועל ידי כן בטל שלא יצאו ויכנסו לבית ה׳ כי בא המלך דרך שם, וזה שכתוב בדברי הימים שסגרו דלתות בית ה׳ ומאז כיבו הנרות ובטלו העבודה כמו שכתוב בדברי הימים, וכאן ספר זה בקיצור שעל זה, רמז במ״ש ויתר דברי אחז וכו׳, ובדברי הימים נזכר תועבותיו באורך.

מוסך השבת – מבית המלך שהיה קרוב לבית המקדש (כנראה גם ממעשה עתליה, סימן י״א) עשו מבוא מכוסה להגן משמש ומטר ובו בא המלך מביתו לבית המקדש מדי שבת בשבתו, והיה בנוי מחוץ לבית המקדש והסיבוהו מבפנים, וגם פתח ביתו הסב מבפנים לבית המקדש, כדי שבעוד שאויביו מבקשים ליכנס בביתו ינוס דרך בית המקדש.

וְגם הוריד¹ אֶת מוּסַךְ² (מיסך כתיב) הַשַּׁבָּת הוא היה בנין מסוכך ממעל, לשבת תחתיו אנשי המשמר היוצא בשבת³, אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת – בבית המקדש⁴, וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה בו המלך היה בא מביתו לבית המקדש מבחוץ⁵, הֵסֵב אותו לפנים⁶ במקום הצנע⁷ אל בֵּית יְהוָה שיוכלו להיכנס אליו רק דרך בית ה׳⁸, ועשה כן מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר שלא יחמוד את הכלים של בית המקדש⁹ ויבוא אליו מבחוץ לביתו פתאום¹⁰, ולכן גם את המבוא הסב, שמא יצטרך להתחבא ויוכל לברוח בהצנע¹¹, ועי״ז לא יכלו להיכנס ולצאת לבית ה׳ כי המלך היה בא דרך שם¹²:

1. מצודת דוד.

2. מלשון סכך, מצודת ציון.

3. מצודת דוד.

4. לא מפורש מה עשה במוסך השבת, אבל נראה שהרס אותו, רד״ק.

5. רש״י.

6. מלבי״ם.

7. רש״י.

8. מצודת דוד.

9. רש״י.

10. מצודת דוד.

11. רש״י.

12. מלבי״ם.

(יט) וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא⁠־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃

Now the rest of the acts of Ahaz which he did, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Judah?

מקבילות במקראתרגום יונתןמקראות שלובותעודהכל

(יט-כ) מות אחז * – דברי הימים ב כ״ח:כ״ו-כ״ז

וּשְׁאַר פִּתְגָמֵי אָחָז דַעֲבַד הֲלָא אִינוּן כְּתִיבִין עַל סְפַר פִּתְגָמֵי יוֹמַיָא לְמַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:

מקבילות במקראתרגום יונתןמקראות שלובותהכל

(כ) וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם⁠־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

And Ahaz slept with his fathers, and he was buried with his fathers in the city of David; and Hezekiah his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום יונתןרלב״גמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

וּשְׁכִיב אָחָז עִם אֲבָהָתוֹהִי וְאִתְקְבַר עִם אֲבָהָתוֹהִי בְּקַרְתָּא דְדָוִד וּמְלַךְ חִזְקִיָהוּ בְרֵיהּ תְּחוֹתוֹהִי.

ויקבר עם אבותיו בעיר דוד – באר בספר ד״ה כי לא הביאוהו לקברי מלכי בית ישראל.

וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד כי לא הביאוהו לקברי מלכי בית ישראל¹ וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: פ

1. רלב״ג.

מקבילות במקראתרגום יונתןרלב״גמקראות שלובותהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון