(הקדמה)
פרשת ארבע עשרה תספר ארבעת המלכים אשר מלכו בישראל יוצא חלצי יהוא בן נמשי, כאשר יעדו יתברך בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל, והם יהואחז בנו ויואש בן יהואחז וירבעם בן יואש, שבימיו מת אלישע, וזכריהו בן ירבעם, ותספר בזה המלכים שמלכו ביהודה בימיהם, וגם כן המלחמה שהיה בין אמציה מלך יהודה ובין יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל. תחלת הפרשה בשנת עשרים ושלש ליואש בן אחזיהו וגומר עד שלום בן יבש מלך וגומר. והנה שאלתי בפרשה הזאת שש השאלות:
השאלה הראשונה במה שאמר בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן יהוא על ישראל, וזה כי כבר נכתב למעלה שבשנת שבע ליהוא מלך יהואש, ויהוא מלך עשרים ושמנה שנים, הנה אם כן בשנת עשרים ואחת שנה ליהואש מלך יהודה מת יהוא ומלך בנו יהואחז, לא בשנת עשרים ושלש כמו שאמר כאן:
השאלה השנית במה שאמר כאן בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה מלך יהואש בן יהואחז על ישראל, ואם היה שיהואחז מלך יהודה מלך בשנת שלשים ושלש למלכות יהואש מלך יהודה וימלוך שבע עשרה שנה, אם כן בשנת הארבעים ליהואש מלך יהודה מלך יהואש בן יהואחז מלך ישראל לא בשנת שלשים ושבע:
השאלה השלישית במה שאמר בכאן ויתר דברי יואש וכל אשר עשה וגומר וישכב יואש עם אבותיו וגומר, ויקשה זה מאד מפנים. האחד שאיך השלים ספור יהואש וספר ממלכות ירבעם בנו ואחרי זה יספר כל עניני יואש ומלחמותיו? והיה ראוי שיגיד כל זה קודם ספור מיתתו וקבורתו. השני מאשר בא כל זה כאן בכפל, כי הנה אחרי זה כשהשלים מלחמת יהואש עם אמציה מלך יהודה באו הפסוקים האלה מלה במלה, ויתר דברי יהואש וגומר וישכב יהואש עם אבותיו וגומר. השלישי איך יאמר ויתר דברי יהואש וגבורותיו ואשר נלחם עם אמציה מלך יהודה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים וגומר? והנה זאת המלחמה כתובה בכאן, ולמה יאמר הלא הם כתובים על ספר דברי הימים?
השאלה הרביעית בענין החצים אשר צוה אלישע ליואש מלך ישראל שיורה לתשועתו בארם, כי אם היה רצון השם לחמול על עמו בזכות האבות ושלא יכלו בידי ארם, מה צורך היה בענין החצים כי אם להודיע שיתן את ארם בידיו כמו שעשה במלחמות אחרות שעשו מלכי ישראל עם ארם ואדום ומואב? ולמה התקצף איש האלהים על מלך ישראל שלא ירה כי אם שלש פעמים? והיה ראוי שיצוהו ירה עוד, כי לא היה תלוי הדבר במנין החצים אשר ירה מעצמו כי אם בגזרת האלהים ורצונו ועל החצים אשר יורה במצות הנביא:
השאלה החמשית בנס אשר עשו עצמות אלישע אחרי מותו שהחיה את המת שנקבר אצלו, וזה כי הנה הנביאים יפעלו הנסים והנפלאות בהדבקותם בו יתברך, כי אז יגזרו אומר ויקם להם, ואחרי שבמותם נפסק אותו דבקות איך יהיה אפשר שבזולת דבקות יעשו העצמות היבשות נס תחיית המתים כזה? הלא ראית שכאשר אליהו ואלישע בחייהם הוצרכו להחיות את המת הרבו בתפלותיהם ועשו מעשים רשומים בהשתטחם עליהם כמו שנזכר בספוריהם, ואיך מזולת כל זה יעשו עצמותיו אותו הנס עצמו? כל שכן שהיה הנס לבלתי תכלית, כי מה היה המונע שישכבו עצמות הנביא עם עצמות איש אחר? כי אם היות שיתחלפו בקדושותיהם ונבואותיהם כל זה הוא מצד נפשם, אבל מצד גופם יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם:
השאלה הששית אם היה אמציהו בן יהואש מלך יהודה ירא אלהים וסר מרע ויהואש בן יהואחז מלך ישראל היה עובד עבודה זרה, וכמו שאמר ויעש הרע בעיני ה׳, למה אם כן היה מענשו של אמציהו שנפל ביד יואש מלך ישראל וינגף יהודה לפניו, ותפש את אמציהו ויביאהו ירושלם שבוי ותפוס ויפרוץ חומת ירושלם ויקח כל הכסף וכל הזהב אשר מצא בבית ה׳ ובבית המלך? והנה ביואש כתוב ויעש הרע בעיני ה׳ ובאמציהו ויעש הישר בעיני ה׳.
והנני מפרש פסוקי הפרשה באופן יותרו השאלות והספקות האלה כלם:
(א) בשנת עשרים ושלש וגומר אחרי שספר הכתוב שמת יהוא בן נמשי ומה שיעדו השם יתברך שבני רבעים ישבו לו על כסא ישראל, יזכור איך נתקיים זה, ואמר שמלך יהואחז בנו על ישראל שבע עשרה שנה, ושהיתה המלכתו בשנת עשרים ושלש למלכות יהואש בן אחזיהו מלך יהודה. וכבר יקשה על זה מה ששאלתי, שהרי בשנת שבע ליהוא מלך יהואש, ויהוא מלך עשרים ושמונה שנה, הנה אם כן בשנת עשרים ואחת ליהואש מת יהוא ומלך יהואחז בנו, ואיך אמר כאן בשנת עשרים ושלשה? אבל תשובת זה כבר התבאר ממה שכתבתי למעלה, והוא שהיו שתי שנים מאלה מקוטעות, כי מה שאמר בשנת שבע ליהוא מלך יהואש הוא בתחלת שבע, ומה שאמר כאן בשנת עשרים ושלש הוא גם כן בתחלת אותו שנה, ולכן מנה אותם עשרים ושלש שהיו עשרים ואחת שלמים, והותרה בזה השאלה הראשונה אשר שאלתי: