Hoshea 11 – הושע יא‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲנָא בְמַלְאָךְ שְׁלִיחַ מִן קָדָמַי דַבְּרֵית בְּאוֹרַח תַּקְנָא לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַלְתִּינוּן כִּדְעַל דַרְעִין וְלָא יָדְעִין דְמִן קָדָמַי מִתְרַחֵים עֲלֵיהוֹן.

רמז תקכח

ואנכי תרגלתי לאפרים – כתיב. ויסע מלאך האלהים וגו׳, ר׳ יהודה אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה בדרך והיה בנו מנהיג לפניו, באו לסטים לשבותו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו, בא זאב נטלו מאחריו ונתנו לפניו, באו לסטים לפניו זאב לאחריו נטלו על זרועותיו שנאמר ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, התחיל הבן מצטער מפני החמה פרש עליו בגדו שנאמר פרש ענן למסך, רעב האכילו לחם הנני ממטיר לכם לחם וגו׳, צמא השקהו מים שנאמר ויוציא נוזלים מסלע.

דבר אחר: תרגלתי לאפרים – ר׳ הונא ור׳ ברכיה בריה דר׳ אבהו משל למלך שהיה לו בן בכה נתנו על ארכבותיו ואנכי תרגלתי לאפרים, בכה נתנו על זרועותיו שנאמר קחם על זרועותיו, בכה נתנו על כתפו שנאמר ארכיב אפרים, טנף עליו השליכו לארץ, לא היה אסקותיה כמחתותיה, מסקותיה צבחר צבחר, מחתותיה כוליה כחדא השליך משמים ארץ תפארת ישראל.

ד״א תרגלתי תרתי ורגלתי רוח הקדש לברך לאפרים, אימתי קחם על זרועותיו – בשעה שאמר יעקב ליוסף קחם נא אלי ואברכם בזכותו של מי בזכותו של יוסף בחבלי אדם אמשכם.

ואנכי תרגלתי לאפרים קחם וגו׳ – שלחתי לפניהם מנהיג המרגילם בנחת.

קחם על זרועותיו – זה משה שנאמר בו כאשר ישא האומן את היונק (במדבר י״א:י״ב).

תרגלתי – כמו הרגלתי ואין לו דמיון.

ולא ידעו כי רפאתים – יודעין היו אלא שדשו בעקב עשו עצמם כלא יודעים ואגדה במדרש רבי תנחומא דרשו כלפי בני יוסף כשהביאם לפני יעקב לברכם ראה יעקב רשעים עתידים לצאת מאפרים ירבע׳ ואחאב ונסתלקה ממנו רוה״ק ויאמר מי אלה (בראשית מ״ח:ח׳) בקש יוסף רחמים ושרתה רוח הקודש על יעקב וברכם זהו ואנכי תרגלתי רוחי על יעקב לצורך אפרים ולקחם על זרועותיו.

But I sent to train Ephraim, he took them etc. I sent a leader before them who would train them gently.

he took them on his arms This is Moshe, concerning whom it is stated: "As the nursing father carries the sucking child" (Bemidbar 11:12).

The form תִּרְגַּלְתִּי is like הִרגַּלְתִּי, I trained, or accustomed, and there is no similar form in Scripture.

but they did not know that I healed them They, in fact, knew, but they trod with their heels; they pretended not to know. The Aggadah in the Midrash of Rabbi Tanhuma (Bereshit 48:1) expounds it in reference to the sons of Joseph. When he brought them before Jacob to bless them, Jacob perceived wicked men destined to come from Ephraim, viz. Jeroboam and Ahab, and the Holy Spirit left him, "and he said: Who are these?⁠" Joseph prayed for mercy, and the Holy Spirit rested on Jacob and he blessed them. This is the meaning of: And I trained My spirit upon Jacob for Ephraim's benefit, and he took them on his arms.

ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו – בתחילה הוצאתי אותם מארץ מצרים על ידי משה ואהרן, לסוף ארבעים שנה שהלכו במדבר, תרגלתי – הכנסתים לארץ ישראל על ידי יהושע בן נון למטה אפרים, ולקח אותם על זרועותיו והביאן לארץ ישראל.

ולא ידעו כי רפאתים^א – הם היו יודעים.⁠^ב

א. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777, פירנצה II.24. בכ״י ברסלאו 104: ריפאתם.

ב. כן גם ברש״י.

ואנכי תירגלתי לאפרים – פת׳: הנהגתי ונהלתי {אותם ל}⁠ארץ ישר׳ על ידי יהושע, כעניין ש⁠{נ׳:} חזק ואמץ כי אתה תביא את העם אל הארץ אשר נש⁠{בע י״י} לאבתם ואתה תנחילנה אתם (דברים ל״א:ז׳).

קח⁠{ם} על זרועותיו – כאשר ישא האומן את היונק (במדבר י״א:י״ב). על זה יסד ר׳ אלעזר קליר (מוסף יום א׳ של פסח): תירגלם נשאם בשכם כאומן {בן} נטל.

ואנכי תירגלתי וגו׳ – מתורגם: ואנא במלאך שליח מן קדמיי דברית באורח תקנא ישר׳ ונטלנ⁠{תינון} כיד על דרעין ולא ידעין דמן קדמיי מתרחם עליהון.

ואנכי תרגלתי – כלומ׳: הרגלתי אותם, כמו האשה שמרגלת בנה מעט מעט.

ואנכי – גמלתי להם טובות.

תרגלתי לאפרים – כשלא היה בו כח, כאשה המדדה^א והמרגלת את בנה הקטן לפניה, וכשאינו יכול לילך לוקחת אותו על זרועותיה,

וכשהיה בהם מכה ורפאתים, גם זה לא ידעו ולא הכירו, כי אני רפאתים.

א. בכ״י: המרדה.

ואנכי תרגלתי לאפרים – זכר אפרים לפי שהוא עשה העגלים. אמר ואיך יגמלו לי זאת, כי אנכי עשיתי להם כמה טובות והרגלתים לרגלם ולא הטרחתים במצותי ובעבודתי.

תרגלתי – עניין הרגל. והתיו במקום ה״א הרגלתי, כן דעת המדקדקים. ורבי אחי רבי משה אמר כי הוא שם, תרגלתי בפלס תפארתי (ישעיה מ״ו:י״ג). ואע״פ שבאה המלה מלעיל, המשקל אחד הוא.

ולפי שהמשילו לנער אמר עליו זה הלשון, כמו שמרגילים הנער לילך מעט מעט, כן כשהסעתים ממסע אל מסע בהוציאי אותם ממצרים, הסעתים מעט מעט בלי טורח, הענן הולך לפניהם יומם ועמוד אש לילה ¹.

קחם על זרועותיו – המנהיג שנתתי להם, והוא משה, לקח אותם על זרועותיו כמו שאמר כאשר ישא האומן את היונק (במדבר י״א:י״ב).

ולא ידעו כי רפאתים – לא הכירו כי אני הרופא אותם מכל מחלה ומכל צרה כמו שאמר כי אני י״י רופאיך (שמות ט״ו:כ״ו).

קחם – בחסרון פ״א הפועל והוא כמו לקחם.

ויונתן תרגם: ואנא במלאך שליח מן קדמי דברית באורח תקנא לישראל ונטלתינון כד על דרעי [ולא ידעו דמן קדמי מתרחם עליהון^א].

1. השוו ללשון הפסוק בבמדבר י״ד:י״ד

א. המוקף נוסף מכ״י אוקספורד 33. ובכ״י וטיקן 71 אינו.

והנה לא קרא לאפרים היותו כפוי טובה כ״א לפי שאנכי תרגלתי לאפרים וכבר כתבו המפרשים שהתי״ו היא במקום ה״א כמו הרגלתי, ולפי שהאדם הולך ברגליו נקראת ההליכה רגיל והאדם ההולך נקרא מרגל ושאמר הכתוב אנכי הולכתי לאפרים ירמוז למסעות המדבר שהוא תכלית הדבוק והאהבה ואע״פ כן הוא לקח אותם הפסילים והעגלים שזכר על זרועותיו לעובדם כי שכח כל מה שהטיבותי עמהם ולא ידעו כי רפאתים מחליים וצרות רבות ולכן לקחו הבעלים לעבדם, ובמדרש תנחומא (ויחי ו, א) דרשוהו על בני יוסף כשהביאם לפני יעקב לברכם וראה יעקב ירבעם ואחאב הרשעים העתידין לצאת מאפרים ונסתלקה ממנו רוה״ק ואמר מי אלה בקש יוסף רחמים ושרתה שכינה על יעקב וברכם שנאמר ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי:

וכפי הפשט היותר נכון בפי׳ הפסוק הזה הוא שתרגלתי הוא מלשון שליחותי כי על כן יקראו השלוחים לתור מרגלים ויאמר השם אנכי שלחתי לאפרים מי שקחם על זרועותיו והוא משה רבינו ששלח להוציאם ממצרים כי אפרים רומז בכאן לכל עשרת השבטים, ומפני שהוציאם משה ממצרים כאשר ישא האומן את היונק על זרועותיו לכן לא ידעו כי אני רפאתים שהם היו מיחסים היציאה למשה כמו שנאמר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים למה זה העליתנו ממצרים (שמות יז, ג) ורבים ככה, ולא היו מיחסים היציאה אלי והוא אומרו ולא ידעו כי רפאתים ואין הדבר כן כי משה היה שליח בדבר ההוא ולא פועל עצמי.

קחם על זרועתיו – כולו קמוץ ועיין בספר הרכבה מר׳ אליה המדקדק.

תרגלתי – כמו הרגלתי.

ואנכי – הלא אנכי הרגלתי את אפרים שהאומן יקחם על זרועותיו בחמלה רבה ר״ל נתתי להם מנהיג טוב להוליכם בנחת וזה משה שנאמר כי כאשר ישא האומן את היונק (במדבר י״א:י״ב).

ולא ידעו – אינם משימים לב לדעת שרפואתם והצלתם בא ממני.

תרגלתי – כבר הזכירו חכמי הלשון האחרונים כי יש עוד בנין תפעל וסימנו תי״ו בראש, ובזה אמר תרגלתי, נעשיתי רגל לאפרים, דהיינו הדום רגליו. וכן פרשתי מ״ש (תהלות ע״ה) אנכי תכנתי עמודיה, ששרשו כן עיי״ש. ובירמיהו (כ״ה ל״ד) ותפוצותיכם, עיין בק״א להמכלול מהרד״ק דפוס חדש דף קצ״ט.

קחם – פעל עבר שהוא לקח אותם (את הבעלים שנזכר בפסוק הקודם).

ואנכי תרגלתי לאפרים – אני הרגל של אפרים, היינו אני ההדום שעלי עומד אפרים ואני הרגל הנושא אותו, קחם על זרועותיו רוצה לומר אני הרגל לאפרים אשר הוא לוקח אותם (את הבעלים) על זרועותיו, מצייר שאפרים לוקח את הבעלים ונושאם על זרועותיו, ועומד עם הבעלים אשר על זרועותיו עלי ואני הרגל ומקום כפות רגליו, כי הבעלים מנושאים מן עובדיהם, ואני הוא הנושא את בריותי, ולא ידעו כי רפאתים – ובעת שימצאו רפואה מחלים חושבים כי הבעל שהוא נושא אותו רפא אותו ואינם יודעים שאני הרופא והמושיע לא הפסל.

תרגלתי – יש להניח שהיה כתוב ארגלתי ע״ד וכל מלבושי אגאלתי (ישעיהו ס״ג:ג׳), ונתחלפה אות אל״ף בת״ו הדומה לה בכתב העברי הקדמון, והרבה דוגמאות יש להביא בתנ״ך מחילוף זה, ונביא מהם אחת – אריק אחריהם (יחזקאל ה׳:ב׳) שבלי ספק ראוי תריק, רק ששם השינוי להפך.

קחם – לקח אותם הלוקח, שהוא הנביא, ונשאם כאשר ישא האומן את היונק.

רפאתים – שרש רפא משמש לא בלבד להסיר המחלה אבל ג״כ למנוע שלא תבוא (כי אני ה׳ רופאך, פרשת בשלח), וכאן ר״ל שמרתים מכל רע.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון