Divrei HaYamim II 24 – דברי הימים ב כד‏ – Mikraot Gedolot

(א) בֶּן⁠־שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ יֹאָ֣שׁ בְּמׇלְכ֔וֹ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

Joash was seven years old when he began to reign; and he reigned forty years in Jerusalem; and his mother's name was Zibiah of Beer-sheba.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

(א-יד) מלכות יואש * – מלכים ב י״ב:א׳-י״ז

בַּר שְׁבַע שְׁנִין יוֹאָשׁ כַּד מְלַךְ וְאַרְבְּעִין שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְשׁוּם אִמֵיהּ צִבְיָה מִבְּאֵר (ס״א מִבְּאֵרָא דְשָׁבַע) שָׁבַע.

בן שבע – מלכים שם כ״ד, ושם כתוב כל ימיו – ופי׳ עזרא שרק כל ימי חיי יהוידע שאח״כ חטא כמ״ש בפי״ח.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמלבי״םהכל

(ב) וַיַּ֧עַשׂ יוֹאָ֛שׁ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ כׇּל⁠־יְמֵ֖י יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃

And Joash did that which was right in the eyes of Hashem all the days of Jehoiada the priest.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבַד יוֹאָשׁ דְכָשַׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל יוֹמַיָא דִיהוֹיָדָע כַּהֲנָא.

^א{כל ימי יהוידע –} ומה שאמר^ב במקרא: ויעש יהואש הישר בעיני ה׳ כל ימיו (מלכים ב י״ב:ג׳) אינו אומר^ג אלא כל ימיו של יהוידע שהורהו, אבל לאחר שמת יהוידע נתחמץ.

א. בכתבי היד הפירושים לפרק כ״ד נמצאים באמצע פרק ל׳.

ב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853, ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״ומעל מה שאומר״

ג. כך בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5, מוסקבה 853. חסר במהד׳ קירכהיים

כל ימי יהוידע – ובמלכים כתיב כל ימיו אשר הורהו הכהן (מלכים ב י״ב:ג׳) אבל לאחר שמת אז באו שרי המלך להשתחוות לו לעשותו קדש ובמדרש מפורש לפי שנטמן בבית קדש הקדשים ולא הוזק אמרו כדי אתה להיות אלוה.

all the days of Jehoiada And in II Kings (12:3) it is written: "all his days, [he did] that which Jehoiada the priest instructed him,⁠" but after he died, the officers of the king came to prostrate themselves to him and to deify him (below verse 17). In the midrash (Exod. Rabbah 8:2, Tan. Buber, Va'era) it is explained that, because he hid in the Holy of Holies and was not harmed, they said, "You are fit to be a god.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״יהכל

(ג) וַיִּשָּׂא⁠־ל֥וֹ יְהוֹיָדָ֖ע נָשִׁ֣ים שְׁתָּ֑יִם וַיּ֖וֹלֶד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃

And Jehoiada took for himself two wives; and he fathered sons and daughters.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספימלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּנְסִיב לֵיהּ יְהוֹיָדָע נְשִׁין תַּרְתֵּין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן.

ויולד בנים ובנות – לפי שנאמר למטה שהרג יואש את בני יהוידע (דברי הימים ב כ״ד:כ״ה) הוצרך לומר שהיו לו בנים.

and he begot sons and daughters Because it says below (verse 25) that Joash slew the sons of Jehoiada, it was necessary to note that he had sons.

וישא לו יהוידע נשים שתים – כענין ויַשיא, והכל נכון. והטעם: כי יהוידע הרים מכלל הבנות שתים, ונתנם ליואש לאשה, וזה יעוד על חכמת יהוידע כי די בשתים, כל שכן כי אחריו: ויולד בנים ובנות, ומה חפץ עוד.

וישא – כבר הק׳ איך נשא ב׳ נשים והוא כ״ג, ויל״פ שנשא זו אח״ז, ומודיע שאע״פ שהיה בן תשעים שנה נשא שתי נערות בתולות (דכ״ג אסור לקחת בוגרת), והם מתו בחייו והוא הוליד עוד בנים ובנות, כמ״ש (תהלים צ״ב:ט״ו) עוד ינובון בשיבה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספימלבי״םהכל

(ד) וַיְהִ֖י אַחֲרֵי⁠־כֵ֑ן הָיָה֙ עִם⁠־לֵ֣ב יוֹאָ֔שׁ לְחַדֵּ֖שׁ אֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And it came to pass after this, that Joash decided to restore the house of Hashem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה מִן בָּתַר כְּדֵין הֲוָה עִם לִבֵּיהּ דְיוֹאָשׁ לְחַדָתָא יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

לחדש – לתקנו ולבנות מה מחדש.

ויהי – ספור זה נזכר במלכים בפנים אחרות, וכבר בארתי שם שהם שני ספורים מחולקים, שם יספר שתקן שכהנים יקחו לעצמם כל הנדרים והנדבות ועליהם יוטל לתקן את בדק הבית הרגיל, והם לא תקנו את בדק הבית, ופה יספר ענין אחר שיואש רצה לחדש את בית ה׳ – היינו להעמידו ביופיו כמו שהיה בעת הבנין, ועל זה לא יספיקו הנדרים ונדבות, ולתכלית זה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(ה) וַיִּקְבֹּץ֮ אֶת⁠־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה וְקִבְצוּ֩ מִכׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֨ל כֶּ֜סֶף לְחַזֵּ֣ק׀ אֶת⁠־בֵּ֣ית אֱלֹהֵיכֶ֗ם מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תְּמַהֲר֣וּ לַדָּבָ֑ר וְלֹ֥א מִהֲר֖וּ הַלְוִיִּֽם׃

And he gathered together the priests and the Levites, and said to them, "Go out to the cities of Judah, and gather of all Israel money to repair the house of your God from year to year, and see that you do the matter quickly.⁠" However the Levites did not do it quickly.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּכְנַשׁ יַת כַּהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי וַאֲמַר לְהוֹן פּוּקוּ לְקִרְוֵי יְהוּדָה וּכְנוּשׁוּ מִן כָּל יִשְרָאֵל כַּסְפָּא לְתַקָפָא יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אֱלָהָכוֹן מִסַת שְׁנָה בִּשְׁנָה וְאַתּוּן תְּסַרְהֲבוּן לְמַלָלָא וְלָא סַרְהִיבוּ לֵיוָאֵי.

וקבצו מכל ישראל – כלומר קבצו אותו כסף שהיו ישראל נותנים מדי שנה בשנה כדכתיב כל העובר על הפקודים (שמות ל׳:י״ד) ובמלכים כל כסף הקדשים אשר יובא בית י״י כסף עובר וגו׳ (מלכים ב י״ב:ה׳) ששלש כספי׳ היו כסף עובר שקלים בכל שנה שנאמר כל העובר על הפקודים (שמות ל׳:י״ד), עובר על שם העובר, כסף נפשות ערכו (מלכים ב י״ב:ה׳), על איש שהתנדב ערך נפשו כמו האומר ערכי עלי, וכל כסף אשר יעלה על לב איש (מלכים ב י״ב:ה׳) נדבה לבדק הבית.

ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים – מפורש בטוב שאמר המלך יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו (מלכים ב י״ב:ו׳) ויתעצלו בדבר להטריח מכריהם וכשראה המלך כן אמר להם ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנוהו (מלכים ב י״ב:ח׳), זהו שאמר כאן ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים.

and gather money from all Israel i.e., Gather the money that the Israelites were accustomed to giving yearly, as it is written (Exod. 30:14): "Each one included in the census,⁠" and in II Kings (12:5): "All money of the hallowed things that is brought to the House of the Lord, in current money, etc.⁠" There were three types of money: (1) the money of all those counted in the census, viz. the shekels for every year, as it is said (Exod. 30:14): "Each one included in the census,⁠" lit., "[the money of anyone] who passes,⁠" reminiscent of "each one who passes.⁠" (2) Personal donations – money donated by individuals to reflect the value of their souls, like one who says, "My value shall be incumbent upon me to donate.⁠" (3) All donations inspired by a person's heart for the repairs of the Temple.

and hasten to the matter,⁠" but the Levites did not hasten It is explained in II Kings (12:6f.) that the king said, "Let the priests take [the money] for themselves, each one from his acquaintance,⁠" but they neglected to impose upon their acquaintances, and when the king saw this, he said to them, (ibid. verse 8): "Do not take money from your acquaintances [any longer], but deliver it for the repairs of the House.⁠" This is what is written here: "'and hasten to the matter,' but the Levites did not hasten.⁠"

ויקבוץ את הכהנים והלוים וגו׳ – הנה באר בזה המקום מה שקצר זכרו בספר מלכים והנה הגביל תחלה שיקחו הכהנים הכסף מכל ישראל והוא מחצית השקל שהוגבל בתורה לכל איש ואיש והיא משאת משה עבד י״י לחזק את בית האלהים כי בני עתליה פרצו את בית האלהי׳ וכל קדשי בית י״י עשו לבעלים ולא השאירו שם דבר וצוה ואתם שישמרו לדבר לחזק את בדק הבית וצוה שיושם כל הכסף ההוא בארון בשער בית י״י ויתנו חור בדלתו ומשם היו משליכים לארון.

הכהנים והלוים – במקצת דפוסים ישנים כתוב הלוים בלא וא״ו וטעות נפל בהם.

מדי – מתי ר״ל בכל עת שנה ושנה כמו מדי עלותה (שמואל א א׳:ז׳).

מדי שנה בשנה – להוצאות התקון הצריך בכל שנה ושנה.

תמהרו לדבר – לכו מהרה וקבצו הכסף.

ויקבץ – צוה שהכהנים והלוים יצאו לערי יהודה ויקבצו כסף לזה, ושכן יעשו שנה בשנה, והלוים לא מהרו לעשות פקודתו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֘לֶךְ֮ לִיהוֹיָדָ֣ע הָרֹאשׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֙וּעַ֙ לֹא⁠־דָרַ֣שְׁתָּ עַל⁠־הַלְוִיִּ֔ם לְהָבִ֞יא מִיהוּדָ֣ה וּמִירוּשָׁלַ֗͏ִם אֶת⁠־מַשְׂאַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶבֶד⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וְהַקָּהָ֖ל לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְאֹ֖הֶל הָעֵדֽוּת׃

And the king called for Jehoiada the chief, and to him, "Why have you not required of the Levites to bring in out of Judah and out of Jerusalem the tax of Moses the servant of Hashem, and of the congregation of Israel, for the tent of the testimony?⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ו-ט) מחצית השקל (קישור לעיון) – שמות ל׳:י״ב-ט״ז, שמות ל״ח:כ״ד-כ״ו, נחמיה י׳:ל״ג

וּקְרָא מַלְכָּא לִיהוֹיָדָע אֲמַרְכְּלָא דִי מְמַנָא עַל רֵישָׁא וַאֲמַר לֵיהּ מָא דֵין לָא תְבַעְתָּא עַל לֵיוָאֵי לְאַיְתָאָה מִיהוּדָה וּמִירוּשְׁלֵם יַת מַשְׁכַּן זִמְנָא דְמשֶׁה עַבְדָא דַייָ וּקְהָלָא דְיִשְרָאֵל עִם מַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא.

את משאת משה עבד ה׳. הוא מתכוון לשקלים, כלומר, למה שהשליח הטיל עליהם במצות מחצית השקל, להשלים בכך מה שנמנע מבנין הבית.

משאת משה עבד י״י – כלומר שקלים שצוה עליהם במדבר.

משאת – על שם כי תשא.

the tax of Moses the servant of the Lord i.e., the shekels which he mandated upon them in the desert.

the tax of – Heb. מַשְׂאַת, reminiscent of (Exod. 30:12): "When you take (כִּי תִשָּׂא) [the sum].⁠"

את משאת משה עבד יי׳ – ¹הוא כסף שקלים, מחצית השקל שהיה כל ישראל נותן פעם אחת לשנה, כמו שכת׳ בתורה ״כי תשא את ראש בני ישראל״ (שמות ל׳:י״ב); ²ומפני זה קראו ״משאת״, על שם ״כי תשא״. ³ובמלכים כת׳ שלשה כספים (מלכים ב י״ב:ה׳): ״כסף עובר״, והוא מחצית השקל, כמו שאומ׳ ״כל העובר על הפקודים״ (שמות ל׳:י״ג); ״איש כסף נפשות ערכו״, ⁴הוא האומ׳ ״ערכי עלי״ ⁵או ״ערך פלוני עלי״; ״כל כסף אשר יעלה על לב איש״, הוא המתנדב לבדק הבית.

⁶והקהל לישראל – פי׳: משאת משה עבד יי׳ והקהל, שצוה משה לישראל להביאו במדבר לאהל העדות (שמות ל׳:ט״ז).

1. הוא כסף שקלים וכו׳. השוו המיוחס לרש״י. לעומת כן, ראו התרגום על כל הפסוק.

2. ומפני זה...⁠״כי תשא״. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק. כך נמצא גם בדבריו על מלכים ב י״ב:ה׳.

3. ובמלכים כת׳ שלשה כספים. ר״ל: באותו פסוק במלכים מתייחס יהואש לשלשה סוגי תרומות, כמו שרד״ק הולך ומבאר. והשוו דבריו שם.

4. הוא האומר ״ערכי עלי״. ראו משנה ערכין ה׳:ב׳.

5. או ״ערך פלוני עלי״. ראו שם משנה ד.

6. והקהל לישראל וכו׳. גם דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שאף הוא מתוספותיו של רד״ק. נראה שכוונת רד״ק היא להציע ש״משאת״ נסמך גם ל״משה״ וגם ל״הקהל״, ושלשון שאר הפסוק חסירה; ובכך שיעורו הוא: משאת משה והקהל שצוה משה לישראל להביא לאהל העדות. נראה שפירוש זה נוגד את ה״אתנחתא״ במילה ״לישראל״; וראו רד״ק על הושע י״ד:י״ד בקשר לנכונותו לסטות מהמשמעות הנרמזת על ידי טעמי המקרא. השוו פירושו כאן לעומת התרגום.

Mas’at (משאת) Moses, the servant of the Lord. This refers to the money from the shekels—the half-shekels that all the Israelites would give once a year, as it says in the Torah, “When tissa (תשא; =you take a census of) the Israelite people” (Exodus 30:12). That it why the text calls it a mas’et—akin to: “When tissa.” In Kings, the text makes reference to three kinds of kesef (=[donations of] money; 2 Kgs 12:5): kesef ‘over, as it says, “Everyone who is ‘over ‘al ha-pequdim (=entered into the records)” (Exodus 30:13); “kesef a man pays as the value of persons,” which refers to someone who says “I pledge my value” or “I pledge so-and-so’s value”; and “any kesef that a man should decide,” which refers to one who donates for the upkeep of the Temple.

And the congregation, to Israel. [The latter part of the verse] means: the money of Moses, the servant of the Lord, and of the congregation, which Moses commanded to Israel to bring to the Tent of Testimony in the wilderness (Exodus 30:16).

התועלת השלשה עשר הוא להודיע שישראל חיובו לתת כל אחד מהם מחצית השקל בכל שנה על עבודת אהל מועד. ולזה ספר שנתנו קול ביהודה ובירושלם להביא לי״י משאת משה עבד האלהים. ולזאת הסבה גם כן זכר בספר עזרא שהעמידו עליהם מצות לתת שלישית השקל בכל שנה כמו שבארנו שם (נחמיה י׳:ל״ג) ואולם הוצרכנו לבאר זה מאלו המקומות כי לשון דברי התורה בזה בפרשת כי תשא היא עמוקה מאד.

משאת – ענין דורון ותשורה כמו ארוחה ומשאת (ירמיהו מ׳:ה׳).

מדוע לא דרשת – כאומר היה לך לדרוש עליהם אם ממהרים הם להביא מיהודה וכו׳.

את משאת משה – במ״ב מפורש שלשה כספים והם מחצית השקל המוטל על כל איש מישראל ומי שהעריך עצמו או זולתו ומי שהקדיש מה לבדק הבית וכולם קרואים משאת משה ר״ל התשורה שצוה משה להביא.

והקהל לישראל – ר״ל ומה שהיה מדרך הקהל מישראל להביא מאז לאוהל העדות.

ויקרא – וע״ז קרא ליהוידע מדוע לא דרש על הלוים ע״ז, וגם רצה שיביאו מחצית השקל של שנים העוברות שמלכה עתליה, באשר עתליה ובניה לקחו כסף זה לבעלים, והקהל מחוייבים לתת מעות אחרים תמורתם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ז) כִּ֤י עֲתַלְיָ֙הוּ֙ הַמִּרְשַׁ֔עַת בָּנֶ֥יהָ פָרְצ֖וּ אֶת⁠־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְגַם֙ כׇּל⁠־קׇדְשֵׁ֣י בֵית⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ עָשׂ֖וּ לַבְּעָלִֽים׃

For the sons of Athaliah, that wicked woman, had broken up the house of God; and also all the sanctified things of the house of Hashem they bestowed upon the Baalim.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

אֲרוּם עֲתַלְיָהוּ חַיַבְתָּא וּבְנָהָא תְּרָעוּ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְאוֹף יַת קָדְשֵׁי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ עֲבָדוּ לְטַעֲוָתָא.

כי עתליהו המרשעת בניה פרצו – הוצרך לומר כי מחדש בנאו שלמה בנין חזק כי משבנאו שלמה עד יואש לא היו רק קכ״ה שנה וכבר הי׳ נפרץ שאם לא שפרצו עתליהו ובניה עדיין היה קיים שהרי מיואש עד יאשיהו יותר ממאתים שנה ולא הוצרכו לחזקו עד יאשיהו ואעפ״כ לא עשאו יואש חדש כבתחילה ומגמר הבית עד יואש קכ״ה כיצד שלמה מלך מ׳ שנה וד׳ שנה למלכותו התחיל לבנותו וז׳ שנה עיכב בבנינו הרי י׳ שנה ונשאר ל׳ ורחבעם מלך י״ז הרי מ״ז ואביה ג׳ הרי נ׳ ואסא מ״א הרי צ״א ויהושפט כ״ה הרי קי״ו יהורם ח׳ הרי קכ״ד ואחזיה א׳ הרי קכ״ה ומיואש עד יאשיהו כיצד אמצי׳ מלך כ״ט שנים עזיהו נ״ב יותם ט״ז אחז ט״ז חזקיה כ״ט מנשה נ״ה ואמון ב׳ הרי מאתים חסר אחת ואותן שנים יותר שחיה יואש לאחר חזקת הבית נמצא שלא הוצרכו לחזק את בדק הבית אם לא עתליהו המרשעת ובניה פרצוהו.

כי עתליהו וגו׳ – לכן אין תימה אם צריך מהרה כל כך חיזוק וגם אל תתמה שלא היה כסף וזהב של הקדשות באוצרות בית י״י עד שהוצרכו ליתן קול ביהודה ובירושלים להביא (דברי הימים ב כ״ד:ט׳) משאת כי גם כל קדשי בית י״י עשו לבעלים.

For the wicked Athaliah—her sons had breached He had to say this because Solomon had built it as a new sturdy edifice. Only 125 years elapsed from the time that Solomon built it until the days of Joash and it was already breached. Had Athaliah and her sons not breached it, it would have continued to endure, for more than 200 years elapsed from Joash to Josiah and they did not have to repair it until Josiah, although Joash did not make it new as it was originally. One hundred and twenty-five years elapsed from the completion of the Temple until Joash. How so? Solomon reigned 40 years, and in the fourth year of his reign he commenced to build it. It took 7 years to build, totaling 10 years, leaving him 30. Rehoboam reigned 17, totaling 47; Abijah 3, totaling 50; Asa 41, totaling 91; Jehoshaphat 25, totaling 116; Jehoram 8, totaling 124, and Ahaziah one, totaling 125. And from Joash until Josiah were 200 years. How so? Amaziah reigned 29 years, Uzziah 52, Jotham 16, Ahaz 16, Hezekiah 29, Manasseh 55, Amon 2, totaling 200 less 1, in addition to those years that Joash lived after he had repaired the Temple. We find that they would not have had to repair the damage of the Temple had not the wicked Athaliah and her sons breached it.

For Athaliah, etc. It is therefore no wonder that it needed repairs so soon, and also no wonder that there was no hallowed silver and gold in the treasuries of the House of the Lord, so that they had to make an announcement in Judah and Jerusalem to bring the tax, for they had also used all the hallowed things of the House of the Lord for the baalim.

כי עתליהו המרשעת – ¹״המרשעת״ תאר, וכן ״הערים המבדלות״ (יהושע ט״ז:ט׳) תאר – המ״ם בחר״ק.

בניה פרצו את בית האלהים – פי׳: היא ובניה פרצו בית האלהים, לפיכך צריך חזוק ותקון. ופי׳ ״בניה״: ²בנים שהיו לה מאיש אחר, ולא מן המלך.

וגם כל קדשי בית יי׳ עשו לבעלים – שאלו לא הוציאו קדשי בית יי׳ לבעלים, היו הקדשים ההם מספיקים ³לחזק בדק הבית; אבל עשו אותם לבעלים – לפיכך צריך לקבץ כסף מכל ישראל. ולא הוציאו עתליהו ובניה כל קדשי בית יי׳, אלא רוב הקדשים; ⁴לפיכך אמ׳ ״כל״, שפרושו כמו ״רב״, ⁵כמו ״וכל טוב אדניו בידו״ (בראשית כ״ד:י׳). והראיה כי נשארו מן הקדשים בבית יי׳ מה שאומר בספר מלכים כשעלה חזאל ירושלם ⁶״ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם״ וכו׳ (מלכים ב י״ב:י״ט). ⁷והנותר ההוא לא רצה יהואש להוציאו במלאכה, שלא ישאר אוצר יי׳ רק. ואלו לא פרצו עתליהו ובניה הבית ⁸עדין היה קים, כי מיום שנבנה הבית עד שבדקו יואש לא היו אלא ⁹מאה וחמשים וחמש שנה, ובנין חזק כאותו בנין היה עומד יותר ויותר אלולי שפרצוהו.

1. ״המרשעת״ תאר וכו׳. עיינו דברי הימים א כ״ו:ו׳ ובהערות.

2. בנים שהיו לה מאיש אחר וכו׳. כי סביר שהיא פרצה את בית ה׳ אחרי שהיא איבדה את כל זרע הממלכה (דברי הימים ב כ״ב:י׳) ומלכה בעצמה על הארץ (שם פסוק יב).

3. לחזק בדק הבית. לשון זו מבוססת על מלכים ב י״א:ו׳ ואילך. בדבריו שם על פסוק ו ובספר השרשים ערך ״בדק״ מפרש רד״ק ש״בדק״ הוא ״מקום השבר וההריסה״ הטוען בדיקה כדי לראות אלו תיקונים הוא דורש.

4. לפיכך אמ׳ ״כל״ וכו׳. הוא מתכוון, כנראה, שאם הוציאו את כל הקדשים ממש, הפסוק היה אומר ״את קדשי בית ה׳⁠ ⁠⁠״. (בתרגום כאן במהדורת ל״ד-רוברט כתוב: ״כל קודשי בית מקדשא...⁠״, שלא כבמהדורת שפרבר ובדפוסים, איפה ש״כל״ אכן מתורגם ״ית״.) בספר השרשים ערך ״כלל״ כותב רד״ק ששימוש זה של ״כל״ הוא ״על דרך הפלגת הרבוי״; ראו הדוגמאות שם.

5. כמו ״וכל טוב אדניו בידו״. השוו דבריו שם.

6. ״ויקח יהואש...⁠״. בהמשך אותו פסוק כתוב שחלק מאותם קדשים היו באוצרות בית ה׳, וסביר איפוא שהיו שם מימי יהושפט ויהורם ושעתליה לא הוציאה אותם.

7. והנותר ההוא וכו׳. משפט זה חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. ר״ל: נשארו אותם קדשים באוצר עד עליית חזאל לירושלים, שהתרחשה אחרי בדק הבית של יהואש, כי לא רצה יהואש להוציאם ולהשאיר את האוצר ריק.

8. עדין היה קים. ר״ל: עדיין היה קיים כמו שהיה, ולא היה צריך תיקון; אבל אין הכוונה שהוצרכו לבנות הבית מחדש, כי לא כך נשמעת לשון ״חיזוק בדק הבית״. אך מהלשון ״היה קים״, וכן מהלשון בהמשך ״היה עומד״, נשמע שלדעת רד״ק, אחרי הפירצה של עתליה ובניה הבית אכן נהרס במידה רבה, עד שניתן היה לומר עליו שהוא לא היה ״קים״ ו״עומד״ במובן הרגיל. השוו דברי רד״ק אלה למיוחס לרש״י.

9. מאה וחמשים וחמש שנה. ראו המיוחס לרש״י המונה קכ״ה שנה מבנין המקדש עד סוף מלכות אחזיהו. רד״ק מוסיף עוד שלושים שנה עד בדק הבית; כי אחרי אחזיהו מלכה עתליהו שש שנים (דברי הימים ב כ״ב:י״ב), בשנה השביעית מרד יהוידע והמליכו את יואש (שם כ״ג:א׳ ואילך), ובמלכים ב י״ב:ז׳ כתוב שבשנת כ״ג ליואש ״לא חזקו הכהנים את בדק הבית״ ושיואש אז השפיע עליהם לגמור את העבודה.

For Athaliah ha-mirsha‘at (=the wicked). Ha-mirsha‘at—the mem with a ḥireq—is an adjective, similar to he-‘arim ha-mivdalot (=the marked-off cities; Jos 16:9).

Her sons had violated the House of God. This means: She and her sons had violated the house of God, and that is why it needed reinforcement and repair. “Her sons” refers to sons she had by another man, and not by the king.

And had also used kol the sacred things of the House of the Lord for the Baals. For had [Athaliah’s sons] not removed the sacred things from the House of the Lord for the Baals, they would have sufficed to repair the Temple. But because they did use them for the Baals, it was necessary to collect money from all Israel. Athaliah and her sons did not remove all the sacred things of the House of the Lord, only most of them. That is why the text says kol, which is to be understood as “most of,” as in “kol the bounty of his master” (Genesis 24:10). The proof that some of the sacred things of the House of the Lord remained is that in the book of Kings, when Hazael initiates a battle on Jerusalem, it says, “King Joash of Judah took all the objects that had been consecrated by Jehoshaphat, Jehoram …” (2 Kings 12:19). But Joash did not want to spend that remnant for the work, so that the treasury of the Lord would not be left empty. Had Athaliah and her sons not violated the Temple, it would still have been standing, because from the time the Temple was built until Joash repaired it, only one hundred and fifty-five years had passed, and a strong building like that would have stood far longer had they not violated it.

המרשעת – המ״ם בחירק.

פרצו – שברו.

בניה – שהיו לה מאיש אחר הם פרצו את בית האלהים אם כן מהצורך לתקן וגם כסף הקדשים שהיה בבית ה׳ עשו לבעלים ואפס א״כ הכסף ולכן מהצורך לקבץ כסף מאת הקהל על צורך התקון.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ח) וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַֽיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּית⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ חֽוּצָה׃

So the king commanded, and they made a chest, and set it without at the gate of the house of Hashem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

וַאֲמַר מַלְכָּא וַעֲבָדוּ אֲרוֹנָא חַד וְשַׁוְיוֹהִי בִתְרַע בֵּית מַקְדְשָׁא מִן לְבַר.

ויעשו ארון אחד – ובמלכים כתיב ויקוב חור בדלתו (מלכים ב י״ב:י׳), על ידי אותו חור היו זורקין בארון ההקדשות ולא לפתוח הדלת פן יבא רמאי ויגנוב ממנו.

ויתנהו בשער בית י״י חוצה – כדי שיוכלו לבא אליו כל נדיב לב לתת בו את תרומת י״י.

and they made one chest and in II Kings (12:10), it is written: "and he bored a hole in its door,⁠" and through that hole they would cast the hallowed things, but they did not open the door lest a thief come and steal from it.

and they placed it in the gate of the House of the Lord, to the outside so that all the generous people would be able to come and deposit the donation to the Lord therein.

ארון אחד – פי׳: ¹ארון איש אחד. ופי׳ ״ויעשו״: ²שתקנו אותו לתת בו הכסף, ³כמו שאומ׳ במלכים ״ויקב חור בדלתו״ (מלכים ב י״ב:י׳).

1. ארון איש אחד. הוא מפרש כך כי ״אֲרון״ כאן לדעתו הוא צורת ה״נסמך״. והשוו לעומת התרגום. דיבור זה חסר בכת״י פריס וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

2. שתקנו אותו. מדבריו בספר השרשים ערך ״עשה״ נשמע שלדעתו, ״תיקון״ הוא עיקר משמעות השורש; ראו שם.

3. כמו שאומ׳ במלכים וכו׳. השוו דבריו שם.

Aron eḥad. [This means]: aron ish eḥad (=someone’s box). Vayya‘asu means that they fixed it up so that the money could be placed in it, as it says in Kings, “and bored a hole in its lid” (2 Kings 12:10).

ארון – ארגז.

חוצה – בהעבר שכלפי החוץ.

ויאמר המלך – שם נזכר שעשו ארון ויקב חור בדלתו ונתנו אותו אצל המזבח, כי שם מדבר מן הארון שנתנו לשם נדרים ונדבות החדשים, שאחר שהכהנים לא חזקו בדק הבית צוה שיתנום בארון ומזה יקנו עולות והמותר יהיה לבדק הבית, ופה מדבר מתקלין עתיקין, כמ״ש שנתנו קול להביא משאת משה משנים שעברו, שזה הולך כולו לבדק הבית וארון זה נתנו מבחוץ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וַיִּתְּנוּ⁠־ק֞וֹל בִּיהוּדָ֣ה וּבִירוּשָׁלַ֗͏ִם לְהָבִ֤יא לַֽיהֹוָה֙י״י֙ מַשְׂאַ֞ת מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד⁠־הָאֱלֹהִ֛ים עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּֽר׃

And they made a proclamation through Judah and Jerusalem, to bring in for Hashem the tax that Moses the servant of God laid upon Israel in the wilderness.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

וְאַעְבָרוּ כְרוֹז בִּיהוּדָה וּבִירוּשְׁלֵם לְאַיְתָאָה קֳדָם (ס״א קֳדָם מֵימְרָא דַיָי) יְיָ מַשְׁכַּן זִמְנָא דְמשֶׁה עַבְדָא דַייָ דִי עֲבַד לְכַפָּרָא עַל בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמַדְבְּרָא.

ויתנו קול – ר״ל הכריזו ברבים.

על ישראל – מה שצוה על ישראל בהיותם במדבר והם הכספים האמורים למעלה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(י) וַיִּשְׂמְח֥וּ כׇל⁠־הַשָּׂרִ֖ים וְכׇל⁠־הָעָ֑ם וַיָּבִ֛יאוּ וַיַּשְׁלִ֥יכוּ לָאָר֖וֹן עַד⁠־לְכַלֵּֽה׃

And all the princes and all the people rejoiced, and brought in, and cast into the chest, until they had completed it.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַחֲדוֹ כָל רַבְרְבַיָא וְכָל עַמָא וְאַיְתִיאוּ נְדַבְתָּא וְרָמוּ בַּאֲרוֹנָא עַד לֵית סוֹף.

עד לכלה – בצירי עפ״ה.

וישמחו – ר״ל הביאו הכסף בשמחה.

עד לכלה – ר״ל הביאו יום יום עד שכלו כולם להביא איש לא נעדר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(יא) וַיְהִ֡י בְּעֵת֩ יָבִ֨יא אֶת⁠־הָאָר֜וֹן אֶל⁠־פְּקֻדַּ֣ת הַמֶּ֘לֶךְ֮ בְּיַ֣ד הַלְוִיִּם֒ וְכִרְאוֹתָ֞ם כִּֽי⁠־רַ֣ב הַכֶּ֗סֶף וּבָ֨א סוֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּפְקִיד֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וִיעָ֙רוּ֙ אֶת⁠־הָ֣אָר֔וֹן וְיִשָּׂאֻ֖הוּ וִישִׁיבֻ֣הוּ אֶל⁠־מְקֹמ֑וֹ כֹּ֤ה עָשׂוּ֙ לְי֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם וַיַּאַסְפוּ⁠־כֶ֖סֶף לָרֹֽב׃

And it was so, that at the time the chest was brought to the king's officers by the hand of the Levites, and when they saw that there was much money, the king's scribe and the chief priest's officer came and emptied the chest, and took it, and carried it back to its place. Thus they did day by day, and gathered money in abundance.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה בְּעִדָן דְאַיְתִיאוּ יַת אֲרוֹנָא לְמִנוּן (ס״א לִמְנִי) מַלְכָּא בִּידָא דְלֵיוָאֵי וְכַד חֲמוֹן אֲרוּם סְגָא כַּסְפָא בַּאֲרוֹנָא אֲתָא לַבְלְרָא דְמַלְכָּא וּסְגַן כַּהֲנָא דִי מְמַנָא לְרֵישָׁא וְרוֹקֵנוּן (ס״א וְרוֹקִינוּ) יַת אֲרוֹנָא וּנְטָלוֹהִי וַאֲתִיבוּ יָתֵיהּ לְאַתְרֵיהּ הֵכְדֵין עֲבָדוּ יוֹמָא בְּיוֹמָא וּכְנָשׁוּ כַּסְפָּא לְסוּגֵי.

ויערו את הארון. הריקו אותו: לולא הרי״ש היה דגוש.

וכראותם כי רב הכסף – אז בא סופר המלך ופקיד כהן ראש משרת הממונה תחת כהן הראש והוא סגן כהונה עם סופר המלך ובמלכים כתיב: ויעל סופר המלך וכהן גדול (מלכים ב י״ב:י״א) – פתרון ויעל סופר המלך ואף כהן גדול שלח פקידו הוא הסופר הכותב מה שכ״ג מצוה לו כי אין הגון וכבוד לכ״ג לילך עם עבדי המלך.

ויערו את הארון – דוגמא ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳).

וישאהו – בכל יום ויום כשרואין כי רב הכסף שבו מביאין אותו לפקיד המלך בתוך העזרה מערין אותו ונושאין אותו ומחזירין אל מקומו בשער י״י חוצה.

and when they saw that there was much money then the king's scribe came.

and the appointee of the head priest The servant appointed under the head priest, who was the assistant to the high priest, together with the king's scribe. In II Kings (12:11), it is written: "the king's scribe and the high priest went up.⁠" The meaning is that the king's scribe went up, and the high priest also sent his appointee, who was the scribe who wrote what the high priest commanded him, because it was unfitting and degrading for the high priest to go with the king's servants.

empty the chest – Heb. וִיעָרוּ. A similar instance is (Gen. 24:20): "and emptied (וַתְּעַר) her pitcher.⁠"

carry it Every day, when they saw that there was much money in it, they would bring it to the king's appointee within the forecourt, empty it, carry it, and return it to its place outside the gate of the Lord.

ויערו את הארון – ¹כמו ״ותער כדה״ (בראשית כ״ד:כ׳).

1. כמו ״ותער כדה״. כך במיוחס לרש״י. על אותו פסוק מפרש רד״ק שהיא הריקה את הכד, וכעין זה המשמעות כאן (השוו התרגום). השוו ספר השרשים ערך ״ערה״, שם כותב רד״ק שהוא ענין שפיכה ויציקה.

Vi‘aru (=and they would empty) the box. This is akin to “vatte‘ar (=and she emptied) her jar” (Genesis 24:20).

בעת – הבי״ת בשוא.

ויערו – ברוב הספרים מלעיל בשני פשטין.

אל פקדת – כמו בפקדת וכן ואל הארון (שמות כ״ה:כ״א) ומשפטו ובהארון ופקדת הוא ענין צואה כמו והוא פקד עלי (דברי הימים ב ל״ו:כ״ג).

ויערו – ענין שפיכה והרקה כמו ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳).

ויהי בעת יביא וכו׳ – בעת שהביאו את הארון אל תוך הבית בפקודת המלך אשר ביד הלוים וכאשר ראו את הכסף רב בו כי משקלו כבד אז בא סופר המלך וכו׳.

ויערו – שפכו הכסף מן הארון.

ליום ביום – כי מצות המלך היה להביאו בכל לילה מן החוץ אל תוך הבית וכאשר ראו שרב הכסף אז שפכו הכסף ממנו.

ויהי – גם זה ענין אחר ממ״ש במלכים, ששם מדבר מתקלין חדתין ואמר שבראותם כי רב הכסף בארון מנו הכסף ונתנוהו ע״י עושי המלאכה, וזה היה רק ג׳ פעמים בשנה בעת שראו שנותר מתרומת הלשכות, ופה מדבר מתקלין עתיקין וזה לקחו מן הארון יום ביום, כי היה כולו לבדק הבית, והיה זמנו יום יום כדין.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) וַיִּתְּנֵ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ וִיהוֹיָדָ֗ע אֶל⁠־עוֹשֵׂה֙ מְלֶ֙אכֶת֙ עֲבוֹדַ֣ת בֵּית⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיִּהְי֤וּ שֹֽׂכְרִים֙ חֹצְבִ֣ים וְחָרָשִׁ֔ים לְחַדֵּ֖שׁ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ וְ֠גַ֠ם לְחָרָשֵׁ֤י בַרְזֶל֙ וּנְחֹ֔שֶׁת לְחַזֵּ֖ק אֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And the king and Jehoiada gave it to those who did the work of the service of the house of Hashem; and they hired masons and carpenters to restore the house of Hashem, and also to those that wrought iron and brass to repair the house of Hashem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וִיהַב יָתֵיהּ מַלְכָּא וִיהוֹיָדָע לְעָבְדֵי עֲבִידַת פּוּלְחַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וַהֲווֹן (ס״א וַהֲווֹ) אַגְרִין מְפַסְלִין וְנַגָרִין לְחַדָתָא בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְאוֹף לְנַגָרֵי פַרְזְלָא וּנְחָשָׁא לְתַקָפָא יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

אל עושה מלאכת וכו׳ – הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה׳ ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי אשר יורו אותם ובדרז״ל נקראים אדרכלין.

ויהי שוכרים – והם יהיו שוכרים חוצבי אבן וחרשי עץ.

לחרשי ברזל – גם יהיו שוכרים את חרשי הברזל ונחשת.

ויתנהו – במלכים שם נזכר שנתנו הכסף לחזק בדק הבית, ופה נזכר שנתנו לחדש בית ה׳ – שהוא להעמידו בחדושו ותפארתו, כנ״ל פסוק ד׳, ועז״א שהעמידו בית האלהים על מתכונתו, היינו שחדשוהו ביופיו ותפארתו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה וַתַּ֧עַל אֲרוּכָ֛ה לַמְּלָאכָ֖ה בְּיָדָ֑ם וַֽיַּעֲמִ֜ידוּ אֶת⁠־בֵּ֧ית הָאֱלֹהִ֛ים עַל⁠־מַתְכֻּנְתּ֖וֹ וַֽיְאַמְּצֻֽהוּ׃

So the workmen wrought, and the work was bettered by them, and they set up the house of God in its state, and strengthened it.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבָדוּ עָבְדֵי עִבִידְתָּא וּסְלִיקַת אַרְכָא לְעִבִידְתָּא בִּידֵיהוֹן וַאֲקִימוּ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ עַל תִּקוּנֵיהּ וְתַקְפּוֹהִי.

ותעל ארוכה למלאכה – דוגמא היחיו האבנים דעזרא וגם לעיל יואב יחיה את שאר העיר (דברי הימים א י״א:ח׳).

על מתכונתו – על מכונו.

and the work was improved A similar instance is (Neh. 3:34): "Will they revive the stones" of Ezra. Also, above (I Chron. 11:8): "and Joab sustained.'

on its base – Heb. עַל מַתְכֻּנְתּוֹ, on its base.

ותעל ארוכה למלאכה – ¹בדרך ההשאלה. וכן ״כי עלתה ארוכה לחומת ירושלם״ (נחמיה ד׳:א׳); וכן ״וירפא את מזבח יי׳ ההרוס״ (מלכים א י״ח:ל׳).

1. בדרך ההשאלה וכו׳. עיינו דברי הימים א י״א:ח׳ ד״ה ״ויואב״ ובהערות.

And the work found good health (‘arukhah). This is metaphorical. The same is true for: “that healing (‘arukhah) had come to the walls of Jerusalem” (Neh 4:1), and for: “and he healed (vayrappei) the damaged altar of the Lord” (1 Kings 18:30).

ותעל ארוכה למלאכה בידם – רוצה לומר: רפואה וחוזק.

ארוכה – הוא ענין רפואה ובא בדרך השאלה על חיזוק הבנין וכן כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים (נחמיה ד׳:א׳).

ויאמצהו – מלשון אמוץ וחוזק.

ויעשו וכו׳ – עשו מה שעליהם לעשות.

ותעל וכו׳ – בידם על ידם עלתה חזוק למלאכת התקון.

על מתכנתו – על כנו ובסיסו ור״ל שתקנו את כל הצריך לתקן.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(יד) וּֽכְכַלּוֹתָ֡ם^א הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִיהוֹיָדָ֜ע אֶת⁠־שְׁאָ֣ר הַכֶּ֗סֶף וַיַּעֲשֵׂ֨הוּ כֵלִ֤ים לְבֵית⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ כְּלֵ֣י שָׁרֵ֔ת וְהַעֲל֣וֹת וְכַפּ֔וֹת וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וָכָ֑סֶף וַ֠יִּהְי֠וּ מַעֲלִ֨ים עֹל֤וֹת בְּבֵית⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ תָּמִ֔יד כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹיָדָֽע׃

And when they finished, they brought the rest of the money before the king and Jehoiada, of which were made vessels for the house of Hashem, even vessels with which to minister, and buckets, and pans, and vessels of gold and silver. And they offered burnt-offerings in the house of Hashem continually all the days of Jehoiada.

א. וּֽכְכַלּוֹתָ֡ם א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם (חטף)

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכַד שֵׁצִיאוּ אַיְתִיאוּ קֳדָם מַלְכָּא וִיהוֹיָדָע יַת שְׁאַר כַּסְפָא וַעֲבָדוּ מָנַיָא לְבֵית מִקְדְשָׁא דַייָ מָאנֵי שִׁמוּשָׁא וּמָגִסַיָא (ס״א וְאַסָקָא וְכַפִּין וּמָאנֵי) וּבָזִכַיָא וּמָאנֵי דַהֲבָא וְכַסְפָּא וַהֲווֹ מַסְקִין עֲלָוָתָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ תְּדִירָא כָּל יוֹמֵי יְהוֹיָדָע.

והעלות וכפות. המלה הזאת אינה מופיעה במקרא זולת המקום הזה, ובלי ספק שהיא כלי, כמו וכפות.

כלי שרת והעלות – שטושיל בל׳ אשכנז הוא שכותשין את הבשמים במכתשת דוגמא אם תכתוש אויל במכתש (משלי כ״ז:כ״ב), כן אמר לי ר׳ יצחק בר שמואל מנרבונ״א, ויש אומרים והעלות אלו הנסרים שחותכין עליהם בשר ודוגמא בביצה (בבלי ביצה י״א.) אין מטלטלין את העלי לקצב עליו בשר.

וכפות וכלי זהב וכסף – ובמלכים כתיב אך לא יעשה בית י״י ספות כסף (מלכים ב י״ב:י״ד), הא כיצד ובכתובות מפורש (בבלי כתובות ק״ו:): בעא מיניה רב הונא מרב כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית וכו׳.

service vessels and pestles (Stessel in German.) This is [the implement] with which they crush spices in the mortar. A similar instance is (Prov. 27:22): "If you crush a fool in a mortar [among grain with a pestle (בַּעֱלִי)"]. Rabbi Isaac the son of Samuel of Narbonne told me this. Others say that וְהַעֲלוֹת refers to boards upon which meat is cut, and an example of this appears in Bezah (1:5): We may not move a board (עלי) to cut meat upon it.

and spoons and gold and silver vessels But in II Kings (12:14) it is written: "But there would not be made for the House of the Lord silver pitchers.⁠" How is this possible? It is explained in Kethuboth, chapter 13 (106): Rav Huna inquired of Rav: May vessels of ministry be made of material hallowed for the repair of the Temple, etc.

ויעשהו כלים לבית יי׳ כלי שרת – ¹ובמלכים אומ׳ ״אך לא יעשה בית יי׳ ספות כסף״ וגו׳ (מלכים ב י״ב:י״ד)! רבותי׳ ז״ל (בבלי כתובות ק״ו:) הקשו אלה הפסוקים, ותרצו: כאן שגבו והותירו, כאן שגבו ולא הותירו. וזהו שאמ׳ ״וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע״; כי לפני כלות המלאכה לא היו עושים כלים, כמו שאמ׳ במלכים ״כי לעושי המלאכה יתנוהו״ (מלכים ב י״ב:ט״ו), שעדין לא נעשית המלאכה, אך כאשר נעשית – כמו שאמ׳ הנה ״ויעמידו בית האלהים על מתכנתו ויאמצוהו וככלותם״ וכו׳ (פס׳ י״ג-י״ד) – עשו הנותר כלי שרת.

והעלות וכפות – ²יש מפרשי׳ כמו ״עלי״, שהוא יד המכתש, ³כמו ״בתוך הריפות בעלי״ (משלי כ״ז:כ״ב); ⁴ועשו אותו לכתוש בו הבשמים לקטרת. ולפי דעתי שהוא כלי קטן ששואבין בו היין ⁵מן ההין לנסכים. ומצאנו אותו בדברי רבותי׳ ז״ל (בבלי עירובין נ״ג:): אמהתא דבי ר׳ כד ⁶הוון משתען בלשון חכמה אמרן לר׳ הכי: ״עלת נקפת בכד״; ⁷פי׳: הכלי הקטן שהיו שואבין בו היין מן הכד שמו ״עלת״, והיו אומרות לו כי העלת היתה מכה בשולי הכד, כלומ׳ שלא היה יין בכד. ⁸ועוד אמרו (בבלי שבת קי״ט.): אשכח בה מרגניתא, זבנה בתליסר ⁹עליתא דדינרי; פי׳: מכרה בשלשה עשר כלים מלאים דינרין ¹⁰מאותו כלי הקטן הנקרא ״עלת״. ויקרא האחד ״עלת״ או ״עלה״, והרבים ״עלות״.

1. ובמלכים אומ׳ וכו׳. השוו דבריו שם.

2. יש מפרשי׳ כמו ״עלי״ וכו׳. ראו המיוחס לרש״י; והשוו ספר השרשים ערך ״עלה״. הן פירוש זה והן פירושו של רד״ק להלן מבוססים, ככל הנראה, על ההנחה שהה״א במילה ״העלות״ היא ה״א הידיעה, למרות שהיא מנוקדת בפת״ח במקום הקמ״ץ שרגיל להופיע לפני אות עי״ן. ראו יוצאים מן הכלל נוספים שרד״ק מזכיר במכלול מ״ז:.

3. כמו ״בתוך הריפות בעלי״. הפסוק שם עוסק בכתישה במכתש, ורד״ק מניח שהעלי הוא היד שכותשין בו; ראו פירוש ריק״ם מהדורת תלמג׳ שם ובהערות. בתרגום: ״מגיסיא״, שהוא מין צלחת (ראו מ׳ יאסטרוב, ספר מלים ערך ״מגיסא״).

4. ועשו אותו. נראה שהוא מתכוון לומר ״ועשו אותם״, כי המילה ״עלות״ בפסוק היא בלשון רבים.

5. מן ההין. נראה שכוונתו היא: מכלי שמחזיק הין. אולי שימוש זה של המילה ״הין״ מבוסס על הביטוי ״הין צדק״ בספר ויקרא י״ט:ל״ו.

6. הוון משתען...אמרן. לפנינו בדפוסי הגמרא הביטוי מופיע בלשון יחיד: ״הוה משתעיא...אמרה״. אבל גירסתו של רד״ק מצויינת ב״דקדוקי סופרים״ על אתר; ראו שם ובהערות.

7. פי׳: הכלי הקטן וכו׳. השוו רש״י ותוספות שם.

8. ועוד אמרו: אשכח בה מרגניתא וכו׳. זאת היא אגדה אחרת, המספרת על ״יוסף מוקר שבי״ שמצא מרגלית יקרה בדג גדול שקנה לשבת, וזכה להרווחה זו על שכיבד את השבת.

9. עליתא. לפנינו: ״עיליתא״, שהוא פחות דומה למילה ״עלת״.

10. מאותו כלי הקטן הנקרא ״עלת״. ר״ל: אותם שלשה עשר כלים היו מהסוג ההוא. השוו תוספות שם; והשוו לעומת פירושו של רש״י.

[The remaining silver] was made into utensils for the House of the Lord—service vessels. But in Kings it says, “However, no silver vessels were made at the House of the Lord …” (2 Kings 12:14)! Our Sages, of blessed memory (b. Ketubot 106b), note the discrepancy between these verses, and they explain that one refers to a situaion where the amount that they raised yielded a surplus, and the other to situation where it did not. That is the point when the text says, “When they had finished, they brought to the king and Jehoiada….” For prior to the completion of the work they did not make vessels, as it says in Kings, “because they gave it to the workers” (2 Kings 12:15). But once the work was done—as it says here, “and they restored the House of God to its original form and reinforced it, and when they had finished …” (vv. 13–14)—they made what was left into service vessels.

And ha-‘alot and spoons. Some explain that this is akin to ‘eli, which is a pestle—as in: “together with the grain, with the ‘eli” (Proverbs 27:22)—and that they were made to grind the spices for the incense. But in my opinion this is a small utensil used to draw water from the hin, for libations. We find [a reference to] it in a rabbinic source (b. Eruvin 53b): “When speaking cleverly, the maidservants in the house of Rabbi would say to him: ‘The ‘alat is banging on the jar.’” That is, the small vessel with which they would draw wine from the jar was called an ‘alat, and they would tell him that the ‘alat was hitting the bottom of the vessel, meaning that there was no wine in the jar. They also say (b. Sabbath 119a): “He found a jewel in it, and he sold it for thirteen ‘alita of dinars.” That is, he sold it for thirteen vessels—of this small type called an ‘alat—filled with dinars. In the singular it is called an ‘alat or an ‘alah, and in the plural ‘alot.

כלי שרת והעלות – רוצה לומר: כלי השירות וההעלאה והנה ספר בזה המקום חטא יהואש אחר מות יהוידע אשר היה סבה אל הרע אשר הביא י״י יתברך עליו.

וככלותם – כהשלימם.

והעלות – היא יד המכתשת וקרויה כן ע״ש שמעלין ומורידין אותה בעת הכתישה וכן בתוך הריפות בעלי (משלי כ״ז:כ״ב).

וככלותם – לחזק את כל בית ה׳.

וכלי זהב – ושאר כלי זהב וכסף.

תמיד – הם התמידין שבכל יום בבוקר ובערב.

וככלותם – לפמ״ש אין סתירה בין הכתובים, ששם אומר שלא עשו כלי שרת מן הכסף המובא בית ה׳ וכאן אמר שעשו כלי שרת, כי שם מדבר מתרומת הלשכה שאין לעשות ממנו כלי שרת כמ״ש הרמב״ם, וכאן מדבר מכסף שהביאו משנים שעברו שהיו מיוחדים מראש לבדק הבית.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(טו) וַיִּזְקַ֧ן יְהוֹיָדָ֛ע וַיִּשְׂבַּ֥ע יָמִ֖ים וַיָּמֹ֑ת בֶּן⁠־מֵאָ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמוֹתֽוֹ׃

But Jehoiada grew old and was full of days, and he died; he was one hundred and thirty years old when he died.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״געודהכל

וְסִיב יְהוֹיָדָע וּשְבַע יוֹמִין וּמִית בַּר מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין הֲוָה כַּד מִית.

ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה – צא וחשוב משנולדה קלקלה בימי שלמה נולד יהוידע ועכשו בימיו נתקן הבית (סדר עולם פרק י״ח), כי יהוידע היה בן בניהו רב פעלים מקבצאל (שמואל ב כ״ג:כ׳) שר צבא שלמה.⁠^א

א. וכ״כ המיוחס לרש״י דברי הימים א י״ב:כ״ח. אולי מקורו מדברי הימים א כ״ז:ל״ד: ״יהוידע בן בניהו״, השווה שם במיוחס לרש״י

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גהכל

(טז) וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְעִיר⁠־דָּוִ֖יד עִם⁠־הַמְּלָכִ֑ים כִּֽי⁠־עָשָׂ֤ה טוֹבָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְעִ֥ם הָאֱלֹהִ֖ים וּבֵיתֽוֹ׃

And they buried him in the city of David among the kings, because he had done good in Israel, and toward God and His house.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּקְבָרוּ יָתֵיהּ בְּקַרְתֵּיהּ דְדָוִד עִם מַלְכַיָא אֲרוּם עֲבַד מִצְוָתָא בְּיִשְרָאֵל וְעִם מֵימְרָא דַייָ וּבֵית מַקְדְשָׁא.

בישראל – במה שהעמיד להם מלך מזרע דוד.

ועם האלהים – במה שקרב את ישראל לעבודת המקום.

וביתו – במה שהעמיד בה הממונים.

כי עשה טובה בישראל – שפדה אותם מיד עתליה המרשעת והקים מלכות ב״ד.

ועם אלהים וביתו – שהעמיד בית ה׳ על מכונו.

תרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ יְה֣וֹיָדָ֔ע בָּ֚אוּ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לַמֶּ֑לֶךְ אָ֛ז שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֲלֵיהֶֽם׃

Now after the death of Jehoiada came the princes of Judah, and prostrated themselves before the king. Then the king listened to them.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבָתַר דְמִית יְהוֹיָדָע אֲתוֹ רַבְרְבֵי יְהוּדָה וּסְגִידוּ לְמַלְכָּא יוֹאָשׁ וְאַטְעִיאֻהִי בְּכֵין קַבֵּיל מַלְכָּא מִנְהוֹן טַעֲוַתְהוֹן.

אז שמע המלך אליהם – שעשה עצמו ע״ז (סדר עולם פרק י״ח).

(יז-יח) וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם. יש אומרים, כי הכוונה להשתחוויית פולחן, אך אני איני סובר כך, כי אינו אלא הסכמתם אתו על עבודת האלילים; הלא תראה את המלים ויעבדו את האשרים ואת העצבים (יח).

¹וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם – השתחוו לו ופתו אותו בדבריהם, ואמרו שיהיו נשמעים לו לכל מצותו, וגם הוא ישמע אליהם לעבוד האשרים ככל העמים, וכיוצא בדברים הללו; אז שמע המלך אליהם, ועזבו עבודת בית המקדש ועבדו האלילים. ²ובדרש: ״וישתחוו״ לו – שעשאוהו אלוה. אמרו לו: כת׳ ״והזר הקרב יומת״ (במדבר י״ח:ז׳), ואתה היית בבית המקדש שש שנים (דברי הימים ב כ״ב:י״ב) ועדין אתה חי! דבר פלא נראה בך, וראוי אתה שנעבדך עבודת אלוה.

1. וישתחוו למלך וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

2. ובדרש וכו׳. כעין זה נמצא בתנחומא מהדורת באבער וארא טז.

And [the officers of Judah] bowed to the king, at which point the king listened to them. They bowed to him and persuaded him with their words, saying, among other things, that they would obey any command of his, and that he too should listen to them and worship asherah trees like all the nations. So at that point the king listened to them, and they left the service of the Temple and worshiped idols. But in a midrashic source [it says] (cf. Tanḥuma [Buber] Va’era 16): “‘And they bowed’ to him—that is, they made him into a god. They said to him: It says, ‘any outsider who encroaches shall be put to death’ (Numbers 18:7), and you were in the Temple for six years (2 Chronicles 22:12) and are still alive! Because a wondrous thing has been witnessed concerning you, you are worthy of our worshiping you as a god.”

וישתחוו למלך – ארז״ל שעשאוהו אלוה באמרם אליו הנה נאמר והזר הקרב יומת (במדבר י״ח:ז׳) ואתה היית בבה״מ ששה שנים ועודך חי ומהראוי לעבוד אותך עבודת אלהות.

אז שמע המלך – קבל דבריהם.

וישתחוו למלך – פי׳ חז״ל שהשתחוו לו לשם אלהות, שא״ל שאחר שעמד בבית קדש הקדשים ימים רבים יש בו אלהות, ובעוד יהוידע חי לא שמע אליהם ואז שמע אליהם.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(יח) וַיַּעַזְב֗וּ אֶת⁠־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙י״י֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵיהֶ֔ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת⁠־הָאֲשֵׁרִ֖ים וְאֶת⁠־הָעֲצַבִּ֑ים וַֽיְהִי⁠־קֶ֗צֶף עַל⁠־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּאַשְׁמָתָ֖ם זֹֽאת׃

And they forsook the house of Hashem, the God of their fathers, and served the Asherim and the idols; and wrath came upon Judah and Jerusalem for this, their guiltiness.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּשְׁבָקוּ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְהוֹן וּפְלָחוּ יַת אֲשֵׁרָתָא וְיַת טַעֲוָתָא וַהֲוָה רְגַז עַל אֱנָשׁ יְהוּדָה וִירוּשְׁלֵם מְטוּל סָרְחֲנוּתְהוֹן דָא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

ויעזבו וכו׳ – ונמשך מזה שעזבו את בית ה׳ ועבדו האשרים.

באשמתם זאת – בעבור אשמתם זאת.

ויעזבו – אחר שעשו אותו לאלהות עשו לו עצבים דמות דיוקנו ואשרים שנטעו לשמו ועזבו בית ה׳.

ויהי קצף – וכו׳ באשמתם זאת – הגם שלא עבדו ע״ז אחרת, זה היה עבודה זרה ממש.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמצודת דודמלבי״םהכל

(יט) וַיִּשְׁלַ֤ח בָּהֶם֙ נְבִאִ֔ים לַהֲשִׁיבָ֖ם אֶל⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיָּעִ֥ידוּ בָ֖ם וְלֹ֥א הֶאֱזִֽינוּ׃

He sent prophets to them, to bring them back to Hashem; and they admonished them, but they would not listen.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

וּשְׁדַר בְּהוֹן נְבִיאַיָא לַאֲתָבוּתְהוֹן לְפוּלְחָנָא דַייָ וְאַסְהִידוּ בְּהוֹן וְלָא אֲצִתוּ.

ויעידו בם ולא האזינו – רוצה לומר: שהעידו בם הרעות שיבואום אם לא ישובו אל י״י והנה זכר כי.

וישלח בהם נבאים – במקצת מדוייקים חסר יו״ד קדמאה והמסורת מסייען כי לא נמנה זה במסורת סוף פרשת בהעלתך עם ג׳ מלאים.

ויעידו בם – התרו בם ע״ש שדרך המתרה להתרות בעדים למען לא יכחש בדבר.

ולא האזינו – לא הטו אוזן לשמוע.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודהכל

(כ) וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת⁠־זְכַרְיָה֙ בֶּן⁠־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת⁠־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙י״י֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי⁠־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וַיַּעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃

And the spirit of God clothed Zechariah the son of Jehoiada the priest; and he stood above the people, and said to them, "Thus says God, 'Why do you transgress the commandments of Hashem, that you cannot prosper? Because you have forsaken Hashem, He has also forsaken you.⁠"

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ שְׁרַת עַל זְכַרְיָה בַּר יְהוֹיָדָע כַּהֲנָא כַּד חֲמָא יַת סָרְחָנוּת מַלְכָּא וְעַמָא דְמַסְקִין קְטוֹרֶת לְפִסְלָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ עַל מַדְבְּחָא בְּיוֹמָא דְכִפּוּרַיָא וּמְבַטְלִין כַּהֲנַיָא דַייָ מִלְמֶעְבַּד עֲלָוָתָא וְנִכְסָתָא וְקֻרְבַּן יוֹמָא וּמוּסְפַיָא הֵיכְמָה דְכָתִיב בְּסֵפֶר אוֹרַיְתָא דְמשֶׁה וְקָם מֵעַל לְעַמָא וַאֲמַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לְמָה אַתּוּן עָבְרִין פִּקוּדַיָא דַייָ וְלָא תַצְלְחוּן אֲרוּם שְׁבַקְתּוּן יַת פּוּלְחָנָא דַייָ וְיִשְׁבּוֹק יַתְכוֹן.

ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן (הגדול) ויעמוד מעל לעם – וכי על ראשי העם היה אלא שראה עצמו גבוה מכל העם חתן המלך כהן ונביא ודיין התחיל מדבר גדולות הדא הוא דכתיב ויאמר להם וגו׳ למה אתם עוברים את מצות ה׳ ולא תצליחו כי עזבתם את ה׳ ויעזוב אתכם.

מעל לעם – גבוה מכל העם כדי להשמיע קולו, ובאיכה רבתי (איכה רבה הקדמה כ״ג) דורש סמך על עצמו שהיה שר גבוה מכל העם נביא וכהן וביום הכפורים וחתן המלך ולא נתיירא מלומר נבואה ועל זה נאמר: אם יהרג במקדש י״י כהן ונביא (איכה ב׳:כ׳).

above the people Higher than the people, in order to make his voice heard. In Lamentations Rabbah (Proem 23), it is interpreted as meaning that he relied on himself; he was a prince higher than all the people, a prophet and a priest, and it was Yom Kippur, and he was the king's son-in-law, and he was not afraid to say the prophecy. Concerning this incident, it was stated (Lam. 2:20): "shall priest and prophet be slain in the Sanctuary of the Lord?⁠"

למה אתם – מלרע ורפה.

מעל לעם – במקום גבוה מכל העם למען ישמעו כולם.

ורוח – הציע דברים להגדיל חטאם בהריגת זכריה שהיה גדול מאד, א] שהיה אז מלובש ברוח אלהים ובנבואה והיה שליח ה׳. ב] שעמד מעל לעם – במדריגה העליונה, כי היה כהן גדול, וכמ״ש אם יהרג במקדש ה׳ כהן ונביא. ג] שלא נבא עליהם רע, רק אזהרה ותוכחת מוסר אמר להם למה אתם עוברים, רצה לומר לאיזה תכלית, אם תחשבו שעי״כ תצליחו הלא בהפך לא תצליחו כי ה׳ יעזוב אתכם עי״ז.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כא) וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And they conspired against him, and stoned him with stones at the commandment of the king in the court of the house of Hashem.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמְרָדוּ עֲלוֹהִי וְאַטְלָיוּתֵיהּ (ס״א וְאַטְלוּ יָתֵיהּ) בְּאַבְנִין הֵי כְתַפְקֵידְתָּא דְמַלְכָּא בְּדָרַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

במצות המלך המיתו בחצר בית י״י זכריה הנביא בן יהוידע על שהיה מוכיח אותם.

במצות המלך – הוא צוה לרגמו באבן.

ד] ויקשרו עליו – שלא הרגוהו דרך משפט על ידי הזקנים, רק דרך קשר. ולא ממשפטי המלוכה, כי רגמוהו אבן במצות המלך, והמלך לא היה לו רשות להרוג רק בסייף. ה] שהיה בחצר בית ה׳ ומקום קדוש.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כב) וְלֹא⁠־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת⁠־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהֹוָ֖הי״י֖ וְיִדְרֹֽשׁ׃

Thus Joash the king did not remember the kindness which Jehoiada his father had done to him, but slew his son. And as he died, he said, "Hashem look upon it, and requite it.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְלָא זְכַר יוֹאָשׁ מַלְכָּא יַת חִסְדָא דִי עֲבַד יְהוֹיָדָע אֲבוֹי עִמֵיהּ וּקְטַל יַת בְּרֵיהּ וְכַד מְטָא לִמְמַת אֲמַר יִתְגְלֵי קֳדָם יְיָ וְיִתְפְּרַע וְיִתְבָּע.

ובמותו אמר ירא י״י וידרוש – כי לא הרגוני אלא שאמרתי שליחותו של מקום ומאחר שנהרגתי עליו מן הדין והגון וכדי הוא שידרוש דמי וכן היה כי מיד נדרש דמו כי לתקופת השנה וגו׳.

and upon his death, he said, "May the Lord see and requite.⁠" For they have slain me only because I spoke as the Omnipresent's medium, and since I have been slain for His sake, it is proper and fitting that He requite my blood. And so it was: his blood was immediately requited, for "it came to pass at the turn of the year, etc.⁠"

החסד אשר עשה – אשר הצילו מן המיתה והמליכו על ישראל.

ירא ה׳ – שעל חנם הורגים אותי וידרוש מהם את דמי לקחת נקמתי.

ולא – ו] שלא זכר החסד – ושלם רעה תחת טובה. ז] שבמותו מסר דין לשמים.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(כג) וַיְהִ֣י׀ לִתְקוּפַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה עָלָ֣ה עָלָיו֮ חֵ֣יל אֲרָם֒ וַיָּבֹ֗אוּ אֶל⁠־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּשְׁחִ֛יתוּ אֶת⁠־כׇּל⁠־שָׂרֵ֥י הָעָ֖ם מֵעָ֑ם וְכׇל⁠־שְׁלָלָ֥ם שִׁלְּח֖וּ לְמֶ֥לֶךְ דַּרְמָֽשֶׂק׃

And it came to pass, when the year had come about, that the army of the Arameans came up against him; and they came to Judah and Jerusalem, and destroyed all the princes of the people from among the people, and sent all their spoil to the king of Damascus.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירשב״ם המשוחזררד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַהֲוָה לְסוֹפָא דְשַׁתָּא סְלִיקוּ עֲלוֹהִי חֵילְוָתָא אֲרָמָאֵי וַאֲתוֹ לִיהוּדָה וְלִירוּשְׁלֵם וּקְטָלוּ יַת כָּל רַבָּנֵי עַמָא מִן עַמָא וְכָל עֲדָאֵיהוֹן שְׁדָרוּ לְמַלְכָּא דַרְמָשֶק.

ויהי לתקופת השנה – לפי שבני יהוד׳ חטאו יותר משאר שבטים כמו שאמר לעיל ויעזבו את בית י״י אלהי אבותיהם (דברי הימים ב כ״ד:י״ח).

וישחיתו את כל שרי העם – מוסב למעלה ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך (דברי הימים ב כ״ד:י״ז) והחטיאו את יואש אחריהם על זה נפרע להם גמולם שבאו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם.

מעם – מהיות עם.

And it came to pass at the turn of the year Because the sons of Judah sinned more than the other tribes, as it is written above (verse 18): "And they forsook the House of the Lord, the God of their fathers.⁠"

and they destroyed all the princes of the people This refers back to the above (verse 17): "And after the death of Jehoiada, the princes of Judah came and prostrated themselves to the king,⁠" and caused Joash to sin after them. Because of that, they were paid in kind: the army of Aram came and destroyed all the princes of the people.

from among the people from being a people.

{תקופה –} הוא בשקל מלוכה. (הגהת ר׳ בנימין בספר הגלוי לר״י קמחי עמ׳ 27 בשם ״וכראית רבנו שמואל״)⁠^א

א. בעל ערוגת הבושם מקדים לכך: ״תקופה – אמר מנחם במבטא שפה אשר יפתר מתקיף (קהלת ו׳:י׳) שהתי״ו בו שורש״.

¹וישחיתו את כל שרי העם מעם – יצאו אליהם למלחמה המלך ושרי יהודה ²וחיל רב; וחיל ארם השחיתו כל שרי העם, ³ומן העם גם כן השחיתו.

1. וישחיתו את כל שרי וכו׳. גם דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שאף הוא מתוספותיו של רד״ק.

2. וחיל רב. כדלהלן פסוק כד.

3. ומן העם גם כן השחיתו. כך הוא מפרש את המילה ״מעם״ שבפסוק. והשוו לעומת המיוחס לרש״י.

And [the Arameans] wiped out all the officers of the people (sarei ha-‘am), me-‘am. The king, the officers of Judah, and a large army went out to do battle with them, and the Aramean army wiped out all the officers of the people (sarei ha-‘am), and some of the people (u-min ha-‘am) they wiped out also.

ולא אחר י״י יתברך נקמתו כי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם מעם. ר״ל שלא השאירו מהם עם ונתן בידם י״י יתברך חיל לרוב מאד עם היות חיל ארם מעטי המספד ויואש הכו מכות רבות ונפלאות.

לתקופת השנה – ר״ל כאשר הקיפה החמה לבא אל הנקודה ההיא בעצמה שעמדה בעת שנהרג.

מעם – ר״ל מן העם כי עזבו את העם והשחיתו את השרים לבד להראותם שבא בעונש על אשר השתחוו למלך.

ויהי – ולא נתאחר ענשם, כי תכף לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם – ומבואר במלכים (שם) כי קודם לזה רצה חזאל מלך ארם לעלות עליו ונתן כל אוצרותיו שיעלה מעליו, וע״ז הוכיחו זכריה שע״י עזבם את ה׳ לא יצליחו, ועזרא סיפר שלתקופת השנה עלה חיל ארם מעצמם בלא מלכם וישחיתו את כל שרי העם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירשב״ם המשוחזררד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כד) כִּי֩ בְמִצְעַ֨ר אֲנָשִׁ֜ים בָּ֣אוּ׀ חֵ֣יל אֲרָ֗ם וַֽיהֹוָה֙י״י֙ נָתַ֨ן בְּיָדָ֥ם חַ֙יִל֙ לָרֹ֣ב מְאֹ֔ד כִּ֣י עָֽזְב֔וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְאֶת⁠־יוֹאָ֖שׁ עָשׂ֥וּ שְׁפָטִֽים׃

For the army of the Arameans came with a small company of men; and Hashem delivered a very great host into their hand, because they had forsaken Hashem, the God of their fathers. So they executed judgment upon Joash.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

אֲרוּם בְּצִבְחַר גוּבְרִין אֲתוֹ חֵילְוַת אֲרָמָאֵי וַיָי מְסַר בִּידֵיהוֹן חֵילָא לְסוּגֵי לַחֲדָא אֲרוּם שְׁבָקוּ יַת דְחַלְתָּא דַייָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְהוֹן וְעִם יוֹאָשׁ עֲבָדוּ דִינִין.

ואת יואש עשו שפטים – (כתוב בירמיה ברמז ש״ל).

ואת יואש עשו שפטים – העמידו עליו בירניות^א קשים שלא ידעו משכב אשה ונבעל כאשה^ב וגו׳ (ירושלמי קדושין א׳:ז׳). [^גושלשה נתגאו ונבעלו כנשים וכל העניין (תנחומא וארא ט׳)⁠^ד]

א. בריונים

ב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״כנשים״

ג. נוסף בכ״י מינכן 5

ד. בתנחומא לפנינו מופיע: ״ארבעה בני אדם שעשו את עצמן אלהות ונבעלו כנשים, שלשה מאומות העולם ואחד מישראל, אלו הן: חירם ונבוכדנצר ופרעה ויואש״. אבל ברש״י (יחזקאל כ״ח:ז׳) מופיע: ״שלשה עשו עצמם אלוה ונבעלו כנשים: יואש בן אחזיה... וחירם ונבוכדנצר״

כי במצער – הבי״ת רפה.

במצער – במעט כמו והיא מצער (בראשית י״ט:כ׳).

כי במצער – ר״ל נראה הדבר שבא בעונש ובהשגחה כי בא ארם באנשים מעטים ובני יהודה היו חיל רב ועכ״ז נפלו בידם.

עשו שפטים – עשו בו דין משפט יסורין.

כי – ר״ל שהיה גלוי ומבואר שהיה עונש השגחיי, כי באו במצער אנשים – רק ה׳ נתן בידם חיל לרוב מאוד על כי עזבוהו, ע״ד (דברים ל״ב:ל׳) כי צורם מכרם.

ואת יואש עשו שפטים – ענוים קשים, וחז״ל פירשו שענוהו, שמלת שפטים בא על התועבה הזאת, וזה עונש על שעשה א״ע אלוה.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כה) וּבְלֶכְתָּ֣ם מִמֶּ֗נּוּ כִּי⁠־עָזְב֣וּ אֹתוֹ֮ בְּמַחֲלֻיִ֣ים רַבִּים֒ הִתְקַשְּׁר֨וּ עָלָ֜יו עֲבָדָ֗יו בִּדְמֵי֙ בְּנֵי֙ יְהֽוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַיַּהַרְגֻ֥הוּ עַל⁠־מִטָּת֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֥א קְבָרֻ֖הוּ בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃

And when they were departed from him — for they left him in great diseases — his own servants conspired against him for the blood of the sons of Jehoiada the priest, and slew him on his bed, and he died; and they buried him in the city of David, but they did not bury him in the tombs of the kings.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(כה-כז) מות יואש * – מלכים ב י״ב:כ״א-כ״ב

וּבְמֵיזַלְהוֹן מִן לְוָתֵיהּ אֲרוּם שְׁבָקוּ יָתֵיהּ בְּמַרְעִין בִּישִׁין סַגִיאִין מְרָדוּ עֲלוֹהִי עַבְדוֹהִי מִן בִּגְלַל לְאִתְפְּרָעָא דְמֵי בְנֵי יְהוֹיָדָע כַּהֲנָא וּקְטָלוֹהִי עַל עַרְסֵיהּ וּמִית וּקְבָרוֹהִי בְּקַרְתָּא דְדָוִד וְלָא קְבָרוֹהִי בְּקִבְרֵי מַלְכַיָא.

במחלויים רבים. צורת היחיד: מחלוא, ורוב מה שבא בצורה הזאת הוא בה״א.

בדמי בני יהוידע – בשביל דמי זכריה שהיה בן יהוידע כי היה לו לזכור טובה וחסד שגמל עמו יהוידע ובשביל אותו עון נתקשרו עליו עבדיו והרגוהו על מטתו מדדו לו מדה כנגד מדה על שנהרג זכריה שקט ושליו ובוטח שאין לו לדאג כי בן יהוידע הוא ולכבודו ינהגו בו כבוד ושפכו דמיו לארץ וע״כ נהרג גם הוא בשלום והשקט על מטתו.

for the blood of the sons of Jehoiada the priest Because of the blood of Zechariah, who was the son of Jehoiada, for he should have remembered the favors and the loving-kindness that Jehoiada had bestowed upon him, and because of that iniquity, his servants conspired against him and slew him in his bed. They meted out to him a measure corresponding to a measure. Because Zechariah was slain, tranquil and secure, with nothing to worry about, for he was the son of Jehoiada, and out of respect for him [Jehoiada], they respected him [Zechariah], and spilled his blood onto the ground, therefore, he [Jehoash] too was slain in tranquility and security in his bed.

בדמי בני יהוידע הכהן – ¹אולי כשהרגו זכריה הרגו גם כן שאר בני יהוידע. או לא היו לו בנים אז ליהוידע אלא זכריה, כי שאר בניו – שנ׳ ״ויולד בנים ובנות״ (לעיל פס׳ ג) – כבר מתו; ולא נשאר מבני יהוידע אלא זכריה – ואותו הרגו – ואמ׳ ״בדמי בני יהוידע״ ²כמו ״ובני דן חושים״ (בראשית מ״ו:כ״ג).

1. אולי כשהרגו וכו׳. מפריעה לו לשון הרבים של ״בני״.

2. כמו ״ובני דן חשים״. על הפסוק שם הוא מבאר שהכוונה: ״כל הבנים שהיו לו לא היה אלא זה״, וכך הוא מתכוון לומר גם כאן. ועיינו דברי הימים א ב׳:ח׳ ובהערות.

Because of the murder of the sons of Jehoiada the priest. Perhaps when [the people] killed Zechariah (vv. 21–22) they also killed the rest of Jehoiada’s sons. Alternatively, Jehoiada had no sons then except for Zechariah, because the rest of his sons—to whom the text alludes when it says “and he fathered sons and daughters” (v. 3)—had already died. So the only one of Jehoiada’s sons left was Zechariah—whom they killed—and it says “because of the murder of the sons of Jehoiada” in the same sense as “The sons of Dan: Hushim” (Genesis 46:23).

בדמי בני יהוידע וג׳ – ולא קדם שהרג רק זכריה בנו, והכל אמת מצדדים רבים.

ובלכתם ממנו קשרו עליו עבדיו בעון דמי בני יהוידע הכהן והרגו אותו על מטתו. והנה אמר דמי בני יהוידע הכהן בעבור הבנים שעתידים לצאת ממנו כמו שאמר את דמי נבות ואת דמי בניו (מלכים ב ט׳:כ״ו). או אולי צוה להמית בנים אחרים ליהוידע על שהיו מגנים אותו על הרגו אחיהם. והנה זאת המלחמה שזכר בזה המקום היא זולת המלחמה הנזכרת בספר מלכים בזה המקום.

התקשרו – עשו קשר אגודת מרידה.

ובלכתם – ובעת שהלכו הארמים ממנו ולא על שחמלו עליו רק כי עזבוהו חולה בחלים רבים כי עשו בו מה שמצאה ידם.

התקשרו – בעת ההיא התקשרו עליו עבדיו בעבור נקמת דמי בני יהוידע ועם שרק זכריהו נהרג אמר בני וכן ובני דן חושים (בראשית מ״ו:כ״ג).

ובלכתם – במלכים אומר שהרגוהו בית מלוא, היינו ששם שכב על מטתו חולה ושם הרגוהו, והיה לעונש בדמי בני יהוידע.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כו) וְאֵ֖לֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִ֣ים עָלָ֑יו זָבָ֗ד בֶּן⁠־שִׁמְעָת֙ הָעַמּוֹנִ֔ית וִיה֣וֹזָבָ֔ד בֶּן⁠־שִׁמְרִ֖ית הַמּוֹאָבִֽית׃

And these are those that conspired against him: Zabad the son of Shimeath the Ammonitess, and Jehozabad the son of Shimrith the Moabitess.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וְאִלֵין דִי מְרָדוּ עֲלוֹהִי זָבָד בַּר שִׁמְעָת עַמוֹנִיתָא וִיהוֹזָבָד בַּר שִׁמְרִית מוֹאֲבִיתָא.

המואבית – מה לי מי היו וממי יצאו אם מבני ישראל או ממואבים אלא יבאו כפויי טובה שכפו טובתו של אברהם אבינו ללוט אביהם שנלחם עם המלכים כששמע שנשבה לוט והם שכרו את בלעם לקלל בניו ויפרעו מיואש שכפה טובתו של יהוידע והרג את זכריה בנו כן מפורש במכילת׳.

the Moabitess What difference does it make who they were and from whom they were descended? However, [Scripture means that] those ingrates who did not show their gratitude for the favor of Abraham our father to Lot their father, who fought with the kings when he heard that Lot was captured, and they hired Balaam to curse his sons; [they were chosen] to punish Joash, who [similarly] did not show gratitude to Jehoiada and slew his son Zechariah. It is explained this way in Mechilta (Exod. 17:8).

זבד – ובמ״ב נאמר יתבד ובשתי השמות היה נקרא וכן כאן שמרית ושם שומר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןהכל

(כז) וּבָנָ֞יו [יִ֧רֶב] (ורב) הַמַּשָּׂ֣א עָלָ֗יו וִיסוֹד֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל⁠־מִדְרַ֖שׁ סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֑ים וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

Now concerning his sons, and the multitude of the burdens against him, and the rebuilding of the house of God, behold, they are written in the commentary of the book of the kings. And Amaziah his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

וּבְנוֹי (דְמִן) רִמוֹ מַסְקִין מִסַק עַל דְבֵית יְהוּדָה כַּד הֲוָה מִסַד (ס״א מִתְיַסֵד) בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ בַּר מִמֵימַר מַלְכָּא וְכַהֲנַיָא וְאִתְקְטָלוּ בִּקְרָבָא מְטוּל חוֹבֵי אֲבוּהוֹן וְהָאִנוּן כְּתִיבִין עַל פַּתְשֶׁגֶן סֵפֶר מַלְכַיָא וּמְלִיךְ אֲמַצְיָהוּ בְּרֵיהּ בְּאַתְרוֹהִי.

ירב המשא עליו – כלומר משאת חטא רבתה^א עליו, כי הרג עוד בנים^ב ליהוידע לבד מזכריה, וכמו שאמר למעלה: התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן (פסוק כ״ה).

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 (במקום ״כלומר.. רבתה״): ״משאת חטא רבה״

ב. כך במהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5 (במקום ״עוד בנים״): ״בנים אחרים״

ובניו ירב המשא עליו. משפט מוסב על בני יהוידע הכהן אשר הוא זכריה ההרוג, שמבניו מי שהיה רב הנבואה והטיפול ביסוד בית ה׳.

ובניו ירב המשא עליו – ¹וכת׳ ״ורב״,⁠² שהוא שם, כמו ״ורב בניו״ (אסתר ה׳:י״א); כלומ׳: ³רב המשא שנבאו הנביאים עליו, כמו שאמ׳ למעלה ״וישלח בהם נביאים״ (לעיל פס׳ יט). וקרי ״ירב״, שמשפטו ״ירבה״; ⁴והוא עתיד במקום עבר, כלומ׳: המשא שרבה עליו. ו״בניו״ שב אל יואש; פי׳: זכר בניו, ומה שרבה המשא עליו – והוא הנבואה – וספור יסוד בית האלהים שחזק, הכל כתוב על מדרש ספר המלכים. ⁵וכבר פרשנו למה נקרא ״מדרש״ (דברי הימים ב י״ג:כ״ב).

1. וכת׳ ״ורב״...שרבה עליו. כל דיון זה העוסק בענין ה״כתיב וקרי״ חסר בכת״י פריס ומינכן; וסביר דהיינו מחמת שהוא מתוספותיו של רד״ק ולא מחמת טעות-הדומות (ראו על זה ראו ברגר, ״Exegetical Programme״).

2. וכת׳ ״ורב״. ר״ל: במשמעות ״וְרֹב״.

3. רב המשא שנבאו הנביאים עליו. אבל המיוחס לתלמיד רס״ג מפרש: ״משאת חטא רבתה עליו, כי הרג עוד בנים ליהוידע לבד מזכריה, וכמו שאמר למעלה (פסוק כה): ׳התקשרו עליו בדמי בני יהוידע הכהן׳⁠ ⁠⁠״. ובתרגום: ״ובנוי רמו מסקין מסין על דבית יהודה כד הוה מייסד בית מקדשא...⁠״.

4. והוא עתיד במקום עבר. השוו מכלול ל״ז.

5. וכבר פרשנו למה נקרא ״מדרש״. ראו בחילופים מה שנמצא כאן בכת״י אוקספורד 125 במקום ביטוי זה; והוא דומה קצת לדברי רד״ק בספר השרשים ערך ״דרש״. סביר להניח שהביטוי הוכנס כאן על ידי סופר מסויים על פי ספר השרשים.

And his sons yirev (ירב) ha-massa concerning him. The spelling is ורב (ve-rov; =and the large amount of)—which is a noun, as in ve-rov banav (=and his large number of sons; Esth 5:11)—meaning rov ha-massa (=the large amount of prophecy) that the prophets prophesied concerning him, as it says, “He sent prophets among them” (v. 19). But it is read yirev, a variation of yirbeh (=will abound): it is a future-tense form appearing in place of a past-tense form. What it means is: “the prophecies that abounded concerning him.” “His sons” refers to Joash. [The verse] means: A record of his sons and of how massa—that is, prophecy—abounded concerning him, and an account of his repair of the foundation of the House of God, are all written down in the midrash of the kings. We have already explained why it is called a midrash (2 Chronicles 13:22).

ובניו ירב המשא עליו ויסוד בית האלהים – רוצה לומר: ובניו של יהוידע שהרג ואשר ירב מהם משא הנבואה על יואש והיה מיסר אותו והוא זכריה שהרג בבית האלהים ויסוד בית האלהים אשר בנה וחזק אותו הנה כל זה היה כתוב על ספר מדרש המלכים. ואחשוב שהוא הספר אשר דרשו בו קורות כל מלך ומלך ודברי הימים שלו וקבצו זה כלו בזה הספר. או הוא ספר אחר בלתי נמצא אצלנו והוא היותר נכון.

ורב – ירב קרי.

ירב – מלשון רבוי.

ובניו – זכרון ספור בניו.

ירב המשא עליו – ומה שרבה עליו המשא רוצה לומר מרבית הנבואות שנבאו עליו הנביאים.

ויסוד – ספור יסוד בית האלהים אשר חיזק ותיקן.

על מדרש – הספר של דברי הימים מהמלכים נקרא מדרש כי בו נדרש ספורי עניני המלכים והקורות.

ובניו – לפי הכתוב פירוש ובניו – וכן ורב המשא שנאמר עליו – היינו נבואת הנביאים.

ויסוד בית האלהים – איך חדש תחלה את בית האלהים, כ״ז כתוב על ס׳ מדרש המלכים. ולפי הקרי, כן היה שם בניו, א׳ נקרא בשם ירב המשא עליו, ואחד נקרא בשם יסוד בית האלהים, והספור של בניו, כתובים במדרש המלכים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גר׳ יהודה אבן בלעםרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון