Divrei HaYamim II 11 – דברי הימים ב יא‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלַ֒͏ִם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת⁠־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת⁠־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃

And when Rehoboam was come to Jerusalem, he assembled the house of Judah and Benjamin, one hundred and eighty thousand chosen men that were warriors, to fight against Israel, to bring the kingdom back to Rehoboam.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

(א-ד) מלחמת רחבעם וירבעם * – מלכים א י״ב:כ״א-כ״ד

וַאֲתָא רְחַבְעָם לִירוּשְׁלֵם וּכְנַשׁ יַת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְאָה וְתַמְנָן אַלְפִין גְבַר גְבַר אֱנָשֵׁי עָבְדֵי קְרָבָא לְמִסְדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא עִם בֵּית יִשְרָאֵל לְאָתָבָא יַת מַלְכוּתָא לִרְחַבְעָם.

ויקהל את בית יהודה ובנימן – שהיו בתחום יחד וגם ירושלים היתה של שניהם ובית המקדש על תחום שניהם בנוי ובגבולים ביהושע מפרש היאך היה תחומן יחד וגם רבותינו אמרו רצועה יוצאה מחלק בנימין ונכנסת בחלקו של יהודה ועליה מזבח בנוי לכך לא היו יכולין להפרד זה מזה וגם כתוב בסמוך.

and he assembled the house of Judah and Benjamin who were together on the border. Jerusalem belonged to both of them, and the Temple was built on their common border. In the section dealing with boundaries in Joshua, it explains how their border was shared. Our Rabbis also said (Yoma 12a, Meg. 26a, Zeb. 53b): A strip protruded from the territory of Benjamin and entered the territory of Judah, upon which the altar was built. Therefore, they were inseparable, and they are also mentioned close to one another.

ובנימין – כי גם עליהם מלך על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה ליהודה ובנימין ומפני כבוד שבט יהודה לא הוזכרו בנימין עמהם כי אינם רק טפלים להם.

ויבא – דלג מש״ש פסוק כ׳ ויהי כשמוע כל העדה כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אותו, כי זה נכלל במ״ש בפסוק ב׳ כמש״ש. ואמר להשיב את הממלכה, ושם המלוכה, כי המלוכה היה לו גם עתה רק לא הממלכה, כמ״ש כ״פ בהבדל שם מלוכה וממלכה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַֽיְהִי֙ דְּבַר⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֶל⁠־שְׁמַעְיָ֥הוּ אִישׁ⁠־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃

But the word of Hashem came to Shemaiah the man of God, saying,

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה פִּתְגָם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם שְׁמַעְיָהוּ נְבִיָא דַייָ לְמֵימָר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ג) אֱמֹ֕ר אֶל⁠־רְחַבְעָ֥ם בֶּן⁠־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃

"Speak to Rehoboam the son of Solomon, king of Judah, and to all Israel in Judah and Benjamin, saying,

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֱמַר לִרְחַבְעָם בַּר שְׁלמה מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְעִם כָּל בֵּית יִשְרָאֵל דְבִיהוּדָה וּבִנְיָמִין לְמֵימָר.

ואל כל ישראל ביהודה ובנימין לאמר – הנה התבאר כי קצת משאר השבטים היו עם רחבעם.

ביהודה ובנימין – היושבים בארץ יהודה ובנימין.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודהכל

(ד) כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡היְ⁠־⁠הֹוָ֡ה לֹא⁠־תַעֲלוּ֩ וְלֹא⁠־תִלָּ֨חֲמ֜וּ עִם⁠־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵאִתִּ֛י נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת⁠־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל⁠־יָרׇבְעָֽם׃

'Thus says Hashem, 'You shall not go up, nor fight against your brothers; every man return to his house, for this thing is of Me.'" So they listened to the words of Hashem, and returned from going against Jeroboam.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לָא תִסְקוּן וְלָא תְגִיחוּן קְרָבָא עִם אֲחוּכוֹן בְּנֵי יִשְרָאֵל תּוּבוּ גְבַר לְבֵיתֵיהּ אֲרוּם מִן קֳדָם יְיָ הֲוָה פִּתְגָמָא הָדֵין וְקַבִּילוּ יַת פִּתְגָמֵי יְיָ וְתָבוּ מִלְמֵיזַל לְוַת יָרָבְעָם.

עם אחיכם – והלא אחיכם בני איש אחד.

with your brothers Are they not your brothers, the sons of one man?

לא תעלו – להלחם עמם בעריהם.

ולא תלחמו – שתזמינו אותם למלחמה.

שובו איש לביתו – וא״צ שתעמדו חלוצים מיראה שיבואו למלחמה עליכם.

וישובו מלכת – וזה נגד אל תעלו. ובמלכים אומר וישובו ללכת, וזה נגד שובו איש לביתו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימלבי״םהכל

(ה) וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּיהוּדָֽה׃

And Rehoboam dwelled in Jerusalem, and built cities for defense in Judah.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וִיתֵב רְחַבְעָם בִּירוּשְׁלֵם וּבְנָא קִרְוִין כְּרִיכָן בְּאַרְעָא שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה.

ויבן ערים למצור – ערים קטנים בנה וסבב כל סביבותם מים משום חוזק וזה מצור כדאמרינן אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור (ישעיהו ל״ז:כ״ה), ועתה הוצרך לכך כי פשעו בו ישראל.

and he built cities for fortification – Heb. לְמָצוֹר. He built small cities and surrounded them with water for strength, and this is [called] מָצוֹר as it is written in Isaiah (37:25): "I dug and drank water, and I dried up with the soles of my feet all rivers of fortification (מָצוֹר).⁠" And this was now necessary because Israel rebelled against him.

ויבן ערים למצור ביהודה – הנה ערי המצור הם ערים בצורות חומה דלתים ובריח ונקראו כן לפי שלא יוכל האויב לבא בהם להלחם אבל יצטרך לו לבא עיה במצור והנה עשה זה מפני ירבעם שאם יבא להלחם עמו ימצא הערים בצורות ולא יוכל ללכדם בקלות.

למצור ביהודה – בארץ יהודה בנה ערים להיות ערי מבצר להשגב בהן.

וישב רחבעם – כמו שספר במלכים איך חשב ירבעם תחבולות לחזק מלכותו, כן ספר כאן איך עשה רחבעם שהיו עמו מעט נגד עם ירבעם, לעומת שירבעם הוצרך לבנות שכם לעיר מלכות ישב רחבעם בירושלים הבנויה מכבר, ומיראתו מפני ירבעם בנה ערי מבצר.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) וַיִּ֧בֶן אֶת⁠־בֵּֽית⁠־לֶ֛חֶם וְאֶת⁠־עֵיטָ֖ם וְאֶת⁠־תְּקֽוֹעַ׃

He built Beth-lehem, and Etam, and Tekoa,

תרגום כתוביםעודהכל

וּבְנָא יַת בֵּית לֶחֶם וְיַת עֵיטָם וְיַת תְּקוֹעַ.

תרגום כתוביםהכל

(ז) וְאֶת⁠־בֵּֽית⁠־צ֥וּר וְאֶת⁠־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת⁠־עֲדֻלָּֽם׃

and Beth-zur, and Soco, and Adullam,

תרגום כתוביםעודהכל

וְיַת בֵּית צוּר וְיַת שׁוֹכוֹ וְיַת עֲדֻלָם.

תרגום כתוביםהכל

(ח) וְאֶת⁠־גַּ֥ת וְאֶת⁠־מָרֵשָׁ֖ה וְאֶת⁠־זִֽיף׃

and Gath, and Mareshah, and Ziph,

תרגום כתוביםעודהכל

וְיַת גַת וְיַת מָרֵשָׁה וְיַת זִיף.

תרגום כתוביםהכל

(ט) וְאֶת⁠־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת⁠־לָכִ֖ישׁ וְאֶת⁠־עֲזֵקָֽה׃

and Adoraim, and Lachish, and Azekah,

תרגום כתוביםעודהכל

וְיַת אֲדוֹרַיִם וְיָת לָכִישׁ וְיַת עֲזֵקָה.

תרגום כתוביםהכל

(י) וְאֶת⁠־צׇרְעָה֙ וְאֶת⁠־אַיָּל֔וֹן וְאֶ֨ת⁠־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצֻרֽוֹת׃

and Zorah, and Aijalon, and Hebron, which are in Judah and in Benjamin, fortified cities.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודעודהכל

וְיַת צָרְעָה וְיַת אַיָלוֹן וְיַת חֶבְרוֹן דִבְשִׁבְטָא יְהוּדָה וּבְשִׁבְטָא דְבִנְיָמִין קִרְוִין כְּרִיכָן.

ערי מצורות – הם ערי מצוק.

אשר ביהודה ובבנימין – מהם היו בנחלת יהודה ומהם בבנימין.

ערי מצורות – להיות ערי מבצר.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודהכל

(יא) וַיְחַזֵּ֖ק אֶת⁠־הַמְּצוּר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹצְר֥וֹת מַאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃

And he fortified the strongholds, and put captains in them, and stores of food, and oil and wine.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְשַׁפִּיץ וְתַקִיף יַת קִרְוִין (ס״ש קִרְוַיָא כְּרִיכָתָא) כְּרַכָּתָא וּמַנִי בְהוֹן אַרְכוֹנִין וְתִסְבְּרִין מַלְיָן מִכְלָא וּמִשְׁחָא וְחַמְרָא.

ויתן בהם נגידים – שרים ונציבים לשמור הערים והכרכים.

ואוצרות מאכל ושמן ויין – לפי שיהא להם מאכל מזומן אם יעלו בית ישראל למצור.

leaders chiefs and officers to guard the towns and the large cities.

and storehouses of food, oil, and wine in order to have food prepared for them should the house of Israel march upon them to besiege them.

ויחזק את המצורות – רוצה לומר: שכבר חזק עוד את הערים הבצורות וזה שכבר נתן בהם שרים ממונים לשמרם ואוצרות מאכל ושמן ויין כדי שיוכלו לעמוד במצור ימים רבים ושם גם כן בכל עיר ועיר מהם צנות ורמחים לחזקם עוד בכלי המלחמה כשירצו להלחם עם הקמים עליהם.

נגידים – פקידים.

ויחזק – חזקם בכל עת.

ואוצרות מאכל – להכין על עת המצור.

ויחזוק – זאת שנית, שחזק את המצורות בל יוכל לכבשם. ג] שנתן נגידים ומנהיגים עליהם. ד] שנתן שם אוצרות מאכל ושמן לימי המצור.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) וּבְכׇל⁠־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי⁠־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃

And in every city he put shields and spears and made them exceeding strong. And Judah and Benjamin adhered to him.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבְכָל קִרְיָה וְקִרְיָה יְהַב עֲגִילִין וּמוּרְנִין וְתַקִיפִנוּן לְסוּגֵי לַחֲדָא וַהֲווֹן לֵיהּ שִׁבְטָא דִיהוּדָה וּבִנְיָמִין.

צנות – מלשון צנה והוא מכלי מלחמה.

ורמחים – כעין חנית.

להרבה מאד – בהרבה מיני חוזק.

ויהי לו וגו׳ – ולא עלה עליו מלך ישראל ללקחם מאתו בעבור חוזק הערים.

ובכל – ה] שגם בערים הבלתי בצורות נתן שם כלי נשק ויחזקם. עתה יספר איך התחזק גם מצד העם, א] ויהי לו יהודה ובנימין, שהם היו כולם לו, משא״כ ירבעם שעזבוהו מקצת עמו והלכו לחזק מלכות רחבעם. זאת שנית.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכׇּל⁠־גְּבוּלָֽם׃

And the priests and the Levites that were in all Israel presented themselves to him out of all their border.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְכַהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי דִבְכָל יִשְרָאֵל (ס״א תְּחוּם יִשְרָאֵל) אִתְעַתָּדוּ עֲלוֹהִי מִכָּל תְּחוּמֵיהוֹן.

התיצבו עליו מכל גבולם – רוצה לומר: התיצבו אצלו.

התיצבו עליו – באו מכל גבולם להתיצב, לעמוד בארץ יהודה תחת ממשלתו.

שהכהנים והלוים התיצבו עליו – ע״י שירבעם הפריע עבודת ה׳ והעמיד כהני הבמות מישראל, הוכרחו לעזוב את עריהם.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יד) כִּֽי⁠־עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת⁠־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִֽיהוּדָ֖ה וְלִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי⁠־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרׇבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה׃

For the Levites left their open land and their possession and came to Judah and Jerusalem; for Jeroboam and his sons cast them off, that they should not execute the priest's office to Hashem;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

אֲרוּם שְׁבָקוּ לֵיוָאֵי יַת פַּרְוִילֵהוֹן וַאֲחוּדַתְהוֹן (ס״א וַאֲתוֹ) וַאֲזָלוּ לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְלִירוּשְׁלֵם אֲרוּם עַכְּבִנוּן וְלָא שַׁבְקִנוּן יָרָבְעָם וּבְנוֹי מִלְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ.

כי עזבו הלוים את מגרשיהם – שבכל ארץ עשרת השבטים.

כי הזניחם ירבעם – הזניחם מלעבוד ומכהן לי״י.

For the Levites had abandoned their open land that was in the entire land of the ten tribes.

because Jeroboam...had coerced them to abandon He coerced them to abandon serving and ministering to the Lord.

כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן – רוצה לומר: כי מפני שעשה כהני במות מקצת העם אשר לא היו מבני לוי עשק מהכהנים והלוים מתנותיהם והוצרכו ללכת למלכות רחבעם לקחת מהמתנות שם חלקם.

הזניחם – ענין עזיבה כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב׳:ז׳).

את מגרשיהם – שהיו להם בארץ עשרת השבטים.

כי הזניחם – הכריחם לעזוב עבודת המקום מלכהן לה׳ ולא נתנם ללכת לבה״מ ולזה עזבו את מגרשיהם והלכו ליהודה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(טו) וַיַּֽעֲמֶד⁠־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

and he appointed for himself priests for the high places, and for the satyrs, and for the calves which he had made.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודעודהכל

וַאֲקֵים לֵיהּ כּוּמָרִין לְבָמָתַיָא וּלְשֵׁדִין וּלְעֶגְלִין דִי עֲבָד.

כהנים לבמות – כלומר למה הזניח ירבעם הכהנים והלוים לפי שהעמיד כהנים כומרים לשעירים.

priests for the high places i.e., Why did Jeroboam coerce them to abandon [their positions]? Because he stationed pagan priests for the satyrs.

ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה – הוא מענין אמרו ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (ויקרא י״ז:ז׳) והם שדים ודמיונים כוזבים שעשו מהם אלוהות או היו מסופקים אם למזל שור יתנו הגדולה בדבר הצלחת ישראל ביציאת מצרים או למזל טלה כמו שהיו חושבים המצרים ולזה היה הצאן אליל מצרים ולפי שהיו יותר סומכים על דבר העגלים מפני העגל אשר עשה אהרן לא זכר בס׳ מלכים כי אם העגלים (מלכים א ט״ז:י״ז) וזכר כי משאר השבטים באו בירושלים רבים לזבח לי״י אלהי אבותיהם ובזה הענין חזקו מאד מלכות רחבעם ואמצוהו עד שלש שנים למלכות רחבעם כי עשו רחבעם ועמו הישר בעיני י״י עד שלש שנים.

ויעמד לו – ירבעם העמיד לעצמו כהנים ולא מבני אהרון.

לשעירים – שדים הנראים בדמות שעירים למי שמאמין בהם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהכל

(טז) וְאַֽחֲרֵיהֶ֗ם מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנֹּֽתְנִים֙ אֶת⁠־לְבָבָ֔ם לְבַקֵּ֕שׁ אֶת⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בָּ֚אוּ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לִזְבּ֕וֹחַ לַֽיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃

And after them, out of all the tribes of Israel, those that set their hearts to seek Hashem, the God of Israel, came to Jerusalem to sacrifice to Hashem, the God of their fathers.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבַתְרֵיהוֹן מִכָּל שִׁבְטַיָא דְיִשְרָאֵל דְיָהֲבִין יַת לִבְּהוֹן לְמִתְבַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל אֲתוֹ לִירוּשְׁלֵם לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהַתְהוֹן.

ואחריהם – של לוים וכהנים.

And after them [i.e., after] the Levites and the priests.

ואחריהם – אחרי בוא הכהנים והלוים.

ג] שאחריהם – נמשכו רבים מישראל שרצו לבקש את ה׳ ויבואו ירושלים לזבוח לה׳, וכל אלה חזקו את מלכות יהודה הקטנה, עד שנעשית ממלכה חזקה ברב עם, ובזה אמצו גם את רחבעם נגד ירבעם (והאימוץ מורה על אימוץ הלב), באופן שמה שהתנכל ירבעם להחזיק מלכותו ע״י העגלים אשר עשה וע״י שהעביר כהני ה׳ מפקודתם כמבואר במלכים, זה היה לו למוקש, שעי״כ נתחזקה מלכות ב״ד. וזה נמשך שנים שלש – שבשלש שנים הראשונות הלכו בדרך דוד, כי אח״כ מעלו גם המה ונחלש מלכותו, כמו שיתבאר אח״ז.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וַֽיְחַזְּקוּ֙ אֶת⁠־מַלְכ֣וּת יְהוּדָ֔ה וַֽיְאַמְּצ֛וּ אֶת⁠־רְחַבְעָ֥ם בֶּן⁠־שְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ כִּ֣י הָלְכ֗וּ בְּדֶ֧רֶךְ דָּוִ֛יד וּשְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֥ים שָׁלֽוֹשׁ׃

So they strengthened the kingdom of Judah, and made Rehoboam the son of Solomon strong, three years; for they walked three years in the way of David and Solomon.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וְתַקִיפוּ יַת מַלְכוּתָא דְבֵית יְהוּדָה וְאַלִימוּ יַת רְחַבְעָם בַּר שְׁלמה לִשְׁנִין תְּלַת אֲרוּם הֲלִיכוּ בְּאוֹרַח דָוִד וּשְׁלמה לִשְׁנִין תְּלַת.

ויאמצו – מלשון אומץ וחוזק.

ויחזקו – הבאים ההם חזקו מלכות יהודה והיו ידם עמהם.

כי הלכו – הבאים ההם הלכו בדרך דוד לעבוד את ה׳.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודהכל

(יח) וַיִּֽקַּֽח⁠־ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת⁠־מָ֣חֲלַ֔ת (בן) [בַּת⁠־]יְרִימ֖וֹת בֶּן⁠־דָּוִ֑יד אֲבִיהַ֕יִל בַּת⁠־אֱלִיאָ֖ב בֶּן⁠־יִשָֽׁי׃

And Rehoboam took for himself a wife, Mahalath the daughter of Jerimoth the son of David, and of Abihail the daughter of Eliab the son of Jesse;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמלבי״םעודהכל

וּנְסִיב לֵיהּ רְחַבְעָם אִתְּתָא יַת מַחֲלַת בַּת יְרֵימוֹת בַּר דָוִד וְיַת אֲבִיחַיִל בַּת אֱלִיאָב בַּר יִשָׁי.

בת ירימות בן דויד – והיתה מתיחסת מבית דוד המלך, כי אותו שר ירימות בן דוד (דברי הימים א י״ב:ו׳) לקח את^א אביהיל בת אליאב בן ישי לאשה והוליד ממנה מחלת.

א. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״את״

אביהיל בת אליאב – כמו ואביהיל לפני שמואל ואמר: אך נגד י״י משיחו (שמואל א ט״ז:ו׳) זה שהקב״ה עתיד לומר קום נא משחהו כי הוא זה וטעה בו שמואל שראה בתו של אליאב אשת רחבעם מלכה ועל זה הדבר נענש כשמואל כי ששאל לו שאול איזה בית הרואה ויאמר שמואל אנכי הרואה (שמואל א ט׳:י״ח-י״ט) שלא ענהו דרך ענוה לומר מה תרצה אמר לו הקב״ה חייך אתה עתיד לראות ולא תדע מה תראה כי טעה באליאב ובתו המלכה.

Abihail the daughter of Eliab Like: and Abihail, similar to (Jer. 11:19): "And I was like a lamb and a bull (כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף).⁠" The following was the reason that Samuel the seer erred when Jesse passed Eliab before Samuel, and he [Samuel] said, (I Sam. 16:6): "Surely before the Lord is His anointed.⁠" This is the one about whom the Holy One, blessed be He, is destined to say, "Arise, anoint him, for this is he.⁠" But Samuel erred about him, for he saw Eliab's daughter as Rehoboam's wife, the queen, and because of the following matter, Samuel was punished: When Saul asked him, (ibid. 9:18) "Which is the house of the seer?⁠" Samuel replied, "I am the seer,⁠" in which case he did not answer him with humility, saying, "What do you wish.⁠" [Therefore,] the Holy One, blessed be He, said to him, "By your life, you are destined to see, and you will not know what you see,⁠" for he erred concerning Eliab and his daughter the queen.

אביחיל בת אליאב וכו׳ – ¹חסר ו״ו החבור, כמו ״שמש ירח״ (חבקוק ג׳:י״א), ״ראובן שמעון״ (שמות א׳:ב׳); פי׳: לקח בת ירימות בן דוד לאשה, ולקח גם כן אביחיל בת אליאב. ²וירימות זה לא נזכר בבני דוד (דברי הימים א ג׳:א׳-ח׳); אולי הוא מאחד הנזכרים ושני שמות היו לו.

1. חסר ו״ו החבור וכו׳. ראו דברי הימים א א׳:א׳ הערה ד״ה ״כמו״. והשוו התרגום והמיוחס לרש״י. גם המיוחס לתלמיד רס״ג מניח שחסירה וי״ו החיבור, אך הוא כותב ששיעורו: מחלת – שהיתה בתו של ירימות בן דוד ובתה של אביהיל (בדברי רד״ק: אביחיל, וראו החילופים) בת אליאב בן ישי. והשוו הערתו של ר׳ קירכהיים שם. מה שכתוב ״גם כן בת״ במשפחת נוסח-היסוד (עיינו בחילופים) חסר מובן; ואולי בשלב קדום היה כתוב ״גם כן את״.

2. וירימות וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

Abihail daughter of Eliab etc. The text elides a conjunctive vav, as in shemesh yareaḥ (=sun and moon; Hab 3:11) and Re’uven Shim‘on (=Reuben, Simeon; Exod 1:2). It means: [Rehoboam] married the daughter of Jerimoth son of David and also married Abihail daughter of Eliab. Although this Jerimoth is not listed among the sons of David (1 Chronicles 3:1–8), perhaps he is the same as one of those listed and had two names.

ויקח לו אשה את מחלת בת ירימות בן דוד וגו׳ – זכר בזה המקום שכבר לקח נשים ממשפחתו הראשונה היא מחלת והשנית היא אביהיל וזאת השנים ילדה לו את יעוש ואת שמריה ואת זהם ואחר זאת השנית לקח מעכה בת אבשלום והיא היתה גם כן ממשפחתו כמו שבארנו בספר מלכים והנה ספר זה כי רחבעם עשה שלא כדין להמליך אביה ולפי שהיה משרש אבשלום שהיה רשע עשה אביה (מלכים א ט״ו:ג׳) הרע בעיני י״י.

בן ירימות – בת קרי.

אביהיל – ב׳ בה״א בקריא כולי׳ ולית דכוותהון ועיין מ״ש בד״ה א׳ סימן ב׳.

ירימות – לא נזכר בבני דוד ואולי נזכר הוא בשמו האחר.

ויקח – אח״ז חשב רחבעם מחשבות להשאיר יורש עצר בל יתעורר מלחמה בין בניו ע״ד המלוכה, כי לקח אשה מזרע דוד כדי שהבכור אשר ימלוך יהיה מזרע דוד גם מצד אמו, והיא לא ילדה לו, ואחריה לקח בת אליאב בן ישי והיא ילדה לו.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהכל

(יט) וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בָּנִ֑ים אֶת⁠־יְע֥וּשׁ וְאֶת⁠־שְׁמַרְיָ֖ה וְאֶת⁠־זָֽהַם׃

and she bore him sons: Jeush, and Shemariah, and Zaham.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל

וִילִידַת לֵיהּ בְּנִין יַת יְעוּשׁ וְיַת שְׁמַרְיָה וְיַת זָהַם (ס״א דָהַם).

ותלד לו – ¹על אחת מהן הוא אומר, כי האחרת מתה, או לא היו לו בנים ממנה.

1. על אחת מהן הוא אומר. קשה לו לשון היחיד של ״ותלד״.

She bore him. This refers to one of [those wives]. For the other one had died, or he did not have sons by her.

ותלד לו – האחת מהן.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל

(כ) וְאַחֲרֶ֣יהָ לָקַ֔ח אֶֽת⁠־מַעֲכָ֖ה בַּת⁠־אַבְשָׁל֑וֹם וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת⁠־אֲבִיָּה֙ וְאֶת⁠־עַתַּ֔י וְאֶת⁠־זִיזָ֖א וְאֶת⁠־שְׁלֹמִֽית׃

And after her he took Maacah the daughter of Absalom; and she bore him Abijah, and Attai, and Ziza, and Shelomith.

תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

וּבַתְרָהָא נְסִיב יַת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וִילִידַת לֵיהּ יַת אֲבִיָה וְיַת עַתֵּי וְיַת זִיזָא וְיַת שְׁלמִית.

ואחריה לקח את מעכה – והיא היתה בת הדיוט (כמו שיתבאר י״ג:ב׳), ולא היה ראוי שהיא תהיה הגבירה, ולא שבנה אביה שנולד אחרי בני אביחיל בת אליאב יהיה המולך תחתיו, אבל.

תרגום כתוביםמלבי״םהכל

(כא) וַיֶּאֱהַ֨ב רְחַבְעָ֜ם אֶת⁠־מַעֲכָ֣ה בַת⁠־אַבְשָׁל֗וֹם מִכׇּל⁠־נָשָׁיו֙ וּפִ֣ילַגְשָׁ֔יו כִּ֠י נָשִׁ֤ים שְׁמוֹנֶֽה⁠־עֶשְׂרֵה֙ נָשָׂ֔א וּפִֽילַגְשִׁ֖ים שִׁשִּׁ֑ים וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁמוֹנָ֛ה בָּנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֥ים בָּנֽוֹת׃

And Rehoboam loved Maacah the daughter of Absalom above all his wives and his concubines, for he took eighteen wives, and sixty concubines, and fathered twenty-eight sons and sixty daughters.

תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

וּרְחֵים רְחַבְעָם יַת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם מִן כָּל נְשׁוֹהִי וּפִילַקְתּוֹהִי אֲרוּם נְשִׁין תַּמְנֵיסְרֵי נְסִיב פִילַקְתִּין שִׁתִּין וְאוֹלִיד עֶשְרִין וּתְמַנְיָא בְנִין וְשִׁתִּין בְּנָן.

ויאהב – ע״י שאהב את מעכה מכל נשיו ופלגשיו (כי היה לו נשים ופלגשים ובנים ובנות רבים), ולכן מאהבת אשתו שרצה שהיא תהיה הגבירה.

תרגום כתוביםמלבי״םהכל

(כב) וַיַּעֲמֵ֨ד לָרֹ֧אשׁ רְחַבְעָ֛ם אֶת⁠־אֲבִיָּ֥ה בֶֽן⁠־מַעֲכָ֖ה לְנָגִ֣יד בְּאֶחָ֑יו כִּ֖י לְהַמְלִיכֽוֹ׃

And Rehoboam appointed Abijah the son of Maacah to be chief, a prince among his brothers; for he thought to make him king.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמַנֵי לְרֵישָׁא יַת (ס״א רְחַבְעָם יַת) אֲבִיָה בַּר מַעֲכָה לְאַרְכוֹן עַל אֲחוֹהִי אֲרוּם אֲמַר לְמִתַּן לֵיהּ מַלְכוּתָא.

לנגיד באחיו – כדי להמליכו.

as a leader among his brothers in order to make him king.

כי להמליכו – פי׳: ¹כי אמר להמליכו, והעמידו בחייו לנגיד באחיו.

1. כי אמר להמליכו. כך בתרגום.

Because to make [Abijah] king. This means: because [Rehoboam] had decided to make him king. He thus designated him as leader among his brothers.

לנגיד באחיו כי להמליכו – רוצה לומר: שכבר שמהו רחבעם לראש ולשר באחיו כי היה רצונו להמליכו אחריו ואף על פי שאינו בכור והנה הבין זה אביה מרצון אביו ויפרץ מכל בני רחבעם ר״ל שכבר חזק מהם מאד לכל ארצות יהודה ובנימין לכל הערים הבצורות כי שם שם אנשים ממונים מצדו לשמור הערים ההן ונתן להם שם המזון לרב כדי שיהיו יותר חזקים ויותר משועבדים ובזה נוסף לו חוזק על אחיו ולזאת הסבה גם כן שאל אביה רבוי נשים כדי שיהיו לו בנים רבים ויחזק יותר מאחיו ולזה ספר אחר זה שנשא לו אביה ארבע עשרה נשים ואפשר שנאמר שהרצון בזה שכבר הבין זה אביה כי רצון אביו היה להמליכו והנה הרבה רחבעם לשלוח מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין לכל הערים הבצורות ונתן להם שם המזון לרב ולזה שאל רחבעם המון נשים להתחזק יותר במלכותו בסבת בניו שהיו שומרים את ערי המבצר.

ויעמד לראש רחבעם – רחבעם העמיד לראש את אביה להיות לנגיד בכל אחיו כי חשב להמליכו אחר מותו ולזה העמידו בחייו לנגיד.

העמיד לראש רחבעם את אביה – ר״ל שנתן לאביה משפט הבכורה שהוא יהיה לראש רחבעם, ר״ל ראש הבית, ומצד זה היה לנגיד באחיו, כי זה עשה כדי להמליכו, להעביר המלכות מבני אביחיל אל בן מעכה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כג) וַיָּ֩בֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכׇּל⁠־בָּנָ֜יו לְֽכׇל⁠־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים^א׃

And he dealt wisely, and dispersed of all his sons throughout all the lands of Judah and Benjamin, to every fortified city; and he gave them food in abundance. And he sought for them many wives.

א. הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים =א?,ל,ש1 ובדפוסים
• א?=הֲמ֥וֹן⁠־נָשִֽׁים (מקף בתיבת משרת?)
• ברויאר ציין ספק מקף, ובמג"ה לא הביאו מקף כלל; בהגדלה נראה שיש מקף, אך האזור די מטושטש ואי אפשר לקבוע בוודאות.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבְנָא וְשַׁפִּיץ קִרְוִין וּמַנִי מִכָּל בְּנוֹי עַל כָּל אַרְעֲתָא דְבֵית יְהוּדָה לְכֻלְהוֹן קִרְוַיָא כְּרִיכָתָא וִיהַב לְהוֹן מְזוֹנָא לְסוֹגֵי וּשְׁאֵיל לְמִסַב רִכְפַּת נְשַׁיָא.

ויפרץ – פזר בניו לכל ארצות יהודה דוגמא ובית אביהם פרצו לרוב (דברי הימים א ד׳:ל״ח).

and he dispersed He scattered his sons to all the lands of Judah. A similar expression is (I Chron. 4:38): "And their fathers' houses spread (פָּרְצוּ) exceedingly.⁠"

ויבן ויפרץ מכל בניו – פי׳: ¹הבין בדבר ופחד ממרד, ²ופרץ מכל בניו, ופזרם בכל ארצות יהודה ובנימן כדי להחזיק המלכות בידו.

ויתן להם המזון לרב – כדי שלא יצטרכו לשאול לעם.

וישאל המון נשים – פי׳: לבניו, כדי להרבות זרעו. ³כי לעצמו הנה כתוב כי שמנה עשרה נשים נשא וששים פלגשים (לעיל פס׳ כא); אם כן ״וישאל המון נשים״ לצורך בניו הוא.

1. הבין בדבר וכו׳. הכוונה לאביה בן מעכה. התרגום כנראה מבין ״ויבן״ מלשון בנין, על-אף הניקוד שלפנינו המורה על השורש ״בון״ בבנין הִפעיל.

2. ופרץ מכל בניו. כך על פי לשון הפסוק; אך אין רד״ק מתייחס לאי-רגילות התחבירית של ״ויפרץ מכל בניו״. ונראה שהכוונה היא שהוא ציווה את כל בניו לפרוץ בכל הארץ, ועל כל מקום בארץ הוא מינה אחד מאלה הבנים להיות מושל; השוו התרגום והמיוחס לרש״י.

3. כי לעצמו הנה כתוב וכו׳. ומוכח מאותו פסוק שהוא לקח אותם לפני מאורע זה, כי שם נמצא שמספר נשיו ובניו היה הסיבה לבחירתו.

[Rehoboam] understood, and so he distributed all his sons. This means: He understood the situation and feared a rebellion, and so he distributed all his sons, scattering them throughout the regions of Judah and Benjamin in order to secure the kingship in his hands.

He provided them with abundant food—so that they should not have to ask the people.

And he sought many wives. This means for his sons, in order to multiply his offspring. After all, concerning himself the text [already] said that he took eighteen wives and sixty concubines (v. 21). “And he sought many wives,” therefore, means for his sons.

ויבן – ד׳ קמץ בקריא וסי׳ ויבן עלי (שמואל א ג׳). ויבן דוד (שמואל ב י״ב). ויבן ויפרץ (דין). ויבן וידבר עמי (דניאל ט׳).

לכל ארצות – הלמ״ד בגעיא.

ויפרץ – ענין התחזקות כמו מה פרצת (בראשית ל״ח:כ״ט).

המון – ענין רבוי.

ויבן – הבין בדבר מרד ופחד ממנו ולזה התחזק במה שפזר את כל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין לכל ערי המבצר לשמרו מן המרד.

לרוב – לבל יצטרכו לשאול מאת העם.

וישאל המון נשים – להשיאם לבניו למען יתחזק במלוכה בעזר אבות הנשים.

ויבן – ובאשר ירא שיתר בניו יעמדו נגד אביה בפרט אחר מותו, הבין לתקן זאת, במה שהפריץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין, שנתן לכל אחד איזה שררות על ארץ מיוחדת, וכן הפקידם על ערי המצורות ויתן להם רוב מזון, וישאל לצרכם המון נשים, באופן שכ״א היה מתעסק בתפקודתו ושמח בחלקו וטרוד בהנהגת נשיו וביתו ולא יתעוררו על המלוכה. וגם יל״פ שמ״ש ויבן מוסב על אביה, שאביה הבין תיכף ויפרוץ מכל בני רחבעם לכל ארצות יהודה (הלמ״ד במקום ב׳), שהתגבר בכל ארצות יהודה ובכל ערי המצורות והכין מזון לרוב בערי המצורות, באופן שהחזיק תיכף בהנהגת המדינה עד שראו שהוא יהיה המולך, וישאל תיכף המון נשים בידעו כי הוא ימלוך.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון