Divrei HaYamim I 27 – דברי הימים א כז‏ – Mikraot Gedolot

(א) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לְֽמִסְפָּרָ֡ם רָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים ׀ וְהַמֵּא֡וֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם֩ הַמְשָׁרְתִ֨ים אֶת⁠־הַמֶּ֜לֶךְ לְכֹ֣ל׀ דְּבַ֣ר הַֽמַּחְלְק֗וֹת הַבָּאָ֤ה וְהַיֹּצֵאת֙ חֹ֣דֶשׁ בְּחֹ֔דֶשׁ לְכֹ֖ל חׇדְשֵׁ֣י הַשָּׁנָ֑ה הַֽמַּחֲלֹ֙קֶת֙ הָאַחַ֔ת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

Now the Children of Israel after their number, the heads of fathers' houses and the captains of thousands and of hundreds, and their officers that served the king, in any matter of the orders which came in and went out month by month throughout all the months of the year, of every order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבְנֵי יִשְרָאֵל לְמִנְיַנְהוֹן רֵישֵׁי אֲבָהָן וְרַבָּנֵי אַלְפִין וּמַאֲוָתָא וְסַרְכֵיהוֹן דִמְשַׁמְשִׁין יַת מַלְכָּא לְכָל עֵיסַק פַלְגְוָתָא דְעַיְלָא וּדְנַפְקָא יֶרַח בְּיֶרַח לְכֻלְהוֹן יַרְחֵי שַׁתָּא פַלְגוּתָא חֲדָא עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

לכל דבר המחלקות – כל זה היה מתחילת מלכותו ואילך ואגב שנאמר מספר הלוים מספר והולך מי היו שרי מחלוקת דוד.

הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה – שהיו ישראל חלוקים לשנים עשר חלקים וכל חלק וחלק שמש את המלך חדש והמלך נותן להם הוצאותם כדכתיב בספר מלכים ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו (מלכים א ד׳:ז׳) והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו בזה החדש וכל זה מתחילת מלכותו הי׳.

עשרים וארבעה אלף – אע״פ שהיו ישראל יותר מי״ב פעמים כ״ד אלפים דוד לא בחר אלא אנשי חיל ועשירי העם אשר יוכל לעזוב עסקיהם ולעסוק בעסקי המלך אבל עניי העם הצריכין לפרנס עצמם לא לקח דוד.

in every matter of the divisions All this was from the beginning of his reign and onwards, and since the number of the Levites is stated, he proceeds to relate who the leaders of David's division were.

the one coming and the one leaving, month by month, for all the months of the year for all the Israelites were divided into twelve parts, and each segment served the king for a month, and the king would provide them with their expenses, as it is written in the Book of Kings (I 4:7): "And Solomon had twelve officers over all Israel, who provided victuals for the king and his household.⁠" They were ready to fight his war and to [perform] all his service in that month. All this was [instituted] at the beginning of his reign.

twenty-four thousand Although Israel was more than twelve times twenty-four thousand, David chose only the mighty warriors and the rich people, who could leave their affairs and engage in the king's affairs; David did not take the poor people, who had to support themselves.

המשרתים את המלך – והם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות והשוטרים היו גם כן מחלקות ישרתו כל אחת מהן חדש אחד ולזה היתה כל אחת מהמחלקות באה ויוצאת בחדש אחד והיתה המחלוקת האחת מאלו הראשים עם הנטפלים עמם מנעריהם ומשרתיהם עשרים וארבעה אלף ואפשר שאלו גם כן מכלכלים את המלך כל אחד חדשו ממה שהיו לוקטים מהמס כמו שמצאנו בשלמה לפי מה שזכרנו בספר מלכים.

למספרם – במקצת ס״ס הלמ״ד בגעיא.

המחלקות – מלשון חלק.

למספרם – לכל מספר אנשיהם היו ממונים עליהם ראשי האבות וכו׳ ומתחלת ימי מלכותו היו הממונים בהם ועל שחשב כאן מנוי המשמרות סמך להם להזכיר את כל הממונים.

ושוטריהם – ומהם היו שוטריהם של השרים הנזכרים הממונים מפיהם המשרתים את המלך בכל דבר המוטל על המחלקות לזרזם ולכופם לעשות בזמנו.

הבאה והיוצאת – כל מחלוקת היתה באה בתחלת החודש ויוצאת בסופה ונכנסת אחרת תחתיה בחוזר חלילה לכל חדשי השנה וכן בכל שנה ושנה ועל כל אחת היה מוטל בחדשה לעשות כל צרכי המלך.

המחלוקת האחת – מספר אנשי מחלוקת האחת היו כ״ד אלף.

ובני ישראל למספרם – המלך חלק את ישראל לי״ב חלקים, שכל חלק מהם יכלכלו אותו וישרתו אותו חדש בשנה, ויודיע כאן כמה שרתו אותו בכל חדש ומי היו הממונים עליהם. ומ״ש למספרם ראשי האבות – ירמוז ג״כ עמ״ש חז״ל בל״ב מדות של ר״א בנו של ריה״ג לישב סתירת הכתובים, שבשמואל כתיב שהיו ישראל שמנה מאות אלף, ובדה״י כתיב שהיו אלף אלפים ומאה אלף, שלש מאות אלף אלו מה טיבן, והשיבו שבשמואל לא מנה את המשרתים את המלך שהיו י״ב פעמים כ״ד אלף הם רפ״ח אלף וי״ב אלף נשיאי ישראל, וז״ש שצריך להוסיף על בני ישראל למספר הנאמר בשמואל שרי האלפים והמאות והמשרתים את המלך, שהם לא נמנו שם, שכל מחלוקה בכל חדש היתה של כ״ד אלף.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) עַ֞ל הַמַּחֲלֹ֤קֶת הָרִֽאשׁוֹנָה֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן יָשׇׁבְעָ֖ם בֶּן⁠־זַבְדִּיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

Over the first order for the first month was Jashobeam the son of Zabdiel; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל

עַל פַּלְגוּתָא קַדְמֵיתָא לְיַרְחָא דְנִיסָן יָשָׁבְעָם בַּר זַבְדִיאֵל וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

ישבעם בן זבדיאל – אפשר שזה הוא הגבור ראש הלישים שקרא שמו ישבעם בן חכמוני (דברי הימים א י״א:י״א) כי רוב אלו השרים היו מהגבורים אשר לדוד.

על מחלוקת – הממונה על המחלוקת הראשונה המשמשת בחדש הראשון היה ישבעם.

ועל מחלוקתו – מספר האנשים שעל מחלוקתו היו כ״ד אלף.

ישבעם – קחשיב הכא שנים עשר ראשים והמה מן הששה ושלשים גבורים אשר לדוד האמורים לעיל. וישבעם בן זבדיאל הוא בן תחכמוני דלעיל.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל

(ג) מִן⁠־בְּנֵי⁠־פֶ֗רֶץ הָרֹ֛אשׁ לְכׇל⁠־שָׂרֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃

He was of the children of Perez, and the chief of all the captains of the host for the first month.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

מִן בְּנֵי פֶרֶץ מְמַנָא לְרֵישָׁא לְכָל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה.

אמרו שזכר מן בני פרץ הראש – ולא זכר שמו, כי אמרו כי הוא ישבעם בן זבדיאל (דברי הימים א כ״ז:ב׳) ואמר היה מן בני פרץ והיה שומר בחודש הראשון, ועוד היה ראש ונגיד על הכל.

ויש אומרים היה מן בני פרץ זולת ישבעם היה ראש על הכל וגם היה שוטר^א על ישבעם בחדש הראשון מפני כבוד המלך, ותוכל להבין מזה כי בכל חדש וחדש היו ב׳ ראשים כי הרמיז לנו מזה ישבעם ובן פרץ. ואומר אני שזהו שאומר -

א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״שומר״.

הראש לכל שרי הצבאות – ישבעם מבני פרץ היה והיה ראש לכל י״ב שרי צבאות ולפי שהיה מן בני פרץ מנהו דוד ראש.

the chief of all the leaders of the hosts Jashabeam was [one] of the sons of Perez, and he was the chief of all the twelve leaders, and because he was [one] of the sons of Perez, David appointed him chief.

בני פרץ – ישבעם היה מבני פרץ קרוב לדוד ולזה היה הראש לכל שרי הצבאות והם הממונים על המחלוקת.

הראש לכל – שהיה ממונה על כל השנים עשר.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וְעַ֞ל מַחֲלֹ֣קֶת׀ הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֗י דּוֹדַ֤י הָֽאֲחוֹחִי֙ וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ וּמִקְל֖וֹת הַנָּגִ֑יד וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

And over the order of the second month was Dodai the Ahohite, and his order, and Mikloth the ruler; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

וְעַל פַּלְגוּתָא דְיַרְחָא תִנְיָנָא דְאִיָיר דוֹדַי מִזַרְעֲיַת אֲחוֹחַ וּפְלוּגְתֵּיהּ מִקְלוֹת נְגוֹדָא וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

ומקלות הנגיד – בר מחלוקתו המסייע עמו ומקלות.

Umikloth was the leader His fellow division member, who assisted him, was Umikloth.

דודי האחוחי – הוא דודי שזכר בגבורים אלעזר בן דודו האחוחי למעלה (דברי הימים א י״א:י״ב).

ומחלוקתו ומקלות הנגיד – אחשוב כי וא״ו של ומקלות נוספת והרצון בו ומחלוקתו מקלות הנגיד ר״ל שהוא היה שר הצבא הזה אחר דודי האחוחי. וכן הרצון באמרו.

ומקלות – כן שמו בוי״ו.

ומחלוקתו – המסייע לו בדבר מחלוקתו היה ומקלות הנגיד.

דודי האחוחי – והוא אלחנן בן דודי דלעיל.

ומחלקתו ומקלות – הוא סייע לו בהנהגה, ווא״ו ומקלות הוא מן השם, כמ״ש למעלה ב׳ י״ח.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(ה) שַׂ֣ר הַצָּבָ֤א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן⁠־יְהוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The third captain of the host for the third month was Benaiah the son of Jehoiada, the priest, chief; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

רַב חֵילָא תְּלִיתָאָה לְיַרְחָא דְסִיוָן בְּנָיָהוּ בַּר יְהוֹיָדָע כַּהֲנָא מְמַנָא לְרֵישָׁא וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

שר הצבא השלישי – משום כבוד בניהו קורהו שר הצבא יותר מהשאר לבד מישבעם שהיה מבני פרץ שקורהו כמו כן ראש דכתיב הראש לכל שרי הצבאות (דברי הימים א כ״ז:ג׳) מפני כבודו של דוד שהיה מבני פרץ כמוהו.

הכהן ראש – שהיה ראש.

ויש אומרים: שהיה כהן גדול ואינו כן שהרי צדוק ואביתר היו כהנים גדולים.

The leader of the third host Heb. שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִי. Because of the honor of Benaiah, he calls him the leader of the host more than the others, with the exception of Jashabeam, who was of the sons of Perez, who is likewise called (verse 3): "the chief of all the leaders of the hosts,⁠" because of David's honor, who was, like him, [one] of the sons of Perez.

the priest, the chief who was the chief, and some say that he was the high priest, but it is not so, because Zadok and Ebiathar were high priests.

שר הצבא השלישי – לפי שהיה בניהו ¹ראש לשלשים הגבורים אמר עליו ״שר הצבא״, מה שלא אמ׳ כן באחרים.

הכהן ראש – יהוידע היה כהן גדול, ²כמו שאמ׳ למעלה בתחלת מלכות דוד ״ויהוידע הנגיד לאהרן״ (י״ב:כ״ח).

1. ראש לשלשים הגבורים. ראו הפסוק הבא, והשוו דבריו לעיל י״ב:כ״ח.

2. כמו שאמ׳ למעלה וכו׳. עיינו בדבריו שם ובהערות. והשוו לעומת המיוחס לרש״י.

The third army officer. Because Benaiah was chief over the thirty warriors (v. 6), the text uses the expression “army officer” for him but not for the others.

The chief priest. Jehoiada was high priest, as the text says above in the account of the beginning of David’s reign: “Jehoiada, chief officer of the Aaronides” (12:28).

שר הצבא – ועם כי כולם קרואים שרי צבאות מ״מ פרט בבניה לכבודו ואף קראו ראש.

ראש – שהיה ראש על הכרתי והפלתי כנזכר לעיל (י״ח:י״ז): גבור השלושים כנ״ל י״א כ״ד.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל⁠־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ׃

This is that Benaiah, who was the mighty man of the thirty, and over the thirty; and of his order was Ammizabad his son.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

הוּא בְנָיָהוּ גִבָּרָא כָּל קֳבֵל תְּלָתִין וּלְעֵיל מִתְּלָתִין וּפְלוּגְתֵּיהּ עַמִיזָבָד בְּרֵיהּ.

גבור השלשים – כדלעיל דכתיב מן השלשים הנו נכבד וגו׳ (דברי הימים א י״א:כ״ה).

the mightiest of the thirty as above (11:25): "Of the thirty, he was the most honored, etc.⁠"

¹ומחלקתו עמי זבד בנו – פי׳: עמי זבד בנו היה גם כן על מחלקתו תחתיו.

1. ומחלקתו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

And [Benaiah’s] division—his son Ammizabad. This means that his son Ammizabad was also over his division, subordinate to him.

ומחלקתו עמיזבד בנו – רוצה לומר: כי עמיזבד היה על מחלקתו אחריו.

גבור השלשים – במקצת דפוסים ישנים כתוב בשלשים בב״ית וכן הוא בפרש״י שלפנינו וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות ומצאתי בהן שהוא בה״א.

השלישים – שרים וממונים כמו ומבחר שלישיו (שמות ט״ו:ד׳).

גבור השלשים – היה הגבור שבשרים וממונה עליהם.

ומחלוקתו – המסייע לו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(ז) הָרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָרְבִיעִ֗י עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The fourth captain for the fourth month was Asahel the brother of Joab, and Zebadiah his son after him; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

רְבִיעָאָה לְיַרְחָא דְתַּמוּז עֲשָהאֵל אֲחוֹי דְיוֹאָב וּזְבַדְיָה בְּרֵיהּ אִתְמַנָא בַתְרוֹי וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

הרביעי עשהאל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו – שהרי עשהאל נהרג בתחלת מלכותו שהרגו אבנר (שמואל ב ב׳:כ׳), ונתן זבדיה בנו אחריו תחתיו על מחלוקתו.

The fourth, etc., was Asahel, the brother of Joab, and Zebadiah his son after him for Asahel was assassinated at the beginning of his reign, for Abner assassinated him, (II Sam. 2:23) and he [David] appointed Zebadiah his son in his stead over his division.

¹וזבדיה בנו אחריו – שהרי עשאל נהרג בתחלת מלכותו (שמואל ב ב׳:כ״ג), ונתן דוד זבדיה בנו אחריו לראש על מחלקתו.

1. וזבדיה בנו אחריו וכו׳. השוו לשונו של המיוחס לרש״י; וכן מעיר המיוחס לר״י קרא.

And [Asael’s] son Zebadiah after him. For Asael was killed at the beginning of David’s reign (2 Samuel 2:23); so in his place, David appointed Asael’s son Zebadiah chief over his division.

אחריו – כי עשהאל הומת מיד בתחלת מלכותו והועמד בנו אחריו.

אחריו – אחר שנהרג עשהאל (שמואל ב ב׳).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(ח) הַחֲמִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֔י הַשַּׂ֖ר שַׁמְה֣וּת הַיִּזְרָ֑ח וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The fifth captain for the fifth month was Shamhuth the Izrahite; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

חַמְשָׁאָה לְיַרְחָא דְאָב רַבָּא שַׁמְהוּת דְמִן זַרְעֲיַת יִזְרַח וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

השר שמהות היזרח – הזרחי.

the leader was Shamhuth the Zerahite – Heb. הַיִּזְרָח

שמהות היזרח – ולעיל הוא שמה החרודי.

היזרח – הזרחי.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(ט) הַשִּׁשִּׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשִּׁשִּׁ֔י עִירָ֥א בֶן⁠־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The sixth captain for the sixth month was Ira the son of Ikkesh the Tekoite; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםעודהכל

אֶשְׁתָּאָה לְיַרְחָא דֶאֱלוּל עִירָא בַּר עִקֵשׁ דְמִן תְּקוֹעַ וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

תרגום כתוביםהכל

(י) הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֶ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן⁠־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The seventh captain for the seventh month was Helez the Pelonite, of the children of Ephraim; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםעודהכל

שְׁבִיעָאָה לְיַרְחָא דְתִשְׁרִי חֵלֶץ דְמִן זַרְעֲיַת פְּלָן מִן בְּנֵי אֶפְרַיִם וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

תרגום כתוביםהכל

(יא) הַשְּׁמִינִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י סִבְּכַ֥י הַחֻשָׁתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The eighth captain for the eighth month was Sibbecai the Hushathite, of the Zerahites; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל

תְּמִינָאָה לְיַרְחָא דְמַרְחֶשְׁוָן סִבְּכַי דְמִן זַרְעֲיַת חוּשִׁי לְבֵית זָרַח וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

סבכי החשתי לזרחי – ממשפחת זרח.

Sibbecai the Hushathite, of the Zerahite. [This means]: from the family of Zerah.

לזרחי – מבני זרח בן יהודה.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל

(יב) הַתְּשִׁיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֔י אֲבִיעֶ֥זֶר הָעַנְּתוֹתִ֖י [לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י] (לבנימיני)^א וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The ninth captain for the ninth month was Abiezer the Anathothite, of the Benjamites; and in his order were twenty-four thousand.

א. [לַבֵּ֣ן ׀ יְמִינִ֑י] (לבנימיני) =ל,ש1,ק13,ק-מ ומסורה (אין כפילות בכתיב באות יו״ד הראשונה, והפסק קיים, ואין כפילות בשווא); וכן הכריעו ברויאר ומג״ה
• א-כתיב?!=<לַבֵּ֣ני ׀ יְמִינִי> (אות יו״ד נוספת לפני הפסק?)
• מ״ג-כתיב=לַבֵּ֣נְיְמִינִי (כפילות בשווא ואין פסק)
• מ״ש=<לבנימיני. לבן ימיני קרי, והוא חד מן ט״ו מלין כתיב חד וקריא תרין. וסימן נמסר במסורה במקום הזה. ובמקצת מדוייקים שלפני הלמ״ד בפת״ח, והבי״ת בציר״י ובדגש, והנו״ן בלי ניקוד.>
• הפסק החריג רומז שהתיבה הנכתבת כמילה אחת ונקראת כשתי מילים; וראו ברויאר, טעמי המקרא, ו.10 (עמ׳ 137), והשוו נחמיה ב,יג (המפרוצים הֵ֣ם׀פְּרוּצִ֔ים).

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

תְּשִׁיעָאָה לְיַרְחָא דְכִסְלֵיו אֲבִיעֶזֶר דְמִן עֲנָתוֹת לְשֵׁבֶט בִּנְיָמִן וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

לבנימיני – לבן ימיני קרי והוא חד מן ט״ו מלין כתיב חד וקריא תרין וסימן נמסר במסורת במקום הזה ובמקצת מדוייקים שלפני הלמ״ד בפת״ח והבי״ת בצירי ובדגש והנו״ן בלי נקוד.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(יג) הָעֲשִׂירִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י מַהְרַ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לַזַּרְחִ֑י וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The tenth captain for the tenth month was Mahrai, the Netophathite, of the Zerahites; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

עֲשִירָאָה לְיַרְחָא דְטֵבֶת מַהֲרַי דְמִן נְטוֹפָה לְזַרְעֲיַת זָרַח וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

מהרי הנטופתי – בס״ס הה״א בשו״א לבד וי״ם בחטף פת״ח וכן לעיל סימן י״א.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(יד) עַשְׁתֵּֽי⁠־עָשָׂר֙ לְעַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ בְּנָיָ֥ה הַפִּרְעָתוֹנִ֖י מִן⁠־בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The eleventh captain for the eleventh month was Benaiah the Pirathonite, of the children of Ephraim; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

חַדְסֵירָאָה לְחַדְסַר יַרְחָא דִשְׁבָט בְּנָיָה דְמִן פִּרְעָתוֹן מִן בְּנֵי אֶפְרָיִם וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

בניה הפרעתני – במקצת מדוייקים חסר וא״ו ועיין מ״ש לעיל בסימן י״א.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(טו) הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לְעׇתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

The twelfth captain for the twelfth month was Heldai the Netophathite, of Othniel; and in his order were twenty-four thousand.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אעודהכל

תְּרֵיסְרָאָה לִתְרֵיסַר יַרְחָא דַאֲדָר חֶלְדַי דְמִן נְטוֹפָה לְזַרְעֲיַת עָתְנִיאֵל וְעַל פְּלוּגְתֵּיהּ עֶשְרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין.

חלדי הנטופתי לעתניאל – ממשפחת עתניאל בן קנז.

Heldai the Netophathite, of Othniel. [This means]: from the family of Othniel son of Kenaz.

לעתניאל – מבני עתניאל בן קנז השופט הראשון.

חלדי הנטופתי – הוא חלד בן בענה דלעיל.

תרגום כתוביםרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אהכל

(טז) וְעַל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָראוּבֵנִ֣י נָגִ֔יד אֱלִיעֶ֖זֶר בֶּן⁠־זִכְרִ֑י לַשִּׁ֨מְעוֹנִ֔י שְׁפַטְיָ֖הוּ בֶּֽן⁠־מַעֲכָֽה׃

Furthermore over the tribes of Israel: of the Reubenites was Eliezer the son of Zichri the ruler; of the Simeonites, Shephatiah the son of Maacah;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

וְעַל שִׁבְטַיָא דְיִשְרָאֵל לְשֵׁבַט דִרְאוּבֵן נָגוֹדָא אֱלִיעֶזֶר בַּר זִכְרִי לְשֵׁבַט שִׁמְעוֹן שְׁפַטְיָהוּ בַּר מַעֲכָה.

ועל שבטי ישראל לראובני נגיד אליעזר בן זכרי – שב׳ נגידים פירש מכל שבט ושבט ומחלוקת כ״ד אלף משמרה – אחת לעבודת המלך ואחת למעמד הבית, שאין הקרבן כשר עד שיהיו שם כהנים לוים וישראלים (תוספתא תענית ג׳:ג׳) ויעלה לך חשבון הבאה והיוצאת חדש בחדש ויעלה לך החשבון של כל משמר ומשמר ויבאו לארבעים ושמנה שבועות השנה חדש בביתו [חדש להוצאת המלך ושרותו וחדש למעמדות] וחדש בביתם לחילוק כשתחלוק העשרים וארבע משמרות לב׳ עבודות ולב׳ חלקים חוזרים חלילה לעולם חדש בחדש, ואנשי משמר הבית ב׳ במקדש וב׳ בביתם וכן חוזרים לעולם, והיינו דתנינן התם (כתובות ס״א:): והתלמידים^א שלא ברשות ל׳ יום, ואמרינן^ב עלה מנהני מילי, וכול׳, מסקנא דמילתא, לכל דבר המחלקות והיא חושבניה דידיה. ומחלוקות האלו אשר הן מכ״ד מאות ש׳ אלף הכתובים בטימוסו של מלך רפ״ח אלף לי״ב חדשים וי״ב אלף נשיאי ישראל כאשר פירשנו למעלה (דברי הימים א כ״א:ה׳).

א. שם איתא: ״התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות״.

ב. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״ואיירינן״.

ועל שבטי ישראל – כבר אמרנו ראשי המחלוקת אשר לדויד ועתה מספר מי היו שרי שבטי הישראל שר כל שבט ושבט.

And over the tribes of Israel We already stated the chiefs of David's divisions, and now he tells who the leaders of the tribes of Israel were, the leader of each tribe.

ועל שבטי ישראל לראובני נגיד – עד הנה ספר הגבורים שהיו ראשי המחלקות, ועתה ספר השרים שהיו ראשי השבטים – ¹נשיא לכל שבט ושבט.

1. נשיא לכל שבט ושבט. המיוחס לר״י קרא מפרש שכאשר כתוב ״ועל שבטי ישראל לראובני נגיד...⁠״, הכוונה היא להדגיש שלמרות שהיו שבטים שהיו להם יותר משׂר אחד בין ראשי המחלקות, בין הנשיאים היה רק אחד מכל שבט.

Over the tribes of Israel: the chief officer of Reuben. To this point the text listed the warriors who were heads of the divisions, and now it lists the officers who served as tribal heads—one chieftain for each tribe.

לראובני נגיד אליעזר – אמרו: נגיד דבק עם אליעזר, לא עם לראובני, כי כבר קדם כי שני הנגידות ניתן ליהודה, כמו שקדם: ולנגיד ממנו (דברי הימים א ה׳:ב׳), כלומר: ולהיות נגיד ממנו, כי ביהודה לנגיד.

ועל שבטי ישראל לראובני נגיד – הנה מנה עתה שמות הנשיאים לשבטי ישראל.

לראובני – נקוד הרי״ש שורק והאל״ף שבאמצע נחה כמנהג.

ועל שבטי ישראל – לכל שבט העמיד שר מבני שבטו.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודהכל

(יז) לְלֵוִ֛י חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן⁠־קְמוּאֵ֖ל לְאַהֲרֹ֥ן צָדֽוֹק׃

of Levi, Hashabiah the son of Kemuel; of Aaron, Zadok;

תרגום כתוביםעודהכל

לְשֵׁבַט לֵוִי חֲשַׁבְיָה בַּר קְמוּאֵל לְבֵית אַהֲרן צָדוֹק.

תרגום כתוביםהכל

(יח) לִיהוּדָ֕ה אֱלִיה֖וּ מֵאֲחֵ֣י דָוִ֑יד לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר עׇמְרִ֖י בֶּן⁠־מִיכָאֵֽל׃

of Judah, Elihu, one of the brothers of David; of Issachar, Omri the son of Michael;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גמצודת דודעודהכל

לְשֵׁבַט יְהוּדָה אֱלִיהוּ מֵאֲחֵי דָוִד לְשֵׁבַט יִשָשכָר עָמְרִי בַּר מִיכָאֵל.

ואומר ליהודה אליהו מאחי דויד – כאשר פירשתי לעיל (דברי הימים א ב׳:ט״ו) שלא נשתייר מהם אלא אליהו בשעה שהרגן מלך מואב.

¹ליהודה אליהו מאחי דויד – הוא אחד מאחי דוד הנזכרים למעלה (ב׳:י״ג-ט״ו), ולו שני שמות; או הוא אחר מלבד הנזכרים, כמו שאמרו רבותי׳ ז״ל בדרש שכתבנו למעלה (ב׳:ט״ו).

1. ליהודה אליהו וכו׳. ככל הנראה, גם דיבור זה הוא תוספת ממה שחסר בכת״י פריס.

Of Judah: Elihu, of the brothers of David. He is one of the brothers of David mentioned above (2:13–15) and had two names. Alternatively, he is a different one, additional to those mentioned, as our Sages, of blessed memory, say in the midrashic interpretation that we cited above (2:15).

ליהודה אליהו מאחי דוד – ידמה שהיה בן אחיו או היה הוא אחיו אליאב והיו לו שני שמות.

מאחי דוד – הוא הנשאר מאחיו כי כולם הרג מלך מואב.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גמצודת דודהכל

(יט) לִזְבוּלֻ֕ן יִֽשְׁמַעְיָ֖הוּ בֶּן⁠־עֹבַדְיָ֑הוּ לְנַ֨פְתָּלִ֔י יְרִימ֖וֹת בֶּן⁠־עַזְרִיאֵֽל׃

of Zebulun, Ishmaiah the son of Obadiah; of Naphtali, Jerimoth the son of Azriel;

תרגום כתוביםעודהכל

לְשֵׁבַט זְבוּלֻן יִשְׁמַעְיָהוּ בַּר עוֹבַדְיָהוּ לְשֵׁבַט נַפְתָּלִי יְרִימוֹת בַּר עַזְרִיאֵל.

תרגום כתוביםהכל

(כ) לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם הוֹשֵׁ֖עַ בֶּן⁠־עֲזַזְיָ֑הוּ לַֽחֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יוֹאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּדָיָֽהוּ׃

of the children of Ephraim, Hoshea the son of Azaziah; of the half-tribe of Manasseh, Joel the son of Pedaiah;

תרגום כתוביםעודהכל

לִבְנֵי אֶפְרַיִם הוֹשַׁע בַּר עֲזַזְיָהוּ לְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה יוֹאֵל בַּר פְּדָיָהוּ.

תרגום כתוביםהכל

(כא) לַֽחֲצִ֤י הַֽמְנַשֶּׁה֙^א גִּלְעָ֔דָה יִדּ֖וֹ בֶּן⁠־זְכַרְיָ֑הוּ לְבִ֨נְיָמִ֔ן יַעֲשִׂיאֵ֖ל בֶּן⁠־אַבְנֵֽר׃

of the half-tribe of Manasseh in Gilead, Iddo the son of Zechariah; of Benjamin, Jaasiel the son of Abner;

א. הַֽמְנַשֶּׁה֙ א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙ (חטף)

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

לְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה דִבְגִלְעָד יִדוֹ בַּר זְכַרְיָהוּ לְשֵׁבַט בִּנְיָמִין יַעֲשִיאֵל בַּר אַבְנֵר.

לחצי המנשה גלעדה – הוא אשר היתה נחלתו מעבר לירדן עם בני גד ובני ראובן.

המנשה – הה״א במאריך.

גלעדה – היושבים בארץ הגלעד בעבר הירדן.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודהכל

(כב) לְדָ֕ן עֲזַרְאֵ֖ל בֶּן⁠־יְרֹחָ֑ם אֵ֕לֶּה שָׂרֵ֖י שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

of Dan, Azarel the son of Jeroham. These were the captains of the tribes of Israel.

תרגום כתוביםעודהכל

לְשֵׁבַט דָן עֲזַרְאֵל בַּר יְרוֹחָם אִלֵין רַבְרְבַיָא שִׁבְטַיָא דְיִשְרָאֵל.

תרגום כתוביםהכל

(כג) וְלֹֽא⁠־נָשָׂ֤א דָוִיד֙ מִסְפָּרָ֔ם לְמִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑טָּה כִּ֚י אָמַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לְהַרְבּ֥וֹת אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃

But David did not count any of them from twenty years old and under; because Hashem had said He would multiply Israel like the stars of heaven.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְלָא קַבֵּל דָוִד חוּשְׁבַּנְהוֹן לְמִבַּר עֶשְרִין שְׁנִין וּלְרָע אֲרוּם אֲמַר יְיָ לְאַסְגָאָה יַת יִשְרָאֵל הֵי כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא.

ולא נשא דוד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה – פתרון כבר אמרנו שמנה ישראל וחלקן למחלקות וגם הלוים מנה וישימם על עבודתם וכל אלו שמנה לא מנה אחד מהם פחות מבן כ׳.

ככוכבי השמים – כמו שאין יכול איש למנות כוכבי השמים כך אין יכול למנותם.

Now David did not take their count from twenty years old and below The meaning is: We already stated that he counted Israel and divided them into divisions, and he also counted the Levites and appointed them upon their service; and all these that he counted he did not count any of them less than twenty years old.

like the stars of the heavens Just as man cannot count the stars of the heavens, so he cannot count them.

ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה – כלומ׳: ¹כל אלה שספר דוד – שנים עשר מחלקות, כל אחד מעשרים וארבעה אלף – לא ספר אלא מבן עשרים שנה ומעלה.

(כג-כד) כי אמר יי׳ להרבות וגו׳ – ²ואף כשאמ׳ הב״ה למנות את ישראל לא אמ׳ למנותם אלא מבן עשרים שנה ומעלה (במדבר א׳:ב׳-ג׳), כי אמר להרבותם ככוכבי השמים ואין להם מספר ³כמו שאמ׳ ״גם זרעך ימנה״ (בראשית י״ג:ט״ז). וכל אלה שספר דוד ⁴לא היו בכלל אותם שמנה יואב, שהתחיל למנות כל ישראל.

ולא כלה – ⁵כי שני שבטים לא ספר, ״כי נתעב דבר המלך אל יואב״ (דברי הימים א כ״א:ו׳) – ⁶כמו שכת׳ ויהי בזאת קצף על ישראל.

1. כל אלה שספר דוד – שנים עשר מחלקות. ר״ל: כל אלה שסיפר כדי לכלול אותם במחלקות.

2. ואף כשאמ׳ הב״ה...לא אמ׳ למנותם אלא מבן עשרים שנה ומעלה וכו׳. נוסף על מה שהקב״ה הבטיח להרבותם ככוכבי השמים – אשר משום כך לא רצה דוד למנות את כולם כי ״אין להם מספר״ – רד״ק מציע סיבה להחלטתו של דוד להימנע מלמנות דווקא אותם שהיו פחות מבני עשרים. לפי המיוחס לר״י קרא, משמעות ״כי אמר ה׳ להרבות...⁠״ היא שכיוון שהיה מספרם גדול, לא ניסה דוד למנות את אלה שהיו פחות מבני עשרים.

3. כמו שאמ׳ ״גם זרעך ימנה״. הערה זו מוסבת על כל הביטוי ״כי אמר להרבותם ככוכבי השמים ואין להם מספר״. ברם, בפסוק נמשלים בני אברהם לחול הים, ולא לכוכבים: ״אם יוכל איש לספור את עפר הארץ גם זרעך ימנה״. ואולי דעתו היתה על בראשית ט״ו:ה׳: ״...וספר הכוכבים אם תוכל לספור אותם...כה יהיה זרעך״. המיוחס לרש״י אכן מצטט את שני הפסוקים.

4. לא היו בכלל אותם שמנה יואב. נראה שהוא אומר כן על פי דברי רז״ל בל״ב מידות דרבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי המצוטטים ע״י רד״ק לעיל כ״א:ה׳, אשר לפיהם יואב לא הוצרך למנות את בני המחלקות שמנה דוד כאן, כי היו רשומים כבר בספרי המלך. אך מה שראה רד״ק להזכיר כך כאן דורש עיון; כי מה שהניע את הזכרת מנינו של יואב בכּתוב כאן הוא, ככל הנראה, הבעיה הדתית במניית האוכלוסיה של עם ישראל הנזכרת בסוף פסוק כג (וכן נמצא במפורש במיוחס לר״י קרא, וראו גם המיוחס לרש״י), ונראה שאין כאן שום ענין בשאילה אם בני המחלקות נכללו במנינו של יואב או לא. ראוי לציין כאן את דברי המיוחס לר״י קרא על פסוקים כ״ג-כ״ד: ״ושני מקראות הללו דברי הסופר הם״.

5. כי שני שבטים...אל יואב. על פי דברי הימים א כ״א:ו׳. שני השבטים הם לוי ובנימן.

6. כמו שכת׳ וכו׳. מלשון זו היה נראה שאותו קצף שהיה על ישראל, היינו המגיפה שעל ידה העניש הקב״ה את דוד, הוא הסיבה שיואב החליט להפסיק ולא למנות את אלה שני השבטים. אבל מסיפור הדברים בשמואל ב פרק כד ולעיל פרק כא נשמע שהמגיפה התחילה רק אחר כך; ובכן, יותר נראה בכוונת רד״ק כאן ש״נתעב דבר המלך אל יואב״ כי דוד הבין שהמנין לא ימצא חן בעיני הקב״ה (השוו טענות יואב לדוד לפני המנין), ושהוא אמנם צדק בזה ״כמו שכת׳ ׳ויהי בזאת קצף על ישראל׳⁠ ⁠⁠״.

David did not take a census of those under twenty years of age. This means: Those whom David counted—twelve divisions of twenty-four thousand each—consisted entirely of men twenty years of age and older.

(23-24) For the Lord had promised to make Israel as numerous etc. Even when the Holy One, blessed is He, said to count Israel, He only said to count those twenty years of age and older (Numbers 1:2–3); for He had promised to make their numbers as incalculable as that of the stars in the sky, as it says, “then your offspring too can be counted” (Genesis 13:16). None of those whom David counted were among those counted by Joab, who set out to count all of Israel. [Joab] did not finish, though; for there were two tribes that he did not count “because the king’s command had become repugnant to Joab” (1 Chronicles 21:6). It says, after all, “wrath struck Israel on account of this.”

ולא נשא דוד מספרם וגו׳ – רוצה לומר: שאע״פ שחשב דוד למנותם לא עלה בידו למנות אותם מבן עשרים שנה ולמטה כי לא הסכים י״י ית׳ בזה כי אמר להרבות את ישראל ככוכבי השמים שלא יוכל איש למנותם על השלמות כי אם בקושי נפלא כי יש מהם שתשלוט בו העין לראותו בקושי עצום. והנה יואב בן צרויה החל למנותם במצות דוד ולא כלה לספר אותם ולא עלה המספר שמצא והוא המספר שכתוב בזה בס׳ שמואל כמו המספר שכתוב מזה בס׳ דברי הימים למלך דוד וזה כי בס׳ שמואל עלה המספר אלף אלפים וחמש מאות ושבעים אלף.

נשא – ענין מספר כמו כי תשא (שמות ל׳:י״ב).

ולא נשא וכו׳ – ר״ל כל המנויין שמנה לא מנה בהם פחות מבן עשרים.

כי אמר ה׳ להרבות את ישראל ככוכבי השמים – שאין למנותם כמ״ש הבט וכו׳ וספור הכוכבים אם תוכל לספור וכו׳ כה יהיה זרעך (בראשית ט״ו:ה׳) ולכן לא מנה הפחותים מבן עשרים לבל יודע מספר כל בני ישראל.

ולא נשא – כבר בארתי בש״ב (סי׳ כד) שדעת דוד בצותו למנות את ישראל היה למנות גם הפחותים מבן עשרים ולכתוב שמותם בספר דה״י אשר למלך לדעת כמה יולדו וכמה יפקדו, כדי שבאם תקראנה מלחמה יהיו כולם מחויבים ללכת לצבא ובשם יקראון, וע״ז היה הקצף, ולכן נתבטל הדבר ולא נשא דוד עוד מספרם מבן עשרים ולמטה כי עי״ז חל הנגף, שעי״כ נודע כל פרטי מנינם, משא״כ אם מונה היה רק מבן עשרים, כמש״ש בארך. ועז״א שיואב החל למנות (גם הפחותים מבן עשרים), ולא כלה – כי בזה היה קצף וחל הנגף, וע״כ לא עלה המספר (של פחות מבן עשרים) כמספר דה״י למלך דויד – כמו שהיה ברצונו לעשות. וגם יכוין עמ״ש חז״ל שבמספר שמנה בס׳ שמואל חסרים לוי ובנימין, שיואב לא נתן לו כל המנוים מפני קצף שהיה על ישראל בעבור זאת.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כד) יוֹאָ֨ב בֶּן⁠־צְרוּיָ֜ה הֵחֵ֤ל לִמְנוֹת֙ וְלֹ֣א כִלָּ֔ה וַיְהִ֥י בָזֹ֛את קֶ֖צֶף עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א עָלָה֙ הַמִּסְפָּ֔ר בְּמִסְפַּ֥ר דִּבְרֵֽי⁠־הַיָּמִ֖ים לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃

Joab the son of Zeruiah began to count but did not finish; and there came wrath for this upon Israel; and the number was not put into the account of the chronicles of King David.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

יוֹאָב בַּר צְרוּיָה שָׁרֵי לְמִמְנֵי יַת יִשְרָאֵל וְלָא סְפַק לְמִמְנֵי עַד דִהֲוָה עַל דָא רוּגְזָא עַל יִשְרָאֵל וּמִיתוּ בְּמוֹתָנָא וְלָא סְלִיק מִמִנְיָנָא (ס״א מִנְיָנָא בְּמִנְיָן) הֵי בְמִנְיָן פִּתְגָמֵי יוֹמָנָא דִלְמַלְכָּא דָוִד.

יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה {וגו׳} המספר – ככתוב: {ולוי} ובנימן לא פקד בתוכם (דברי הימים א כ״א:ו׳). בכאן כתב: את מספר מפקד העם (דברי הימים א כ״א:ה׳), כי היה מחסר מספרם [ובכאן כתב: ויהי כל ישראל (דברי הימים א כ״א:ה׳), שעמדו לוי ובנימן האנשים ואמרו להרוג את יואב לכך לא נשא מספרם) אבל בשמואל כתב מספר כאשר היה כי לא מיחו ביואב, ולכך כתב: ותהי ישראל (שמואל ב כ״ד:ט׳) שעמדו כנקבות^א (מדרש שמואל ל׳:ב׳).

ודע כי הזכיר כל שרי ישראל בכמו שרי המחלקות שנאמר: ועל שבטי ישראל לראובני נגיד אליעזר בן זכרי (דברי הימים א כ״ז:ט״ז) ולא הזכיר לא גד ולא אשר, לפי כי גד היה בארץ הגלעד והיה ראש עליהם על גד ידו בן זכריהו שהיה ראש על חצי שבט המנשה (דברי הימים א כ״ז:כ״א) וגד היה עמו, וחצי שבט המנשה האחר היה ראש עליהם יואל בן פדיהו (דברי הימים א כ״ז:כ׳) והיה ראש גם על אשר^ב. והכניס נפתלי בין בני יוסף כאשר פירשתי לתחלת הספר (דברי הימים א ז׳:י״ב) לפי שהוא ראשון ללידת בלהה שפחת רחל, והאחרון לדן על שהוא מאסף לכל המחנות (במדבר י׳:כ״ה).

א. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853: ״שתשש כחן כנקבות״.

ב. כך תיקן קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״וגם על חצי שבט מנשה האחר״. ובכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853: ״חצי שבט המנשה האחר היה ראש עליהם הושע בן עזזיהו שהיה ראש על חצי שבט מנשה האחר״.

ולא כלה – פתרון ועוד אני אומר לך הלא יואב התחיל פעם אחרת למנות העם למעלה מעשרים ולא כלה.

ויהי בזאת קצף על ישראל – מאותו קצת שמנה היה קצף על ישראל לפי שעלה במחשבתו למנות כל ישראל לעבור על הפסוק אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וגו׳ (בראשית י״ג:ט״ז), ולעבור הפסוק הבט נא השמימה וגו׳ (בראשית ט״ו:ה׳).

ולא עלה המספר – פתרון אע״פ שאני אומר החל למנות ולא כלה ולא מנה כי אם מעט שהרי לא עלה מספר המנויין בספר שמואל כמספר המנויין כאן (בד״ה כאן) אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף (דברי הימים א כ״א:ה׳) ובשמואל שמנה מאות אלף ויהודה חמש מאות אלף (שמואל ב כ״ד:ט׳) וא״ת שני מספרים היו שפעמיים מנאן א׳ בשמואל וא׳ כאן אלא כך הוא לא עלה המספר כמספר ד״ה כי אותו המספר שמנה לא כתב בשמואל כי אם קצת מן המספר משום צער ואבילות שנגפו אפי׳ על אותן מעט וכאן משום כבוד דוד אפילו אם היה המספר יותר היה אמרו לפי שהיה משמע שלא על חנם היה קצף על ישראל שהרי כבר מנה הרבה מישראל ועוד משום כבודו שהיו כולם לו לעבדים כאיש אחד.

but did not finish The meaning is: And moreover, I say to you: Did not Joab commence on another occasion to count the people above twenty and not finish?

and there was wrath upon Israel because of this Because of the small segment that he counted, there was wrath upon Israel, because it entered his mind to count all Israel and to transgress the verse (Gen. 13:16): "...so that if anyone can count the dust of the earth, etc.⁠" and to transgress the verse (ibid. 15:5): "Look, please, toward heaven, etc.⁠"

and the number did not come up to The meaning is: Although I say, "commenced to count but did not finish,⁠" he counted only a small segment, for the number of the counted ones in the Book of Samuel did not come up to the number in Chronicles, (21:5) for that number that he counted he did not write in Samuel, but a little of the number, and here, because of David's honor, even if the number were more, he would have stated it, because it implies that not for nought was there wrath on Israel because he already counted many of Israel, and moreover, because of his honor, that they were all his servants, like one man.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 23]

החל – התחיל.

ולא כלה – לא השלים.

החל למנות – את היתרים מבן עשרים.

לא כלה – לספור את כולם כי לא מנה אז שבט לוי ובנימין כמ״ש למעלה ועם כל זה היה בזאת קצף על ישראל ובא בהם הדבר כמ״ש למעלה.

ולא עלה המספר – ר״ל לכן חדל מלמנות את הפחותים מעשרים ולא עלה המספר שלהם כמספר האמור בדברי הימים וכו׳ כי המספר האמור שם הלא המה מן היתרים מבן כ׳.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל

(כה) וְעַל֙ אֹצְר֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ עַזְמָ֖וֶת בֶּן⁠־עֲדִיאֵ֑ל וְעַ֣ל הָאֹצָר֡וֹת בַּשָּׂדֶ֞ה בֶּֽעָרִ֤ים וּבַכְּפָרִים֙ וּבַמִּגְדָּל֔וֹת יְהוֹנָתָ֖ן בֶּן⁠־עֻזִּיָּֽהוּ׃

And over the king's treasuries was Azmaveth the son of Adiel; and over the treasuries in the fields, in the cities, and in the villages, and in the towers, was Jonathan the son of Uzziah;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְעַל תִּסְבְּרֵי מַלְכָּא עַזְמָוֶת בַּר עֲדִיאֵל וְעַל אוֹרְיָרַיָא דִבְחַקְלָא בְּקִרְיָתָא וּבְכוּפְרָנַיָא וּבְמִגְדָלַיָת יְהוֹנָתָן בַּר עֻזִיָהוּ.

ועל אוצרות המלך עזמות בן עדיאל – אמרו חכמים כי איוב ודוד אמרו דבר אחד, באיוב הוא אומר: אם עלי אדמתי תזעק (איוב ל״א:ל״ח) שלא שבתי בשמטותיה ולא נתתי מעשר עני ושני וכל הענין כמפורש על הסדר^א, תמו דברי איוב (איוב ל״א:מ׳), והיה מקלל עצמו שיתמו דבריו ולא יהיה לו כח לדבר. וכן דוד משבח ואומר: אם הכנסתי באוצרותי דבר שאינו מעושר יכנס מארה לתוך האוכל, ולכך אמר עזמות ענין קללה הוא (תנחומא ראה י״ד-ט״ו). ובעלי מקרא אומרים כפשוטו כן היה שמו^ב.

א. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״כמפורש לעיל״.

ב. בכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853 נוסף: ״עזמות הברחומי״ (שמואל ב כ״ג:ל״א).

ועל אוצרות המלך – אוצרות כסף וזהב, כל זה הולך ומספר לגדולת דוד ואפילו מי שהיה ממונה על האתונות שלו.

ועל האוצרות בשדה – ועל מה שגדל בשדה, תבואות יין ושמן וכל מיני אוכלין ומשקין.

בערים – לחמש הערים ולחמש ערי המלך ומגדלותיו.

And over the treasuries of the king the treasuries of silver and gold. All this he proceeds to relate for David's greatness, and even the one who was appointed over his she-donkeys.

and over the storehouses in the field and over what grew in the field: grains, wine, and oil, and all kinds of foods and drinks.

in the cities to supply the cities and to supply the cities of the king and his towers.

ועל אצרות המלך – עתה ספר פקידיו וגזבריו על מלאכתו ועל אוצרותיו בבית ובשדה.

Over the royal treasuries. Here the text lists those whom [David] appointed as managers and administrators over the labor and over the storage areas, both in his house and out in the field.

ועל אוצרות המלך – הם האוצרות שהיו לו בבית ועל האוצרות בשדה. ידמה שהיו שם מגדלים בשדה לאצור שם תבואות השדה והנה מנה על כל דבר ודבר פקיד מיוחד כדי שתשלם השמירה וההנהגה הראויה בכל דבר.

ועל אצרות המלך – חצי הספר בפסוקים.

ועל אוצרות המלך – הממונה על אוצרות המלך היה עזמות.

בשדה בערים וכו׳ – אוצרות התבואה וכלי מלחמה וכדומה.

ועל אוצרות – כסף וזהב.

ועל האוצרות בשדה – תבואה ופירות.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כו) וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׂדֶ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת הָאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן⁠־כְּלֽוּב׃

and over those that did the work of the field for tillage of the ground was Ezri the son of Chelub;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

וְעַל עָבְדֵי עֱבִידְתָּא בְּחַקְלָא לְפוּלְחָנָא דְאַרְעָא עֶזְרִי בַּר כְּלוּב.

ועל עשי מלאכת השדה לעבודת האדמה – לחרוש האדמה.

עזרי בן כלוב – היה ממונה על כך לצוות לחרוש האדמה והוא נותן להם בקר וכל כלי המחרישה.

And over those who do the work of the field for the work of the soil to plow the soil.

Ezri the son of Chelub was appointed to command to plow the soil, and he would give them the cattle and all the implements of the plow.

לעבדת האדמה – לחרוש ולזרוע ולקצור.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(כז) וְעַ֨ל⁠־הַכְּרָמִ֔ים שִׁמְעִ֖י הָרָמָתִ֑י וְעַ֤ל שֶׁבַּכְּרָמִים֙ לְאֹצְר֣וֹת הַיַּ֔יִן זַבְדִּ֖י הַשִּׁפְמִֽי׃

and over the vineyards was Shimei the Ramathite; and over the increase of the vineyards for the wine-cellars was Zabdi the Shiphmite;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְעַל כְּרָמַיָא שִׁמְעִי דְמִן רָמָתָא וְעַל עֱֲבִידְתָּא דְבִכְרָמַיָא לְמַרְתְּפַיָא דְחַמְרָא זַבְדִי דְמִן שְׁפָם.

ועל הכרמים – לעדור ולזמור הכרמים.

ועל שבכרמים – הוא אוצרות היין.

And over the vineyards to hoe and prune the vineyards.

and over what was in the vineyards i.e., the storehouses of the wine.

¹ועל שבכרמים – שמעי היה ממונה על הכרמים עד אסיפת הענבים, וזבדי היה ממונה על אשר היה בכרמים בשעת אסיפת הפירות והענבים מהבציר ואילך, כמו שאמר ״לאוצרות״.

1. ועל שבכרמים וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. בכוונתו נראה שכיוון שכתוב ״על שבכרמים״ אצל זבדי, ו״על הכרמים״ אצל שמעי, נשמע שפיקוחו של זבדי לא התחיל עד שהיו ענבים בכרמים שטענו טיפול; וממה שכתוב ״לאצרות היין״ נשמע שאותו זמן שהתחיל בו היה שעת אסיפת הפירות והכנסתם לאוצרות. תרגום ״שבכרמים״: ״עבידתא דבכרמיא״. וראו גם המיוחס לרש״י.

And over what was in the vineyards. Shimei was appointed over the vineyards until the gathering of the grapes, and Zabdi was appointed over whatever was in the vineyards at the time of the gathering of the fruit and grapes from the harvest onward, as it says, “for the storage areas.”

ועל הכרמים – על העבודה אשר יעשה בהם עד אחר הבציר.

ועל שבכרמים – על העבודה אשר יעבוד בהענבים עד להביא היין אל האוצרות והוא דריכת הענבים בגת וכדומה.

ועל הכרמים – מלאכת הכרמים.

ועל שבכרמים – לאסוף תבואת הכרם, וכן בפסוק שאחר זה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(כח) וְעַל⁠־הַזֵּיתִ֤ים וְהַשִּׁקְמִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשְּׁפֵלָ֔ה בַּ֥עַל חָנָ֖ן הַגְּדֵרִ֑י וְעַל⁠־אֹצְר֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶן יוֹעָֽשׁ׃

and over the olive trees and the sycamore trees that were in the Lowland was Baal-hanan the Gederite; and over the cellars of oil was Joash;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודעודהכל

וְעַל זֵיתַיָא וְשִׁקְמַיָא דִי בִשְׁפֶלְתָּא בַּעַל חָנָן דְמִן גָדֵר וְעַל מִשְׁחָא יוֹעָשׁ.

ועל הזיתים – לנוטען ולמסוק.

And over the olive trees to plant them and gather the olives.

והשקמים – הם מין מה מהתאנים והנה זכר.

והשקמים אשר בשפלה – מין אילני תאנים הגדלים בעמק וכן כשקמים אשר בשפלה לרוב (דברי הימים ב ט׳:כ״ז).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהכל

(כט) וְעַל⁠־הַבָּקָר֙ הָרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן [שִׁרְטַ֖י] (שטרי)^א הַשָּׁרוֹנִ֑י וְעַל⁠־הַבָּקָר֙ בָּעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן⁠־עַדְלָֽי׃

and over the herds that fed in Sharon was Shirtai the Sharonite; and over the herds that were in the valleys was Shaphat the son of Adlai;

א. [שִׁרְטַ֖י] (שטרי) א-כתיב=שִׁטַ֖רְי

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודעודהכל

וְעַל תּוֹרֵי דְרָעָן בְּמֵישְׁרָא שִׁרְטֵי דְמִן שָׁרוֹ וְעַל תּוֹרֵי דְבַעֲמָקַיָא שָׁפָט בַּר עַדְלָי.

ועל הבקר הרועים בשרון – שרטי השרוני הבקי בעניינם.

And over the cattle that pasture in the Sharon was Shirtai the Sharonite who was knowledgeable in matters concerning them.

שטרי – שרטי ק׳.

בשרון – בארץ מישור ומקום שמן.

השרוני – הרגיל לרעות בשרון וכן כל הממונים העמיד על כל דבר אדם הרגיל בה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודהכל

(ל) וְעַ֨ל⁠־הַגְּמַלִּ֔ים אוֹבִ֖יל הַיִּשְׁמְעֵלִ֑י וְעַל⁠־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת יֶחְדְּיָ֖הוּ הַמֵּרֹנֹתִֽי׃

and over the camels was Obil the Ishmaelite; and over the asses was Jehdeiah the Meronothite;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמלבי״םעודהכל

וְעַל גַמְלַיָא אוֹבִיל עַרְבָאָה וְעַל אַתְנַן יַחְדְיָהוּ דְמִן מֵרוֹן.

הישמעלי – היודע בטוב עסקן של גמלים.

the Ishmaelite who knew the character of the occupation of camels.

¹הישמעלי – ²שהתגורר בארץ ישמעאל; לפיכך קראו ״ישמעאלי״. וכן ״ההגרי״ (להלן פס׳ לא), שהתגורר בארץ בני הגר.

1. הישמעלי וכו׳. גם דיבור זה נראה שהוא מתוספותיו של רד״ק ממה שחסר בכת״י פריס ומינכן.

2. שהתגורר וכו׳. השוו דבריו לעיל ב׳:י״ז.

The Ishmaelite. The text calls [Obil] an Ishmaelite because he lived in the land of Ishmael. Similarly, “the Hagrite” (v. 31) means that [Jaziz] lived in the land of the Hagrites.

הישמעלי, המרנתי, ההגרי – בני נכר היו, וע״ד (ישעיהו ס״א:ה׳) ועמדו זרים ורעו צאנכם, הם היו בקיאים במלאכה זו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמלבי״םהכל

(לא) וְעַל⁠־הַצֹּ֖אן יָזִ֣יז הַהַגְרִ֑י כׇּל⁠־אֵ֙לֶּה֙ שָׂרֵ֣י הָרְכ֔וּשׁ^א אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ דָּוִֽיד׃

and over the flocks was Jaziz the Hagrite. All these were the rulers over the properties of King David.

א. הָרְכ֔וּשׁ א=הָרֲכ֔וּשׁ (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

וְעַל עָנָא יָזִיז הַגְרָאָה כָּל אִלֵין רַבָּנֵי קִנְיָנָא דִי לְמַלְכָּא דָוִד.

ועל הצאן יזיז ההגרי – כי ההגרים יושבי אהל בשדה לכן מנהו על צאנו.

And over the flocks was Jaziz the Hagarite Since the Hagarites were tent dwellers in the field, he appointed him over his flocks.

שרי הרכוש – מלת רכוש כולל כסף וזהב ומקנה וכל המטלטלין ושדות.

אשר למלך – אשר הופקדו למלך דוד.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(לב) וִיהוֹנָתָ֤ן דּוֹד⁠־דָּוִיד֙ יוֹעֵ֔ץ אִישׁ⁠־מֵבִ֥ין וְסוֹפֵ֖ר ה֑וּא וִיחִיאֵ֥ל בֶּן⁠־חַכְמוֹנִ֖י עִם⁠־בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

Also Jonathan David's uncle was a counselor, a man of understanding, and a scribe; and Jehiel the son of Hachmoni was with the king's sons;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וִיהוֹנָתָן אַחֲבוֹי דְדָוִד מְלִיךְ גְבַר סֳכְלְתָן וְסַפְרָא הוּא וִיחִיאֵל בַּר חַכְּמוֹנִי עִם בְּנֵי מַלְכָּא.

ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך – מגדלן ואומן שלהם מלמדם תרבות.

And Jehiel the son of Hachmoni was with the king's sons He was their nurturer and their nurse, who taught them culture.

ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך – ¹שהיה מגדלם ומלמדם.

1. שהיה מגדלם ומלמדם. השוו המיוחס לרש״י.

Jehiel son of Hachmoni was with the king’s sons—for he would raise them and teach them.

ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך – גם זה ראיה כי השתדל דוד לחַכֵם את בניו, לכן הפקיד עליהם שנים אנשים בתוארים הנזכרים, כי אמרו: יועץ – טעמו, כאמרו: יועץ וחכם חרשים, כי יועץ לדוד היה אחיתופל, כמו שיזכור אחר זה.

וסופר – חכם ובדרז״ל סופר מברך ובור יוצא (בבלי חולין ק״ח).

איש מבין – בעל בינה.

עם בני המלך – היו בתמידות עם בני המלך ללמדם חכמה.

עם בני המלך – מגדלם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(לג) וַאֲחִיתֹ֖פֶל יוֹעֵ֣ץ לַמֶּ֑לֶךְ וְחוּשַׁ֥י הָאַרְכִּ֖י רֵ֥עַ הַמֶּֽלֶךְ׃

and Ahithophel was the king's counselor; and Hushai the Archite was the king's friend;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודעודהכל

וַאֲחִיתוֹפֶל מְלִיךְ לְמַלְכָּא וְחוּשַׁי אַרְכָאָה שׁוֹשְׁבִינָא (ס״א חַבְרָא) דְמַלְכָּא.

וחושי הארכי רע המלך – לו היה מגלה סודו ומשחקו בכל מיני שחוק ומאכל על כן נקרא רע המלך.

וחושי הארכי רע המלך – שושבינו קרית ספר תרגום קריתא דארכי, ומדרש רבה כשחטא דוד בבת שבע שאל לחושי הארכי אם ישוב בתשובה אם יקבלנו הקדוש ברוך הוא בתשובה לתת לו ארוכה לחטאו ואמר לו כן.

רע המלך – שושבינו, למרעהו אשר רע לו (שופטים י״ד:כ׳) דשמשון תרגומו שושביניה.

And Hushai the Archite – Heb. קִרְיַתסֵפֶר (Jos. 15:15, Jud. 1:11) is translated by the Targum as קִרְיְתָא דְּאַרְכֵי. In Midrash Rabbah we find that when David sinned with Bathsheba, he asked Hushai the Archite whether, if he would repent, the Holy One, blessed be He, would accept his repentance to grant him an extension for his sin, and he said, "Yes.⁠" the king's companion His best man (Jud. 14:20): "to his companion (לְמֵרֵעֵהוּ), who had accompanied (רֵעָה) him,⁠" written regarding Samson; it is translated by the Targum: שׁוֹשְׁבִינֵיהּ his best man.

כי אחיתופל היה יועץ למלך וחושי הארכי היה רע המלך והיה גם כן לו כמו יועץ וכבר יתבאר לך זה מדבר עצת חושי לאבשלום וסדור הדברים פה יורה זה ג״כ.

יועץ למלך – הוא היה המיוחד לעצת המלך אבל יהונתן דודו לא היה מיוחד למלך.

רע המלך – הוא היה יושב בתמידות עם המלך להשתעשע עמו.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהכל

(לד) וְאַחֲרֵ֣י אֲחִיתֹ֗פֶל יְהוֹיָדָ֤ע בֶּן⁠־בְּנָיָ֙הוּ֙ וְאֶבְיָתָ֔ר וְשַׂר⁠־צָבָ֥א לַמֶּ֖לֶךְ יוֹאָֽב׃

and after Ahithophel was Jehoiada the son of Benaiah, and Abiathar; and the captain of the king's host was Joab.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְכַד הֲווֹ צְרִיכִין לְמִפַּק בִּקְרָבָא מִתְמַלְכִין בַּאֲחִיתּוֹפֶל הֲווֹ שָׁאֲלִין בְּאוּרַיָא וְתֻמַיָא מִן יְהוֹיָדָע בַּר בְּנָיָהוּ רֵישׁ סַנְהֶדְרִין אֲמַרְכְּלָא דְכַהֲנַיָא וּמִן אֶבְיָתָר כַּהֲנָא רַבָּא וּמִן דְשָׁאֲלִין בְּאוּרַיָא וְתֻמַיָא נַפְקִין לִקְרָבָא מְזָרְזֵי חֵילָא קַשְׁתַּיָא וְקַלְעַיָא וְקַלְעַיָא וַעֲלֵיהוֹן רַב חֵילָא דִי לְמַלְכָּא יוֹאָב.

ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו – אמר רב יוסף אחרי אחיתופל זה יועץ וכה״א ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים, בן יהוידע זה סנהדרין, כרתי ופלתי אלו אורים ותומים, ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי, כרתי שכורתין את דבריהם, פלתי שמופלאים בדבריהם ואחר כן ושר צבא למלך יואב.

ואחרי אחיתופל – לאחר שמת לקח לו דוד את יהוידע ואביתר במקומו.

And after Ahithophel After he died, David took for himself Jehoiada and Ebiathar in his place.

ואחרי אחיתפל יהוידע – כלומ׳: ¹אחרי שמת אחיתופל יועץ המלך, היו יועציו יהוידע ואביתר. ²ויואב היה שר הצבא.

1. אחרי שמת אחיתופל...היו יועציו יהוידע וכו׳. השוו המיוחס לרש״י. אבל ראו התרגום; וכעין דבריו מצטט המיוחס לר״י קרא מרז״ל (ראו בבלי ברכות ג׳:-ד׳.).

2. ויואב היה שר הצבא. לדעת רד״ק אין לזה קשר לשאר הפסוק. השוו לעומת התרגום ודעמיה שהזכרנו בהערה הקודמת.

And after Ahitophel: Jehoiada. This means: After the death of Ahitophel, the advisor to the king, his advisors were Jehoiada and Abiathar. And Joab was the commander of the army.

ואחרי אחיתופל וגו׳ – רוצה לומר: שאחרי עצת אחיתופל היה נמלך בבניהו בן יהוידע שהיה מופלא שבב״ד ומסנהדרין והם הכרתי והפלתי שהיה הוא ראש להם. ואחר כך היה נמלך באביתר באורים ותומים ואחר כך נשתלמה העצה למלחמה והיה יואב שר צבא למלך.

ואחרי אחיתופל – אחר מותו לקח במקומו את יהוידע ואת אביתר.

ושר וכו׳ – המיוחד על כל הצבא אשר למלך היה יואב.

ואחרי אחיתופל – אחרי שמת היו יהוידע ואביתר במקומו.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון