[עג] יצאו אנשים בני בליעל – שם אנשים מיותר ובא לדייק ולא נשים ולא קטנים, וכן ממ״ש לשון רבים ידעינן שלא פחות משנים, וממ״ש את יושבי עירם ידעינן שלא יושבי עיר אחרת, וא״כ מ״ש בקרבך מיותר שא״צ להודיענו שיהיה מקרב העיר, וע״כ פי׳ מקרב הארץ ולא מן הספר, וכ״ז מובא בסנהדרין (דף קי״א):

[עד] לאמר נלכה נעבדה – בש״ס סנהדרין (דף קי״א ע״ב) לאמר שצריכים עדים והתראה לכל או״א, ופרש״י לאמר נלכה נעבדה משמע שצ״ל לפנינו שכך אומרים נלכה ונעבדה ואין אמירה אלא בעדים אלמא שצריך עדים לכל או״א שיעידו עליהם מה שאמרו וה״נ צריך התראה לכל אחד מהם, מבואר שבא על המדיחים, שהם חייבים סקילה אע״פ שלא עבדו ע״מ שאמרו נלכה ונעבדה כמ״ש הרמב״ם (בריש פ״ד), וצריך דוקא שיאמרו בלשון רבים נלכה ונעבדה (כמש״ש ה״ה), וע״ז צריך עדים וממילא צריך התראה כדין כל חייבי מיתות ואינו דומה למסית ששם כתוב כי יסיתך בסתר, ולפ״ז אין לזה ענין עם התראה שצריך אל הנדחים שבזה משמע מדברי הרמב״ם שאם הנדחים נסקלים שאין שם תנאי עיר הנדחת צריך התראה לכל א׳ וא׳ על מיתת סקילה, אבל כשנודע לב״ד שהודחה כל העיר או רובה ויש שם התנאים שצריך לעיר הנדחת אז חוץ מהתראה שהתרו לכל א׳ וא׳ על מיתת סקילה ישלחו לשם שני ת״ח להתרות בהכלל התראה כוללת ויודיעום דין עיר הנדחת שיהרגו כולם במיתת סייף אנשים ונשים וטף והיתה העיר וכל שללה כליל, וכמו ששלחו לבני ראובן ובני גד ע״ד המזבח שחשבו שעשאוהו לעכו״ם את פינחס ונשיא מכל שבט להתרות התראה כוללת, ואם חזרו בהם דינם כיחידים מי שעבד במזיד בהתראת עדים יסקל. ואם לא חזרו נלחמים עמהם, אז אם ימצאו רוב שעבדו בהתראה של סקילה יעלו אותם לב״ד הגדול וידונו כדין עיר הנדחת הגם שלא התרו לכל א׳ וא׳ על מיתת סייף [וי״א שמותרה לדבר חמור לא הוה מותרה לדבר הקל, הלא על מיתת סייף באה ההתראה הכוללת, כן למדתי מדברי הרמב״ם (שם ה״ה וה״ו) שיש שם גמגומים רבים שהתקשו בזה גדולי המפרשים, ולא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, עיין היטב ותבין כי קצר המצע מהשתרע פה אריכות דברים: