וברכתי אותה – כמו שפרשנו בפירוש ״ואברכך״,⁠¹ שכל ברכה תוספת טובה, הן בדברים זמניים כמו ״הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני״,⁠² הן בטובות האלהיות שאינן בחקות הטבע כמו ״וצויתי את ברכתי לכם״,⁠³ וכמו ״ישא ברכה מאת ה׳ ״.⁠⁴ ונגד הברכה שאמר לאברהם ״התהלך לפני וֶהְיֵה תמים״⁵ שפרשנוהו למעלה שהוא ברכה גדולה, גם אמר לו ״ואתנה בריתי ביני וביניך, וארבה אותך במאד מאד״,⁠⁶ כלל הכל לשרה במלת ״וברכתיה״, כלומר כאשר ברכתיך, שתהיה חלקה עמך בכל אלה, כי על כן נתתי האות בשמה כאשר נתתי בשמך.

וגם נתתי לך ממנה בן – מלבד ברכת הברית והדבקות האלהי שתהיה אֵם לכל גויי הארץ כמו שאתה אב המון גוים, אבל גם צויתי שיהיה לך ממנה בן, ותהיה חלקה עמך בברכת ״והפריתי אותך במאוד מאד״, כי מן הבן אשר תוליד יצא גוי גדול.

וברכתיה – זאת הברכה ענין אחר הוא, שיברך את פרי בטנה, ולא יהיה זרעה כזרע הנולד לך מהגר, אבל יתקיים בזרעה מה שהבטחתיך ״ונתתיך לגוים״.⁠⁷ שהזרע אשר תוליד אעפ״י שהוא גוי אחד יֵחָשֵׁב לגוים רבים בעבור הבדל סגולת השבטים זה מזה וכמו שפירשנו, הברכה הזאת לה היא כי היא תהיה לגוים, זרעה אשר תוציא יהיה לגוים, וכן הבטחת ״ומלכים ממך יצאו״,⁠⁸ שיהיו מלכים גמורים המושלים בצדק ובמשפט, ״וכל עממיא להון יפלחון וישתמעון״,⁠⁹ מלכי עמים כאלה ממנה יהיו, מן הזרע אשר אתן לך ממנה יהיו. ולפי פירושנו הבטיח ה׳ לה בדברים קצרים מה שהבטיח לו. ומה שהוסיף לומר לאברהם ״והקימותי את בריתי וגו׳ ונתתי לך ולזרעך״ וגו׳ אינו צריך לאמר עוד, כי מעצמו נאמר. שאם הזרע שיהיה ה׳ לו לאלהים ושינחילהו הארץ אשר בחר לו, ממנה יהיה, די בהבטחה שנאמרה לאברהם. רק הוצרך להודיע שהיא כמוהו בברית, ושתלד הבן שיהיה לגוים ושיצאו מלכי עמים ממנו.