×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טז) וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
I will bless her and I will also give you a son from her. I will bless her,⁠1 and she will become nations; kings of peoples will come from her.⁠"
1. I will bless her | וּבֵרַכְתִּיהָ – Cf. R. D"Z Hoffmann who, due to the seeming redundancy in the verse, suggests that this second blessing is aimed at Sarai's descendants.
מקבילות במקראתורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובשכל טובאבן עזרא א׳רד״קר׳ בחיירלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנותולדות אהרןגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[קכא] 1וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתי וגו׳, ר׳ יהודה אומר וברכתי אותה ליתן לה בן, וברכתיה לברכת החלב, א״ל ר׳ נחמי׳ וכי כבר נתבשרה בחלב והלא עדיין לא נתעברה אלא מלמד שהחזירה הקב״ה לימי נערותיה, ר׳ אבהו בשם ריבר״ח נותן אני יראתה על כל אומות העולם דלא יהוון מונין לה וצווחין לה עקרתא, ר״י בשם ר״ל עיקר מטרין לא הוה לה וגלף לה הקב״ה עיקר מטרין. (בראשית רבה מ״ז)
[קכב] 2וברכתי אותה, לא הספיקה [שרה] לגלות דדיה עד שהיו מוציאין חלב כשתי מעיינות הה״ד וברכתי אותה בשתי דדיה. (מדרש הלל)
[קכג] 3וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן, בישרו שהבן הנולד ממנה כנגד העולם כולו. (מדרש הגדול)
[קכד] 4מלכי עמים ממנה יהיו, א״ר חמא ב״ר חנינא מיכן דרש אברהם והחזיר את קטורה. (בראשית רבה מ״ז)
[קכה] 5והיתה לגוים, זה יעקב ועשו, מלכי עמים, שיצאו מיעקב ועשו. (מדרש אגדה)
1. ב״ר פנ״ג, ובלקח טוב ר׳ יהודה אומר להיות לה בן, וברכתיה בחלב, להניק בני מלכים שלא היו מאמינים בנס הזה וצמקו דדי נשיהן והביאו בניהן לשרה להניקם לכן נאמר וברכתיה בחלב, ובשכ״ט וברכתיה בהשפעת חלב, ועי׳ פירש״י כאן ולקמן מאמר קכב. מטרין, רחם, ועי׳ בתורה שלמה לעיל פי״א מאמר קה.
2. מדרש הלל הנקרא ספר המעשים בבהמ״ד ח״ה, ותחלת המאמר הוא לפי שהיו או״ה אומרים לא ילדה שרה יצחק אלא השפחה, מה עשה הקב״ה יבש דדי מטרוניות שלהם ולא היו יכולין להניק את בניהן ובאין אצל אברהם ואומרין לו שתניק שרה את בניהן, אז אמר אברהם לשרה אין זו שעה של צניעות אלא קדש שמו של הקב״ה וגלי דדיך והניקי בניהן וידעו כי יצחק בנך, ולא הספיקה לגלות דדיה עד שהיו מוציאין חלב כשתי מעיינות, הה״ד וברכתי אותה, שתי ברכות בשתי דדיה, והיו כל המטרוניות אומרין מי יתן שינק בני מחלב צדקת לכך נאמר הניקה בנים שרה, ועי׳ לקמן כא, יז. ופרש״י כאן.
3. דורש כן מסוף הפסוק והיתה לגוים וגו׳, ועי׳ לעיל מאמר מז.
4. בפי׳ ב״ר כ״י במנח״י מפרש מכאן דריש אברהם והחזיר את קטורה דאמר אברהם מדשני בדיבוריה ואמר ממנה יהיו מכלל שאלו מלכי עמים יצאו ממנה אבל שאר בנים יצאו ממני ולכך החזיר את קטורה שאם לא תאמר כן שממנה יהיו, לא היה לו לכתוב ממנה יהיו אלא ומלכי עמים ולישתוק ומדקאריך קרא ש״מ לדרשא.
5. הרד״ק כ׳ והיתה לגוים אמר על עשו ויעקב לבדו כתרגומו, וכן מלכי עמים כתרגומו, ובתרגומים כאן ״אתן״ ובקרא כתיב נתתי, ובשכל טוב איתא וגם נתתי כי גזירתי מעשה, וכבר גזרתי להיות לך ממנה בן שיבנה ביתך ממנה, עי׳ לעיל פט״ו מאמר ריג. וברש״י ורמב״ן כאן, ולעיל מאמר מז.
וַאֲבָרֵיךְ יָתַהּ וְאַף אֶתֵּין מִנַּהּ לָךְ בַּר וַאֲבָרְכִנַּהּ וּתְהֵי לְכִנְשָׁן מַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָּא מִנַּהּ יְהוֹן.
I will bless her, and I will also give you a son through her. I will bless her, and she will be assemblies; kings who rule over nations will descend from her.”
וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ
וַאֲבָרֵיךְ יָתַהּ וְאַף אַתֵּין (ח״נ: אִיתֵּין) מִנַּהּ לָךְ בַּר וַאֲבָרְכִינַּהּ וּתְהֵי לְכִנְשָׁן מַלְכִין דְּשַׁלְטִין בְּעַמְמַיָא מִנַּהּ יְהוֹן
נָתַתִּי – אַתֵּין, בעתיד
א. לשון העבר ״וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן״, מתורגם ״וְאַף אַתֵּין מִנַּהּ לָךְ בַּר״ בעתיד, שהרי טרם נולד. וכמוהו ״נָתַתִּי כסף השדה״ (בראשית כג יג) ״אִיתֵּין כַּסְפָּא דְּמֵי חַקְלָא״, שהרי טרם נתן. וכן ציינה המסורה1:
נָתַתִּי דמתרגם אִתֵּן ב׳ באוריתא: ״וגם נתתי ממנה״, ״נתתי כסף השדה״.
אבל ״לזרעך נָתַתִּי את הארץ״ (בראשית טו יח) מתורגם ״לִבְנָךְ יְהַבִית יָת אַרְעָא״, מן הטעם שנתבאר שם בשם יא״ר.
ב. לתרגום ״וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ – ״לְכִנְשָׁן״, ״מַלְכֵי עַמִּים״ – ״מַלְכִין דְּשַׁלְטִין בְּעַמְמַיָא״, ראה לעיל בפסוק ו.
1. ברלינר, מסורה, עמ׳ 16.
וברכתא יתה ולחוד יהבת לך מנה בר וברכת יתה ותהווי לאומין ומלכיןב דשלטין באומיא מנהג יקומון.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וברכת״) גם נוסח חילופי: ״וא(ת)ברך״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״יהבת ... ומלכין״) נוסח אחר: ״אתן מנה לך ביר ואברך יתך ותהוי לאומין סגין ומלכין״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מנה״) גם נוסח חילופי: ״מן חלציה״.
ואברך יתה בגופה ואף איתן מינה ל⁠(ה){ך} בר ואברכיניה ביה ותהי לכינשין ומלכין שליטין בעממיא מינה יהון.
And I will bless her in her body, and will also give from her a son to thee, and I will bless him, and he shall be for assemblies, and kings ruling over nations shall be from her.
[ב] וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן – רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ לִתֵּן לָהּ בֵּן, וּבֵרַכְתִּיהָ לְבִרְכַת הֶחָלָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי כְּבָר נִתְבַּשְׂרָה בֶּחָלָב וַהֲלוֹא עֲדַיִן לֹא נִתְעַבְּרָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִימֵי נַעֲרוּתֶיהָ. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נוֹתֵן אֲנִי יִרְאָתָהּ עַל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דְּלָא יְהוֹן מוֹנִין לָהּ וְצָוְוחִין דָּא עֲקַרְתָּא. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ עִקַּר מִיטְרִין לָא הֲוָה לָהּ, וְגָלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מִיטְרִין.
מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּהּ יִהְיוּ – אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מִיכָּן דָּרַשׁ אַבְרָהָם וְהֶחֱזִיר אֶת קְטוּרָה.
והיתה לגוים – זה יעקב ועשו.
מלכי עמים – שיצאו מיעקב ועשו.
וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ לִיתֵּן לָהּ בֵּן. וּבֵרַכְתִּיהָ לְבָרְכָהּ בְּחָלָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וְכִי כְּבַר נִתְבַּשְׂרָה וְכוּ׳, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִימֵי נַעֲרוּתָהּ. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בַּר חָנִין נוֹתֵן אֲנִי יִרְאָתָהּ עַל כָּל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, דְּלֹא יְהוּ מוֹנִין לָהּ וְקוֹרִין לָהּ עֲקַרְתָּא. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עִקַר מַטָּרִין לֹא הָיָה לָהּ, וְגָלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מַטְרוֹן.
מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ – מִכָּאן דָּרַשׁ אַבְרָהָם וְהֶחֱזִיר קְטוּרָה.
פאני אבארך פיהא וארזקך מנהא אבנא אבארך פיה ויכון מנה אמם ומלוך אלשעוב מנה יכונון.
ואני אברך אותה ואתן לך ממנה בן, ואברך אותו ויהיו ממנו עמים ומלכי עמים ממנו יהיו.⁠״
וברכתי אותה – ומה היא הברכה? שחזרה לנערותה, שנאמר: היתה לי עדנה (בראשית י״ח:י״ב).
וברכתיה – בהנקת שדים, כשנצרכה לכך ביום משתה יצחק. שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים: בננו הוא. והביאה כל אחת בנה עמה ומינקתה לא הביאה, והיא הניקה את כלם, הוא שנאמר: הניקה בנים שרה (בראשית כ״א:ז׳). בראשית רבא (בראשית רבה נ״ג:ט׳) רמזו במקצת.
וברבתי אותה AND I WILL BLESS HER – And in what did the blessing consist? In that she resumed her youthfulness, as it is said, "shall I have the pleasure of youth again?⁠" (Bereshit 18:12) (Bereshit Rabbah 47:2)
וברכתיה AND I WILL BLESS HER – with teeming breasts. And this happened when she really needed this on the day of Yitzchak's feast. For people were speaking spitefully about them, that they had adopted a foundling from the street saying, "This is our son.⁠" Every one, therefore, brought her child with her, but did not bring the wet-nurse and she (Sarah) suckled all of them. To this refers that which is said "Sarah has given suck to children" (Bereshit 21:7). In Bereshit Rabbah 47:2 this is alluded to in part.
וברכתי אותה1ר׳ יהודה אומר להיות לה בן. וברכתיה בחלב. להניק בני מלכים שלא היו מאמינים בנס הזה 2וצמקו דדי נשיהן. והביאו בניהן לשרה להניקם. לכן נאמר וברכתיה בחלב.
1. ר׳ יהודה אומר להיות לה בן. וברכתיה בחלב. ב״ר שם. וילקוט שם.
2. וצמקו דדי נשיהן. עיין פסיקתא פסקא שוש אשיש דף קמ״ו ע״ב. ובב״ר שם. ורש״י עה״ת.
וברכתי – המשרת שתחת התי״ו משמיע המלה לשון עתיד, ואם הי׳ תחת רי״ש משמיע לשון עבר, כך בישרו וברכתי אותה בגופה:
וגם נתתי – כי גזירתי מעשה היא, וכבר גזרתי להיות לך ממנה בן, שיבנה ביתיך ממנה:
וברכתיה – בהשפעת הלב:
והיתה לגוים – מופרשים זה מזה:
מלכי – לא נאמר ומלכי להוסיף על הענין, אלא מלכי, כי פירש מה שאמר והיתה לגוים, שהיתה ממנה גוים מתחלקים למלכיות, לכך נאמר מלכי עמים ממנה יהיו:
וגם נתתי – כמו: נתתי כסף השדה (בראשית כ״ג:י״ג), והנה שניהם על לשון עבר תחת עתיד.
AND MOREOVER I WILL GIVE THEE. Natati (I will give thee) in our verse is like natati in I will give (natati) the price of the field (Gen. 23:13). Observe, although both are perfects, they are to be rendered as imperfects.
וברכתי – שאתן לה עדנה ואשיב לה מקורה ודרך נשים, ועוד פלא אחר יותר גדול אעשה עמה שתלד, זהו שאמר וגם נתתי, כמו, נתתי כסף השדה (בראשית כ״ג:י״ג).
וברכתיה – בזרע רב שיצא מזרעה. זה הוא והיתה לגוים – אמר על עשו ויעקב או על יעקב לבדו כתרגומו, וכן מלכי עמים – כתרגומו, כמו שכתבנו למעלה.
וברכתי, I will restore her youthfulness so that she will begin having her periods again. Another, even greater miracle, will be the fact that she will give birth. This is meant by the additional words וגם נתתי ממנה לך בן, "and I will also give you a son from her.⁠" The word נתתי is similarly used in Genesis 23,13 נתתי כסף השדה "I have given the money for the field,⁠" where also the transaction had not taken place yet, but Avraham made plain that he had already made all the arrangement s from his side. When God promised it is as if it had happened already.
וברכתיה, with numerous seed which will emerge from her son. This is the meaning of the words והיתה לגוים, "she will develop into nations.⁠" The reference is to her grandchildren Esau and Yaakov, each of whom became founding fathers of large nations. Possible, God referred only to the descendants of Yaakov as per Onkelos. This too is meant by the words מלכי עמים, "kings of nations.⁠" Compare verse 6 above.
וברכתי אותה – בנערות ועדון בשר, על שם שכתוב (בראשית י״ח:י״ב) אחרי בלותי היתה לי עדנה, וברכה ה׳ ברבוי חלב להניק, על שם שכתוב (בראשית כ״א:ז׳) היניקה בנים שרה. מלכי עמים זה יעקב ועשו.
וברכתי אותה "and I have blessed her.⁠" The blessing consisted in Sarah regaining her youthfulness and her experiencing her menstrual cycle as is mentioned in 18,12 where the Torah speaks of her saying אחרי בלותי היתה לי עדנה which Rashi interprets as: "after I had become wilted I again experience a menstrual cycle.⁠" G-d also blessed her by providing her with an ample supply of mother's milk as the Torah testifies when Sarah said (21,7) היניקה בנים שרה, "Sarah nursed a number of children at her breast.⁠"
The meaning of the words מלכי עמים, "kings of nations,⁠" is a reference to both Yaakov and Esau.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן והיתה לגוים כו׳ – הודיעו שאותם ההבטחות המיוחדות אשר הזכיר למעלה מתוספת הזרע בהוד מלכות לא יהיו אלא ממנה.
שחזרה לנערותה. דאם לא כן מאי וברכתי אותה ואחר כך וגם נתתי ממנה לך בן אי זו היא הברכה הקודמת לבן זו היא חזרת נערותה:
בהנקת שדים. דאם לא כן מאי וברכתיה אחר וגם נתתי ממנה לך בן אי זו הוא הברכה המאוחרת לבן היא הנקת שדים:
כשנצרכה לכך כו׳. דאם לא כן מאי קמ״ל והלא סתם יולדת יש לה הנקת השדים וכ״ש זו שחזרה לנערות׳:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ואמר ית׳ אל אברהם שכמו שנשתתפה עמו שרה לכבוד ולשררה הנה תשתתף ג״כ ברבוי הזרע והוא אמרו וברכתי אותה. וזכר שהברכה ההיא תהיה במה שיתן לו ממנה בן ר״ל שמלבד שנתתי לך בן מהגר אתן ג״כ לך ממנה בן שפרושו הברכה שזכרתי שברכתיה היא נתתי ממנה לך בן עם היותך זקן ממנה ויהי׳ מלת גם מרבה על ישמעאל ואין ספק שהיה זה לשרה ברכה רבה כי כבוד המלכה היא שתלד בן למלך יען תתקשר ותתרב׳ ביניהם האהבה.
והנה אמר נתתי בלשון עבר בהיות הדבר עתיד וכן בישמעאל אמר הנה ברכתי אותו עבר להגיד שהיה הדבר כבר גזור לפניו ית׳ והדבר יצא מפי המלך ומי יאמר לו מה תעשה.
ואמנם אמרו עוד וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו לפי שהמלכה או אשת חיל עשירה כשתלד לבעלה תתברך בשתי ברכות אחת מפאת בעלה שיאהבה וכמאמר לאה כי עתה יאהבני אישי. והב׳ מאשר הבן אשר תלד יהיה מולך על ארצה או מושל בכל עשרה ונכסיה שהוא תועלת ושמחה גדולה אליה ולכן אמר כאן שתי ברכות בענין שרה וברכתי אותה וגו׳, וברכתיה וגו׳. והותרה השאלה השלישית. ובזה הודיע הקב״ה לאברהם שכל מה שיעדו מרבוי זרעו והיותו לגוים ומלכים הכל יתקיים בשרה ובזרעה כי אליה היתה הכונה ולכן זכר בה גוים ומלכים כמו שאמר לאברהם.
וברכתיה – בהריון ובלידה ובגדול הבן שלא בצער, היפך קללת חוה באמרו ״בעצב תלדי בנים״ (בראשית ג׳:ט״ז). ואמר ששרה תהר תוליד ותגדל את בנה שלא בצער, כאמרם ״אשר פדה את אברהם״ (ישעיהו כ״ט:כ״ב): שפדאו מצער גדול בנים (סנהדרין י״ט:).
וברכתיה, both during her pregnancy, the act of giving birth, and in the raising of the son, all of these being painless. This is the exact reverse of the curse G'd decreed on Chavah and women in general, when He said בעצב תלדי בנים, "you will give birth to children in pain and sorrow.⁠" (Genesis 3,16) Sarah was promised to be spared that curse which other women are afflicted with. This may be the meaning of Isaiah 29,22 אשר פדה את אברהם, "who has redeemed Avraham i.e. from the painful experience associated with raising children. (Sanhedrin 19)
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

[א] וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך
[1] ראש השנה שם (ראש השנה טז:)
וברכתיה בהנקת שדים. דאם לא כן ״וברכתיה״ למה לי, הרי כבר נאמר ״וברכתי אותה״, ואין לומר סתם הנקת שדים, דהא כל אשה יולדת – מניקה, אלא שהניקה בנים הרבה. ונראה לי כי לא היה עיקר הברכה הנקת שדים כשנצרכה לו, דאין זה הבטחה, כי איך הקב״ה מבטיח אותה – דלא היה לה תועלת בברכה זאת, אבל עיקר הברכה להתברך מן מקור הברכה, ומזה היו השדים שלה מושכות חלב כמעיין. ונראה כי נתברכה ממקור הברכה, ומה שאמר ׳בהנקת שדים כשנצרכה׳ רוצה לומר שאז נראה תוספות ברכה שלה איך נתברכה ממקור הברכה, אבל עיקר תוספות ברכה זאת לכל דבר:
ומנקתה לא הביאו. לנסות את שרה, שתאמר כל אחת ואחת מנקתי אין אצלי – תניק לי בני:
יִֽהְיוּ: בלא דגש ביו״ד.⁠א [יִֽהְיוּ].
א. ההערה היא העתקה מא״ת ונועדה להוציא מידי הגורסים ׳יהיו׳ ביו״ד ראשונה דגושה. נוסח זה נמצא ב-ד [ובדפוס ונציה ש״ד]. ראה בצר, הנוספות, מאמר המאריך, שורות 82, 141. נורצי מביא שם את דעת רד״ק שלפיה ׳המאריך עושה מלעיל׳. הגעיה שביו״ד של ׳יהיו׳ היא שהביאה אפוא מדפיסים שונים להדגיש יו״ד זו, מדין אתי מרחיק.
ומה היא הברכה שחזרה לנערותיה וכו׳. דאל״כ מאי וברכתי אותה ואח״כ וגם נתתי לך ממנה בן אלא ודאי קאי על הברכה שקודם לכן הוא הנערות:
בהנקת שדים וכו׳. דאל״כ מאי וברכתיה אחר לידת הבן דהא כל יולדת מניקת את בנה וה״ה שרה כשחזרה לנערותיה לכך פירש כשנצרכה לכך וכו׳:
What is this blessing? She reverted to her youthfulness ... Otherwise, why does it say, "I will bless her,⁠" and only then, "And I will also give you a son through her"? Perforce, "I will bless her" refers to the blessing that comes before [having children]: which is youthfulness.
The ability to breastfeed ... Otherwise, why after [mentioning] the birth of her son does it say further: "I will bless her"? Every woman after birth is able to nurse her child, and so too Sarah, since she reverted to her youthfulness. Therefore Rashi explains, "When she needed this ability...⁠"
וברכתי אותה – כמו שפרשנו בפירוש ״ואברכך״,⁠1 שכל ברכה תוספת טובה, הן בדברים זמניים כמו ״הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני״,⁠2 הן בטובות האלהיות שאינן בחקות הטבע כמו ״וצויתי את ברכתי לכם״,⁠3 וכמו ״ישא ברכה מאת ה׳ ״.⁠4 ונגד הברכה שאמר לאברהם ״התהלך לפני וֶהְיֵה תמים״5 שפרשנוהו למעלה שהוא ברכה גדולה, גם אמר לו ״ואתנה בריתי ביני וביניך, וארבה אותך במאד מאד״,⁠6 כלל הכל לשרה במלת ״וברכתיה״, כלומר כאשר ברכתיך, שתהיה חלקה עמך בכל אלה, כי על כן נתתי האות בשמה כאשר נתתי בשמך.
וגם נתתי לך ממנה בן – מלבד ברכת הברית והדבקות האלהי שתהיה אֵם לכל גויי הארץ כמו שאתה אב המון גוים, אבל גם צויתי שיהיה לך ממנה בן, ותהיה חלקה עמך בברכת ״והפריתי אותך במאוד מאד״, כי מן הבן אשר תוליד יצא גוי גדול.
וברכתיה – זאת הברכה ענין אחר הוא, שיברך את פרי בטנה, ולא יהיה זרעה כזרע הנולד לך מהגר, אבל יתקיים בזרעה מה שהבטחתיך ״ונתתיך לגוים״.⁠7 שהזרע אשר תוליד אעפ״י שהוא גוי אחד יֵחָשֵׁב לגוים רבים בעבור הבדל סגולת השבטים זה מזה וכמו שפירשנו, הברכה הזאת לה היא כי היא תהיה לגוים, זרעה אשר תוציא יהיה לגוים, וכן הבטחת ״ומלכים ממך יצאו״,⁠8 שיהיו מלכים גמורים המושלים בצדק ובמשפט, ״וכל עממיא להון יפלחון וישתמעון״,⁠9 מלכי עמים כאלה ממנה יהיו, מן הזרע אשר אתן לך ממנה יהיו. ולפי פירושנו הבטיח ה׳ לה בדברים קצרים מה שהבטיח לו. ומה שהוסיף לומר לאברהם ״והקימותי את בריתי וגו׳ ונתתי לך ולזרעך״ וגו׳ אינו צריך לאמר עוד, כי מעצמו נאמר. שאם הזרע שיהיה ה׳ לו לאלהים ושינחילהו הארץ אשר בחר לו, ממנה יהיה, די בהבטחה שנאמרה לאברהם. רק הוצרך להודיע שהיא כמוהו בברית, ושתלד הבן שיהיה לגוים ושיצאו מלכי עמים ממנו.
1. שם יב, ב.
2. שופטים א, טו.
3. ויקרא כה, כא.
4. תהלים כד, ה.
5. בראשית יז, א.
6. שם יז, ב.
7. שם יז, ו.
8. שם.
9. מליצה. והמקרא המלא הוא: וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל: (דניאל ז, יד).
וברכתי אתה – בהריון, כמו שפירש אח״כ וגם נתתי ממנה לך בן:
וברכתיה – כבר אמר למעלה וברכתי אותה, אבל כאן הוא ענין אחר וכך פירושו, לפי שגם בברכת ההריון הוסיף מלת לך ואמר נתתי ממנה לך, שהיא כנגד אברהם, והיה נראה מזה שהזרע הנולד יקרא תמיד על שם אביו ולא על שם אמו, לכן אמר כאן וברכתיה, שיהיה גם שמה נקרא על האומה הנבחרת, ותזכה גם היא להיות אֵם המון גוים, כמו שאתה אב המון גוים, כדרך שפירשתי למעלה (י״ב ב׳) על ואברכך הנאמר באברהם, וזהו שאמר הנביא הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם (ישעיה נ״א ב׳), כי אברהם ושרה שניהם אבות וראשי אלפי ישראל המה:
מלכי עמים ממנה יהיו – הזרע שיצא ממנה יהיה בערך אל שאר אומות העולם כערך המלך אל העם, כי כמו שבין כל המון העם אחד לבדו הוא הנבחר למלוך על כלם, כן בין כל עמי הארץ עם ישראל לבדו נבחר להיות ראש וקצין לכל העמים, וזהו מלכי עמים, כדרך שנאמר במתן תורה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (שמות י״ט ו׳), כמו שנבאר שם:
וברכתי אתה – ״כדרך שברכתי אותך בברכת פרי בטן, כן אברך את שרה״. בבואו להקים עם לעצמו, בחר ה׳ באיש וגם באשה. רוח האיש תקום בבניו, ורוח האשה תקום בבנותיה. עם ה׳ התייסד על אבות ועל אמהות כאחד. הכרח הוא ש״אברהם״ והדומים לו ימצאו את ״שרה״ והדומים לה, ולא ייאלצו להתחבר עם ״הגר״ והדומים לה. משום כך, הברית שנכרתה קודם עם אברהם, חוזרת עתה בשנית גם ביחס לשרה.
וגם נתתי ממנה לך בן – הבטחתי לך כבר בן ממנה. בברית שכרתי אתך, הבאתי בחשבון גם את שרה. הבנים שהובטחו לך יכולים להוולד רק משרה. לולא היא, לא יכולתי לכרות את בריתי אתך. לענין הבנות, מתברכת שרה בייחוד – ״וברכתי אתה״; ולענין הבנים, היא כלולה בברכת אברהם.
והיתה לגוים – ״היא תהיה לגוים״ – אופיה יחיה לנצח בשבטי העם המובטח. והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו: היא – תהיה ל״גוים״, ומלכי עמים – יבואו ממנה. הכתוב דקדק שלא לומר ״מלכי גוים״, אלא ״מלכי עמים ממנה יהיו״. לא מלכי ״גוים״ – גוף האומה בקשריו כלפי חוץ; אלא מלכי ״עמים״ – החברה הפנימית של האומה [עיין פירוש לעיל ו, יז ד״ה יגוע], ראשי עמים ביחסיהם החברתיים. אולם לשרה תהיה השפעה גם על מראה השבטים כלפי חוץ כ״גוים״. בני ישראל הם בריאים, אמיצים, וחזקים – וגם זה לא במעט מורשה היא מהאמהות. על אף שנשות ישראל אינן נעשות בעצמן מלכות ואינן מופיעות בצורה ישירה בחיים הציבוריים, יש להן השפעה רוחנית ומוסרית על חיי הציבור. ״נודע בשערים בעלה״ – בטוב לב, בתבונה, ובבינה יתירה. מצאנו שרים ונשיאים בישראל – דוגמא למופת של תבונה וישוב דעת, שהיו לא רק מושיעי העם כלפי חוץ, אלא שבדוגמתם הראו את הדרך מבפנים, ואין זו רק מורשת אברהם אלא גם מורשת שרה.
המחצית הראשונה של הפרק מציגה את הזכרים כ״זוכרים״ ו״מזכירים״ – היינו, כמקבלי ומעבירי הירושה הרוחנית. כאן מראים לנו את תפקיד הנקבה. אשה אינה נקראת ליטול חלק בהכרעות בעניני המדינה ה״גדולים״. ואף על פי כן, ייעוד גדול ניתן לה: להטביע חותם אנושי על כל הנושאים ה״קטנים״, שהשפעה כה רבה נודעת להם על חיי האומה.
וברכתי – וגם תכלל בברכה שנתברכת, והבן שאני צריך לתת לך יהיה ממנה, ואז תתברך שנית במה שתהיה לגוים וכן המלכים של העמים של בניו לא יהיו מבני ישמעאל רק ממנה יהיו, וכבר בארתי (ישעיהו א) ההבדל בין עם לגוי, גוי מציין הקבוץ הגדול ואינו מציין שי״ל מלוכה והנהגה כוללת, ועם מציין שי״ל מלך מנהיג אותם לכן אמר מלכי עמים.
{Why the duplication: ‘Uverakhti...uverakhtiha — I will ‘bless her...I will bless her’?}
I WILL BLESS HER. She, too, will be included in the blessing with which you have been blessed. And a son that I have to give you will be by her. Then she will be blessed a second time — hence the repetition, I will bless her — in that she develops into nations (‘goyim’). Also, the rulers of states (‘amim’) that will descend from his (Avraham’s) sons, will not come from the children of Yishmael, but shall issue from her.
In Isaiah1 I have already explained the difference between am and goy. Goy designates a large grouping of people; it does not, however, mean that they have a government and a general societal structure. On the other hand, am implies that they have a king leading them; therefore the verse here associates kings and ammim.
1. 1:4.
וברכתי אתה: לא נתבאר לאברהם אבינו פירוש ברכה זו עד שראה ששבה לילדות1, אז הבין אברהם אבינו שזוהי הברכה הראשונה2, כפירוש רש״י3, אבל מתחילה לא ידע זה ומשום הכי תמה על זה איך תוליד בת תשעים שנה.
וברכתיה והיתה לגוים: ברכה יתירה, אשר לא די שאומה ישראלית תצא ממנה, אלא אפילו לגוים תהיה {ולא כברכת אברהם שאמר ״ונתתיך לגוים״ (פסוק ו׳)⁠4, דזרע עשו לא נקרא ׳זרע׳ כמאמר ה׳ ״כי ביצחק יקרא לך זרע״ (כא,יב) – ׳ולא כל יצחק׳5, משא״כ שרה אפילו זרע עשו זרעה היה, וא״כ ״והיתה לגוים״ כמשמעו שני גוים6.}
וביאר עוד ״מלכי עמים ממנה יהיו״ – שאפילו מלכי עמים ג״כ ממנה יהיו.
{מלכי עמים ממנה יהיו: כמשמעו, דמלכי אומות העולם בכלל, ואמר ה׳ ״עמים״ דמלך אחד שולט על עמים רבים.}
1. להלן תחילת פרשת וירא, כשהגיעו המלאכים לבשר על הולדת יצחק (ועיי״ש ברבינו).
2. הברכה המוזכרת כאן בפסוקנו.
3. רש״י ד״ה ״וברכתי אותה״ – ומה היא הברכה, שחזרה לנערותה, שנאמר ״אחרי בלותי היתה לי עדנה״ (יח,יב).
4. ושם הסביר רבינו מענין ׳ללמד דעת את הגויים׳, ולא הסביר כפשוטו שיצאו ממנו גויים מלבד האומה הישראלית.
5. כדרשת חז״ל בנדרים לא,א.
6. וכן הוא במדרש אגדה (הובא ב׳תורה שלמה׳).
וברכתי אתה – מוסב על שרה עצמה.
וברכתיה – מוסב על צאצאיה.
והיתה לגוים – כמו לעיל פסוק ו.
מלכי עמים – כמו שם.
מקבילות במקראתורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובשכל טובאבן עזרא א׳רד״קר׳ בחיירלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנותולדות אהרןגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×