Yalkut Shimoni Bereshit 39 – ילקוט שמעוני בראשית לט‏ – Mikraot Gedolot

E/ע

הערותNotes

(א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָימָה – כְּתִיב (הושע י״א:ד׳) ״בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם״ זֶה יוֹסֵף, ״וַיִּמְשְכוּ וְיַעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר״, (הושע שם) ״בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה״ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף״. (הושע שם) ״וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל״, שֶרוֹמַמְתִּי צָרָיו עָלָיו, וְאֵיזוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר. כָּל כָּךְ לָמָּה ״עַל לְחֵיהֶם״ שֶׁהוֹצִיא דָּבָר מִלֶּחְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה״. וְסוֹף ״וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל״, אֲנִי מַטֶּה עָלָיו אֲכִילוֹת הַרְבֵּה, (בראשית מ״ב:ו׳) ״וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ.
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָימָה – שַׁלִּיט בְּהוֹן כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים ע״ב:ח׳) ״וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם״, כְּבָשָׁן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ״כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר״. נִסַּח יַתְהוֹן מֵאַתְרַיְהוּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שופטים י״ד:ט׳) ״וַיֶּרדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו״.
וְיוֹסֵף הוּרַד – הוֹרִיד אָבִינוּ יַעֲקֹב. מָשָׁל לְפָּרָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ לְמַקּוּלִין וְלֹא הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת. מֶה עָשׂוּ, מָשְׁכוּ בְּנָהּ לְפָנֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ. כָּךְ הָיָה רָאוּי יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנִי בְּכֹרִי הוּא וַאֲנִי מוֹרִיד אוֹתוֹ בְּבִזָּיוֹן, הֲרֵינִי מֹשֵׁךְ בְּנוֹ לְפָנָיו וְהוּא יֵרֵד אַחֲרָיו בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ. מִנָּא לָן שֶׁהַשְּׁכִינָה יָרְדָה לְמִצְרַיִם, דִּכְתִיב (בראשית ל״ט:ב׳) ״וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף״.
מִצְרָיְמָה – תָּנִי בְּשֵׁם רַב נַחְמָן, כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ (בראשית ל״ג:י״ד) ״שֵׂעִירָה״ ״סְדֹמָה״, ״מִצְרָימָה״ (שם כז, מג, כ״ח:י׳) ״חָרָנָה״. הֵתִיבוּן וְהָכְתִיב ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה״ לְאַמְבַּטְיָ׳ הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבִּשְׁאוֹל.
וַיִּקְנֵהוּ – הַקְּנוּיִין קוֹנִין כָּל הָעֲבָדִים מְחַסְּרִין בֵּית רַבָּן, וְזֶה (בראשית ל״ט:ה׳) ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף״. כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִין עַל הַגֶּזֶל, וְזֶה (בראשית מ״ז:י״ד) ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף כָּל הָעֲבָדִים חֲשׁוּדִין עַל הָעֶרְוָה, וְזֶה ״לֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ״. כָּל הָעֲבָדִים רַבָּן מַאֲכִילָן בִּתְרוּמָה, וְזֶה הֶאֱכִיל אֶת רַבּוֹ תְּרוּמָה, דְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, מִבְּנוֹת פּוֹטִיפַר לָקַח אֶלְעָזָר.
[פּוֹטִיפַר] – הוּא פּוֹטִיפֶרַע [פּוֹטִיפַר] שֶׁהָיָה מְפַטֵּם פָּרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, פּוֹטִיפֶרַע שֶׁהָיָה פֹּעֵר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְשָׁם נַעֲשָׂה פּוֹטִינוֹן.
סֳרִיס פַּרְעֹה – שֶנִּסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ, מְלַמֵּד שֶׁלְּקָחוֹ לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּפוֹ. מָשָׁל לְדֹב שֶׁהָיָה מְשַכֵּל בִּבְנֵי הַמְּדִינָה, אָמַר: תָּבְרוּן נִיבֵיה כָּךְ מְלַמֵּד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ אֶלָא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים ל״ז:כ״ח) ״כִּי ה׳ אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו״, חֲסִידוֹ כְּתִיב, וְאֵיזֶה זֶה יוֹסֵף צַדִּיקָא, (שם) ״לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרַת״ מְלַמֵּד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ אֶלָא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּפוֹ.
אִישׁ מִצְרִי – גֶּבֶר עָרוּם מַה הָיְתָה עָרְמָתוֹ, בְּכָל מָקוֹם גֶּרְמַנִי מוֹכֵר כּוּשִי, וְכָאן כּוּשִי מוֹכֵר גֶּרְמַנִי, אֵין זֶה עֶבֶד. אָמַר לָהֶם, הָבִיאוּ לִי עָרֵב וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מִיַּד אֶלָא לְשׁוֹן עָרֵב כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית מ״ג:ט׳) ״אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי״ וְגוֹ׳. וּכְתִיב מִיַּד הַיִּשְמְעֵלִים אֲשֶר הוֹרִידֻהוּ שָמָּה. עַבְדָּא זַבִין וּבַר אַמְתָא מְזַבִּין וּבַר חוֹרִין עֶבֶד לְתַרְוַיְהוּ.
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָימָה – אַל תִּקְרֵי ׳הוּרַד׳ אֶלָא ׳הוֹרִיד׳, שֶׁהוֹרִיד אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה מִגְּדוּלָתָן וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר, שֶקָּנָהוּ לְעַצְמוֹ בָּא גַּבְרִיאֵל וְסֵרְסוֹ וּפְרָעוֹ מֵעִיקָרָא כְּתִיב פּוֹטִיפַר וּלְבַסּוֹף כְּתִיב ״פּוֹטִיפֶרַע״. (ב) וַיְהִי ה׳ [אֶת יוֹסֵף] – וְעִם שְאַר הַשְּׁבָטִים לֹא? אָמַר רַבִּי יוּדָן, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּהֵמוֹת טְעוּנוֹת יַיִן. נִכְנְסָה אַחַת מֵהֶן לַחֲנוּתוֹ שֶׁל גּוֹי, הִנִּיחַ אַחַת עֶשְׂרֵה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ אָמְרוּ לָהֶם, אֵלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵינִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יֵעָשׂוּ יֵין נֶסֶךְ, וְזוֹ נִכְנְסָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁל גּוֹי וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה יֵין נֶסֶךְ. כָּךְ אֵלּוּ גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם הֵם, אֲבָל זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף.
וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ – גְבַר קָפִיז, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמואל ב י״ט:י״ח) ״וְצָלְחוּ (אֶת) הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ״. מָשָׁל לְדֻבָּא שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק מְקֻשֶּׁטֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמְרוּ, כָּל מַאן דְּקָפַז לָהּ יִסַּב מַה דְּעֲלָהּ הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ, אָמַר: אַתּוּן מִסְתַּכְּלִין בְּמַה דְּעֲלָהּ וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּנִיבֵיהָ שֶׁל אוֹתָהּ דֻּבָּא.
וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד – וּלְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לָאָבוֹת וְנִתְנַסָּה עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אוֹהֲבִים. אֶחָד הָיָה רָעֵב וְגָנַב וְנָתַן לוֹ פַּת קִבָּר וַאַכָלָהּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֶחָד הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ וְלֹא קִבֵּל עָלָיו כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא אָכַל בִּגְנֵבָה יִכָּנֵס בִּסְעֻדָּה עִמִּי. כָּךְ אַבְרָהָם (בראשית ט״ז:ב׳) ״בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי״, מִיָּד ״וַיִּשְׁמָע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי״, וְיוֹסֵף הָיָה רוֹאֶה בְּכָל יוֹם בְּנוֹת מְלָכִים פְּעָמִים מְקֻשָּׁטוֹת פְּעָמִים מְבֻסָּמוֹת פְּעָמִים עֲרֻמּוֹת וְלֹא רָצָה. (ג) וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ – הָיָה מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא מְלַחֵשׁ וְנִכְנָס וּלְבַסּוֹף שָׁכַח (בראשית מ״א:נ״א) ״כִּי נַשַּׁנִי אֶת כָּל עֲמָלִי״. אָמַר לֵיה מְזֹג בְּרוֹתְחִין וְהָא רוֹתְחִין, מְזֹג פּוֹשְרִין וְהָא פּוֹשְרִין. אָמַר יוֹסֵף, מַכְנִיס תֶּבֶן לָעֳפָרִים קַדָּרִים בִּכְפַר חֲנַנְיָה גְּזָזִין בְּדַמֶּשֶׂק, חֳרָשִׁים בְּמִצְרַיִם בַּאֲתַר דְּחֳרָשִׁין חֳרָשִׁין עַד הֵיכָן עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה [עוֹמֶדֶת] עַל גַּבָּיו, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ. (ה) וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ – כָּל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים שְׁכִינָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶן. [יָרַד] יִצְחָק לִגְרָר בָּאָה בְּרָכָה לְרַגְלוֹ וְכוּ׳, [יַעֲקֹב], ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֹתְךָ לְרַגְלִי״, [יוֹסֵף], וַיְהִי בִּרְכַּת ה׳ בְּכָל אֲשֶר יֶש לוֹ וְכוּ׳.
שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים עָשָׂה שָׁם שִׁשָּׁה בַּבַּיִת וְשִׁשָּׁה בַּשָּׂדֶה. (ו) כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶר הוּא אוֹכֵל – לָשׁוֹן נְקִיָּה. וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וְגוֹ׳. זְרוֹק חֻטְרָא לַאֲוִירָא עַל עִיקָרֵיהּ קָאי. לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ט:ז׳) ״וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר״ לְפִיכָךְ וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר. (ז) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – (משלי ז׳:ז׳) ״וָאֵרָא בַפְּתָאִים״ אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים בְּעֲרַבְיָא צֹוחִים לְמִינוּקָא פַּתְיָא (שם) ״אָבִינָה בַבָּנִים חֲסַר לֵב״ זֶה יוֹסֵף, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל אֶחָיו לָשׁוֹן הָרַע, הֲיֵשׁ חֲסַר לֵב יוֹתֵר מִזֶּה ״וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ״ זֶה אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, ״שִׁית זוֹנָה״ לְיוֹסֵף ״וּנְצֻרַת לֵב״ בַּעֲלָה (משלי ז׳:י״א-י״ג) ״הֹמִיָּה הִיא וְסֹרֶרֶת״ בּוֹכָה הִיא וְטָעִיתָא ״בְּבֵיתָה לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ״ אֶלָּא ״פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב״. שָׁלְחָה וְאָמְרָה, חַמִיתוּן לְיוֹסֵף, ״[וְ]⁠הֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְקָה לּוֹ״ ״וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ״. ״הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמֶר לוֹ״, ״שִׁכְבָה עִמִּי״.
״כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע״ (תהלים קכ״ה:ג׳) זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר. ״עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים״ זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּשָּׂא אֵשֶת אֲדֹנָיו.
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וְגוֹ׳ וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, מָשָׁל לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה יוֹשֵב בַּשּׁוּק מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ, אָמַר אֲנָא גְּבַר אָמְרוּ לֵיהּ, אֵין אַתְּ גְּבַר, הָא דֻּבָּא קוּמָךְ קַפְּחִינֵיהּ.
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – הִרְהוּרֵי דְּבָרִים הָיוּ שָׁם. מִי הִרְהֵר, יוֹסֵף הִרְהֵר. אָמַר: כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית אָבִי הָיָה אָבִי רוֹאֶה אֵיזֶה מָנָה יָפָה וְנוֹתֵן לִי וְהָיוּ אַחַי מַכְנִיסִים בִּי עַיִן הָרַע, עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי כָּאן מוֹדֶה אֲנִי שֶׁאֲנִי בִּרְוָחָה. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַטְלִיס חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב. דָּבָר אַחֵר: אָמַר: אָבִי נִתְנַסָּה זְקֵנִי נִתְנַסָּה אֲנִי אֵינִי מִתְנַסֵּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
כָּךְ הָיָה וֶסְתָּן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ לוֹ עֶבֶד הוֹלֵךְ אֵצֶל אַסְטְרוֹלוֹגוּס וְאוֹמֵר לוֹ הָא טָב נַחְשָׁא אֵין לָשׁוֹן זֶה וַתִּשָּׂא אֶלָּא לְשוֹן אַסְטְרוֹלוֹגְיָא כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים ד׳:י״ט) ״וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה״.
וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי – אֲרוּרִים הֵן הָרְשָׁעִים, כָּאן וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי כִּבְהֵמָה וּלְהַלָּן ״וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ״. (ח-ט) וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶת אֲדֹנָיו – בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמָאֲנִין, אֶתְמְהָה בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין (דברים כ״ה:ז׳) ״מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל״ בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמָאֲנִין בִּדְבַר מִצְוָה מְמָאֲנִין (שמות כ״ב:ט״ז) ״אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״, בִּדְבַר עֲבֵרָה אֵין מְמָאֲנִין.
וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר הֵן אֲדֹנִי וְגוֹ׳ – אָמַר לָהּ, לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת בּוֹחֵר בְּבֵית אַבָּא לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ב:ב׳) ״קַח נָא אֶת בִּנְךָ״, אִם אֶשְׁמַע לָךְ שֶׁמָּא אֶבָּחֵר לְעוֹלָה וְאֶפָּסֵל מִן הַקָּרְבָּן. דָּבָר אַחֵר: [וַיְמָאֵן] וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו. לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת נִגְלֶה עַל בֵּית אַבָּא בַּלָּיְלָה, אַבְרָהָם ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה׳ [אֶל אַבְרָם] בַּמַּחֲזֶה״, יִצְחָק (שם כ״ו:כ״ד) ״וַיֵרָא אֵלָיו ה׳ בַּלָּיְלָה הַהוּא״, יַעֲקֹב ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״, אֶשְׁמַע לָךְ, שֶׁמָּא יִגָּלֶה עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי וְיִמְצָאֵנִי טָמֵא. הֵן אֲדֹנִי. מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה קַלָּה נִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, וְזוּ גִּלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁהִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הֵן אֲדֹנִי. מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאַבָּא שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רְאוּבֵן עַל יְדֵי שֶׁכָּתוּב (שם ל״ה:כ״ב) ״וַיֵּלֵךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב״ נָטַל בְּכוֹרָתוֹ וּנְתָנָהּ לִי, אֶשְׁמַע לָךְ וְאֵרֵד מִבְּכֹרָתִי. הֵן אֲדֹנִי. מִתְיָרֵא אֲנִי מֵאֲדֹנִי, אָמְרָה לוֹ הוֹרַגְתוֹ אֲנִי. אָמַר לָהּ, לֹא דַּי לִי שֶאֶמָּנֶה בְּאִיסְטְרָטִין שֶׁל נוֹאֲפִים אֶלָּא שֶאֶמָּנֶה בִּאִיסְטְרָטִין שֶׁל רַצְחָנִין, וְאִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת הֵן אֲדֹנִי הִידָא לְקוּמִיךְ אָמַר לָהּ, חֲלֵב עִזִּים שְׁחֹרוֹת וַחֲלֵב עִזִּים לְבָנוֹת טַעַם אֶחָד לָהֶם. דָּבָר אַחֵר: הֵן אֲדֹנִי. מִתְיָרֵא אֲנִי מֵה׳, אָמְרָה לוֹ, אֵינֶנּוּ. אָמַר לָהּ, (תהלים ק״ה:ג׳) ״גָּדוֹל ה׳ וּמְהֻלָּל מְאֹד״. הִכְנִיסָתוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִקִּיטוֹן לְקִיטוֹן עַד שֶׁהֶעֱמִידָה אוֹתוֹ לִפְנֵי מִטָּתָהּ וְהָיְתָה עֲבוֹדָה זָרָה לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, הָלְכָה וְכִסָּתוֹ, אָמַר לָהּ הֲלִין אַפַּיָּא כִּסִּית מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״עֵינֵי ה׳ [הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ]״ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי – לָא שָׁבַק קַרְיָא כְּלוּם לַה׳ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים אֵינִי עוֹשֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. (י) וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם – בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל נִסָּן שָׁוֶה וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה. נִסָּן שָׁוֶה, וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם (אסתר ג׳:ד׳), ״וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם [וָ]⁠יוֹם״ גְּדֻלָּתָן שָׁוָה, ״וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ״ (אסתר ח׳:ב׳) ״וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ״, (בראשית מ״א:מ״ב) ״וַיַּלְבֵּש אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ״ ״וַיַּלְבֵּש אֶת מָרְדָּכָי״. (שם) ״וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב״, ״וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ״. (בראשית מ״א:מ״ג) ״וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה״, (אסתר ו׳:י״א) ״וַיַּרְכִּיבֵהוּ (עַל הַסּוּס) [בִּרְחוֹב הָעִיר]״. ״וַיִּקְרָא לְפָנָיו אַבְרֵךְ״, (אסתר שם) ״וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ״.
וְלֹא שָמַע אֵלֶיהָ לִשְכַּב אֶצְלָהּ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת עִמָּה – לֶעָתִיד לָבֹא מַטְרוּנָא שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסֵי, אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה עוֹמֵד בְכָל חֻמּוֹ וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הֵבִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הִתְחִיל קוֹרֵא מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר אָמַר לָהּ, וּמָה אֵלּוּ שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם לֹא כִּסָּה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב, זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְלֹא שָמַע אֵלֶיהָ – אָמַר רַבִּי, שָׁמַע לָהּ אֶלָּא שֶּׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיקוֹנִין שֶׁל אָבִיו וְנִתְבַּיֵּשׁ וּבָרַח. פַּעַם שְׁנִיָּה נִכְנַס, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶבֶן שְׁתִיָּה. אָמַר לֵיהּ, אִם תִּגַּע בָּהּ הֲרֵינִי מַשְׁלִיכוֹ וְאַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (בראשית מ״ט:כ״ד) ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַדַּמְתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ״ח:ח׳) ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ״. וְכָל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה מְלַפַּפְתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ״ וְגוֹ׳. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: קְשׁוּרָה בּוֹ כְּכֶלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא שָמַע אֵלֶיהָ לִשְכַּב אֶצְלָהּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת עִמָּהּ, לָעוֹלָם הַבָּא.
תָּנוּ רַבָּנָן, עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאִין לַדִּין, עָנִי אוֹמְרִים לוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה, אוֹמֵר: עָנִי הָיָה וְטָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו. אוֹמְרִים לוֹ, כְּלוּם הָיִיתָ עָנִי יוֹתֵר מֵהִלֵּל. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁבֶּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִשְׂתַּכֵּר בִּטְרֶעפְקְיָא חֶצְיוֹ נוֹתֵן לְפַרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְחֶצְיוֹ לְשׁוֹעֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס. מֶה עָשָׂה, עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ, עֵרֶב שַׁבָּת הָיְתָה וּתְקוּפַת טֵבֵת הֲוָה, יָרַד עָלָיו שֶׁלֶג. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לֵיהּ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן, אַבְטַלְיוֹן אֲחִי, בְּכָל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, הֵצִיצוּ בּוֹ וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בַּאֲרֻבָּה, עָלוּ וּמָצְאוּ שֶׁלֶג רוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וּפֵרְקוּהוּ וּרְחָצוּהוּ וְסָכוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמְרוּ, רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת. עָשִׁיר אוֹמְרִים לוֹ, מִפְּנֵי מַה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. אוֹמֵר: עָשִׁיר הָיִיתִי וְטָרוּד בִּנְכָסַי הָיִיתִי. אוֹמְרִים לוֹ, כְּלוּם אַתָּה עָשִׁיר יוֹתֵר מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוּם. אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהִנִיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם וְלֹא הָלַךְ וְרָאָה אוֹתָם מֵעוֹלָם אֶלָּא יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו וְעָשׂוּ בּוֹ אַנְגַּרְיָא אָמַר לְהוּ, הַנִּיחוּ לִי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ, חֵי אֲדוֹנֵנוּ אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתְךָ. וְכוּ׳. רָשָׁע אוֹמְרִים לוֹ, מִפְּנֵי מַה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. אוֹמֵר: נָאֶה וְטָרוּד בְּיִצְרִי הָיִיתִי. אוֹמְרִים לוֹ, כְּלוּם הָיִיתָ יְפֵה תֹּאַר יוֹתֵר מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק. אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ עַרְבִית, עַרְבִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית, אָמְרָה לוֹ, הִשָּׁמַע לִי, אָמַר לָהּ, לֹא נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ. נִמְצָא הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת הָעֲנִיִּים, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוּם מְחַיֵּב אֶת הָעֲשִׁירִים, וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק מְחַיֵּב אֶת הָרְשָׁעִים. (יא-יב)

רמז קמו

אָמַר רַב כַּהֲנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהוּדָה קִדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא נִקְרָא כֻּלּוֹ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאי הִיא, דִּכְתִיב וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנוּ רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ וְחַד אָמַר לַעֲשוֹת צְרָכָיו נִכְנָס. וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת. אֶפְשָׁר בַּיִת גָּדוֹל כְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא הָיָה בּוֹ אִישׁ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם חַגָּם הָיָה וְהָלְכוּ כּוּלָם לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, וְהִיא אָמְרָה לָהֶם חוֹלָה אֲנִי, אָמְרָה, אֵין לִי יוֹם שֶאֶזָּקֵק לְיוֹסֵף כַּיוֹם הַזֶּה. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאָה לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמְרָה לוֹ לְיוֹסֵף, עֲתִידִין אַחֶיךָ שֶׁיִּכָּתְבוּ עַל אַבְנֵי אֵפוֹד וְאַתָּה עִמָּהֶם, רְצוֹנְךָ שֶׁיִּמָּחֶה שִׁמְךָ מִבֵּינֵיהֶם וְתִקָּרֵא ״וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן״. מִיָּד (בראשית מ״ט:כ״ד) ״וַתֵּשֵׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ״ ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו״, נָעַץ צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע ״מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״, מִשָּׁם זָכָה וְנִקְרָא אֶבֶן יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ׳:ב׳) ״רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף״ אָמְרוּ, רָאוּי הָיָה יוֹסֵף לָצֵאת מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מֵאָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״ וְכוּ׳ וְאַף עַל פִּי כֵן יָצְאוּ מִבִּנְיָמִין אָחִיו וְכֻלָּן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מ״ו:כ״א) ״וּבְנֵי בִנְיָמִן״ וְכוּ׳ ״בֶּלַע״, שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת, ״בֶּכֶר״, שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ, ״אַשְבֵּל״, שֶׁשְׁבָאוֹ אֵל, ״גֵּרָא״, שֶׁגָּר בְּאַכְסַנְיוֹת ״נַעֲמָן״, שֶׁהָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר, ״אֵחִי וָרֹאש״, שֶׁהָיָה אָחִי וְרֹאשִׁי, ״מֻפִּים וְחֻפִּים״, הוּא לֹא רָאָה בְּחֻפָּתִי וַאֲנִי לֹא רָאִיתִי בְּחֻפָּתוֹ, ״וָאָרְדְּ״, שֶׁיָּרַד לְבֵין הָאֻמּוֹת.
וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשוֹת מְלַאכְתּוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שַׁבָּת הָיָה, דִּכְתִיב (בראשית ב׳:ג׳) ״כִּי בוֹ שָׁבַת מִּכָּל מְלַאכְתּוֹ״, וּמַה מְלָאכָה הָיְתָה לוֹ, שׁוֹנֶה וְקוֹרֵא מַה שֶׁאָבִיו לִמְּדוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹם גִּדּוּל נִילוּס הָיָה, וְהָלְכוּ כֻּלָּן לִרְאוֹתוֹ וְהוּא לֹא הָלַךְ אֶלָּא וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל רַבּוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: יוֹם טֵיאַטְרוֹן הָיָה וְהָלְכוּ כֻּלָּן לִרְאוֹת וְהוּא לֹא הָלַךְ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ רַב חִיָּא מַתְנֵי, אִקּוּנִין שֶׁל אָבִיו רָאָה וְצָנַן דָּמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:כ״ד) ״מִידֵי אֲבִיר״ רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנֵי, אִקּוּנִין שֶׁל אִמּוֹ רָאָה וְצָנַן דָּמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״ מִי עָשָׂה כָּךְ, (שם כה) ״מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ״.
הָא דִּתְנַן, אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, כְּנֶגֶד עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לַקוּנְיָא אָמַר: כְּנֶגֶד מְלָאכָה וּמְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בָּעֵי רַב יוֹסֵף, הַאי וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מִמִּנְיָנָא הוּא אוֹ לֹא. מִסַּפְּקָא לֵיהּ מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם״ וְהָא כְּמַאן דְּאָמַר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס, אוֹ דִּלְמָא וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מִמִּנְיָנָא וְהַכִי קָאָמַר דִּשְׁלִימָא לְהוּ עֲבִידְתָּא.
כֵּיוָן שֶׁבָּא לִזָּקֵק לָהּ בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּדְמוּת אָבִיו וְנִתְקָרְרָה אַמָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:כ״ד) ״וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ״. אָמְרָה לוֹ מַה לָּךְ, אָמַר לָהּ, אַבָּא אֲנִי רוֹאֶה. אָמְרָה לֵיהּ, וְהֵיכָן הוּא, וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת. אָמַר לָהּ, אַתְּ בַּת חֲמוֹרִים, (יחזקאל כ״ג:כ׳) ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״ וַחֲמוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה אֲבָל אֲנָא מִן הָרוֹאִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק״. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָלְכוּ כֻּלָם לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהִיא עָשְׂתָה עַצְמָהּ חוֹלָה. כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ הָלְכוּ חַבְרוֹתֶיהָ לְבַקְּרָהּ. אָמְרוּ לָהּ, מַה לָּךְ שֶׁפָּנַיִךְ כַּךְ, סִפְּרָה לָהֶן כָּל הַמְּאֹרָע. אָמְרוּ לָהּ, אֵין לָךְ תַּקָּנָה אֶלָּא אֱמוֹר לְבַעְלֵךְ כָּךְ וְכָךְ וְיַחְבְּשֶׁנּוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. אָמְרָה לָהֶן, בְּבַקָּשָׁה מִכֵּן שֶׁתֹּאמַרְנָה כָּל אַחַת וְאַחַת [לְבַעֲלֵיכֶן] שֶׁאַף לָכֶן תָּבַע, וְעָשׂוּ כֵן. וְנִכְנְסוּ כָּל הַשָּׁרִים לַחֲצֵרוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר וְסִפְּרוּ לוֹ. רָצָה לְהָרְגוֹ. אָמְרָה לֵיהּ, אַל תַּהַרְגֶּנּוּ וּתְאַבֵּד מָעוֹתֶיךָ אֶלָּא תַּחְבְּשֶׁנוּ, אַפִלּוּ כֵּן רָצָה לְהָרְגוֹ עַד שֶׁבָּאת אָסְנַת בַּסֵּתֶר אֶל פּוֹטִיפֶרַע וְנִשְׁבְּעָה לוֹ וְסִפְּרָה הָאֱמֶת. אָמַר לָהּ [הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא], חַיַּיִךְ, הוֹאִיל וְאַתְּ לוֹמֶדֶת עָלָיו זְכוּת, שְׁבָטִים שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ עַל יָדַיִךְ הֵם בָּאִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בַּת דִּינָה הָיְתָה אֶלָּא שֶגִּדְּלָהּ פּוֹטִיפֶרַע. (יב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וְגוֹ׳ וַיָנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה – קָפַץ בִּזְכוּת אָבוֹת כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (בראשית ט״ו:ה׳) ״וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה״. שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אוֹמֵר: בִּזְכוּת עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף קָרַע הַיָּם לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי״ד:ג׳) ״הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס״, בִּזְכוּת וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (יד) וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ – נָתְנָה אוֹתוֹ בְּפִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם. (טז) וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ – מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַּׂקְתּוֹ. (יט) כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָה לִי עַבְדֶּךָ – אָמְרָה לוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. (כ) וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ – אָמַר לוֹ, אֲנָא יָדַע דְּלֵית הוּא מִנָּךְ, אֶלָּא שֶׁלֹּא לְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנַי. (כא-כב) רַב הוּנָא אָמַר שִׁמּוּשׁוֹ הָיָה עָרֵב לְרַבּוֹ, וְהָיָה יוֹצֵא וּמֵדִיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת וְעוֹרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וּמַצִּיעַ הַמִּטוֹת וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּדָבָר זֶה עֲסַקְתִּיךָ חַיֶּיךָ אֲנִי עוֹשַקְתְּךָ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְהוּא אוֹמֵר (תהלים קמ״ו:ז׳) עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים. חוֹתֶכֶת אֲנִי אֲנוּנָא שֶׁלְךָ, וְהוּא אוֹמֵר ״נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים״. כּוֹבַלְתְּ(י)⁠ךָ אֲנִי, וְהוּא אוֹמֵר (שם) ״ה׳ מַתִּיר אֲסוּרִים״. מְסַמָּא אֲנִי אֶת עֵינֶיךָ, וְהוּא אוֹמֵר ״ה׳ פֹּקֵחַ עִוְרִים״. כּוֹפֶפֶת אֲנִי קוֹמָתְךָ, וְהוּא אוֹמֵר (שם) ״ה׳ זֹקֵף כְּפוּפִים״. עַד הֵיכָן עַד שֶׁנָּתְנָה שִׁרְתּוּעַ שֶׁל בַּרְזֶל תַּחַת צַוָּארוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שם ק״ה:י״ח) ״בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ״. (וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף. שִׁמּוּשׁוֹ הָיָה עָרֵב לְרַבּוֹ הָיָה יוֹצֵא וּמֵדִיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָנוֹת וּמַצִּיעַ לוֹ אֶת הַמִּטוֹת).
יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם וְעָשָׂה בְּבֵית פּוֹטִיפַר שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ״ ״בַּבַּיִת״ מִפְּנֵי הַחַמָּה ״בַּשָּׂדֶה״ מִפְּנֵי הַצִּנָה שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנָה עָשָׂה בְּבֵית הָאֲסוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק״ה:י״ח) ״עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ״. ״וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ״ וְגוֹ׳. בּוֹ בַּפֶּרֶק מֵת יִצְחָק וְשֶׁבַע שְׁנֵי הַשֹּׂבַע וּשְׁתֵּי שְׁנֵי הָרָעָב נִמְצָא יוֹסֵף פֵּרֵשׁ מֵאָבִיו, שֶׁלֹּא רָאָהוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כְּשֵׁם שֶׁפֵּרֵשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו. (כג) אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה׳ אִתּוֹ – עַד עַכְשָׁו בִּשְׁעַת צָרָה, וּמִנַּיִן אַף בִּשְׁעַת הַרְוָחָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק ג) ״וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה׳ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ״. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון