Tur Short Commentary Bereshit 32 – טור הפירוש הקצר בראשית לב‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {מפטיר} וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שׇׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃ (ב) וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ⁠־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ (ג) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם⁠־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם^א׃ (ד) {פרשת וישלח} וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל⁠־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ (ה) וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם⁠־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד⁠־עָֽתָּה׃ (ו) וַֽיְהִי⁠־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י^ב לִמְצֹא⁠־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ (ז) וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל⁠־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל⁠־אָחִ֙יךָ֙ אֶל⁠־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃ (ח) וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת⁠־הָעָ֣ם אֲשֶׁר⁠־אִתּ֗וֹ וְאֶת⁠־הַצֹּ֧אן וְאֶת⁠־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ (ט) וַיֹּ֕אמֶר אִם⁠־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל⁠־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ (י) וַיֹּ֘אמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהֹוָ֞הי״י֞ הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ (יא) קָטֹ֜נְתִּי^ג מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל⁠־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת⁠־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת⁠־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ (יב) הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי⁠־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן⁠־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל⁠־בָּנִֽים׃ (יג) וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת⁠־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ (יד) {שני} וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן⁠־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ (טו) עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ (טז) גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם^ד עֲשָׂרָֽה׃ (יז) וַיִּתֵּן֙ בְּיַד⁠־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל⁠־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ (יח) וַיְצַ֥ו אֶת⁠־הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגׇשְׁךָ֞^ה עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וּשְׁאֵֽלְךָ֙^ו לֵאמֹ֔ר לְמִי⁠־אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ (יט) וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י^ז לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם⁠־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ (כ) וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת⁠־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת⁠־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת⁠־כׇּל⁠־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל⁠־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃ (כא) וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי⁠־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי⁠־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ (כב) וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל⁠־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה⁠־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (כג) וַיָּ֣קׇם׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת⁠־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת⁠־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת⁠־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר^ח אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ (כד) וַיִּ֨קָּחֵ֔ם^ט וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת⁠־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת⁠־אֲשֶׁר⁠־לֽוֹ^י׃ (כה) וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ (כו) וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף⁠־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף⁠־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ^יא עִמּֽוֹ׃ (כז) וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם⁠־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ (כח) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה⁠־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ (כט) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי⁠־שָׂרִ֧יתָ עִם⁠־אֱלֹהִ֛ים וְעִם⁠־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ (ל) וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה⁠־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃ (לא) {שלישי} וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי⁠־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל⁠־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ (לב) וַיִּֽזְרַֽח⁠־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת⁠־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל⁠־יְרֵכֽוֹ׃ (לג) עַל⁠־כֵּ֡ן לֹֽא⁠־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת⁠־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל⁠־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף⁠־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א מַֽחֲנָֽיִם ל=מַֽחֲנָֽיִם בגעיה ימנית

^ב לַֽאדֹנִ֔י ל=לַֽאדֹנִ֔י בגעיה ימנית

^ג קָטֹ֜נְתִּי =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן (בטעם גרש)
• יש דפוסים=קָטֹ֗נְתִּי (בטעם רביע)

^ד וַעְיָרִ֖ם =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן
• המקליד העיר כאן על צורה חריגה, אבל הערתו אינה ברורה. ייתכן שכוונתו לניקוד וַעֲיָרִ֖ם (בחטף פתח) כמו שהוא במ״ג דפוס ונציה (ותוקן במ״ש) וצויין ב-BHS.

^ה יִֽפְגׇשְׁךָ֞ =ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן (גימ״ל רפה), ואילו ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞ (דגש וסימן רפה באות גימ״ל במקום גימ״ל רפה). ברויאר בהערה למהדורתו הראשונה ציין סימן רפה בלי דגש בכתי״ל, אמנם הדגש ברור בכתב⁠־היד.
• ל1?=יִֽפְגָּשְׁךָ֞
• מ״ש=יִֽפְגָֽשְׁךָ֞ (געיה לסמן קריאת קמץ רחב) ע״פ רד״ק, ואילו הקריאה בקמץ קטן לפי ויינברג (3.2.3.2) וכך נשמע גם בקריאתו של הרב ירמיהו וידר.
• הערות דותן (בספק) והמקליד
• קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא

^ו וּשְׁאֵֽלְךָ֙ =ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙ (נקודה אחת של חיריק באות וי״ו)
• הערות ייבין ודותן (בספק) והמקליד

^ז לַֽאדֹנִ֖י ל=לַֽאדֹנִ֖י בגעיה ימנית

^ח וַֽיַּעֲבֹ֔ר =ל,ל1,ש,ק3,ו,ש2,פריז25 (בטעם זקף קטן) וכמו כן בתיגאן
• מ״ג דפוס ונציה=וַֽיַּעֲבֹ֕ר (בטעם זקף גדול) וכמו כן בחלק מכתבי⁠־היד הספרדים (כגון כתי״ה ותנ״ך לסבון) ובדפוסים וקורן

^ט וַיִּ֨קָּחֵ֔ם =ק3,ו ושיטת-א וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל,ש=וַיִּקָּחֵ֔ם (אין מתיגה)
• הערת ברויאר

^י אֶת⁠־אֲשֶׁר⁠־לֽוֹ =ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=אֶת⁠־אֲשֶׁר⁠־לוֹ (חסר סילוק באות למ״ד)
• הערות דותן וברויאר (במהדורתו האחרונה) והמקליד

^יא בְּהֵאָֽבְק֖וֹ =ל-מ,ל1? (געיה באות אל״ף); ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך ברוב הדפוסים וקורן). שמואל בן יעקב סבר שיש לכתוב געיה בתיבה זו, אך בכתב⁠־יד אחד (ל-מ) רשם אותה באות אל״ף, ובכתב⁠־יד אחר (ל) רשם אותה באות ה״א; יושם לב שבכתבי⁠־יד רבים אין געיה בכלל בתיבה זו (ראו בהמשך ההערה).
• ל,ש,פטרבורגEVR-II-B-80(8ב)=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ (געיה באות ה״א, כלומר שלא כדין בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה) וכמו כן ש2 ובתאג׳ חבשוש; וכך אצל ברויאר ומג״ה.
• ל1?,ק3,ו,ה,פטרבורגEVR-II-C-1(73א),פטרבורגEVR-II-B-8(26א)=בְּהֵאָבְק֖וֹ (אין געיה)
• יש דפוסים=בְּהֵֽאָֽבְק֖וֹ (שתי געיות) וכך בתנ״ך סימנים.

E/ע

הערותNotes

(ג) מחנים – נוטריקון מאותם חיילים נטל יעקב מלאכים. (ה) עם לבן גרתי – כלומר אף על פי שהייתי בבית לבן קיימתי תרי״ג מצות.
ואחר עד עתה – וא״ת אם כן שקיימת המצות בוא והלחם עמי ואחר עד עתה כלומר אני צריך להתאחר עד שיעבור עת״ה ע׳ של בבל ות׳ של מצרים וה׳ אלפים ויבא אלף הששי שהם ימות המשיח ואח״כ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. ד״א גרתי אותיות תגרי שהייתי עם לבן שהיה לו עמי תגרי ואני איש ריב ובעל מלחמה והכל כדי להפחידו.
גרתי – ב׳ במסורה הכא. ואידך אויה לי כי גרתי משך. בשביל שיעקב ירא מעשו וקראו אדוני והקב״ה הבטיחו כבר ושמרתיך בכל אשר תלך גרם לבניו שנעשו גרים בין האומות. (ו) ויהי לי שור וחמור – ולא הזכיר מינים אחרים אלא רמז ליוסף שהוא שטנו של עשו וליששכר שעוסקין בתורה לקיים הקול קול יעקב בבתי מדרשות.
לי שור – בגימטריא שנולד יוסף. שור בגימטריא קרן יוסף.
ויהי לי שור – ווי לי שיתחברו עתה השור והחמור הטמא והטהור יחדיו. (ח) ויירא יעקב – אף על פי שנאמר לו והיה זרעך כעפר הארץ אפשר שיתקיים בזרע אחר שיוליד אחר כן. (י) ואיטיבה – מלא יו״ד התפלל שיעמדו לו י׳ נסיונות של אברהם. (יא) קטנתי – יו״ד כפופה אף על פי שנתברכתי ביו״ד ברכות ירא אני שמא יגרום לי החטא.
במקלי – בגימטריא יעקב פירוש בגופי לבדי. ד״א בזכות יעקב עברו ישראל את הירדן. (יב) הצילני נא מיד – ר״ת המן רמז להמן שיצא להכות אם על בנים כדכתיב טף ונשים.
והכני – ב׳ במסורה. הכא ואידך אם יוכל להלחם אתי והכני. גבי גלית לומר מה יעקב נתיירא אף דוד נתיירא מה יעקב נרדף אף דוד נרדף וכשם שיעקב ניצל מעשו אף דוד ניצל מגלית וזכות יעקב עמד לדוד וכשם שגבי דוד היה מלחמה אף יעקב הכין עצמו למלחמה שהתקין עצמו לג׳ דברים.
אם על בנים – ב׳ במסורה הכא ואידך אם על בנים רוטשה. בסנחריב מלך אשור שאמר להשחית את ישראל כמו עשו שבא להלחם עם יעקב וכן לא תקח האם על הבנים רמז לגליות. (יד) מן הבא בידו מנחה לעשו – ששלח לו אבנים טובות שאדם צוררן בידו.
מנחה – בגימטריא אבנים. (טו) עזים מאתים – כל הפסוק מסיים במ״ם וכן פסוק ומנחתם ונסכיהם שבשביל הבהמות ששלח לעשו הם תק״ן קרבנות בשנה וחוץ התמידים כדמפרש בפרשת פנחס והם ח׳ ממי״ן וכנגדם מלכו שמונה מלכים באדום לפני מלך מלך בישראל ד״א לכך מסיים הכל במ״ם לפי שכל הבהמות ששלח לו היו בעלי מומים שלא יקריב מהם קרבן. (יז) ורוח – ב׳ הכא ואידך רוח והצלה יעמוד ליהודים. רמז לדורות הבאים שיתנו דורון לשריהם. (יח) ויצו את הראשון – ד״פ את כנגד ד׳ מלכיות.
ולמי – ג׳ במסורה. דין ואידך ולמי כל חמדת ישראל. ולמי אני עמל. לומר כל חמדת ישראל ועמלם נטלו בני עשו וזהו ולמי כל חמדת ישראל ולמי אני עמל ולמי אלה לפניך. ד״א כך אמר יעקב למי אני עמל לתת כל חמדת ישראל למי אלה לפניך. (יט) שלוחה – ג׳ במסורה הכא ואידך נפתלי אילה שלוחה. והנה יד שלוחה. גבי דניאל פירוש מה התם אמרי שפר אף כאן שעל ידי המנחה נתן לו אמרי שפר וכבוד ואמר לו מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב, וכמו התם יד שלוחה אף כאן שאף על פי שלא רצה בפיו לקבלה הנה ידו שלוחה לקבלה. (כג) ילדיו – ג׳ במסורה. אחד עשר ילדיו. כי בראותו ילדיו. ילדיו אל אל ישועו. זה שיש במדרש שראה יעקב ל׳ רבואות מבני בניו כמו שראה י״א ילדיו כך ראה רבואות מילדיו וכמו התם ילדיו אל אל ישועו גם בכאן אמר לילדיו שיתפללו לאל שיצילם מיד עשו כמו שיש בב״ר שהציג כל אחד לבדו ואמר כל אחד יתפלל לבדו בפני עצמו. (כד) ויעבירם – ב׳ במסורה הכא ואידך ויעבירם ביבשה. מלמד שנבקע לו מעבר יבוק ועבר ביבשה. (כה) ויאבק – בגימטריא כסא הכבוד מלמד שהעלו האבק עד כסא הכבוד.
איש עמו – בגימטריא עשו אדום.
ויאבק איש עמו – סופי תיבות: קשו, על שם בית עשו לקש. (כו) ויגע בכף ירכו – לראות אם הוא מלאך כמותו אם היו לו קפיצים שהמלאכים אין להם קפיצים. א״נ לפוסלו מן העבודה לפי שקנה מעשו הבכורה שבהן העבודה.
בכף ירכו – בגימטריא לפוסלו מכהונה. (כז) ברכתני – בגימטריא הודה לברכתי ששרו של עשו היה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון