×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברים ל״בתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת האזינו} הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי⁠־פִֽי׃ (ב) יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי⁠־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי⁠־עֵֽשֶׂב׃ (ג) כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃ (ד) הַצּוּר֙א תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹב כִּ֥י כׇל⁠־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃ (ה) שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽלג׃ (ו) הַ לְיְהֹוָה֙י״י֙ד תִּגְמְלוּ⁠־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא⁠־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָשְׂךָ֖ה וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃ (ז) {שני} זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר⁠־וָדֹ֑רו שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃ (ח) בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ט) כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖הי״י֖ עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃ (י) יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּז יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃ (יא) כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל⁠־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ףח יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל⁠־אֶבְרָתֽוֹ׃ (יב) יְהֹוָ֖הי״י֖ בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃ (יג) {שלישי} יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל⁠־[בָּ֣מֳתֵי] (במותי)ט אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃ (יד) חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם⁠־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤יםי בְּנֵֽי⁠־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם⁠־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם⁠־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה⁠־חָֽמֶר׃ (טו) וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּיא עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃ (טז) יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃ (יז) יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּיב אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃ (יח) צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁייג וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָיד׃ (יט) {רביעי} וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖הי״י֖ וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃ (כ) וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא⁠־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃ (כא) הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא⁠־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙טו אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא⁠־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃ (כב) כִּי⁠־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד⁠־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃ (כג) אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה⁠־בָּֽם׃ (כד) מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן⁠־בְּהֵמֹת֙טז אֲשַׁלַּח⁠־בָּ֔ם עִם⁠־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃ (כה) מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל⁠־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם⁠־בָּחוּר֙ גַּם⁠־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם⁠־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃ (כו) אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃ (כז) לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן⁠־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן⁠־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּיז רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖הי״י֖ פָּעַ֥ל כׇּל⁠־זֹֽאת׃ (כח) כִּי⁠־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃ (כט) {חמישי} ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃ (ל) אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם⁠־לֹא֙ כִּֽי⁠־צוּרָ֣םיח מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖הי״י֖ הִסְגִּירָֽם׃ (לא) כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃ (לב) כִּֽי⁠־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי⁠־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃ (לג) חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃ (לד) הֲלֹא⁠־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּםיט בְּאוֹצְרֹתָֽי׃ (לה) לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃ (לו) כִּֽי⁠־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙י״י֙ עַמּ֔וֹ וְעַל⁠־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי⁠־אָ֣זְלַתכ יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃ (לז) וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃ (לח) אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃ (לט) רְא֣וּ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃ (מ) {ששי} כִּֽי⁠־אֶשָּׂ֥א אֶל⁠־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃ (מא) אִם⁠־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃ (מב) אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃ (מג) הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם⁠־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ (מד) {שביעי} וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת⁠־כׇּל⁠־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה⁠־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן⁠־נֽוּן׃ (מה) וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת⁠־כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (מו) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל⁠־הַדְּבָרִ֔יםכא אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת⁠־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת⁠־כׇּל⁠־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (מז) כִּ֠י לֹא⁠־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי⁠־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל⁠־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת⁠־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (מח) {מפטיר} וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ (מט) עֲלֵ֡ה אֶל⁠־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר⁠־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת⁠־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃ (נ) וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל⁠־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר⁠־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל⁠־עַמָּֽיו׃ (נא) עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי⁠־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר⁠־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא⁠־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (נב) כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל⁠־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר⁠־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַצּוּר֙ =א,ל,ל1 ומ״ש באות צד״י רגילה
• יש ספרים=הַצּוּר֙ באות צד״י גדולה, וכך במ״ג דפוס ונציה.
ב פׇּֽעֳל֔וֹ א=פָּֽעֳל֔וֹ (געיה)
• ל=פָּעֳל֔וֹ (אין געיה)
ג וּפְתַלְתֹּֽל =א,ל,ל1 ומ״ש (אין אות פ״א גדולה)
• יש ספרים=וּפְתַלְתֹּֽל
ד הַ לְיְהֹוָה֙י״י֙ =א,ש,ק3,[ל׳ רבת׳],ל9 ומ״ש (פתח באות ה״א גדולה, תיבה בפני עצמה, שווא באות למ״ד ובאות יו״ד)
• ל=הֲ⁠־לַיְהוָה֙י״י֙ (חטף פתח באות ה״א, תיבות מוקפות, פתח באות למ״ד ושווא באות יו״ד)
• ל1=הַ לְיֲהוָה֙י״י֙ (פתח באות ה״א גדולה, תיבה בפני עצמה, שווא באות למ״ד וחטף פתח באות יו״ד)
• ש1=הַ⁠־ליְהוָה֙י״י֙ (אין אות גדולה, תיבות מוקפות, אין ניקוד של שווא באות למ״ד, שווא באות יו״ד)
• תיגאן=<הַֽלְיהֹוָה֙י״י֙> (פתח וגעיה באות ה״א גדולה, תיבה אחת, שווא באות למ״ד, אין ניקוד של שווא באות יו״ד), וראו פנקובר, נוסח התורה, עמ׳ 69, 71.
• מ״ג דפוס ונציה=הַליְהֹוָהי״י (אין אות גדולה, תיבה אחת, אין ניקוד של שווא באות למ״ד, שווא באות יו״ד)
ה עָשְׂךָ֖ =א (אין געיה)
• ל=עָֽשְׂךָ֖ (געיה)
ו דֹּר⁠־וָדֹ֑ר =א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת טברנית ומ״ש (כתיב חסר וי״ו וכתיב חסר וי״ו)
• ל=דּוֹר⁠־וָד֑וֹר (כתיב מלא וי״ו וכתיב מלא וי״ו)
ז יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ =ל1?,ש,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (אין געיה ואין חטפים)
• א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ (חטף וחטף)
• ל=יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ (געיה באות סמ״ך ואין חטפים)
ח יְרַחֵ֑ף =א,ל,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (צירה באות חי״ת)
• דפוסים וקורן=יְרַחֶ֑ף (סגול באות חי״ת)
ט עַל⁠־[בָּ֣מֳתֵי] (במותי) =ל <יתיר ו׳>
• א=<עַל⁠־בָּ֣מֳותֵי> מ״ק-א=<ג׳ מל׳>
• לגבי הקמץ הרחב בבי״ת ראו ויינברג 3.1.1, ושם בהערה 15 (ויש לשים לב למקום הטעם).
י וְאֵילִ֤ים כאן מקומה של תיבה זו בכתר ארם צובה ובספרי תימן, וכן בכתי״ש. אבל בספרי התורה שברוב העדות וע״פ חלוקת הטעמים מקומה בתחילת השורה הבאה.
יא אֱל֣וֹהַּ =א,ל1,ש?,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!,ש?=אֱל֣וֹהַ (חסרה נקודת מפיק באות ה״א)
• הערות ברויאר ודותן
יב אֱלֹ֔הַּ =ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (גם בכתי״ש ניתן לראות בקושי את המפיק למרות הספק שרשם ברויאר)
• ל!=אֱלֹ֔הַ (חסרה נקודת מפיק באות ה״א)
• הערות ברויאר ודותן
יג תֶּ֑שִׁי =ק3,ל-קטנות ומ״ש
• א,ל,ל1,ש,ש1,ל3,ל9=תֶּ֑שִׁי (אין אות קטנה)
יד מְחֹלְלֶֽךָ =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9
• א=מְחֹלֲלֶֽךָ (חטף)
טו וַֽאֲנִי֙ =א (געיה)
• ל=וַאֲנִי֙ (אין געיה)
טז בְּהֵמֹת֙ =א,ל1?,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת-א וטברנית ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל=בְּהֵמוֹת֙ (כתיב מלא וי״ו)
יז יָדֵ֣נוּ =א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר יו״ד)
• ל!=יָדֵ֣ינוּ (כתיב מלא יו״ד)
יח כִּֽי⁠־צוּרָ֣ם =א (געיה)
• ל=כִּי⁠־צוּרָ֣ם (אין געיה)
יט חָת֖וּם =א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל ורמ״ה (כתיב מלא יו״ד)
• ל!=חָתֻ֖ם (כתיב חסר וי״ו)
כ כִּֽי⁠־אָ֣זְלַת א,ל3=כִּֽי⁠־אָ֣זֲלַת (געיה באות כ״ף וחטף)
• ש1,ל9=כִּי⁠־אָ֣זֲלַת (אין געיה, חטף)
• ל,ש,ק3=כִּי⁠־אָ֣זְלַת (אין געיה ואין חטף)
כא לְכׇ֨ל⁠־הַדְּבָרִ֔ים =א,ש1,ק3,ל3
• ל,ש,ל9=לְכָל⁠־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה)
• ל1=לְכָל⁠־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)
E/ע
הערותNotes
(א) אַצִּיתוּ שְׁמַיָּא וַאֲמַלֵּיל וְתִשְׁמַע אַרְעָא מֵימְרֵי פוּמִּי. (ב) יִבְסַם1 כְּמִטְרָא אוּלְפָנִי יִתְקַבַּל כְּטַלָּא מֵימְרִי כְּרוּחֵי מִטְרָא2 דְּנָשְׁבִין עַל דִּתְאָה וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא3 דְּעַל עִשְׂבָּא. (ג) אֲרֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֲנָא מְצַלֵּי4 הַבוּ רְבוּתָא קֳדָם אֱלָהַנָא. (ד) תַּקִּיפָא דְּשָׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרֵי כָל אוֹרְחָתֵיהּ דִּינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא דְּמִן קֳדָמוֹהִי עַוְלָא לָא נָפֵיק מִן קֳדָם דְּזַכַּאי וְקַשִּׁיט הוּא5. (ה) חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵיהּ בְּנַיָּא6 דִּפְלַחוּ לְטָעֲוָתָא דָּרָא דְּאַשְׁנִי עוֹבָדוֹהִי וְאִשְׁתַּנַּיוּ. (ו) הָא קֳדָם יְיָ אַתּוּן גָּמְלִין דָּא עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא7 וְלָא חֲכִימוּ8 הֲלָא הוּא אֲבוּךְ אַתְּ דִּילֵיהּ9 הוּא עָבְדָךְ וְאַתְקְנָךְ. (ז) אִדְּכַר יוֹמִין דְּמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּל10 בִּשְׁנֵי דָּר וְדָר שְׁאַל אֲבוּךְ וִיחַוֵּי לָךְ סָבָךְ וְיֵימְרוּן לָךְ. (ח) בְּאַחְסָנָא עִלָּאָה עַמְמַיָּא בְּפָרָשׁוּתֵיהּ בְּנֵי אֲנָשָׁא קַיֵּים תְּחוּמֵי עַמְמַיָּא לְמִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ט) אֲרֵי חוּלָקָא11 דַּייָ עַמֵּיהּ יַעֲקֹב עֲדַב אַחְסָנְתֵיהּ. (י) סוֹפֵיק צֻרְכֵּיהוֹן בַּאֲרַע מַדְבְּרָא וּבֵית צַהְוָנָא אֲתַר דְּלֵית מַיָּא12 אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִינְתֵיהּ אַלֵּיפִנּוּן פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתֵיהּ נְטַרִנּוּן כְּבָבַת עֵינְהוֹן. (יא) כְּנִשְׁרָא דִּמְחִישׁ13 לְקִנֵּיהּ עַל בְּנוֹהִי מִתְחָפַף פָּרֵיס גַּדְפוֹהִי מְקַבֵּילְהוֹן מְנַטֵּילְהוֹן עַל תְּקוֹף אֶבְרוֹהִי14. (יב) יְיָ בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עֲתִיד לְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּים קֳדָמוֹהִי פוּלְחַן טָעֲוָן. (יג) אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין. (יד) יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִּיטֵיהוֹן עִם עוֹתֶר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִּיפֵיהוֹן עַמָּא דַּאֲרַעְהוֹן אַחְסָנַתְהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשְׁרְיָתְהוֹן וְדַם גִּבָּרֵיהוֹן אִתְאֲשַׁד כְּמַיָּא15. (טו) עֲתַר יִשְׂרָאֵל וּבְעַט אַצְלַח תְּקוֹף קְנָא נִכְסִין16 שְׁבַק פּוּלְחַן אֱלָהָא דְּעָבְדֵיהּ אַרְגֵּיז קֳדָם תַּקִּיפָא פָרְקֵיהּ. (טז) אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפוּלְחַן טָעֲוָן בְּתוֹעֵיבָתָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי. (יז) דַּבַּחוּ לְשֵׁידִין דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ דַּחְלָן דְּלָא יְדַעוּנִין חֲדַתָּן דְּמִקָּרִיב אִתְעֲבִידָא דְּלָא אִתְעַסַּקוּ17 בְהוֹן אֲבָהָתְכוֹן. (יח) דַּחְלַת תַּקִּיפָא דִּי בְּרָאָךְ אִתְנְשִׁיתָא שְׁבַקְתָּא18 פּוּלְחַן אֱלָהָא דְּעָבְדָךְ. (יט) וּגְלֵי קֳדָם יְיָ וּתְקֵיף רוּגְזֵיהּ מִדְּאַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי בְּנִין וּבְנָן19. (כ) וַאֲמַר אֲסַלֵּיק שְׁכִינְתִי מִנְּהוֹן גְּלֵי קֳדָמַי מָא יְהֵי בְּסוֹפְהוֹן אֲרֵי דָּרָא דְּאַשְׁנִי אִנּוּן בְּנַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ. (כא) אִנּוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַּחְלָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמַי בְּטָעֲוָתְהוֹן וַאֲנָא אַקְנֵינוּן בְּלָא עַם בְּעַמָּא טַפְשָׁא אַרְגֵּיזִנּוּן. (כב) אֲרֵי קִדּוּם תַּקִּיף כְּאִישָׁא נְפַק מִן קֳדָמַי בִּרְגַז שֵׁיצִי עַד שְׁאוֹל אַרְעָיְתָא אֲסִיף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ שֵׁיצִי עַד סְיָפֵי טוּרַיָּא. (כג) אֲסִיף עֲלֵיהוֹן בִּישָׁן מַכְתָּשַׁי אֲשֵׁיצֵי בְהוֹן. (כד) נְפִיחֵי כְפַן וַאֲכִילֵי20 עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין21 בִּישִׁין וְשֶׁן חַיַּת בָּרָא אֲגָרֵי22 בְּהוֹן עִם חֲמַת תַּנִּינַיָּא דְּזָחֲלִין בְּעַפְרָא. (כה) מִבַּרָא תַּתְכֵּיל חַרְבָּא וּמִתַּוָּנַיָּא חַרְגַּת מוֹתָא אַף עוּלֵימֵיהוֹן אַף עוּלֵימָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם סָבֵיהוֹן. (כו) אֲמַרִית יְחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן וַאֲשֵׁיצֵינוּן אֲבַטֵּיל מִן בְּנֵי אֲנָשָׁא דּוּכְרָנְהוֹן. (כז) אִלּוּ לָא פוֹן רוּגְזָא דְּשָׂנְאָה כְּנִישׁ23 דִּלְמָא יִתְרָרַב בְּעֵיל דְּבָבָא דִּלְמָא יֵימְרוּן יְדַנָא תְּקֵיפַת לַנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוָת כָּל דָּא. (כח) אֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵיצָה אִנּוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ. (כט) אִלּוּ חֲכִימוּ אִסְתַּכַּלוּ בְּדָא סַבַּרוּ מָא יְהֵי בְּסוֹפְהוֹן. (ל) אֵיכְדֵין יִרְדּוֹף חַד לְאַלְפָא וּתְרֵין יְעָרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֱלָהֵין תַּקִּיפְהוֹן מְסַרִנּוּן וַייָ אַשְׁלֵימִנּוּן. (לא) אֲרֵי לָא כְתוּקְפַנָא תּוּקְפְהוֹן וּבַעֲלֵי דְּבָבַנָא הֲווֹ דַּיָּינַנָא. (לב) אֲרֵי כְפוּרְעָנוּת עַמָּא דִּסְדוֹם כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וְלָקוּתְהוֹן כְּעַם עֲמוֹרָה מַחָתְהוֹן בִּישָׁן כְּרֵישֵׁי חִוִּין וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן. (לג) הָא כְמִרַּת תַּנִּינַיָּא כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פִּתְנֵי חִוִּין אַכְזְרָאִין. (לד) הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְּלַן קֳדָמַי גְּנִיזִין לְיוֹם דִּינָא בְּאוֹצְרָי. (לה) קֳדָמַי פּוּרְעָנוּתָא וַאֲנָא אֲשַׁלֵּים לְעִדָּן דְּיִגְלוֹן מֵאֲרַעְהוֹן אֲרֵי קָרִיב יוֹם תְּבָרְהוֹן וּמַבַּע דַּעֲתִיד לְהוֹן. (לו) אֲרֵי יְדִין יְיָ דִּינָא דְּעַמֵּיהּ וּפוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמוֹהִי דִּבְעִדָּן דְּתִתַּקַּף עֲלֵיהוֹן מַחַת שָׂנְאָה יְהוֹן מְטוּלְטְלִין וּשְׁבִיקִין. (לז) וְיֵימַר אָן דַּחְלַתְהוֹן תַּקִּיפָא דַּהֲווֹ רְחִיצִין בֵּיהּ. (לח) דִּתְרַב נִכְסַתְהוֹן הֲווֹ אָכְלִין שָׁתַן חֲמַר נִסְכֵּיהוֹן יְקוּמוּן כְּעַן וִיסַעֲדוּנְכוֹן יְהוֹן עֲלֵיכוֹן לְמַגִּין. (לט) חֲזוֹ כְעַן דַּאֲנָא אֲנָא הוּא וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנִּי אֲנָא מְמִית וּמַחֵי מְחֵינָא וְאַף מַסֵּינָא וְלֵית מִן יְדִי מְשֵׁיזֵיב. (מ) אֲרֵי אַתְקֵינִית בִּשְׁמַיָּא בֵּית שְׁכִינְתִי24 וַאֲמַרִית קַיָּם אֲנָא לְעָלְמִין. (מא) אִם עַל חַד תְּרֵין כְּחֵיזוּ בַרְקָא מִסּוֹף שְׁמַיָּא וְעַד סוֹף שְׁמַיָּא תִּתְגְּלֵי חַרְבִּי וְתִתַּקַּף25 בְּדִינָא יְדִי אֲתִיב פּוּרְעָנוּתָא לְשָׂנְאַי וּלְבַעֲלֵי דְּבָבַי אֲשַׁלֵּים. (מב) אֲרַוֵּי גִּרְרַי מִדְּמָא וְחַרְבִּי תְּקַטֵּיל בְּעַמְמַיָּא מִדַּם קְטִילִין וּשְׁבַן לְאַעְדָּאָה26 כִּתְרִין מֵרֵישׁ שָׂנְאָה וּבְעֵיל דְּבָבָא27. (מג) שַׁבַּחוּ עַמְמַיָּא עַמֵּיהּ אֲרֵי פּוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע וּפוּרְעָנוּתָא יָתִיב לְשָׂנְאוֹהִי וִיכַפַּר עַל אַרְעֵיהּ וְעַל עַמֵּיהּ. (מד) וַאֲתָא מֹשֶׁה וּמַלֵּיל יָת כָּל פִּתְגָמֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם עַמָּא הוּא וְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן. (מה) וְשֵׁיצֵי מֹשֶׁה לְמַלָּלָא יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. (מו) וַאֲמַר לְהוֹן שַׁוּוֹ לִבְּכוֹן לְכָל פִּתְגָמַיָּא דַּאֲנָא מַסְהֵיד בְּכוֹן יוֹמָא דֵין דִּתְפַקְּדוּנוּנוּןא יָת בְּנֵיכוֹן לְמִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא. (מז) אֲרֵי לָא פִתְגָם רֵיקָן הוּא מִנְּכוֹן אֲרֵי הוּא חַיֵּיכוֹן וּבְפִתְגָמָא הָדֵין תֵּירְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דְּאַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ. (מח) וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין לְמֵימַר. (מט) סַק לְטוּרָא דְּעִבְרָאֵי הָדֵין לְטוּרָא דִּנְבוֹ דִּבְאַרְעָא דְּמוֹאָב דְּעַל אַפֵּי יְרֵיחוֹ וַחְזִי יָת אַרְעָא דִּכְנַעַן דַּאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַחְסָנָא. (נ) וּמוּת בְּטוּרָא דְּאַתְּ סָלֵיק לְתַמָּן וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמָּךְ כְּמָא דְּמִית אַהֲרוֹן אֲחוּךְ בְּהוֹר טוּרָא וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמֵּיהּ. (נא) עַל דְּשַׁקַּרְתּוּן בְּמֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מַצּוּת רְקַם מַדְבְּרָא דְּצִין עַל דְּלָא קַדִּישְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (נב) אֲרֵי מִקֳּבֵיל תִּחְזֵי יָת אַרְעָא וּלְתַמָּן לָא תֵיעוֹל לְאַרְעָא דַּאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מבוסס על מהדורת ויקיטקסט (CC BY-SA 3.0) המבוססת על הדפוס ראשון של התאג', ועם הוספות והערות של על־התורה
הערות
1 ״יערף״ -–> יערב, בחילוף אותיות בומ״ף (נתינה לגר). והעיר הרב יעקב לויפר בביאור אונקלוס שבמ״ג המבואר עוז והדר שכבר קדמו במדרש שמואל לאבות ו:א, ד״ה משמח את הבריות).
2 עי׳ רש״י: ״כשעירים – לשון רוח סערה, כתרגומו: כרוחי מטרא״.
4 קריאה בשם ה׳ = תפילה. עי׳ ביאור עוז והדר: וכן הוא בכל מקום, וכן מוכח מלשון המקרא (מל״א יח:כד) ״ואני אקרא בשם ה׳⁠ ⁠⁠״ ואח״כ התפלל אליהו בהר הכרמל, וכן מל״ב ה:יא ועוד.
5 מרפא לשון: מפני שכל דרכיו משפט ולכן פעלו תמים ודאי, והוא אל אמונה ואין עול מפני שהוא צדיק וישר... וחצי הפסוק האחרון הוא כפל חציו הראשון במלות שונות כדרך השירות.
6 בנים, ולא בניו. ביאורי אונקלוס שעפטעל (וכן לחם ושלמה): כיון שחטאו אינן עוד בתוך בני, וכן לקמן (י״ט) ׳בניו ובנותיו׳, ׳בנין ובנן׳.
7 השוו ספרי: ״מי גרם להם לישראל שיהיו מנוולים ומטופשים? שלא היו בונים בדבר תורה.⁠״ וכתב בביאור עוז והדר: ונראה קצת שלא רצה לתרגם מילת נבל כמשמעותה מפני כבוד ישראל, אמנם ׳בגוי נבל׳ (להלן, כא) ׳בעמא טפשא׳. ונראה דברי ביאורי אונקלוס שעפטעל, שלא רצה לתרגם ״טפשא דלא חכימו״, כפל ענין חסרת משמעות.
8 לא החכימו מקבלת התורה.
10 מלבד הפי׳ של ״בון״ -–> הסתכל, הפך הרבים ללשון יחיד, לפי שכל הכתוב בלשון יחיד (ביאורי אונקלוס שעפטעל).
11 לפי המסורה לתרגום (קליין 190, שאוב ממהד׳ ברלינר) הנוסח חוּלָקֵיהּ הוא המדויק, והנוסח חוּלָקָא ׳אינו דאיק׳.
12 לפי ביאורי אונקלוס שעפטעל ״וּבֵית צַהְוָנָא אֲתַר דְּלֵית מַיָּא״ הוא תרגום של ׳וצמאון אשר אין מים׳ (דברים ח׳:ט״ו). וע״ע ביאור אונקלוס עוז והדר: ״ישימון הוא מקום שאין בו מים כמו שמוכח מן הכתוב (יש׳ מג:כ) ׳נתתי במדבר מים נהרות בישימון׳⁠ ⁠⁠״.
13 ביאור עוז והדר: מסתבר שכוונת התרגום כמבואר ברש״י וספרי... ולשון מחיש הוא ׳מעורר רעש והמולה׳, כתרגום ׳לא יחיש׳ (יר׳ כח:טו) ׳לא יזדעזעון׳ וכן במיוחס ליונתן כאן.
14 חוזק כנפיו. אבר יותר לתפרש ככנף או כתוקף (אביר), ויתכן שהוא תרגום כפול.
15 ביאורי אונקלוס שעפטעל: לפי התרגום חמר טעמו הארץ כיוצא בו כרם חמר (יש׳ כז:ב) תר׳ יונתן כרם דנציב בארעא טבא... ומליצת ׳תשתה הארץ׳ משמעותה ישפך כמים.
16 תרגם בלשון נסתר כי רוב הכתוב לשון נסתר (ביאורי אונקלוס שעפטעל).
17 שׂערום -–> שׁערום כמו (שמות ה׳:ט׳) ׳אל ישעו בדברי שקר׳, וכן פי׳ בספרי ׳דבר אחר: לא שערום אבותיכם – אל תקרי לא שערום אלא לא שעום, אף על פי שמזבחים להם ומקטרים להם לא יראים מהם. וכן הוא אומר: (בראשית ד׳:ה׳) ואל קין ואל מנחתו לא שעה.⁠״ (נתינה לגר).
18 כל ״שכח״ מתורגם ״נשי״, חוץ מכאן, כדי שלא להביא אותה מילה פעמיים בסמיכות (ביאור אונקלוס עוז והדר).
19 עי׳ לעיל פסוק ה׳.
20 ״לחום״ -–> לחם = מאכל.
21 ״קטב״ = רוח, עי׳ ישעיהו כ״ח:ב׳ (ביאורי אונקלוס).
22 ביאור אונקלוס עוז והדר: כל לשון שילוח של השחתה מתורגם בלשון גירוי.
23 אבן עזרא: והמתרגם אמר מגזרת אגרה בקציר (משלי ו:ח). נתינה לגר: והוכרח לתרגם כן לבלי ליחס חלילה לה׳ המורא והפחד.
24 אונקלוס מתרגם ״יד״ במשמעות של מקום.
25 כל ״אחז״ תרגם אחד, חוץ מכאן. והטעם פירש במרפא לשון: לא יתכן לתר׳ ותתקיף כמו והחזקת בו, כי אין המשפט נתפש בידים. והשווה נתינה לגר: לא חשש פה להרחיק ההגשמה... שפה לא יפול הטעות שיד הוא יד ממש מפני שהמשפט איננו דבר עצמו הנאחז ביד.
26 נתינה לגר: לפי הנראה מילת לאעדאה הוא תרגום פרעות, כמו ופרע את ראש האשה (במדבר ה׳:י״ח).
27 גם ״שנאה״ וגם ״בעיל דבבא״ הם תרגומים שכיחים ל׳אויב׳, אך צ״ע בטעם הכפילות כאן. אפשר שכן הבין ״פרעות״ (עי׳ מעט צרי).
א כן בתאג׳ וחלק מכתבי היד, והשוו אונקלוס ויקרא י״א:מ״ב, במדבר ה׳:ג׳, דברים כ״ה:א׳, ל״ג:כ״ח.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×