×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ל״אתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת⁠־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי⁠־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כׇּל⁠־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃ (ב) וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת⁠־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃ (ג) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶֽל⁠־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל⁠־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃ (ד) וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל⁠־צֹאנֽוֹ׃ (ה) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת⁠־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי⁠־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣יא אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃ (ו) וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכׇל⁠־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת⁠־אֲבִיכֶֽן׃ (ז) וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת⁠־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא⁠־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃ (ח) אִם⁠־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל⁠־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם⁠־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל⁠־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃ (ט) וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת⁠־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן⁠־לִֽי׃ (י) וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל⁠־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ (יא) וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑בב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ (יב) וַיֹּ֗אמֶר שָׂא⁠־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל⁠־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל⁠־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃ (יג) אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית⁠־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל⁠־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃ (יד) וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃ (טו) הֲל֧וֹא נׇכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם⁠־אָכ֖וֹל אֶת⁠־כַּסְפֵּֽנוּ׃ (טז) כִּ֣י כׇל⁠־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ (יז) {ששי} וַיָּ֖קׇם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת⁠־בָּנָ֥יו וְאֶת⁠־נָשָׁ֖יו עַל⁠־הַגְּמַלִּֽים׃ (יח) וַיִּנְהַ֣ג אֶת⁠־כׇּל⁠־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל⁠־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ (יט) וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת⁠־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת⁠־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃ (כ) וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת⁠־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל⁠־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃ (כא) וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכׇל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ וַיָּ֖קׇם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת⁠־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת⁠־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ (כב) וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃ (כג) וַיִּקַּ֤ח אֶת⁠־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ (כד) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל⁠־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן⁠־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם⁠־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד⁠־רָֽע׃ (כה) וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת⁠־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת⁠־אׇהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת⁠־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃ (כו) וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת⁠־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת⁠־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃ (כז) לָ֤מָּה נַחְבֵּ֙אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא⁠־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃ (כח) וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֽׂוֹ׃ (כט) יֶשׁ⁠־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨יג אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם⁠־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד⁠־רָֽע׃ (ל) וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי⁠־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת⁠־אֱלֹהָֽי׃ (לא) וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן⁠־תִּגְזֹ֥ל אֶת⁠־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃ (לב) עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת⁠־אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר⁠־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח⁠־לָ֑ךְ וְלֹֽא⁠־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃ (לג) וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃ (לד) וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת⁠־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת⁠־כׇּל⁠־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃ (לה) וַתֹּ֣אמֶר אֶל⁠־אָבִ֗יהָ אַל⁠־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי⁠־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת⁠־הַתְּרָפִֽים׃ (לו) וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה⁠־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃ (לז) כִּֽי⁠־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלַ֗י מַה⁠־מָּצָ֙אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי⁠־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃ (לח) זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃ (לט) טְרֵפָה֙ לֹא⁠־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃ (מ) הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃ (מא) זֶה⁠־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶ֒ךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע⁠־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת⁠־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃ (מב) לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת⁠־עׇנְיִ֞י וְאֶת⁠־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃ (מג) {שביעי} וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל⁠־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר⁠־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי⁠־ה֑וּאד וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה⁠־אֶעֱשֶׂ֤הה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃ (מד) וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ (מה) וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ (מו) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ⁠־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל⁠־הַגָּֽל׃ (מז) וַיִּקְרָא⁠־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ (מח) וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל⁠־כֵּ֥ן קָרָֽא⁠־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ (מט) וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהֹוָ֖הי״י֖ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃ (נ) אִם⁠־תְּעַנֶּ֣ה אֶת⁠־בְּנֹתַ֗י וְאִם⁠־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל⁠־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ (נא) וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַּצֵּבָ֔הו אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃ (נב) עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם⁠־אָ֗נִי לֹֽא⁠־אֶעֱבֹ֤רז אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת⁠־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם⁠־אַ֠תָּ֠ה לֹא⁠־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת⁠־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת⁠־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃ (נג) אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ (נד) וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֙בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכׇל⁠־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וֵֽאלֹהֵ֣י ל=וֵֽאלֹהֵ֣י בגעיה ימנית
ב יַֽעֲקֹ֑ב ל=יַֽעֲקֹ֑ב בגעיה ימנית
ג וֵֽאלֹהֵ֨י וֵֽאלֹהֵ֨י בגעיה ימנית
ד לִי⁠־ה֑וּא =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 (״לי״ מוקפת) וכמו כן בתיגאן
• דפוסים=<לִ֣י ה֑וּא> (״לי״ בטעם מונח)
ה מָֽה⁠־אֶעֱשֶׂ֤ה =ל1,ל-מ,ש,ק3,ו (געיה באות מ״ם) וכך אצל ברויאר ומג״ה; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל=מָֽה⁠־אֶֽעֱשֶׂ֤ה (!) בשתי געיות בתיבות המוקפות (געיה ימנית באל״ף) וכך בקורן.
ו הַמַּצֵּבָ֔ה =ל1,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=הַמַצֵּבָ֔ה (חסר דגש באות מ״ם)
• הערת המקליד
ז לֹֽא⁠־אֶעֱבֹ֤ר =ל?,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בדפוסים; וכך אצל דותן וברויאר ומג״ה, ובסימנים ומכון ממרא.
• ל?=לֹֽא⁠־אֶֽעֱבֹ֤ר (געיה שנייה באות אל״ף?) לפי הערת המקליד, אבל הקו מימין הסגול איננו ברור, ואולי יש כאן טשטוש או נסיון מחיקה.
E/ע
הערותNotes
(ג) ושם אהי׳ עמך כו׳. לא שהוא תנאי שאם תשוב אהיה עמך ואם לאו לא אהיה עמך אלא מראה מקום הוא לו מפני שכאן אי אפשר וכו׳:
אי אפשר להשרות שכינתי עליך. אבל אין לפרש ואהיה עמך לשמרך בדרך כי כבר הובטח על זה (לעיל כ״ח:ט״ו) והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו׳ אלא ר״ל שם אשרה שכינתי עליך ויחויב מזה שיובטח שלא יהרג בדרך. ויתורץ בזה מה שפירש רש״י בפרשת וישלח (להלן ל״ב:י׳) שתי הבטחות וכו׳ שנראה משם שאהיה עמך האמור פה ר״ל לשמרך בדרך:
(ז) אין מונים פחות מעשרה. דמונים הוא ל׳ מניין דהוה עשרה וכתיב עשרת מונים משמע עשרה פעמים יו״ד דהיינו ק׳ אבל מונים אין פירושו פעמים:
למדנו שהחליף תנאו ק׳ פעמים. הא דנקט רש״י תנאו ולא נקט משכורתו משום דאין הפסד בזה אם מחליף משכורתו כגון אם היה חייב ליתן לו מעות ונתן לו מטלטלין אין הפסד בזה לכן נקט תנאו עיקר התנאי היה מחליף כדפירש״י בסמוך (פסוק מא) היית מחליף תנאי שבינינו מנקוד לטלוא וכו׳:
(י) היו המלאכים מביאין אותן כו׳. כלומר מה שכתוב והנה העתודים העולים על הצאן נקודים וברודים ודאי לא קאי על אותן שנולדו לו ליעקב דא״כ מה אתא לאשמעינן אלא מוכרח אתה לומר שצאן לבן היו והיאך באו לכאן ועל זה פי׳ אע״פ וכו׳:
חוט של לבן מקיף את גופו סביב כו׳. ר״ל משמש בו ביד באותה חוט הלבן נמצא שאין שחור מעכבו ופתוחה סביב כל גופו אותו חוט של לבן:
(טו) שעכב דמי שכר פעולתך. פי׳ של אותן שש שנים שעבדת אותו בשכר: (יז) ועשו הקדים נקבות לזכרים כו׳. מפני שהיה שטוף בזימה והיו נשיו עיקר. [ר׳ אליהו מזרחי]: (יח) מה שקנה מצאנו כו׳. פי׳ המקנה של קניינו שקנאו ע״י מכירת צאנו ופי׳ וינהג את כל מקנהו המקנה שנולד לו בשכרו: (יט) שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים כו׳. אמר זה משום קרא שאחריו שכתוב (בפסוק כב) ביום השלישי וגו׳ למה לא נודע עד יום השלישי אלא וכו׳:
להפריש את אביה מע״א נתכוונה. ר״ל מדכתיב אשר לאביה דהוא מיותר תרפיו מבעי׳ ליה אלא וכו׳:
(כג) שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים כו׳. כלומר אילו היה הולך ממקום צאן לבן הי׳ הולך שבעה ימים: (כד) כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים. ונ״ל דה״ק שאל תדבר עמו מה שהי׳ טוב בעיניך כלומר שישוב עמך לחרן והוא רעה אצלו כי כל זמן שיהי׳ מחובר אצל רשע אין השכינה שורה עליו וק״ל: (כו) כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב. דהא לא נופל לשון שביה גבי חרב אלא הל״ל כשביות חיל: (לג) שהיה יעקב תדיר אצלה כו׳. רצונו לתרץ למה נאמר אהל יעקב וכי היה חשוד בעיניו לעבוד עבודת אלילים ובפרט בשובו אל בית אביו שגם הוא עצמו אמר (לעיל פסוק ל) כי נכסוף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי והלא בית אביך לאו עובדי אלילים הם לכן פירש הוא אוהל רחל וכו׳:
כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל כו׳. ר״ל הא אהל יעקב הוא אהל רחל כדפירש רש״י בסמוך וא״כ למה ליה ויבא באהל רחל הא כבר חפש בו וע״ק למה כתיב ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל היה לו לכתוב ויצא מאהל שתי האמהות ויבא באהל רחל דהא כבר יצא מאהל לאה ובא לאהל שתי אמהות לכן פירש כשיצא וכו׳:
(לז) ויבררו עם מי הדין. מלשון אותה הוכחת לעבדך (לעיל כ״ד:ט״ו) ואין פירושו כמו והוכיח אברהם את אבימלך (לעיל כ״א:כ״ה) דאם כן ויוכיחו אותנו מבעי׳ ליה: (לח) מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל כו׳. והא דבפרשת שלח לך (במדבר ט״ו:י״א) פירש רש״י בתוך שנתו קרוי כבש ולי״ג חדשים קרוי איל היינו לענין קרבן. ועיין בתוספות בב״ק (סה: ד״ה איל): (לט) אנכי אחסרנה אם חסרה כו׳. הוסיף מלת אם חסרה שלא תאמר כיון שאמר עזיך לא שכלו וכו׳ א״כ מאי זה דכתיב אנכי אחטנה לכן פירש אם חסרה כלומר אם קרה מקרה בשום פעם שחסרה שום בהמה אנכי אחטנה פירוש עלי להשלים חסרונה: (מ) לשון אש אוכלה. שהוא לשון כלייה: (מב) יעקב נתיירא לומר אלהי ואמר ופחד. וקשה והא בפרשת וישלח (להלן ל״ב:י׳) כתיב אלהי יצחק. ויש לומר דהכי פירושו, שיעקב אמר איך שהקב״ה אמר אלהי יצחק: (מג) איך תעלה על לבי להרע להן. לא ששאל ליעקב מה תרצה שאעשה להן שזה לא ביקש ממנו: (מד) הקב״ה. הואיל וכתיב סתמא ודאי קאי אדלמעלה אלהי אבי. ועי״ל דאי קאי על הברית והיתה מבעי׳ ליה: (מט) והמצפה אשר בהר הגלעד. ר״ל דהא דמצינו שהר הגלעד נקרא מצפה כמו שמביא רש״י הפסוק (שופטים י״א:כ״ט) דנקיט מצפה ולמה נקרא כן ומפרש הפסוק בעצמו בשביל זה נמי נקרא מצפה לפי שאמר אשר יצף ה׳ וגו׳: (נב) הרי אם משמש בלשון אשר כו׳. ר״ל דאם משמע לשון ספק וכאן אי אפשר לפרשו כן ל״פ אם משמש בלשון אשר פירוש במקום שי״ן כאילו אמר עדה המצבה שאני לא אעבור וכו׳: (נג) קדש. ואינו רשאי למחקו: (נד) לאוהביו שעם לבן. כאן לא פירש״י כמו גבי ויאמר יעקב לאחיו ופירש״י (לעיל פסוק מו) הם בניו דכאן אין שייך לומר שעשה משתה לבניו. והא דלא פירש לעיל כמו הכא י״ל דלעיל אמר יעקב לקטו אבנים שהוא לשון ציווי ולא שייך לצוות לאנשים שאינן סרין למשמעתו לכן פירש על בניו:
כל דבר מאכל קרוי לחם כו׳. רצונו לתרץ דהוה ליה לומר לאכל בשר שהרי שחט להם בהמות:
חומש שפתי חכמים, הוצאת מצודה, תשס"ט (CC BY 3.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×