Sifre Zuta Bemidbar 7 – ספרי זוטא במדבר ז‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {חמישי} ^אוַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת⁠־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֔יו וְאֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃ (ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל⁠־הַפְּקֻדִֽים^ב׃ (ג) וַיָּבִ֨יאוּ אֶת⁠־קׇרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗הי״י֗ שֵׁשׁ⁠־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר^ג עֲגָלָ֛ה עַל⁠־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃ (ד) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ה) קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת⁠־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל⁠־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃ (ו) וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת⁠־הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת⁠־הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל⁠־הַלְוִיִּֽם׃ (ז) אֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָל֗וֹת^ד וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃ (ח) וְאֵ֣ת׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן⁠־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ (ט) וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי⁠־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃ (י) וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת⁠־קׇרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (יא) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֙יבוּ֙ אֶת⁠־קׇרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (יב) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת⁠־קׇרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן⁠־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ (יג) וְקׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (יד) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (טו) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (טז) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (יז) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן⁠־עַמִּינָדָֽב׃ (יח) בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י^ה הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן⁠־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃ (יט) הִקְרִ֨ב אֶת⁠־קׇרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (כ) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (כא) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (כב) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (כג) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים^ו חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּעָֽר׃ (כד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן⁠־חֵלֹֽן׃ (כה) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (כו) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (כז) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (כח) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (כט) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן⁠־חֵלֹֽן׃ (ל) בַּיּוֹם֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן⁠־שְׁדֵיאֽוּר׃ (לא) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (לב) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (לג) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (לד) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (לה) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן⁠־שְׁדֵיאֽוּר׃ (לו) בַּיּוֹם֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ (לז) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (לח) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (לט) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (מ) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (מא) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ (מב) {ששי} בַּיּוֹם֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן⁠־דְּעוּאֵֽל׃ (מג) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (מד) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (מה) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (מו) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (מז) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֶלְיָסָ֖ף בֶּן⁠־דְּעוּאֵֽל׃ (מח) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן⁠־עַמִּיהֽוּד׃ (מט) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (נ) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (נא) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (נב) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (נג) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן⁠־עַמִּיהֽוּד׃ (נד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּדָהצֽוּר^ז׃ (נה) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (נו) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (נז) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (נח) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (נט) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּדָהצֽוּר^ח׃ (ס) בַּיּוֹם֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן^ט אֲבִידָ֖ן בֶּן⁠־גִּדְעֹנִֽי׃ (סא) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (סב) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (סג) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (סד) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (סה) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן⁠־גִּדְעֹנִֽי׃ (סו) בַּיּוֹם֙ הָעֲשִׂירִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י דָ֑ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן⁠־עַמִּישַׁדָּֽי׃ (סז) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (סח) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (סט) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (ע) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (עא) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן⁠־עַמִּישַׁדָּֽי׃ (עב) {שביעי} בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן⁠־עׇכְרָֽן^י׃ (עג) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (עד) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (עה) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (עו) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (עז) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן⁠־עׇכְרָֽן׃ (עח) בְּיוֹם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן⁠־עֵינָֽן׃ (עט) קׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת⁠־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃ (פ) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ (פא) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן⁠־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ⁠־אֶחָ֥ד בֶּן⁠־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃ (פב) שְׂעִיר⁠־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ (פג) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן⁠־עֵינָֽן׃ (פד) זֹ֣את׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי⁠־כֶ֙סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃ (פה) שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙^יא כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע⁠־מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ (פו) כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים⁠־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כׇּל⁠־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃ (פז) {מפטיר} כׇּל⁠־הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים⁠־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי⁠־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃ (פח) וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי⁠־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ׃ (פט) וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת⁠־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל⁠־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ב עַל⁠־הַפְּקֻדִֽים =ל
• יש ספרים=עַל⁠־הַפְּקֻדִֽים בקו״ף דבוקה

^ג וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (מונח ומונח וזקף קטן)
• דפוסים וקורן=וּשְׁנֵֽי⁠־עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר (״ושני״ מוקפת למונח, וזקף קטן)

^ד הָעֲגָל֗וֹת =ל1,ב[תיקון],ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ומ״ש
• ל!=הָעֲגָלֹ֗ת (כתיב חסר וי״ו)
• הערת ברויאר

^ה בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי״ל (וכך הוא בעוד כתבי⁠־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר (פסוק פ״ג). הטעמים והגעיות מסומנים בכתי״ל.

^ו עַתֻּדִ֣ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה
• ל!=עַתּוּדִ֣ים (כתיב מלא וי״ו)

^ז פְּדָהצֽוּר =ל1,ש?,ש1,ק3 ומסורת טברנית ובדפוסים וקורן
• ל!,ו?=פְּדָה⁠־צֽוּר (שתי תיבות מוקפות)
• ש?=<פְּדָה צֽוּר> (שתי תיבות וחסר מקף?); מהשוואה (לפסוק א,י ולהלן פסוק נ״ט), נראה שיש שתי תיבות בכתי״ש, בניגוד לְמה שציין הרב ברויאר בהערתו.
• הערת ברויאר

^ח פְּדָהצֽוּר =ש1,ק3,ו ומסורת טברנית ובדפוסים וקורן
• ל,ל1?,ש=<פְּדָה צֽוּר> בשתי תיבות (ודאי ולא ספק).
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ט בִנְיָמִ֑ן =ל1,ש,ק3,ו
• ל!=בִנְיָמ֑͏ִן (האתנח מימין החיריק באות מ״ם, אבל לא באות יו״ד [בִנְיָ֑מִן] כפי שהעיר דותן) והמקליד תיקן בלי להעיר.
• ש=בִנְיָמ֑͏ן (חסר חיריק)

^י בֶּן⁠־עׇכְרָֽן =ל1,ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=בָּן⁠־עׇכְרָֽן (קמץ באות בי״ת)
• הערות ברויאר ודותן, והמקליד תיקן בלי להעיר

^יא הָֽאַחַת֙ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• דותן הסתפק בקריאה כאן בכתי״ל, כנראה לגבי ניקודו של האות אל״ף שמא היא בחטף, ואכן יש שם סימן של מחיקה.

E/ע

הערותNotes

(א) ויהי ביום כלות משה וימשח את המשכן – איני יודע אם ביום שהתחיל בו או ביום שגמרו כשהוא אומר ויהי ביום כלות משה אינו ביום שהתחיל בו אלא ביום שגמרו.
וימשח אותו ויקדש אותו – משה נתקדש בענן כל שבעה שנאמר וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן (שמות כ״ד:ט״ז). אהרן ובניו נתקדשו בשמן ובדם שנא׳ ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן וגו׳ (ויקרא ח׳:ל׳). משיחת אהרן כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את אהרן היה מפשיטו ומרחיצו וסך בין עיניו כמין כי וחוזר ומלבישו ושמונה בגדים מעכבין זה את זה. משיחת בניו כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את בניו היה מפשיטן ומרחיצן וסך בין עיניהם כמין כי וחוזר ומלבישן ובני אהרן מעכבין זה את זה. הלוים נתקדשו בהזייה ובתגלחת בקרבן ובתנופה, בהזייה מניין הזה עליהן מי חטאת (במדבר ח׳:ז׳), בתגלחת מניין והעבירו תער על כל בשרם (במדבר ח׳:ז׳). בקרבן מניין ולקחו פר בן בקר (במדבר ח׳:ח׳), בתנופה מניין והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה׳ (במדבר ח׳:י״א). ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנ׳ דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר י״ט:ב׳). המשכן נתקדש בעמידה ובפירוק ובשמן המשחה, בעמידה מניין ויהי בחדש הראשון הוקם המשכן (שמות מ׳:י״ז), בפירוק מניין ולא יבואו לראות כבלע את הקדש (במדבר ד׳:כ׳), בשמן המשחה מניין ויקח משה משמן המשחה וימשח את המשכן (ויקרא ח׳:י׳). משיחת המשכן כיצד כל שבעת ימי המלואים היה משה מושח את המשכן, היה מושחו ומעמידו ומפרקו ובשמיני היה מושחו ומעמידו ולא מפרקו, ר׳ שמעון או׳ אף בשמיני היה מושחו ומעמידו ומפרקו. כשהיה משה מושח את המשכן היה מושחו מבחוץ ונכנס כשהיה משה מפרקו היה מפרקו מבפנים ויוצא. (ב) ויקריבו נשיאי ישראל – הם נשיאי המטות במצרים הן העומדין על הפקודים הם שהיו עומדין על המניין ועל הדגלים. (ג) שש עגלות צב – אין צב אלא קמורות שנ׳ בצבים ובפרדים (ישעיהו ס״ו:כ׳) ר׳ שמעון אומר אין צב אלא צמודות שנא׳ והביאו בניך בחצן (ישעיהו מ״ט:כ״ב) ר׳ ישמעאל אומר אין צב אלא מצויירות ר׳ נחמיה אומר כצבעו של רקיע.
עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד – מפני מה לא הביאו חציין שוורים וחציין עגלות היה משה מתירא שמא ימות שורו שלאחד מהן שמא תשבר עגלה שלאחד מהן ונמצא אותו השבט אין לו חלק במשכן מניין אתה אומר שבשרו המקום שאין אחד מן השוורים מת ולא אחת מן העגלות נשברת אמרת והיו לעבוד את עבודת אהל מועד. (ה) קח מאתם – היה משה מתירא ואומר דומה שמא עברה ממנו רוח הקדש ושרת על הנשיאים אמר לו המקום אלו אני אמרתי להן להקריב לא לך הייתי אומר שתאמר להן אלא הן התנדבו בעצמן והיה משה מסרב לקחת מידם א״ל המקום קח מאתם. (ז) את שתי העגלות וגו׳ – מה היתה עבודתם באהל מועד אמ׳ ונשאו את יריעות המשכן וגו׳ (במדבר ד׳:כ״ה) ואת ארבעת העגלות וגו׳ ומה היתה עבודתם באהל מועד אמ׳ ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן וגו׳ (במדבר ג׳:ל״ו). (יא) ויאמר ה׳ אל משה – חמשה עשר פעם נדבר עם משה ביום אחד ואיזה זה יום הוקם המשכן. ואלו הן אדם כי יקריב מכם קרבן, צו את אהרן, קח לך עגל, יין ושכר אל תשת, איש איש מבית ישראל אשר ישחט, כמעשה ארץ מצרים, קדושים תהיו, אמור אל הכהנים, וישלחו מן המחנה, כה תברכו, קח מאתם, נשיא אחד ליום, בהעלותך, קח את הלוים, ויקחו אליך פרה אדומה.
- ויאמר ה׳ אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום – אמר להם משה לכולכם נאמר לי שתקריבו אבל לא נאמר לי מי מכם יקריב ראשון. נתנו עיניהם בנחשון אמרו זה קדש שמו של הקב״ה על הים והוא ראוי להוריד השכינה והוא מכם יקריב ראשון לכך נאמר המקריב ביום הראשון נחשון בכלם כתיב קרבנו ובו כת׳ וקרבנו בכלם כת׳ עתדים חסר ובו כת׳ עתודים. (יג) קערת כסף – מה ת״ל אחת מזרק כסף מה ת״ל אחד אלא מלמד שהן מקדשין את הנופל לתוכן ונפסלין בטומאה ובלינה ובמחוסרי כפרה וכה״א קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו אשר יסך בהן (שמות כ״ה:כ״ט) וכי בהן היו מנסכין והלא כבר נאמר ואת קשות הנסך (במדבר ד׳:ז׳) ומה אני מקיים אשר יסך בהן אלא מלמד שהן מקדשין את הנופל לתוכן ונפסלין בטומאה ובלינה ובמחוסרי כפרה. (יז) זה קרבן נחשון – מניין אתה אומר שכולן נתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שווה ת״ל זה קרבן נחשון זה קרבן נתנאל זה קרבן אליאב זה קרבן אליצור. באותו היום ראתה אלישבע בת עמינדב ארבע שמחות ואבל אחד, ראתה יבמה מלך אחיה נשיא בעלה כהן גדול שני בניה סגני כהונה ואבל אחד על שני בניה. על אותו היום הוא אומר עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו באתי לגני אחותי כלה (שיר השירים ד טז, ה׳:א׳). (יח) ביום השני הקריב נתנאל בן צוער – למה כתיב ביששכר הקריב לפי שהקריב שני למלך מפני שהוא בן תורה והוא שנתן עצה לשבטים שיביאו עגלות וכה״א ישיב ושמרון (דברי הימים א׳ ז׳:א׳) והלא שמו יוב ושמרון ולמה נקרא שמו ישיב שהשיב עצה לשבטים לעשות עגלות לפי כך נאמר בו הקריב כאלו הוא לבדו שהקריב ואינו טפלה לאחרים.
זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו – אין ידוע אם ביום שגמרו או ביום שהחל להעמידו כשהוא אומר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן הא כבר כילוי אמור וכשהוא אומר אחרי המשח אותו עדיין הדבר חלוק הא ידעת שאינו אומר כן זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו לא ביום שגמרו אלא ביום שהחל להעמידו.
ביום המשח אותו – יכול שהוא נמשח מעתה אמ׳ זאת עוד אינו נמשח מעתה אדיין אני אומר לא ימשח לימות המשיח אבל ימשח לעתיד לבא אמרת זאת חנוכת המזבח אחרי וגו׳ עוד אינו נמשח לעתיד לבא וכה״א זאת משחת אהרן ומשחת בניו (ויקרא ז׳:ל״ה) יכול שהן נמשחין מעתה אמרת זאת אינן נמשחין מעתה עדיין אני אומר לא ימשחו לימות המשיח אבל ימשחו לעתיד לבא אמרת זאת אינן נמשחין לעתיד לבא ומה אני מקיים אלה שני בני היצהר העומדין על אדון כל הארץ (זכריה ד׳:י״ד) זה אהרן ודוד זה מבקש כהונתו וזה מבקש מלכותו.
מאת נשיאי ישראל – מה ת״ל מאת נשיאי ישראל אלא מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה כארכן כן רחבן כן משקלן. ר׳ שמעון אומר מה ת״ל מאת נשיאי ישראל אלא מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שוה ולא הקריב אחד מהן יותר על חברו שאלו הקריב אחד מהן יותר על חברו לא היה קרבן אחד מהן דוחה את השבת. א״ל המקום אתם חלקתם כבוד אחד לחברו ואני חולק לכם כבוד שנ׳ ויאמר ה׳ אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום.
שלשים ומאה הקערה האחת כסף כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות – וכי אין ידוע שאלפים וארבע מאות בשקל הקדש יכול בזמן שהוא שוקלן כולן כאחת היו יתירים ובזמן שהוא שוקלן אחת אחת היו חסרים אמ׳ כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש בין שוקלן כולן כאחת בין שוקלן אחד אחד.
- כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש – אין לי אלא מדת הכלים שיהיו שווין מדת בהמה גסה מניין אם שחורות שחורות אם לבנות לבנות אמרת כל הבקר לעולה שנים עשר פרים אין לי אלא מדת בהמה גסה מדת בהמה דקה מניין ת״ל אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים.
זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו – זה הוא שאמרנו ביום המשח אותו למעלה.
ובבא משה אל אהל מועד – כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כיצד נתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן ששכינה מגעת לארץ מהוא אומר ולא יכול משה מפני שנתנה רשות למחבלים לחבל ובזמן ששכינה מסתלקת מן הארץ מהוא אומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו כיון שהיה נכנס היה מדבר עמו. שלש מדות היה בו ביד משה מה שלא היה ביד בלעם משה היה מדבר עמו עומד שנאמר ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה׳:כ״ח) [ועם בלעם לא היה מדבר עמו אלא נופל שנא׳ נופל וגלוי עינים (במדבר כ״ד:ד׳)] משה היה מדבר עמו פה אל פה שנא׳ פה אל פה אדבר בו (במדבר י״ב:ח׳) [ובבלעם כתיב נאם שומע אמרי אל (במדבר כ״ד:ד׳) שלא היה מדבר עמו פה אל פה] משה היה מדבר עמו פנים אל פנים שנאמר ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים (שמות ל״ג:י״א) [ועם בלעם לא היה מדבר כי במשלים כמד״ת וישא משלו ויאמר וגו׳ (במדבר כ״ד:ט״ו). שלש מדות היו ביד בלעם מה שלא היה ביד משה. משה לא היה יודע מי מדבר עמו בלעם היה יודע מי מדבר עמו שנא׳ נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה (במדבר כ״ד:ד׳) משה לא היה יודע אימתי הקב״ה מדבר עמו] ובלעם היה יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו שנ׳ ויודע דעת עליון (במדבר כ״ד:ט״ז). משלו משל לטבחו של מלך שהוא יודע מה המלך מקריב על שולחנו [ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו] כך היה בלעם יודע מה הקב״ה עתיד לדבר עמו בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנא׳ נופל וגלוי עינים (במדבר כ״ד:ד׳) [היה משתטח על פניו ומיד היה גלוי עינים על מה ששואל ומשה לא היה מדבר עמו בכל שעה שירצה] ר׳ שמעון אומר אף משה היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנ׳ ובבא משה אל אהל מועד כיון שהיה רוצה היה נכנס והוא מדבר עמו. ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומר שומעני כאלו לא ירדה שכינה לארץ מעולם שנאמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (דברים ד׳:ל״ו) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ׳:י״ח) ומה אני מקיים ובבא משה אל אהל מועד אלא כמין סילון של אש היה יורד מן השמים לבין שני הכרובים ומדבר עמו משום שנא׳ מבין שני הכרובים וידבר אליו. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון