Shadal Bereshit 40 – שד"ל בראשית מ‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {שביעי} ^אוַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ^ב מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ (ב) וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃ (ג) וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים^ג אֶל⁠־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ (ד) וַ֠יִּפְקֹ֠ד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת⁠־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ (ה) וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ (ו) וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ (ז) וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת⁠־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃ (ח) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙^ד פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ⁠־נָ֖א לִֽי׃ (ט) וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר⁠־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת⁠־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה⁠־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ (י) וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא^ה כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ (יא) וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת⁠־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל⁠־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת⁠־הַכּ֖וֹס עַל⁠־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ (יב) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ (יג) בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת⁠־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל⁠־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס⁠־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ (יד) כִּ֧י אִם⁠־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ⁠־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן⁠־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ (טו) כִּֽי⁠־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם⁠־פֹּה֙ לֹא⁠־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי⁠־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃ (טז) וַיַּ֥רְא שַׂר⁠־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אַף⁠־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל⁠־רֹאשִֽׁי׃ (יז) וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְי֗וֹן^ו מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן⁠־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ (יח) וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ (יט) בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת⁠־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל⁠־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת⁠־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ (כ) {מפטיר} וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת⁠־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכׇל⁠־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת⁠־רֹ֣אשׁ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת⁠־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃ (כא) וַיָּ֛שֶׁב אֶת⁠־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל⁠־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל⁠־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ (כב) וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃ (כג) וְלֹֽא⁠־זָכַ֧ר שַֽׂר⁠־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת⁠־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ב חָ֥טְא֛וּ =ל,ל1,ב?,ק3,ש ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר), וכן דעתם של ברויאר ודותן
• ו?,הקלדה=חָֽטְא֛וּ מגירסה 4.12 והלאה (וכן בקורן ובדפוסים)

^ג הַטַּבָּחִ֖ים =ל1,ב,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=הַטַבָּחִ֖ים (חסר דגש באות טי״ת)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ד לֵֽאלֹהִים֙ ל=לֵֽאלֹהִים֙ בגעיה ימנית

^ה וְהִ֤וא =ב,ש,ק3,ו,ש2,פטרבורג-EVR-II-B-80(16א),פטרבורג-EVR-II-C-1(95א) ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה (כתיב וי״ו)
• ל!,ל1,פטרבורג-EVR-II-B-8(32ב)=וְהִ֤יא (כתיב יו״ד)
• הערת ברויאר

^ו הָֽעֶלְי֗וֹן =ל1,ב,ש,ק3,ו,ש2 (נקודה אחת לטעם רביע) וכמו כן בתאג׳ דפוס ראשון ובדפוסים (וכך אצל ברויאר ומג״ה)
• ל=הָֽעֶלְי֔וֹן (בשתי נקודות לטעם זקף קטן) וכמו כן בתאג׳ חבשוש
• הערת ברויאר

E/ע

הערותNotes

(א) משקה מלך מצרים והאופה – פעמים שהוא קורא אותם שר המשקים ושר האופים ופעמים המשקה והאופה, ודעת ר׳ עובדיה ספורנו כי העבדים שהיו משקים ואופים ממש הם חטאו ופרעה קצף על השרים שלא השגיחו על מעשיהם, אמנם מחלומותם נראה ברור שהם עצמם היו המשקה והאופה, ע״כ נ״ל כי הם עצמם חטאו, אעפ״י שקרוב הדבר שהיו להם עבדים המשמשים אותם בעבודתם ולכך נקראו שרים. ואח״ם {=ואברהם חי מיינסטער} מוסיף כי כשאומר משקה מלך מצרים או המשקה והאופה אשר למלך מצרים, אז אינו קורא אותם שרים, וכשרוצה לקצר אומר שר המשקים ושר האופים, והכל אחד, כי לא יקרא שר המשקים אלא מי שהוא משקה למלך ומי שהוא משקה למלך בידוע שהוא שר. והנה מאחר שישבו במשמר שנה תמימה (עיין למטה פסוק ד׳) ונשלמה השנה, ויצא שר המשקים מבית הסהר ביום הולדת את פרעה (למטה פסוק כ׳), א״כ (כדברי תלמידי משה הלוי עהרענרייך) גם היום שחטאו בו היה יום הולדת את פרעה, וקרוב הדבר כי לגודל הסעודה ולרבוי הקרואים לשלחן המלך ביום חגו, אירע להם שנכשלו באיזה מְעֻוָות, והמלך קצף עליהם קצף גדול מפני שהמרו את רוחו ביום שמחתו, מה שכתב רש״י פישטור איננו patissier {אופה עוגות} כמו שכתוב בביאור נתיבות השלום, אבל היא מלה איטלקית ורומיית pistor {נחתום}. ודע כי ברש״י כ״י שבידי במקום פוטירי כתוב פושרין והנה פיילי (phiala) הוא שם הכלי ופושרין הם המים שבתוכו. (ג) במשמר – לפי הנקוד הוא סמוך, והדבר קשה מאד שתהיה מלה סמוכה בטעם מפסיק ותבה שלפניה במפסיק פחות ממנו. והנכון שתהיה המי״ם בקמץ.
בית שר הטבחים – הוא בית הסהר שהיה תחת ממשלת פוטיפר, ותחת פוטיפר היה שר בית הסהר.
מקום אשר יוסף – מלת מקום כשאחריה אשר או שֶ... דרכה לבוא בסמיכות, כמו אל מְקום שהנחלים הולכים (קהלת א׳:ז׳) בִמְקום אשר תשחט העולה (ויקרא ו׳:י״ח). (ד) שר הטבחים – הוא פוטיפר, ולכבוד השרים לא הניח הענין ביד שר בית הסהר, אלא הוא עצמו השגיח עליהם, וצוה ליוסף לשרתם, והנה לחשיבותם של שר המשקים ושר האופים לא נְתָנָם ביד יוסף, אלא פקד על יוסף לשרתם ולהיות אתם לכל צרכיהם.
ימים – שנה תמימה, כמו ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ״ה:כ״ט). (ה) איש חלומו – כל אחד חלם חלום פרטי; והכוונה שהיו חלומותם משונים זה מזה.
איש כפתרון חלומו – שגם הפתרון היה פרטי ומיוחד לכל אחד מהם, ודוגמתו איש אשר כברכתו ברך אותם ({בראשית} מ״ט:כ״ח), וכן איש כמתנת ידו {דברים ט״ז:י״ז}. והכוונה לפי דעתי להגיד כי הם עצמם הרגישו שאין פתרונו של זה כפתרונו של זה, ולפיכך היו זועפים הרבה, והיו נכספים למצוא פותר. (ח) הלא לאלהים פתרונים – הפתרונים הלא כלם ביד האל, ואם לא היה רוצה שתדעו הפתרון, לא היה מביא לכם החלום, מעתה אחר שאתם כאן בבית הסהר ואי אפשר לכם לשאול את פי החכמים והחרטומים, ספרו נא לי, כי אע״פ שאינני חכם וחרטום, יש להאמין כי ה׳ יתן בפי דבר אמת, כי בכל הקב״ה עושה שליחותו. (י) שריגים – מל׳ משרכת דרכיה (ירמיהו ב׳:כ״ג), וכן בלעז tralcio וממנו intralciato. וכן בארמי תרגום שריגים שבשין, וממנו ורברבנוהי משתבשין (דניאל ה׳:ט׳).
והיא כפורחת – מיד שפרחה, כמו למעלה (ל״ח:כ״ט) ויהי כמשיב ידו.
נצה – משפטו נִצָּתָהּ, כמו וישלך כזית נצתו (איוב ט״ו:ל״ג), וכמוהו עובר בשוק אצל פנה (משלי ז׳:ח׳), וכן ארכה מארץ מדה (איוב י״א:ט׳), והנפרד נִצָּה וממנו הֵנֵצוּ הרמונים {שיר השירים ז׳:י״ג} משרש נצץ (אע״פ שרד״ק הביאו בשרש נוץ) ענין זריחה ויציאה לאור, וכן ציץ מורה זריחה, והוא ג״כ שם הפרח (והכל מן יצא).
הבשילו אשכלותיה ענבים – הלשון מְיַחֵס פעולה לגוף השלם על חלקיו, כמו מקרין מפריס {תהלים ס״ט:ל״ב}, וכאן מיחס לאשכול שהוא חלק מהגפן פעולה על הענבים שהם חלקים מהאשכול, וכאלו שאשכול הוא המבשיל את ענביו; ואנקלוס ברח ממליצה זו שתקשה על ההמון ותרגם הוו ענבין; ועכשו בשנת תר״ז נ״ל כי גם הוו ענבין איננו מדוייק, כי האשכלות לא יתהפכו לענבים, והיה ראוי לומר הוו בהון ענבין. ודע כי ברש״י כ״י שבידי אין בלעז בפסוק זה, ואחר מלות דומה לפורחת כתוב – דבר אחר והיא כפורחת (וכו׳ כמו בדפוס). (יא) ואשחט אותם – המצרים קודם זמן המלך Psammetichus {פסאמטיכוס} לא היו שותים יין ואף לא היו מנסכים אותו לאלהיהם, כי אמרו שהוא המצאת Typhon הוא השטן, אך העשירים היו שותים מיץ הענבים הלחים (ראז׳). (יג) בעוד שלשת ימים – יוסף שהיה זמן מה נכבד בבית פוטיפר שהיה משרי המלך, יתכן שהיה יודע כי בעוד שלשת ימים הוא יום לידת פרעה, ושהיה מנהגו לשאת את ראש עבדיו בעשותו לכלם משתה (וקרוב לזה ראב״ע). ומה שהיה מהשגחת האל הוא שהבדיל בין זה לזה וידע מי מהם יחיה ומי ימות או (כדברי תלמידי יהודה אריה לוצאטו) שר המשקים ושר האופים היו מזכירים היום ההוא, כי היתה להם תקוה שיעלה זכרונם לטובה לפני המלך, ומהם למד יוסף.
על כנך – משרש כנן, והוא אחד בענין עם שרש כון, וענינו מקום, כמו מַכַּן בערבי, עיין שמות ט״ו י״ז. (יד) והוצאתני מן הבית הזה – אע״פ שיוסף לא היה עבד פרעה, אלא עבד פוטיפר, הנה אחר שפוטיפר הוציאו מעבודתו ונתנו בבית אסירי המלך, לא היה הדבר נגד הדין אם המלך יוציאהו משם, לא להחזירו לבית פוטיפר (כי זה לא ייטב לא לפוטיפר ולא ליוסף) אלא להוציאו לחרות, דרך חסד, כמנהג המלכים ביום שמחתם, וכדי שלא ישיבהו שר המשקים, ואתה העבד איך תבקש לצאת לחרות? לכך הקדים כי גנוב גנבתי. (טו) כי גֻנוב גנבתי – כי אמנם אע״פ שאני עתה עבד לא נולדתי עבד אלא נגנבתי, והכוונה על אחיו שגנבוהו מאביו, והוא האמין כי הם מכרוהו למדינים.
מארץ העברים – אין זאת ארץ כנען כלה, אלא חברון וסביבותיה ארץ מגורי אברהם יצחק ויעקב (הרמב״ן מה״ר שלמה דובנא וראזנמילר). (טז) כי טוב פתר – כי פתר לטובה.
סלי חורי – במשנה (ביצה פרק ב׳ {משנה ו׳}) פתין גריצין וחורי, ופירושו בירושלמי {ירושלמי ביצה ב׳:ו׳} מלשון סלי חרי, ופירוש רד״ק לדעת הירושלמי שהוא מל׳ חררה, וזה עולה יפה לפי כתיבת המלה שהיא חסרה וי״ו כדרך הכפולים; ובתרגום ירושלמי סלין דפיתא נקיא, מל׳ חִוָר, פת לבנה ונקיה, וכן פירש געזעניוס: ואחרים מפרשים שהיו הסלים עשוים נקבים נקבים. (יט) ישא פרעה את ראשך מעליך – רצה להתחיל באותו לשון עצמו שאמר לשר המשקים ואח״כ הוסיף מלת מעליך להורות שאין הכוונה ענין פקידה אלא ענין הריגה (קלעריקוס וראזנמילר).⁠¹
²[ויש אומרים כי מלת מעליך ט״ס, כי הסופר דלג שיטה אחת וכתב כאן מעליך שבסוף הפסוק, אבל יוסף לא אמר לשר האופים אלא כמו שאמר לשר המשקים, ישא פרעה את ראשך, לשון פקידה אלא שלזה אמר ותלה אותך על העץ, ולזה אמר והשיבך על כנך, וכן שר המשקים אומר {בראשית מ״א:י״ג} ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה, וכן כאן אומר מיד וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים וגו׳ וישב את שר המשקים וגו׳ ואת שר האופים תלה {בראשית מ״א:כ׳-כ״ב}. מלבד שלא יובן למה תלה אותו אחר שכבר הסיר ראשו מעליו, גם ראססי מצא שני כ״י בלא מעליך הראשון.] (כ) הלדת את פרעה – מצינו ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם (למעלה כ״ה:כ״ו) בבנין הקל, והכוונה כשרבקה ילדה אותם, ומצינו בהולד לו את יצחק בנו (כ״א:ה׳), בנפעל, והוא על דרך פועל סתמי, עיין שם פירושי, וכאן בא בהפעל תולדה דהפעיל, והכוונה כפירוש רש״י על שם שהמילדת עוזרת ליולדת, וגם זה פועל סתמי עם מלת את, כמו בהולד לו את. (כא) על משקהו – להיות פקיד על מה שהיה שותה, משקה שם דבר, ולמעלה {בראשית מ׳:י״ג} שם התאר (ראב״ע ורד״ק). (כג) ולא זכר וגו׳ וישכחהו – הכוונה במקום שהיה ראוי שיזכרהו שכח אותו, ועיין למעלה כ״ז י״ב ולמטה מ״ב:ב׳. ברש״י כ״י שבידי כתוב – מפני שתלה יוסף בטחונו בו וכו׳ להיות אסור עוד שתי שנים. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ במהדורה קמא (כ״י ירושלים), ביאור זה מופיע גם בשם ״תלמידי שמואל חיים זלמן״ (עיינו עליו בהערה כאן), אך הועבר קולמוס על מלים אלה במהדורה מציעתא (כ״י וירונה וכ״י פארדו) והן אינן מופיעות בכ״י שוקן.

² ביאור זה מופיע רק בדפוס ראשון, ולא במהדורות קודמות המתועדות בכתבי יד.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון