×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים ס״התנ״ך
א֣
אָ
(א) לַמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר לְדָוִ֥ד שִֽׁיר׃ א (ב) לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן וּ֝לְךָ֗ יְשֻׁלַּם⁠־נֶֽדֶר׃ (ג) שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כׇּל⁠־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ׃ (ד) דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֺנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם׃ (ה) אַשְׁרֵ֤י׀ תִּ֥בְחַ֣רב וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֢ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ׃ (ו) נ֤וֹרָא֨וֹת׀ בְּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כׇּל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֝֗רֶץג וְיָ֣ם רְחֹקִֽים׃ (ז) מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃ (ח) מַשְׁבִּ֤יחַ׀ שְׁא֣וֹן יַ֭מִּים שְׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם וַהֲמ֥וֹן לְאֻמִּֽים׃ (ט) וַיִּ֤ירְא֨וּ׀ יֹשְׁבֵ֣י קְ֭צָוֺת מֵאוֹתֹתֶ֑יךָ מ֤וֹצָֽאֵי בֹ֖קֶר וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין׃ (י) פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָד רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי⁠־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃ (יא) תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּהה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃ (יב) עִ֭טַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן׃ (יג) יִ֭רְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וְ֝גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃ (יד) לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים׀ הַצֹּ֗אן וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ⁠־בָ֑ר יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף⁠־יָשִֽׁירוּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ר4› פרשה פתוחה
ב תִּ֥בְחַ֣ר א=תִּ֥בֲחַ֣ר (חטף)
ג כׇּל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֝֗רֶץ א=כׇּל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)
ד וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ א=וַתְּשֹׁ֪קֲקֶ֡הָ (חטף)
ה תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה (חטף)
E/ע
הערותNotes
(הקדמה) זה המזמור תפילה על הגאולה העתידה. ואמר: (ב) לך דומיה תהילה אלקים בציון. הנה, ה׳תהילה׳ צופיה וממתנת לך שתיגלה ׳בציון׳1: ולך ישולם נדר. של ׳נעשה ונשמע׳ (שמות כד ז)2: (ג) עדיך כל בשר יבואו. יהי רצון ש׳יבואו כל בשר׳ לעבדך, כאמרו (צפניה ג ט) ׳כי אז אהפוך אל (ה)⁠עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה״⁠ ⁠׳3: (ד) דברי עוונות גברו מני. ואיני ראוי להתפלל על הציבור ושתשא פני: פשענו. שלי ושל ציבור4: אתה תכפרם. ׳אתה׳ כרוב רחמיך, לא בזכותי: (ה) אשרי תבחר ותקרב. ׳השרידים אשר ה׳ קורא׳5: ישכון חצריך. שלא כל אדם יזכה לזה6: נשבעה בטוב ביתך. יהי רצון שאנחנו הבלתי ראוים לשכון בחצריך, ׳נשבעה בטוב ביתך׳, שתצא תורה משם גם לנו: קדוש היכלך. וכמו כן ׳נשבעה בטוב קדוש היכלך׳7, שתהיה העבודה שם לרצון גם בעדנו: (ו) נוראות בצדק תעננו. יהי רצון ש׳תעננו׳ ותקבל תפילתנו בזה שתעשה לנו ׳נוראות׳ להכניע האומות ׳בצדק׳8 - מטה כלפי חסד בעדנו, שלא נלקה עמהם: מבטח כל קצוי ארץ. אתה האל שאתה מבטח כל ישראל הנדחים ב׳קצוי ארץ׳9: (ז) מכין הרים בכחו. אתה שהכינות ׳הרים׳ לצרכי עמך, כאמרו (להלן עח טו) ׳יבקע צורים במדבר׳10: נאזר בגבורה. להאריך אפים11 לעוברי רצונך: (ח) משביח. משקיט12: שאון ימים. ׳שאון׳ וגאות האומות: שאון גליהם. גאות מלכיהם: והמון לאומים. וגאות ההמון: (ט) מוצאי בוקר וערב תרנין. יהי רצון שתשיב ׳בוקר וערב׳ לאופן שהיה קודם המבול, שהיו קטבי השמש מסכימים עם קטבי העולם, ובכן היה לעולם זמן אביב: (י) פקדת הארץ ותשוקקה. הנה, קודם חטאו של אדם הראשון, ׳פקדת הארץ ותשקה׳13, כאמרו (בראשית ב ו) ׳ואיד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׳: רבת תעשרנה. והעשרת אותה בלתי שום עבודת אדם14, כאמרו (שם פסוק ה) ׳והאדם אין לעבוד את האדמה׳, ׳ויצמח ה׳ אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל׳ (שם פסוק ט): פלג אלקים מלא מים תכין דגנם. אתה, ב׳פלג אלקים׳ שהעלית אז15, והוא אותו האיד שהוא לעולם מלא מים, שאין הטל נעצר, תעשה שיספיק להכין דגן המים והארץ16 בלתי מטר ובלתי עבודת האדמה: כי כן תכינה. כי בזה תכין הארץ ויושביה17 לעבודתך בטוב מזון הפירות למין האנושי, בלתי צורך עבודת האדמה, ולא יהיה האדם טרוד בה, וכן בתיקון הזריחה והשקיעה אשר בו יארכו חיי האדם כמאז: (יא) תלמיה רוה. באותו הטל, ׳רוה תלמיה׳ עתה בימינו: נחת גדודיה. וצַוֵה שיעמיק בחפירות18 המחרישה: ברביבים תמוגגנה. ושיספיקו רביבי הטל למוגג19 את הארץ ולהשקותה20, ועם זה צמחה תברך - שיעשה פרי יותר מן המורגל: (יב) כי אמנם עטרת שנת טובתך, גם בימינו21 כשהיתה ׳שנת׳ רצון, ׳עיטרת׳ אותה בפירות יותר מן המורגל22, כמו בימי שמעון בן שטח שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, כמו שסיפרו ז״ל (תענית כג.)23: (יג-יד) ירעפו נאות מדבר. יהי רצון שגם עתה ׳ירעפו׳ - יתנו מזון בריבוי24, גם ׳נאות מדבר׳, ששם מרעה הצאן, ובזה גיל גבעות תחגורנה - שיהיה סביב להם הצאן בריבוי, כי אמנם בריבוי המרעה, לבשו כרים הצאן - יהיו25 לעולם הבקעות מכוסות בצאן, ועמקים - שהם מוכנים לתבואת דגן, יעטפו בר - יהי רצון שיתעטפו ויתכסו במיני דגן26, ובזה יתרועעו יושבי הארץ - ימלאו תרועת שמחה27: אף ישירו. שישבחו ויתנו תודה לאל יתברך: מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 אבע״ז: ׳כמו אך לאלהים דומיה נפשי כטעם דום לה׳ והתחולל לו, דומו עד הגיענו אליכם, והטעם כי התהלה ממתנת לך בציון מן הבאים שמה להלל במקום הארון, ושמה לך ישולם נדר׳.
2 כן הוא לעיל (נ יד), ולהלן (קטז יד).
3 כ״כ הרד״ק.
4 ׳דברי עונות גברו מני, לשון יחיד. פשעינו אתה תכפרם, לשון רבים. כי על בני הגלות ידבר בכלל ופרט׳ (רד״ק).
5 לשה״כ ביואל (ג ה) ׳כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר ה׳ ובשרידים אשר ה׳ קורא׳, והם שיישארו בעקב ובסוף, ויהיו כהני ה׳.
6 שאין הכל מזומנים.
7 כ״כ הרד״ק: ׳וישרת בטוב גם אחר עמו, בטוב קדוש היכלך, והטעם בטוב הכבוד שהוא הקדוש׳.
8 כ״כ רש״י.
9 ׳אתה מבטח כל ישראל הפזורים בקצוי ארץ וקצוי הים הרחוקים מירושלים׳ (רד״ק).
10 ראה רד״ק: ׳ואם יאמרו הגוים: איך יתכן שיצאו ישראל מהגלות שהם עַם דל ושפל, מפוזר ומפורד, מי יוציאם מתוכם..., מי שעושה הגבורות והנפלאות האלה הוא יוכל להוציאנו מתוכם. וזָכַר הרים, כי ההרים הגבוהים מנפלאות האל יתברך.
11 בדפו״ר: ׳אפילו׳.
12 כ״כ רד״ק: ׳כלומר, משקיט אותם, וכן (מזמור פט, י): בשוא גליו אתה תשבחם׳.
13 וי״א תשוקקיה כמו ותשקיה (אבע״ז, ע״ש).
14 רבת תעשרנה, כמו: תעשירנה, ופירושו, לרוב תעשיר אותה במטר (רד״ק).
15 ׳פלג אלהים - אמת המים הבאה לה מאלהים׳ (מצדות), אך לרבינו אינו אמה אלא איד.
16 שהמים והארץ יספיקו להכין דגן.
17 ׳תכינה - שב אל הארץ׳ (אבע״ז).
18 אולי צ״ל ׳כחפירות׳ – שהטל יחרוש את האדמה כאילו הוא מחרשה.
19 להמיס (רש״י).
20 תשיב הארץ נמוגה ולחה, שהיתה יְבֵשָׁה קודם (רד״ק) ע״י הרביבים תמוגג ותרטב את האדמה ובזה תברך צמחה (מצודות).
21 כלומר, לפני התיקון העתיד, אך אין הכוונה לזמיננו ממש אלא לזמן שביהמ״ק היה קיים.
22 ׳עטרת שנת טובתך, ע״י הגשמים אתה מעטר בכל טוב את השנה שאתה חפץ להטיב׳ (רש״י). שנת הַשֹּׂבַע שהיא ׳שנת טובתך׳, עִטַּרְתָּ אותה בכל דבר טוב (רד״ק).
23 ׳שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם׳.
24 אולי כמו ׳יערוף כמטר לקחי׳, בהיפוך אותיות.
25 י״ג היו.
26 כ״כ הרד״ק: והעמקים כמו כן יהיו מעוטפים ומכוסים מרוב תבואה, ׳יהיו מכוסים בתבואה מבלי מקום פנוי׳ (מצודות).
27 רד״ק בפירושו השלישי: ויש מפרשים: יתרועעו אף ישירו כל בני האדם עם הבהמות והחיות. ובשיעורים פירש כפירוש ראשון של הרד״ק.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×