×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים י״חתנ״ך
א֣
אָ
(א)  לַמְנַצֵּ֤חַ׀ לְעֶ֥בֶד יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה לְדָ֫וִ֥דאאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר׀ לַיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗האֶת⁠־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑אתבְּי֤וֹם הִֽצִּיל⁠־יְהֹוָ֘היְ⁠־⁠הֹוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כׇּל⁠־אֹ֝יְבָ֗יווּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃ (ב) וַיֹּאמַ֡ראֶרְחׇמְךָ֖ב יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה חִזְקִֽי׃ (ג) יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה׀ סַ֥לְעִ֥יג וּמְצוּדָתִ֗יוּמְפַ֫לְטִ֥יאֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה⁠־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן⁠־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃ (ד) מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוּמִן⁠־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃ (ה) אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי⁠־מָ֑וֶתוְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃ (ו) חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִיקִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃ (ז) בַּצַּר⁠־לִ֤י׀ אֶ֥קְרָ֣אד יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ וְאֶל⁠־אֱלֹהַ֢י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑יוְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו׀ תָּב֬וֹא בְאׇזְנָֽיו׃ (ח) וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀ הָאָ֗רֶץוּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי⁠־חָ֥רָה לֽוֹ׃ (ט) עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ⁠־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑לגֶּ֝חָלִ֗יםבָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ (י) וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑דוַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיוה׃ (יא) וַיִּרְכַּ֣ב עַל⁠־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ףוַ֝יֵּ֗דֶא עַל⁠־כַּנְפֵי⁠־רֽוּחַ׃ (יב) יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת⁠־מַ֝֗יִםו עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ (יג) מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי⁠־אֵֽשׁ׃ (יד) וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם׀ יְֽהֹוָ֗היְֽ⁠־⁠הֹוָ֗הוְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗דוְגַֽחֲלֵי⁠־אֵֽשׁ׃ (טו) וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑םוּבְרָקִ֥ים רָ֝֗בז וַיְהֻמֵּֽם׃ (טז) וַיֵּ֤רָא֨וּ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִםוַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥למִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑המִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃ (יז) יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִייַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ (יח) יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑זוּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי⁠־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ (יט) יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם⁠־אֵידִ֑יוַֽיְהִי⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃ (כ) וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ביְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘יח חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ (כא) יִגְמְלֵ֣נִי יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה כְּצִדְקִ֑יכְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ (כב) כִּֽי⁠־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוְלֹֽא⁠־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ (כג) כִּ֣י כׇל⁠־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑יוְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא⁠־אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃ (כד) וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי׃ (כה) וַיָּֽשֶׁב⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑יכְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃ (כו) עִם⁠־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑דעִם⁠־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃ (כז) עִם⁠־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑רוְעִם⁠־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל׃ (כח) כִּֽי⁠־אַ֭תָּה עַם⁠־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ (כט) כִּֽי⁠־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑ייְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ (ל) כִּֽי⁠־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּדוּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג⁠־שֽׁוּר׃ (לא) הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה צְרוּפָ֑המָגֵ֥ן ה֝֗וּאט לְכֹ֤ל׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃ (לב) כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוּמִ֥י צ֝֗וּרי זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ (לג) הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִלוַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃ (לד) מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹתוְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃ (לה) מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑הוְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת⁠־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃ (לו) וַתִּתֶּן⁠־לִי֮ מָגֵ֢ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִיוְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃ (לז) תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑יוְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃ (לח) אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑םוְלֹֽא⁠־אָ֝שׁ֗וּביא עַד⁠־כַּלּוֹתָֽם׃ (לט) אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא⁠־יֻ֣כְלוּ ק֑וּםיִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃ (מ) וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑התַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃ (מא) וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶףוּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃ (מב) יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין⁠־מוֹשִׁ֑יעַ עַל⁠־יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃ (מג) וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל⁠־פְּנֵי⁠־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃ (מד) תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥םתְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑םעַ֖ם לֹא⁠־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃ (מה) לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑יבְּנֵֽי⁠־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ⁠־לִֽי׃ (מו) בְּנֵי⁠־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ (מז) חַי⁠־יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑יוְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ (מח) הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑יוַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃ (מט) מְפַלְּטִ֗ימֵאֹ֫יְבָ֥יאַ֣ף מִן⁠־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִימֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃ (נ) עַל⁠־כֵּ֤ן׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃ (נא) מַגְדִּל֮יב יְשׁוּע֢וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד⁠־עוֹלָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ר3› ל=פרשה סתומה
ב אֶרְחׇמְךָ֖ מדובר על אחד מפעלי אֶפְעַל שהרי ע׳ הפועל אות גרונית, ואם כן הקמץ אמור להיות קמץ רחב (ראו ויינברג, 3.2.3.2 בפסקת ״NOTE״ שבה יש רשימה של פעלים מהסוג הזה והתיבה הזאת ביניהם). אך המדקדקים הספרדים (ראו רד״ק, מאירי) מציינים מסורת שהקמץ חטוף, וגם במ״ש הביא מסורת זו למרות הסתייגות ע״פ כללי הדקדוק (״קבלנו קריאתו בקמץ חטוף אשר לא כדת בהיות העי״ן גרונית״). גם המילון של דוידזון מציין כאן קמץ קטן; והשוו תהלים פא,ח.
ג סַ֥לְעִ֥י =ל? ושיטת-א (ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ׳ 274) וכן ברויאר ומג״ה
• ל?=סַֽלְעִ֥י
ד אֶ֥קְרָ֣א ל=אֶ֥קֲרָ֣א (חטף)
• טעמים=ש1 ושיטת-א (ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ׳ 277) וכן ברויאר ומג״ה
ה רַגְלָֽיו ל=רַגְלָֽיו בסילוק ימני (!)
• הערת דותן
ו חֶשְׁכַת⁠־מַ֝֗יִם =ל ובדפוסים
• שיטת-א=חֶשְׁכַת⁠־מַ֝יִם (השמטת נקודת הרביע)
ז רָ֝֗ב =דפוסים
• ל!=רָ֝ב כמו שיטת-א (השמטת נקודת הרביע)
ח כִּ֘י =ש1?,ק-מ בדפוסים (כ״ף דגושה)
• ל?=כִ֘י (חסר דגש בכ״ף?) לפי ברויאר ודותן, אבל בהגדלה ייתכן שניתן להבחין בדגש מטושטש.
ט ה֝֗וּא =ל ובדפוסים
• שיטת-א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)
י צ֝֗וּר =ל ובדפוסים
• שיטת-א=צ֝וּר (השמטת נקודת הרביע)
יא וְלֹֽא⁠־אָ֝שׁ֗וּב =ש1 ובדפוסים
• ל!=וְלֹֽא⁠־אָ֝שׁוּב (חסרה נקודת הרביע בשי״ן)
יב מַגְדִּל֮: קו״כ: ל-קרי=מַגְדִּיל֮
E/ע
הערותNotes
(א) ביום הציל י״י אותו וגו׳ – כשהזקין וכבר עברו עליו כל רעותיוא וניצל מהם. ומכףב שאול – והלא שאול בכלל היה אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכולם. [כיוצא בדבר אתה אומר: וראו את הארץ ואת יריחו (יהושע ב׳:א׳).]⁠ג (ב) ארחמך – אאהבך, כדמתרגם: ואהבת (דברים ו׳:ה׳) – ותרחם. (ג) סלעי – שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו ליתפש, כמה שנאמר: ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו׳ (שמואל א כ״ג:כ״ו). ומצודתי – לשון מבצר. צורי – לשון סלע. אחסה בו – אתכסה בצלו, כעינין שנאמר: מבליד מחסה חבקו צור (איוב כ״ד:ח׳), שהסלעים כיסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים, אַבְרִיאֵייר בלעז. (ד) מהולל אקרא י״י – בהילולים אתפלל לפניו תמיד. לפי שבטוח אני שאיושע מאויבי, אף לפני התשועה אני מהללו. (ה) אפפוני – כמו סבבוני, וכןה אפפו עלי רעות (תהלים מ׳:י״ג). כלומר פעמים רבות סבבוני רשעים. חבלי מות – מחנות אויבים, כמו: חבל נביאים (שמואל א י׳:ה׳). [ויונתן תרגם בשמואל (שמואל ב כ״ב:ה׳): כאיתא דיתבא על מתברא, לשון חבלי יולדה (הושע י״ג:י״ג).]⁠ו נחלי בליעל – אף הוא לשון גייסות שוטפים כנחל. (ו) חבלי שאול – כמו חבלי מות (תהלים י״ח:ה׳) – משריית רשיען. (ז) ואני מה הייתי עושה? בצר לי אקרא – אני קורא לי״י תמיד. (ח) ותגעש ותרעש הארץ – אינו מחובר למקרא עליון, אלא מחובר ראשו לסופו: כי חרה לו ותגעש הארץ. כי משמש בלשון כאשר, וכשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ועמו, געשה ורעשה הארץ. (ט) עלה עשן באפו – [לנשישנארילאש בלעז,]⁠ז כן דרך כל חרון אף להעלות עשן מנחיריו. (י) ויט שמים וירד – לעבור בארץ מצרים. [וירד – כמשמעו. לשון אחר: איאנטביש בלעז.]⁠ח (יא) וידא – ויעף, כמו: כנשר ידאה (ירמיהו מ״ח:מ׳). (יב) חשכת מים – שבעבי שחקים הם חשך אשר סביבותיו. (יג) ושמא תאמר: לפנים מן החשך אין אור, תלמוד לומר: מנוגה אשר נגדו ותוך מחיצתו, את עביו אשר סביבותיו בוקעים ועוברים ברד וגחלי אש. עברו – בלעז טרישפשינט. הברד בוקעו ועובר על המצריים על ים סוף. (טז) ויראו אפיקי יםט – כשנבקע. ויגלו כל מוסדות תבל – שכל מימות שבעולם נבקעו. מנשמת – מנשיבת. (יז) ישלח ממרום – מלאכיו להציל את ישראל מן הים וממצרים. ימשני – לשון הוצאה, כמו: משיתיהו (שמות ב׳:י׳). (יט) יקדמוני – אויביי היו מקדמים וממהרים לבא עלי ביום אידי. (כא) כצדקי – לכתי אחריו במדבר. כבורי – לשון נקיות, כמו: ובר לבב (תהלים כ״ד:ד׳). (יז-כא) דבר אחר: ישלח ממרום יקחני – כנגד עצמו אמר על שם המלאך שבא בסלע המחלקות לפצות1 את שאול מעליו, שנאמר: ומלאך בא אל שאול וגו׳ (שמואל א כ״ג:כ״ז). כצדקי – שלא הרגתיו בכרתי את כנף מעילו. (כג) כי כל משפטיו לנגדי – תמיד שמתי אותם לנגד עיניי. (כו) עם חסיד תתחסד – כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה. (כו-כז) חסיד, תמים, נבריא – כנגד שלשה אבות. (כז) נבר – נאמן. עם עקש – כנגד פרעה. (כט) כי אתה תאיר נרי – כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג, שנאמר: ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמואל א ל׳:י״ז). (ל) כי בך – במבטחך. ובאלהי אדלג שור – כשבא להלחם על יבוס ואמר: כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר (דברי הימים א י״א:ו׳), הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה. אמר דוד: יהלמני צדיק וגו׳ (תהלים קמ״א:ה׳), קיצר לו הקב״ה את החומה ודילג. במדרש תלים. (לא) צרופה – ברורה, מבטיח ועושה. (לג) ויתן תמים דרכי – הסיר מדרכיי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש. (לד) משוה רגלי כאיילות – רגלי הנקבות עומדות [ביושר]⁠יב יותר משל זכרים. (לה) [ונחתה קשת נחושה זרועותיונחתה הוא לשון דריכת קשת, כמו: חציך נחתו בי (תהלים ל״ח:ג׳). ופעל שלו נחת, וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו״ן, ונחתה הוא מגזרת ננחתה, כמו: נחר גרוני (תהלים ס״ט:ד׳) מגזרת ננחר, כמו נחר מפוח (ירמיהו ו׳:כ״ט), נדף (ויקרא כ״ו:ל״ו) מגזרת ננדף, עיני נגרה (איכה ג׳:מ״ט) כמו ננגרה, נתנה (בראשית ל״ח:י״ד) כמו ננתנה, נגף (שמואל ב י׳:ט״ו) כמו ננגף. ואין לפותרו מגזרת חתה, שהיה לו לומר ונֶחתתה, כמו: מן עשה נעשתה, מן ענה נענתה. דבר אחר:]⁠יג ונחתה קשת נחושה זרועותיי – חית הוא לשון דריכת קשת, כמו: חציך נחתו (תהלים ל״ח:ג׳) והנו״ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו (יהושע י״ד:א׳), ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותיי. קשתות של נחשת היו תלויות לדוד בביתו, ורואים אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה: אַת סבור שיש בו כח לדורכן, אין זה אלא לייראינו. והוא היה שומע ודורכן בפניהם. (לו) וענותך תרבני – הרבית מדת ענותך להתנהג בה עמי. (לז) תרחיב צעדי תחתי – המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול, וכן הוא אומר: בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד׳:י״ב). [מעדו – איקלורגירינט בלעז.]⁠יד קרסוליי – הם הרגלים מן האיסתוורא, שקורין קביליא, ולמטה. (מא) תתהטו לי עורף – פונים לי עורפם ובורחים. (מב) ישועו – לעבודה זרה שלהם. ואין מושיע – שאין בו יכולת. חוזריםטז וקוראים אל י״י ולא ענם. (מג) [ואשחקם – לשון כתישה.]⁠יז אריקם – כטיט הנרוק שאינו עב, כמו: הם מריקים שקיהם (בראשית מ״ב:ל״ה), לא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מ״ח:י״א). (מד) תפלטני מריבי עם – שלא איענש בדין ישראל להטות משפט ולא לשעבד בישראל יותר מן הרשות. תשימני לראש גוים – שאין עונש בהם. (מה) לשמע אזן – אפילו שלא בפניי אלא שישמעו שליחותי. יִשָמעו לי – יסורו אל משמעתי, יהו נשמעים לדבריי. יכחשו לי – מחמת יראה. (מו) יבלו – ילאו, כמו: נבל תבל (שמות י״ח:י״ח) – מילאה תלאה. [ומנחם פירש: כמו אחרי בלותי (בראשית י״ח:י״ב), וכן פירש נבול תבול (שמות י״ח:י״ח).]⁠יח ויחרגו – לשון אימה, כדמתרגמינן מחדרים אימה (דברים ל״ב:ה׳) – חרגת מותא. ממסגרותיהם – מחמת ייסורי מסגרות וכלא שאני מייסרן בהן. [ויחרגו ממסגרותיהם – מנחם פתר אותו לשון רפיון חגורה, וכן פירושו: ויתרפו ממסגרותיהם. ודונש פתר ויחרגו ממסגרותיהם – ויפסחו מכבליהם הנתונים על רגליהם. ופתרון ויחרגו – ויפסחו, כדמתרגמינן: חגירא.]⁠יט (מז) חי י״י – העושה לי זאת. (מח) הנותן נקמות לי – נותן בי כח להנקם באויביי. וַיַדְבר – ויהרוג, לשון דבר. [לשון אחר: כמו וינהג (שמות ג׳:א׳) – דמתרגמינן: ודבר. וכן חברו מנחם, וגם כן חבר ידבר עמים תחתינו (תהלים מ״ז:ד׳).]⁠כ תחתי – במקומי וחלופיי, כעניין שנאמר: ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ״ג:ד׳), נתתי כפרך מצרים (ישעיהו מ״ג:ג׳).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161. בכ״י פריס 154, אוקספורד 34, פרמא 3204, מוסקבה 104: ״צרותיו״.
ב כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בכמה כ״י של המקרא, וכן בנוסח המקרא שלנו בשמואל ב כ״ב:א׳. בכ״י אוקספורד 34, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״ומיד״.
ג הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204.
ד כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״ומבלי״.
ה כן בכ״י אוקספורד 34, מוסקבה 104 (שם המלים ״חבלי מות״ מופיעות אחרי ״אפפוני״). בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, ברלין 122, פרמא 3204: ״וכן חבלי מות״. בכ״י פריס 154: ״כמו כן חבלי מות״.
ו הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204.
ז הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
ח הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
ט כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן בכמה כ״י של המקרא, וכן בפסוק המקביל בשמואל ב כ״ב:ט״ז. בכ״י קמברידג׳ A3, מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״מים״.
י כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, מוסקבה 104, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778, פרמא 3204, פריס 161: ״כבורי״.
יא כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778: ״ובר״.
יב המלה בסוגריים המרובעים מופיעה בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. היא אינה מופיעה בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161. והשוו גם רש״י תהלים כ״ט:ט׳.
יג הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154.
יד הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
טו כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן בכמה כ״י של המקרא. בכ״י מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״נתתה״.
טז כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161. בכ״י אוקספורד 34, מוסקבה 104: ״וחוזרים״.
יז הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
יח הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
יט הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
כ הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144