Rashi Tehillim 18 – רש"י תהלים יח‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) לַמְנַצֵּ֤חַ׀ לְעֶ֥בֶד יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד⁠ ^אאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר׀ לַיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ אֶת⁠־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את⁠ בְּי֤וֹם הִֽצִּיל⁠־יְהֹוָ֘היְ⁠־⁠הֹוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כׇּל⁠־אֹ֝יְבָ֗יו⁠ וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃ (ב) וַיֹּאמַ֡ר⁠ אֶרְחׇמְךָ֖^ב יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה חִזְקִֽי׃ (ג) יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה׀ סַ֥לְעִ֥י^ג וּמְצוּדָתִ֗י⁠ וּמְפַ֫לְטִ֥י⁠ אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה⁠־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן⁠־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃ (ד) מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וּמִן⁠־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃ (ה) אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי⁠־מָ֑וֶת⁠ וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃ (ו) חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי⁠ קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃ (ז) בַּצַּר⁠־לִ֤י׀ אֶ֥קְרָ֣א^ד יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ וְאֶל⁠־אֱלֹהַ֢י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י⁠ וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו׀ תָּב֬וֹא בְאׇזְנָֽיו׃ (ח) וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀ הָאָ֗רֶץ⁠ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי⁠־חָ֥רָה לֽוֹ׃ (ט) עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ⁠־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל⁠ גֶּ֝חָלִ֗ים⁠ בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ (י) וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד⁠ וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו^ה׃ (יא) וַיִּרְכַּ֣ב עַל⁠־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף⁠ וַ֝יֵּ֗דֶא עַל⁠־כַּנְפֵי⁠־רֽוּחַ׃ (יב) יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת⁠־מַ֝֗יִם^ו עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ (יג) מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי⁠־אֵֽשׁ׃ (יד) וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם׀ יְֽהֹוָ֗היְֽ⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד⁠ וְגַֽחֲלֵי⁠־אֵֽשׁ׃ (טו) וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם⁠ וּבְרָקִ֥ים רָ֝֗ב^ז וַיְהֻמֵּֽם׃ (טז) וַיֵּ֤רָא֨וּ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם⁠ וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥ל⁠ מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃ (יז) יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי⁠ יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ (יח) יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז⁠ וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי⁠־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ (יט) יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם⁠־אֵידִ֑י⁠ וַֽיְהִי⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃ (כ) וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב⁠ יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י^ח חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ (כא) יִגְמְלֵ֣נִי יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י⁠ כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ (כב) כִּֽי⁠־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וְלֹֽא⁠־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ (כג) כִּ֣י כׇל⁠־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י⁠ וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא⁠־אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃ (כד) וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי׃ (כה) וַיָּֽשֶׁב⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י⁠ כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃ (כו) עִם⁠־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד⁠ עִם⁠־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃ (כז) עִם⁠־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר⁠ וְעִם⁠־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל׃ (כח) כִּֽי⁠־אַ֭תָּה עַם⁠־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ (כט) כִּֽי⁠־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י⁠ יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ (ל) כִּֽי⁠־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד⁠ וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג⁠־שֽׁוּר׃ (לא) הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה⁠ מָגֵ֥ן ה֝֗וּא^ט לְכֹ֤ל׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃ (לב) כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וּמִ֥י צ֝֗וּר^י זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ (לג) הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל⁠ וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃ (לד) מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת⁠ וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃ (לה) מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה⁠ וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת⁠־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃ (לו) וַתִּתֶּן⁠־לִי֮ מָגֵ֢ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי⁠ וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃ (לז) תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י⁠ וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃ (לח) אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם⁠ וְלֹֽא⁠־אָ֝שׁ֗וּב^יא עַד⁠־כַּלּוֹתָֽם׃ (לט) אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא⁠־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם⁠ יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃ (מ) וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה⁠ תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃ (מא) וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף⁠ וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃ (מב) יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין⁠־מוֹשִׁ֑יעַ עַל⁠־יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃ (מג) וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל⁠־פְּנֵי⁠־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃ (מד) תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם⁠ תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם⁠ עַ֖ם לֹא⁠־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃ (מה) לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י⁠ בְּנֵֽי⁠־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ⁠־לִֽי׃ (מו) בְּנֵי⁠־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ (מז) חַי⁠־יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י⁠ וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ (מח) הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י⁠ וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃ (מט) מְפַלְּטִ֗י⁠ מֵאֹ֫יְבָ֥י⁠ אַ֣ף מִן⁠־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי⁠ מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃ (נ) עַל⁠־כֵּ֤ן׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃ (נא) מַגְדִּל֮^יב יְשׁוּע֢וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד⁠־עוֹלָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹ר3› ל=פרשה סתומה

^ב אֶרְחׇמְךָ֖ מדובר על אחד מפעלי אֶפְעַל שהרי ע׳ הפועל אות גרונית, ואם כן הקמץ אמור להיות קמץ רחב (ראו ויינברג, 3.2.3.2 בפסקת ״NOTE״ שבה יש רשימה של פעלים מהסוג הזה והתיבה הזאת ביניהם). אך המדקדקים הספרדים (ראו רד״ק, מאירי) מציינים מסורת שהקמץ חטוף, וגם במ״ש הביא מסורת זו למרות הסתייגות ע״פ כללי הדקדוק (״קבלנו קריאתו בקמץ חטוף אשר לא כדת בהיות העי״ן גרונית״). גם המילון של דוידזון מציין כאן קמץ קטן; והשוו תהלים פא,ח.

^ג סַ֥לְעִ֥י =ל? ושיטת-א (ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ׳ 274) וכן ברויאר ומג״ה
• ל?=סַֽלְעִ֥י

^ד אֶ֥קְרָ֣א ל=אֶ֥קֲרָ֣א (חטף)
• טעמים=ש1 ושיטת-א (ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ׳ 277) וכן ברויאר ומג״ה

^ה רַגְלָֽיו ל=רַגְלָֽיו בסילוק ימני (!)
• הערת דותן

^ו חֶשְׁכַת⁠־מַ֝֗יִם =ל ובדפוסים
• שיטת-א=חֶשְׁכַת⁠־מַ֝יִם (השמטת נקודת הרביע)

^ז רָ֝֗ב =דפוסים
• ל!=רָ֝ב כמו שיטת-א (השמטת נקודת הרביע)

^ח כִּ֘י =ש1?,ק-מ בדפוסים (כ״ף דגושה)
• ל?=כִ֘י (חסר דגש בכ״ף?) לפי ברויאר ודותן, אבל בהגדלה ייתכן שניתן להבחין בדגש מטושטש.

^ט ה֝֗וּא =ל ובדפוסים
• שיטת-א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

^י צ֝֗וּר =ל ובדפוסים
• שיטת-א=צ֝וּר (השמטת נקודת הרביע)

^יא וְלֹֽא⁠־אָ֝שׁ֗וּב =ש1 ובדפוסים
• ל!=וְלֹֽא⁠־אָ֝שׁוּב (חסרה נקודת הרביע בשי״ן)

^יב מַגְדִּל֮: קו״כ: ל-קרי=מַגְדִּיל֮

E/ע

הערותNotes

(א) ביום הציל י״י אותו וגו׳ – כשהזקין וכבר עברו עליו כל רעותיו^א וניצל מהם. ומכף^ב שאול – והלא שאול בכלל היה אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכולם. [כיוצא בדבר אתה אומר: וראו את הארץ ואת יריחו (יהושע ב׳:א׳).]⁠^ג (ב) ארחמך – אאהבך, כדמתרגם: ואהבת (דברים ו׳:ה׳) – ותרחם. (ג) סלעי – שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו ליתפש, כמה שנאמר: ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו׳ (שמואל א כ״ג:כ״ו). ומצודתי – לשון מבצר. צורי – לשון סלע. אחסה בו – אתכסה בצלו, כעינין שנאמר: מבלי^ד מחסה חבקו צור (איוב כ״ד:ח׳), שהסלעים כיסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים, אַבְרִיאֵייר בלעז. (ד) מהולל אקרא י״י – בהילולים אתפלל לפניו תמיד. לפי שבטוח אני שאיושע מאויבי, אף לפני התשועה אני מהללו. (ה) אפפוני – כמו סבבוני, וכן^ה אפפו עלי רעות (תהלים מ׳:י״ג). כלומר פעמים רבות סבבוני רשעים. חבלי מות – מחנות אויבים, כמו: חבל נביאים (שמואל א י׳:ה׳). [ויונתן תרגם בשמואל (שמואל ב כ״ב:ה׳): כאיתא דיתבא על מתברא, לשון חבלי יולדה (הושע י״ג:י״ג).]⁠^ו נחלי בליעל – אף הוא לשון גייסות שוטפים כנחל. (ו) חבלי שאול – כמו חבלי מות (תהלים י״ח:ה׳) – משריית רשיען. (ז) ואני מה הייתי עושה? בצר לי אקרא – אני קורא לי״י תמיד. (ח) ותגעש ותרעש הארץ – אינו מחובר למקרא עליון, אלא מחובר ראשו לסופו: כי חרה לו ותגעש הארץ. כי משמש בלשון כאשר, וכשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ועמו, געשה ורעשה הארץ. (ט) עלה עשן באפו – [לנשישנארילאש בלעז,]⁠^ז כן דרך כל חרון אף להעלות עשן מנחיריו. (י) ויט שמים וירד – לעבור בארץ מצרים. [וירד – כמשמעו. לשון אחר: איאנטביש בלעז.]⁠^ח (יא) וידא – ויעף, כמו: כנשר ידאה (ירמיהו מ״ח:מ׳). (יב) חשכת מים – שבעבי שחקים הם חשך אשר סביבותיו. (יג) ושמא תאמר: לפנים מן החשך אין אור, תלמוד לומר: מנוגה אשר נגדו ותוך מחיצתו, את עביו אשר סביבותיו בוקעים ועוברים ברד וגחלי אש. עברו – בלעז טרישפשינט. הברד בוקעו ועובר על המצריים על ים סוף. (טז) ויראו אפיקי ים^ט – כשנבקע. ויגלו כל מוסדות תבל – שכל מימות שבעולם נבקעו. מנשמת – מנשיבת. (יז) ישלח ממרום – מלאכיו להציל את ישראל מן הים וממצרים. ימשני – לשון הוצאה, כמו: משיתיהו (שמות ב׳:י׳). (יט) יקדמוני – אויביי היו מקדמים וממהרים לבא עלי ביום אידי. (כא) כצדקי – לכתי אחריו במדבר. כבור^י – לשון נקיות, כמו: ובר לבב (תהלים כ״ד:ד׳). (יז-כא) דבר אחר: ישלח ממרום יקחני – כנגד עצמו אמר על שם המלאך שבא בסלע המחלקות לפצות¹ את שאול מעליו, שנאמר: ומלאך בא אל שאול וגו׳ (שמואל א כ״ג:כ״ז). כצדקי – שלא הרגתיו בכרתי את כנף מעילו. (כג) כי כל משפטיו לנגדי – תמיד שמתי אותם לנגד עיניי. (כו) עם חסיד תתחסד – כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה. (כו-כז) חסיד, תמים, נבר^יא – כנגד שלשה אבות. (כז) נבר – נאמן. עם עקש – כנגד פרעה. (כט) כי אתה תאיר נרי – כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג, שנאמר: ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמואל א ל׳:י״ז). (ל) כי בך – במבטחך. ובאלהי אדלג שור – כשבא להלחם על יבוס ואמר: כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר (דברי הימים א י״א:ו׳), הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה. אמר דוד: יהלמני צדיק וגו׳ (תהלים קמ״א:ה׳), קיצר לו הקב״ה את החומה ודילג. במדרש תלים. (לא) צרופה – ברורה, מבטיח ועושה. (לג) ויתן תמים דרכי – הסיר מדרכיי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש. (לד) משוה רגלי כאיילות – רגלי הנקבות עומדות [ביושר]⁠^יב יותר משל זכרים. (לה) [ונחתה קשת נחושה זרועותי – ונחתה הוא לשון דריכת קשת, כמו: חציך נחתו בי (תהלים ל״ח:ג׳). ופעל שלו נחת, וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו״ן, ונחתה הוא מגזרת ננחתה, כמו: נחר גרוני (תהלים ס״ט:ד׳) מגזרת ננחר, כמו נחר מפוח (ירמיהו ו׳:כ״ט), נדף (ויקרא כ״ו:ל״ו) מגזרת ננדף, עיני נגרה (איכה ג׳:מ״ט) כמו ננגרה, נתנה (בראשית ל״ח:י״ד) כמו ננתנה, נגף (שמואל ב י׳:ט״ו) כמו ננגף. ואין לפותרו מגזרת חתה, שהיה לו לומר ונֶחתתה, כמו: מן עשה נעשתה, מן ענה נענתה. דבר אחר:]⁠^יג ונחתה קשת נחושה זרועותיי – חית הוא לשון דריכת קשת, כמו: חציך נחתו (תהלים ל״ח:ג׳) והנו״ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו (יהושע י״ד:א׳), ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותיי. קשתות של נחשת היו תלויות לדוד בביתו, ורואים אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה: אַת סבור שיש בו כח לדורכן, אין זה אלא לייראינו. והוא היה שומע ודורכן בפניהם. (לו) וענותך תרבני – הרבית מדת ענותך להתנהג בה עמי. (לז) תרחיב צעדי תחתי – המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול, וכן הוא אומר: בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד׳:י״ב). [מעדו – איקלורגירינט בלעז.]⁠^יד קרסוליי – הם הרגלים מן האיסתוורא, שקורין קביליא, ולמטה. (מא) תתה^טו לי עורף – פונים לי עורפם ובורחים. (מב) ישועו – לעבודה זרה שלהם. ואין מושיע – שאין בו יכולת. חוזרים^טז וקוראים אל י״י ולא ענם. (מג) [ואשחקם – לשון כתישה.]⁠^יז אריקם – כטיט הנרוק שאינו עב, כמו: הם מריקים שקיהם (בראשית מ״ב:ל״ה), לא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מ״ח:י״א). (מד) תפלטני מריבי עם – שלא איענש בדין ישראל להטות משפט ולא לשעבד בישראל יותר מן הרשות. תשימני לראש גוים – שאין עונש בהם. (מה) לשמע אזן – אפילו שלא בפניי אלא שישמעו שליחותי. יִשָמעו לי – יסורו אל משמעתי, יהו נשמעים לדבריי. יכחשו לי – מחמת יראה. (מו) יבלו – ילאו, כמו: נבל תבל (שמות י״ח:י״ח) – מילאה תלאה. [ומנחם פירש: כמו אחרי בלותי (בראשית י״ח:י״ב), וכן פירש נבול תבול (שמות י״ח:י״ח).]⁠^יח ויחרגו – לשון אימה, כדמתרגמינן מחדרים אימה (דברים ל״ב:ה׳) – חרגת מותא. ממסגרותיהם – מחמת ייסורי מסגרות וכלא שאני מייסרן בהן. [ויחרגו ממסגרותיהם – מנחם פתר אותו לשון רפיון חגורה, וכן פירושו: ויתרפו ממסגרותיהם. ודונש פתר ויחרגו ממסגרותיהם – ויפסחו מכבליהם הנתונים על רגליהם. ופתרון ויחרגו – ויפסחו, כדמתרגמינן: חגירא.]⁠^יט (מז) חי י״י – העושה לי זאת. (מח) הנותן נקמות לי – נותן בי כח להנקם באויביי. וַיַדְבר – ויהרוג, לשון דבר. [לשון אחר: כמו וינהג (שמות ג׳:א׳) – דמתרגמינן: ודבר. וכן חברו מנחם, וגם כן חבר ידבר עמים תחתינו (תהלים מ״ז:ד׳).]⁠^כ תחתי – במקומי וחלופיי, כעניין שנאמר: ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ״ג:ד׳), נתתי כפרך מצרים (ישעיהו מ״ג:ג׳).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ השוו תהלים קמ״ד:ז׳-י״א.

^א כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161. בכ״י פריס 154, אוקספורד 34, פרמא 3204, מוסקבה 104: ״צרותיו״.

^ב כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בכמה כ״י של המקרא, וכן בנוסח המקרא שלנו בשמואל ב כ״ב:א׳. בכ״י אוקספורד 34, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״ומיד״.

^ג הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204.

^ד כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״ומבלי״.

^ה כן בכ״י אוקספורד 34, מוסקבה 104 (שם המלים ״חבלי מות״ מופיעות אחרי ״אפפוני״). בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, ברלין 122, פרמא 3204: ״וכן חבלי מות״. בכ״י פריס 154: ״כמו כן חבלי מות״.

^ו הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204.

^ז הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

^ח הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

^ט כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן בכמה כ״י של המקרא, וכן בפסוק המקביל בשמואל ב כ״ב:ט״ז. בכ״י קמברידג׳ A3, מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״מים״.

^י כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, מוסקבה 104, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778, פרמא 3204, פריס 161: ״כבורי״.

^יא כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778: ״ובר״.

^יב המלה בסוגריים המרובעים מופיעה בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. היא אינה מופיעה בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161. והשוו גם רש״י תהלים כ״ט:ט׳.

^יג הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154.

^יד הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

^טו כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן בכמה כ״י של המקרא. בכ״י מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״נתתה״.

^טז כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161. בכ״י אוקספורד 34, מוסקבה 104: ״וחוזרים״.

^יז הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

^יח הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

^יט הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

^כ הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון