×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שופטים ה׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן⁠־אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ (ב) בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּֽרְכ֖וּא יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ג) שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָנֹכִ֗י לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ד) יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה בְּצֵאתְךָ֤ מִשֵּׂעִיר֙ בְּצַעְדְּךָ֙ מִשְּׂדֵ֣ה אֱד֔וֹם אֶ֣רֶץ רָעָ֔שָׁה גַּם⁠־שָׁמַ֖יִם נָטָ֑פוּ גַּם⁠־עָבִ֖ים נָ֥טְפוּ מָֽיִם׃ (ה) הָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ו) בִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֤ר בֶּן⁠־עֲנָת֙ בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל חָֽדְל֖וּ אֳרָח֑וֹת וְהֹלְכֵ֣י נְתִיב֔וֹת יֵלְכ֕וּ אֳרָח֖וֹת עֲקַלְקַלּֽוֹת׃ (ז) חָדְל֧וּ פְרָז֛וֹן בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חָדֵ֑לּוּ עַ֤ד שַׁקַּ֙מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ח) יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם⁠־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ט) לִבִּי֙ לְחוֹקְקֵ֣יב יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּרְכ֖וּג יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (י) רֹכְבֵי֩ אֲתֹנ֨וֹת צְחֹר֜וֹת יֹשְׁבֵ֧י עַל⁠־מִדִּ֛ין וְהֹלְכֵ֥י עַל⁠־דֶּ֖רֶךְ שִֽׂיחוּ׃ (יא) מִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗יםד בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְק֣וֹת יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה צִדְקֹ֥ת פִּרְזוֹנ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָֽרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יב) עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי⁠־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשְׁבֵ֥הה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן⁠־אֲבִינֹֽעַם׃ (יג) אָ֚ז יְרַ֣ד שָׂרִ֔יד לְאַדִּירִ֖ים עָ֑ם יְהֹוָ֕היְ⁠־⁠הֹוָ֕ה יְרַד⁠־לִ֖י בַּגִּבּוֹרִֽים׃ (יד) מִנִּ֣י אֶפְרַ֗יִם שׇׁרְשָׁם֙ בַּעֲמָלֵ֔ק אַחֲרֶ֥יךָ בִנְיָמִ֖ין בַּעֲמָמֶ֑יךָ מִנִּ֣י מָכִ֗יר יָֽרְדוּ֙ מְחֹ֣קְקִ֔יםו וּמִ֨זְּבוּלֻ֔ן מֹשְׁכִ֖ים בְּשֵׁ֥בֶט סֹפֵֽר׃ (טו) וְשָׂרַ֤י בְּיִשָּׂשכָר֙ עִם⁠־דְּבֹרָ֔ה וְיִשָּׂשכָר֙ כֵּ֣ן בָּרָ֔ק בָּעֵ֖מֶק שֻׁלַּ֣ח בְּרַגְלָ֑יו בִּפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי⁠־לֵֽב׃ (טז) לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם לִשְׁמֹ֖עַ שְׁרִק֣וֹת עֲדָרִ֑ים לִפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדוֹלִ֖ים חִקְרֵי⁠־לֵֽב׃ (יז) גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן׃ (יח) זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה׃ (יט) בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל⁠־מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃ (כ) מִן⁠־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם⁠־סִֽיסְרָֽא׃ (כא) נַ֤חַל קִישׁוֹן֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישׁ֑וֹן תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃ (כב) אָ֥ז הָלְמ֖וּ עִקְּבֵי⁠־ס֑וּס מִֽדַּהֲר֖וֹת דַּהֲר֥וֹת אַבִּירָֽיו׃ (כג) א֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא⁠־בָ֙אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לְעֶזְרַ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה בַּגִּבּוֹרִֽים׃ (כד) תְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ׃ (כה) מַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה׃ (כו) יָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָלְמָ֤ה סִֽיסְרָא֙ מָחֲקָ֣ה רֹאשׁ֔וֹ וּמָחֲצָ֥ה וְחָלְפָ֖ה רַקָּתֽוֹ׃ (כז) בֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֤ין רַגְלֶ֙יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד׃ (כח) בְּעַד֩ הַחַלּ֨וֹן נִשְׁקְפָ֧ה וַתְּיַבֵּ֛ב אֵ֥ם סִֽיסְרָ֖א בְּעַ֣ד הָאֶשְׁנָ֑ב מַדּ֗וּעַ בֹּשֵׁ֤שׁ רִכְבּוֹ֙ לָב֔וֹא מַדּ֣וּעַ אֶֽחֱר֔וּ פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו׃ (כט) חַכְמ֥וֹת שָׂרוֹתֶ֖יהָ תַּעֲנֶ֑ינָּה אַף⁠־הִ֕יא תָּשִׁ֥יב אֲמָרֶ֖יהָ לָֽהּ׃ (ל) הֲלֹ֨א יִמְצְא֜וּ יְחַלְּק֣וּ שָׁלָ֗ל רַ֤חַם רַחֲמָתַ֙יִם֙ לְרֹ֣אשׁ גֶּ֔בֶר שְׁלַ֤ל צְבָעִים֙ לְסִ֣יסְרָ֔א שְׁלַ֥ל צְבָעִ֖ים רִקְמָ֑ה צֶ֥בַע רִקְמָתַ֖יִם לְצַוְּארֵ֥י שָׁלָֽל׃ (לא) כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כׇל⁠־אוֹיְבֶ֙יךָ֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בָּֽרְכ֖וּ א=בָּֽרֲכ֖וּ (חטף)
ב לְחוֹקְקֵ֣י א=לְחוֹקֲקֵ֣י (חטף)
ג בָּרְכ֖וּ א=בָּרֲכ֖וּ (חטף)
ד מְחַֽצְצִ֗ים א=מְחַֽצֲצִ֗ים (חטף)
ה וּֽשְׁבֵ֥ה וּֽשֲׁבֵ֥ה (חטף)
ו מְחֹ֣קְקִ֔ים א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים (חטף)
E/ע
הערותNotes
(ב) בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם – כשבאוא בהם פרעות בישראל שפרעו בהםב אויביהם על עזבם את י״י, והתנדב העם לחזור בתשובה. מעתה ברכו את י״י – על התשועה שעשה. (ג) אנכי, אנכי – כפול, שמעתי מדרש אגדהג לא קיפח הקדוש ברוך הוא שכר תבור וכרמל, שבאו לשמוע מתן תורה, ולא ניתנה התורה עליהם, וחזרו בפחי נפש. אמר להם הקדוש ברוך הוא: סוף שאני פורע לכם כפלים, נאמר בסיני: אנכי (שמות כ׳:ב׳), ובתבור נאמר: אנכי אנכי, נאמר בסיני: אנכי י״י אלהיך (שמות כ׳:ב׳), ובכרמל נאמר: י״י הוא האלהים י״י הוא האלהים באליהו (מלכים א י״ח:ל״ט). (ד) י״י בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום – זה מתן תורה, כמה שנאמר: וזרח משעיר למו (דברים ל״ג:ב׳), ומה עניינה לכאן, כך אמרה דבורה:⁠ד קשה היא התורה לפרוש ממנה וטובה היא התורה לידבק בה, שהרי במורא ובגבורה ניתנה, ולכך נמסרו ישראל ביד אויביהם על פרישתם ממנה, וכשהתנדבו לעסוק בהה נושעו, כל זה יש ללמוד מתרגום יונתן.⁠ו נטפו – הזילו טל תחייה. (ה) הרים נזלו – כמיםז נוזלים נמוגו.⁠ח זה סיני – כבר מפורש מה אירע בו: והר סיני עשן כולו (שמות י״ט:י״ח), וקול, לפידים, ואש. טמפני י״י – שירד עליו. והרי זה מקרא קצר: זה סיני – מה אירע בו: מפני אשר ירד עליו (שמות י״ט:י״ח). (ו) [בימי שמגר בן ענת בימי יעל – מלמד שאף יעל שפטה את ישראל בימיה.]⁠י חדלו ארחות – יריאין היו ישראל לצאת בדרך מפני האויבים והיו הולכין דרך עקלתון בהחבא. (ז) חדלו פרזון – ערי הפרזי אשר אין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהםיא מפני האויבים, ונאספויב אל ערי מבצר. עד שַקמתי – כמו שֶקמתי, וכן שָאתה מדבר עמייג (שופטים ו׳:י״ז) – שֶאתה. (ח) יבחר אלהים חדשים אז לחם שעריםיד – כשבחר לו ישראל אלהים חדשים, אז הוזקקו למלחמה בשעריהם. ראו עתה בהתנדבם, אםטו יראה בישראלטז מגן ורומח – שצריך להלחם בארבעים אלף ראשי גייסות שבא השונא עליהם, וכולם הממם המקום במלחמת הכוכבים ונחל קישון (שופטים ה׳:כ׳-כ״א). כך תירגם יונתן. [שערים – כמו: כי ימצא בקרבך באחד שעריך (דברים י״ז:ב׳) – עיירות.]⁠יז (ט) לבי – אני דבורה לחוקקי ישראל, לאהוב את חכמי ישראל שהתנדבו בעם, לאמר: ברכו י״י ושובו אליו. (י) רוכבי אתונות צחורות – הסוחרים והשרים ירכבו מעתה על אתונות לבנות החשובות,⁠יח מבלי יראה ודאגת אויב,⁠יט ואותם שיושבין על מדין, לשון דינין, היו יריאים לעשות משפט בפרהסיא. וכן תרגם יונתן, דהוו מתחבריןכ למיתב על דינא, ואותם ההולכין על דרך – רגלי. שיחו – וספרו את התשועה הזאת. (יא) אשר מקולכא המחצצים אתכם – ליסטים ומוכסין, היושבין גדודים במערכותכב לארוב במשאבי המים. שם יתנו צדקות י״י – עתה רוכבי האתונות והולכי על דרך יתנו צדקות י״י. ומה הן הצדקות, צדקות פרזנוכג בישראל – שהשקיט את ישראל, לשכון פרזון ולצאת מפוזרים, שלא באסיפת עם אלא ביחידי. אז ירדו לשערים – חזרו לערי מושבותם שברחו מהם ליאסף אל ערי המבצר. מחצצים – פתר מנחם: לשון עורכי מלחמה וסודרי קרב,⁠כד וחיברו עם: מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו (משלי ל׳:כ״ז), לשון גדודים. [דבר אחר: מקול מחצצים בין משאבים – כשהייתם הולכים בין משאבים לשאוב מים, הייתם יראים מקול אבנים, חלוקי הנחל, קיולש בלעז, שהעובר עליהם נשמע קולם, והייתם יראים שלא ירגישו בכם אויביכם, מעכשיו אין לחוש על זאת, ומש⁠{ו}⁠ם {הכי} מצוה עליכם ליתן הודיה לשמו. מחצצים – לשון אבני חלוקי הנחל, כמו: ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז).]⁠כה (יב) עורי עורי – כפשוטו לשון שבח,⁠כו כלומר התגברי בשירתך. ורבותינו אמרו (בבלי פסחים ס״ו:): מפני שנתהללה ואמרה עד שקמתי (שופטים ה׳:ז׳), נסתלקה הימנה שכינה והוצרכה לומר עורי עורי ברוח הקודש, כלומר שתשוב אליה.⁠כז (יג) אז ירד – יִרְדֶה,⁠כח כמו: לרדכט לפניו גוים (ישעיהו מ״ה:א׳), שרידי ישראל רדו באדירי שונאיהם.⁠ל י״י ירד לי בגיבורים – ירדה לי את גבורי האומות. (יד) מני אפרים – מן אפרים יצא שורשלא יהושע בן נון, לרדות בעמלק שנאמר: ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב (שמות י״ז:י״ג), ומחובר למקרא העליון לפרש. י״י ירד לי בגבורים (שופטים ה׳:י״ג), את יהושע הקים לרדות בעמלק.⁠לב לג[אחריך בנימין – פר״ש: על אהוד שהיה משבט בנימן שהרג עגלון שהיו עוממין ומחשיכין עיני ישראל.] אחריך בנימין – יקום משבט בנימין. בעממיך – שאול בן קישלד שיגמרנו ויעמים אותו כגחלים עמומות. ויש לפתור: בעממיך – בחיל מאתים אלף רגלי שבא עליהם שאול (שמואל א ט״ו:ד׳). מני מכיר ירדו מחוקקים – שרים גדולים שכבשו את האמרי, אשר בבשן, ששים עיר כל חבל ארגוב (דברים ג׳:ד׳) שכבש יאיר. (טו) ושרי ביששכר – שרים שביששכר, הם ראשי סנהדריות שעוסקין בתורה ויודעי בינה לעתים (דברי הימים א י״ב:ל״ג), תמיד עם דבורה ללמדלה בישראל חק ומשפט.⁠1 ושרי ביששכר – י׳ זה טפילה היא ואינה משמשת כלום, והרי היא כיו״דלו בהמות שדי (תהלים ח׳:ח׳), וקרע לו חלונילז (ירמיהו כ״ב:י״ד). ויששכר כן ברק – ושאר העם של יששכר, גם הם עם ברק לכל אשר יצוה. בעמק שלח ברגליו – שלחם בכל שליחותו, לאסוף את כל העם ולכל צורכי המלחמה. בפלגות ראובן – אבל בחילוקי לבו של ראובן רבו. חקקי לב – ניכלי ליבא (תרגום יונתן שופטים ה׳:ט״ו), ערמומיות. (טז) ומה היא ערמומיתו, ישב לו בין המשפתים – בין משפתי המלחמה לשמוע מי נוצח ויהיה עמו. שריקות עדרים – קול עדרי המלחמה, למי קול ענות גבורה ולמי קול ענות חלושה.⁠2 (יז) גלעד בעבר הירדן שכן – לא בא למלחמה, וכן דן הכניס ממונו בספינות לעבור ולברוח. ועל מפרציו ישכן – לשמור פרצות ארצו. (יח) זבלון עם חרף נפשו למות – ביזה והפקיר עצמו למות במלחמה עם ברק, וכן נפתלי על מרומי שדה – על הר תבור. (יט) בתענך על מי מגידו – תרגם יונתן. בתענך הוו שרן ומטן על מי מגדו,⁠לח ראש המחנה בתענך ומגיע עד מי מגידו. וכן תרגם יונתן. בצע כסף לא לקחו – חנם באו לעזרת סיסרא, ולא בקשו ממנו שכר. (כ) מן שמים נלחמו הכוכבים – ואף הקדוש ברוך הוא שלח בהם צבא השמים שאינן רוצים שוםלט שכר. ממסילותם – ראש הכוכב בשמים וסופו בארץ, מיכאן אמרו: (תנחומא בראשית ה׳) עוביו של כוכבמ כאויר שבין שמים לארץ, שהכוכב תקוע ברקיע כעין נגר בדלת, מידת אורכו כעוביו של רקיע, ומזה הפסוק שמעיד ממסלותם נלחמו, אנו שומעין שעוביו של רקיע כגובה שמים על הארץ.⁠3 (כא) גרפם – טיאטם מן העולם, כמגריפה זו שגורפת האפר מן הכירה. נחל קדומים – שנעשה הנחל ערב לים על זהמא מימות מצרים, כדאיתא בפסחים (בבלי פסחים קי״ח:). תדרכי נפשי – ברגלים את עז מלכימב כנען. (כב) הלמו עקבי סוס – נשתלפו טלפי סוסיהם, שהיה חומו של כוכב מרתיח את הטיט והצפורן נשמטת, כמו שמולגין את הרגלים ברותחין והטלפים נשמטים, ומתוך שנשתלפומג נהלמו הרגלים. מדהרות דהרות אביריו – שהיו מרקדין סוסיהן במלחמה, לשון {ו}⁠סוס דהר ומרכבה מרקדה (נחום ג׳:ב׳), הוא לשון הרקדת הסוס.⁠מד (כג) אורו מרוז – יש אומרים: כוכבא הוה, ויש אומרים: גברא רבא הוה (בבלי מו״ק ט״ז.), והיה סמוך למלחמה ולא בא. אמר מלאך י״י – אמר ברק בשליחותו של מקום. אורו ארור יושביה – היושבים בארבע אמות שלו (בבלי מו״ק ט״ז.) בארבע מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז. לעזרת י״י – כביכול, כל העוזר את ישראל, כעוזר את השכינה. (כד) מנשים באהל – בשרה נאמר: ויאמר הנה באהל (בראשית י״ח:ט׳). ברבקה נאמר: ויביאה יצחק האהלה (בראשית כ״ד:ס״ז). ברחל ולאה נאמר בהן: ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל (בראשית ל״א:ל״ג). מנשים באהל תבורך – יעל, ולמה, הן ילדו וגידלו, ואילמלי יעל היה רשע זה בא ומאבדן, כך הוא בבראשית רבא (בראשית רבה מ״ח:ט״ו). מה[דבר אחר: אף יעל היתה יושבת אהלים, לפיכך הזכיר אותה בברכת אהלים.] (כה) חלב נתנה – לדעת אם לבו עליו שיביןמו בין טעם מים לטעם חלב, כן תרגם יונתן. בספל אדירים – בספל ששותין בו מים, שהמים נקראו אדירים, שנאמר: במים אדירים (שמות ט״ו:י׳). (כו) תשלחנה – לידה ולימינה. מ״ר.⁠מז להלמות עמלים – סיסרא, שהיה יגע ועמל. מח[מחקה – לשון חיקוי. ומחצה – לשון מחץ. וחלפה – יוצא מצד אחר.] (כח) ותיבב – לשון דיבור, כמו: ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט) (ישעיהו י״ז:י״ט). ורבותינו פירשו (בבלי ראש השנה ל״ג:) לשון גניחה, תרועה (ויקרא כ״ג:כ״ד) מתרגמינן יבבא. ואני אומר: לשון ראייה, כגון בבבת עינומט (זכריה ב׳:י״ב), וכן חיברו מנחם. אשנב – חלון. (כט) חכמות שרותיה – החכמות שבשרותיה, ולמה נקוד פתח תחת הח׳ של חכמות? שהיא לשון שם דבר נקוד חטף קמץ, כמו: ראמות לאויל חכמות (משלי כ״ד:ז׳). וזה נקוד חכמות, וכן חכמות נשים בנתה ביתה (משלי י״ד:א׳), וכן פתרונו: חכמות שבנשים. תענינה – דגשות של נ׳ משמשת במקום נ׳ שלישית, ופתרונו תענינה אותה, דגשות הנ׳ משמשת במקום אותה, כמו: מרבכת תביאנה (ויקרא ו׳:י״ד). אףנ היא תשיב אמריה – ניחומין לעצמה. למה אני מתמהת על עיכוב בני. (ל) הלא ימצאו יחלקו שלל – ועל כך הוא מעכב. רחם רחמתים לראש גבר – וגם מענים נשים יפות שבישראל, וכל אחד מהם יש לו שתים ושלש נשים. (לא) כן יאבדו – דבורה אמרה. תנחומי הבל הם, כן יאבדו כל אויבי י״י, כאשר אבד הוא. ואוהביו כצאת השמש בגבורתו – לעתיד לבא, שבעתים כאור שבעת הימים (ישעיהו ל׳:כ״ו), שיהא על אחד שלש מאות וארבעים ושלש כמספר ארבעים ותשע שביעיות. ותשקט הארץ – אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בעזרא ז׳:י׳.
2 השוו ללשון הפסוק בשמות ל״ב:י״ח.
3 השוו ללשון הפסוק בתהלים ק״ג:י״א.
א כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פריס 163: ״שיבאו״.
ב כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162. בכ״י לוצקי 777, פריס 163 חסרה מלת: ״בהם״.
ג השוו ילקוט שמעוני שופטים מ״ז.
ד כן בכ״י פרמא 3260. בכ״י לונדון 26879, פריס 162: כך אמרה. בכ״י לוצקי 777: ״כדאמ׳⁠ ⁠״.
ה כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י פריס 162: לשוב בה. בכ״י לוצקי 777, פריס 163: ״לשוב״.
ו כן בכ״י פריס 162, פריס 163 בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260: מתרגומו של יונתן. בכ״י לוצקי 777: ״מתרגמינן יונתן״.
ז כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י פריס 162: כמו מים. בכ״י לוצקי 777, פריס 163: ״כל מים״.
ח כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162, פריס 163. בכ״י לוצקי 777: ״כמוחו״.
ט בכ״י לוצקי 777 ובכ״י פריס 163 נוסף כאן: ״ויש מפרשין: כמ׳ אזא יתירא (דניאל ג׳:כ״ב)״. והשוו לפירוש מחכמי צרפת בשם ר׳ יצחק הלבן.
י ביאור זה מופיע בדפוס ונציה רפ״ה. הוא חסר בכ״י לוצקי 777, פריס 163, לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162.
יא כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י לוצקי 777, פריס 163 חסר: ״מהיות יושבים בהם״, ובמקומו בהמשך מופיעה המלה ״לשבת״ אחרי מלת ״האויבים״.
יב כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פריס 163: ״ונאספין״.
יג כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162. בכ״י לוצקי 777, פריס 163 חסר: ״מדבר עמי״.
יד כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162. בכ״י לוצקי 777, פריס 163 חסר: ״אז לחם שערים״.
טו כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162, פריס 163. בכ״י לוצקי 777: ״אז״.
טז כן בכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י פריס 162: לישראל. בכ״י לוצקי 777, פריס 163 חסר: ״בישראל״.
יז ביאור זה מופיע כאן בדפוס ונציה רפ״ה. הביאור חסר בכ״י לוצקי 777, פריס 163, לונדון 26879, פרמא 3260, פריס 162.
יח כן בכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״וחשובות״.
יט כן בכ״י לונדון 26879, פריס 162. בכ״י לוצקי 777: ״יראת איוב״.
כ כן בכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777: מתבחרין. בכ״י פריס 162, 163: מתפחדין. בכ״י לונדון 26879: ״מתבהלין״.
כא כן בפסוק ובכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״מכל״.
כב כן בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 חסר: ״גדודים במערכות״.
כג כן בפסוק ובכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777: ״פיזרונו״.
כד כן בכ״י לונדון 26879, פריס 163. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״וסודרי קרב״.
כה הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בדפוס ונציה רפ״ה, אך הוא חסר בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פריס 163, ברסלאו 104, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34.
כו כן בכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״לשון שבח״.
כז כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, ברסלאו 104. בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34 חסר: ״והוצרכה לומר... שתשוב אליה״.
כח הניקוד מכ״י אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י אוקספורד 165: ״יִרְדֵה״.
כט כן בפסוק ובכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״לירד״.
ל כן בכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 (חסר ״באדירי״): ״בשונאיהם״.
לא כן בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 (חסר ״מן אפרים״, ״שורש״) רק: ״יצא״.
לב כן בכ״י פריס 162 ובדומה בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 הושמט ע״י הדומות: ״שנאמר ויחלש... לרדות בעמלק״.
לג הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י ברסלאו 104 במקום הביאור הבא שמדובר בשאול בן קיש.
לד כן בכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״שאול בן קיש״.
לה כן בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777, פריס 162: ״ללמוד״.
לו כן בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 (במקום ״כיו״ד״): ״כמו עם״.
לז כן בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 חסר: ״וקרע לו חלוני״.
לח כן בכ״י אוקספורד אופ׳ 34, ס״פ I.13. בכ״י לוצקי 777, פריס 162, לונדון 26879 חסר: ״תרגם יונתן... מי מגדו״.
לט כן בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104 חסר: ״שום״.
מ כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34: ״רקיע״.
מא כן בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״על זה״.
מב כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34: ״גבורי״.
מג כן בכ״י לונדון 26879, פריס 162. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״נשמטים ומתוך שנשתלפו״.
מד כן בכ״י לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 חסר: ״הוא לשון הרקדת הסוס״.
מה הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בדפוס ונציה רפ״ה, אך הוא חסר בכ״י לוצקי 777, פריס 162, ברסלאו 104, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34.
מו כן בכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״אם מבין״.
מז חתימת ״מ״ר״ מופיעה בכ״י פריס 162, פריס 163, ברסלאו 104. היא חסרה בכ״י לוצקי 777. כל הביאור חסר בכ״י לונדון 26879, ובמקומו מופיע שם: ״ידה ליתד תשלחנה וימינה וגו׳ – תשלחנה – לשון רבים לנקבות, כלומר: ידה השמאלית וידה הימנית שתיהן תשלחנה למפלתו, כיצד: זה השמאלית ליתד, וימינה אל המקבת״.
מח הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בדפוס ונציה רפ״ה באמצע הביאורים על פסוק כ״ח, אך הוא חסר בכ״י לוצקי 777, פריס 162, ברסלאו 104, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34.
מט כן בפסוק, ובכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״בבת עינה״.
נ כן בפסוק ובכ״י לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777, פריס 162: ״ואף״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144