×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
במדבר י״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַתִּשָּׂא֙ כׇּל⁠־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת⁠־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ (ב) וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל⁠־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל⁠־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כׇּל⁠־הָעֵדָ֗ה לוּ⁠־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ⁠־מָֽתְנוּ׃ (ג) וְלָמָ֣ה יְ֠הֹוָ֠הי֠״י֠ מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל⁠־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃ (ד) וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל⁠־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃ (ה) וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל⁠־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כׇּל⁠־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ו) וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן⁠־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן⁠־יְפֻנֶּ֔ה מִן⁠־הַתָּרִ֖ים אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃ (ז) וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל⁠־כׇּל⁠־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ (ח) {שלישי} אִם⁠־חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְהֹוָ֔הי״י֔ וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר⁠־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (ט) אַ֣ךְ בַּיהֹוָה֮י״י֮ אַל⁠־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל⁠־תִּֽירְאוּ֙ אֶת⁠־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥הי״י֥ אִתָּ֖נוּ אַל⁠־תִּירָאֻֽם׃ (י) וַיֹּֽאמְרוּ֙ כׇּל⁠־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֗הי״י֗ נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל⁠־כׇּל⁠־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יא) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה עַד⁠־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד⁠־אָ֙נָה֙ לֹא⁠־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃ (יב) אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי⁠־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ (יג) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי⁠־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת⁠־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ׃ (יד) וְאָמְר֗וּ אֶל⁠־יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי⁠־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔הי״י֔ בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר⁠־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה׀ אַתָּ֣ה יְהֹוָ֗הי״י֗ וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃ (טו) וְהֵמַתָּ֛ה אֶת⁠־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר⁠־שָׁמְע֥וּ אֶֽת⁠־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃ (טז) מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֗הי״י֗ לְהָבִיא֙ אֶת⁠־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל⁠־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר⁠־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ (יז) וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל⁠־נָ֖אא כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃ (יח) יְהֹוָ֗הי״י֗ אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב⁠־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל⁠־בָּנִ֔ים עַל⁠־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל⁠־רִבֵּעִֽים׃ (יט) סְלַֽח⁠־נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד⁠־הֵֽנָּה׃ (כ) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔הי״י֔ סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃ (כא) וְאוּלָ֖ם חַי⁠־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (כב) כִּ֣י כׇל⁠־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת⁠־כְּבֹדִי֙ וְאֶת⁠־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר⁠־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃ (כג) אִם⁠־יִרְאוּ֙ אֶת⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל⁠־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ (כד) וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר⁠־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃ (כה) וְהָעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖יב יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם⁠־סֽוּף׃ (כו) {רביעי} וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (כז) עַד⁠־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת⁠־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ (כח) אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי⁠־אָ֙נִי֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ אִם⁠־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאׇזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ (כט) בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל⁠־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל⁠־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃ (ל) אִם⁠־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת⁠־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם⁠־כָּלֵ֣ב בֶּן⁠־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן⁠־נֽוּן׃ (לא) וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃ (לב) וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃ (לג) וּ֠בְנֵיכֶ֠ם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת⁠־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד⁠־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ (לד) בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר⁠־תַּרְתֶּ֣ם אֶת⁠־הָאָ֘רֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת⁠־עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת⁠־תְּנוּאָתִֽי׃ (לה) אֲנִ֣י יְהֹוָה֮י״י֮ דִּבַּ֒רְתִּי֒ אִם⁠־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכׇל⁠־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃ (לו) וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר⁠־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת⁠־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ [וַיַּלִּ֤ינוּ] (וילונו) עָלָיו֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (לז) וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת⁠־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לח) וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן⁠־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן⁠־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן⁠־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹלְכִ֖יםג לָת֥וּר אֶת⁠־הָאָֽרֶץ׃ (לט) וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת⁠־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל⁠־כׇּל⁠־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ (מ) וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל⁠־רֹאשׁ⁠־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל⁠־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר⁠־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ (מא) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת⁠־פִּ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃ (מב) אַֽל⁠־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ (מג) כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי⁠־עַל⁠־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ וְלֹא⁠־יִהְיֶ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ עִמָּכֶֽם׃ (מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל⁠־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא⁠־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃ (מה) וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד⁠־הַֽחׇרְמָֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א יִגְדַּל⁠־נָ֖א =ש ומ״ש
• ל=יִגְדַּל (אות פשוטה)
ב וְהָעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י =ב,ש1,ק3,ו ודרכו של הכתר (געיה בתיבה השניה בלבד) וכך במג״ה.
• ל,ל-מ=<וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י> (געיה באות ה״א ב״והעמלקי״) וכך אצל ברויאר; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ש=<וְהָעֲמָלֵקִ֥י וְהַכְּנַעֲנִ֖י> (אין געיות), אך ייתכן שיש סימן קלוש לגעיה באות מי״ם (וְהָעֲמָֽלֵקִ֥י).
• קורן=<וְהָֽעֲמָֽלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַֽעֲנִ֖י> (ריבוי געיות); אות מ״ם היא האות הראשונה הראויה לגעיה (וְהָעֲמָֽלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י).
ג הַהֹלְכִ֖ים =ב,ש,ש1,ק3,ו (אין געיה) וכך במג״ה.
• ל,ל-מ=הַֽהֹלְכִ֖ים (געיה באות ה״א הראשונה) וכך אצל ברויאר; וראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• דפוסים וקורן=הַהֹֽלְכִ֖ים (אות ה״א השניה היא האות הראשונה הראויה לגעיה).
E/ע
הערותNotes
(ט) סר צלם – הוסר מחסם. (י) לרגום אותם – רמז ליהושע וכלב. (יג) כי העלית – אשר העלית. (יז) יגדל נא כח י״י – דרך משל שיכריח ככחו לכבוש כעסו, ולהאריך לחטא, לכן יזכור התארים המתחייבים מזה הענין, וכבר קדם לנו כי: (יח) ונקה לא ינקה – אינו רק פירוש למלת נושא. (יט-כ) סלח נא – וכן סלחתי – טעמו אריכות אף, עד שלא המית הכל עתה, אבל נמקו בעונם כולם תוך ארבעים שנה, בין כך ובין כך הולידו בנים שנכנסו לארץ. (כב) זה עשר פעמים – הטעם פעמים רבות, וזכר עשר להיותו סך חשבון. (כד) ועבדי כלב – יחדו בעבור ויהס (במדבר י״ג:ל׳), כל שכן שאין צריך לזכור יהושע משרת משה, אף כי קודם מעמד הר סיני נאמר ושים באוזני יהושע (שמות י״ז:י״ד). (כז) וידבר י״י אל משה עד מתי לעדה – זה ביאור למה שאמר בקצרה: כי כל האנשים הרואים את כבודי (במדבר י״ד:כ״ב). (לד-לה) תנואתי – כנוי הפועל, והטעם שלא אשנה דברי כמו שאמר אחריו: אני י״י דברתי. (לח) ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו – פעם יקדים יהושע לכלב, ופעם בהפך, וכן הענין בכל הדברים שאין להם הכרח. (מא) והִוא לא תצלח – אילו אמר והוּא לא יצלח היה גם כן נכון, וכבר קדם לנו כי כל דבר יתכן לרמוז עליו בלשון זכר ובלשון נקבה כי היא ירמז אל הפעולה והוא אל הפעל. (מד) ויעפילו – מגזרת עפל (ישעיהו ל״ב:י״ד), כטעם ויגבהו. רצוני גבה הלב וזדונו, וכן כתיב במשנה תורה: ותזידו (דברים א׳:מ״ג). (מה) עד החרמה – שם מקום, ובא השם הזה על אופן...⁠אמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
הערות
א בכ״י המבורג חסר סיום משפט זה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144