^א וּמִן⁠־הֶֽעָפָ֗ר =ל,ש,ק3,ו? (בגעיה); דותן ציין את הגעיה כספק, כנראה בגלל שהיא קטועה באמצע, והשמיטהּ במהדורתו (וכך גם הכריע ברויאר), אך היא מובהקת.
• ל1,ב,ש1=וּמִן⁠־הֶעָפָ֗ר (אין געיה)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא

^ב הַמְאָֽרְרִֽים =ל1,ש,ש1,ק3 ובדפוסים
• ל,ב=הַמְאָֽרֲרִֽים (חטף); יש חטף בכתי״ל בכל תיבות ״הַמְאָֽרֲרִים״ חוץ מפסוק כ״ב, והערנו על כל אחת במקומה.

^ג הַֽמְאָרְרִ֖ים =ל1,ש,ש1,ק3
• ל,ב=הַֽמְאָרֲרִ֖ים (חטף)
• הגעיה ב״הַֽמְאָרְרִ֖ים״ מוזיקלית (געיה כבדה סדירה), כך שבאות מ״ם השווא נח. הגעיה המוזיקלית מסומנת בשתי התיבות המוטעמות בטפחא (כאן ולהלן בפסוק כ״ד) בכבתי⁠־היד ל,ש1,ק3 ועוד, וכך לפי הסכמת בן⁠־אשר ובן⁠־נפתלי ולפי דקדוקי הטעמים (דותן, 14); וראו עוד בייבין (יב.38, עמ׳ 113-114; מבוא 382). בחלק מהמקומות שאינם מוטעמים בטפחא, מסמנים געיה קלה בכתבי⁠־היד. השווא נח במ״ם בכל תיבות ״הַמְאָרְרִים״.

^ד אֶֽת⁠־הָאִשָּׁה֮ =ק-מ,ל1,ב,ש,ש1,ק3 (געיה באות אל״ף); ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך אצל ברויאר).
• ל!=אֶֽת⁠־הָֽאִשָּׁה֮ (שתי געיות בתיבות המוקפות) וכך בקורן ובמג״ה.

^ה הַמְאָֽרְרִ֑ים =ל1,ש,ש1,ו ובדפוסים
• ל,ב,ק3=הַמְאָֽרֲרִ֑ים (חטף)

^ו הַֽמְאָרְרִ֖ים =ל1,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל,ב=הַֽמְאָרֲרִ֖ים (חטף)
• לגבי הגעיה ראו בהערה לעיל פסוק י״ט.

^ז הַמְאָֽרְרִים֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל=הַמְאָֽרֲרִים֙ (חטף [ובגעיה ימנית באל״ף, כנראה בגלל נקודות החטף])

^ח וְנִזְרְעָ֥ה =ל,ל1,ש,ש1,ק3
• ב,ו=וְנִזְרֳעָ֥ה (בחטף קמץ), וכמו כן לפי או״ת ומ״ש בחלק מהספרים, וכך ניקדו במג״ה.