×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מלכים ב ז׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע שִׁמְע֖וּ דְּבַר⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ סְאָה⁠־סֹ֣לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל בְּשַׁ֥עַר שֹׁמְרֽוֹן׃ (ב) וַיַּ֣עַן הַשָּׁלִ֡ישׁ אֲשֶׁר⁠־לַמֶּ֩לֶךְ֩ נִשְׁעָ֨ן עַל⁠־יָד֜וֹ אֶת⁠־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ הִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗הי״י֗ עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִֽהְיֶ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּכָ֤ה רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ (ג) וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל⁠־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד⁠־מָֽתְנוּ׃ (ד) אִם⁠־אָמַ֩רְנוּ֩ נָב֨וֹא הָעִ֜יר וְהָרָעָ֤ב בָּעִיר֙ וָמַ֣תְנוּ שָׁ֔ם וְאִם⁠־יָשַׁ֥בְנוּ פֹ֖ה וָמָ֑תְנוּ וְעַתָּ֗ה לְכוּ֙ וְנִפְּלָה֙ אֶל⁠־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם אִם⁠־יְחַיֻּ֣נוּ נִֽחְיֶ֔ה וְאִם⁠־יְמִיתֻ֖נוּ וָמָֽתְנוּ׃ (ה) וַיָּקֻ֣מוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל⁠־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד⁠־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין⁠־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃ (ו) וַאדֹנָ֞י הִשְׁמִ֣יעַ׀ אֶת⁠־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֗ם ק֥וֹל רֶ֙כֶב֙ ק֣וֹל ס֔וּס ק֖וֹל חַ֣יִל גָּד֑וֹל וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל⁠־אָחִ֗יו הִנֵּ֣ה שָֽׂכַר⁠־עָלֵ֩ינוּ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת⁠־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וְאֶת⁠־מַלְכֵ֥י מִצְרַ֖יִם לָב֥וֹא עָלֵֽינוּ׃ (ז) וַיָּק֘וּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּ֒שֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת⁠־אׇהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת⁠־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת⁠־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר⁠־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל⁠־נַפְשָֽׁם׃ (ח) וַיָּבֹ֩אוּ֩ הַֽמְצֹרָעִ֨יםא הָאֵ֜לֶּה עַד⁠־קְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה וַיָּבֹ֜אוּ אֶל⁠־אֹ֤הֶל אֶחָד֙ וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִ֑נוּ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל אַחֵ֔ר וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ וַיַּטְמִֽנוּ׃ (ט) וַיֹּאמְרוּ֩ אִ֨ישׁ אֶל⁠־רֵעֵ֜הוּ לֹא⁠־כֵ֣ן׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹשִׂ֗ים הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ יוֹם⁠־בְּשֹׂרָ֣ה ה֔וּא וַאֲנַ֣חְנוּ מַחְשִׁ֗ים וְחִכִּ֛ינוּ עַד⁠־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וּמְצָאָ֣נוּ עָו֑וֹן וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ וְנָבֹ֔אָה וְנַגִּ֖ידָה בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ (י) וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֮ אֶל⁠־שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל⁠־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֧ה אֵֽין⁠־שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם⁠־הַסּ֤וּס אָסוּר֙ וְהַחֲמ֣וֹר אָס֔וּר וְאֹהָלִ֖ים כַּאֲשֶׁר⁠־הֵֽמָּה׃ (יא) וַיִּקְרָ֖א הַשֹּׁעֲרִ֑ים וַיַּגִּ֕ידוּ בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ פְּנִֽימָה׃ (יב) וַיָּ֨קׇם הַמֶּ֜לֶךְ לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־עֲבָדָ֔יו אַגִּֽידָה⁠־נָּ֣א לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר⁠־עָ֥שׂוּ לָ֖נוּ אֲרָ֑ם יָדְע֞וּ כִּֽי⁠־רְעֵבִ֣ים אֲנַ֗חְנוּ וַיֵּֽצְא֤וּ מִן⁠־הַֽמַּחֲנֶה֙ לְהֵחָבֵ֤ה [בַשָּׂדֶה֙] (בהשדה) לֵאמֹ֔ר כִּֽי⁠־יֵצְא֤וּ מִן⁠־הָעִיר֙ וְנִתְפְּשֵׂ֣ם חַיִּ֔ים וְאֶל⁠־הָעִ֖יר נָבֹֽא׃ (יג) וַיַּ֩עַן֩ אֶחָ֨ד מֵעֲבָדָ֜יו וַיֹּ֗אמֶר וְיִקְחוּ⁠־נָ֞א חֲמִשָּׁ֣ה מִן⁠־הַסּוּסִים֮ הַֽנִּשְׁאָרִים֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ⁠־בָהּ֒ הִנָּ֗ם כְּכׇל⁠־[הֲמ֤וֹן] (ההמון) יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁאֲרוּ⁠־בָ֔הּ הִנָּ֕ם כְּכׇל⁠־הֲמ֥וֹן יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁר⁠־תָּ֑מּוּ וְנִשְׁלְחָ֖ה וְנִרְאֶֽה׃ (יד) וַיִּקְח֕וּ שְׁנֵ֖י רֶ֣כֶב סוּסִ֑ים וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אַחֲרֵ֧י מַֽחֲנֵה⁠־אֲרָ֛ם לֵאמֹ֖ר לְכ֥וּ וּרְאֽוּ׃ (טו) וַיֵּלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶם֮ עַד⁠־הַיַּרְדֵּן֒ וְהִנֵּ֣ה כׇל⁠־הַדֶּ֗רֶךְ מְלֵאָ֤ה בְגָדִים֙ וְכֵלִ֔ים אֲשֶׁר⁠־הִשְׁלִ֥יכוּ אֲרָ֖ם [בְּחׇפְזָ֑ם] (בהחפזם) וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיַּגִּ֖דוּ לַמֶּֽלֶךְ׃ (טז) וַיֵּצֵ֣א הָעָ֔ם וַיָּבֹ֕זּוּ אֵ֖ת מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיְהִ֨י סְאָה⁠־סֹ֜לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל כִּדְבַ֥ר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יז) וְהַמֶּ֩לֶךְ֩ הִפְקִ֨יד אֶת⁠־הַשָּׁלִ֜ישׁ אֲשֶׁר⁠־נִשְׁעָ֤ן עַל⁠־יָדוֹ֙ עַל⁠־הַשַּׁ֔עַר וַיִּרְמְסֻ֧הוּ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּרֶ֥דֶת הַמֶּ֖לֶךְ אֵלָֽיו׃ (יח) וַיְהִ֗י כְּדַבֵּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֶל⁠־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר סָאתַ֨יִם שְׂעֹרִ֜ים בְּשֶׁ֗קֶל וּֽסְאָה⁠־סֹ֙לֶת֙ בְּשֶׁ֔קֶל יִֽהְיֶה֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בְּשַׁ֖עַר שֹׁמְרֽוֹן׃ (יט) וַיַּ֨עַן הַשָּׁלִ֜ישׁ אֶת⁠־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ וְהִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗הי״י֗ עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִֽהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃ (כ) וַֽיְהִי⁠־ל֖וֹ כֵּ֑ן וַיִּרְמְס֨וּ אֹת֥וֹ הָעָ֛ם בַּשַּׁ֖עַר וַיָּמֹֽת׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַֽמְצֹרָעִ֨ים א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים (חטף)
E/ע
הערותNotes
(ב) אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ – הלמ״ד במקום ה״א הידיעה. כוונתו: ״אשר המלך״.⁠1 (ד) וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אֲרָם – ׳נפנה אליהם׳,⁠2 כלומר ׳נלך לעברם׳. (ה) וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף – בחשיכת הלילה. והוא (= נשף) זמן התערבבות האור בחשיכה, בין אם בתחילת הלילה בין אם בסופו. וכאן הוא בסופו,⁠3 ואילו ״בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם״ (מש׳ ז, ט) – תחילת הלילה. (ט) לֹא כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים – ׳איננוּ פועלים נכון׳, מן ״כֵּנִים אַתֶּם״ (בר׳ מב, יט), ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת״ (במ׳ כז, ז).⁠4 (י) וַיִּקְרְאוּ אֶל שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם – כוונתו: ״שוערי העיר״,⁠5 כמו שאמר: ״וַיִּקְרָא הַשֹּׁעֲרִים״ (מל״ב ז, יא), כוונתו: ״ויקראו״.⁠6 והלא ביארנו כגון זה רבות. (טז) וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם – לקחו שלל [מהמחנה] ובזזו אותו. והוא (= ״וַיָּבֹזּוּ״) מבעלי הכפל – ״בזז״. והזי״ן הראשונה נבלעת בשנייה.⁠7 (יז) וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם – דרכו עליו, מן ״מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה״ (יח׳ לד, יט).⁠8 מהדורת ד"ר אבי טל (רמת-גן תשס"ז), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר)
הערות
1 השווה ריב״ג, אללמע, עמ׳ 49, שו׳ 4 (הרקמה, עמ׳ סב, ש׳ 6), בפרק על ״ביאור רוב עניני אותיות התוספת״ (והעיר רצהבי [משמעויות, עמ׳ 421], כי ריב״ג הסתמך על שיטת רס״ג בעניין זה). לעומתו, רד״ק נקט מקרא קצר: ״אשר למלך נשען על ידו – דרך קצרה, ופירוש: השליש אשר למלך, שהיה נשען על ידו״.
2 השווה ריב״ג, אלאצול, ׳נפל׳, עמ׳ 443, שו׳ 28 (השורשים, עמ׳ 311).
3 כך רס״ג שתרגם בדרך-כלל ״נשף״: גלס (= סוף הלילה). למשל ביש׳ נט, י. באופן דומה תרגם ביש׳ כא, ד; איוב ג, ט: סחר (= שחר), אם כי ביש׳ ה, יא: מסא (= ערב); אלפאסי, ׳נשף׳, ב, עמ׳ 293, שו׳ 23: גלס וט׳למה פמנה מא יקתצ׳י ט׳למה אלסחר (= אפלה וחושך ומהם גזור מה שהוראתו חשכת השחר); מנחם, ׳שף׳, עמ׳ *366: ״ענין אשמורה המה״; ריב״ג, אלאצול, ׳נשף׳, עמ׳ 464, שו׳ 18-5 (השורשים, עמ׳ 326); רד״ק, השורשים, עמ׳ תס: ״ודעת רבותינו ז״ל (ברכות ג, ע״ב), כי גם כן יקרא נשף תחלת הלילה כשמתחיל החשך, ותחלת היום כשסר החשך״.
4 בדומה למנחם, ׳כן׳, עמ׳ *216: ״כן בנות צלפחד דברות [...] לא כן אנחנו עושים [...] ענין קושט ויושר המה״. לעומתו, אלפאסי, ׳כן׳, עמ׳ 112, הזכיר את ״כן בנות צלפחד דברות״ בהוראת ״כך״: כד׳י הו כמא קאלו (= כך הוא כפי שאמרו), ואחר כך ציין את המובן ״נכון״ בהזכירו פסוקים אחרים; רד״ק: ״לא כן – לא טוב״.
5 ראה רד״ק: ״שוער – דרך כלל״.
6 השווה ריב״ג, אללמע, עמ׳ 190, שו׳ 15 (הרקמה, עמ׳ ריב, ש׳ 5), בעניין השמטת כינוי רבים בפועל המקדים את השם. וכן אללמע, עמ׳ 319, שו׳ 2 (הרקמה, עמ׳ שלד, שו׳ 19), בעניין ״הנאמר בלשון יחיד והחפץ בו בלשון רבים וההיפך״. לעומתו, רד״ק: ״ויקרא השוערים – שוער העיר קרא אל שוערי בית המלך״.
7 השווה ריב״ג, אלאצול, ׳בזז׳, עמ׳ 88, שו׳ 1 (השורשים, עמ׳ 60); רד״ק, השורשים, עמ׳ עד: ״ענין שלל״.
8 השווה ריב״ג, אלאצול, ׳רמס׳, עמ׳ 681, שו׳ 17 (השורשים, עמ׳ 481); רד״ק, השורשים, עמ׳ תשט.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144