¹ רס״ג תרגם ״חולם״ בפועל ״ראי״ (רأى) שהוא פועל כללי לראייה, היכול לשמש גם לראיית חלום וגם לראייה רגילה. בניגוד ללה״ק שבה יש הבדל בין ״ויחלום״ ל״וירא״, בערבית הפועל הזה משמש לשני המובנים.

² רס״ג תרגם ״יפות מראה״ – חסנאת אלמנט֗אר, על דרך תרגומו לעיל כט, יז, ועניינו יופי ההופעה (באדם בפנים, ובבע״ח לפי עניינן), ראה הערה שם ולהלן פסוק יח.

³ רס״ג תרגם ״אחו״ - ״קרט״ (قرط), שמשמעו אחו, שדה מרעה או מקום של צמחייה ירוקה.

⁴ המילה ״קבול״ בערבית מתייחסת לרוח המזרחית.

⁵ רס״ג תרגם ״יפות תואר״ – ״חסנאת אלחלי״, שהוא יופי הצורה והמראה החיצוני, ראה הערה לעיל כט, יז.

⁶ רס״ג מתרגם ״קמו״ - יפגשו אתכם, ובניגוד ל״יבואו עליכם״ בפסוק הקודם, בשנות השובע, המתאר את ביאת השנים באופן מופשט, שנות הרעב יפגעו באנשים באופן ישיר ומשמעותי, וזהו לשון ״וקמו״ שבפסוק, שיקומו עליהם.

⁷ רס״ג תרגם רביד - ״טוקא״ (طوق), שמשמעו ״רביד״ או ״ענק״ - מעין שרשרת או מחרוזת שנענדת על הצוואר.

⁸ רס״ג תרגם ״אברך״ – אלטריק, שמשמעותו המילולית היא ״הדרך״, ורצהבי, מפירושי רס״ג למקרא, תרגמה: ״פנו דרך!⁠״. וכן נראה מדברי מדה״ח שהביא דברי רס״ג כך: ״אברך״, כמו שאמר רב סעדיה עליו השלום: ״ונודי בין ידיה אלטריק״, כי כך יקראו את הגדולים. אך בנוה שלום כתב שהוא לשון נשיאות וחשיבות, והעתיק ממילון מנג׳ד שכתב: אלטריק - שריף אלקום ואמת׳להם, יקאל הד׳א אלרגל טריקה קומה [-אציל העם והנכבד שבו, נאמר: ׳האיש הזה - הוא אציל עמו׳].

⁹ לפי נוסח שמואל בן יעקב רס״ג אינו מתרגם ״איש״ אלא ״אדם״ שהוא כינוי המון העם.