R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Bemidbar 16 – ר' סעדיה גאון תפסיר תרגום לעברית במדבר טז‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {פרשת קרח} וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן⁠־יִצְהָ֥ר בֶּן⁠־קְהָ֖ת בֶּן⁠־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן⁠־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃ (ב) וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי⁠־שֵֽׁם׃ (ג) וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל⁠־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל⁠־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב⁠־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל⁠־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑הי״י֑ וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל⁠־קְהַ֥ל יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ד) וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל⁠־פָּנָֽיו׃ (ה) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל⁠־קֹ֜רַח וְאֶֽל⁠־כׇּל⁠־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧הי״י֧ אֶת⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֛וֹ וְאֶת⁠־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר⁠־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃ (ו) זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ⁠־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכׇל⁠־עֲדָתֽוֹ׃ (ז) וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן ׀ קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר⁠־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב⁠־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ (ח) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל⁠־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ⁠־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ (ט) הַמְעַ֣ט^א מִכֶּ֗ם כִּֽי⁠־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת⁠־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔הי״י֔ וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃ (י) וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אַחֶ֥יךָ בְנֵי⁠־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם⁠־כְּהֻנָּֽה׃ (יא) לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל⁠־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל⁠־יְהֹוָ֑הי״י֑ וְאַהֲרֹ֣ן מַה⁠־ה֔וּא כִּ֥י [תַלִּ֖ינוּ] (תלונו) עָלָֽיו׃ (יב) וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ (יג) הַמְעַ֗ט^ב כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי⁠־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם⁠־הִשְׂתָּרֵֽר׃ (יד) {שני} אַ֡ף לֹ֣א אֶל⁠־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן⁠־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ (טו) וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ אַל⁠־תֵּ֖פֶן אֶל⁠־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת⁠־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ (טז) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכׇל⁠־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃ (יז) וּקְח֣וּ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃ (יח) וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ (יט) וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל⁠־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־כׇּל⁠־הָעֵדָֽה׃ (כ) {שלישי} ^גוַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (כא) הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה^ד אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃ (כב) וַיִּפְּל֤וּ עַל⁠־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל⁠־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל⁠־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ (כג) ^הוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כד) דַּבֵּ֥ר אֶל⁠־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן⁠־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃ (כה) וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל⁠־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כו) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל⁠־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אׇהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל⁠־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן⁠־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל⁠־חַטֹּאתָֽם׃ (כז) וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן⁠־קֹ֛רַח^ו דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם^ז וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃ (כח) וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל⁠־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי⁠־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃ (כט) אִם⁠־כְּמ֤וֹת כׇּל⁠־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כׇּל⁠־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖הי״י֖ שְׁלָחָֽנִי׃ (ל) וְאִם⁠־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗הי״י֗ וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת⁠־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לא) וַֽיְהִי֙^ח כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃ (לב) וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת⁠־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת⁠־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל⁠־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כׇּל⁠־הָרְכֽוּשׁ^ט׃ (לג) וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל⁠־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃ (לד) וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן⁠־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃ (לה) וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑הי״י֑ וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א הַמְעַ֣ט =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו <הֽמעט? אין מתג בה״א וגם בשני [פס׳ י״ג]>
• דפוסים וקורן=הַֽמְעַ֣ט (בגעיה)

^ב הַמְעַ֗ט =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,ו <הֽמעט? אין מתג בה״א [פס׳ ט] וגם בשני [כאן]>
• דפוסים וקורן=הַֽמְעַ֗ט

^ג ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ד וַאֲכַלֶּ֥ה =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַאַכַלֶּ֥ה (חסרות נקודות החטף באות אל״ף)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ה ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ו מִשְׁכַּן⁠־קֹ֛רַח =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=מִשְׁכַּן⁠־קֹ֛רֶח (סגול באות קו״ף)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ז אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם ל=אָֽהֳלֵיהֶ֔ם בגעיה ימנית

^ח וַֽיְהִי֙ =ב,ק3,ו ושיטת-א (געיה)
• ל,ש,ש1=וַיְהִי֙ (אין געיה)

^ט כׇּל⁠־הָרְכֽוּשׁ =ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל,ב=כׇּל⁠־הָרֲכֽוּשׁ (חטף)
• הערת ברויאר

E/ע

הערותNotes

(א) וניגש קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת, מן בני ראובן. (ב) ועמדו ליד-משה, ואנשים מן בני ישראל מאתים וחמשים נכבד העדה קרואי הועד בעלי שמות ידועים. (ג) אזי התקהלו על משה ואהרן, באמרם להם, די לשניכם נשיאות, כי העדה, כל אחד מהם, מקודשים, ובתוכם אורו של ה׳ ומה חשבתם לעצמכם בנטילתכם כבוד על קהל ה׳. (ד) ותיכף ששמע זאת משה, נפל על פניו, מבקש קבלת חזון. (ה) ודבר אל קרח ואל כל הנאספים שלו, ואמר להם: מחר יודיע ה׳ את אשר הוא לו, ואת-המקודש שיקריב אותו אליו, ואת-מי שבו הוא בוחר יקריב אותו אליו. (ו) בצעו שני דברים אלה, קחו לכם, מחתות, קרח וכל-הנאספים שלו. (ז) ושימו עליהן אש, וזרקו עליהן סממני איוד, לפני ה׳ מחר, ואיזה שהוא איש שבחר בו ה׳ הוא המקודש, די לכם בזאת, הוי בני לוי!. (ח) ואמר משה לקרח, שמעו זאת, הוי בני לוי!. (ט) האם אתם מועטים מספרית, הנה הבדיל אתכם ה׳ אלהי ישראל, מן שאר קהליו, אזי קרב אתכם אליו כדי שתשרתו את משכנו, ותעמדו לפני-העדה כדי שתשרתו אותם. (י) וככה קרב אותך ואת-שאר אחיך בני לוי אתך, עד-שבקשתם את הכהונה גם כן. (יא) לכן, אתה וכל-הנאספים שלך המתקהלים על ה׳ ואהרן מי הוא כי תביעו תרעומתכם עליו. (יב) אחרי זאת שלח משה לזמן את דתן ואבירם שני בני אליאב, ואמרו לא נגיע אליך. (יג) האם זה דבר מועט, מה שהעלת אותנו מן ארץ מרובת החלב והדבש, כדי להרוג אותנו במדבריות, ועוד שתתנשא עלינו גם כן התנשאות. (יד) וגם כן, לא הכנסת אותנו אל ארץ מרובת החלב והדבש, ולא-נתת לנו נחלת כפר או כרם, ולכן אלו תאיים על אותם האנשים בעקירת עיניהם, לא נבוא אליך. (טו) והקשה על משה מאוד ואמר: אהה ׳בורא עולם׳ אלהי! אל תקבל את הקטורת שלהם, ותוכיח בזאת על כי אני לא השכרתי חמור לאחד מהם, ומה עוד שלא הרעתי אל אחד מהם. (טז) אחרי זאת אמר משה לקרח, אתה וכל-הנאספים שלך, היו נוכחים לפני ה׳ עם אהרן, מחר. (יז) ושיקח כל אחד את מחתתו ושיזרקו עליהן חומרי איוד, והגישו אותן לפני ה׳ מאתיים וחמשים מחתות, ואתה ואהרן, כל אחד מחתתו. (יח) ולקח כל אחד מחתה, ושם בה אש, וזרק עליה חומרי איוד, ועמדו ליד פתח אהל מועד, ומשה ואהרן. (יט) מייד הקהיל קרח עליהם את כל העדה, אל פתח אהל מועד, אזי הופיע אורו של ה׳ לכולן. (כ) אחרי זאת דבר ה׳ אל משה ואהרן לאמר הלאה. (כא) אם תבדלו מבין העדה הזאת, אשחית אותם כהרף עין. (כב) ומייד נפלו שניהם על פניהם ואמרו: הוי ׳בעל הכח והיכולת׳! אהה אלהי נפשות כל יצורי בשר! האם גבר אחד יטעה, ועל-שאר העדה תתרגז לנקום מהם. (כג) אחרי זאת דבר ה׳ אל משה, לאמר הלאה. (כד) צו את העדה ואמור להם, הסתלקו מסביבות בתי קרח דתן ואבירם. (כה) וקם משה ויצא לדרך אל דתן ואבירם, ויצאו עמו חכמי בני ישראל. (כו) וכך דבר אל העדה ואמר להם: הבדילו את עצמכם מעם האוהלים של האנשים החומסים האלה, ולא-תתקרבו מדבר ממה שהוא להם, כדי שלא תתרוקנו בכל עבירותהם. (כז) אזי סלקו את עצמם מעם סביבות משכן קרח דתן ואבירם, והם גם כן יצאו שניהם ונצבו ליד דלת אהלהם עם נשייהם ובניהם ותינוקיהם בכדי שיראו מה יהיה. (כח) ואמר משה, בזה הפתרון יודעים כי ה׳ שלח בי, כדי שאעשה את כל המעשים האלה, שלא מן-יוזמתה החופשית של נפשי. (כט) אם ימותו אלה האנשים, כמות כל האדם, ונדרשו לעולם האמת כדרישת כ-ל אדם, אזי לא, ה׳ שלח בי. (ל) ואם ברא ה׳ בראה, בזה שתפתח האדמה את פיה ותבלע אותם וכל-מה שלהם לעצמה, וירדו בחיים אל רגבי האדמה, תדעו אתם כי האנשים האלה כבר מרדו בקדוש ברוך הוא. (לא) והיה בסמוך להתפנותו מן אמירת זה הדבור, נפער פתח באדמה, אשר תחתיהם. (לב) וכך פתחה האדמה את פיה ומייד בלעה אותם עם בתיהם וכל-אדם השייך לקרח, וכל-העדרים. (לג) אזי ירדו, הם וכל-מה שלהם, בחיים אל רגבי האדמה, וכסתה עליהם הארץ, ונאבדו מבין הקהל. (לד) וכל בית ישראל, אשר סביבם ברחו מן חוזק קולותהם, אמרו: כדי שלא תבלע אותנו הארץ. (לה) ואש יצאה מאת ה׳ ומייד שרפה את המאתיים והחמישים איש, מקרבי הקטורת. מהדורת הרב יום טוב גינדי (כל הזכויות שמורות)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון