^א ‹סס› ל=פרשה פתוחה

^ב עַל⁠־הַפְּקֻדִֽים =ל
• יש ספרים=עַל⁠־הַפְּקֻדִֽים בקו״ף דבוקה

^ג וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (מונח ומונח וזקף קטן)
• דפוסים וקורן=וּשְׁנֵֽי⁠־עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר (״ושני״ מוקפת למונח, וזקף קטן)

^ד הָעֲגָל֗וֹת =ל1,ב[תיקון],ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ומ״ש
• ל!=הָעֲגָלֹ֗ת (כתיב חסר וי״ו)
• הערת ברויאר

^ה בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי״ל (וכך הוא בעוד כתבי⁠־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר (פסוק פ״ג). הטעמים והגעיות מסומנים בכתי״ל.

^ו עַתֻּדִ֣ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה
• ל!=עַתּוּדִ֣ים (כתיב מלא וי״ו)

^ז פְּדָהצֽוּר =ל1,ש?,ש1,ק3 ומסורת טברנית ובדפוסים וקורן
• ל!,ו?=פְּדָה⁠־צֽוּר (שתי תיבות מוקפות)
• ש?=<פְּדָה צֽוּר> (שתי תיבות וחסר מקף?); מהשוואה (לפסוק א,י ולהלן פסוק נ״ט), נראה שיש שתי תיבות בכתי״ש, בניגוד לְמה שציין הרב ברויאר בהערתו.
• הערת ברויאר

^ח פְּדָהצֽוּר =ש1,ק3,ו ומסורת טברנית ובדפוסים וקורן
• ל,ל1?,ש=<פְּדָה צֽוּר> בשתי תיבות (ודאי ולא ספק).
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ט בִנְיָמִ֑ן =ל1,ש,ק3,ו
• ל!=בִנְיָמ֑͏ִן (האתנח מימין החיריק באות מ״ם, אבל לא באות יו״ד [בִנְיָ֑מִן] כפי שהעיר דותן) והמקליד תיקן בלי להעיר.
• ש=בִנְיָמ֑͏ן (חסר חיריק)

^י בֶּן⁠־עׇכְרָֽן =ל1,ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=בָּן⁠־עׇכְרָֽן (קמץ באות בי״ת)
• הערות ברויאר ודותן, והמקליד תיקן בלי להעיר

^יא הָֽאַחַת֙ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• דותן הסתפק בקריאה כאן בכתי״ל, כנראה לגבי ניקודו של האות אל״ף שמא היא בחטף, ואכן יש שם סימן של מחיקה.