R. Saadia Gaon Commentary Mishlei 8 – ר' סעדיה גאון פירוש משלי ח‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) הֲלֹֽא⁠־חׇכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ (ב) בְּרֹאשׁ⁠־מְרֹמִ֥ים עֲלֵי⁠־דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה׃ (ג) לְיַד⁠־שְׁעָרִ֥ים לְפִי⁠־קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃ (ד) אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֝קוֹלִ֗י אֶל⁠־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ (ה) הָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עׇרְמָ֑ה וּ֝כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב׃ (ו) שִׁ֭מְעוּ כִּֽי⁠־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֝פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים׃ (ז) כִּֽי⁠־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃ (ח) בְּצֶ֥דֶק כׇּל⁠־אִמְרֵי⁠־פִ֑י אֵ֥ין בָּ֝הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ׃ (ט) כֻּלָּ֣ם נְ֭כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִ֝ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת׃ (י) קְחֽוּ⁠־מוּסָרִ֥י וְאַל⁠־כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃ (יא) כִּֽי⁠־טוֹבָ֣ה חׇ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכׇל⁠־חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ⁠־בָֽהּ׃ (יב) אֲֽנִי⁠־חׇ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עׇרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃ (יג) יִ֥רְאַ֣ת יְהֹוָה֮י״י֮ שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן׀ וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי׃ (יד) לִֽי⁠־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃ (טו) בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝רֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ^א צֶֽדֶק׃ (טז) בִּ֭י שָׂרִ֣ים יָשֹׂ֑רוּ וּ֝נְדִיבִ֗ים כׇּל⁠־שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק׃^ב (יז) אֲ֭נִי [אֹהֲבַ֣י] (אהביה) אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃ (יח) עֹֽשֶׁר⁠־וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֝תֵ֗ק וּצְדָקָֽה׃ (יט) ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר׃ (כ) בְּאֹֽרַח⁠־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ךְ בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ (כא) לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא׃ (כב) יְֽהֹוָ֗היֽ״י֗ קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃ (כג) מֵ֭עוֹלָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי⁠־אָֽרֶץ׃ (כד) בְּאֵין⁠־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֝עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי⁠־מָֽיִם׃ (כה) בְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הׇטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃ (כו) עַד⁠־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֝רֹ֗אשׁ עַפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃ (כז) בַּהֲכִינ֣וֹ שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּחֻ֥קוֹ ח֝֗וּג עַל⁠־פְּנֵ֥י תְהֽוֹם׃ (כח) בְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהֽוֹם׃ (כט) בְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם׀ חֻקּ֗וֹ וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ⁠־פִ֑יו בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃ (ל) וָאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשׁוּעִים י֤וֹם׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכׇל⁠־עֵֽת׃ (לא) מְ֭שַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֝שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת⁠־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ (לב) וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ⁠־לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃ (לג) שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל⁠־תִּפְרָֽעוּ׃ (לד) אַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֮ שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י^ג לִשְׁקֹ֣ד עַל⁠־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם׀ י֑וֹם לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃ (לה) כִּ֣י מֹ֭צְאִי [מָצָ֣א] (מצאי) חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לו) וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ כׇּל⁠־מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א יְחֹ֣קְקוּ א=יְחֹ֣קֲקוּ (חטף)

^ב =א,ל. עיינו מנחת שי לגבי חילופי הנוסח בפסוק זה, והשוו לחילופי הנוסח הנזכרים בתרגום לתפסיר רס״ג.

^ג שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י א?=שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י (סימן ה״עולה״ תלוי בין האותיות מ״ם ועי״ן)

E/ע

הערותNotes

(א-יא) אמרו תחלה בראש מרומים ואחר כך אמר ליד שערים, כוונתו בכך כי החכמה רואה אותה התלמיד תחלה רחוקה ממנו כאלו היא בראש מרומים, וכאשר ישתדל בה תהיה קלה בעיניו עד שתהיה כדבר המונח לפניו על הארץ, וכבר אמר ה׳ יתברך ויתעלה שאין החכמה רחוקה הוא אמרו לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא¹, ואמר שלמה שהיא רחוקה כאמרו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני², ואין סתירה בין שני הדברים, כי ללא השתדלות בה תיראה כאלו היא רחוקה, וכאשר ישתדל בה יתברר שהיא קרובה כאמרו כי קרוב אליך הדבר³. והסמיך החכם לאותה הפרשה אשר דבריה מרמה ואון⁴ אשר אין אומרם רוצה שיבוקרו דבריו ולא שיבחנו, בדברי החכמה שכל מטרתה ותכליתה שיבחנו דבריה, בידעה כי הבוחן כל מה שיבחן יותר יתוסף בו חשק מחמת מה שמתגלה לו יותר, ולפיכך מכריזה שמעו כי נגידים אדבר, כי אמת יהגה חכי, בצדק כל אמרי פי. והנה צדקה החכמה שכל עניניה טהורים והדרכה וטוב ויושר ואושר והצלחה ונחת וחן וברות ואמת וצדק ומשפט ומה שלא יספר מסוגי החסד⁵והרוממות. וחזרה לבאר כי טוב סחרה שאין כוונתה בזה שירכשו בה ממון⁶, אלא כוונתה שיחליף האדם את ההשתדלות ברכישת ההון בהשתדלות בלמודה ובקיום כל מה שהיא מצווה, והזכירה שני דברים, הפנינים⁷ והם היקר שבהון, ואחר כך באופן כללי והוא כל חפצים. (יב-כא) זה שאמר אני חכמה שכנתי ערמה, אין זו ערמה של מגרעת שהיא אסורה, אלא היא תבונה ופקחות במשמעת לה׳, כמו שאומרים חכמים ז״ל לעולם יהא אדם ערום ביראה⁸, וכמו שעשה חושי הארכי בעצתו כדי להציל את דוד⁹, וכמו שעשה ר׳ אליעזר כאשר אמר לשופטו הרומי שהדיין צודק, וכוונתו לאדון העולמים¹⁰. וכמו שעשה ר׳ מאיר כאשר היה מבוקש להריגה ונתפס בידם והגישו לו בשר חזיר והיה טובל אחת אצבעותיו במרק ומוצץ את השניה¹¹. וכמו שעשה אחד מתלמידי ר׳ מאיר כאשר בקש אחד את חסותו והסתירו, ועמד ואמר לרודפו מעת עמדי לא ראיתיו¹². וכיוצא באלה רבים, הרי בענינים אלה הערמה רצויה. והערמה שהיא בזולת זה אלא בחטאים נאמר בה לוכד חכמים בערמם¹³. ומי שיש בו אחד מארבעה דברים הללו חייבים בני אדם לשנאתו כאמרו שנאת רע, ואף שנאתו עבודה¹⁴, והם גאה וגאון ודרך רע ופי תהפוכות. ופירוש גאה זחיחות לב האדם בעצמו, וגאון גאותו על עמו, ודרך רע ההתנהגות המביאה לחשד, ופי תהפוכות דברים בלתי ברורים ולא יציבים¹⁵.
ואחר כך תיארה החכמה את עצמה בחמשה תארים רצופים, הראשון העצה אשר כל אדם נזקק לה אינה אלא ענף מענפיה כמו שאמרה לי עצה וגו׳, ולא יועיל כח הגבורים אלא עם טוב הרעיון¹⁶. וכן השופטים והדיינים ונספחיהם מן החכמים¹⁷ ומומחי המשפט הרי היא משענם כי ממנה ישאבו את ההוראה ברצח ובעריות ובממונות ובמצות. וכן המלכים וכל שסביבם מן השרים והסופרים אי אפשר להם מבלי להשתמש בה, כי בה ינהלו את עניניהם ויכלכלום. ואף העוסקים בפרנסה ורודפי הממון זקוקים לה, כי לא ידעו היאך ישאו ויתנו בצדק ובמשפט כי אם על ידי החכמה, אלא אם כן מטרתם לרכוש איך שיזדמן ואפילו בכח שאין זה נקרא מסחר אלא לסטיות. וכך כל דבר שמשיג האדם על ידי החכמה הם הטובים מחמת האופנים שתיארנוה בהם כי טוב סחרה¹⁸. ומה שאמרה בארח צדקה אהלך כוונתה שהיא מובילה אל הכושר וקוראת אל הטוב, כי בטוב נעזרים על הטוב, וברע נעזרים על הרע, כי כל דבר מאמץ את מינו ומחזק אותו¹⁹. וסיימה במאמר להנחיל אהבי יש, וענין יש המציאות לפי שהוא הפך אין, וכללה באמרה זו כל מצוי, והוא שכל הדברים נחלקים בין פרט וסוג ומין, ואת כולם כוללת המציאות, ומי שיש לו יכולת על עצם המציאות הרי הוא ימלא מה שהבטיח למלא את האוצרות טוב כאמרו ואוצרותיהם אמלא, ולהם עת שהם בפתחים בו כאמרו יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב²⁰, וכן תקיים מה שאיימה למלא אוצרות רע לרשעים כמו שאמר פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את כלי זעמו²¹, וכן הלא הוא כמס עמדי חתום באצרותי²². והפליגה ברוממותה עד שהיא נבראה ראשית הברואים, וכוונתה בכך שלא נברא שום דבר כי אם בחכמה ובניהול חכם והרי היא אם כן ראשית הנבראים. (כב-לא) כיון שהעיד השכל ונאמר בכתובים כי היוצר יתהדר ויתרומם ברא מה שברא בחכמה כלומר מחוכם ומושלם²³, נתברר בכך מה שאמר הנביא²⁴ על החכמה שהיא קדמה לכל הבריאה בחיוב, לפי שהכל לא נברא אלא מחמתה²⁵, ושהיא היתה עם הזמן בחדוש מראש, כי הזמן עצמו בה נברא כלומר מחוכם, והנה עצם החכמה ואף על פי שאינה עומדת בעצמה²⁶, הרי אין מציאותה נעדרת בכל נברא שברא ה׳. ותיאר כאן כל מעשה בראשית. אמר על מה שנברא ביום הראשון בהכינו שמים, מקדמי ארץ. ועל יהי רקיע²⁷ בחוקו חוג. ועל יקוו המים²⁸ בשומו לים חקו. ועל יהי מארות²⁹ באמצו שחקים. ועל ישרצו המים³⁰, ועל תוצא הארץ³¹, עד לא עשה ארץ וחוצות. והגיעה החכמה לתכלית הכבוד באמרה ואהיה אצלו אמון, כי בה מחדש כל מה שמחדש ובה יוצרו ומוציאו לפעל וממציאו. והיא בלי ספק על דרך המשל שמחה יום יום, כי כל דבר שנברא בכל יום היא מתחדשת עמו ושמחה בכל עת וחלק מן הזמן שמתחדשים, לפי שהיא בעצם כל עת וחלק של הזמן. ואחר כך בארה את המשל ואמרה כוונתי בשמחתי לא אני לעצמי, לפי שאיני גוף, אלא כל זה מוסב על אנשי ובעלי³² כמו שאמרה משחקת. ואמרה ואהיה שעשועים לא בעצמי, לפי שאינה פרט, אלא נוחלי ורוכשי עליהם אמרתי ושעשעי את בני אדם. והמאמרים האלה מן ההפלגה וההגזמה בכבוד החכמים מפני שמלאכתם מלאכת שמים. הבט נא במה הפך החכם אותם התארים המכוערים המתועבים באשה זרה. (לב-לו) אומרת³³ עתה דברי הוראה, כי מי שהוא במצבים הללו ראוי שיקבל דבריו ולא יפירנו. ואחר כן הודיעה כי השמחה בה בעולם הזה והחיים לעולם הבא לא יושגו כי אם בהתמדה ובדבקות כאמרה לשקד לשמר. ואשר הביאה לידי כך כי הבנאי והנגר והצורף וכל מי שעושה מלאכה הנשלמת בעשרה ימים דרך משל, הרי בכל יום נעשה לו בה העשירית בשעורים שוים, ואין החכמה כן, אלא אלו הנחנו לדוגמה שהיא תושלם בעשר שנים, הרי אין העשירית נשלמת בשנה הראשונה, אלא יעמוד בשנה הראשונה על חלק מועט ממנה, ובשניה על כפלים ממנו, ובשלישית על כפל הכפלים, וברביעית על כפל כפל הכפלים, עד שישתלט על הדבר בכל הקפו³⁴, ולפיכך צריך דורש החכמה להיות סבלן עד הגיע הזמן, ויהיה שלו, ואל ידאג ותמעט סבלנותו. וכך הצדקנות והזכויות³⁵ צריכות דבקות וסבלנות כמו שנאמר חזקו ויאמץ לבבכם³⁶, וכך התפלה צריכה דבקות וסבלנות כאמרו קוה אל ה׳³⁷, וכך שאר סוגי המשמעת ותקות הגמול כאמרו חסד ומשפט שמור וקוה³⁸.
ואחר המשאות הללו קבע החכם שני מאמרים בצודקים ובבלתי צודקים מבעלי השטות, היאך כל כת מהם קוראה לבני אדם לנהות אחריה ולסבור את השקפתה. אמר באנשי האמת והם בעלי החכמה³⁹: מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ דברים ל יא.

² קהלת ז כג.

³ דברים ל יד.

⁴ כלומר דברי הזונה שבפרק הקודם שדבריה מלאים רמזים ובני רמזים כדי למשוך את הפתאים ואינם חלקים וישרים כפשוטם.

⁵ אפשר: המעלות.

⁶ כי חכמים מצווים להיפך אל תעשם עטרה להתגדל בהם, אבות פ״ד מ״ה. וראה פירוש הרמב״ם שם מהדורתי.

⁷ אף כאן ״אלג׳ואהר״ שם כללי לכל המרגליות ואבני החן.

⁸ ברכות יז א.

⁹ שמואל ב טז-יז.

¹⁰ עבודה זרה טז ב. ומפרש רבנו שמלכתחלה אמר ר׳ אליעזר לשון שקול כדי להטעותו.

¹¹ שם יח ב.

¹² איני יודע מקומו. וברור כי כוונת האומר מעת עמדי על רגלי עתה לא ראיתיו, והבלש חשב מעת עמדי בעולם, כלומר שלא ראהו מימיו. ולענין אם מותר לאדם לומר דברים שקולים בידעו שהשומע יטעה בהבנת הדברים, ראה הנבחר באמו״ד המאמר הרביעי פ״ה מהדורתי עמ׳ קסב.

¹³ איוב ה יג.

¹⁴ עבודת שמים.

¹⁵ כלומר אין הבטחתו הבטחה ואין דבורו דבור.

¹⁶ כלומר החכמה.

¹⁷ אפשר: מבעלי התושיה. כי בכל מקום מפרש רבנו תושיה ״פקה״ ידיעת החוקים והמשפטים.

¹⁸ לעיל ג יד.

¹⁹ ראה פירוש רבנו לקמן יא יח.

²⁰ דברים כח יב.

²¹ ירמיה נ כה.

²² דברים לב לד.

²³ הוסיף רבנו כלומר מחוכם ומושלם כדי שלא ליחס לו יתעלה חכמה חוץ ממנו ונבוא בכך לידי שניות.

²⁴ שלמה.

²⁵ אפשר: בגללה, בגלל שחייבה החכמה בריאתו.

²⁶ כלומר אינה דבר מוגדר מוגבל כשלעצמו.

²⁷ בראשית א ו.

²⁸ שם א ט.

²⁹ שם א יד.

³⁰ שם א כ.

³¹ שם א כד.

³² אנשי החכמה ובעליה.

³³ החכמה.

³⁴ ראה פירוש רבנו לספר יצירה מהדורתי עמ׳ צח, שם נאמרו הדברים בהדגמה.

³⁵ כלומר קיום המצות.

³⁶ תהלים לא כה.

³⁷ שם כז יד.

³⁸ הושע יב ז. וראה ברכות לב ב ארבעה צריכין חזוק.

³⁹ תחלת הפרק הבא א-ט.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון