(א)וַיֹּ֣סֶףאִ֭יּוֹבשְׂאֵ֥תמְשָׁל֗וֹוַיֹּאמַֽר׃ (ב)חַי־אֵ֭להֵסִ֣ירמִשְׁפָּטִ֑יוְ֝שַׁדַּ֗יהֵמַ֥רנַפְשִֽׁי׃ (ג)כִּי־כׇל־ע֣וֹדנִשְׁמָתִ֣יבִ֑יוְר֖וּחַאֱל֣וֹהַּבְּאַפִּֽי׃ (ד)אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָהשְׂפָתַ֣יעַוְלָ֑הוּ֝לְשׁוֹנִ֗יאִם־יֶהְגֶּ֥הרְמִיָּֽה׃ (ה)חָלִ֣ילָהלִּי֮אִם־אַצְדִּ֢יקאֶ֫תְכֶ֥םעַד־אֶגְוָ֑עלֹֽא־אָסִ֖ירתֻּמָּתִ֣ימִמֶּֽנִּי׃ (ו)בְּצִדְקָתִ֣יהֶ֭חֱזַקְתִּיוְלֹ֣אאַרְפֶּ֑הָלֹא־יֶחֱרַ֥ףלְ֝בָבִ֗ימִיָּמָֽי׃ (ז)יְהִ֣יכְ֭רָשָׁעאֹ֣יְבִ֑יוּמִתְקוֹמְמִ֥יאכְעַוָּֽל׃ (ח)כִּ֤ימַה־תִּקְוַ֣תחָ֭נֵףכִּ֣ייִבְצָ֑עכִּ֤ייֵ֖שֶׁלאֱל֣וֹהַּנַפְשֽׁוֹ׃ (ט)הֲֽ֭צַעֲקָתוֹיִשְׁמַ֥ע׀אֵ֑לכִּֽי־תָב֖וֹאעָלָ֣יוצָרָֽה׃ (י)אִם־עַל־שַׁדַּ֥ייִתְעַנָּ֑גיִקְרָ֖אאֱל֣וֹהַּבְּכׇל־עֵֽת׃ (יא)אוֹרֶ֣האֶתְכֶ֣םבְּיַד־אֵ֑לאֲשֶׁ֥רעִם־שַׁ֝דַּ֗ילֹ֣אאֲכַחֵֽד׃ (יב)הֵן־אַתֶּ֣םכֻּלְּכֶ֣םחֲזִיתֶ֑םוְלָמָּה־זֶּ֝֗הבהֶ֣בֶלתֶּהְבָּֽלוּ׃ (יג)זֶ֤ה׀ חֵלֶק־אָדָ֖םרָשָׁ֥ע׀עִם־אֵ֑לוְֽנַחֲלַ֥תעָ֝רִיצִ֗יםמִשַּׁדַּ֥ייִקָּֽחוּ׃ (יד)אִם־יִרְבּ֣וּבָנָ֣יולְמוֹ־חָ֑רֶבוְ֝צֶאֱצָאָ֗יולֹ֣איִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם׃ (טו)שְׂ֭רִידָובַּמָּ֣וֶתיִקָּבֵ֑רוּוְ֝אַלְמְנֹתָ֗יולֹ֣אתִבְכֶּֽינָה׃ (טז)אִם־יִצְבֹּ֣רכֶּעָפָ֣רכָּ֑סֶףוְ֝כַחֹ֗מֶריָכִ֥יןמַלְבּֽוּשׁ׃ (יז)יָ֭כִיןוְצַדִּ֣יקיִלְבָּ֑שׁוְ֝כֶ֗סֶףנָקִ֥ייַחֲלֹֽק׃ (יח)בָּנָ֣הכָעָ֣שׁבֵּית֑וֹוּ֝כְסֻכָּ֗העָשָׂ֥הנֹצֵֽר׃ (יט)עָשִׁ֣יריִ֭שְׁכַּבוְלֹ֣איֵאָסֵ֑ףעֵינָ֖יופָּקַ֣חוְאֵינֶֽנּוּ׃ (כ)תַּשִּׂיגֵ֣הוּכַ֭מַּיִםבַּלָּה֑וֹתלַ֝֗יְלָהגגְּנָבַ֥תּוּסוּפָֽה׃ (כא)יִשָּׂאֵ֣הוּקָדִ֣יםוְיֵלַ֑ךְוִ֝ישָׂעֲרֵ֗הוּמִמְּקֹמֽוֹ׃ (כב)וְיַשְׁלֵ֣ךְעָ֭לָיווְלֹ֣איַחְמֹ֑למִ֝יָּד֗וֹבָּר֥וֹחַיִבְרָֽח׃ (כג)יִשְׂפֹּ֣קעָלֵ֣ימוֹכַפֵּ֑ימוֹוְיִשְׁרֹ֥קעָ֝לָ֗יומִמְּקֹמֽוֹ׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
אוּמִתְקוֹמְמִ֥י א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י (חטף)
בוְלָמָּה־זֶּ֝֗ה א=וְלָמָּה־זֶּ֝ה (השמטת נקודת הרביע)
גלַ֝֗יְלָה א=לַ֝יְלָה (השמטת נקודת הרביע)
E/ע
ר׳ משה קמחי
הערותNotes
פירושו (המענה)
(א)ויוסף – כי כבר דבר משלים באמרו ערום שאול ואין כסות, פני כסא ועוד הוסיף שאת קול משלו.
(ב)חי אל – שבועה.
הסיר משפטי – כפי מעשי הטובים והמר נפשי.
(ג)כי כל עוד – הטעם כל ימי חיותי.
(ד-ה)אם תדברנה שפתי עולה. אם אצדיק אתכם – בהרשיעכם אותי לא אומר שהאמת אתכם.
(ו)בצדקתי החזקתי – בידי שכלי לא אסיר בדברי תמתי. והטעם לא אומר שאני רשע.
לא יחרף – לא יבוש לבבי ממי שיזכרו שאומר רשעתי בם.
(ז)ומתקוממי – מבקש לקום עלי.
(ח)כי מה תקות חנף אחר שיבצע והטעם יגזל ממון ותקותו שישל אלוה נפשו ופי׳ יקחנה לשלל או ישל אותה מן הגוף והטעם יעקרנה.
(ט)הצעקתו ישמע אל אחר שגזר לשלל נפשו או לעקור.
(י)יתענג – יבקש עונג אפילו יקרא אל אלוה בכל עת.
(יא)אורה – פי׳ אשליך אתכם ביד אל שינקמני מכם.
לא אכחד – איני מכזב בהצדיקי נפשי.
(יב-יד)הן אתם חזיתם – צדקתי קודם צרתי, ותהבלו – לדמותי לרשע, וחלק הרשע ונחלתו שיקח משדי – זהו: אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו – היוצאים מחלציו במות הידוע, וזהו: למו חרב.
(טו)ואלמנותיו – נשי בניו לא תבכינה מות בעליהן מרוב צרות אחרות.
(טז)כעפר וכחומר – לרוב.
(יז)יכין וצדיק – כטעם לתת לטוב לפני האלהים (קהלת ב׳:כ״ו).
(יח)בנה כמזל עש ביתו – והטעם הגביהו כעש וכסכה ששם נוצר הכרמים עשה נוצר על ביתו לשמרו.
(יט)
ולא יועילהו כי עשיר ישכב ולא יאסף מהרה לקבורה רק ישכב על ערש דוי מעונה ואחרי כן עיניו פקח ואיננו.
(כ)תשיגהו כל בלהות גנבתו סופה כאלו הסופה במרוצתה גנבתהו וזה משל למהירות מותו. ופי׳ סופה מפורש במענה שמעו שמוע.
(כא)ישאהו קדים – הטעם פתאום ילך כאלו הרוח ישאהו וישערהו הרוח בלכתו ממקומו.
(כב)וישלך עליו – אבני ברד כמקרה חמשת המלכים במלחמת יהושע.
מידו – יש אומ׳ ממקומו.
ויש אומ׳ מידו יברח ממונו.
(כג)ישפוק – השופק יכה כף אל כף על הרשעים.
כפימו – כלל לסופקים.
וישרוק – הוא הקול היוצא מבין השינים בנוסעו הרשע ממקומו.
מהדורת פרופ' צבי בסר ופרופ' דב ולפיש (אטלנטה, תשנ"ב) על פי כתב יד רומא 72 וכתבי יד נוספים, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)