×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
רות ב׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וּֽלְנׇעֳמִ֞י [מוֹדָ֣ע] (מידע)א לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃ (ב) וַתֹּ֩אמֶר֩ ר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֜ה אֶֽל⁠־נׇעֳמִ֗י אֵלְכָה⁠־נָּ֤אב הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳּטָ֣הג בַֽשִּׁבֳּלִ֔יםד אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא⁠־חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי׃ (ג) וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ׃ (ד) וְהִנֵּה⁠־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ה) וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְנַֽעֲר֔וֹה הַנִּצָּ֖ב עַל⁠־הַקּוֹצְרִ֑יםו לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (ו) וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל⁠־הַקּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם⁠־נׇעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥יז מוֹאָֽב׃ (ז) וַתֹּ֗אמֶר אֲלַקֳּטָה⁠־נָּא֙ח וְאָסַפְתִּ֣י בָעֳמָרִ֔יםט אַחֲרֵ֖י הַקּוֹצְרִ֑ים וַתָּב֣וֹא וַֽתַּעֲמ֗וֹד מֵאָ֤ז הַבֹּ֙קֶר֙ וְעַד⁠־עַ֔תָּה זֶ֛ה שִׁבְתָּ֥הּ הַבַּ֖יִת מְעָֽט׃ (ח) וַיֹּ֩אמֶר֩ בֹּ֨עַז אֶל⁠־ר֜וּת הֲל֧וֹא שָׁמַ֣עַתְּ בִּתִּ֗י אַל⁠־תֵּֽלְכִי֙י לִלְקֹט֙ בְּשָׂדֶ֣ה אַחֵ֔ר וְגַ֛ם לֹ֥א תַעֲבוּרִ֖י מִזֶּ֑ה וְכֹ֥ה תִדְבָּקִ֖ין עִם⁠־נַעֲרֹתָֽי׃ (ט) עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר⁠־יִקְצֹרוּן֙ וְהָלַ֣כְתְּיא אַחֲרֵיהֶ֔ן הֲל֥וֹא צִוִּ֛יתִי אֶת⁠־הַנְּעָרִ֖ים לְבִלְתִּ֣י נׇגְעֵ֑ךְ וְצָמִ֗ת וְהָלַכְתְּ֙ אֶל⁠־הַכֵּלִ֔ים וְשָׁתִ֕ית מֵאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאֲב֖וּן הַנְּעָרִֽים׃ (י) וַתִּפֹּל֙ עַל⁠־פָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּ֩וּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָנֹכִ֖ייב נׇכְרִיָּֽה׃ (יא) וַיַּ֤עַן בֹּ֙עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר⁠־עָשִׂית֙ אֶת⁠־חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְיג וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל⁠־עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃ (יב) יְשַׁלֵּ֥ם יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה פׇּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר⁠־בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּחַת⁠־כְּנָפָֽיו׃ (יג) וַ֠תֹּ֠אמֶר אֶמְצָא⁠־חֵ֨ן בְּעֵינֶ֤יךָ אֲדֹנִי֙ כִּ֣י נִֽחַמְתָּ֔נִי וְכִ֥י דִבַּ֖רְתָּ עַל⁠־לֵ֣ב שִׁפְחָתֶ֑ךָ וְאָֽנֹכִי֙יד לֹ֣א אֶהְיֶ֔הטו כְּאַחַ֖ת שִׁפְחֹתֶֽיךָטז׃ (יד) וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן⁠־הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֙שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקֹּצְרִ֔יםיז וַיִּצְבׇּט⁠־לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר׃ (טו) וַתָּ֖קׇם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת⁠־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָעֳמָרִ֛יםיח תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃ (טז) וְגַ֛ם שֹׁל⁠־תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן⁠־הַצְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ⁠־בָֽהּ׃ (יז) וַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד⁠־הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר⁠־לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים׃ (יח) וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר⁠־לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן⁠־לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר⁠־הוֹתִ֖רָה מִשׇּׂבְעָֽהּ׃ (יט) וַתֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר⁠־עָֽשְׂתָה֙יט עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז׃ (כ) וַתֹּ֨אמֶר נׇעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא⁠־עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת⁠־הַחַיִּ֖ים וְאֶת⁠־הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נׇעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃ (כא) וַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם׀ כִּי⁠־אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם⁠־הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר⁠־לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם⁠־כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כׇּל⁠־הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר⁠־לִֽי׃ (כב) וַתֹּ֥אמֶר נׇעֳמִ֖י אֶל⁠־ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵצְאִי֙כ עִם⁠־נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ⁠־בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר׃ (כג) וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד⁠־כְּל֥וֹת קְצִֽיר⁠־הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת⁠־חֲמוֹתָֽהּ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א [מוֹדָ֣ע] (מידע) =א-קרי (בקמץ), וכן ברויאר ומג״ה
• ל-קרי=מוֹדַ֣ע (בפתח) ובדפוסים ובסימנים
ב אֵלְכָה⁠־נָּ֤א א,ל=אֵלֲכָה⁠־נָּ֤א (חטף)
ג וַאֲלַקֳּטָ֣ה =א (קו״ף דגושה)
• ל!=וַאֲלַקֳטָּ֣ה (טי״ת דגושה)
ד בַֽשִּׁבֳּלִ֔ים =א (געיה)
• ל=בַשִׁבֳּלִ֔ים (חסר דגש בשי״ן ואין געיה) (לגבי הדגש החסר בשי״ן)
ה לְנַֽעֲר֔וֹ =א (געיה)
• ל=לְנַעֲר֔וֹ (אין געיה)
ו עַל⁠־הַקּוֹצְרִ֑ים =א (אין געיה)
• ל=עַל⁠־הַקּֽוֹצְרִ֑ים (געיה)
ז מִשְּׂדֵ֥י =א,ק-מ ומסורות-א,ל וטברנית (כתיב יו״ד)
• ל!,ש1=מִשְּׂדֵ֥ה (כתיב ה״א)
ח אֲלַקֳּטָה⁠־נָּא֙
• ל?=אֲלַקֳטָה⁠־נָּא֙? (חסר דגש בקו״ף?)
• מעיון בכתב⁠־היד ייתכן שקיים דגש בקו״ף.
ט בָעֳמָרִ֔ים =א (אין געיה)
• ל=בָֽעֳמָרִ֔ים (געיה)
י אַל⁠־תֵּֽלְכִי֙ =א (געיה)
• ל=אַל⁠־תֵּלְכִי֙ (אין געיה)
יא וְהָלַ֣כְתְּ
• ל!=וְהָלַ֣כְתִּ (חסרה הנקודה התחתונה של השווא בתי״ו)
יב וְאָנֹכִ֖י
• ל=וְאָּנֹכִ֖י (אל״ף דגושה)
יג אָבִ֣יךְ
• ל=אָּבִ֣יךְ (אל״ף דגושה)
יד וְאָֽנֹכִי֙ =א (געיה)
• ל=וְאָנֹכִי֙ (אין געיה)
טו אֶהְיֶ֔ה =א (אין געיה)
• ל=אֶֽהְיֶ֔ה (געיה)
טז שִׁפְחֹתֶֽיךָ =א,ל?,ק-מ ומסורת-ל
• ל?=שִׁפְחוֹתֶֽיךָ (כתיב מלא וי״ו?)
• ברויאר ציין בצדק שהכתיב בכתי״ל נראה מטושטש, וכנראה שהכתיב המקורי היה חסר (״שִׁפְחֹתֶֽךָ״ בדומה למ״ש ובעקבותיו בדפוסים וקורן) והיו״ד נוספה אח״כ בתיקון.
יז הַקֹּצְרִ֔ים =א,ש1,ק-מ ומסורות-א,ל טברנית (כתיב חסר וי״ו ואין געיה)
• ל!=הַקּֽוֹצְרִ֔ים (כתיב מלא וי״ו וגעיה)
יח הָעֳמָרִ֛ים =א (אין געיה)
• ל=הָֽעֳמָרִ֛ים (געיה)
יט אֲשֶׁר⁠־עָֽשְׂתָה֙ =א (געיה)
• ל=אֲשֶׁר⁠־עָשְׂתָה֙ (אין געיה)
כ תֵצְאִי֙ =א? (אין געיה) וכך הכריעו ברויאר ומג״ה
• א?,ל=תֵֽצְאִי֙ (בכתר יש אולי געיה מחוקה או מטושטשת)
E/ע
הערותNotes
(א) מודע – קרוב, ״מודע לבינה״א (משלי ז׳:ד׳). (ה) למי הנערה הזאת – לפי שעד עתה לא נראית במלכות. (ז) ותאמר אלקטה נא – כך אמרו לו הקוצרים. זה שבתה הבית מעט – אתמול שבה, לא שָׁבְתָה בבית כי אם מעט, לילה אחד, לכן לא ראיתיה עד עתה. (ט) לבלתי נגעך – כדרך שרגילין מן השדה רוב הבאים עד שיקצור השדה, ואחר כך יבואו העניים ויקחו לקט שכחה ופיאה. וצמית – ״ולצמאי ישקוני חומץ״ (תהלים ס״ט:כ״ב). אבל הא׳ב חסירה, כמו ״חבי כמעט רגע״ (ישעיהו כ״ו:כ׳) מלשון ״יחד חובאו עניי ארץ״ (איוב כ״ד:ד׳),⁠ג וכן הרבה. (יד) ותשבע ותותר – להגיד עין יפה של בועז, שאף על פי ששני ריעבון היו עד עתה, נתן לה יותר משבעה. וגם הוצרך לכתוב בשביל שכתב כן לפנים ״את אשר הותירה משובעה״ (רות ב׳:י״ח) ותתן לחמותה.⁠ד (טו) גם בין העמרים תלקט – שרגיליןה הקוצרים למנועו העניים ללקוט את הלקט של עניים עד שיאספו העמרים, פן יקחו מן העמרים. (טז) שול תשולו לה – לשון שלל הוא, כמו מן סבב ״יָסֹבּוּ״ (איוב ט״ז:י״ג), מן שמם ״ישומון״,⁠ז מן בלל ״בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן״ (תהלים צ״ב:י״א). והוא לשון השלכה, שגם הוא לשון שלל ומלקוח, שכולן לשון לקיחה וטילטול ממקום למקום. ואינו מלשון ״שַׁל נְעָלֶיךָ״ (שמות ג׳:ה׳) כי הוא מגזרת עשה בנה צוה כלה נשא נסה, שיאמר מן צוה ״צו״,⁠ח ״נסט את עבדיך״ (דניאל א׳:י״ב) מן נסה. וגם ״אלי תשלה אותי״ (מלכים ב ד׳:כ״ח) אינו, שאינו מגזרת שלה עשה אלא מגזרת שלל, כמו שפירשתי, שאם כן היה לו לומר שַׁלֵּה תְשַׁלּוּ במשקל דגש, כמו מן צו ״תְּצַוֶּה״ (שמות כ״ז:כ׳), או שָׁלוֹ תִשְׁלוּ במשקליא ״עָשׂה תַעֲשׂוּ״יב במשקל רפי. מן הצבתים – במשקל ייאביל״ש, הצבתים מאספים ועושים מהם עמרים. (יז) ותחבט – כמו ״חובט חטים״ (שופטים ו׳:י״א), דשה במקל. (יח-יט) ותביא לחמותה יג את אשר ליקטה – ולפיכך אמרה יהי מכירך ברוך. (כא-כב) גם אמר לייד עם הנערים אשר לי תדבקין – יש מדקדקין, כי בעז לא אמר לה כן, אלא ״וכה תדבקין עם נערותי״ (רות ב׳:ח׳), והיא אומרת עם הנערים! אלא לראות אם תמחה בידה: אל תדבקין עם הנערים כי אם עם הנערות. ואם כדברי הפותרים כך, אם כן סיפר הכתוב בגנותה של רות! אלא נראה לי שגם רות אמרהטו כדברי בועז, שאמר לה ״וכה תדבקין עם נערותי״ כדי שיהו ״עיניך בשדה אשר יקצורון״ (רות ב׳:ט׳), והיא לא חששה להגיד אלא עיקר הטובה שאמר לה.⁠טז וכשאמרה לה נעמי ״ברוך הוא לי״י אשר לא עזב חסדו״ (רות ב׳:כ׳), השיבה לה רות כלתה: עדיין טובה אחרת שעשה לי מלבד שהשביעני, שלקטתי היום גם ״ויהי כאיפה שעורים״, שאמר לי, כל ימי הקציר אלך אחר הקוצרים אשר לו. וגם נעמי שאמרה טוב בתי – לא נתכוונה אלא שתלך אחר שהקוצרים, כמו שאמרה היא. וכן מוכיח, שהרי נעמי פירשה הדבר וטעמו ולא יפגעו בך בשדה אחר. לאיז יפגעו – יגרשוך, דוגמת ״פגע בו״ דיואב (מלכים א ב׳:כ״ט).⁠יח (כג) יטותשב את חמותה – אחר כלות הקציר, שלא יצאה העיר ללקט, נשתהת בבית אצל חמותה. ומתוך שהיתה בטילה עכשיו, אמרה לה ״הלא אבקשכ לך מנוח״ (רות ג׳:א׳) – בעל.מהדורת ד"ר ברוך אלסטר (כל הזכויות שמורות למהדיר)
הערות
א בכתב היד: מודע לנו. אלא שאין לזה משמעות בהקשר זה. אמנם ניתן לטעון שיש כאן שיבוש של ״מֹדעתנו״ (רות ג׳:ב׳), אולם מסתבר יותר שמדובר בציטוט מספר משלי, ״מֹדע לבינה״ (ואולי ״לנו״ מהווה שיבוש של הקיצור ״לבי׳⁠ ⁠״), שהרי מ״מדעתנו״ לא ניתן להוכיח ש״מודע״ הוא ״קרוב״, שזה מה שפרשננו מנסה לעשות כאן. לעומת זאת הפסוק במשלי בנוי כתקבולת, בה הצלע הראשונה היא ״אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ״, כך שדווקא פסוק זה מהווה ראיה לדברי פרשננו. וכך אכן מפרשים גם רי״ק (נוסח א) וראב״ע, על סמך הפסוק ממשלי.
ב בכתב היד: הי׳. תוקן לפי ההקשר.
ג בכתב היד: עצי השדה (במקום ״עניי ארץ״). המלה ״עניי״ קרובה מבחינה גרפית ל״עצי״, ומשם קצרה הדרך לתיקון מסברה של המלה הבאה אחריה.
ד בנוסחנו: וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן⁠־לָהּ אֵת אֲשֶׁר⁠־הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ.
ה בכתב היד מלה זו הוכפלה, ללא סימני מחיקה ברורים.
ו בכתב היד: למנועה. הה״א מסומנת למחיקה.
ז נראה שהכוונה היא למלה ״יָשֹׁמּוּ״ (תהלים מ׳, טז; איוב י״ז:ח׳). לא מצאתי במקרא מלה דומה עם נו״ן סופית.
ח בכתב היד: מן צו צוה, מה שאינו מתאים להקשר. מן השורש נגזרת מלה בצורת הקיצור, ולא להיפך.
ט בנוסחנו: נס נא.
י בנוסחנו: לא.
יא בכתב היד נוסף כאן, בחזרה מחמת הדומות, שלוש מלים שסומנו למחיקה: דגש כמו מן.
יב אין בנוסחנו פסוק כזה. מדובר בהטיה לנוכחים של פסוקים כמו ״עשה תעשה״ (שמואל א כ״ו:כ״ה) או ״ועשה תעשינה״ (ירמיהו מ״ד:כ״ה).
יג בנוסחנו: ״וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ״.
יד בנוסחנו: ״גַּם כִּי-אָמַר אֵלַי״.
טו בכתב היד מלה זו אינה ברורה דיה. במבט ראשון נראה לקרוא ׳איא׳, צירוף חסר משמעות. מבחינה גרפית, ייתכן מאד שזהו שיבוש של ״אמ׳⁠ ⁠״ (עם הגרש כסימן קיצור), מה שמתאים מאד גם בהקשר.
טז כאן נוסף בכתב היד בחזרה מחמת הדומות: ״כה תדבקי׳ עם נערותי כדי שיהיו עיניך בשדה אשר יקצורון״.
יז בנוסחנו: ולא.
יח התרגום נוקט כאן במלה ״יְעָרְעוּן״, שמשמעה להיפגש או לבוא במגע (יסטרוב; סוקולוף ערך ״ערע״). פרשננו קרוב יותר לרי״ק נו״ב, שגם הוא מפרש את המלה כבעלת קונוטציה שלילית, אבל עדינה יחסית: ״לא יעמדו נגדך לעכבך״.
יט סידרתי קטע זה בפרק ב לפי ד״ה, אבל למעשה יש כאן דיבור שממשיך לפרק ג׳ פס׳ א.
כ בכתב היד: אבקשך, כשהכ״ף מסומנת למחיקה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144