×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ויקרא ח׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) קַ֤ח אֶֽת⁠־אַהֲרֹן֙ וְאֶת⁠־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת׀ פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת׃ (ג) וְאֵ֥ת כׇּל⁠־הָעֵדָ֖ה הַקְהֵ֑ל אֶל⁠־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ד) וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֹת֑וֹ וַתִּקָּהֵל֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל⁠־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ה) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל⁠־הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ לַעֲשֽׂוֹת׃ (ו) וַיַּקְרֵ֣ב מֹשֶׁ֔ה אֶֽת⁠־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת⁠־בָּנָ֑יו וַיִּרְחַ֥ץ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃ (ז) וַיִּתֵּ֨ן עָלָ֜יו אֶת⁠־הַכֻּתֹּ֗נֶת וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתוֹ֙ בָּֽאַבְנֵ֔ט וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ אֶֽת⁠־הַמְּעִ֔יל וַיִּתֵּ֥ן עָלָ֖יו אֶת⁠־הָאֵפֹ֑ד וַיַּחְגֹּ֣ר אֹת֗וֹ בְּחֵ֙שֶׁב֙ הָֽאֵפֹ֔ד וַיֶּאְפֹּ֥ד ל֖וֹ בּֽוֹ׃ (ח) וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת⁠־הַחֹ֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל⁠־הַחֹ֔שֶׁן אֶת⁠־הָאוּרִ֖ים וְאֶת⁠־הַתֻּמִּֽים׃ (ט) וַיָּ֥שֶׂם אֶת⁠־הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל⁠־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּ֨שֶׂם עַֽל⁠־הַמִּצְנֶ֜פֶת אֶל⁠־מ֣וּל פָּנָ֗יו אֵ֣ת צִ֤יץ הַזָּהָב֙ נֵ֣זֶר הַקֹּ֔דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (י) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת⁠־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וַיִּמְשַׁ֥ח אֶת⁠־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־בּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתָֽם׃ (יא) וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַא שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֗יו וְאֶת⁠־הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת⁠־כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם׃ (יב) וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃ (יג) וַיַּקְרֵ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת⁠־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיַּלְבִּשֵׁ֤ם כֻּתֳּנֹת֙ וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתָם֙ אַבְנֵ֔ט וַיַּחֲבֹ֥שׁ לָהֶ֖ם מִגְבָּע֑וֹת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (יד) {חמישי} וַיַּגֵּ֕שׁ אֵ֖ת פַּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וַיִּסְמֹ֨ךְ אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת⁠־יְדֵיהֶ֔ם עַל⁠־רֹ֖אשׁ פַּ֥ר הַֽחַטָּֽאת׃ (טו) וַיִּשְׁחָ֗טב וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֶת⁠־הַדָּם֙ וַ֠יִּתֵּ֠ן עַל⁠־קַרְנ֨וֹת הַמִּזְבֵּ֤חַ סָבִיב֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וַיְחַטֵּ֖א אֶת⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת⁠־הַדָּ֗ם יָצַק֙ אֶל⁠־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיְקַדְּשֵׁ֖הוּ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃ (טז) וַיִּקַּ֗ח אֶֽת⁠־כׇּל⁠־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת⁠־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת⁠־חֶלְבְּהֶ֑ןג וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃ (יז) וְאֶת⁠־הַפָּ֤ר וְאֶת⁠־עֹרוֹ֙ וְאֶת⁠־בְּשָׂר֣וֹ וְאֶת⁠־פִּרְשׁ֔וֹ שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (יח) וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ (יט) וַיִּשְׁחָ֑ט וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת⁠־הַדָּ֛ם עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (כ) וְאֶ֨ת⁠־הָאַ֔יִלד נִתַּ֖ח לִנְתָחָ֑יו וַיַּקְטֵ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת⁠־הָרֹ֔אשׁ וְאֶת⁠־הַנְּתָחִ֖ים וְאֶת⁠־הַפָּֽדֶר׃ (כא) וְאֶת⁠־הַקֶּ֥רֶב וְאֶת⁠־הַכְּרָעַ֖יִם רָחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וַיַּקְטֵר֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת⁠־כׇּל⁠־הָאַ֜יִל הַמִּזְבֵּ֗חָה עֹלָ֨ה ה֤וּא לְרֵֽיחַ⁠־נִיחֹ֙חַ֙ אִשֶּׁ֥ה הוּא֙ לַיהֹוָ֔הי״י֔ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (כב) {ששי} וַיַּקְרֵב֙ אֶת⁠־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם עַל⁠־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ (כג) וַיִּשְׁחָ֓ט׀ הוַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ מִדָּמ֔וֹ וַיִּתֵּ֛ן עַל⁠־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן⁠־אַהֲרֹ֖ן הַיְמָנִ֑ית וְעַל⁠־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל⁠־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃ (כד) וַיַּקְרֵ֞ב אֶת⁠־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיִּתֵּ֨ןו מֹשֶׁ֤ה מִן⁠־הַדָּם֙ עַל⁠־תְּנ֤וּךְ אׇזְנָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל⁠־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל⁠־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת⁠־הַדָּ֛ם עַל⁠־הַֽמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (כה) וַיִּקַּ֞ח אֶת⁠־הַחֵ֣לֶב וְאֶת⁠־הָֽאַלְיָ֗ה וְאֶֽת⁠־כׇּל⁠־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת⁠־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת⁠־חֶלְבְּהֶ֑ן וְאֵ֖ת שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃ (כו) וּמִסַּ֨ל הַמַּצּ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗הי״י֗ לָ֠קַ֠ח חַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל⁠־הַ֣חֲלָבִ֔ים וְעַ֖ל שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃ (כז) וַיִּתֵּ֣ן אֶת⁠־הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וַיָּ֧נֶף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כח) וַיִּקַּ֨חז מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל⁠־הָעֹלָ֑ה מִלֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כט) וַיִּקַּ֤חח מֹשֶׁה֙ אֶת⁠־הֶ֣חָזֶ֔ה וַיְנִיפֵ֥הוּ תְנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ מֵאֵ֣יל הַמִּלֻּאִ֗ים לְמֹשֶׁ֤ה הָיָה֙ לְמָנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (ל) {שביעי} וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן⁠־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֒חַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל⁠־אַהֲרֹן֙ עַל⁠־בְּגָדָ֔יו וְעַל⁠־בָּנָ֛יו וְעַל⁠־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת⁠־אַהֲרֹן֙ אֶת⁠־בְּגָדָ֔יו וְאֶת⁠־בָּנָ֛יו וְאֶת⁠־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ (לא) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל⁠־אַהֲרֹ֣ן וְאֶל⁠־בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת⁠־הַבָּשָׂר֮ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת⁠־הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֙יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹאכְלֻֽהוּ׃ (לב) וְהַנּוֹתָ֥ר בַּבָּשָׂ֖ר וּבַלָּ֑חֶם בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃ (לג) {מפטיר} וּמִפֶּ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים עַ֚ד י֣וֹם מְלֹ֔את יְמֵ֖י מִלֻּאֵיכֶ֑ם כִּ֚י שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים יְמַלֵּ֖א אֶת⁠־יֶדְכֶֽם׃ (לד) כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ לַעֲשֹׂ֖ת לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם׃ (לה) וּפֶ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד תֵּשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֙יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת⁠־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהֹוָ֖הי״י֖ וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ כִּי⁠־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃ (לו) וַיַּ֥עַשׂ אַהֲרֹ֖ן וּבָנָ֑יו אֵ֚ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּיַד⁠־מֹשֶֽׁה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ =ל-מ,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (אין געיה)
• ל=עַֽל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ (געיה); רואים את הגעיה היטב בצילום בצבע.
ב וַיִּשְׁחָ֗ט
• יש ספרים=וַיִּשְׁחָ֗ט באות חי״ת גדולה או וַיִּשְׁחָ֗ט (כל התיבה גדולה!), ויש אומרים שאין מדובר על התיבה כאן אלא להלן בפסוק כ״ג.
ג וְאֶֽת⁠־חֶלְבְּהֶ֑ן =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=<וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן> (חסר מקף)
• הערת דותן (ברויאר והמקליד הוסיפו את המקף בלי להעיר)
ד וְאֶ֨ת⁠־הָאַ֔יִל =ל1,ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל,ש=וְאֶת⁠־הָאַ֔יִל (אין מתיגה)
ה וַיִּשְׁחָ֓ט׀
• יש ספרים=<וַיִּשְׁחָ֓ט׀ > באות חי״ת גדולה או <וַיִּשְׁחָ֓ט׀ > (כל התיבה גדולה!), ויש אומרים שאין מדובר על התיבה כאן אלא לעיל בפסוק ט״ו.
ו וַיִּתֵּ֨ן =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל!=וַיִתֵּ֨ן (חסר דגש באות יו״ד); נקודת הדגש בתי״ו מטושטשת אך כנראה קיימת.
• דותן והמקליד תיקנו בלי להעיר
• קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא
ז וַיִּקַּ֨ח =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל!=וַיִקַּ֨ח (חסר דגש באות יו״ד)
• דותן המקליד תיקנו בלי להעיר
• קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא
ח וַיִּקַּ֤ח =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל!=וַיִקַּ֤ח (חסר דגש באות יו״ד)
• דותן והמקליד תיקנו בלי להעיר
• קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא
E/ע
הערותNotes
(ב) קח את אהרן1זה שאמר הכתוב אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך (תהלים ס״ה:ה׳), אשרי כל מי שבחרו הקב״ה, אעפ״י שלא קרבו, ואשריו מי שקרבו ואעפ״י שלא בחרו, הטוב שבאבות שבחר בו הקב״ה ולא קירבו, זה אברהם אבינו, אתה מוצא שבחרו הקב״ה והוא קירב את עצמו, שנאמר אתה הוא ה׳ האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים [ושמת את שמו אברהם] ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט׳:ז׳-ח׳). יעקב בחרו הקב״ה, שנאמר יעקב אשר בחרתיך (ישעיהו מ״א:ח׳), וכתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו (תהלים קל״ה:ד׳), ולא קרבו והוא קירב את עצמו, שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים (בראשית כ״ה:כ״ז). 2משה בחרו הקב״ה וקירבו, שנאמר לולי משה בחירו עמד בפרץ לפני (תהלים ק״ו:כ״ג), וכתיב ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ׳:י״ז). ודוד ע״ה בחר בו הקב״ה, שנאמר ויבחר בדוד עבדו (תהלים ע״ח:ע׳). והוא קרב עצמו, שנאמר חבר אני לכל אשר יריאוך (תהלים קי״ט:ס״ג), אשריהם אלו שבחרן הקב״ה, ואעפ״י שלא קרבם. יתרו קרבו הקב״ה ולא בחר בו, רחב הזונה קירבה הקב״ה אבל לא בחרה, 3רות קרבה אבל לא בחרה, אשריו אהרן בכפלים, שבחר בו וקרבו, ומנין שבחרו, 4שנאמר והיה האיש אשר אבחר בו וגו׳ (במדבר י״ז:כ׳), ומנין שקירבו, שנאמר ואתה הקרב אליך את אהרן וגו׳ (שמות כ״ח:א׳).
[קח את אהרן ואת בניו]. 5ואימתי לקח את אהרן, בשעה שיצא הקצף מלמעלה לחבל שונאיהם של ישראל, וכיון שראה משה אמר לו מה אתה עומד קח את המחתה ותן עליה אש (במדבר י״ז:י״א).
אמר אהרן למשה אחי אתה רוצה להרגני, בני מפני שהקריבו לפניו אש מן הדיוט נשרפו, שנאמר ויקריבו לפני ה׳ אש זרה אשר לא צוה אותם (ויקרא י׳:א׳), מה כתיב בתריה, ותצא אש מלפני ה׳ [ותאכל אותם] (ויקרא י׳:ב׳), ואתה אומר לי קח את המחתה, אמר לו משה לך עשה מהרה, שנאמר והולך מהרה וגו׳ (במדבר י״ז:י״א), כיון ששמע אהרן כך, אמר אפילו אני מת על ישראל איני מתאחר, מיד ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ (במחנה) [אל תוך הקהל] (במדבר י״ז:י״ב), הלך בשביל ישראל, מיד אמר הקב״ה למשה קדם אתה וגדל לאהרן בלקיחה, 6מה אהרן לקח בני מתוך המגפה, אף אתה גדלו בלקיחה, לכך נאמר קח את אהרן.
דבר אחר: קח את אהרן7זה שאמר הכתוב מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו (משלי כ׳:ז׳), ומי היה, זה אהרן ובניו, ואם כן אף שמואל היה אדם צדיק ונביא גדול, שנאמר וידע כל ישראל וגו׳ (שמואל א ג׳:כ׳), ולא היו בניו כמותו, שנאמר ולא הלכו בניו בדרכיו (וילכו) [ויטו] אחרי הבצע וגו׳ (שם ח׳:ג׳), אם כן על מי נאמר מתהלך בתומו וגו׳, זה אהרן, שראה בניו בחיים עומדין ומשמשין בכהונה גדולה, לפיכך קח אהרן ואת בניו וגו׳.
8דבר אחר: קח את אהרן – אמר הקב״ה למשה פתה אותו [בדברים, מפני שהוא בורח מן השררה, ואין קח אלא לשון פיתוי, שכן נבוזראדן שצוהו נבוכדנצר על ירמיה. אמר לו קחנו ועינך שים [עליו] (ירמיהו ל״ט:י״ב), וכן [הוא אומר] באמינו שרה, שנאמר ותקח האשה בית פרעה (בראשית י״ב:ט״ו), שלא היתה מבקשת לילך והיו מפתין אותה, וכמו שנאמר בדינה, ויקח אותה וישכב אותה ויענה (בראשית ל״ד:ב׳), שלא היתה רוצה, והיו מפתין אותה, וכן אף אהרן, אמר הקב״ה למשה פתה אותו, מפני שהוא בורח מן השררה, שנאמר קח את אהרן.
(ג) ואת כל העדה הקהל9[א״ל הקב״ה למשה חלוק לו כבוד, כדי] שיראו כל ישראל שאתה חולק כבוד לכהונה, והתרה בהם, כדי שלא יחלקו על הכהונה, כשם שחלק קרח ועדתו ונבלעו, והתרה בהם בכל יכלתך, לפי שעתיד עוזיה לעמוד ולחלוק על הכהונה, שנאמר זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר וגו׳ (במדבר י״ז:ה׳), הוא אינו מזרע לוי, כשם שהיה קרח, ואמר להקטיר קטורת ועוזיהו נגש להקטיר, שנאמר ויזעף עוזיהו [ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנם והצרעת זרחה במצחו וגו׳ (דברי הימים ב כ״ו:י״ט)] אמר משה לפני הקב״ה רבונו של עולם כשם שעשית רושם בקרח, כך עשה לעוזיהו, מיד והצרעת זרחה במצחו, אמר הקב״ה למשה כמו שעשיתי בידיך עת שאמרת והיה אם לא יאמינו לי (שמות ד׳:א׳), אמרתי לך (שים) [הבא נא] ידך בחיקך, ויוציאה והנה [ידו] מצורעת כשלג (שמות ד׳:ו׳), ועל זה נאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו (במדבר י״ז:ה׳), שחלקו על משה, כאשר דבר ביד משה לו (במדבר י״ז:ה׳), מה הוצרך לומר ביד משה, היה צריך לומר כאשר דבר ה׳ אל משה, אלא אמר ביד משה. כמו שנלקה משה בידו בצרעת, כך כל המערער על הכהונה נלקה בצרעת. לכך אמר ה׳ אל משה הקהל את כל העדה, כדי שתתרה בהם ויראו מאד.
דבר אחר: ואת כל העדה הקהל10אמר לו להיכן אקהל אותם, 11אמר לו אל פתח אוהל מועד, אמר לו הקב״ה ואתה תמה מזה, 12בוא וראה השמים הללו כמה גדולים הם, כי כל הארץ אינה לפני השמים כחרדל אחד, והעין אינו רואה כי אם מן השחור אשר בתוך השחור, והשמים יכילו בתוך אותו השחור, ואתה אומר לי היכן יכולים להתקבץ, ולא עוד אלא לעתיד לבוא כך אני עושה, כי כל האוכלוסין אשר היו מאדם הראשון ועד סוף העולם, כולם צריך להחיות אותם, ולהביאם אל עיר ציון, והיא ציון כמה תכיל, והם עתידים לומר צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיהו מ״ט:כ׳) ומה אני עושה להם אני מרחיבה, שנאמר הרחיבי מקום אהלך וגו׳ (שם נ״ד:ב׳), ומהיכן אתה למד, מסיני, כיון שנגלה עליו הקב״ה, מה כתיב רכב אלהים רבותים וגו׳ (תהלים ס״ח:י״ח), עשרים ושנים אלף מרכבות ירדו עם הקב״ה, וכל מרכבה ומרכבה כמו שראה יחזקאל ע״ה, ולא יכול הר סיני להחזיק, אלא מעשה נסים היה. כי אמר הקב״ה להר הרחיב הארך וקבל עבדי אדוניך, מיד נתרחב וקבל הכל, וכן לעולם הבא הקב״ה מרחיב את ירושלים, כמו שנאמר ורחבה ונסבה [למעלה וגו׳] (יחזקאל מ״א:ז׳), עד שתגיע לכסא הכבוד, וכיצד עולים, הקב״ה עושה להם עננים, והן רוכבים על גבי עננים, ומעלין אותן למעלה, שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם (ישעיהו ס׳:ח׳), וכל אחד ואחד מן הצדיקים יש לו חופה בפני עצמו, שנאמר וברא ה׳ כל מכון הר ציון ועל מקראה וגו׳ [כי על כבוד חופה] (שם ד׳:ה׳), וכיון שמגיעים לכסא הכבוד אומר להם אני ואתם נהלך בעולם, שנאמר והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים [ואתם תהיו לי לעם] (ויקרא כ״ו:י״ב), 13ולצדיקים עושה מחילות והקב״ה יושב באמצע, ואומרים זה לזה כי זה אלהים אלהינו וגו׳ (תהלים מ״ח:ט״ו), לפי שהיו אומרים האומות בעולם הזה אי אלהימו צור חסיו בו (דברים ל״ב:ל״ז), 14לפיכך אלהים אלהיך אנכי.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 זש״ה אשרי תבחר. תנחומא צו אות י״א. ובהוספה בתנחומ׳ הנדפס מכבר אות ח׳ ומובא בילקו׳ תצוה רמז שע״ט, וילקוט שמואל רמז צ״ג בשם התנחומא, ובילקוט תהלים רמז תשפ״א, ובטעות נרשם שם מכילתא וצ״ל תנחומ׳, ועיין במדרש במ״ר פ״ג אות ב׳.
2 משה בחרו הקב״ה וקירבו. שם נאמר משה בחרו אבל לא קרבו.
3 רות קרבה אבל לא בחרה. זה ליתא שם.
4 שנאמר והיה האיש אשר אבחר בו וגו׳. בתנחומא מובא הכתוב ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן (שמואל א ב׳:כ״ח).
5 ואימתי לקח את אהרן. תנחומא צו אות י״ב, ותנחומ׳ הנדפס מכבר בהוספה אות ט׳, ונמצא שם לפני זה עוד מאמר אחד שר לא הביא המחבר, כי איננו מענינו, ומובא בילקו׳ צו רמז תקי״ד בשם התנחומא.
6 מה אהרן לקח בני מתוך המגפה. בתנחומא מה אהרן עתיד להציל בניי בלקיחה, וע״ש הערה ס״ב.
7 זש״ה מתהלך. תנחו׳ צו אות י״ג, ובהוספה בתנחומא הנדפס מכבר אות י׳, ומובא בילקו׳ רמז תקי״ד בשם התנחומא.
8 דבר אחר: קח את אהרן. אמר הקב״ה למשה. תנחומ׳ שם אות י״ד, ותנחומ׳ הנדפס מכבר בהוספה אות י׳, ומובא בילקו׳ רמז תקי״ד בשם התנחומ׳.
9 א״ל הקב״ה כו׳ שיראו כל ישראל שאתה חולק כבוד. תנחומא אות ט״ו, ותנחומא הנדפס מכבר בהוספה את י״א.
10 אמר לו להיכן אקהל. תנחומא אות ט״ז, ותנחומא הנדפס בהוספה אות י״ב.
11 אמר לו אל פתח אהל מועד. בתנחומא נאמר אחר זה א״ל משה רבש״ע ששים רבוא אנשים וששה רבוא בחורים היאך אעמידם פתח אוהל מועד, ואינו אלא בית סאתים, ואתה אומר ואת כל העדה הקהל, וע״ש בהערה ס״ז.
12 בוא וראה השמים הללו כמה גדולים הם. בתנחומ׳ גירסא אחרת השמים האלו לא כדוק של עין היא, ואני עשיתם מסוף העולם ועד סופו, שנאמר הנוטה כדוק שמים וימתחם באהל לשבת (ישעיהו מ׳:כ״ב).
13 ולצדיקים עושה מחילות והקב״ה יושב באמצע, בתנחו׳ והקב״ה יושב באמצע והצדיקים מראין אותו באצבע.
14 לפיכך אלהים אלהיך אנכי. בתנחומ׳ הנוסח׳ לפיכך ישראל עתידים לומר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות (תהלים מ״ח:ט״ו).
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×