זש״ה אשרי תבחר. תנחומא צו אות י״א. ובהוספה בתנחומ׳ הנדפס מכבר אות ח׳ ומובא בילקו׳ תצוה רמז שע״ט, וילקוט שמואל רמז צ״ג בשם התנחומא, ובילקוט תהלים רמז תשפ״א, ובטעות נרשם שם מכילתא וצ״ל תנחומ׳, ועיין במדרש במ״ר פ״ג אות ב׳.
משה בחרו הקב״ה וקירבו. שם נאמר משה בחרו אבל לא קרבו.
רות קרבה אבל לא בחרה. זה ליתא שם.
שנאמר והיה האיש אשר אבחר בו וגו׳. בתנחומא מובא הכתוב ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן
(שמואל א ב׳:כ״ח).
ואימתי לקח את אהרן. תנחומא צו אות י״ב, ותנחומ׳ הנדפס מכבר בהוספה אות ט׳, ונמצא שם לפני זה עוד מאמר אחד שר לא הביא המחבר, כי איננו מענינו, ומובא בילקו׳ צו רמז תקי״ד בשם התנחומא.
מה אהרן לקח בני מתוך המגפה. בתנחומא מה אהרן עתיד להציל בניי בלקיחה, וע״ש הערה ס״ב.
זש״ה מתהלך. תנחו׳ צו אות י״ג, ובהוספה בתנחומא הנדפס מכבר אות י׳, ומובא בילקו׳ רמז תקי״ד בשם התנחומא.
דבר אחר: קח את אהרן. אמר הקב״ה למשה. תנחומ׳ שם אות י״ד, ותנחומ׳ הנדפס מכבר בהוספה אות י׳, ומובא בילקו׳ רמז תקי״ד בשם התנחומ׳.
א״ל הקב״ה כו׳ שיראו כל ישראל שאתה חולק כבוד. תנחומא אות ט״ו, ותנחומא הנדפס מכבר בהוספה את י״א.
אמר לו להיכן אקהל. תנחומא אות ט״ז, ותנחומא הנדפס בהוספה אות י״ב.
אמר לו אל פתח אהל מועד. בתנחומא נאמר אחר זה א״ל משה רבש״ע ששים רבוא אנשים וששה רבוא בחורים היאך אעמידם פתח אוהל מועד, ואינו אלא בית סאתים, ואתה אומר ואת כל העדה הקהל, וע״ש בהערה ס״ז.
בוא וראה השמים הללו כמה גדולים הם. בתנחומ׳ גירסא אחרת השמים האלו לא כדוק של עין היא, ואני עשיתם מסוף העולם ועד סופו, שנאמר הנוטה כדוק שמים וימתחם באהל לשבת
(ישעיהו מ׳:כ״ב).
ולצדיקים עושה מחילות והקב״ה יושב באמצע, בתנחו׳ והקב״ה יושב באמצע והצדיקים מראין אותו באצבע.
לפיכך אלהים אלהיך אנכי. בתנחומ׳ הנוסח׳ לפיכך ישראל עתידים לומר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות
(תהלים מ״ח:ט״ו).