דבר אחר: אנכי א׳ שהוא אחד בעולמו. דורש אנכי נוטריקון. וכן הביא לעיל שמות כ״ב.
ומכאן למדנו שאין מוקדם ומאוחר בתורה ה״מ בשני עניינים כו׳.
פסחים דף ו׳ ע״ב, וע״ש בפירש״י.
לפי שהם תקרתו של עולם כו׳. תנחומ׳ הנדפס מכבר שמות אות ג׳, ותנחומא שלנו שמות אות ה׳, ושמ״ר פ״א, ועיין תנחומא הערה כ״ז, ומובא בערוך ערך קר ד׳ בשם הילמדנו.
שנאמר ישראל מקוראי. ודרשו מלשון קורה.
התקרה הזאת. עיין תנחומא הערה כ״ח.
אלה שמות האנשים ניתנו להדרש כו׳. זה מובא בפענח רזא ולא גלה המקור.
שירד לנחשול של ים תחלה בטרם שנבקע. סוטה ל״ז, וכן במ״ר פי״ג אות ז׳.
כמו שמצינו נשכות לשכות. ר״ל כי בנחמי׳ י״ב מ״ד נאמר אנשים על הנשכות והוא כמו על הלשכות וכן עוד שם י״ג ז׳ נשכה בחצרי בית האלהים והוא כמו לשכה.
נילוס נינוס. וכן מובא בפענח רזא. ונעלם ממני כוונתו.
אמר הקב״ה עמי היה שכבש את יצרו לעשות רצוני. בפענח רזא הביא וז״ל אלי שמע על שם ארונו של יוסף שהיו נושאין אותו אצל הארון שזהו בן עמי הוד כלומר עמי הודו, שהודו של הש״י שהוא ארונו הולכת עמי. וזה אלי שמע ששמע אלי וציוה עמי הודו.
ומה שכרו גמלו האל בפענח רזא הוא בסגנון אחר.
ומתרגמינן וכימי עולמיך תוקפך. כן הוא בת״א, ולפנינו כיומי עלמתך תוקפך.
ולמה למ״ד אחרונה של גלגלת של שבט שמעון שונה שאינה מוזיינת כשאר אותיות משום מעשה זמרי. ועיין בבעל הטורים ובמנחת שי.
לא נמנו הלוים בכל ישראל, למה שהם לגיון מלך. מובא ברש״י על התורה, וגם דבר אחר: לפי שכל המוניים מובא ברש״י שם.
