×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל ב ז׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַיְהִ֕י כִּֽי⁠־יָשַׁ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ בְּבֵית֑וֹ וַיהֹוָ֛הי⁠־⁠הֹוָ֛ה הֵנִיחַֽ⁠־ל֥וֹ מִסָּבִ֖יב מִכׇּל⁠־אֹיְבָֽיו׃ (ב) וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל⁠־נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא רְאֵ֣ה נָ֔א אָנֹכִ֥י יוֹשֵׁ֖ב בְּבֵ֣ית אֲרָזִ֑ים וַֽאֲרוֹן֙ הָאֱלֹהִ֔ים יֹשֵׁ֖ב בְּת֥וֹךְ הַיְרִיעָֽה׃ (ג) וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ לֵ֣ךְ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה עִמָּֽךְ׃ (ד) וַיְהִ֖י בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַֽיְהִי֙ דְּבַר⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֶל⁠־נָתָ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ה) לֵ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ אֶל⁠־עַבְדִּ֣י אֶל⁠־דָּוִ֔ד כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה הַאַתָּ֛ה תִּבְנֶה⁠־לִּ֥י בַ֖יִת לְשִׁבְתִּֽי׃ (ו) כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֙בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת לְ֠מִיּ֠וֹם הַעֲלֹתִ֞י אֶת⁠־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִמִּצְרַ֔יִם וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶֽהְיֶה֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ בְּאֹ֖הֶל וּבְמִשְׁכָּֽן׃ (ז) בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר⁠־הִתְהַלַּ֘כְתִּי֮ בְּכׇל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ הֲדָבָ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי אֶת⁠־אַחַד֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֗יתִי לִרְע֛וֹת אֶת⁠־עַמִּ֥י אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לָ֛מָּה לֹֽא⁠־בְנִיתֶ֥ם לִ֖י בֵּ֥ית אֲרָזִֽים׃ (ח) וְ֠עַתָּ֠ה כֹּה⁠־תֹאמַ֞ר לְעַבְדִּ֣י לְדָוִ֗ד כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲנִ֤י לְקַחְתִּ֙יךָ֙ מִן⁠־הַנָּוֶ֔ה מֵאַחַ֖ר הַצֹּ֑אן לִֽהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַל⁠־עַמִּ֖י עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (ט) וָאֶהְיֶ֣ה עִמְּךָ֗ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֔כְתָּ וָאַכְרִ֥תָה אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤תִֽי⁠־לְךָ֙א שֵׁ֣ם גָּד֔וֹל כְּשֵׁ֥ם הַגְּדֹלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ (י) וְשַׂמְתִּ֣י מָ֠ק֠וֹם לְעַמִּ֨י לְיִשְׂרָאֵ֤ל וּנְטַעְתִּיו֙ וְשָׁכַ֣ן תַּחְתָּ֔יו וְלֹ֥א יִרְגַּ֖ז ע֑וֹד וְלֹֽא⁠־יֹסִ֤יפוּב בְנֵֽי⁠־עַוְלָה֙ לְעַנּוֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִאשׁוֹנָֽה׃ (יא) וּלְמִן⁠־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל⁠־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַהֲנִיחֹ֥תִי לְךָ֖ מִכׇּל⁠־אֹיְבֶ֑יךָ וְהִגִּ֤יד לְךָ֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה כִּי⁠־בַ֖יִת יַעֲשֶׂה⁠־לְּךָ֥ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יב) כִּ֣י׀ יִמְלְא֣וּ יָמֶ֗יךָ וְשָֽׁכַבְתָּ֙ אֶת⁠־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִימֹתִ֤י אֶֽת⁠־זַרְעֲךָ֙ אַחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יֵצֵ֖א מִמֵּעֶ֑יךָ וַהֲכִינֹתִ֖י אֶת⁠־מַמְלַכְתּֽוֹ׃ (יג) ה֥וּא יִבְנֶה⁠־בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י וְכֹנַנְתִּ֛י אֶת⁠־כִּסֵּ֥א מַמְלַכְתּ֖וֹ עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (יד) אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה⁠־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה⁠־לִּ֣י לְבֵ֑ן אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣עֲוֺת֔וֹ וְהֹֽכַחְתִּיו֙ בְּשֵׁ֣בֶט אֲנָשִׁ֔ים וּבְנִגְעֵ֖י בְּנֵ֥י אָדָֽם׃ (טו) וְחַסְדִּ֖י לֹא⁠־יָס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ כַּאֲשֶׁ֤ר הֲסִרֹ֙תִי֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי מִלְּפָנֶֽיךָ׃ (טז) וְנֶאְמַ֨ן בֵּיתְךָ֧ וּמַֽמְלַכְתְּךָ֛ עַד⁠־עוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽסְאֲךָ֔ יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (יז) כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הַחִזָּי֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל⁠־דָּוִֽד׃ (יח)  וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִ֣י אָנֹכִ֞י אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־⁠הֹוִה֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִאֹתַ֖נִי עַד⁠־הֲלֹֽם׃ (יט) וַתִּקְטַן֩ ע֨וֹד זֹ֤את בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־⁠הֹוִ֔ה וַתְּדַבֵּ֛ר גַּ֥ם אֶל⁠־בֵּֽית⁠־עַבְדְּךָ֖ לְמֵרָח֑וֹק וְזֹ֛את תּוֹרַ֥ת הָאָדָ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־⁠הֹוִֽה׃ (כ) וּמַה⁠־יּוֹסִ֥יף דָּוִ֛ד ע֖וֹד לְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יךָ וְאַתָּ֛ה יָדַ֥עְתָּ אֶֽת⁠־עַבְדְּךָ֖ אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־⁠הֹוִֽה׃ (כא) בַּעֲב֤וּר דְּבָֽרְךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כׇּל⁠־הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהוֹדִ֖יעַ אֶת⁠־עַבְדֶּֽךָ׃ (כב) עַל⁠־כֵּ֥ן גָּדַ֖לְתָּ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים כִּֽי⁠־אֵ֣ין כָּמ֗וֹךָ וְאֵ֤ין אֱלֹהִים֙ זוּלָתֶ֔ךָ בְּכֹ֥לג אֲשֶׁר⁠־שָׁמַ֖עְנוּ בְּאׇזְנֵֽינוּ׃ (כג) וּמִ֤י כְעַמְּךָ֙ כְּיִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר הָלְכֽוּ⁠־אֱ֠לֹהִ֠ים לִפְדּֽוֹת⁠־ל֨וֹ לְעָ֜ם וְלָשׂ֧וּם ל֣וֹ שֵׁ֗ם וְלַעֲשׂ֨וֹת לָכֶ֜ם הַגְּדוּלָּ֤ה וְנֹֽרָאוֹת֙ לְאַרְצֶ֔ךָ מִפְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר פָּדִ֤יתָ לְּךָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם גּוֹיִ֖ם וֵאלֹהָֽיו׃ (כד) וַתְּכ֣וֹנֵֽן לְ֠ךָ֠ אֶת⁠־עַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד⁠־עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ (כה)  וְעַתָּה֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל⁠־עַבְדְּךָ֙ וְעַל⁠־בֵּית֔וֹ הָקֵ֖ם עַד⁠־עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ (כו) וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד⁠־עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהִ֖ים עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית֙ עַבְדְּךָ֣ דָוִ֔ד יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן לְפָנֶֽיךָ׃ (כז) כִּֽי⁠־אַתָּה֩ יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל גָּלִ֜יתָה אֶת⁠־אֹ֤זֶן עַבְדְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בַּ֖יִת אֶבְנֶה⁠־לָּ֑ךְ עַל⁠־כֵּ֗ן מָצָ֤א עַבְדְּךָ֙ אֶת⁠־לִבּ֔וֹ לְהִתְפַּלֵּ֣ל אֵלֶ֔יךָ אֶת⁠־הַתְּפִלָּ֖ה הַזֹּֽאת׃ (כח) וְעַתָּ֣ה׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗היֱ⁠־⁠הֹוִ֗ה אַתָּה⁠־הוּא֙ הָאֱלֹהִ֔ים וּדְבָרֶ֖יךָ יִהְי֣וּ אֱמֶ֑ת וַתְּדַבֵּר֙ אֶֽל⁠־עַבְדְּךָ֔ אֶת⁠־הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (כט) וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙ אֶת⁠־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִֽהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי⁠־אַתָּ֞ה אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־⁠הֹוִה֙ דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית⁠־עַבְדְּךָ֖ לְעוֹלָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וְעָשִׂ֤תִֽי⁠־לְךָ֙ =א,ק (מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה) וכן במג"ה
• ל=וְעָשִׂ֤תִֽי לְךָ֙ (אין מקף), וכן הכריע ברויאר; ובדומה לדפוסים=וְעָשִׂ֤תִי לְךָ֙ (אין געיה ואין מקף)
ב וְלֹֽא⁠־יֹסִ֤יפוּ ברויאר ציין ספק געיה ביו"ד אבל לא נראה כך כלל בכתר.
ג בְּכֹ֥ל =א?,ל,ק,ש1 ומ"ש (<בספרים מוגהים בכל בבי"ת>), וכך אצל מג"ה והכרעת ברויאר במהדורותו האחרונה (ועל פיו במכון ממרא). בכתר בהגדלה ניתן להבחין בשאריתו של בסיס הבי"ת בצד ימין, אבל ברובו הוא נמחק או מטושטש, ולצידו יש הערת מסורה שתמכה בגירסה המקורית (<ג' בספ' מוגה בכל אשר>) והיא מחוקה בקווים (!). ברויאר הציע שיד מאוחרת שינתה את הנוסח בפנים (כְּכֹ֥ל בכ"ף במקום בי"ת) ואז מחק את הערת המסורה, ונראה שהצדק עמו.
• בדפוסים הישנים הנוסח כְּכֹ֥ל (כ"ף במקום בי"ת) וגירסה זו נתמכת ע"י מסורת-ל, וכך הכריע ברויאר בשתי מהדורותיו הראשונות. בקורן הביאו בפנים בְּכֹ֥ל (בבי"ת) וב"חילופי נוסחאות" בסוף הכרך ציינו ש"כתוב בספרים אחרים" כְּכֹ֥ל בכ"ף. במהדורת סימנים הכריעו כְּכֹ֥ל בכ"ף (כנראה בהשפעת נוסח הדפוסים).
E/ע
הערותNotes
(א) בביתו – הראוי לו לפי מעלתו. (ב) בבית ארזים – כראוי לפי מעלתו. בתוך היריעה – הוא האהל האמור למעלה, ורצה לומר: וכי זהו הבית הראוי לארון אלהים. (ג) כל אשר בלבבך – כאומר אם חפצך לבנות בית לה׳, עשה חפצך. (ה) האתה – וכי אתה תבנה לי בית, בתמיה ורצה לומר: דייך בכל הטובות שעשיתי כבר לך, וכאשר מסיים והולך במקראות שלאחריו. (ו) כי לא ישבתי – אשר לא ישבתי בבית למיום וגו׳, רצה לומר: הנה עד הנה לא ישבתי וגו׳, ואתה תבנה לי, בתמיה. (ז) בכל אשר התהלכתי – בכל המקומות אשר התהלכתי וגו׳, וכי דברתי להמיוחד שבהם הוא השופט אשר הוקם לרעות את עמי, וכי דברתי לו למה לא תבנו לי בית במקום הזה ולא אשב עוד באהל, ואם כן מזה דע לך שבנין הבית שמור הוא למי שיבנהו, ולא כל הרוצה לבנות יבוא ויבנה, שאם היה לכל מסור, הייתי מצוה עליו מאז. (ח) ועתה – רצה לומר: הואיל ודבר גדול הוא, אמור לדוד עבדי, הלא הרבה טובה עשיתי עמך, כי לקחתיך מן הנוה וגו׳. (ט) שם גדול – להתפרסם בכל העולם, ככל הגדולים אשר מעולם אנשי השם ורבותינו ז״ל אמרו (פסחים קי״ז:): שזהו מה שאומרים מגן דוד. (י) ושמתי מקום – בימיך שמתי מקום מנוח וקבוע לעמי ישראל ונטעתיו על אדמתו ושכן במקומו. ולא ירגז – לא יחרד עוד לנוע ממנה. כאשר בראשונה – רצה לומר: טרם הקמת השופטים. (יא) ולמן היום – מוסב למקרא של מעלה, לומר: לא יענו עוד בימיך את ישראל, כאשר ענו בראשונה עד לא הוקמו השופטים ובזמן השופטים. והניחותי לך – כי אניח לך מכל אויביך. והגיד לך ה׳ – עוד זאת עשה עמך ה׳, שהגיד לך שיעשה לך בית, רוצה לומר: בית מלכות לך ולזרעך אחריך, וכאשר אמרה אביגיל: כי עשה וגו׳ בית נאמן (שמואל א כ״ה:כ״ח), ואם כן מה מאוד היטב עמך, ודי לך באלה אף אם לא תבנה הבית. (יב) כי ימלאו ימיך – אלא כאשר ימלאו ימיך וגו׳. (יג) הוא יבנה – כי אליו שמורה הגדלת השם בבנין ביתי. עד עולם – לזרעו אחריו. (יד) לאב – כמו האב המייסר את בנו בשבט, ואל המיתו בל ישא נפשו. בהעותו – כשיחטא לפני, אייסרו בשבט ובנגעים שמייסרים להם בני אדם. (טו) וחסדי – אבל לא אסיר חסדי ממנו למאוס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול, אשר בעונו הסירותיו מלפניך, לשתירש אתה את מלכותו. (טז) ונאמן ביתך – וקיום ביתך וממלכתך תהיה עד עולם, כמו שהוא היום לפניך, כן יהי כסאך נכון עד עולם. (יז) כן דבר נתן – רוצה לומר: עם שמתחילה הסכים על ידו ואמר לו כל אשר בלבבך לך עשה, לא בוש לחזור ולמחות בו בדבר ה׳. (יח) לפני ה׳ – לפני הארון. ומי ביתי – כי הלא מרות המואביה אני בא. עד הלום – עד המעלה שאני בה עכשיו. (יט) ותקטן – החסד הזה עוד קטנה היא בעיניך, עד שדברת על בית עבדך למרחוק, רצה לומר: לדורות העתידים, בתת המלכות לזרעי עד עולם. וזאת תורת האדם – מה שדברת עלי, היא תכונת ותואר האדם הגדול במעלה, המיוחד בבני אדם, ולא תכונת אדם שפל ונבזה כמוני. (כ) ומה יוסיף – מעתה אין לי עוד דבר לשאול ממך, לא עלי ולא על זרעי. ואתה – הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לי כזאת מבלי שאלה ובקשה. (כא) בעבור דברך – רצה לומר: הנה אינני ראוי לכל הגדולה הזאת, אולם בעבור גזירתך ורצונך עשית לי הגדולה הזאת, ואף להודיע לי את כל אלה, כאלו באה לתשלום גמול על מעשי, והיה מתמיה בעצמו לומר, וכי לא די לי החסד, עד שגם הודעתני מה שיהיה אחרי. (כב) על כן – רצה לומר: בעבור שלא נשיג לדעת עומק מחשבות חסדך, על כן ידענו כי מאוד גדלת, ואין בינת אדם משגת תכלית מעשיך. כי אין כמוך – בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך. ככל אשר שמענו – ככל הדברים הנפלאים אשר שמענו. (כג) ומי כעמך – רצה לומר: הואיל ואין זולתך, אם כן מי ומי מהגוים מאושר ומשובח כעמך ישראל, אשר המה גוי מיוחד בארץ. לפדות לו לעם – לפדות ממצרים להיות לו לעם. ולשום לו שם – לפרסם את שמו בעולם. ולעשות לכם – לישראל ידבר בלשון נוכח. ונוראות לארצך – לעשות נפלאות נוראות לארצך בעת הכיבוש לגרשם מפני עמך וגו׳, והוא מקרא קצר. גוים ואלהיו – מגוים, והם אנשי מצרים, ומאלהיו, ולא יכלו להחזיק בהם, לא הם ולא אלהיהם. (כד) עד עולם – כי לא יחליפם ולא ימיר אותם. (כה) הקם עד עולם – שיהיה עד עולם המלכות מזרעו. (כו) ויגדל שמך – ובזה יגדל שמך עד עולם, כי יאמרו הכל, שעד עולם הוא אלהי ישראל, ואף בית דוד נכון לפניו למנוחה עד עולם, ואין בו חלילה השתנות לחזור מדבריו. (כז) כי אתה וכו׳ גליתה – רצה לומר: הואיל והודעתני שתבנה לי בית מלכות לזה מצאתי את לבי להתפלל עליה, ולולי זאת לא ערב לבי לגשת להתפלל על דבר גדול כזה. (כח) אתה הוא האלהים – אם כן בידך הכח למלאות דבריך. ודברך יהיו אמת – גם ידעתי אשר תקיים דבריך. ותדבר וגו׳ – גם ידעתי שאתה ה׳ דברת עלי הטובה הזאת, כי דברי נתן הנביא דבר ה׳ המה. (כט) ועתה – רצה לומר: והואיל וכן הוא, אין צורך מעתה להתפלל עוד על הדבר, אולם שאלתי היא: הואל נא וברך וגו׳ להיות לעולם לפניך, רצה לומר: ברכם במתנת לב טהור ללכת בתורתך, בכדי שיהיו ראוים לקבל החסד הגדול הזה. כי אתה וגו׳ דברת – ולא ישוב ריקם, ואך אשאל שבית עבדיך יבורך מברכותיך לעולם, להיות יראי ה׳ וחושבי שמו, לבל תסור המלוכה בעונם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144