×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ט״זתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כׇּל⁠־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל⁠־מִדְבַּר⁠־סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין⁠־אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ב) [וַיִּלּ֜וֹנוּ] (וילינו) כׇּל⁠־עֲדַ֧ת בְּנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃ (ג) וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי⁠־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל⁠־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאׇכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי⁠־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל⁠־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת⁠־כׇּל⁠־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ (ד)  וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן⁠־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר⁠־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם⁠־לֹֽא׃ (ה) וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר⁠־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר⁠־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ (ו) אוַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל⁠־כׇּל⁠־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ז) וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת⁠־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת⁠־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י [תַלִּ֖ינוּ] (תלונו) עָלֵֽינוּ׃ (ח) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהֹוָה֩יְ⁠־⁠הֹוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר⁠־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא⁠־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ט) וַיֹּ֤אמֶרב מֹשֶׁה֙ אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל⁠־כׇּל⁠־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃ (י) וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל⁠־כׇּל⁠־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל⁠־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ (יא) {ששי} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יב) שָׁמַ֗עְתִּי אֶת⁠־תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֙יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ⁠־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (יג) וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת⁠־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔לג סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃ (יד) וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל⁠־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (טו) וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל⁠־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה⁠־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃ (טז) זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאׇהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃ (יז) וַיַּעֲשׂוּ⁠־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃ (יח) וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי⁠־אׇכְל֖וֹ לָקָֽטוּ׃ (יט) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל⁠־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד⁠־בֹּֽקֶר׃ (כ) וְלֹא⁠־שָׁמְע֣וּ אֶל⁠־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד⁠־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃ (כא) וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אׇכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃ (כב) וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל⁠־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃ (כג) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת⁠־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר⁠־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר⁠־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כׇּל⁠־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד⁠־הַבֹּֽקֶר׃ (כד) וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד⁠־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא⁠־הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃ (כה) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי⁠־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהֹוָ֑הי⁠־⁠הֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ (כו) שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה⁠־בּֽוֹ׃ (כז) וַֽיְהִי֙ד בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן⁠־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ (כח)  וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֑ה עַד⁠־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃ (כט) רְא֗וּ כִּֽי⁠־יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ה עַל⁠־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל⁠־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃ (ל) וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃ (לא) וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת⁠־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃ (לב) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן׀ יִרְא֣וּ אֶת⁠־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (לג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן⁠־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא⁠־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ (לד) כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶל⁠־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃ (לה) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּו אֶת⁠־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד⁠־בֹּאָ֖ם אֶל⁠־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת⁠־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד⁠־בֹּאָ֕ם אֶל⁠־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ (לו) וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹רווח› ל=פרשה סתומה
ב וַיֹּ֤אמֶר =ל1?,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַיֹ֤אמֶר (חסר דגש באות יו"ד) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן
ג הַטַּ֔ל =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (טי"ת בפתח)
• בדפוסים ובקורן בקמץ <הַטָּ֔ל> ע"פ הערת מסורה קטנה במ"ג דפוס ונציה ("לית קמץ זקף" כלומר חוץ מכאן).
ד וַֽיְהִי֙ ל=וַֽיְהִי֙ בגעיה ימנית
ה הַשַּׁבָּת֒ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַשַׁבָּת֒ (חסר דגש באות שי"ן) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן
ו אָֽכְל֤וּ ל=אָֽכְל֤וּ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – לָמָּה נֶאֱמַר ״יוֹם״? מַגִּיד שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵרְעָה שַׁבָּת לִהְיוֹת, שֶׁהִיא סְדוּרָה וּבָאָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, עַד שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּאִיָּר. דָּבָר אַחֵר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ – לָמָּה נֶאֱמַר ״יוֹם״? לֵידַע בְּאֵיזֶה יוֹם נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. נִיסָן שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵרַע לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת. הִשְׁלִים נִיסָן, אֵרַע אִיָּר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. חָסֵר אִיָּר, אֵרַע סִיָון לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת. וְאוֹמֵר: ״מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ״ (במדבר ל״ג:ג׳). וְאוֹמֵר: ״בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי״ (שמות ט״ז:א׳) וְאוֹמֵר: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות י״ט:א׳). נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בַּשִּׁשִּׁי בַחֹדֶשׁ, בַּשִּׁשִּׁי בַשַּׁבָּת. דָּבָר אַחֵר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם – לָמָּה נֶאֱמַר ״יוֹם״? לֵידַע בְּאֵי זֶה יוֹם יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל. חֲרָרָה שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָכְלוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם״ (שמות י״ב:ל״ט). וְאוֹמֵר: ״לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות ט״ז:א׳). וּבְצִדּוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר? ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״ (שמות ט״ז:ד׳). רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר: נִתְפַּרְנְסוּ מִמֶּנָּה שִׁשִּׁים וְאַחַת סְעוֹדוֹת. (ב) וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְהִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם: ״מַה נֹּאכַל?⁠״ אֶלָּא עָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף עַל אַהֲרֹן. (ג) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד י״י! – אָמְרוּ לָהֶם: ״לְוַי מַתְנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה שֶׁלְּמִצְרָיִם!⁠״ בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: תְּאֵבִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לֹאכַל בָּשָׂר, אֶלָּא בִדּוּ וְאָמְרוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עֲבָדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַמְּלָכִים בְּמִצְרַיִם: יָצְאוּ לַשּׁוּק, נוֹטְלִין פַּת, בָּשָׂר וְדָגִים, וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בִּרְיָה מוֹחָה בְיָדָם! יוֹצְאִין לַשָּׂדֶה, נוֹטְלִים עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְרִמּוֹנִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין בִּרְיָה מוֹחָה בְיָדָם! רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: תֵּדַע שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם אֶלָּא בָאַחֲרוֹנָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אֵת הַקִּשֻּׁאִים״ (במדבר י״א:ה׳), שֶׁהָיוּ קָשִׁים לִמְעֵיהֶם. כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר – אָמְרוּ לָהֶם: ״הוֹצֵאתֶם אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, תֹּהוּ שֶׁאֵין בּוֹ כְלוּם.⁠״ לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֵין לָךְ מִיתָה קָשָׁה יוֹתֵר מִמִּיתַת רָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב, שֶׁהֵם יָזֻבוּ מְדֻקָּרִים מִתְּנוּבֹת שָׂדָי״ (איכה ד׳:ט׳). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״בָּרָעָב״, בָּא עָלֵינוּ רָעָב אַחַר רָעָב, דֶּבֶר אַחַר דֶּבֶר, חֹשֶׁךְ אַחַר חֹשֶׁךְ. (ד) [מסכתא דויסע בשלח פרשה ב] וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי נִגְלֶה מִיָּד וְאֵינִי מְעַכֵּב. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר ״הִנְנִי״ אֶלָּא בִזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. לָכֶם – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּוַדַּי אֵינוֹ רָאוּי לָכֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר ״לָכֶם״ אֶלָּא בִזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. מִן הַשָּׁמָיִם – מֵאוֹצָר הַטּוֹב שֶׁלַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִפְתַּח י״י לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״ (דברים כ״ה:י״ב). רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם! וּלְפִי שֶׁהֵן חֲבִיבִין לְפָנָיו, שִׁנָּה עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: עָשָׂה לָהֶם תַּחְתּוֹנִים עֶלְיוֹנִים, וְעֶלְיוֹנִים תַּחְתּוֹנִים. לְשֶׁעָבַר, הָיָה הַלֶּחֶם עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהַטַּל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל״ (דברים ל״ג:כ״ח). וְעַתָּה נִתְחַלְּפוּ הַדְּבָרִים, הִתְחִיל הַלֶּחֶם יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַטַּל עוֹלָה מִן הָאָרֶץ, דִכְתִיב: ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״ (שמות ט״ז:ד׳). וּכְתִיב: ״וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ״ (שמות ט״ז:י״ד). וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ – שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַחֲצֵרוֹת וּמְלַקְּטִין, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין. דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּלְקֹט אָדָם מֵהַיּוֹם לְמָחָר, כְּעֵין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְקֹט אָדָם מֵהַיּוֹם לְמָחָר כְּעֵין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ״ (שמות ט״ז:ד׳). מִי שֶׁבָּרָא יוֹם, בָּרָא פַרְנָסָתוֹ. מִכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל הַיּוֹם וְאוֹמֵר: ״מָה אוֹכַל לְמָחָר?⁠״ הֲרֵי זֶה מְחֻסַּר אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ, הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי, אִם לֹא״ (שמות ט״ז:ד׳). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁנָה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּשַּׁחְרִית וּשְׁתַּיִם בָּעַרְבִית, וְעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כָּל הַיּוֹם, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. מִכָּן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן. הָא כֵיצַד? הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וּמֵהֵיכָן הָיָה לוֹבֵשׁ וּמִתְכַּסֶּה. הָא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן. וּשְׁנִיִּים לָהֶם אוֹכְלֵי תְרוּמָה. (ה) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ – מִכָּן שֶׁמְּעָרֵב אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַשַּׁבָּת. וְהָיָה מִשְׁנֶה – לֶחֶם מְשֻׁנֶּה אַתָּה אוֹמֵר לֶחֶם מְשֻׁנֶּה הוּא, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֶחֶם כָּפוּל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד״ (שמות ט״ז:כ״ב), הֲרֵי לֶחֶם כָּפוּל אָמוּר; הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה מִשְׁנֶה״? לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה. כֵּיצַד? בְּכָל יוֹם הָיָה בוֹ עֹמֶר אֶחָד, וּבַשַּׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים; בְּכָל יוֹם הָיָה רֵיחוֹ נוֹדֵף, וּבַשַּׁבָּת יוֹתֵר; בְּכָל יוֹם הָיָה מְצֻלְהָב כַּזָּהָב, וּבַשַּׁבָּת יוֹתֵר. (ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי י״י הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – אָמְרוּ לָהֶם: ״עַד שֶׁאַתֶּם יְשֵׁנִים בְּמִטּוֹתֵיכֶם, הקב״ה מְפַרְנֵס אֶתְכֶם. וִידַעְתֶּם כִּי י״י הוֹצִיא אֶתְכֶם – מִכָּן אַתָּה לָמֵד, שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּנֶגֶד כָּל נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הקב״ה לְיִשְׂרָאֵל. (ז) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד י״י – מִכָּן אַתָּה לָמֵד, שֶׁבְּפָנִים מְאִירוֹת נִתַּן הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל. הַשְּׂלָו, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ מְמַלֵּא מֵעַיִם, נִתַּן לָהֶם בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת, אֲבָל הַמָּן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה, נִתַּן לָהֶם בְּפָנִים מְאִירוֹת. בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל י״י וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ? – אָמְרוּ לָהֶם: וְכִי מָה אָנוּ סְפוּנִין, שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים וּמִתְרַעֲמִים עָלֵינוּ? (ח) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: בְּתֵת י״י לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל – מִכָּן אַתְּ לָמֵד, שֶׁבְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת נִתַּן הַשְּׂלָו לְיִשְׂרָאֵל, וְהַמָּן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה, נִתַּן לָהֶם בְּפָנִים מְאִירוֹת. בִּשְׁמֹעַ י״י אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם – אָמְרוּ לָהֶם: ״אִלּוּ עָלֵינוּ הֱיִיתֶם עוֹמְדִים וּמִתְרַעֲמִים, הָיִינוּ סוֹבְלִין אֶתְכֶם, אֶלָּא הֲרֵי אַתֶּם עוֹמְדִים וּמִתְרַעֲמִים לִפְנֵי חַי וְקַיָּם לָעוֹלָמִים!⁠״ (ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: קִרְבוּ לִפְנֵי י״י! – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קִרְבוּ עַל שֶׁנִּגְלְתָה גְבוּרָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: קִרְבוּ כְּדֵי לִתֵּן אֶת הַדִּין. (י) וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן – מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיְהִי״? מְלַמֵּד שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁגָּזַר הקב״ה, כֵּן הָיָה. וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא נִפְנוּ עַד שֶׁנִּגְלְתָה גְבוּרָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״לֹא נִפְנוּ אֶלָּא עַל מַעֲשֶׂה אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״הַמִּדְבָּר״. מַה מִּדְבָּר, אֵין בּוֹ כְלוּם, אַף אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֵין בָּהֶם לֹא עָוֹן וְלֹא חַטָּאת. וְהִנֵּה כְּבוֹד י״י נִרְאָה בֶּעָנָן – רַבִּי יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְבַקְשִׁין לִרְגֹּם אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, מִיָּד ״כְּבוֹד י״י נִרְאָה בֶּעָנָן.⁠״ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, וּכְבוֹד י״י נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר י״ד:י׳). וְכָאן מַהוּ אוֹמֵר? ״כְּבוֹד י״י נִרְאָה בֶּעָנָן״ (שמות ט״ז:י׳). וְכָל כָּךְ לָמָּה? אָמַר הקב״ה: ״מוּטָב שֶׁיִּלְקֶה עַמּוּד הֶעָנָן, וְאַל יִסָּקֵל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן!⁠״ (יב) [מסכתא דויסע בשלח פרשה ג] שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: גָּלוּי לְפָנַי מַה שֶּׁאָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁהֵן עֲתִידִין לוֹמַר. דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר: בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם – אֱמֹר לָהֶם: ״בֵּין שְׁנֵי דְבָרִים אַתֶּם עוֹמְדִים: שְׁאַלְתֶּם לֶחֶם, לְפִי שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם בְּלֹא לֶחֶם, וּנְתַתִּיו לָכֶם. חֲזַרְתֶּם שְׁאַלְתֶּם בָּשָׂר מְמַלֵּא מֵעַיִם, הֲרֵי אֲנִי נוֹתְנוֹ לָכֶם. מִפְּנֵי מָה אֲנִי נוֹתְנוֹ לָכֶם? שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ: אֵין סֵפֶק בְּיָדוֹ לִתְּנוֹ לָנוּ! אֶלָּא הֲרֵינִי נוֹתְנוֹ לָכֶם, וּלְבַסּוֹף אֶפָּרַע מִכֶּם: ״וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי י״י אֱלֹהֵיכֶם״ (שמות ט״ז:י״ב). דַּיָּן אֲנִי לְהִפָּרַע מִכֶּם!⁠״ (יג) וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו – מִכָּן אַתָּה לָמֵד, שֶׁבְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת נִתַּן לָהֶם הַשְּׂלָו. וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״ (במדבר י״א:ל״א). שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְנוֹטֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעַר, שֶׁמִּלִּבּוֹ וּלְמַטָּה שְׁתֵּי אַמּוֹת, וּמִלִּבּוֹ וּלְמַעְלָה אַמָּה אַחַת. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ״וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה, כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה״ (במדבר י״א:ל״א), שְׁלֹשָׁה פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ. ״וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.⁠״ וְאוֹמֵר: ״וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו״ (תהלים ע״ח:כ״ח). רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה״ (במדבר י״א:ל״א), שְׁלֹשָׁה פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ וְרוּחַ, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר: ״כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה״? שְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי לְמַעְלָה, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי תִּשְׁעָה, וְתִשְׁעָה עַל תִּשְׁעָה, הֲרֵי שְׁמֹנָה עָשָׂר. ״וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״ (במדבר י״א:ל״א). וְאוֹמֵר: ״וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו״ (תהלים ע״ח:כ״ח). אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם״ (במדבר י״א:ל״א), דֶּרֶךְ בֵּינוֹנִית, עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת, ״כֹּה״, הֲרֵי עֶשְׁרִים, ״כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה״, הֲרֵי אַרְבָּעִים. ״וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״ (במדבר י״א:ל״א). וְאוֹמֵר: ״תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן״ (תהלים כ״ג:ו׳). יָכֹל יְהוּא אִסְטְרָטֵיָאוֹת1 מְקֻלְקָלוֹת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״, עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה״ (במדבר י״א:ל״א) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו״ (תהלים ע״ח:כ״ח). אֶלָּא שֶׁהָיָה סוֹבֵב לַמִּשְׁכָּנוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״ (במדבר י״א:ל״א). שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה הַמָּן גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ, וְלֹא נְטָלוּהוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה כֵּיצַד הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל: יוֹצְאָה רוּחַ צְפוֹנִית וּמְכַבֶּדֶת הַמִּדְבָּר, יוֹרֵד מָטָר וּמְכַבֵּשׁ הָאָרֶץ, וְהַטַּל עוֹלֶה, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְעוֹשָׂהוּ כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁלַּזָּהָב, וְהַמָּן יוֹרֵד עֲלֵיהֶם, וּמֵהֶם הָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִין וְאוֹכְלִין. אִם כֵּן זִמֵּן הקב״ה לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׁכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. ״הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם״ (במדבר י״א:ל״ג). אָמְרוּ: הַכָּשֵׁר שֶׁבֵּינֵיהֶם, אוֹכְלוֹ וְנִתְרָז מִיָּד. הָרָשָׁע שֶׁבֵּינֵיהֶם, אוֹכְלוֹ וּמִצְטַעֵר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. ״וְאַף י״י חָרָה בָעָם, וַיַּךְ י״י בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד״ (במדבר י״א:ל״ג-ל״ה). וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים. מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם {מֵ}⁠חֲצֵרוֹת, וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת.⁠״ וְכִי מֵחֲצֵרוֹת נָסְעוּ וּבַחֲצֵרוֹת חָנוּ? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁחָזַר מַסָּעָן לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, בִּשְׁבִיל מִרְיָם. (יג-יד) וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה. וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל – לָעִנְיָן שֶׁאֲמַרְנוּ. וַהֲרֵי בָא לְלַמְּדָךְ הַכָּתוּב כֵּיצַד הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל: יוֹצְאָה רוּחַ צְפוֹנִית וּמְכַבֶּדֶת הַמִּדְבָּר, יוֹרֵד מָטָר מְכַבֵּס הָאָרֶץ, וְהַטַּל עוֹלֶה, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְעוֹשָׂהוּ כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁלַּזָּהָב, וְהַמָּן יוֹרֵד עֲלֵיהֶם. (יד) וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר – לֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ; ״דַּק״, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דַּק; ״מְחֻסְפָּס״, מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְחֻסְפָּס; ״כַּכְּפֹר״, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד כַּגָּלִיד עַל הָאָרֶץ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל״ (שמות ט״ז:י״ד), עָלָה פִלּוּל תְּפִלָּתָן שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהָיוּ שְׁכוּבִים כַּטַּל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. ״וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר״, לֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ. ״דַּק״, שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם״ (ישעיהו מ׳:כ״ב). וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הָרָקִיעַ, יָכֹל יְהֵא יוֹרֵד צוֹנֵן? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳חַם׳.⁠2 יָכֹל יְהֵא יוֹרֵד בְּקוֹלוֹת? וּמְנַיִן שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד אֶלָּא בִשְׁתִיקָה? תִּלְמֹד לוֹמַר ׳חַס׳.⁠3 יָכֹל יְהֵא יוֹרֵד עַל הָאָרֶץ? וּמְנַיִן שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד אֶלָּא עַל הַכֵּלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״כַּכְּפֹר״. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ יוֹרֵד אֶלָּא עַל הָאוֹסְפִים. כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ – כִּבְיָכֹל פָּשַׁט הקב״ה יָדוֹ וְנָטַל תְּפִלָּתָן שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ שְׁכוּבִים בֶּעָפָר, וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר״ (איוב ל״ג:כ״ד). כְּבַר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְהַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: ״שִׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁלַּמָּן.⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״מוֹדָעִי! עַד מָתַי אַתָּה מַתְמִיהַּ עָלֵינוּ?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״מִקְרָא הוּא מִן הַתּוֹרָה: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה? טוֹבָה אוֹ רָעָה? הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם״ (בראשית ז׳:כ׳). מַה נַּפְשָׁךְ? עַל גַּבֵּי הָהָר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבַבִּקְעָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. וּבְמִדָּה טוֹבָה, מַה הוּא אוֹמֵר? ״וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל, וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח״ (תהלים ע״ח:כ״ג). מִעוּט דְּלָתוֹת, שְׁתַּיִם, וְכַמָּה ארובות בדלת? אַרְבַּע; אַרְבַּע עַל אַרְבַּע, הֲרֵי שְׁמוֹנֶה; שְׁמוֹנֶה עַל שְׁמוֹנֶה, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. בֹּאוּ וְחַשְּׁבוּ! שִׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁלַּמָּן.⁠״ אָסֵי בַּר שַׁמַּי אוֹמֵר: כְּשֶׁיָּרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, רָאוּהוּ כָל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, נֶגֶד צֹרְרָי״ (תהלים כ״ג:ו׳). (טו) וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: מָן הוּא? כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן י״י לָכֶם לְאָכְלָה – כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ״מַה הוּא?⁠״ כָּךְ אָמְרוּ זֶה לָזֶה ״מַה הוּא?⁠״ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: יִשְׂרָאֵל קְרָאוּהוּ ״מָן״. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: הוּא הַלֶּחֶם – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר מֹשֶׁה לַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים לְכָל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מֹשֶׁה אוֹמֵר לַזְּקֵנִים וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. הוּא הַלֶּחֶם – מִכָּן הָיָה רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: כְּסוּסִים נִתְפַּטְּמוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ שָׁעָה. נֶאֱמַר כָּאן ״לְאָכְלָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ״ (תהלים ע״ח:כ״ה); אַל תִּקְרֵי ״אַבִּירִים״, אֶלָּא ׳אֵבָרִים׳, לֶחֶם שֶׁנִּטּוֹחַ בָּאֵבָרִים. אָמַר לָהֶם: ״הַמָּן הַזֶּה שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִים, נִטּוֹחַ בְּאֵבְרֵיכֶם.⁠״ ״אָכַל אִישׁ, צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע״ (תהלים ע״ח:כ״ה). זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁיָּרַד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל אֵבָרָיו הָיָה יוֹרֵד, ומאבריו הָיָה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ״ (תהלים ע״ח:כ״ה). (טז) [מסכתא דויסע בשלח פרשה ד] זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה י״י: לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ – אָמְרוּ: עַכְשָׁו יָצָא נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וּבֵיתוֹ, וּמְלַקֵּט הַרְבֵּה, יָצָא עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וּמְלַקֵּט קִמְעָא, וּכְשֶׁהֵן בָּאִין לִידֵי מִדָּה נִמְצְאוּ כֻּלָּן שָׁוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר, וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ״ (שמות ט״ז:י״ח). אָמְרוּ: אֹכֶל כַּשִּׁעוּר הַזֶּה, הֲרֵי הוּא בָּרִיא וּמְבֹרָךְ, פָּחוּת מִכֵּן, קְלָלָה בְּמֵעָיו, יוֹתֵר מִכֵּן רַעַבְתָּן. (יז-יט) וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – עָשׂוּ מַה שֶּׁנִּתְפַּקְּדוּ, וְלֹא עָבְרוּ עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה. וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט. וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר, וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר! (כ) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה – אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ – אָמְרוּ: אֲנָשִׁים לֹא הוֹתִירוּ, שֶׁאֵינָן אֲנָשִׁים הוֹתִירוּ. וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמַּרְחִישׁ הוּא מַבְאִישׁ? אֶלָּא מַבְאִישׁ, וְאַחַר כָּךְ מַרְחִישׁ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ״ (שמות ט״ז:כ״ד). וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה – כָּעַס עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: ״מִפְּנֵי מָה עֲשִׂיתֶם כֵּן?⁠״ (כא) וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר – בַּשַּׁחְרִית, בַּשַּׁחְרִית. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: מִכָּן שֶׁהָיָה בַמָּן ״בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם״ (בראשית ג׳:י״ט). וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס – בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ״, מַשְׁמָע בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חַם וְהַצֵּל צוֹנֵן. זוֹ הִיא שָׁעָה רְבִיעִית בַּיּוֹם. וְנָמָס – כֵּיוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו, הָיָה פּוֹשֵׁר וְהוֹלֵךְ, וּנְחָלִים הָיוּ מוֹשְׁכִין מִמֶּנּוּ וְהוֹלְכִין לַיָּם הַגָּדוֹל, וּבָאִין אַיָּלִים וּצְבָאיִם וְיַחְמוּרִים וְכָל בְּהֵמָה, וְשׁוֹתִין מֵהֶם, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין הָאֻמּוֹת, וְצָדִין מֵהֶם וְאוֹכְלִים אוֹתָן, וְטוֹעֲמִים בָּהֶם טַעַם מָן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל. (כב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה לֶחֶם כָּפוּל, ״שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד״. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה – אָמְרוּ לוֹ: ״מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מַה נִּשְׁתַּנָּה הַיּוֹם הַזֶּה מִכָּל הַיָּמִים?⁠״ (כג) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י״י – אָמְרוּ לוֹ: ״אֵימָתַי?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״מָחָר!⁠״ אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ! – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה אָפוּי הָיָה מִתְאַפֶּה לוֹ, וְהָרוֹצֶה מְבֻשָּׁל, הָיָה מִתְבַּשֵּׁל לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לֹאכַל דָּבָר אָפוּי, הָיָה טוֹעֵם בּוֹ כָּל אֲפוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהָרוֹצֶה לֹאכַל דָּבָר מְבֻשָּׁל, הָיָה טוֹעֵם בּוֹ כָּל בִּשּׁוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל אָפוּי אָפוּ, וְעַל מְבֻשָּׁל בִּשֵּׁלוּ. הָא כֵיצַד? יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, מְנַיִן שֶׁאֵין רַשָּׁאִין לֹא לֶאֱפוֹת וְלֹא לְבַשֵּׁל, אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ״: אֵפוּ עַל אָפוּי וּבַשְּׁלוּ עַל מְבֻשָּׁל! (כג-כד) וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר. וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר – לָעִנְיָן שֶׁאָמַר. (כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: אִכְלֻהוּ הַיּוֹם! כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַי״י הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה – רַבִּי זְרִיקָה אוֹמֵר: מִכָּן שָׁלֹשׁ סְעוֹדוֹת בַּשַּׁבָּת. לְפִי שֶׁהָיוּ רְגִילִין לָצֵאת בַּשַּׁחְרִית, אָמְרוּ לוֹ: ״מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! נֵצֵא בַּשַּׁחְרִית?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״אִכְלֻהוּ הַיּוֹם!⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״הוֹאִיל וְלֹא יָצָאנוּ שַׁחְרִית, נֵצֵא בֵּין הָעַרְבַּיִם!⁠״ אָמַר לָהֶם: ״כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַי״י״. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה״? אָמְרוּ: בָּקַע לִבָּן שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: ״הוֹאִיל וְלֹא מְצָאנוּהוּ הַיּוֹם, שֶׁמָּא לֹא נִמְצָאֵהוּ לְמָחָר?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״הַיּוֹם הַזֶּה, אֵי אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתוֹ, אֲבָל אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתוֹ מָחָר.⁠״ רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר: בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֵי אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתוֹ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: אִכְלֻהוּ הַיּוֹם! – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, עָתִיד הקב״ה לִתֵּן לָכֶם שְׁלֹשָׁה מוֹעֲדוֹת: פֶּסַח, וַעֲצֶרֶת, וְסֻכּוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִכְלֻהוּ הַיּוֹם״. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, עָתִיד הקב״ה לִתֵּן לָכֶם שֵׁשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה, וּלְוִיָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִכְלֻהוּ הַיּוֹם״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, תִּנָּצְלוּ מִשָּׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת: מִיּוֹמוֹ שֶׁלְּגוֹג וּמָגוֹג, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁלַּמָּשִׁיחַ, וּמִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִכְלֻהוּ הַיּוֹם״. (כו) שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָמַדְנוּ שֶׁאֵין יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. בְּיוֹם טוֹב, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ״. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לָמַדְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. בְּיוֹם טוֹב, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יִהְיֶה בּוֹ״; בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ״. (כז) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ – אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. (כח) [מסכתא דויסע בשלח פרשה ה] וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי? – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״מֹשֶׁה! אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַעְתִּי לָכֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתִּי לָכֶם הַמָּן, וְהַעֲלִיתִי לָכֶם הַבְּאֵר, וְהֵגַזְתִּי לָכֶם הַשְּׂלָו, וְנִלְחַמְתִּי לָכֶם מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, עַד מָתַי ״מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי״? שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ, מִצְווֹת הַרְבֵּה הִטַּלְתִּי לָכֶם? שַׁבָּת זוֹ הִטַּלְתִּי לָכֶם מִמָּרָה לְשָׁמְרָהּ, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם אוֹתָהּ! שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: כָּל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר הַשַּׁבָּת, מַה שָּׁכָר נוֹטֵל עָלָיו? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת, וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ, שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע״ (ישעיהו נ״ו:ב׳). הָא לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת מְרֻחָק מִן הָעֲבֵירָה.⁠״ (כט) רְאוּ כִּי י״י נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת – אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: ״הִזַּהֲרוּ! כִּי י״י נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ!⁠״ עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם – זֶהוּ שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֶחֶם כָּפוּל, ״שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד״. ״וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי״ (שמות ט״ז:כ״ב). שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו! – אֵלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ – אֵלּוּ אֲלָפִים אַמָּה. וּמְנַיִן שֶׁשָּׁמְעוּ דָּבָר זֶה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט״ז:ל׳) (ל) דָּבָר אַחֵר: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: ״אִם תִּשְׁמְרוּ שַׁבָּת זוֹ, עָתִיד הקב״ה לִתֵּן לָכֶם שְׁלֹשָׁה מוֹעֲדוֹת, חַג נִיסָן, וְחַג סִיָון, וְחַג תִּשְׁרִי.⁠״ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ דָבָר זֶה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְשָׁבָתוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: ״אִם תִּשְׁמְרוּ שַׁבָּת זוֹ, עָתִיד אֲנִי לִתֵּן לָכֶם שֵׁשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה, וּלְוִיָּה.⁠״ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם תִּשְׁמְרוּ שַׁבָּת זוֹ, תִּנָּצְלוּ מִשָּׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת: מֵחֶבְלוֹ שֶׁלַּמָּשִׁיחַ, וּמִיּוֹמוֹ שֶׁלְּגוֹג, וּמִיּוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ דָבָר זֶה, קִבְּלוּ וְשָׁבָתוּ. (לא) וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן – דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: בֵּית יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ מָן. וְהוּא כְּזֶרַע גַּד – אֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי דּוֹמֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: דּוֹמֶה לְזֶרַע פִּשְׁתָּן יָכֹל מַה זֶּרַע פִּשְׁתָּן אָדֹם, כָּךְ זֶה אָדֹם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָבָן״. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: דּוֹמֶה לִדְבַר הַגָּדָה, שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לִבּוֹ שֶׁלָּאָדָם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הוּא מֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָן, שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד לֹא בַשַּׁבָּת, וְלֹא בְיוֹם טוֹב, וְלֹא בְיוֹם הַכִּפּוּרִים. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: כַּשֵּׁם שֶׁהַנָּבִיא מַגִּיד חֲדָרִים וּסְתָרִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הָיָה הַמָּן מַגִּיד לְיִשְׂרָאֵל חֲדָרִים וּסְתָרִים. הָא כֵיצַד? אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי בֵּית דִּין, זֶה אוֹמֵר: ״עַבְדִּי גָּנַבְתָּ!⁠״ וְזֶה אוֹמֵר: ״אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי״, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ״לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט!⁠״ (ירמיהו כ״א:י״ב) לְמָחָר, אִם נִמְצָא עָמְרוֹ בְּבֵית רַבּוֹ רִאשׁוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה גְנָבוֹ. אִם נִמְצָא עָמְרוֹ בְּבֵית רַבּוֹ שֵׁנִי, בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה מְכָרוֹ לוֹ. וְכֵן אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה לָדִין, זֶה אוֹמֵר: ״הִיא סָרְחָה עָלַי!⁠״ וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״הוּא סָרַח עָלַי!⁠״ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ״לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט!⁠״ (ירמיהו כ״א:י״ב) לְמָחָר, אִם נִמְצָא עָמְרָהּ בְּבֵית בַּעְלָהּ, בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא סָרְחָה עָלָיו; נִמְצָא עָמְרָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סָרַח עָלֶיהָ. וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּלַפָּס וּכְעֵין אִסְקָרִיטִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּסֹלֶת זוֹ שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה, וְנִלּוֹשָׁה בִדְבָשׁ וְחֶמְאָה. (לב) אִם אוֹמֵר אֲנִי: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה י״י: מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות ט״ז:ל״ב). יָכֹל לוֹמַר לֹא הִנִּיחוֹ אַהֲרֹן אֶלָּא בִשְׁנַת הָאַרְבָּעִים? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת.⁠״ אֵימָתַי נֶעֱשָׂה הָאָרוֹן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה. כָּךְ לֹא הִנִּיחוּ אַהֲרֹן אֶלָּא בְשָׁנָה שְׁנִיָּה. וְזֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֵלּוּ הֵן: הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַכְּתָב, וְהַשָּׁמִיר, וְהַלּוּחוֹת, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ לִבְלֹעַ הָרְשָׁעִים, וּפְתִיחַת פִּי הָאָתוֹן, וְקִבְרוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, וּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בְּגָדָיו שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן שְׁקֵדָיו וּפְרָחָיו. שִׁבְעָה דְּבָרִים מְכֻסִּין מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹם הַמִּיתָה, וְיוֹם הַנֶּחָמָה, וְעֹמֶק הַדִּין, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אֵימָתַי תַּחְזֹר לִמְקוֹמָהּ, וּמַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ, אֵימָתַי תַּעֲקֹר. (לג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: קַח צִנְצֶנֶת אַחַת – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָה הִיא, אִם שֶׁלַּכֶּסֶף הָיְתָה, אוֹ שֶׁלַּבַּרְזֵל, אוֹ שֶׁלָּעוֹפֶרֶת, אוֹ שֶׁלַּנְּחֹשֶׁת, אוֹ שֶׁלַּבְּדִיל תִּלְמֹד לוֹמַר ״צִנְצֶנֶת״; לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מֵצִיץ4 מֵחֲבֵרוֹ. אֵי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס. וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי י״י לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָאָבוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לַדּוֹרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִימוֹת יִרְמְיָה הַנָּבִיא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יִרְמְיָה לְיִשְׂרָאֵל: ״מִפְּנֵי מָה אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה?⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״בַּמֶּה נִתְפַּרְנֵס?⁠״ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הוֹצִיא לָהֶם צְלוֹחִית שֶׁלַּמָּן וְאָמַר לָהֶם: ״הַדּוֹר, אַתֶּם רְאוּ דְבַר י״י! הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה? מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי: רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ?⁠״ (ירמיהו ב׳:ל״א) אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, רְאוּ בַמֶּה נִתְפַּרְנָסוּ! אַף אַתֶּם, אִם תַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, הקב״ה יְפַרְנֶסְכֶם מִזֶּה!⁠״ וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵלִיָּהוּ עָתִיד לְהַעֲמִיד לְיִשְׂרָאֵל: צְלוֹחִית הַמָּן, וּצְלוֹחִית שֶׁלְּמֵי נִדָּה, וּצְלוֹחִית שֶׁלְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, שְׁקֵדָיו וּפְרָחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן״ (במדבר י״ז:כ״ה). (לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַרְבָּעִים יוֹם אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה. כֵּיצַד? מֹשֶׁה מֵת בְּשִׁבְעָה בַאֲדַר, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁלַּאֲדַר, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁלְּנִיסָן, הֲרֵי אַרְבָּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת, בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ״ (יהושע ה׳:י״ב). וְאוֹמֵר: ״וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח, מַצּוֹת וְקָלוּי״ (יהושע ה׳:י״א). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. הָא כֵיצַד? מֹשֶׁה מֵת בְּשִׁבְעָה בַאֲדַר, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים שֶׁלַּאֲדַר הָרִאשׁוֹן, וּשְׁלֹשִׁים שֶׁלַּאֲדַר הַשֵּׁנִי, שֶׁשְּׁנַת עִבּוּר הָיְתָה, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁלְּנִיסָן, הֲרֵי שִׁבְעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת״ (יהושע ה׳:י״ב). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. הָא כֵיצַד? מֹשֶׁה מֵת בְּשִׁבְעָה בִּשְׁבָט, וְאָכְלוּ הֵימֶנּוּ עֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלִּשְׁבָט, וּשְׁלֹשִׁים שֶׁלַּאֲדַר, וְאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁלְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת״ (יהושע ה׳:י״ב). רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן. אַרְבָּעִים שָׁנָה בְחַיֵּי מֹשֶׁה, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה אַחַר מִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם״ (שמות ט״ז:ל״ה), שֶׁאֵין תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״ (שמות ט״ז:ל״ה), אֶלָּא אֵלּוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁאֲכָלוּהוּ אַחַר מִיתַת מֹשֶׁה, וְאֵלּוּ הֵן: שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. מֵתָה מִרְיָם, נִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר; מֵת אַהֲרֹן, נִסְתַּלְּקוּ עֲנָנֵי כָבוֹד; מֵת מֹשֶׁה, נִסְתַּלַּק הַמָּן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵתָה מִרְיָם, נִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר, וְחָזְרָה בִזְכוּת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; מֵת אַהֲרֹן, נִסְתַּלַּק עַמּוּד הֶעָנָן, וְחָזְרוּ שְׁנֵיהֶם בִּזְכוּת מֹשֶׁה; מֵת מֹשֶׁה, נִסְתַּלְּקוּ שְׁלָשְׁתָּן, וְלֹא חָזָרוּ, וְהַצִּרְעָה לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם אֶת הַיַּרְדֵּן. (לו) וְהָעֹמֶר – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא. תִּלְמֹד לוֹמַר ״עֲשִׂרִית הָאֵיפָה״. וְכַמָּה הוּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה? אֶחָד מִשִּׁבְעָה רְבִיעִים וְעוֹד. וְעוֹד זֶה, כַּמָּה הוּא? אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בָּרְבִיעַ.מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י אוקספורד ועדי נוסח נוספים
הערות
1 strateia: מחנה צבאי
2 נוטריקון מן ״מְחֻסְפָּס״
3 נוטריקון מן ״מְחֻסְפָּס״
4 =מצנן
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144