×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יחזקאל ט״זתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ב) בֶּן⁠־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת⁠־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶת⁠־תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃ (ג) וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה⁠־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־הֹוִה֙ לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מְכֹרֹתַ֙יִךְ֙ וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ מֵאֶ֖רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֑י אָבִ֥יךְ הָאֱמֹרִ֖י וְאִמֵּ֥ךְ חִתִּֽית׃ (ד) וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אוֹתָךְ֙ לֹא⁠־כׇרַּ֣ת שׇׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹא⁠־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהׇמְלֵ֙חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהׇחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ׃ (ה) לֹא⁠־חָ֨סָה עָלַ֜יִךְ עַ֗יִן לַעֲשׂ֥וֹת לָ֛ךְ אַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה לְחֻמְלָ֣ה עָלָ֑יִךְ וַֽתֻּשְׁלְכִ֞י אֶל⁠־פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ בְּגֹ֣עַל נַפְשֵׁ֔ךְ בְּי֖וֹם הֻלֶּ֥דֶת אֹתָֽךְ׃ (ו) וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי׃ (ז) רְבָבָ֗ה כְּצֶ֤מַח הַשָּׂדֶה֙ נְתַתִּ֔יךְ וַתִּרְבִּי֙ וַֽתִּגְדְּלִ֔י וַתָּבֹ֖אִי בַּעֲדִ֣י עֲדָיִ֑ים שָׁדַ֤יִם נָכֹ֙נוּ֙ וּשְׂעָרֵ֣ךְ צִמֵּ֔חַ וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃ (ח) וָאֶעֱבֹ֨ר עָלַ֜יִךְ וָאֶרְאֵ֗ךְ וְהִנֵּ֤ה עִתֵּךְ֙ עֵ֣ת דֹּדִ֔ים וָאֶפְרֹ֤שׂ כְּנָפִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֲכַסֶּ֖ה עֶרְוָתֵ֑ךְ וָאֶשָּׁ֣בַֽע לָ֠ךְ וָאָב֨וֹא בִבְרִ֜ית אֹתָ֗ךְ נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖היֱ⁠־הֹוִ֖ה וַתִּֽהְיִי⁠־לִֽי׃ (ט) וָאֶרְחָצֵ֣ךְ בַּמַּ֔יִם וָאֶשְׁטֹ֥ף דָּמַ֖יִךְ מֵעָלָ֑יִךְ וָאֲסֻכֵ֖ךְ בַּשָּֽׁמֶן׃ (י) וָאַלְבִּישֵׁ֣ךְ רִקְמָ֔ה וָאֶנְעֲלֵ֖ךְ תָּ֑חַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁ֣ךְ בַּשֵּׁ֔שׁ וַאֲכַסֵּ֖ךְ מֶֽשִׁי׃ (יא) וָאֶעְדֵּ֖ךְ עֶ֑דִי וָאֶתְּנָ֤ה צְמִידִים֙ עַל⁠־יָדַ֔יִךְ וְרָבִ֖יד עַל⁠־גְּרוֹנֵֽךְ׃ (יב) וָ֥אֶתֵּֽן⁠־נֶ֙זֶם֙א עַל⁠־אַפֵּ֔ךְ וַעֲגִילִ֖ים עַל⁠־אׇזְנָ֑יִךְ וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּרֹאשֵֽׁךְ׃ (יג) וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ [שֵׁ֤שׁ] (ששי) וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן [אָכָ֑לְתְּ] (אכלתי) וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃ (יד) וַיֵּ֨צֵא לָ֥ךְ שֵׁ֛ם בַּגּוֹיִ֖ם בְּיׇפְיֵ֑ךְ כִּ֣י׀ כָּלִ֣יל ה֗וּא בַּהֲדָרִי֙ אֲשֶׁר⁠־שַׂ֣מְתִּי עָלַ֔יִךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (טו) וַתִּבְטְחִ֣י בְיׇפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל⁠־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת⁠־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל⁠־כׇּל⁠־עוֹבֵ֖ר לוֹ⁠־יֶֽהִי׃ (טז) וַתִּקְחִ֣י מִבְּגָדַ֗יִךְ וַתַּֽעֲשִׂי⁠־לָךְ֙ בָּמ֣וֹת טְלֻא֔וֹת וַתִּזְנִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א בָא֖וֹת וְלֹ֥א יִהְיֶֽה׃ (יז) וַתִּקְחִ֞י כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ מִזְּהָבִ֤י וּמִכַּסְפִּי֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וַתַּעֲשִׂי⁠־לָ֖ךְ צַלְמֵ֣י זָכָ֑ר וַתִּזְנִי⁠־בָֽם׃ (יח) וַתִּקְחִ֛י אֶת⁠־בִּגְדֵ֥י רִקְמָתֵ֖ךְ וַתְּכַסִּ֑ים וְשַׁמְנִי֙ וּקְטׇרְתִּ֔י [נָתַ֖תְּ] (נתתי) לִפְנֵיהֶֽם׃ (יט) וְלַחְמִי֩ אֲשֶׁר⁠־נָתַ֨תִּי לָ֜ךְ סֹ֣לֶת וָשֶׁ֤מֶן וּדְבַשׁ֙ הֶאֱכַלְתִּ֔יךְ וּנְתַתִּ֧יהוּ לִפְנֵיהֶ֛ם לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ וַיֶּ֑הִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (כ) וַתִּקְחִ֞י אֶת⁠־בָּנַ֤יִךְ וְאֶת⁠־בְּנוֹתַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁ֣ר יָלַ֣דְתְּ לִ֔י וַתִּזְבָּחִ֥ים לָהֶ֖ם לֶאֱכ֑וֹל הַמְעַ֖ט [מִתַּזְנוּתָֽיִךְ] (מתזנותך (כא) וַֽתִּשְׁחֲטִ֖י אֶת⁠־בָּנָ֑י וַֽתִּתְּנִ֔ים בְּהַעֲבִ֥יר אוֹתָ֖ם לָהֶֽם׃ (כב) וְאֵ֤ת כׇּל⁠־תּוֹעֲבֹתַ֙יִךְ֙ וְתַזְנֻתַ֔יִךְ לֹ֥א [זָכַ֖רְתְּ] (זכרתי) אֶת⁠־יְמֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ בִּֽהְיוֹתֵךְ֙ עֵירֹ֣ם וְעֶרְיָ֔ה מִתְבּוֹסֶ֥סֶת בְּדָמֵ֖ךְ הָיִֽית׃ (כג) וַיְהִ֕י אַחֲרֵ֖י כׇּל⁠־רָעָתֵ֑ךְ א֣וֹי א֣וֹי לָ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (כד) וַתִּבְנִי⁠־לָ֖ךְ גָּ֑ב וַתַּעֲשִׂי⁠־לָ֥ךְ רָמָ֖ה בְּכׇל⁠־רְחֽוֹב׃ (כה) אֶל⁠־כׇּל⁠־רֹ֣אשׁ דֶּ֗רֶךְ בָּנִית֙ רָמָתֵ֔ךְ וַתְּתַֽעֲבִי֙ אֶת⁠־יׇפְיֵ֔ךְ וַתְּפַשְּׂקִ֥י אֶת⁠־רַגְלַ֖יִךְ לְכׇל⁠־עוֹבֵ֑ר וַתַּרְבִּ֖י אֶת⁠־[תַּזְנוּתָֽיִךְ] (תזנותך (כו) וַתִּזְנִ֧י אֶל⁠־בְּנֵי⁠־מִצְרַ֛יִם שְׁכֵנַ֖יִךְ גִּדְלֵ֣י בָשָׂ֑ר וַתַּרְבִּ֥י אֶת⁠־תַּזְנֻתֵ֖ךְ לְהַכְעִיסֵֽנִי׃ (כז) וְהִנֵּ֨ה נָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֶגְרַ֖ע חֻקֵּ֑ךְ וָאֶתְּנֵ֞ךְ בְּנֶ֤פֶשׁ שֹׂנְאוֹתַ֙יִךְ֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים הַנִּכְלָמ֖וֹת מִדַּרְכֵּ֥ךְ זִמָּֽה׃ (כח) וַתִּזְנִי֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י אַשּׁ֔וּר מִבִּלְתִּ֖י שׇׂבְעָתֵ֑ךְ וַתִּזְנִ֕ים וְגַ֖ם לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃ (כט) וַתַּרְבִּ֧י אֶת⁠־תַּזְנוּתֵ֛ךְ אֶל⁠־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן כַּשְׂדִּ֑ימָה וְגַם⁠־בְּזֹ֖את לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃ (ל) מָ֤ה אֲמֻלָה֙ לִבָּתֵ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑היֱ⁠־הֹוִ֑ה בַּֽעֲשׂוֹתֵךְ֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֵ֔לֶּה מַעֲשֵׂ֥ה אִשָּֽׁה⁠־זוֹנָ֖ה שַׁלָּֽטֶת׃ (לא) בִּבְנוֹתַ֤יִךְ גַּבֵּךְ֙ בְּרֹ֣אשׁ כׇּל⁠־דֶּ֔רֶךְ וְרָמָתֵ֥ךְ [עָשִׂ֖ית] (עשיתי) בְּכׇל⁠־רְח֑וֹב וְלֹא⁠־[הָיִ֥ית] (הייתי) כַּזּוֹנָ֖ה לְקַלֵּ֥ס אֶתְנָֽן׃ (לב) הָאִשָּׁ֖ה הַמְּנָאָ֑פֶת תַּ֣חַת אִישָׁ֔הּ תִּקַּ֖ח אֶת⁠־זָרִֽים׃ (לג) לְכׇל⁠־זֹנ֖וֹת יִתְּנוּ⁠־נֵ֑דֶה וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת⁠־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְכׇל⁠־מְאַֽהֲבַ֔יִךְב וַתִּשְׁחֳדִ֣י אוֹתָ֗ם לָב֥וֹא אֵלַ֛יִךְ מִסָּבִ֖יב בְּתַזְנוּתָֽיִךְ׃ (לד) וַיְהִי⁠־בָ֨ךְ הֵ֤פֶךְ מִן⁠־הַנָּשִׁים֙ בְּתַזְנוּתַ֔יִךְ וְאַחֲרַ֖יִךְ לֹ֣א זוּנָּ֑ה וּבְתִתֵּ֣ךְ אֶתְנָ֗ן וְאֶתְנַ֛ן לֹ֥א נִתַּן⁠־לָ֖ךְ וַתְּהִ֥י לְהֶֽפֶךְ׃ (לה) לָכֵ֣ן זוֹנָ֔ה שִׁמְעִ֖י דְּבַר⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לו) כֹּה⁠־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗היֱ⁠־הֹוִ֗ה יַ֣עַן הִשָּׁפֵ֤ךְ נְחֻשְׁתֵּךְ֙ וַתִּגָּלֶ֣ה עֶרְוָתֵ֔ךְ בְּתַזְנוּתַ֖יִךְ עַל⁠־מְאַֽהֲבָ֑יִךְ וְעַל֙ כׇּל⁠־גִּלּוּלֵ֣י תוֹעֲבוֹתַ֔יִךְ וְכִדְמֵ֣י בָנַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תְּ לָהֶֽם׃ (לז) לָ֠כֵ֠ן הִנְנִ֨י מְקַבֵּ֤ץ אֶת⁠־כׇּל⁠־מְאַהֲבַ֙יִךְ֙ אֲשֶׁ֣ר עָרַ֣בְתְּ עֲלֵיהֶ֔ם וְאֵת֙ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר אָהַ֔בְתְּ עַ֖ל כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֑את וְקִבַּצְתִּי֩ אֹתָ֨ם עָלַ֜יִךְ מִסָּבִ֗יב וְגִלֵּיתִ֤י עֶרְוָתֵךְ֙ אֲלֵהֶ֔ם וְרָא֖וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־עֶרְוָתֵֽךְ׃ (לח) וּשְׁפַטְתִּיךְ֙ מִשְׁפְּטֵ֣י נֹאֲפ֔וֹת וְשֹׁפְכֹ֖ת דָּ֑ם וּנְתַתִּ֕יךְ דַּ֥ם חֵמָ֖ה וְקִנְאָֽה׃ (לט) וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֜ךְ בְּיָדָ֗ם וְהָרְס֤וּ גַבֵּךְ֙ וְנִתְּצ֣וּ רָמֹתַ֔יִךְ וְהִפְשִׁ֤יטוּ אוֹתָךְ֙ בְּגָדַ֔יִךְ וְלָקְח֖וּ כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֑ךְ וְהִנִּיח֖וּךְ עֵירֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃ (מ) וְהֶעֱל֤וּ עָלַ֙יִךְ֙ קָהָ֔ל וְרָגְמ֥וּ אוֹתָ֖ךְ בָּאָ֑בֶן וּבִתְּק֖וּךְ בְּחַרְבוֹתָֽם׃ (מא) וְשָׂרְפ֤וּ בָתַּ֙יִךְ֙ בָּאֵ֔שׁ וְעָשׂוּ⁠־בָ֣ךְ שְׁפָטִ֔ים לְעֵינֵ֖י נָשִׁ֣ים רַבּ֑וֹת וְהִשְׁבַּתִּיךְ֙ מִזּוֹנָ֔ה וְגַם⁠־אֶתְנַ֖ן לֹ֥א תִתְּנִי⁠־עֽוֹד׃ (מב) וַהֲנִחֹתִ֤י חֲמָתִי֙ בָּ֔ךְ וְסָ֥רָה קִנְאָתִ֖י מִמֵּ֑ךְ וְשָׁ֣קַטְתִּ֔י וְלֹ֥א אֶכְעַ֖ס עֽוֹד׃ (מג) יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא⁠־[זָכַרְתְּ֙] (זכרתי) אֶת⁠־יְמֵ֣י נְעוּרַ֔יִךְ וַתִּרְגְּזִי⁠־לִ֖י בְּכׇל⁠־אֵ֑לֶּה וְגַם⁠־אֲנִ֨י הֵ֜א דַּרְכֵּ֣ךְ׀ בְּרֹ֣אשׁ נָתַ֗תִּי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה וְלֹ֤א [עָשִׂית֙] (עשיתי) אֶת⁠־הַזִּמָּ֔ה עַ֖ל כׇּל⁠־תּוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃ (מד) הִנֵּה֙ כׇּל⁠־הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַ֥יִךְ יִמְשֹׁ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּ֖הֿ בִּתָּֽהּ׃ (מה) בַּת⁠־אִמֵּ֣ךְ אַ֔תְּ גֹּעֶ֥לֶת אִישָׁ֖הּ וּבָנֶ֑יהָ וַאֲח֨וֹת אֲחוֹתֵ֜ךְ אַ֗תְּ אֲשֶׁ֤ר גָּֽעֲלוּ֙ אַנְשֵׁיהֶ֣ן וּבְנֵיהֶ֔ן אִמְּכֶ֣ן חִתִּ֔ית וַאֲבִיכֶ֖ן אֱמֹרִֽי׃ (מו) וַאֲחוֹתֵ֨ךְ הַגְּדוֹלָ֤ה שֹׁמְרוֹן֙ הִ֣יא וּבְנוֹתֶ֔יהָ הַיּוֹשֶׁ֖בֶת עַל⁠־שְׂמֹאולֵ֑ךְ וַאֲחוֹתֵ֞ךְ הַקְּטַנָּ֣ה מִמֵּ֗ךְ הַיּוֹשֶׁ֙בֶת֙ מִֽימִינֵ֔ךְ סְדֹ֖ם וּבְנוֹתֶֽיהָ׃ (מז) וְלֹ֤א בְדַרְכֵיהֶן֙ הָלַ֔כְתְּ וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶ֖ן [עָשִׂ֑ית] (עשיתי) כִּמְעַ֣ט קָ֔ט וַתַּשְׁחִ֥תִי מֵהֵ֖ן בְּכׇל⁠־דְּרָכָֽיִךְ׃ (מח) חַי⁠־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה אִם⁠־עָֽשְׂתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ הִ֖יא וּבְנוֹתֶ֑יהָ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית אַ֖תְּ וּבְנוֹתָֽיִךְ׃ (מט) הִנֵּה⁠־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת⁠־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד⁠־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה׃ (נ) וַֽתִּגְבְּהֶ֔ינָה וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה תוֹעֵבָ֖ה לְפָנָ֑י וָאָסִ֥יר אֶתְהֶ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי׃ (נא) וְשֹׁ֣מְר֔וֹן כַּחֲצִ֥י חַטֹּאתַ֖יִךְ לֹ֣א חָטָ֑אָה וַתַּרְבִּ֤י אֶת⁠־תּוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ מֵהֵ֔נָּה וַתְּצַדְּקִי֙ג אֶת⁠־[אֲחוֹתַ֔יִךְ] (אחותך) בְּכׇל⁠־תּוֹעֲבֹתַ֖יִךְ אֲשֶׁ֥ר [עָשִֽׂית] (עשיתי (נב) גַּם⁠־אַ֣תְּ׀ שְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֗ךְ אֲשֶׁ֤ר פִּלַּלְתְּ֙ לַאֲחוֹתֵ֔ךְ בְּחַטֹּאתַ֛יִךְ אֲשֶׁר⁠־הִתְעַ֥בְתְּ מֵהֵ֖ן תִּצְדַּ֣קְנָה מִמֵּ֑ךְ וְגַם⁠־אַ֥תְּ בּ֙וֹשִׁי֙ וּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ בְּצַדֶּקְתֵּ֖ךְ אַחְיוֹתֵֽךְ׃ (נג) וְשַׁבְתִּי֙ אֶת⁠־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת⁠־[שְׁב֤וּת] (שבית) סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת⁠־[שְׁב֥וּת] (שבית) שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ [וּשְׁב֥וּת] (ושבית) שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה׃ (נד) לְמַ֙עַן֙ תִּשְׂאִ֣י כְלִמָּתֵ֔ךְ וְנִכְלַ֕מְתְּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית בְּנַחֲמֵ֖ךְ אֹתָֽן׃ (נה) וַאֲחוֹתַ֗יִךְ סְדֹ֤ם וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ תָּשֹׁ֣בְןָ לְקַדְמָתָ֔ן וְשֹֽׁמְרוֹן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ תָּשֹׁ֖בְןָ לְקַדְמָתָ֑ן וְאַתְּ֙ וּבְנוֹתַ֔יִךְ תְּשֻׁבֶ֖ינָה לְקַדְמַתְכֶֽן׃ (נו) וְל֤וֹא הָֽיְתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ לִשְׁמוּעָ֖ה בְּפִ֑יךְ בְּי֖וֹם גְּאוֹנָֽיִךְ׃ (נז) בְּטֶ֘רֶם֮ תִּגָּלֶ֣ה רָעָתֵךְ֒ כְּמ֗וֹ עֵ֚ת חֶרְפַּ֣ת בְּנוֹת⁠־אֲרָ֔ם וְכׇל⁠־סְבִיבוֹתֶ֖יהָ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים הַשָּׁאט֥וֹת אוֹתָ֖ךְ מִסָּבִֽיב׃ (נח) אֶת⁠־זִמָּתֵ֥ךְ וְאֶת⁠־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ אַ֣תְּ נְשָׂאתִ֑ים נְאֻ֖ם יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (נט) כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה [וְעָשִׂ֥יתִי] (ועשית) אוֹתָ֖ךְ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית אֲשֶׁר⁠־בָּזִ֥ית אָלָ֖ה לְהָפֵ֥ר בְּרִֽית׃ (ס) וְזָכַרְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת⁠־בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַהֲקִימוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ (סא) וְזָכַ֣רְתְּ אֶת⁠־דְּרָכַ֘יִךְ֮ וְנִכְלַמְתְּ֒ בְּקַחְתֵּ֗ךְ אֶת⁠־אֲחוֹתַ֙יִךְ֙ הַגְּדֹל֣וֹת מִמֵּ֔ךְ אֶל⁠־הַקְּטַנּ֖וֹת מִמֵּ֑ךְ וְנָתַתִּ֨י אֶתְהֶ֥ן לָ֛ךְ לְבָנ֖וֹת וְלֹ֥א מִבְּרִיתֵֽךְ׃ (סב) וַהֲקִימֹתִ֥י אֲנִ֛י אֶת⁠־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְיָדַ֖עַתְּ כִּֽי⁠־אֲנִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (סג) לְמַ֤עַן תִּזְכְּרִי֙ וָבֹ֔שְׁתְּ וְלֹ֨א יִֽהְיֶה⁠־לָּ֥ךְ עוֹד֙ פִּתְח֣וֹן פֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י כְּלִמָּתֵ֑ךְ בְּכַפְּרִי⁠־לָךְ֙ לְכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וָ֥אֶתֵּֽן⁠־נֶ֙זֶם֙ =א (מרכא בוי״ו, געיה בצירה ומקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה); וכן במג״ה אך ברויאר השמיט את המקף.
• בן⁠־אשר=<וָֽאֶתֵּ֥ן נֶ֙זֶם֙> וכך בתיגאן (אך בלי געיה) ובדפוסים וקורן; וראו עוד בגרסאות המובאות אצל גינצבורג בהערה.
• ל,בן⁠־נפתלי=וָאֶתֵּֽן⁠־נֶ֙זֶם֙ (תיבה מוקפת ובלתי-מוטעמת)
• ק=וָ֤אֶתֵּֽן⁠־נֶ֙זֶם֙ (מהפך בוי״ו, געיה בצירה ומקף)
ב לְכׇל⁠־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ =ל ובן אשר בחילופים וכן בדפוסים (יש געיה קלה באל״ף ואין געיה כבדה בכ״ף)
• ק=לְכׇֽל⁠־מְאַהֲבַ֔יִךְ וכן בן נפתלי בספר החילופים (געיה כבדה בכ״ף)
• א=לְכׇ֨ל⁠־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ (אמנם הגעיות מתאימות לבן אשר בחילופים, אמנם מתיגת הזקף בכ״ף חריגה מיד לאחר טעם הפשטא)
ג וַתְּצַדְּקִי֙ א=וַתְּצַדֲּקִי֙ (חטף); אמנם במג״ה בדפוס הכריעו בשווא נגד כתב⁠־היד באופן חריג, ואולי נפלה אצלם טעות.
E/ע
הערותNotes
(ג) מכרתיך – כמו מגורותיך חילוף גימ״ל בכ״ף, רק מגורה דרך עראי ומכירה היא בקביעות, כמו שנראה לקמן (כ״א ל״ח, כ״ט י״ד). (ד) הולדת אותך – מקור מההפעל כמו יום הולדת את פרעה, ושם בא הדגש תמורת הנח, ופה בא דגש עם הנח שלא כמשפט.
שרך – הוא הטבור, כמו שררך אגן הסהר.
למשעי – לנקות הבשר, ובלשון משנה שעטנז שוע טוי ונוז.
(ה) לא חסה עליך עין לחמלה עליך – החס הוא מפני צרכו אל הדבר, כמו ועינכם אל תחוס על כליכם, אתה חסת על הקיקיון, והחומל הוא מצד טוב הדבר בעצמו, כמו כי חמל העם על מיטב הצאן והבקר ולא אבו החרימם. (ו) מתבוססת – כמו מאלהים היתה תבוסת אחזיהו (דברי הימים ב כ״ב ז׳), ובדברי חז״ל דם תבוסה. (ז) ותבאי בעדי עדיים – כמו בא בימים, ותבואי עד שנותיך, בעת וזמן שראוי לעדות עדים, ועדי מקור.
ערום ועריה – עריה הוא גלוי בית הערוה, שהוא יותר מערום שיבא גם על המכוסה קצת, כמו כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף.
(י) ואלבשך ואכסך – כשבאו ביחד, יהיה הכיסוי על הלבוש, כמו וכסה חמס על לבושו, וכולל גם כיסוי הראש, ותכס בצעיף. (יא) ורביד על גרונך – יש הבדל בין גרון ובין צואר, שצואר היא חיצונית הצואר, והגרון הוא הגרגרת מבפנים, קרא בגרון, וגרונך מצמאה והיל״ל כמ״ש (בראשית מ״א) רביד הזהב על צוארו, מזה מבואר שלפי המליצה מדבר מן הגרון הפנימי המוציא קול, וכן (משלי א׳ ט׳) וענקים לגרגרותיך תכשיטי הקול והדבור בחכמה. (טו) ותשפכי את תזנותיך – יש הבדל בין זנות ותזנות, שתזנות היא שמעוררת העוגבים להתאוות לה, ולפעמים יחזור התזנות אליה שמזנה עמה, ופה אמר לו יהי כי לא תזנה עמו רק ישאר התאוה אצלו. (טז) טלאות – כמו נעלות בלות ומטולאות (יהושע ט׳ ה׳) לא באות ולא יהיה לא יבואו בבגדים האלה אליך הגם שיהיה במציאות ומוסיף שלא יהיה עוד במציאות כלל כי לא ירד ה׳ עוד על הר סיני להשמיע תורתו ומצותיו לבני אדם עוד הפעם. (יז) ותזני בם – לא מצאנו פעל זנה שאחריו ב׳? וע״כ פירוש שתזני על ידי כמו ויזנו במעלליהם, כי לא יזנו עם הצלם רק על ידו. (כ) ותקחי את בניך – מגביל נגד מ״ש ותשחטי את בני, ושעורו ותקחי את בניך אשר ילדת לי מתזנותיך ותזבחום להם לאכול, המעט ותזבחי את בני. (כא) ותתנים – כמו ומזרעך לא תתן להעביר למולך. (כב) ואת כל – כמו ועם כל. (כד) גב – מקום בולט שי״ל שטח למעלה, כמו לגבי שומר גביכם, ורמה הוא מקום רם דוקא. (כה) ותפשקי – הרחבת הרגלים דרך גנאי, וכן פושק שפתיו (משלי י״ג). (כו) גדלי בשר – כינוי לבשר הערוה, כמו רר בשרו את זובו ואמר אשר בשר חמורים בשרם. (כז) חקך – דבר הקצוב לך, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה.
ואתנך בנפש – ברצון, כמו אל תתנני בנפש צרי.
(כח) ותזני אל – ותזנים, זנה אל, היא הסרסרנות והעיגוב לזנות, ותזנים הוא הזנות ממש שזה נקשר עם מלת את. (כט) אל ארץ כנען כשדימה – יל״פ שקורא כשדים ארץ כנען ע״ש המסחר הגדול שהיה שם, וכן לקמן (י״ז ד׳) ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רוכלים שמו. (ל) מה אמולה לבתך – בא הלב בלשון נקבה לגנאי וי״ל שקורא הלב לבת, ע״ש לבת אש התאוה הבוער בו ואמר איך אמולה ואומללה הלהבה הזאת אשר בלבך. (לא-לג) לקלס – הוא המאמר שעושים לצחוק ולגנאי כמ״ש (ירמיהו כ׳ ח׳), ר״ל שהיא צוחקת על האתנן שהוא מעט ומבקשת אתנן יותר גדול.
זונה מנאפת – מנפאת תקרא ע״ש פעולת הניאוף, ובשם זונה תקרא מצד ההפקר והיציאה מרשות בעלה, (כמ״ש באילת השחר כלל תקכ״ח), וכשבאו נרדפים תקרא מנאפת אם היא בצנעה ותחת רשות בעלה וזונה, אם היא בפרהסיא וביציאה מרשות בעלה.
אתנן, נדה – האתנן שרשו נתן, המתן שיתנו להזונה בעת הבעילה והנדה והנדן, היא מה שיתנו להאשה המיוחדת למשכב.
(לד) ואחריך לא זונה – הנו״ן דגושה והזיי״ן במלאפום, ואינו שם רק מבנין פועל, אין זונה אחריך, שאף שתשפך תזנותך עליו לא יקבל הפעולה להיות זונה אחריך, שע״ז בא הבנין שלא נזכר שם פועלו מהכבד. (לו) נחושתך – מענין נחש וניחוש.
מאהביך – מורה תמיד על אוהבים הקבועים לזנות.
(לז) ערבת – כמו נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי (ירמיהו לא).
על כל – עם כל וכן ויבואו האנשים על הנשים (שמות לה).
(לח) דם חמה וקנאה – עיין למעלה (ה׳ י״ג), ותרגומו ואמסרינך לקטול ברגז ובחמה. (לט) והרסו גבך ונתצו רמותיך – נתץ הוא יותר מן הריסה שנותץ גם החלקים, כמ״ש בס׳ התו״ה שמיני (סי׳ קל״ט), הוסיף שכפי הוספת החטא שהרמה היא יותר מן גב, כן יוסיף הנתוץ על ההירוס. (מ) ובתקוך – ענינו בקיעת הגוף בחרב. (מא) מזונה – מהיות זונה כמו ונכחידם מגוי. הנה דמשק מוסר מעיר. (מב) חמתי ולא אכעס – הבדל בין כעס ובין חמה ויתר נרדפיו שהאף והקצף והחמה יוצאים לפעול על זולתו שהוא כועס עליו, אבל הכעס מורה התעוררות הכעס ורגשו בלב לבד, כמו כל ימיו מכאובים וכעס ענינו, וכעסתה צרתה גם כעס, וכשיבואו בהפעיל, הקצפתם את ה׳, היינו גרמתם שיקצף עליכם להרע לכם, הכעסתם, גרמתם שיתעורר כעסו בעצמו. ושקט, הוא הפך הכעס, שהנפש שוקטת מזעף הכעס ועז״א ושקטתי ולא אכעוס עוד. (מג) ותרגזי לי – הרוגז מובדל מן הכעס, שהוא הפך מנוחת הנפש, שהנפש תתרגז ותצא ממנוחתה בעבור איזה דבר, אם ע״י פחד, אם ע״י ריב, אם ע״י יתר דברים הסוערים בנפש, וכן יצייר כשיעשה האדם דברים מתועבים נגד האלהות (כמו ובטוחות למרגיזי אל) כאילו ירגז ה׳ ממקומו להענישו.
דרכך בראש נתתי – כמו לתת דרכו בראשו (מלכים א ח׳ ל״ב) ר״ל כפי תגמולו הראוי לו.
הא – כמו הנה, כמו הא לכם זרע.
הזמה – שם זימה מורה על השתקעות המחשבה בזנות, ולא נמצא בתורה רק על מחלל בתו להזנותה ועל ערות אשה ובתה ושניהם אחד כי המוציא בתו לזנות, מורה השתקעות הזימה מאב לבתו, וערות אשה ובתה היא מן האם אל הבת, שראוי שהאב והאם ישמרו תולדותם מהשחית, וכן אמר ואיש ואביו ילכו אל הנערה, שזה מורה העזות וההשחתה בתכלית, וזה מיוחד בשם זימה.
(מז) בדרכיהן, וכתועבותיהן – כבר התבאר למעלה (סי׳ ז׳ וסי׳ י״ד), שהדרכים מציינים דרכי הנפש שהם שורש אל הפעולות היוצאים מהם. (מט) ושלות השקט – שלו, הוא השלום הפנימי (שזה הבדלו מן שלום), ולפעמים תהיה השלום ע״י בטחון בגברותם, גוי שלו יושב לבטח (ירמיהו מ״ט ל״א) אבל שלותם היה ע״י שקט, שלא היה מי שיפריעם כלל, וכן ושוקטת ושלוה (דברי הימים א ד׳ מ׳). (נ) כאשר ראיתי – רעתם, כמ״ש ארדה נא ואראה. (נב) אשר פיללתי – מענין משפט, כמו ונתן בפלילים.
בושי ושאי כלמתך – הבושה היא בעצמו, והכלימה היא מאחרים.
(נג) ושבתי – היא השבת המדרגה, ושבית מענין השבה כמ״ש בירמיה (כ״ט י״ד, ל׳ ג׳). (סג) ובשת כלמתך – הבדל בפסוק נ״ב. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×