×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים כ״התנ״ך
א֣
אָ
(א)  לְדָוִ֡דאאֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃ (ב) אֱֽלֹהַ֗יב בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל⁠־אֵב֑וֹשָׁהאַל⁠־יַעַלְצ֖וּג אוֹיְבַ֣יד לִֽי׃ (ג) גַּ֣ם כׇּל⁠־קֹ֭וֶיךָה לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃ (ד) דְּרָכֶ֣יךָ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִיאֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ (ה) הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִיכִּֽי⁠־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑יאוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כׇּל⁠־הַיּֽוֹם׃ (ו) זְכֹר⁠־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃ (ז) חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י׀ וּפְשָׁעַ֗יאַל⁠־תִּ֫זְכֹּ֥רכְּחַסְדְּךָ֥ זְכׇר⁠־לִי⁠־אַ֑תָּהלְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ח) טוֹב⁠־וְיָשָׁ֥ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑העַל⁠־כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ׃ (ט) יַדְרֵ֣ךְ עֲ֭נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑טוִילַמֵּ֖דו עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ׃ (י) כׇּל⁠־אׇרְח֣וֹת יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑תלְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו׃ (יא) לְמַֽעַן⁠־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב⁠־הֽוּא׃ (יב) מִי⁠־זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הי֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃ (יג) נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑יןוְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃ (יד) ס֣וֹד יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה לִירֵאָ֑יווּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃ (טו) עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הכִּ֤י הֽוּא⁠־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃ (טז) פְּנֵֽה⁠־אֵלַ֥י וְחׇנֵּ֑נִיכִּֽי⁠־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃ (יז) צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֝מְּצוּקוֹתַ֗יז הוֹצִיאֵֽנִי׃ (יח) רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי וַעֲמָלִ֑יוְ֝שָׂ֗א לְכׇל⁠־חַטֹּאותָֽי׃ (יט) רְאֵֽה⁠־אֹיְבַ֥יח כִּי⁠־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי׃ (כ) שׇׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִיאַל⁠־אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי⁠־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃ (כא) תֹּם⁠־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִיכִּ֝֗יט קִוִּיתִֽיךָ׃ (כב) פְּדֵ֣ה אֱ֭לֹהִים אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֑למִ֝כֹּ֗ל צָרוֹתָֽיוי׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ר1› פרשה סתומה
• ל=פרשה פתוחה
ב אֱֽלֹהַ֗י כתר ארם צובה קיים מכאן ואילך
ג אַל⁠־יַעַלְצ֖וּ =א (אין געיה)
• ל=אַל⁠־יַֽעַלְצ֖וּ (געיה)
ד אוֹיְבַ֣י א,ש1 ומסורת-א,ל ובדפוסים (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=אֹיְבַ֣י (כתיב חסר וי״ו)
ה כׇּל⁠־קֹ֭וֶיךָ =א,ש1 ובדפוסים
• ל!=כָּל⁠־קֹ֭ויֶךָ (הסגול כנראה באות יו״ד)
• הערות ברויאר ודותן
ו וִילַמֵּ֖ד =א (אין געיה)
• ל=וִֽילַמֵּ֖ד (געיה)
ז מִ֝מְּצוּקוֹתַ֗י =א (אין געיה)
• ל=מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י (געיה)
ח אֹיְבַ֥י =א,ש1 ומסורת-א,ל ובדפוסים (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=אוֹיְבַ֥י (כתיב מלא וי״ו)
ט כִּ֝֗י =א!,ל (גרש ונקודת הרביע ביחד באותה אות, בניגוד לשיטת-א אבל בהתאם לשיטת-ל
י צָרוֹתָֽיו =א,ש1 (אין געיה)
• ל!=צָֽרוֹתָיו (געיה וחסר סילוק)
• הערות ברויאר ודותן
E/ע
הערותNotes
(א) לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה, כן שם את ה׳ לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים, ואמר רק אליך ה׳ אשא נפשי – אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי, וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה. (ב) אלהי – (בענין צרכיו הגשמיים) הנה בכל עניני בך בטחתי – ולכן אבקש אל אבושה – כאילו אין תכלית בקשתו השגת הצרכים רק השגת הבטחון בל יתבייש על בטחונו בה׳ עת יהיה לו מקור אכזב, ובעבור תכלית זה אני מבקש אל יעלצו אויבי לי שבזה יגיע חילול ה׳. (ג) גם – בזה יסובב שגם כל קויך לא יבושו – משא״כ אם לא יתמלא בטחוני, וכן עי״כ יבושו הבוגדים ריקם – לפ״ז אין התכלית אצלי השגת דבר המובטח רק קיום הבטחון עצמו שיתגדל כבוד השם. (ד) דרכיך – (בענין צרכיו הנפשיים) אבקש לדעת דרכיך, שדרך הוא הקבוע לרבים, הדרך הגדול, והארחות הם המסתעפים מן דרך הגדול אל הצדדים, הדרכים הגדולים די בהודעה והארחות הפרטיים צריכים לימוד, כי הם רבים ואינם ניכרים כ״כ, ובנמשל דרכיך הודיעני הם הדרכים הכוללים שבהם תנהיג את עולמך כגון הרחמים והחנינה ארך אפים ורב חסד, תודיעני למען אתנהג בהם, כמ״ש והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו׳, וארחותיך למדני הם הפרטים המתפרדים מדרך הגדול, שיתנהג ה׳ בעתים פרטים ובמקומות פרטים ובאנשים יחידים, וכן לדעת איך יתנהג האדם בעתים ובענינים פרטיים שילוז לפעמים מדרך הכולל, כמו להתאכזר נגד רשעים ולהתגאות ולעוז כנגדם וכדומה שזה צריך לימוד. (ה) הדריכני – אחר שבקש שיודיעהו ההנהגה במדות בקש שיודיעהו האמתיות הנעלמים משכל האדם ולא יושגו אלא בנבואה מסוד ה׳ ליראיו, והאמתיות האלה יתחלקו למעשיי ועיוני, כמו השגת עניני האלהות ודרכיו בשכל העיוני, וידיעת התורה חקיה ומצותיה בשכל המעשי, על המעשי אמר הדריכני באמתך – ועל העיוני אמר ולמדני – ובאר טעם בקשתו כי אתה אלהי ישעי המושיעי בכל צרכי הגופנים והנפשיים, וגם בזה אומר שאינו מכוון בזה תועלת עצמו, להשיג עי״כ איזה כבוד וכדומה, רק אותך קויתי כל היום שאתה תכלית תקותי, וכל יתר הדברים שאבקש הוא רק שיהיו אמצעים להשיג אותך ולעבדך שהוא תכלית תקותי, כמ״ש אליך ה׳ נפשי אשא. (ו) זכור – בא בטענה כי בתחלת יצירת האדם השגיח עליו בתכלית הרחמים והחסד מבלי שהיה ראוי אליו כי הנעדר לא עבד את ה׳ עדיין, וכל הטוב שהשפיע ה׳ על האדם בראשית יצירתו היה חסד חנם מבלי קדימת מפעל ומעשה מהנוצר, וא״כ ראוי שתתמיד חסדך זה בלי הפסק אף שאיני ראוי לזה עפ״י מעשי, ואמר רחמיך נגד מה שהשלימו בכל איברי גופו בתכלית הרחמים בכל אבר ואבר, וחסדיך נגד כחות השכל והבינה שהוא מצד החסד למען ישיג גדולתו, וזה מגביל נגד שני הבקשות שבקש על עניני הגוף ועל עניני הנפש, וכל אלה מעולם המה ר״ל מעת היצירה. (ז) חטאת – אולם אבקש בעת תזכר חסדיך ורחמיך שעשית לי לא תזכר כנגד זה חטאת נעורי ופשעי שאני הייתי כפוי טובה וחטאתי, שאז יגדל החטא לפי ערך החסד ויתחייב שע״י חטאתי יפסקו ממני החסד והרחמים, ושיעור הכתוב כחסדך (אשר) תזכר לי אתה (ר״ל חסד שעשית אתה) אל תזכר חטאת נעורי ופשעי שחטאתי אני, להעריך זה כנגד זה, למען טובך ה׳ וראוי שאת הטוב תזכור ולא את הרע. (ח) טוב וישר ה׳ – הנה מצד שהוא טוב יורה חטאים בדרך – שהם החוטאים מצד השגגה יראם הדרך, ומצד שהוא ישר. (ט) ידרך ענוים – אלה שיודעים הדרך רק שיש מניעות שמעכב בעדם לעשות את הראוי כמו בקשת הצרכים ושאר סיבות יסייע אותם שילכו בדרך משפט – היינו בדרך הראוי, גם ילמד ענוים דרכו המיוחד מסוד ה׳ ליראיו. (י) כל ארחות – והגם שתמצא לפעמים שה׳ אינו הולך בהנהגתו בדרך הזה הכולל, רק הולך בארח פרטי נפרד מדרך הכולל, כמו שיש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, הנה גם הארחות הם חסד ואמת – שלפעמים הם מצד החסד כמו שרעות הצדיקים בא לכפר עון קל שעשו ולהגדיל שכרם בעוה״ב ולפעמים הוא מצד האמת ומה״ד להאריך אף לרשע עד שיתמלא סאתו ולהאבידו בעוה״ב, וכ״ז ידוע לנוצרי בריתו ועדותיו – הם יודעים שהארחות האלה הם חסד ואמת. (יא) למען – (חוזר אל התפלה), נגד מה שבקש חטאת נעורי ופשעי אל תזכור, מוסיף לבקש, למען שמך ה׳ כי רב הוא וסלחת לעוני – שתסלח העון לגמרי, ולא לבד הפשע כי גם העון שחמור ממנו, וזה תעשה למען שמך שאתה מלא רחמים וסולח לעונות. (יב) מי זה – אחר שהשלים תפלתו שיחונהו ה׳ בין בצרכיו הגשמיים בין בנפשיים, אומר שליראי ה׳ האמתיים יש עוד דרך אחר מעולה מן הדרך הזה שהתפללתי עליו עד הנה, והוא שהם ימאסו עניני עולם הזה לגמרי ולא יבקשו רק אושר הנפש הרוחני, וז״ש מי זה האיש אשר הוא ירא ה׳ באמת, ה׳ יורהו דרך אחר אשר יבחר – והוא כי (יג) נפשו בטוב תלין עקר השתדלותו יהיה על אושר נפשו האלהית שהיא תלין בטוב ושכר עוה״ב, ולא ירצה מן העוה״ז רק קיום המין שזרעו יירש ארץ – שבניו הם יצלחו בזכותו והוא די לו בקב חרובין מע״ש לע״ש. (יד) סוד – מפרש נגד מ״ש נפשו בטוב תלין אומר שענין זה של נצחיית הנפש ועדונה לעוה״ב הוא סוד ה׳ ליראיו – שהם יודעים סוד הנפש וענינה ושיפה קורת רוח אחת בעוה״ב מכל חיי העוה״ז, ונגד מ״ש וזרעו יירש ארץ, מפרש ובריתו להודיעם שע״ז יודיע ה׳ ליראיו בריתו, כמו שכרת ברית עם האבות שיירשו בניו את הארץ, ועם דוד שלא תופסק המלכות מזרעו. (טו) עיני – ולכן גם אני בחרתי בדרך זה ועזבתי כל עניני העוה״ז, רק עיני נשואות תמיד אל ה׳ אל העולם העליון הרוחני, והגם שאדע שע״י שעיני נשואות למעלה אוכל ליפול בקל ברשת אשר פרשו לרגלי, בכ״ז לא אפסק מן הדביקות להסתכל בארץ, כי ידעתי כי אף שיבואו רגלי תוך הרשת הוא יוציא מרשת רגלי. (טז) פנה אלי – בהיותו מצייר א״ע במעמד הפרישות והדביקות, יצייר א״ע שהוא נבדל מכל העולם בין משכניו וריעיו וב״ב בין מעשרו וקנינו, ומבקש פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני – כי אין לי מאומה בזה העולם. (יז) צרות לבבי – גם על הצרות שיגיעוני בעולם איני משים לב, בהפך הם הרחיבו לי ואני שמח עליהם, לבד זאת אבקש ממצוקותי הוציאני – שהמצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, מזה תוציאני כי היא תשבית אותי מעבודת ה׳, אבל על הצרה החיצונית, איני משים לב כי אני מהביל עניני העוה״ז לגמרי. (יח) ראה – כי העוני והעמל שיגיע לי בעולם יהיה לי לכפרת עון וע״ז בקש ראה עניי ושא לכל חטאתי – זאת שנית אבקש (יט-כ) ראה אויבי כי רבו, שמרה נפשי והצלני לבל יחטיאו את נפשי, וזאת שנית בל אבוש כי חסיתי בך ויהיה מזה חילול השם, כמ״ש בתחלה בך בטחתי אל אבושה. (כא) תם – אולם אבקש שלא ע״י מלחמה ורב חיל תצרני מן האויבים, רק התם והיושר המה יצרוני ע״י שקויתיך, שתומי וישרי ישמרו אותי. (כב) פדה – לעומת מה שאמר שהוא מהביל עניני העוה״ז ואינו משים לב להתפלל על צרותיו כי הצרות הרחיבו את לבבו, אומר בכ״ז בעבור הכלל אני מבקש פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו – כי לא כל בני אדם הם במדרגה זו להתיאש מכל עניני העולם ולבל ירגישו בצרות ועוני.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144