אֶשָּׁ֣קְךָ֔ =ק-מ ובדפוסים
• ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔ (חסר דגש בשי״ן)
• הערת המקליד
יָבֻ֥זוּ =ק-מ ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים
• ל!=יָב֥וּזוּ (כתיב מלא וי״ו)
אֶנְהָֽגְךָ֗ =מ״ג דפוס ונציה ומ״ש
• ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗ (חטף פתח בגימ״ל) לפי הסכמת בן אשר ובן נפתלי בספר החילופים
• קורן, ברויאר, מכון ממרא, סימנים
תְּעֹ֥רְר֛וּ מרכא=שיטת-א וכללי המסורה. ראו בהערת הנוסח לעיל (ב,ז) למידע מלא לגבי מרכא בתיבת תביר בשלושת המקומות המקבילים.
• שיטת-א=תְּעֹ֥רֲר֛וּ (בחטף פתח)
• ל=תְּעֹֽרְר֛וּ (בגעיה); יש בקו נטייה קלה שקצת דומה למרכא, וכן ציין אותו ברויאר כמרכא (בניגוד לשני המקומות המקבילים), אמנם לנו נראה יותר שהוא געיה (ובמיוחד לאור שני המקומות המקבילים בכתי״ל (ב,ז; ג,ה), ודרכו של כתי״ל בדרך כלל.
‹סס› ל=פרשה סתומה, ק-מ=פרשה פתוחה
• ראו בהערת הנוסח לעיל על ו,ד (״יפה את רעיתי כתרצה״).
‹פפ› ל,ק-מ=פרשה פתוחה
• ראו בהערת הנוסח לעיל על ו,ד (״יפה את רעיתי כתרצה״); אבל כאן הפרשה פתוחה הן בכתי״ל והן בכתי״ק-מ.
כַּרְמִ֥י =ק-מ ובדפוסים
• ל?!=כָּרְמִ֥י (קמץ בכ״ף במקום פתח?)
• הערות דותן וברויאר (במהדורותיו האחרונות) והמקליד
הַיּוֹשֶׁ֣בֶת =ק-מ ובדפוסים
• ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת (חסר דגש ביו״ד)
• הערת המקליד
הַשְׁמִיעִֽנִי =ק-מ,ב1 (כתיב מלא יו״ד וחסר יו״ד) ובעוד כתב־יד שנבדק ע״י ברויאר ובדפוסים. וראו גם במחלוקת המקבילה (לעיל ב,יד), שבה נתמך כתיב זה ע״י א,ש1,ק-מ; וכן בברויאר ומג״ה.
• ל=הַשְׁמִיעִֽינִי (כתיב מלא יו״ד ומלא יו״ד) וכמו לעיל (ב,יד).