×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
אסתר ד׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וּמׇרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מׇרְדֳּכַי֙ אֶת⁠־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖הא וּמָרָֽה׃ (ב) וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר⁠־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל⁠־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק׃ (ג) וּבְכׇל⁠־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר⁠־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים׃ (ד) [וַ֠תָּב֠וֹאנָה] (ותבואינה)ב נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת⁠־מׇרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל׃ (ה) וַתִּקְרָא֩ אֶסְתֵּ֨ר לַהֲתָ֜ךְ מִסָּרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶעֱמִ֣יד לְפָנֶ֔יהָ וַתְּצַוֵּ֖הוּ עַֽל⁠־מׇרְדֳּכָ֑י לָדַ֥עַת מַה⁠־זֶּ֖ה וְעַל⁠־מַה⁠־זֶּֽה׃ (ו) וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל⁠־מׇרְדֳּכָ֑י אֶל⁠־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר⁠־הַמֶּֽלֶךְ׃ (ז) וַיַּגֶּד⁠־ל֣וֹ מׇרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁק֠וֹל עַל⁠־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ [בַּיְּהוּדִ֖ים] (ביהודיים) לְאַבְּדָֽם׃ (ח) וְאֶת⁠־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב⁠־הַ֠דָּ֠ת אֲשֶׁר⁠־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת⁠־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל⁠־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן⁠־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל⁠־עַמָּֽהּ׃ (ט) וַיָּב֖וֹא הֲתָ֑ךְ וַיַּגֵּ֣ד לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י מׇרְדֳּכָֽי׃ (י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל⁠־מׇרְדֳּכָֽי׃ (יא) כׇּל⁠־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם⁠־מְדִינ֨וֹתג הַמֶּ֜לֶךְ יֹֽדְעִ֗יםד אֲשֶׁ֣ר כׇּל⁠־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא⁠־אֶל⁠־הַמֶּ֩לֶךְ֩ אֶל⁠־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַ֠ד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט⁠־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת⁠־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ה לָב֣וֹא אֶל⁠־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם׃ (יב) וַיַּגִּ֣ידוּ לְמׇרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר׃ (יג) וַיֹּ֥אמֶר מׇרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל⁠־אֶסְתֵּ֑ר אַל⁠־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית⁠־הַמֶּ֖לֶךְ מִכׇּל⁠־הַיְּהוּדִֽים׃ (יד) כִּ֣י אִם⁠־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִ֘ישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית⁠־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם⁠־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃ (טו) וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל⁠־מׇרְדֳּכָֽי׃ (טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת⁠־כׇּל⁠־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל⁠־תֹּאכְל֨וּ וְאַל⁠־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם⁠־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃ (יז) וַֽיַּעֲבֹ֖ר מׇרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר⁠־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א גְדוֹלָ֖ה =ק-מ ומסורות-א,ל וטברניות ומ״ש
• ל!=גְדֹלָ֖ה (כתיב חסר וי״ו)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ב [וַ֠תָּב֠וֹאנָה] (ותבואינה) =דפוסים; אין הערת קרי בכתבי⁠־היד הקרובים לכתר.
ג וְעַם⁠־מְדִינ֨וֹת =ל,ק-מ (״ועם״ מוקפת)
• דפוסים=<וְעַם֩ מְדִינ֨וֹת> (״ועם״ מוטעמת בתלישא קטנה ובלתי-מוקפת)
ד יֹֽדְעִ֗ים =א(ס),ש1,ק-מ ומסורות-א,ל ומ״ש
• ל!=יֽוֹדְעִ֗ים (כתיב מלא וי״ו)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ה נִקְרֵ֙אתִי֙ =ש1,ק-מ ובדפוסים
• ל!=נִקְרֵ֙אתי֙ (חסר חיריק בתי״ו)
• הערת המקליד
E/ע
הערותNotes
(א) ומרדכי ידע את כל אשר נעשה1אמר רב גבה המן מאחשורוש, 2שהרי הסיר את טבעתו מעל ידו ונתן הממשלה בידו, 3באותו היום המן יוצא מפלטרין של מלך, והאגרות בידו, וכל שרי המלך אחריו, ופגע בהם מרדכי, ראה ג׳ תינוקת יוצאין מבית רבן, אמר להם מרדכי פסוקי לי פסוקייכו, פתח הראשון ואיר אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא (משלי ג׳:כ״ה), והשני אומר עוצו עצה ותופר וגו׳ (ישעיהו ח׳:י׳), והשלישי אמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול (שם מ״ו:ד׳), מיד שחק מדכי, אמר לו המן מה אמרו לך תינוקת הללו ושחקת, אמר לו בשורות טובות בשרוני, מיד כעס המן בלבו, אמר איני שולח יד תחילה אלא באלו התינוקת, א״ר יצחק נפחא בעלילה גדולה בא המן לישראל, שנאמר ובמלאות הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה (אבתר א׳:ה׳), אמר לו המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זימה הוא, העמד להם זונות ועשה להם משתה, וגזור עליהם שיבואו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר לעשות כרצון איש ואיש, ומי שירצה לבוא יבא, ומי שלא ירצה לבא לא יבא, כדי שלא יהיה להם פתחון פה לומר על כרחם הביאם, גזר המלך כן, מיד עמד מרדכי והעביר כרוז עליהם, בני הואיל והדבר תלוי ברצונכם, אל תלכו, שלא תתנו פתחון פה למדת הדין לקטרג עליכם, הניחו דברי מרדכי, והלכו לבית המשתה, מיד קטרגה מדת הדין לפני הקב״ה, ואמרה רבונו של עולם עד מתי תדבק באומה זו, שהם מכעיסין לפניך בארץ ובחוצה לארץ, אם רצונך אבד אותם, אמר לה הקב״ה ותורה מה תהא עליה, אמרה לפניו תסתפק בעליונים, באותה שעה אמר הקב״ה למה לי אומה זו שבשבילה רבו אנחותי בכל יום, שנאמר אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם (דברים ל״ב:כ״ו), הביאו לי אגרת וכתבו עליהם כליה, מיד הלך השטן והביא מגלות וכתבו וחתמו, כיון שראתה תורה כן יצאה בבגדי אלמנותה, ונתנה קולה בבכי, ולקול בכיתה צעקו מלאכי השרת, ואמרו אם ישראל שמטיפין דם לשמונה ימים כלים, אנו מה צריכין בעולם, שנאמר הן אראלם צעקו חוצה (ישעיהו ל״ג:ז׳), [וכתיב] הבט לברית (תהלים ע״ד:כ׳), כיון ששמעו חמה ולבנה כך, חגרו שקים ונתנו קולם בכי, שנאמר שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳), [שמים] וארץ נתאבלו, שנאמר אלביש שמים קדרות [וגו׳] (ישעיהו נ׳:ג׳), מיד רץ אליהו בבהלה אצל אבות העולם וצדיקי עולם ונביאים הראשונים, ואמר להם שמים וארץ וצבא מרום בוכים במר נפש, וכל העולם כלו אחזתם חיל כיולדה, ואתם שוכבים במנוחה, אמרו לו על מה, אמר להם מפני שנגזר על שונאי ישראל כליה, למה מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש, כיון ששמע משה כך, אמר לאליהו כלם יש אדם כשר באותו הדור, אמר לו יש אדם אחד ומרדכי שמו, אמר לו לך והודיעו, ויעמוד הוא משם, ואנו מכאן, אמר לו רועה נאמן כבר כתבו כלייה על צאנך, וכבר חתומה, אמר להם לאבות העולם, אם בטיט חתומה רחמים נשמעין, ואם בדם חתומה, מה שהיה היה, בא אליהו אצל מרדכי והודיעו, שנאמר ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, ועד עכשיו לא היה יודע, אלא דלא היה מתיירא, עד שבא אליהו ואמר שהסכימו למעלה, מיד ויקרע מרדכי את בגדיו, מה עשה, קבץ כל תינוקת של בית רבן, ועינה אותם מלחם וממים, והלביש שקים עליהם, והיו צועקים בבכיה וביללה, באותה שעה אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע כל זמן שאומות העולם עומדין עלי אין מבקשים ממני לא כסף ולא זהב, אלא לכלות אותי מן העולם, שנאמר ואכרות קומת ארזיו (ישעיהו ל״ז:כ״ד), ועמד עלי נבוכדנצר הרשע וביקש לכלות אוי מן העולם, שנאמר אכלני הממני (ירמיהו נ״א:ל״ד), אימתי הממני, בשעה שהעמיד צלם בהיכל, קבץ עלי ע׳ מלכים ודן אוי לפניהם ואמר לי השתחוו לצלם, אמרו חנניה מישאל ועזריה אין אנו משתחוים, אמר להם מפני מה, אמרו לו מפני שגזירותיו של הקב״ה טובים מגזירותיך, שאמר לנו לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ׳:ג׳), אמר להם למה מרדם בו, אמרו לפיכך באנו לידך, ואומר להם ואין אתם מתיראין מכבשן זה שלי, אמרו לו וכי אש שלך קשה מאשו של הקב״ה שבשעה שירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, ירד גבריאל וצינן את האש, ולא היה רשות לכבשן להבעיר, ויש אש שאוכלת ושותה, זה אשו של אליהו, שנאמר ואת המים אשר בתעלת לחכה (מלכים א י״ח:ל״ח), ויש אש שותה ואינה אוכלת, זה אשו של חמה, ויש אש אוכלת ואינו שותה, זה אש שלנו, ויש אש לא אוכלת ולא שותה, זה אש של מלאכי השרת, ולא עוד אלא שהאש שלך אינו אלא לפי שעה, אבל אשו של הקב״ה אדם נכוה בה לעולמי עד, ועוד אין מניחין נשמתו לצאת, אלא מטרפת בתוכו, וכשהאדם מרחיק ממנו ארבע מאות ושלשים פרסאות נכוה בה, ועוד ז׳ מדורי אש יש בגיהנם, וכל מדור ומדור עמקו ק׳ רבוא פרסאית, ורחבו שבע רבוא פרסאות, והתחתון שבהם ארקא שמו, והוא חצי אש וחצי ברד, וכשדנין בו את הרשע, מוציאין אותו מאש לברד, ומברד לאש, ועוד מדה אחרת יש בה, יש עקרב אחד ויש לו ט׳ מאות וצ״ט חליות, וכל חוליא וחוליא יש בה ט׳ מאות וצ״ט חביות של דם, וכל חבית וחבית יש בו ט׳ מאות וצ״ט לוגין, ואדם שכופר בשם ומשתחווה לצלם דנין אותו בכולם, ואנו האיך נשתחווה לצלם דדהבא, ואלמלא שקדשו את שמך כבר אבדו מן העולם, ועכשיו עמד עלי המן הרשע ובקש לעקור את הגפן ולא גזר להניח מחצה או שליש או רביעי אלא את הגפן כולה, שנאמר להשמיד להרוג ולאבד וגו׳, באותה שעה נתקיים אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם (דברים ל״ב:כ״ו), נתחתם עליהם גזר דין, מיד בקשה תורה רחמים עליהם, ומלאכי שלום מר יבכיון, מיד ויקרע מרדכי את בגדיו, והלך וקבץ תינוקת של בית רבן, והלבישם שקים, ועינה אותם מלחם וממים, עד שנתמלא עליהם הקב״ה רחמים: (ב) ויבא עד לפני שער המלך – כדי שיגיע הדבר לאסתר: (ג) ובכל מדינה ומדינה – הכל עמדו בצום ובכי ובשק ואפר, ושאר העם הם בצום: (ד) ותבאנה נערות אסתר [ויגידו לה] ותתחלחל – אחזתה חלחלה, כענין שנאמר מלאו מתני חלחלה (ישעיהו כ״א:ג׳), 4ונצרכה לנקיות, 5וי״א בא לה דרך נשים: (ה) ותקרא אסתר להתך6שכל דברי מלכות נחתכין על פיו:
ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה – מה זה שלבשת שק, ועל מה זה אינך מקבל, 7ר׳ יצחק נפחא אמר שליהא שלחה ליה שמא עברו ישראל על התורה שנתנה בלוחות, שנאמר מזה ומזה הם כתובים (שמות ל״ב:ט״ו):
(ו) ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר – לא פנה לצורך אחרת: (ז) 8ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו על עסק שלא כרע לע״ז:
ואת פרשת הכסף – כענין שנאמר והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה (דברים כ״ח:ס״ח):
(ח) ואת פתשגן כתב הדת וגו׳ ולבקש מלפניו על עמה – עד עתה אין אסתר מגדת, מעתה נתן לה רשות להודיע שהיא יהודית, שנאמר על עמה, וכן אמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי: (י) ותאמר אסתר להתך כל עבדי המלך וגו׳ – ויגידו למרדכי את דברי אסתר. 9ואילו התך לא אזיל מכאן שאין מושיבין על הקלקלה, 10וי״א מצאו המן ודחפו ומת: (יג) ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר – שיגד לה דברי תוכחות: (יד) כי אם החרש תחרישי – לומר שלום עליך נפשי, ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, למה לא נזכר השם במגלת אסתר, לפי שנכתבה במלכי מדי ופרס, ולא רצו להטיל בה השם הנכבד והנורא, וכתבו ממקום אחר:
הגעת – תגיעי:
(טז) ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי וגו׳ וצומו עלי – שאמצא חן בעיני המלך, שלא לסכן בעצמה:
ואל תאכלו ואל תשתו – למרק עון אכילה ושתיה שאכלת ושתיתם בסעודת אחשורוש, לפיכך לא נתחייבו שאר המדינות להתענות באותו הזמן כי אם בשושן, שהם בלבד נהנו מן הסעודה:
ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת – שדת המלך שלא לבא אל החצר הפנימי, כי אם לא יקרא ימות, ואני לא נקראתי:
וכאשר אבדתי אבדתי – כשם שאבדתי ממך ונפרדתי מאצלך, אבדתי גם אני נפשי:
(יז) ויעבור מרדכי11אמר רב שהעביר יום ראשון של חג המצות בתענית, 12שהרי בי״ג בניסן נכתבו הכתבים, ובו ביום קרע מרדכי בגדיו, וקבעו גם ימים תענית, אותו היום וב׳ ימים אחרים, הרי יום ראשון של חג המצות נתענו, הוא יום ג׳ לתענית אסתר, שנאמר ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה׳:א׳), הוא היום שנאמר בו יבא המלך והמן, מהרו את המן לעשות את דבר אסתר:
מה שאלתך – מלמד שלא היתה אוכלת עד שאמר לה מה שאלתך, והוא אמר מהרו את המן, וביום י״ו בניסן נתלה המן, לא עמד גזירתו אלא ב׳ ימים, וביום ג׳ נצלב, כי נדדה שנת המלך בליל שמורים, ישועת ה׳ כהרף עין, יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 אמר רב גבה המן מאחשורוש. מגילה ט״ו ע״א:
2 שהרי הסיר את טבעתו כו׳ הוספת רבינו ליתן טעם בדבר, ורש״י כתב גבה המן מאחשורוש שמלאו לבו לדבר מה שלא עלה על לב אחשורוש:
3 באותו היום המן יוצא, מדרש אבא גריון:
4 ונצרכה לנקיות. מגילה ט״ו ע״א ור׳ ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה:
5 וי״א בא לה דרך נשים. בגמרא שם אמר רב שפירסה נדה:
6 שכל דברי מלכות, מגילה שם בשם שמואל:
7 ר׳ יצחק נפחא. בגמרא שם חסרה המלה נפחא:
8 ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, בכ״י מינכען נוסף בצדו ״את כל אשר קרהו על ידי צורר עמלק שנאמר בו אשר קרך בדרך ס״א את כל אשר קרהו״ על עסק שלא כרע לע״ז:
9 ואילו התך לא אזיל מכאן כו׳, מגילה ט״ו ע״א:
10 וי״א מצאו המן ודחפו ומת. מדרש א״ג:
11 אמר רב שהעביר יום ראשון של חג המצות בתענית. מגילה ט״ו ע״א. ולדעתו ג׳ ימי תענית היינו י״ג י״ד ט״ו:
12 שהרי בי״ג בניסן נכתבו הכתבים כו׳, הוספת רבינו, ולדעתו ג׳ ימי תענית היו ביום י״ג י״ד וט״ו, ורש״י במגילה שם כתב וז״ל שהרי בי״ג בניסן נכתבו האיגרות וניתן הדת בשושן וי״ד וט״ו וט״ז התענו, ובששה עשר נתלה המן בערב עכ״ל, ועיין גם ברש״י דף ט״ז ע״א, אם כן לדעתו ימי התענית היו בי״ד ט״ו וט״ז, ובעל מנות הלוי דף קל״ו ע״ב הביא דברי בעל לקח טוב, וע״ש מה שהאריך בזה, וגם במדרש אסתר רבה פ״ח אות ז׳ איתא ג׳ ימים הן י״ג י״ד וט״ו:
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×