¹ אמר רב גבה המן מאחשורוש. מגילה ט״ו ע״א:

² שהרי הסיר את טבעתו כו׳ הוספת רבינו ליתן טעם בדבר, ורש״י כתב גבה המן מאחשורוש שמלאו לבו לדבר מה שלא עלה על לב אחשורוש:

³ באותו היום המן יוצא, מדרש אבא גריון:

⁴ ונצרכה לנקיות. מגילה ט״ו ע״א ור׳ ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה:

⁵ וי״א בא לה דרך נשים. בגמרא שם אמר רב שפירסה נדה:

⁶ שכל דברי מלכות, מגילה שם בשם שמואל:

⁷ ר׳ יצחק נפחא. בגמרא שם חסרה המלה נפחא:

⁸ ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, בכ״י מינכען נוסף בצדו ״את כל אשר קרהו על ידי צורר עמלק שנאמר בו אשר קרך בדרך ס״א את כל אשר קרהו״ על עסק שלא כרע לע״ז:

⁹ ואילו התך לא אזיל מכאן כו׳, מגילה ט״ו ע״א:

¹⁰ וי״א מצאו המן ודחפו ומת. מדרש א״ג:

¹¹ אמר רב שהעביר יום ראשון של חג המצות בתענית. מגילה ט״ו ע״א. ולדעתו ג׳ ימי תענית היינו י״ג י״ד ט״ו:

¹² שהרי בי״ג בניסן נכתבו הכתבים כו׳, הוספת רבינו, ולדעתו ג׳ ימי תענית היו ביום י״ג י״ד וט״ו, ורש״י במגילה שם כתב וז״ל שהרי בי״ג בניסן נכתבו האיגרות וניתן הדת בשושן וי״ד וט״ו וט״ז התענו, ובששה עשר נתלה המן בערב עכ״ל, ועיין גם ברש״י דף ט״ז ע״א, אם כן לדעתו ימי התענית היו בי״ד ט״ו וט״ז, ובעל מנות הלוי דף קל״ו ע״ב הביא דברי בעל לקח טוב, וע״ש מה שהאריך בזה, וגם במדרש אסתר רבה פ״ח אות ז׳ איתא ג׳ ימים הן י״ג י״ד וט״ו: