Ibn Ezra First Commentary Bereshit 14 – אבן עזרא פירוש ראשון בראשית יד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {רביעי} וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ⁠־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙^א מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ (ב) עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת⁠־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת⁠־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔ים^ב וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא⁠־צֹֽעַר׃ (ג) כׇּל⁠־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל⁠־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ (ד) שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר^ג וּשְׁלֹשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ (ה) וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר^ד וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת⁠־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת⁠־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים^ה בְּשָׁוֵ֖ה^ו קִרְיָתָֽיִם׃ (ו) וְאֶת⁠־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם^ז שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־הַמִּדְבָּֽר׃ (ז) וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל⁠־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת⁠־כׇּל⁠־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת⁠־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ (ח) וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔ים^ח וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא⁠־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ (ט) אֵ֣ת כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר^ט מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת⁠־הַחֲמִשָּֽׁה׃ (י) וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים^י בֶּֽאֱרֹ֤ת^יא בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ⁠־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה^יב נָּֽסוּ׃ (יא) וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אׇכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ (יב) וַיִּקְח֨וּ אֶת⁠־ל֧וֹט וְאֶת⁠־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן⁠־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ (יג) וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית⁠־אַבְרָֽם׃ (יד) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת⁠־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד⁠־דָּֽן׃ (טו) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙^יג עַד⁠־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ (טז) וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כׇּל⁠־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת⁠־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת⁠־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת⁠־הָעָֽם׃ (יז) וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י^יד שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙^טו אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר^טז וְאֶת⁠־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל⁠־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ (יח) וּמַלְכִּי⁠־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ (יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ^יז וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר⁠־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן⁠־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ (כא) {חמישי} וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֖ם אֶל⁠־אַבְרָ֑ם תֶּן⁠־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח⁠־לָֽךְ׃ (כב) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל⁠־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי^יח יָדִ֤י אֶל⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כג) אִם⁠־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַל^יט וְאִם⁠־אֶקַּ֖ח מִכׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת⁠־אַבְרָֽם׃ (כד) בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ^כ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים^כא אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙ =א⁠(ס),ל,ש1,ק3 <א⁠(ס)=חדא מלה? כן> והכוונה לכאורה לכולם (יד,א [כאן]; יד,ד; יד,ה; יד,ט; יד,יז); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים. מ״ג-ש1 על במדבר א׳: <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג׳: ...כדרלעמר>.
• ש,ו=כְּדׇר⁠־לָעֹ֙מֶר֙ (בכל המקומות); בכתי״ו קשה להבחין במקף בחלק מהמקומות, אבל הוא ברור בפסוקים ט, יז. גם בכתי״ל בפסוק י״ז השם כתוב כשתי מילים, וראו שם בהערה.

^ב צְבֹיִ֔ים ל-כתיב=<צְבֹיִי֔ם> (מקום הטעם) והשוו להלן פסוק ח׳ ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
• (צביים) [צְבוֹיִ֔ם] =ו (כתיב ״צְבֹיִ֔ים״ ומסור עליו <חס׳ ו׳>); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים. ומשמע כמו כן ב-ש1,ק3: כתיב=״צְבֹיִ֔ים״ אמנם אין בהם הערת קרי.
• הערת ברויאר

^ג כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א׳.

^ד כְדׇרְלָעֹ֗מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א׳.

^ה הָֽאֵימִ֔ים ל=הָֽאֵימִ֔ים בגעיה ימנית

^ו בְּשָׁוֵ֖ה =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=צֵרי? כן>

^ז בְּהַרְרָ֣ם =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=בְּהַֽרְרָ֣ם מתג? אין בה מתג>

^ח צְבֹיִ֔ים ל,ש-כתיב=<צְבֹייִ֔ם> (מקום החיריק והטעם), והשוו הערה לעיל (פסוק ב׳) ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).

^ט כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א׳.

^י הַשִּׂדִּ֗ים =ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַשִׂדִּ֗ים (חסר דגש באות שי״ן)
• הערת ברויאר

^יא בֶּֽאֱרֹ֤ת ל=בֶּֽאֱרֹ֤ת בגעיה ימנית

^יב הֶ֥רָה =א⁠(ס),ל,ש,ק3,ו <א⁠(ס)=הֵרָה צֵרי? אינו כן אלא בסגול>

^יג וַֽיִּרְדְּפֵם֙ ל=וַֽיִּרְדְּפֵם֙ בגעיה ימנית

^יד אַחֲרֵ֣י ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל!=אַחַרֵ֣י (חסרות נקודות החטף בחי״ת)

^טו מֵֽהַכּוֹת֙ מֵֽהַכּוֹת֙ בגעיה ימנית

^טז כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א׳.
• ל=כְּדָר⁠־לָעֹ֔מֶר (שלא כמו בפעמים הקודמות), ורואים את המקף בבירור בהגדלה; אבל שתי התיבות כל-כך קרובות, עד כדי כך שאולי לא היה צורך לתקן, ורק הוספת השווא נשכחה (וכן דעתם של ברויאר במהדורותיו האחרונות, ושל דותן).
• הערות ברויאר ודותן

^יז וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ ל=וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ בגעיה ימנית

^יח הֲרִמֹ֨תִי =ש,ק3,ו ומסורת טברנית ורמ״ה (כתיב חסר יו״ד)
• ל=הֲרִימֹ֨תִי (כתיב מלא יו״ד)
• הערת ברויאר

^יט וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַל =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=וע֣ד שרוך מונח? כן>

^כ אָֽכְל֣וּ ל=אָֽכְל֣וּ בגעיה ימנית

^כא הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית

E/ע

הערותNotes

(א) מלך גוים – שם מדינה כמו: עילם, כי שושן הבירה ארמון היה בתוכה. או: מלך גוים – לא הזכירם, והטעם: כי הם אחרים מהשנערים וחבריהם. (ג) חברו – מהבנין הקל. ועמק השדים – כמו: ושדת אותם בשיד (דברים כ״ז:ב׳), [כמו: לצדים (שופטים ב׳:ג׳) – מן ציד, ופטורי צצים (מלכים א ו׳:י״ח ועוד) – מן ציץ, או מבעלי הכפל, כמו:]⁠^א ותשם בסד רגלי (איוב י״ג:כ״ז) כמו: פת (בראשית י״ח:ה׳) ופתים (ויקרא ב׳:ו׳).⁠^ב ועמק – מושך עצמו ואחר עמו, כמו: אל בקצפך^ג תוכיחני (תהלים ל״ח:ב׳), וכן: הוא עמק ים המלח. (ד) וטעם ושלש עשרה – בשלש עשרה,⁠^ד כמו: כי ששת ימים עשה י״י (שמות כ׳:י׳). ובעל סדר עולם (סדר עולם רבה א׳) חברם,⁠^ה ודעתו רחבה מדעתנו. (ה) רפאים – שכל^ו הרואה אותם ימות לבו בקרבו,⁠^ז ויחשב מהרפאים שהם מתים. [והעד: מתים בל יחיו רפאים בל יקומו (ישעיהו כ״ו:י״ד).]⁠^ח האימים – שיש מהם אימה. (ו) בהררם – מהבנין הדגוש, כמו: בדברם (שמות ז׳:ז׳). ופירושו: בעלותם אל הר שעיר. (ט) את כדר לעמר^ט – עם. (י) באר בכל המקרא נובעת, והיא משונה בעבור הסמיכה, [בארות חמר. ובלא סמיכה – וכל הבארות (בראשית כ״ו:ט״ו).] ^י ויפלו שמה – ברצונם להמלט, וכן: ויפלו על פניהם^יא (במדבר כ׳:ו׳). הרה נסו – [הה״א האחרון מקום ״אל״, פתוח,⁠¹ וכבר זכרתי זה למעלה (ראב״ע בראשית פירוש ראשון י׳:י״ט). והטעם]⁠^יב אל הר נסו, והיא מלה זרה. (יב) והוא^יג היה ביום ההוא יושב בסדום. (יג) ופירוש הפליט – שברח ונמלט מבני סדום, וכן: בא אלי הפליט מירושלם (יחזקאל ל״ג:כ״א). ויש דרך דרש (בבלי נדה ס״א.). (יד) וירק – שנתן להם כלי מלחמה, כטעם: והרק חנית (תהלים ל״ה:ג׳). ויש אומרים: להוציא החרב מתערה, כטעם: על הארץ יריקו (קהלת י״א:ג׳), מריקים שקיהם (בראשית מ״ב:ל״ה). גם יש לחנית כן. חניכיו – שחנכם פעמים רבות במלחמה, ואם לא נזכר. וחשבון אותיות אליעזר (בבלי נדרים ל״ב.) דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע. רק החשבון כמשמעו. (יח) ומלכי צדק – נקרא כן בעבור שהוא מלך על מקום צדק. ויש אומרים: כי הוא שם. ושלם – היא ירושלים, והעד: ויהי בשלם סכו (תהלים ע״ו:ג׳). והוא כהן – כדברי המתרגם ארמית, וכן כל כהן, והעד: וכהנו לי (שמות כ״ח:מ״א). (יט-כ) ופירוש: על דברתי מלכי צדק (תהלים ק״י:ד׳) בספר תהלות (ראב״ע תהלים פירוש שני ק״י:ד׳), כי כהוגן עשה ויפה דבר, שברך אברהם בתחלה בעבור שהתנדב ללכת להושיע אשר נשבו, ואחר כך אמר: וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידיו. (כ) מגן – כמו: נתן, וכן: עטרת תפארת תמגנך (משלי ד׳:ט׳), והמ״ם שרש. ואברהם הוציא המעשר לכבוד השם, ולא מצא אדם ראוי לתת לו כמלכי צדק. (כב) הרימותי ידי – שבועה, כמו: כי אשא אל שמים ידי (דברים ל״ב:מ׳). וטעם אל עליון – כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן. (כג) אם מחוט – שממנו הבגד. שרוך – העור שקושר^יד הנעל. [ובלשון חכמים: סרכה וסרכות, כמו בארמית: כח סירכן, והוא קרוב מלשון ישמעאל, אך בשין ולא בסמך.]⁠^טו (כד) אך בלעדי – שלקחו הנערים, והוא שאכלו חניכיו ועבדיו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ כלומר: ״פתוח בפתח קטן״ = סגול תחת הא׳ במלת ״אל״.

^א ההוספה בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.

^ב כן בכ״י פריס 176, פריס 182. בכ״י לוצקי 827 בטעות נתחברו המלים: פתפתים.

^ג כן בכ״י לוצקי 827, וכן בראב״ע בראשית כ׳:ט״ז. בכ״י פריס 176, פריס 182, ברסלאו 53 ועוד עדי נוסח בטעות (בהשפעת תהלים ו׳:ב׳): באפך.

^ד כן בכ״י פריס 176 וכן נוסף בגיליון בכ״י לוצקי 827 (ואולי הושמט ע״י הדומות). בכ״י לוצקי 827 נוסף כאן ״שנה מרדו״.

^ה בכ״י לוצקי 827 נוספו כאן המלים ״כפי דעתו״ בין השיטין.

^ו כן בכ״י פריס 176. בכ״י לוצקי 827: כל.

^ז המלה ״בקרבו״ נתווספה ע״פ כ״י פרנקפורט 150, אך חסרה בכ״י לוצקי 827, פריס 176, ורוב עדי הנוסח.

^ח ההוספה בכ״י וינה 39, קמברידג׳ 1014 (חלקי). ההוספה חסרה בכ״י לוצקי 827, פריס 176, ועוד עדי נוסח.

^ט כן בשתי תיבות נפרדות בכ״י לוצקי 827, פריס 176, פריס 182.

^י ההוספה בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח. והשוו ראב״ע בראשית כ״ו:ט״ו.

^יא כן בכ״י לוצקי 827. בכ״י פריס 176: ויפול על פניו (במדבר ט״ז:ד׳).

^יב ההוספה בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.

^יג בכ״י לוצקי 827 ופרנקפורט 150 נוספו כאן בין השיטין המלים ״יושב בסדום״.

^יד כן בכ״י פריס 176. בכ״י ברסלאו 53: הקושר את. בכ״י לוצקי 827: הקשור על.

^טו ההוספה בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון