Ibn Ezra Yeshayahu 2 – אבן עזרא ישעיהו ב‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן⁠־אָמ֑וֹץ עַל⁠־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ב) וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל⁠־הַגּוֹיִֽם׃ (ג) וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל⁠־הַר⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ אֶל⁠־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ד) וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא⁠־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל⁠־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא⁠־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ (ה) בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ו) כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָֽלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹנְנִ֖ים^א כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נׇכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃ (ז) וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃ (ח) וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃ (ט) וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל⁠־אִ֑ישׁ וְאַל⁠־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ (י) בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהֹוָ֔הי״י֔ וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃ (יא) עֵינֵ֞י גַּבְה֤וּת אָדָם֙ שָׁפֵ֔ל וְשַׁ֖ח ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛הי״י֛ לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ (יב) כִּ֣י י֞וֹם לַיהֹוָ֧הי״י֧ צְבָא֛וֹת עַ֥ל כׇּל⁠־גֵּאֶ֖ה וָרָ֑ם וְעַ֖ל כׇּל⁠־נִשָּׂ֥א וְשָׁפֵֽל׃ (יג) וְעַל֙ כׇּל⁠־אַרְזֵ֣י הַלְּבָנ֔וֹן הָרָמִ֖ים וְהַנִּשָּׂאִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל⁠־אַלּוֹנֵ֥י הַבָּשָֽׁן׃ (יד) וְעַ֖ל כׇּל⁠־הֶהָרִ֣ים הָרָמִ֑ים וְעַ֖ל כׇּל⁠־הַגְּבָע֥וֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת׃ (טו) וְעַ֖ל כׇּל⁠־מִגְדָּ֣ל גָּבֹ֑הַּ וְעַ֖ל כׇּל⁠־חוֹמָ֥ה בְצוּרָֽה׃ (טז) וְעַ֖ל כׇּל⁠־אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כׇּל⁠־שְׂכִיּ֥וֹת הַחֶמְדָּֽה׃ (יז) וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהֹוָ֛הי״י֛ לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ (יח) וְהָאֱלִילִ֖ים כָּלִ֥יל יַחֲלֹֽף׃ (יט) וּבָ֙אוּ֙ בִּמְעָר֣וֹת צֻרִ֔ים וּבִמְחִלּ֖וֹת עָפָ֑ר מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙י״י֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ (כ) בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ⁠־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃ (כא) לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהֹוָה֙י״י֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃ (כב) חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן⁠־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי⁠־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וְעֹנְנִ֖ים א=וְעֹנֲנִ֖ים (חטף)

E/ע

הערותNotes

(א) הדבר – זאת נבואה אחרת, גם היא דבקה, כי ציון עתה תפדה מיד סנחריב, ועוד יבוא עת שתהיה לה מעלה גדולה. (ב) והנה אמר באחרית הימים – והם ימי המשיח שהם אחרית ימי עולם.
והיה וגו׳ – והנה לא היו ימים אחרי ישעיהו שלא היו שם מלחמות והנה זה כתוב בספר בן גוריון ובספרי פרס ומדי,⁠^א כי המלחמה לא שקטה בבית שני ועוד הכתוב העיד ולא ילמדו עוד (ישעיהו ב׳:ד׳).
ידענו כי הר הבית לא יהיה נשא, רק פירושו, נכון יהיה הר הבית, שירוצו אליו מארבע הפאות כאלו הוא נשא מכל הגבעות.
ונהרו – מגזרת נהר בעבור מרוצתו. (ד) ושפט – השופט והוא המשיח, כמו אשר ילדה אותה ללוי (במדבר כ״ו:נ״ט).
לאתים – כמו את מחרשתו ואת אתו (שמואל א י״ג:כ׳), ודגשות התי״ו לחסרון הנח הנעלם שהוא במלת אתו.
למזמרות – שיזמרו בהם הכרמים. (ה) בית וגו׳ – אלה דברי הנביא מוכיח את ישראל, והטעם אחר שתדעו כי ציון תפדה עתה בעבור המשפט, ועוד יבוא זמן ישועה גדולה לה, חייבין אנחנו שנאמין כולנו בדברי הנבואה שהן אמת כאור, והכניס הנביא עצמו עמהן דרך מוסר, כאשר דבר מש׳ וסלחת לעונינו (שמות ל״ד:ט׳) או בעבור שגדל עמהם ולמד מדרכי דברי פיהם כאשר אפרש. (ו) כי – יש אומרים כי תי״ו נטשת לנכח השם, והטעם שיודה הנביא לשם כי באמת נטשם כי מלאו מקדם.
ורבי משה הכהן אמר כי תי״ו הנכח לישראל, והטע׳ כי שכחת עמך ותורתו.
כי מלאו – יש אומרי׳ השתגעו כמו קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳), והנכון בעיני כי הם מלאים מחכמת בני קדם והם ארם, וכן כתב ארם מקדם ופלשתי׳ מאחור (ישעיהו ט׳:י״א) על כן אחרי כן ועוננים כפלשתים, ויהיה בית יעקב (ישעיהו ב׳:ה׳) כדרך קריאה, כראשון.
ובילדי נכרים ישפיקו – מה שהולידו במחשבה, כי האמצעי בין שתי המחברות יקרא נולד, וישפיקו כמו אם ישפוק עפר שמרון (מלכים א כ׳:י׳), ואם הם שני׳ בניינים, והטעם כי די להם בחכמות החיצונות ולא יבקשו הנבואה שהיא האור. (ז) ותמלא כסף – קודם זהב בעבור רובו.
ה״א קצה נוסף כה״א לילה, על כן המלה מלעיל.
והנה הזכיר למעלה שהוא חכם, ובפסוק הזה שהוא עשיר וגבור, כאשר יזכירם ירמיהו (ירמיהו ט׳:כ״ג). (ח) ותמלא – אלילים – מגזרת אל שאין בהן ממש.
למעשה ידיו – של צורף, ישתחוו כולם, וכן אצבעותיו. (ט) וישח – מבניין נפעל כמו וימס לבב העם (יהושע ז׳:ה׳), והטעם בעבור זה באו לידי שפלות.
ואל תשא להם – יש אומרי׳ שהתי״ו לנוכח השם וטעמו סליחה, והקרוב אלי שאין נפש לאחד מהם שתשא ראש או נפש להם, בעבור שהוא דבק בטעם כטעם וישפל, או תחסר מלת ארץ, כמו ולא נשא אותם האר׳ (בראשית י״ג:ו׳), והמדקדק שאמר שמלת אל לא תמצא כי אם על ציווי איננו נכון, והעד ודרך נתיבה אל מות (משלי י״ב:כ״ח). (י) בא – שם הפועל כמו כי בא יבוא (חבקוק ב׳:ג׳), או צווני שיאמר כן כל איש לרעהו.
וכן הטמן – מבנין נפעל. (יא) עיני – יש עין לשון זכר, והנה הטעם כל אחד מעיני, כמו בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב).
ושח רום אנשים – להפך כמו יגיה חשכי (תהלים י״ח:כ״ט). (יב) כי – ושפל – כמו וישפל, כי הוי״ו השיבו לעתיד כמו ובא השמש וטהר (ויקרא כ״ב:ז׳). (יג) ועל – יתכן היות הארזים גם ההרי׳ וכולם כמשמעו, או הטעם דרך משל לבחורים והגדולי׳ והעשירים והגבורים והמלכים. (יד) ועל ההרים – לפי דעתי מגזרת הרה כאשר אפרש בספר תהלות (תהלים קמ״ח:ט׳). (טו) ועל כל מגדל – בארמון המלך. (טז) ועל – אם הטעם על דרך משל יהיו הסוחרים, ואלה האניות הן לישראל ההולכות אל תרשיש.
שכיות – כמו אבן משכית (ויקרא כ״ו:א׳). (יז) ושח – פעם אחרת כי בעבור כל אלה הנזכרי׳ יגבה לב בעליהן, ובאבדם ישחו. (יח) והאלילים – יחלוף – יכרות וכן כל בני חלוף (משלי ל״א:ח׳), שיש עליהם מיתה, וקרוב ממנו חלף והלך לו (שיר השירים ב׳:י״א).
כליל – מלה נופלת על יחיד זכר ונקבה ועל רבים, והטעם הכל, כמו כליל תכלת (שמות כ״ח:ל״א), כליל תהיה (ויקרא ו׳:ט״ז).
ויו״ד יחלוף שב אל השם הנכבד. (כ) ביום – אשר עשו לו – העושים, כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ״ח:א׳), את אשר כבר עשוהו (קהלת ב׳:י״ב).
לחפר פרות – לפי דעתי שהאחת^ב חפרפרת, והוא שם עוף יעוף בלילה כעטלף, ומביא עצמו ביום במקום סתר, ויש אומרי׳ שהוא עוף שיאכל הפירות בלילות, והם שתי מלות. (כא) לבוא בנקרת – מקום מנוקר.
ובסעיפי – כדמות בדים יוצאים מהסלע ויסתרו שם.
לערוץ – פועל יוצא, ויתכן היות אל תערוץ (יהושע א׳:ט׳) גם כן, ויחסר מלת לבך, ונקר׳ עריץ (ישעיהו כ״ט:כ׳) שם התואר יוצא כמו האמים (בראשית י״ד:ה׳). (כב) חדלו וגו׳ – אחר שהשם גזרו עליכם, וזהו מפני פחד י״י, אין כח באדם לבטל גזירתיו, על כן חדלו לכם מן האדם שלא יושיעו אתכם כי הבל המה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א נוסח אחר: ״ורומי״.

^ב נוסח אחר: ״שם אחת״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון