×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
משלי ל״אתנ״ך
א֣
אָ
(א) דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲֽשֶׁר⁠־יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃ (ב) מַה⁠־בְּ֭רִי וּמַֽה⁠־בַּר⁠־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶ֗ה בַּר⁠־נְדָרָֽי׃ (ג) אַל⁠־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃ (ד) אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣יםא שְׁתוֹ⁠־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗ים [אֵ֣י] (או) שֵׁכָֽר׃ (ה) פֶּן⁠־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִ֝ישַׁנֶּ֗ה דִּ֣ין כׇּל⁠־בְּנֵי⁠־עֹֽנִי׃ (ו) תְּנוּ⁠־שֵׁכָ֥ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַ֗יִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃ (ז) יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכׇּר⁠־עֽוֹד׃ (ח) פְּתַח⁠־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל⁠־דִּ֝֗יןב כׇּל⁠־בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃ (ט) פְּתַח⁠־פִּ֥יךָ שְׁפׇט⁠־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃ (י) אֵֽשֶׁת⁠־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ (יא) בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃ (יב) גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא⁠־רָ֑ע כֹּ֝֗לג יְמֵ֣י חַיֶּֽיהָ׃ (יג) דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃ (יד) הָ֭יְתָה כׇּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃ (טו) וַתָּ֤קׇם׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ (טז) זָמְמָ֣הד שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ [נָ֣טְעָה] (נטע) כָּֽרֶם׃ (יז) חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מׇתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרוֹעֹתֶֽיהָ׃ (יח) טָ֭עֲמָה כִּי⁠־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹא⁠־יִכְבֶּ֖ה [בַלַּ֣יְלָה] (בליל) נֵרָֽהּ׃ (יט) יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃ (כ) כַּ֭פָּהּ פָּֽרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָאֶבְיֽוֹן׃ (כא) לֹא⁠־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כׇל⁠־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃ (כב) מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה⁠־לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃ (כג) נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם⁠־זִקְנֵי⁠־אָֽרֶץ׃ (כד) סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲג֗וֹר נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃ (כה) עֹז⁠־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃ (כו) פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחׇכְמָ֑ה וְת֥וֹרַת חֶ֝֗סֶדה עַל⁠־לְשׁוֹנָֽהּ׃ (כז) צ֭וֹפִיָּה [הֲלִיכ֣וֹת] (הילכות) בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃ (כח) קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַלְלָֽהּו׃ (כט) רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל⁠־כֻּלָּֽנָה׃ (ל) שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת⁠־יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃ (לא) תְּנוּ⁠־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְל֖וּהָז בַשְּׁעָרִ֣ים מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לַֽמְלָכִ֣ים א=לַֽמֲלָכִ֣ים (חטף)
ב אֶל⁠־דִּ֝֗ין א=אֶל⁠־דִּ֝ין (השמטת נקודת הרביע)
ג כֹּ֝֗ל א=כֹּ֝ל (השמטת נקודת הרביע)
ד זָמְמָ֣ה א=זָמֲמָ֣ה (חטף)
ה חֶ֝֗סֶד א=חֶ֝סֶד (השמטת נקודת הרביע)
ו וַֽיְהַלְלָֽהּ א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ (חטף)
ז וִיהַלְל֖וּהָ א=וִיהַלֲל֖וּהָ (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) למואל – בנקודת שורק, ולמטה (פסוק ד׳) בחולם; על אגור ויתר השמות בראש סימן ל׳ נמנעתי מכתוב ביאורים דחוקים לקיים שהם כולם שם חניכה לשלמה כדעת רבים; רק למואל אולי הוא שם שלמה בגרעון שי״ן ובתוספת תיבת אל, כמו שיש ג״כ בלשונותינו להוראת חן וחבה; וכל הנכתב בסימן זה יתכן שיצא מפי אם שלמה בראותה כי עלול הוא לנטות אחר תאות נשים ויין; יהיה איך שיהיה ציור נפלא הניתן לנו מה היא אשת חיל יצא מלב אשה אוהבת את בנה.
יסרתו – למדתו מוסר.
(ב) מה ברי – ענינו אל בני, כמו ומה אתבונן על בתולה (איוב ל״א:א׳), וכן בלשון ערבי מא נאמר להוראת לא, עיין געזעניוס (שד״ל); ויש לקיים למלת מה זו גם הוראתה הנהוגה ״מה אתה עושה!⁠״ והענין אחד.
בר בטני – בשר מבשרי.
בר נדרי – מזכיר נדר חנה למען יתן ה׳ לה הריון.
(ג) חילך – כח גופך ונשמתך.
למחות – לנשים שגורמות אבדן המלכים (כפירוש אייכל וראזענמיללער), וצריך לקרוא לְמֹחוֹת (שד״ל); וכפי נקודתו לפנינו הוא כמו לְהַמְחוֹת, למה שגורם שמלכים יִמָּחוּ מן הארץ, כלו׳ ימותו בלא עתם, וכפי עושר האדם כן הִרְבָּה מספר נשיו, והמלכים הִרְבּוּן להם בלי חקר.
(ד) אין – כתוב או, ואז נסרס המקרא ונפרשהו – אל למלכים ולרוזנים שְׁתוּ יין או שכר שהוא היין החזק המשכר (הסך נסך שכר, פרשת התמיד). (ו) לאובד – הקרוב לאיבוד מחמת צרותיו. (ח) לאלם – למי שלא יאזור חיל להראות צדקתו, ואתה מבין בו כי נקי וצדיק הוא.
בני חלוף – כמו בני תמותה (תהלים ע״ט:י״א) שהיום כאן ומחר בקבר, ואם תאחר מעשות לו דין אולי יחלוף כרגע ותתחרט כי אֵחַרְתָּ.
(ט) פתח פיך – לא לדברי עגבים או לשתות יין רק להוציא משפט לאמתו. (י) מי ימצא – אשריו אם ימצא.
מכרה – בחילוף אותיות (אנכי⁠־אנחנו) מחירה, ראויה להיות נקנית במחיר גדול ממחיר הפנינים (Perle) היושבות לפני ולפנים בקליפתן.
(יא) ושלל – ענינו בכל מקום מה שאדם נוטל מאחרים בעל כרחם; וכאן ר״ל בטחון בעלה בה לא יחסר מתועלת, כי תנהג הבית באופן נאות ותקבוץ על יד סך גדול שאלמלא היא ילך לאיבוד ע״י הוצאות יתירות. (יג) ותעש – בצמר ופשתים מה שכפיה חפצות כי בקיאה היא בכל מלאכת נשים. (יד) היתה וגו׳ – לא תקנה מן המוכרים דבר יום ביומו רק לימים הרבה בבת אחת וממקור הסחורה, ובזה תמעיט הוצאות ביתה. (טו) ותתן – וַתָּכֵן.
טרף – מאכל.
וחק – גם הוא להוראת מאכל כמו טרף (רש״י) וכמו כי חק לכהנים מאת פרעה (פרשת ויגש), שד״ל; ויש ג״כ לפרשו חוק מלאכה הראויה ליום.
(טז) זממה – זה ימים רבים דעתה שם (זם⁠־שם) על שדה זה, והולכת וקובצת עד שקונה אותו. (יז) חגרה וגו׳ – יודעת להטיל אימה על הסרים אל משמעתה, וגם כי לבה נוטה לצדקה וחסד לא בעבור זה היא נעדרת מאומץ לב הצריך לכל מי שיש בידו משטר מה. (יח) טעמה וגו׳ – אם יודעת באיזו מלאכה שתביא לה סַחַר וְשָׂכָר הרכה עוסקת בה גם בלילה ונודדת שינה מעיניה. (יט) בכישור – מלשון ארמי והוא פלך בלשון הקדש וזה ממקור פלג, שכלי זה (Spinnrocken, rocca) כשהוא עדין עץ לח יפלגוהו בראשו לארבעה חלקים ובתוכם ישימו לוח עץ עגול להרחיקם זה מזה, וסביבם יתנו הפשתן לטוות, ופלך מדינה הוא פלג וחלק ממנה, ופלך הַפִּסְחִים הוא מקל עב וראשו חלוק לשנים ועל החילוק נשענות אצילות ידי הַפִּסֵּחַ (מהח״ר יצחק מאיוניקא נ״ע); ובלשון ארמי כשורי ענינו קורות, כישרי כישרי (תלמוד בבלי שבת ק״ח) פירשו הערוך חתיכות חתיכות; וכשיל הוא גרזן לחטוב בו עצים. (כ) כפה – יד כפופה ומלאה.
וידיה – מתנה גדולה עד שצריכה לשתי ידיה לתתה לו.
(כא) שנים – בגדי צמר אדומים, יפים ומחממים. (כב) מרבדים – פירשתיהו למעלה ז׳:ט״ז. (כג) נודע וגו׳ – דעתו מיושבת עליו מתוך שאין לו טרדת טיפול הבית, וגם תורת חסד שעל פי אשתו הטתו להיטיב ונבחר לשבת עם זקני ארץ. (כד) סדין – של בוץ לכסות הראש, Sindone.
לכנעני – לסוחר.
(כה) והדר – יראת הכבוד שבעבורה אדם נרתע לאחוריו לפני איש ראוי להדרו (הדר⁠־חזר, זהב⁠־דהב); צניעות מלבושיה ואומץ לבה הנראה בפניה מטילים אימתה בעיני רואיה באופן שלא יעפילו להקל בכבודה.
ותשחק ליום אחרון – איננה דואגת על מה שאפשר שיבוא, כי משתדלת היא בכל כחה להצלחת ביתה ויראת ה׳ בלבה (פסוק ל׳), ולפיכך בוטחת היא ולא תירא משוד כי יבוא; המאמין בה׳ אינו יושב ובטל, אבל הוא בוטח שתהיה ברכת ה׳ במעשה ידיו (שד״ל); וחלק זה השני מתחבר לראשון ע״י תיבת עוֹז; באומץ לבה בוטחת (בעזר האל) להשכיל (לעשות דבריה בשכל) ולהצליח (לעבור על המונעים אותה מלהגיע אל מגמתה, מלשון וצלחו הירדן, שמואל ב׳ י״ט:י״ח), ובכן אינה דואגת על העתיד.
(כו) פיה פתחה בחכמה – אינה פותחת פיה לדבר כי אם דבר חכמה שהיא יראת ה׳ וחריצות (שד״ל).
ותורת חסד – מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות (מצודת דוד).
(כו) עצלות – לשכב עד חצי היום ולהניח טיפול ביתה בידי עבדים ושפחות. (כח) ויאשרוה – מלשון כי אשרוני בנות (פרשת ויצא); אומרים לה אשריך כי זכית לשם טוב כזה עד שיאמר עליך ״רבות בנות וכו׳⁠ ⁠⁠״. (ל) יראת – היה ראוי להנקד יְרֵאַת ע״ד טְמֵאַת השם (יחזקאל כ״ב:ה׳). (לא) תנו לה – הלל ושבח מפרי ידיה, ומעשיה יהללוה, יגרמו שיספרו שבחה בשערי העיר מקום קבוצת המון עם. (סיום) מה אענה ומה אומר ולבי מלא תודה לאל הטוב שהשפיע חסדו עלי והגיעני לסיים ביאורי על ספר נחמד זה היום יום י״א לחדש אדר שנת קשר״ם על גרגרתיך כתבם על לוח לבך; יהיה שם ה׳ מבורך אמן ואמן!

אל איש תבונות לומד ומלמד חכמה ודעת ויראת ה׳ היא אוצרו כה״ר משה יצחק אשכנזי יצ״ו מרביץ תורה בישראל ק״ק טריאסטי יע״א.

שיר זהב
מֹשֶׁה כִּי בְחָכְמָה בַיִת בָּנִיתָ
וּמִזֶּרַע קָדוֹש בָּנִים הוֹלַדְתָּ
הֵמָּה הַבִּיאוּרִים בְּעוֹז יִסַּדְתָּ
עַל אִמְרֵי אֵל יוֹם יוֹם בָּהֶם הָגִיתָ,
לָךְ תְּהִלָּה לְנֶגְדְּךָ שִׁוִּיתָ
הָאֵל וְאֶל עַמּוֹ גָּדְלוֹ הִגַּדְתָּ
כִּי תוֹרַת אֵל בִּשְׂפַת צָחוֹת לִמַּדְתָּ:
נֵר לְרֶגֶל הָעָם לָכֵן הָיִיתָ,
לָכֵן בְּמַקְהֵלִים יוֹדוּ שְׁמֶךָ:
אָבוֹת בָּנִים מוֹרִים יְהַלְלוּךָ
כִּי טוֹב וְכִי נָאֶה פוֹעַל יָדֶיךָ,
וּמִבִּרְכוֹת שַׁדָּי יְבָרְכוּךָ:
וּבִמְקוֹם הַבָּנִים פְּרִי בִטְנֶךָ
בְּנֵי שִׂכְלֶךָ הֵמָּה יַזְכִּירוּךָ:

פה ליוורנו יע״א יום כ״ד לחדש סיון שנת תר״ם ידך לפ״ק הצעיר ישראל קושטא ס״ט.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×